www.goTravel.co.il
הכתבה מעניינת? שלחו אותה בדואר למי שתרצו

הקש בתיבה את רצף האותיות המופיע למטה:

בוסניה בעיניים צעירות


בוסניה והרצגובינה בעיניים צעירות
כתבה וצילמה: שקד עטיה


כשקיבלתי את ההודעה שאני הולכת לבלות את השנתיים הקרובות של חיי בבוסניה והרצגובינה, לא ידעתי עד כמה חיי עומדים להשתנות. בגיל 16 קיבלתי מלגה מטעם ארגון הקולג'ים הבינלאומי, מלגה המאפשרת לי לסיים את לימודי התיכון במדינה מעט שונה מישראל.


כעת אני גרה בעיר מוסטר (Mostar), העיר השנייה בגודלה במדינה, הנמצאת כשעתיים נסיעה דרומית לסרייבו הבירה. אני לומדת בגימנסיה הגדולה ביותר בעיר, הנקראת הגימנסיה הישנה (Stara gimnazija), בניין כתום ענק שאי אפשר לפספס, הבנוי עם מוטיבים עות'מאנים, מזכרת מהשלטון שהיה כאן.
 
תלמידים מהקולג' הבינלאומי במוסטר, בוסניה והרצגובינה 
תלמידים מהקולג' הבינלאומי במוסטר, על רקע הגימנסיה הישנה-חדשה
 
אני כותבת באמצע סופת שלג שכיסתה את העיר בלבן, אחרי יומיים שטופי שמש. זו השנה הראשונה בה יורד שלג למשך יותר מיום אחד ב- 12 השנים האחרונות. מדהים לראות את התגובה של המקומיים לשלג, נדמה כאילו הכל זז בהילוך איטי והעיר קופאת. כולם מחייכים, ובמקום שיעורי מתמטיקה כולם יוצאים למלחמות שלג מול הגימנסיה.
בקיץ מזג האוויר מזכיר מאוד את ישראל, ולפעמים אפילו חם יותר. זה הזמן לשנס מותניים וללבוש את בגדי הים - נהר נרטבה (Neretva) הקריר קורא לכם.
 
 נהר נרטבה החוצה את מוסטר, בוסניה והרצגובינה
נהר נרטבה החוצה את מוסטר, בקיץ אפשר לטבול במימיו הקרירים
 

אירופה: בלקן




 
שעור בגיאוגרפיה ומתמטיקה
אני לומדת בקולג' עם בני גילי מ- 80 ארצות ומקומות שונים בעולם: מהאיים הקריביים ועד סווזילנד שבאפריקה. השותפות שלי לחדר הן מארה"ב, סרביה ובוסניה. חדר מולי נמצאת מישל מהונג קונג, איזבל מהולנד, וורנה מאוסטריה ואניטה מאנגליה. בקומת הבנים שמתחתיי תוכלו למצוא את סבסטיאן מבלגיה, מפונדי מאפריקה, מישה מרוסיה, ארדי מקוסובו והרשימה עוד ארוכה.
אז איך זה לחיות במדינה כל כך שונה מישראל, עם אנשים כל כך שונים האחד מהשני?
 
ביום הראשון לקחו אותנו לסיבוב בעיר מוסטר, שתהפוך להיות הבית שלנו בשנתיים הקרובות. העיר מוסטר מחולקת לשני צדדים: הצד הבוסני והצד הקרואטי. החלוקה נעשתה בעקבות מלחמת האזרחים שהתרחשה כאן בשנים 1992-1995, בין הסרבים (האורתודוקסים) לבין הקרואטים (הקתולים) והבוסנים (המוסלמים).
כתבה על מוסטר
 
בהמשך הבנו שלא רק מוסטר מחולקת לשניים, הכל כאן מתחלק בשניים. בוסניה והרצגובינה מורכבת משתי ישויות נפרדות: רפובליקת סרפסקה הסרבית והפדרציה של בוסניה והרצגובינה הבוסניאקית-קרואטית. גם הפדרציה של בוסניה והרצגובינה מחולקת לשניים: בוסניה הוא האזור המרכזי של המדינה ואילו הרצגובינה הוא האזור הדרומי, בו נמצאת מוסטר (בגרמנית "הרצוג" = דוכס, "הרצגובינה" – ארצו של הדוכס).
כתבה על רפובליקת סרפסקה
 
הקולג' הבינלאומי של בוסניה והרצגובינה, בו אני מתגוררת, נמצא ברחוב מוסאלה, הרחוב הראשי המוביל לעיר העתיקה של מוסטר. הגימנסיה נמצאת במרחק כחמש דקות הליכה מכאן, והיא ממוקמת על קו התפר שבין הצד הבוסני לקרואטי והיא נהרסה לחלוטין בזמן המלחמה. בשנת 2008 סיימו לשפץ את הגימנסיה וכיום היא סמל לשיקום שעוברת העיר, אשר עדיין מתעוררת כל בוקר למציאות פוסט-מלחמתית.
בתי מלון במוסטר
 
עמק דיווה גרבוויצה, בוסניה והרצגובינה 
עמק דיווה גרבוויצה, להכיר את בוסניה והרצגובינה דרך הרגליים
 
קופצי הגשר הישן
אחד מסמליה היותר מוכרים של העיר העתיקה של מוסטר, הוא הגשר הישן, הנמתח בגובה 20 מטרים מעל נהר נרטבה (Neretva), החוצה את העיר לכל אורכה. הגשר הוא המקום הכי טוב לכייף קצת בין מבחנים או כשצריכים קצת שקט. לגור במגורים עם עוד שישים תלמידים יכול להיות אינטנסיבי למדי, לכן לכל אחד כמעט יש את הפינה שלו או את האבן שלו שמתחת לגשר. בתחילת השנה ובסופה, כשהשמש לא נותנת לברוח והקיץ לא מראה סימני נסיגה, האמיצים שבינינו גם הולכים לשחות בנהר שהוא קר תמיד.
 
מסורת די משונה התפתחה על הגשר, והיא מונהגת על ידי קבוצה של אנשים הנקראים "קופצי הגשר". בעונות התיירות תוכלו לראות המון תיירים מתגודדים ליד הגשר וקופץ אחד אמיץ מראה לכולם אומץ מהו. בתקופות הקיץ תמיד פוגשים תיירים בגשר, מה שהפך לתחביב של תלמידי הקולג'. לכל אחד יש את הסיפור שלו עם התייר שהוא הכיר באיזה קיץ אחד. אני פגשתי בבחור מסינגפור שהגיע למוסטר לגמרי במקרה ובלי כוונה, אבל נשאר כי המקום קסם לו והאנשים היו חמים ומזמינים. סיפרתי לו קצת על ישראל והשתעשענו באפשרות שהוא יבוא לבקר, וחודש לאחר מכן קיבלתי דוא"ל ממנו, שאומר שהוא נמצא בישראל והוא אוהב כל רגע. מי אמר שלא כל אחד יכול להיות שגריר?
 
העיר העתיקה היא המקום המתויר ביותר בעיר שלנו. תחילתה מעט לפני הגשר הישן, בצד הבוסני, והיא מסתיימת בצד הקרואטי. בקיץ היא מלאה בדוכנים שמקימים סוחרים הבאים מכל רחבי המדינה וגם מארצות שכנות, כמו איטליה ויוון. בוסניה מפורסמת בשל תכשיטי הכסף שהצורפים מכינים יומם וליל, וכשעוברים ליד החנויות שלהם ושומעים את רחשי הצורפות. מכיוון שזול כאן מאוד, בחדר שלי לא נשאר מקום לבגדים...
 
הגשר הישן (המחודש), סמל העיר העתיקה של מוסטר 
הגשר הישן (המחודש), אחד מסמליה היותר מוכרים של העיר העתיקה של מוסטר
 
לטעום אוכל מקומי
המסעדות במוסטר מתחלקות למסעדות עם אוכל מקומי מסורתי ומאפיות ומסעדות עם אוכל בסגנון איטלקי. תוכלו למצוא פה גם אוכל מהיר, אבל למה לא לנסות את האוכל המקומי האמיתי? המסעדות שליד העיר העתיקה הן המסורתיות אך גם היקרות ביותר, אבל אם אתם יושבים גדת הנהר המחיר שווה את הנוף.
 
"מסעדת הבית" שלנו הן ABC ו- Manđaria ושתיהן ממש לא יקרות. הראשונה נמצאת במרחק של כחמש דקות מהגשר הישן, ברחוב Brace Fejica 45. האוכל מזכיר לי טיפה את הבית, לצד מאכלים מקומיים. בקומה העליונה, הפונה לרחוב הראשי, נמצאת המסעדה, ובקומת הקרקע מאפייה וקונדיטוריה. מסעדת Manđaria דומה לה והיא נמצאת ברחוב Kneza Domagoja bb. המחיר הממוצע לארוחה מלאה במסעדות שכאלה הוא 6-10 מארק בוסני (KM), ששווים ל- 15-26 ₪ לערך.
 
בנוסף הייתי ממליצה על כמה מסעדות מקומיות המגישות את המאכל הלאומי - צ'באפי, מעין קבב שהם גאים בו מאוד (ובינינו, יש על מה). בעיר העתיקה עצמה, ממש ליד הירידה לגדת הנהר, תמצאו את המסעדות הטובות ביותר. בדרך כלל הן יתאפיינו בתפריטי ענק ומלצריות בתלבושת הלאומית.
בין המאכלים היותר נפוצים פה תמצאו את הבורק - בורקס ממולא בבשר, סירניצה - בורקס גבינה, שווארמה - שהם קוראים לה קבב (מבלבל משהו ) ופיתה - לא, לא הפיתה שלנו – יותר כמו בורקס תרד ענקי. בכל מקום תמצאו מאפיות זולות ביותר, ובקיצור רעבים לא תצאו מפה.
 
מוסטר, בוסניה והרצגובינה 
מוסטר, רעבים לא תצאו מכאן
 
חיי לילה תוססים
מה עם חיי הלילה אתם שואלים? ובכן, אלו די תוססים. תוכלו למצוא פה לפחות שלושה ברים ופאבים בכל רחוב, והיחס בין בתי קפה לאנשים הוא משהו כמו אחד לעשר. הכל מאוד זול, כך שתוכלו לשבת בבית קפה כמה שעות טובות ולהוציא לא יותר משישה שקלים. המוזיקה שתשמעו נקראת Turbo Folk, וביחס של האנשים אליה היא מזכירה מעט את המזרחית שלנו: אף אחד לא יודה שהוא מקשיב לה, אבל בכל מסיבה כמעט כולם שרים את מילות השיר במדויק.
 
אם חשקתם במשהו יותר תרבותי, המרכז הכי ססגוני שראיתי בעיר נקרא אברשוביץ', והוא נמצא חמש דקות הליכה מהרחוב הראשי המוביל לגימנסיה בה אני לומדת (כתומה וגדולה, לא ניתן לפספס). תוכלו למצוא בו ערבי שירה צרפתית, פסטיבל סרטים בספרדית, יום חומת ברלין, מרצים ומשוררים, מסיבות בכל סופשבוע והמון אורחים מכל העולם שבאו לספוג משהו קצת שונה. בעלי המקום הם אנשים מקסימים, תרגישו חופשי לפתח איתם שיחה!
 
נהר נרטבה החוצה את מוסטר 
נהר נרטבה החוצה את מוסטר 
 



 
שבירת דיסטנס בפנינת טבע
בשבוע ההיכרות לקחו את כל תלמידי שנה א' להתרענן במפלי קרביצה (Kravica), פנינת טבע בצפון-מזרח המדינה. מפלי מים עצומים – הנופלים מגובה 25 מטר, לאורך 100 מטרים, טובלים בצמחייה מדהימה ביופייה. הכניסה חינם, המקום מטופח מאוד ואפשר לשחק על המדשאות. כמה תלמידים לא שפויים בעליל מהשכבה שלי וכמה מורים שהחליטו שהם שוברים דיסטנס, טיפסו עד למפלים עצמם וקפצו למים.
 
קל מאוד לפספס את המקום המדהים הזה, כי השילוט לא טוב ולא תמיד תמצא דוברי אנגלית בכפרים לצדי הכביש ההררי. חוק מספר אחת – תמיד לקחת מפה ולהצטייד בהרבה סבלנות. את רבים מהמקומיים לא יפחיד מחסום השפה והם יעזבו הכל כדי לעזור לך להגיע ליעד, מניסיון.
עוד על מפלי קרביצה בכתבה על מוסטר
 
מפלי קרביצה, בוסניה והרצגובינה 
מפלי קרביצה, לשבור דיסטנס בקפיצה למים
 
לגלות את הארץ דרך הרגליים
בוסניה והרצגובינה היא מדינה מדהימה ביופייה, שרק מחכה שיגלו אותה. לכן הצטרפתי למועדון ה"הייקינג" לטיולים בהרים הגבוהים, תצפיות מרהיבות והמון כיף. כבר בטיול הראשון שלי התאהבתי בנופים של הארץ הזו.
מה ששונה במדינה הזו ובהרים שבהם אנחנו מטיילים, הוא שיד אדם לא נגעה פה בדבר. המדינה הזו היא המדינה המושלמת לחובבי טבע, נוף ואתגרים. לאורך הדרך הארוכה משוטטים מטפסי הרים מאוסטריה, מארה"ב ומרחבי הבלקן, שמתאמנים על ההרים הללו ללא הפרעה. אך למרות זאת עלי להזהיר: בוסניה היא עדיין מדינה שלאחר מלחמה, כך שבמקום שלטי "זהירות, גמלים חוצים" תתקלו בשלטים כמו "זהירות, שדה מוקשים". עקבו אחרי השלטים וסימני הדרך ותפתחו עיניים – הסכנה לא משמעותית אבל קיימת.
 
הכפר דיווה גרבוויצה (Diva Grabovica) נמצא בעמק גרבוויצה, רק חצי שעה נסיעה צפונה ממוסטר (קצת פחות משעתיים מסרייבו), למרגלות הר צ'ברסניצה (Cvrsnica), המתנשא לגובה 2,228 מטרים מעל פני הים. רוב ההליכה היא ביער מקסים ושקט, מוקף בסלעים וצוקים גבוהים. טיילנו למרגלות מצוקים מרשימים עטורים יערות עצי אורן, ולאחר כמה שעות הגענו לפסגה Cvrsnica עוצרת הנשימה. העמק נמצא בתחומי אזור פארק בלידיניי (Blidinje Nature Park).
 
באמצע אוקטובר יצאנו לטיול בהר וליקה וליינה (Velika Vlajna), שפירוש שמו "וליינה הגדול". התחלנו לטפס בעלייה התלולה ובלי שציפינו לכך זכינו לחוות מקרוב את השלג שהחל לרדת על הרי בוסניה שבוע לפני כן. תוך שעתיים מלאות בקרבות שלג, הגענו לפסגה וכבשנו את ההר.
 
פסגת וליקה וליינה המושלגת, בוסניה והרצגובינה 
פסגת וליקה וליינה המושלגת, מדינה מושלמת לחובבי טבע, נוף ואתגרים
 
חברים מקומיים
בקולג' התחברתי עם תלמידים רבים שהגיעו מרחבי בוסניה והרצגובינה. כך ייצא לי להתארח במספר מקומות מרתקים בחופשות הקולג', המכבדות את החגים של הנוצרים והמוסלמים כאחד.
לוקה הזמין אותי להתארח בביתו בעיירה מדז'וגורייה (Međugorje), עיירה מוקפת כרמים כחצי שעה דרומית למוסטר, בקרבת הגבול עם קרואטיה. בשנת 1981 חזו כאן שישה נערים בהתגלות של מריה הקדושה, והעיירה הפכה למוקד עלייה לרגל למאמינים קתולים מכל רחבי העולם.
 
לוקה סיפר לנו שבעיר מתקיים פסטיבל נוער מפורסם, אליו מגיעים המוני נערים ונערות מכל רחבי העולם, המטפסים על הר הצלב. אנשים רבים עולים להר הצלב יחפים, בכדי לכפר על חטאיהם וכדי להקריב משהו מעצמם. גם אנו עלינו באישון לילה עד לצלב הגדול על אותו הר מפורסם, אבל שלא כמו אותם אנשים הצטיידנו בנעלי טיפוס ופנסים. למרות זאת הרגשנו שכיפרנו על כל חטא וחטא, בשעתיים אינטנסיביות של טיפוס, עם עצירות מעטות בכדי להסדיר את הנשימה.
 
האירוח שמשפחת וסילי העניקה לנו היה מעבר למה שיכולנו לבקש. לאות תודה השתלטנו על המטבח, שמתפרס על קומה שלמה, והכנו להם ארוחה בה אני הוספתי את הטאצ' הישראלי, (פלאפל מישהו?). ההורים סיפרו לנו שבעונות השיא תיירים רבים נשארים ללא אפשרויות לינה וביתם תמיד פתוח.
 
הכנסייה הגדולה במרכז העיירה מדז'וגורייה, בוסניה והרצגובינה 
הכנסייה הגדולה במרכז העיירה מדז'וגורייה, מוקד עליה לרגל לקתולים מכל העולם
 
שיחות משעשעות בשפת הסימנים
דבר נוסף שאני אוהבת במדינה הזו הם האנשים. יש פה מנטליות שכשאשר אורח מגיע מרחוק, כולם יעזבו הכל כדי לגרום לו להרגיש בנוח כמו בבית. אם לא חווית אירוח בוסני מימיך – לא חווית אירוח מהו.
בקולג' שלנו שומעים על כך כל הזמן, מכיוון שכולנו מתארחים בכל רחבי המדינה ומשתפים זה את זה בחוויות. תלמידים שנסעו למקומות כמו סרייבו, בניה-לוקה ומקומות אחרים, וישנו בהוסטלים, נתקלו באדיבות אדירה מצד מארחיהם. כששכרנו חדר בהוסטל רחוק ממרכז סרייבו, בעל המקום הציע להסיע אותנו מתי ולאן שנרצה ואף נתן לנו את הטלפון הסלולרי שלו, למקרה שניתקע. בארבע לפנות בוקר הוא הסיע תלמידים לשדה התעופה, ותמיד שהיינו יורדים ללובי הוא היה מציע לנו לשבת אתו לקפה או תה. שלא לדבר על לסחוב מזוודות, כי אני לא חושבת שיצא לי לסחוב את המזוודה שלי מאז שירדתי מהאוטובוס אפילו פעם אחת.
 
מבחינת הכנסת האורחים, נראה כאילו אצל התושבים אין זכר לפצעי המלחמה. גם אם לא יודעים את השפה, תמיד יש את שפת הסימנים, שגורמת לנו לנהל שיחות משעשעות מאוד ולפעמים אפילו די עמוקות, עם אנשים טובים באמצע הדרך. כך יצא שדיברנו עם אישה מבוגרת מאוד שהשכירה לנו חדר, באנגלית ובוסנית עילגת ואיטלקית עוד יותר עילגת, שסיפרה על מה שהיא איבדה במלחמה. היא גם סיפרה לנו על מנהגי החתונות במקום, על החבר של הנכדה שלה, ועל כמה שהיא רוצה שהבת שלה תתחתן. כנראה שלא חשוב איפה אתה, שיחות החולין יישארו תמיד זהות.
 
שילוב התרבויות הוא מרתק, ואת ההשפעה העות'מאנית רואים בכל מקום. השפה שלהם היא דבר מרתק לא פחות – היא נקראת באופן רשמי בוסנית-קרואטית-סרבית, בכדי להיות פוליטיקלי קורקט. לאמיתו של דבר, אין הבדל משמעותי כלל, מלבד מספר מילים מועט ביותר. למדתי את השפה מהמקומיים והיא פשוט נהייתה חלק מהיום יום שלי. לא למדתי דקדוק ולא לקחתי שיעורים, אבל אני מסוגלת לשוחח עם המקומיים - משיחות חולין נורמליות ועד לשיר איתם את שיר הנושא של פוקימון בבוסנית ולשאול איפה אני יכולה לקנות חתול. כן, ככה זה כשלומדים שפה מנוער מקומי נלהב.
 
אני והגשר הישן של מוסטר 
אני והגשר הישן של מוסטר
 
בוסניה נכנסה לי ללב
התקופה שלי בבוסניה היא התקופה היפה ביותר שחוויתי בחיי, והיא עוד לא נגמרה. בארבעת החודשים מאז שהגעתי לבוסניה, כבר הספקתי לבקר בקרואטיה, איטליה (בטיסה שעלתה 6 אירו), ישנתי אצל חברים באוסטריה, וויילס, ולונדון, נסעתי דרך סלובניה, אלבניה, קוסובו וסרביה.
 
אבל מכל המקומות האלה, בוסניה היא שנכנסה לי עמוק ללב. אני משוחחת עם מקומיים על בסיס יום יומי, ומגלה את נקודת המבט של אנשים שגרים איתי ותיירים מכל רחבי העולם, שחווים מה שאני חווה. אומנם כולנו שונים לחלוטין מיסודנו, אבל אנחנו מסכימים על דבר אחד: בוסניה, היא כבר הרבה יותר מבית.

אודות הכותבת:
שקד עטייה, נערה ישראלית בת 16, תלמידת הקולג' הבינלאומי בבוסניה והרצגובינה.

 

 

 

 









מספר צפיות: 8975
2994