על נשים וארמונות בהודו
מאת: יובל נעמן
דרך סיפורה של מאהר, נערה ממוצא פרסי, שהיגרה עם משפחתה להודו, נתוודע לסיפורים המרתקים שמאחורי כמה מהארמונות היפים ביותר בהודו, כמו ארמון טאג' מהאל המפורסם שבעיר אגרה, ואל לבושן המיוחד של נשות הודו.
הנדודים במדבר ולידתה של מאהר
מאהר הייתה בתו של למירזה ג'ייאס-באג ואשתו, העניים המרודים. לא תמיד היה זה מצבם. סבה היה פרסי גאה בעמדה בכירה בחצר מלך פרס, וזכה להיות נוכח בביקורו ארוך השנים של המלך ההודי, המוגול השני הומאיון, שניגף בהודו וברח לפרס להתארח אצל המלך. רבות דיברו בבית על הודו הרחוקה.
כשמת הסב נותרה המשפחה עם כבוד רב וללא פרנסה, אי שם בדרום נווה המדבר יאזד (Yazd) שבמרכז פרס. בצר לה החליטה המשפחה להצטרף לשיירה של סוחר ידוע, העוש ה דרכו להודו הרחוקה, עליה שמע ג'אייס-באג כה רבות מאביו.
הנדודים בשיירת המדבר עם שלושת ילדיו ואשתו ההרה היו קשים מנשוא. רוחות מדבר ברכו אותם, נושפות חול חד ומסמא לפניהם בשעות התפילה דרום-מערבה, סולחות להם רק בשעת תפילת אל-פאג'ר הקצרה, בטרם זריחת החמה היוקדת. בעודם בקצווי פרס, הותקפה השיירה בידי שודדי דרכים, שחסו על חייהם, אבל הותירו את משפחתו של ג'ייאס-באג חסרי כל, פרט לשתי פרדות עיקשות שעמסו את בני המשפחה בתורות על גביהן עד לקנדהר האפגאנית. כאן נולדה בחוסר כל, בשנת 1577, מאהר און ניסה ( Mehr-un-Nissa ) .
הנדודים בשיירת המדבר עם שלושת ילדיו ואשתו ההרה היו קשים מנשוא (צילום: Nikada)
פטהפור סיקרי - העיר האדומה
המשפחה חסרת הרכוש והעבודה החליטה לנטוש בקנדהר את המטרד הצרחני הזה, ולהמשיך במסעה אל המוכר מהסיפורים והאגדות, אבל התקשו לבצע את שהחליטו, ולאחר התלבטות ארוכה לקחו את מאהר הזעירה איתם בדרכם אל פַטֶהְפּוּר סיקרי ( Fatehpur Sikri, מבצר הניצחון סיקרי), בירת הודו החדשה.
פטהפור הייתה עיר חדשה, שאך זה הוקמה, שנבנתה כולה מאבן חול אדומה, מוקפת חומות אבן, יום רכיבה מזרחה מהעיר אגרה, בירתו הקודמת של השליט אכבר הגדול ( ג'לאל א-דין אכבר ).
שער הניצחון במסגד יום השישי בעיר פטהפור סיקרי, להנצחת נצחונותיו של השליט אכבר הגדול (צילום: Sanga Park)
מסגד יום השישי וקברו של השייח
אכבר, שחשוך בנים היה, קיבל את ברכתו של השייח הסופי סאלים צ'ישטי, שהבטיח לו שלושה בנים זכרים, ובמבנה קברו של השייח, ליד הכפר החצי מדברי סיקרי, נולד הבן היורש, שלימים י יקבל את השם ג'האנגיר ( Jahangir ). בהחלטה של רגש, החליט השליט להעביר את בירתו למקום בו חי היה השייח ובו נולד בנו הראשון.
סביב קברו של השייח הסופי בנה אכבר את ג’אמה מסג’יד (Jama Masjid), מסגד יום השישי רחב הידיים. בראשו, מעל גרם מדרגות תלול הציב את שער הניצחון (בולנד דארווזה) הענק, בן 54 מטרים, כאות לניצחונו וכיבושיו.
על גבי השער חקק בפרסית ציטוט של ישו הנוצרי מהקוראן, האומר:
" העולם הוא רק גשר, עבור בו ואל תבנה עליו בית. העולם משכו קצר, נצל זמנך בו בתפילה. הגדולה והעשירה בתכונות היא הצדקה. העולם הוא מראה בה רגע מופיע האושר ונעלם. קרא 'כלום' למה שעינך אינה יכולה לראות". .
או כמו שאמר 'נ נח נחמ נחמן מאומן' שנים רבות אחרי ישו ואחרי בניית השער:
" ודע, שהאדם צריך לעבור על גשר צר מאוד מאוד, והכלל והעיקר – שלא יפחד כלל"
המסגד הקרוי גם מסגד דארגה, הוא מסגד עם רחבת ענק, שנבנה בהשראת המסגד של מכה, בסגנון מוגולי/פרסי מאבן חול אדומה, מרוצף אבן עם קברים רבים. בחלק המרוחק של רחבת המסגד ניצב ה'דארגה' על שמו קרוי המסגד. זהו קברו המרשים, עשוי השיש הלבן ומכוסה שבכות שיש עדינות, של השייח שברך את הקיסר אכבר. מבנה הקבר משמש גם כיום כמקום עליה לרגל לנשים חשוכות ילדים מהודו כולה.
מסגד יום השישי, נבנה בהשראת המסגד של מכה (צילום: Omm on tour)
פַּנְג' מהאל - הרמון הנשים
בקרבת המסגד בנה אכבר את עירו הפנימית, בה ארמונות מפוארים לפגישותיו עם חכמי הדתות האחרות, איתם היה עורך שיחות פילוסופיות, אולמות משפט, ו ואורוות לפילים, גמלים וסוסים הרבים שברשותו.
הוא בנה גם הרמון לנשיו הבכירות, ובהן אשתו הנוצרייה - ארמון בן חמש קומות בשם פַּנְג' מהאל ( Panch Mahal ) ,
פַּנְג' מהאל, הרמון נשותיו של אכבר הגדול (צילום: nstanev)
בין חומות המבצר האדום בעיר אגרה
לעיר אגרה ( Agra ), החשובה בערי הודו המוגולית, הגיעה המשפחה הפרסית, וכאן צלחה דרכו של האב. בשל יכולתו לשמור על האוצר (פרסי או לא פרסי?) הוא קודם מהר, עד שזכה להיות ווזיר בחצרו של השליט אכבר הגדול . עקב נאמנותו וכישרונו דרך כוכבו והקיסר זיכה אותו בשם: איטמד-אוד-דאולה, כלומר: 'עמוד הבסיס של המדינה'.
עם הקיסר ופמלייתו, בהיות מאהר בת עשר, נדדה משפחתה לעיר הבירה החדשה לאהור (היום בפקיסטן), שם העבירה מאהר את נעוריה, בטרם עברו שוב את מאות הקילומטרים אל אגרה, שהוכרזה כבירה בשנית. שם הם חיו ברווחה בין חומות המבצר האדום ( Lal Qila, לאל-קילה), בסמוך למסגד הפנינה ( Moti Masjid, מוטי-מסג'יד), המסגד היפה מסוגו בהודו, בעיקר כאשר השמש משתקפת מקירות השיש המרהיבים שלו.
המבצר האדום בעיר אגרה, כאן חיה משפחתה של מאהר (צילום: Andrey Khrobostov)
המבצר האדום בעיר אגרה, שהוכרזה בירת הודו בשנית (צילום: Aliaksei Skeidzeleu)
מאהר חוזרת לעיר אגרה
מאהר עצמה, שזיכרונות נעוריה היפים היו מהעיר לאהור, ביקשה כבר אז להיקבר שם בבוא יומה. אבל בינתיים, בשנת 1594, בהיותה בת 17, נישאה לגבר טורקמני בשם עלי ( Ali Quli Istajlu ), לוחם אמיץ ובעל שאיפות פוליטיות. לאחר מותו של אכבר, "ניקה את האורוות" יורשו ג'האנגיר, ונפטר מבעלי ההשפעה ואנשי שלומו של אביו.
ג'האנגיר נולד בסיקרי ומגיל שנתיים גדל בארמונות פטהפור סיקרי, כשהוא מקבל את מיטב החינוך לו אביו לא זכה. כבר בגיל 12 יצא כגנרל לפקד על צבאות ענק בקרבות בקאבול. אולי הכיר את משפחתה של מאהר ואולי לא, אבל בקיסרות אין סנטימנטים אפילו לאחים. אביה של מאהר נכנע לחולשתו הגדולה והואשם במעילה, אחיה הבכור הואשם בניסיון התנקשות בקיסר והוצא להורג, ובעלה של מאהר נהרג, או אולי נרצח בהוראת הקיסר.
כאלמנה מצאה עצמה מאהר מובאת לעיר אגרה, כמשרתת של אלמנתו הבכירה של אכבר, המלך המת.
כאלמנה מצאה עצמה מאהר מובאת לעיר אגרה, כמשרתת של אלמנתו הבכירה של אכבר (צילום: Suffix)
אשתו העשרים של הקיסר
גלגל טיבו שייסוב, פעם למטה ופעם למעלה, והקיסר בחצרו הייתה מאהר משרתת נחותה, גילה את יופייה, תעוזתה וכוחה הרב, ובהיותה בת 34 לקח אותה כאשתו העשרים. במהרה הפכה לאישה המועדפת וצברה כוח בממלכה.
עם נישואיה נקרא שמה נור מהאל (אור הארמון), ולאחר זמן לא רב שונה שמה ל נור ג'האן ( Nur Jahan, אור העולם).
את עוז רוחה ויכולותיה הגופניות הראתה במסעות הצייד, עליהם נאמר שהצליחה להרוג ארבעה טיגריסים בשישה כדורי רובה! מזגה ההפכפך וחכמתה הרבה, ביחד עם חוזקה הפיזי, שנינותה, ואהבתה הרבה לבעלה, בזמן שהוא הפך שתיין ומכור לאופיום, המתעניין פחות ופחות בענייני ממלכתו, הקלו עליה לקבל למעשה את השלטון בממלכה. היא מקדמת את ענייני משפחתה והופכת את אביה לשר האוצר.
ג'האנגיר היה נוהג לומר: "את מלכותי מכרתי לאשתי בעבור כוס יין וצלחת מרק".
ג'אהנגיר נתן יד חופשית לאשתונור ג'האן לנהל את הממלכה ואת הממשל ה, כשהוא משמש חותמת גומי להחלטותיה.
דיוקנה של נור ג'האן, אשתו של הקיסר
הסארי ההודי
נור ג'האן הייתה מהפכנית גם בלבוש, ויש הטוענים שהיא הייתה זו שהביאה לעולם את לבוש הסארי ( Sari ) ההודי בן שני החלקים.
המוסלמיות מזוהות עם לבוש שלוואר קאמיז ( Shalwar kameez ) - מכנסיים צרות, מעליהן טוניקה ארוכה (קורטה) וצעיף רחב, המושלך מהצוואר אחורה או מכסה את ראשן, בעוד שהסארי החל דרכו כפיסת בד סביב המותניים כמו הגברים (סארונג/לונגי), ורק אחר כך התארך גם לכתף, בעוד שחולצת חזייה הצטרפה לה. מכיוון שכך, הרי שדברי ימי הסארי קצרים ומהווים מיזוג תרבויות מוסלמית והינדו, ולא שאיפה לבידול חברתי-תרבותי, כפי שנהוג ליחס לבגדים.
נשים הינדיות מכוסות מכף רגל ועד ראש, מיזוג תרבויות מוסלמי-הינדי (צילום: veni)
שלוואר קאמיז - מכנסיים צרות, מעליהן טוניקה ארוכה וצעיף רחב (צילום: Bernard Gagnon)
הקבר המרשים של אביה של נור ג'האן
כשמת אביה בשנת 1622, הקימה נור ג'האן מבנה קבר מדהים מסוגו בעיר אגרה, הראשון בהודו העשוי אבן שיש חיוורת, כמעט שקופה למראה, משובצת באבנים יקרות, וסבכות רשת מגולפות מאבן שיש צחורה. המבנה בצורת קופסת תכשיטים יפה, ניצב על במה מוגבהת, ומסביבו גנים פרסיים שקטים ושלווים. זהו מבנה הקבר הקרוי על שם אביה איטמד-אוד-דאולה (Tomb of Itimad-ud-Daulah), המוכר בכינו טאג' מהאל הקטן (Mini Taj Mahal).
מבנה דומה, לזכר בעלה שמת 5 שנים אחרי אביה, בנתה נור ג'האן בעיר לאהור, שבפקיסטן של היום .
טאג' מהאל הקטן בעיר אגרה, כאן נקבר אביה של נור (צילום: Scott Edmunds)
הטאג' מהאל - לזכר בת אחיה של נור-ג'האן
במאבק הירושה צדדה נור-ג'האן בבנה החורג האחד, בעוד שאחיה פנה נגדה וצידד באח האחר, שהיה נשוי לבתו. האחרון הפך לקיסר החדש, שקיבל את השם שאה ג'אהן, ובת אחיה של נור-ג'האן, מומתאז מהאל, לאשת הקיסר החדש. נור-ג'האן הועברה לכלוב של זהב לשארית חייה, ועברה לייצור בשמים, תורה שהועברה לה מידי אימה.
נור המשיכה בחייה עוד 18 שנה, ונקברה בסמוך לבעלה ואחיה בלאהור. לא חלפו להן ארבע שנים מהכתרת שאה-ג'האן, ובשנת 1631 מתה מומתאז, אשתו השנייה והאהובה, בסיבוכי לידה, במהלך לידתה ה- 14. הבעל הדואב החל מייד בבניית מבנה הקבר שהפך גם לקברו שלו ולמורשת נצחית, הנקראת ה טאג' מהאל.
ארמון טאג' מהאל - בעלה של מומתאז מהאל, בת אחיה של נור-ג'האן,
בנה עבורה את מבנה הקבר שהפך גם לקברו שלו ולמורשת נצחית (צילום: oversnap)
כיום הטאג' מהאל הוא אתר שימור מורשת תרבות עולמית של אונסק"ו ואחד משבעת פלאי תבל החדשים, והוא ראוי בהחלט לתואר!
לאורך השנים ניסו רבים וטובים לשים את האצבע על מה נותן לטאג'-מאהל את העוצמה והיופי המיוחדים שלו, שהפכו אותו למונומנט האהבה המפורסם בעולם, ועדיין מנסים.
מספרים שהמבנה הושלם רק כעבור 22 שנה, ודרש 20,000 איש לבנייתו. אבל האמת היא שמתחילת הבניה בשנת 1632, תוך 9 שנים הוא כמעט הושלם, ורק תיקונים ושיפורים אחרונים נותרו לתקופה בה הבירה נדדה לשהא-ג'האנבאד (דלהי העתיקה של היום) בשנת 1648. המבנה הושלם סופית בשנת 1653. האגדות הרומנטיות מספרות שבשנותיו האחרונות של חיי היזם, הוא נכלא על ידי בנו הקיסר אורנגזב במבצר האדום הסמוך, ממנו היה בוהה בקבר אשתו האהובה.
לפי אגדות אחרות, קטעו לרבים מהאומנים ששקדו על בנייתו את האגודלים ולאדריכל את שתי ידיו, כדי שלא יוכלו לשחזר את יופיו המושלם. . . אך זו כנראה רק אגדה אורבנית .
טאג' מהאל - סימטריה מושלמת (צילום: oversnap)
המבנה עשוי בסימטריה מושלמת, כשרק דבר אחד פוגע בה: קברו של הקיסר שאה ג'אהן עצמו, שהוצב שם לאחר מותו . הכניסה היא דרך שער ענק עשוי אבן חול אדומה, עליו חקוקים פסוקים מן הקוראן. לעוברים דרכו מתגלה המחזה המרהיב של הטאג' מהאל המשתקף בבריכה, ושל הגנים הצורניים בסגנון פרסי-מוגולי קלאסי. המבנה עצמו עשוי שיש לבן, כמעט שקוף, והוא מעוטר באלפי אבנים צבעוניות היוצרות דוגמאות פרחים מקסימים .
מידע נוסף
דלהי - בירת הודו
ראג'סטאן - ארץ המלכים
פטהפור הייתה
שער הניצחון במסגד יום השישי בעיר פטהפור סיקרי, להנצחת נצחונותיו של השליט אכבר הגדול
מסגד יום השישי וקברו של השייח
אכבר, שחשוך בנים היה, קיבל את ברכתו של השייח הסופי סאלים צ'ישטי, שהבטיח לו שלושה בנים זכרים, ובמבנה קברו של השייח, ליד הכפר החצי מדברי סיקרי, נולד הבן היורש, שלימים י יקבל את השם ג'האנגיר ( Jahangir ). בהחלטה של רגש, החליט השליט להעביר את בירתו למקום בו חי היה השייח ובו נולד בנו הראשון.
סביב קברו של השייח הסופי בנה אכבר את ג’אמה מסג’יד (Jama Masjid), מסגד יום השישי רחב הידיים. בראשו, מעל גרם מדרגות תלול הציב את שער הניצחון (בולנד דארווזה) הענק, בן 54 מטרים, כאות לניצחונו וכיבושיו.
על גבי השער חקק בפרסית ציטוט של ישו הנוצרי מהקוראן, האומר:
" העולם הוא רק גשר, עבור בו ואל תבנה עליו בית. העולם משכו קצר, נצל זמנך בו בתפילה. הגדולה והעשירה בתכונות היא הצדקה. העולם הוא מראה בה רגע מופיע האושר ונעלם. קרא 'כלום' למה שעינך אינה יכולה לראות". .
או כמו שאמר 'נ נח נחמ נחמן מאומן' שנים רבות אחרי ישו ואחרי בניית השער:
" ודע, שהאדם צריך לעבור על גשר צר מאוד מאוד, והכלל והעיקר – שלא יפחד כלל"
המסגד הקרוי גם מסגד דארגה, הוא מסגד עם רחבת ענק, שנבנה בהשראת המסגד של מכה, בסגנון מוגולי/פרסי מאבן חול אדומה, מרוצף אבן עם קברים רבים. בחלק המרוחק של רחבת המסגד ניצב ה'דארגה' על שמו קרוי המסגד. זהו קברו המרשים, עשוי השיש הלבן ומכוסה שבכות שיש עדינות, של השייח שברך את הקיסר אכבר. מבנה הקבר משמש גם כיום כמקום עליה לרגל לנשים חשוכות ילדים מהודו כולה.
מסגד יום השישי, נבנה בהשראת המסגד של מכה (צילום: Omm on tour)
פַּנְג' מהאל - הרמון הנשים
בקרבת המסגד בנה אכבר את עירו הפנימית, בה ארמונות מפוארים לפגישותיו עם חכמי הדתות האחרות, איתם היה עורך שיחות פילוסופיות, אולמות משפט, ו ואורוות לפילים, גמלים וסוסים הרבים שברשותו.
הוא בנה גם הרמון לנשיו הבכירות, ובהן אשתו הנוצרייה - ארמון בן חמש קומות בשם פַּנְג' מהאל ( Panch Mahal ) ,
פַּנְג' מהאל, הרמון נשותיו של אכבר הגדול (צילום: nstanev)
בין חומות המבצר האדום בעיר אגרה
לעיר אגרה ( Agra ), החשובה בערי הודו המוגולית, הגיעה המשפחה הפרסית, וכאן צלחה דרכו של האב. בשל יכולתו לשמור על האוצר (פרסי או לא פרסי?) הוא קודם מהר, עד שזכה להיות ווזיר בחצרו של השליט אכבר הגדול . עקב נאמנותו וכישרונו דרך כוכבו והקיסר זיכה אותו בשם: איטמד-אוד-דאולה, כלומר: 'עמוד הבסיס של המדינה'.
עם הקיסר ופמלייתו, בהיות מאהר בת עשר, נדדה משפחתה לעיר הבירה החדשה לאהור (היום בפקיסטן), שם העבירה מאהר את נעוריה, בטרם עברו שוב את מאות הקילומטרים אל אגרה, שהוכרזה כבירה בשנית. שם הם חיו ברווחה בין חומות המבצר האדום ( Lal Qila, לאל-קילה), בסמוך למסגד הפנינה ( Moti Masjid, מוטי-מסג'יד), המסגד היפה מסוגו בהודו, בעיקר כאשר השמש משתקפת מקירות השיש המרהיבים שלו.
המבצר האדום בעיר אגרה, כאן חיה משפחתה של מאהר (צילום: Andrey Khrobostov)
המבצר האדום בעיר אגרה, שהוכרזה בירת הודו בשנית (צילום: Aliaksei Skeidzeleu)
מאהר חוזרת לעיר אגרה
מאהר עצמה, שזיכרונות נעוריה היפים היו מהעיר לאהור, ביקשה כבר אז להיקבר שם בבוא יומה. אבל בינתיים, בשנת 1594, בהיותה בת 17, נישאה לגבר טורקמני בשם עלי ( Ali Quli Istajlu ), לוחם אמיץ ובעל שאיפות פוליטיות. לאחר מותו של אכבר, "ניקה את האורוות" יורשו ג'האנגיר, ונפטר מבעלי ההשפעה ואנשי שלומו של אביו.
ג'האנגיר נולד בסיקרי ומגיל שנתיים גדל בארמונות פטהפור סיקרי, כשהוא מקבל את מיטב החינוך לו אביו לא זכה. כבר בגיל 12 יצא כגנרל לפקד על צבאות ענק בקרבות בקאבול. אולי הכיר את משפחתה של מאהר ואולי לא, אבל בקיסרות אין סנטימנטים אפילו לאחים. אביה של מאהר נכנע לחולשתו הגדולה והואשם במעילה, אחיה הבכור הואשם בניסיון התנקשות בקיסר והוצא להורג, ובעלה של מאהר נהרג, או אולי נרצח בהוראת הקיסר.
כאלמנה מצאה עצמה מאהר מובאת לעיר אגרה, כמשרתת של אלמנתו הבכירה של אכבר, המלך המת.
כאלמנה מצאה עצמה מאהר מובאת לעיר אגרה, כמשרתת של אלמנתו הבכירה של אכבר (צילום: Suffix)
אשתו העשרים של הקיסר
גלגל טיבו שייסוב, פעם למטה ופעם למעלה, והקיסר בחצרו הייתה מאהר משרתת נחותה, גילה את יופייה, תעוזתה וכוחה הרב, ובהיותה בת 34 לקח אותה כאשתו העשרים. במהרה הפכה לאישה המועדפת וצברה כוח בממלכה.
עם נישואיה נקרא שמה נור מהאל (אור הארמון), ולאחר זמן לא רב שונה שמה ל נור ג'האן ( Nur Jahan, אור העולם).
את עוז רוחה ויכולותיה הגופניות הראתה במסעות הצייד, עליהם נאמר שהצליחה להרוג ארבעה טיגריסים בשישה כדורי רובה! מזגה ההפכפך וחכמתה הרבה, ביחד עם חוזקה הפיזי, שנינותה, ואהבתה הרבה לבעלה, בזמן שהוא הפך שתיין ומכור לאופיום, המתעניין פחות ופחות בענייני ממלכתו, הקלו עליה לקבל למעשה את השלטון בממלכה. היא מקדמת את ענייני משפחתה והופכת את אביה לשר האוצר.
ג'האנגיר היה נוהג לומר: "את מלכותי מכרתי לאשתי בעבור כוס יין וצלחת מרק".
ג'אהנגיר נתן יד חופשית לאשתונור ג'האן לנהל את הממלכה ואת הממשל ה, כשהוא משמש חותמת גומי להחלטותיה.
דיוקנה של נור ג'האן, אשתו של הקיסר
הסארי ההודי
נור ג'האן הייתה מהפכנית גם בלבוש, ויש הטוענים שהיא הייתה זו שהביאה לעולם את לבוש הסארי ( Sari ) ההודי בן שני החלקים.
המוסלמיות מזוהות עם לבוש שלוואר קאמיז ( Shalwar kameez ) - מכנסיים צרות, מעליהן טוניקה ארוכה (קורטה) וצעיף רחב, המושלך מהצוואר אחורה או מכסה את ראשן, בעוד שהסארי החל דרכו כפיסת בד סביב המותניים כמו הגברים (סארונג/לונגי), ורק אחר כך התארך גם לכתף, בעוד שחולצת חזייה הצטרפה לה. מכיוון שכך, הרי שדברי ימי הסארי קצרים ומהווים מיזוג תרבויות מוסלמית והינדו, ולא שאיפה לבידול חברתי-תרבותי, כפי שנהוג ליחס לבגדים.
נשים הינדיות מכוסות מכף רגל ועד ראש, מיזוג תרבויות מוסלמי-הינדי (צילום: veni)
שלוואר קאמיז - מכנסיים צרות, מעליהן טוניקה ארוכה וצעיף רחב (צילום: Bernard Gagnon)
הקבר המרשים של אביה של נור ג'האן
כשמת אביה בשנת 1622, הקימה נור ג'האן מבנה קבר מדהים מסוגו בעיר אגרה, הראשון בהודו העשוי אבן שיש חיוורת, כמעט שקופה למראה, משובצת באבנים יקרות, וסבכות רשת מגולפות מאבן שיש צחורה. המבנה בצורת קופסת תכשיטים יפה, ניצב על במה מוגבהת, ומסביבו גנים פרסיים שקטים ושלווים. זהו מבנה הקבר הקרוי על שם אביה איטמד-אוד-דאולה (Tomb of Itimad-ud-Daulah), המוכר בכינו טאג' מהאל הקטן (Mini Taj Mahal).
מבנה דומה, לזכר בעלה שמת 5 שנים אחרי אביה, בנתה נור ג'האן בעיר לאהור, שבפקיסטן של היום .
טאג' מהאל הקטן בעיר אגרה, כאן נקבר אביה של נור (צילום: Scott Edmunds)
הטאג' מהאל - לזכר בת אחיה של נור-ג'האן
במאבק הירושה צדדה נור-ג'האן בבנה החורג האחד, בעוד שאחיה פנה נגדה וצידד באח האחר, שהיה נשוי לבתו. האחרון הפך לקיסר החדש, שקיבל את השם שאה ג'אהן, ובת אחיה של נור-ג'האן, מומתאז מהאל, לאשת הקיסר החדש. נור-ג'האן הועברה לכלוב של זהב לשארית חייה, ועברה לייצור בשמים, תורה שהועברה לה מידי אימה.
נור המשיכה בחייה עוד 18 שנה, ונקברה בסמוך לבעלה ואחיה בלאהור. לא חלפו להן ארבע שנים מהכתרת שאה-ג'האן, ובשנת 1631 מתה מומתאז, אשתו השנייה והאהובה, בסיבוכי לידה, במהלך לידתה ה- 14. הבעל הדואב החל מייד בבניית מבנה הקבר שהפך גם לקברו שלו ולמורשת נצחית, הנקראת ה טאג' מהאל.
ארמון טאג' מהאל - בעלה של מומתאז מהאל, בת אחיה של נור-ג'האן,
בנה עבורה את מבנה הקבר שהפך גם לקברו שלו ולמורשת נצחית (צילום: oversnap)
כיום הטאג' מהאל הוא אתר שימור מורשת תרבות עולמית של אונסק"ו ואחד משבעת פלאי תבל החדשים, והוא ראוי בהחלט לתואר!
לאורך השנים ניסו רבים וטובים לשים את האצבע על מה נותן לטאג'-מאהל את העוצמה והיופי המיוחדים שלו, שהפכו אותו למונומנט האהבה המפורסם בעולם, ועדיין מנסים.
מספרים שהמבנה הושלם רק כעבור 22 שנה, ודרש 20,000 איש לבנייתו. אבל האמת היא שמתחילת הבניה בשנת 1632, תוך 9 שנים הוא כמעט הושלם, ורק תיקונים ושיפורים אחרונים נותרו לתקופה בה הבירה נדדה לשהא-ג'האנבאד (דלהי העתיקה של היום) בשנת 1648. המבנה הושלם סופית בשנת 1653. האגדות הרומנטיות מספרות שבשנותיו האחרונות של חיי היזם, הוא נכלא על ידי בנו הקיסר אורנגזב במבצר האדום הסמוך, ממנו היה בוהה בקבר אשתו האהובה.
לפי אגדות אחרות, קטעו לרבים מהאומנים ששקדו על בנייתו את האגודלים ולאדריכל את שתי ידיו, כדי שלא יוכלו לשחזר את יופיו המושלם. . . אך זו כנראה רק אגדה אורבנית .
טאג' מהאל - סימטריה מושלמת (צילום: oversnap)
המבנה עשוי בסימטריה מושלמת, כשרק דבר אחד פוגע בה: קברו של הקיסר שאה ג'אהן עצמו, שהוצב שם לאחר מותו . הכניסה היא דרך שער ענק עשוי אבן חול אדומה, עליו חקוקים פסוקים מן הקוראן. לעוברים דרכו מתגלה המחזה המרהיב של הטאג' מהאל המשתקף בבריכה, ושל הגנים הצורניים בסגנון פרסי-מוגולי קלאסי. המבנה עצמו עשוי שיש לבן, כמעט שקוף, והוא מעוטר באלפי אבנים צבעוניות היוצרות דוגמאות פרחים מקסימים .
מידע נוסף
דלהי - בירת הודו
ראג'סטאן - ארץ המלכים
מסגד יום השישי, נבנה בהשראת המסגד של מכה
פַּנְג' מהאל, הרמון נשותיו של אכבר הגדול
בין חומות המבצר האדום בעיר אגרה
לעיר אגרה ( Agra ), החשובה בערי הודו המוגולית, הגיעה המשפחה הפרסית, וכאן צלחה דרכו של האב. בשל יכולתו לשמור על האוצר (פרסי או לא פרסי?) הוא קודם מהר, עד שזכה להיות ווזיר בחצרו של השליט אכבר הגדול . עקב נאמנותו וכישרונו דרך כוכבו והקיסר זיכה אותו בשם: איטמד-אוד-דאולה, כלומר: 'עמוד הבסיס של המדינה'.
עם הקיסר ופמלייתו, בהיות מאהר בת עשר, נדדה משפחתה לעיר הבירה החדשה לאהור (היום בפקיסטן), שם העבירה מאהר את נעוריה, בטרם עברו שוב את מאות הקילומטרים אל אגרה, שהוכרזה כבירה בשנית. שם הם חיו ברווחה בין חומות המבצר האדום ( Lal Qila, לאל-קילה), בסמוך למסגד הפנינה ( Moti Masjid, מוטי-מסג'יד), המסגד היפה מסוגו בהודו, בעיקר כאשר השמש משתקפת מקירות השיש המרהיבים שלו.
המבצר האדום בעיר אגרה, כאן חיה משפחתה של מאהר (צילום: Andrey Khrobostov)
המבצר האדום בעיר אגרה, שהוכרזה בירת הודו בשנית (צילום: Aliaksei Skeidzeleu)
מאהר חוזרת לעיר אגרה
מאהר עצמה, שזיכרונות נעוריה היפים היו מהעיר לאהור, ביקשה כבר אז להיקבר שם בבוא יומה. אבל בינתיים, בשנת 1594, בהיותה בת 17, נישאה לגבר טורקמני בשם עלי ( Ali Quli Istajlu ), לוחם אמיץ ובעל שאיפות פוליטיות. לאחר מותו של אכבר, "ניקה את האורוות" יורשו ג'האנגיר, ונפטר מבעלי ההשפעה ואנשי שלומו של אביו.
ג'האנגיר נולד בסיקרי ומגיל שנתיים גדל בארמונות פטהפור סיקרי, כשהוא מקבל את מיטב החינוך לו אביו לא זכה. כבר בגיל 12 יצא כגנרל לפקד על צבאות ענק בקרבות בקאבול. אולי הכיר את משפחתה של מאהר ואולי לא, אבל בקיסרות אין סנטימנטים אפילו לאחים. אביה של מאהר נכנע לחולשתו הגדולה והואשם במעילה, אחיה הבכור הואשם בניסיון התנקשות בקיסר והוצא להורג, ובעלה של מאהר נהרג, או אולי נרצח בהוראת הקיסר.
כאלמנה מצאה עצמה מאהר מובאת לעיר אגרה, כמשרתת של אלמנתו הבכירה של אכבר, המלך המת.
כאלמנה מצאה עצמה מאהר מובאת לעיר אגרה, כמשרתת של אלמנתו הבכירה של אכבר (צילום: Suffix)
אשתו העשרים של הקיסר
גלגל טיבו שייסוב, פעם למטה ופעם למעלה, והקיסר בחצרו הייתה מאהר משרתת נחותה, גילה את יופייה, תעוזתה וכוחה הרב, ובהיותה בת 34 לקח אותה כאשתו העשרים. במהרה הפכה לאישה המועדפת וצברה כוח בממלכה.
עם נישואיה נקרא שמה נור מהאל (אור הארמון), ולאחר זמן לא רב שונה שמה ל נור ג'האן ( Nur Jahan, אור העולם).
את עוז רוחה ויכולותיה הגופניות הראתה במסעות הצייד, עליהם נאמר שהצליחה להרוג ארבעה טיגריסים בשישה כדורי רובה! מזגה ההפכפך וחכמתה הרבה, ביחד עם חוזקה הפיזי, שנינותה, ואהבתה הרבה לבעלה, בזמן שהוא הפך שתיין ומכור לאופיום, המתעניין פחות ופחות בענייני ממלכתו, הקלו עליה לקבל למעשה את השלטון בממלכה. היא מקדמת את ענייני משפחתה והופכת את אביה לשר האוצר.
ג'האנגיר היה נוהג לומר: "את מלכותי מכרתי לאשתי בעבור כוס יין וצלחת מרק".
ג'אהנגיר נתן יד חופשית לאשתונור ג'האן לנהל את הממלכה ואת הממשל ה, כשהוא משמש חותמת גומי להחלטותיה.
דיוקנה של נור ג'האן, אשתו של הקיסר
הסארי ההודי
נור ג'האן הייתה מהפכנית גם בלבוש, ויש הטוענים שהיא הייתה זו שהביאה לעולם את לבוש הסארי ( Sari ) ההודי בן שני החלקים.
המוסלמיות מזוהות עם לבוש שלוואר קאמיז ( Shalwar kameez ) - מכנסיים צרות, מעליהן טוניקה ארוכה (קורטה) וצעיף רחב, המושלך מהצוואר אחורה או מכסה את ראשן, בעוד שהסארי החל דרכו כפיסת בד סביב המותניים כמו הגברים (סארונג/לונגי), ורק אחר כך התארך גם לכתף, בעוד שחולצת חזייה הצטרפה לה. מכיוון שכך, הרי שדברי ימי הסארי קצרים ומהווים מיזוג תרבויות מוסלמית והינדו, ולא שאיפה לבידול חברתי-תרבותי, כפי שנהוג ליחס לבגדים.
נשים הינדיות מכוסות מכף רגל ועד ראש, מיזוג תרבויות מוסלמי-הינדי (צילום: veni)
שלוואר קאמיז - מכנסיים צרות, מעליהן טוניקה ארוכה וצעיף רחב (צילום: Bernard Gagnon)
הקבר המרשים של אביה של נור ג'האן
כשמת אביה בשנת 1622, הקימה נור ג'האן מבנה קבר מדהים מסוגו בעיר אגרה, הראשון בהודו העשוי אבן שיש חיוורת, כמעט שקופה למראה, משובצת באבנים יקרות, וסבכות רשת מגולפות מאבן שיש צחורה. המבנה בצורת קופסת תכשיטים יפה, ניצב על במה מוגבהת, ומסביבו גנים פרסיים שקטים ושלווים. זהו מבנה הקבר הקרוי על שם אביה איטמד-אוד-דאולה (Tomb of Itimad-ud-Daulah), המוכר בכינו טאג' מהאל הקטן (Mini Taj Mahal).
מבנה דומה, לזכר בעלה שמת 5 שנים אחרי אביה, בנתה נור ג'האן בעיר לאהור, שבפקיסטן של היום .
טאג' מהאל הקטן בעיר אגרה, כאן נקבר אביה של נור (צילום: Scott Edmunds)
הטאג' מהאל - לזכר בת אחיה של נור-ג'האן
במאבק הירושה צדדה נור-ג'האן בבנה החורג האחד, בעוד שאחיה פנה נגדה וצידד באח האחר, שהיה נשוי לבתו. האחרון הפך לקיסר החדש, שקיבל את השם שאה ג'אהן, ובת אחיה של נור-ג'האן, מומתאז מהאל, לאשת הקיסר החדש. נור-ג'האן הועברה לכלוב של זהב לשארית חייה, ועברה לייצור בשמים, תורה שהועברה לה מידי אימה.
נור המשיכה בחייה עוד 18 שנה, ונקברה בסמוך לבעלה ואחיה בלאהור. לא חלפו להן ארבע שנים מהכתרת שאה-ג'האן, ובשנת 1631 מתה מומתאז, אשתו השנייה והאהובה, בסיבוכי לידה, במהלך לידתה ה- 14. הבעל הדואב החל מייד בבניית מבנה הקבר שהפך גם לקברו שלו ולמורשת נצחית, הנקראת ה טאג' מהאל.
ארמון טאג' מהאל - בעלה של מומתאז מהאל, בת אחיה של נור-ג'האן,
בנה עבורה את מבנה הקבר שהפך גם לקברו שלו ולמורשת נצחית (צילום: oversnap)
כיום הטאג' מהאל הוא אתר שימור מורשת תרבות עולמית של אונסק"ו ואחד משבעת פלאי תבל החדשים, והוא ראוי בהחלט לתואר!
לאורך השנים ניסו רבים וטובים לשים את האצבע על מה נותן לטאג'-מאהל את העוצמה והיופי המיוחדים שלו, שהפכו אותו למונומנט האהבה המפורסם בעולם, ועדיין מנסים.
מספרים שהמבנה הושלם רק כעבור 22 שנה, ודרש 20,000 איש לבנייתו. אבל האמת היא שמתחילת הבניה בשנת 1632, תוך 9 שנים הוא כמעט הושלם, ורק תיקונים ושיפורים אחרונים נותרו לתקופה בה הבירה נדדה לשהא-ג'האנבאד (דלהי העתיקה של היום) בשנת 1648. המבנה הושלם סופית בשנת 1653. האגדות הרומנטיות מספרות שבשנותיו האחרונות של חיי היזם, הוא נכלא על ידי בנו הקיסר אורנגזב במבצר האדום הסמוך, ממנו היה בוהה בקבר אשתו האהובה.
לפי אגדות אחרות, קטעו לרבים מהאומנים ששקדו על בנייתו את האגודלים ולאדריכל את שתי ידיו, כדי שלא יוכלו לשחזר את יופיו המושלם. . . אך זו כנראה רק אגדה אורבנית .
טאג' מהאל - סימטריה מושלמת (צילום: oversnap)
המבנה עשוי בסימטריה מושלמת, כשרק דבר אחד פוגע בה: קברו של הקיסר שאה ג'אהן עצמו, שהוצב שם לאחר מותו . הכניסה היא דרך שער ענק עשוי אבן חול אדומה, עליו חקוקים פסוקים מן הקוראן. לעוברים דרכו מתגלה המחזה המרהיב של הטאג' מהאל המשתקף בבריכה, ושל הגנים הצורניים בסגנון פרסי-מוגולי קלאסי. המבנה עצמו עשוי שיש לבן, כמעט שקוף, והוא מעוטר באלפי אבנים צבעוניות היוצרות דוגמאות פרחים מקסימים .
מידע נוסף
דלהי - בירת הודו
ראג'סטאן - ארץ המלכים
המבצר האדום בעיר אגרה, כאן חיה משפחתה של מאהר
המבצר האדום בעיר אגרה, שהוכרזה בירת הודו בשנית
כאלמנה מצאה עצמה מאהר מובאת לעיר אגרה, כמשרתת של אלמנתו הבכירה של אכבר, המלך המת.
כאלמנה מצאה עצמה מאהר מובאת לעיר אגרה, כמשרתת של אלמנתו הבכירה של אכבר
אשתו העשרים של הקיסר
גלגל טיבו שייסוב, פעם למטה ופעם למעלה, והקיסר בחצרו הייתה מאהר משרתת נחותה, גילה את יופייה, תעוזתה וכוחה הרב, ובהיותה בת 34 לקח אותה כאשתו העשרים. במהרה הפכה לאישה המועדפת וצברה כוח בממלכה.
עם נישואיה נקרא שמה נור מהאל (אור הארמון), ולאחר זמן לא רב שונה שמה ל נור ג'האן ( Nur Jahan, אור העולם).
את עוז רוחה ויכולותיה הגופניות הראתה במסעות הצייד, עליהם נאמר שהצליחה להרוג ארבעה טיגריסים בשישה כדורי רובה! מזגה ההפכפך וחכמתה הרבה, ביחד עם חוזקה הפיזי, שנינותה, ואהבתה הרבה לבעלה, בזמן שהוא הפך שתיין ומכור לאופיום, המתעניין פחות ופחות בענייני ממלכתו, הקלו עליה לקבל למעשה את השלטון בממלכה. היא מקדמת את ענייני משפחתה והופכת את אביה לשר האוצר.
ג'האנגיר היה נוהג לומר: "את מלכותי מכרתי לאשתי בעבור כוס יין וצלחת מרק".
ג'אהנגיר נתן יד חופשית לאשתונור ג'האן לנהל את הממלכה ואת הממשל ה, כשהוא משמש חותמת גומי להחלטותיה.
דיוקנה של נור ג'האן, אשתו של הקיסר
הסארי ההודי
נור ג'האן הייתה מהפכנית גם בלבוש, ויש הטוענים שהיא הייתה זו שהביאה לעולם את לבוש הסארי ( Sari ) ההודי בן שני החלקים.
המוסלמיות מזוהות עם לבוש שלוואר קאמיז ( Shalwar kameez ) - מכנסיים צרות, מעליהן טוניקה ארוכה (קורטה) וצעיף רחב, המושלך מהצוואר אחורה או מכסה את ראשן, בעוד שהסארי החל דרכו כפיסת בד סביב המותניים כמו הגברים (סארונג/לונגי), ורק אחר כך התארך גם לכתף, בעוד שחולצת חזייה הצטרפה לה. מכיוון שכך, הרי שדברי ימי הסארי קצרים ומהווים מיזוג תרבויות מוסלמית והינדו, ולא שאיפה לבידול חברתי-תרבותי, כפי שנהוג ליחס לבגדים.
נשים הינדיות מכוסות מכף רגל ועד ראש, מיזוג תרבויות מוסלמי-הינדי (צילום: veni)
שלוואר קאמיז - מכנסיים צרות, מעליהן טוניקה ארוכה וצעיף רחב (צילום: Bernard Gagnon)
הקבר המרשים של אביה של נור ג'האן
כשמת אביה בשנת 1622, הקימה נור ג'האן מבנה קבר מדהים מסוגו בעיר אגרה, הראשון בהודו העשוי אבן שיש חיוורת, כמעט שקופה למראה, משובצת באבנים יקרות, וסבכות רשת מגולפות מאבן שיש צחורה. המבנה בצורת קופסת תכשיטים יפה, ניצב על במה מוגבהת, ומסביבו גנים פרסיים שקטים ושלווים. זהו מבנה הקבר הקרוי על שם אביה איטמד-אוד-דאולה (Tomb of Itimad-ud-Daulah), המוכר בכינו טאג' מהאל הקטן (Mini Taj Mahal).
מבנה דומה, לזכר בעלה שמת 5 שנים אחרי אביה, בנתה נור ג'האן בעיר לאהור, שבפקיסטן של היום .
טאג' מהאל הקטן בעיר אגרה, כאן נקבר אביה של נור (צילום: Scott Edmunds)
הטאג' מהאל - לזכר בת אחיה של נור-ג'האן
במאבק הירושה צדדה נור-ג'האן בבנה החורג האחד, בעוד שאחיה פנה נגדה וצידד באח האחר, שהיה נשוי לבתו. האחרון הפך לקיסר החדש, שקיבל את השם שאה ג'אהן, ובת אחיה של נור-ג'האן, מומתאז מהאל, לאשת הקיסר החדש. נור-ג'האן הועברה לכלוב של זהב לשארית חייה, ועברה לייצור בשמים, תורה שהועברה לה מידי אימה.
נור המשיכה בחייה עוד 18 שנה, ונקברה בסמוך לבעלה ואחיה בלאהור. לא חלפו להן ארבע שנים מהכתרת שאה-ג'האן, ובשנת 1631 מתה מומתאז, אשתו השנייה והאהובה, בסיבוכי לידה, במהלך לידתה ה- 14. הבעל הדואב החל מייד בבניית מבנה הקבר שהפך גם לקברו שלו ולמורשת נצחית, הנקראת ה טאג' מהאל.
ארמון טאג' מהאל - בעלה של מומתאז מהאל, בת אחיה של נור-ג'האן,
בנה עבורה את מבנה הקבר שהפך גם לקברו שלו ולמורשת נצחית (צילום: oversnap)
כיום הטאג' מהאל הוא אתר שימור מורשת תרבות עולמית של אונסק"ו ואחד משבעת פלאי תבל החדשים, והוא ראוי בהחלט לתואר!
לאורך השנים ניסו רבים וטובים לשים את האצבע על מה נותן לטאג'-מאהל את העוצמה והיופי המיוחדים שלו, שהפכו אותו למונומנט האהבה המפורסם בעולם, ועדיין מנסים.
מספרים שהמבנה הושלם רק כעבור 22 שנה, ודרש 20,000 איש לבנייתו. אבל האמת היא שמתחילת הבניה בשנת 1632, תוך 9 שנים הוא כמעט הושלם, ורק תיקונים ושיפורים אחרונים נותרו לתקופה בה הבירה נדדה לשהא-ג'האנבאד (דלהי העתיקה של היום) בשנת 1648. המבנה הושלם סופית בשנת 1653. האגדות הרומנטיות מספרות שבשנותיו האחרונות של חיי היזם, הוא נכלא על ידי בנו הקיסר אורנגזב במבצר האדום הסמוך, ממנו היה בוהה בקבר אשתו האהובה.
לפי אגדות אחרות, קטעו לרבים מהאומנים ששקדו על בנייתו את האגודלים ולאדריכל את שתי ידיו, כדי שלא יוכלו לשחזר את יופיו המושלם. . . אך זו כנראה רק אגדה אורבנית .
טאג' מהאל - סימטריה מושלמת (צילום: oversnap)
המבנה עשוי בסימטריה מושלמת, כשרק דבר אחד פוגע בה: קברו של הקיסר שאה ג'אהן עצמו, שהוצב שם לאחר מותו . הכניסה היא דרך שער ענק עשוי אבן חול אדומה, עליו חקוקים פסוקים מן הקוראן. לעוברים דרכו מתגלה המחזה המרהיב של הטאג' מהאל המשתקף בבריכה, ושל הגנים הצורניים בסגנון פרסי-מוגולי קלאסי. המבנה עצמו עשוי שיש לבן, כמעט שקוף, והוא מעוטר באלפי אבנים צבעוניות היוצרות דוגמאות פרחים מקסימים .
מידע נוסף
דלהי - בירת הודו
ראג'סטאן - ארץ המלכים
המוסלמיות מזוהות עם לבוש שלוואר קאמיז (
נשים הינדיות מכוסות מכף רגל ועד ראש, מיזוג תרבויות מוסלמי-הינדי
שלוואר קאמיז - מכנסיים צרות, מעליהן טוניקה ארוכה וצעיף רחב
הקבר המרשים של אביה של נור ג'האן
כשמת אביה בשנת 1622, הקימה נור ג'האן מבנה קבר מדהים מסוגו בעיר אגרה, הראשון בהודו העשוי אבן שיש חיוורת, כמעט שקופה למראה, משובצת באבנים יקרות, וסבכות רשת מגולפות מאבן שיש צחורה. המבנה בצורת קופסת תכשיטים יפה, ניצב על במה מוגבהת, ומסביבו גנים פרסיים שקטים ושלווים. זהו מבנה הקבר הקרוי על שם אביה איטמד-אוד-דאולה (Tomb of Itimad-ud-Daulah), המוכר בכינו טאג' מהאל הקטן (Mini Taj Mahal).
מבנה דומה, לזכר בעלה שמת 5 שנים אחרי אביה, בנתה נור ג'האן בעיר לאהור, שבפקיסטן של היום .
טאג' מהאל הקטן בעיר אגרה, כאן נקבר אביה של נור (צילום: Scott Edmunds)
הטאג' מהאל - לזכר בת אחיה של נור-ג'האן
במאבק הירושה צדדה נור-ג'האן בבנה החורג האחד, בעוד שאחיה פנה נגדה וצידד באח האחר, שהיה נשוי לבתו. האחרון הפך לקיסר החדש, שקיבל את השם שאה ג'אהן, ובת אחיה של נור-ג'האן, מומתאז מהאל, לאשת הקיסר החדש. נור-ג'האן הועברה לכלוב של זהב לשארית חייה, ועברה לייצור בשמים, תורה שהועברה לה מידי אימה.
נור המשיכה בחייה עוד 18 שנה, ונקברה בסמוך לבעלה ואחיה בלאהור. לא חלפו להן ארבע שנים מהכתרת שאה-ג'האן, ובשנת 1631 מתה מומתאז, אשתו השנייה והאהובה, בסיבוכי לידה, במהלך לידתה ה- 14. הבעל הדואב החל מייד בבניית מבנה הקבר שהפך גם לקברו שלו ולמורשת נצחית, הנקראת ה טאג' מהאל.
ארמון טאג' מהאל - בעלה של מומתאז מהאל, בת אחיה של נור-ג'האן,
בנה עבורה את מבנה הקבר שהפך גם לקברו שלו ולמורשת נצחית (צילום: oversnap)
כיום הטאג' מהאל הוא אתר שימור מורשת תרבות עולמית של אונסק"ו ואחד משבעת פלאי תבל החדשים, והוא ראוי בהחלט לתואר!
לאורך השנים ניסו רבים וטובים לשים את האצבע על מה נותן לטאג'-מאהל את העוצמה והיופי המיוחדים שלו, שהפכו אותו למונומנט האהבה המפורסם בעולם, ועדיין מנסים.
מספרים שהמבנה הושלם רק כעבור 22 שנה, ודרש 20,000 איש לבנייתו. אבל האמת היא שמתחילת הבניה בשנת 1632, תוך 9 שנים הוא כמעט הושלם, ורק תיקונים ושיפורים אחרונים נותרו לתקופה בה הבירה נדדה לשהא-ג'האנבאד (דלהי העתיקה של היום) בשנת 1648. המבנה הושלם סופית בשנת 1653. האגדות הרומנטיות מספרות שבשנותיו האחרונות של חיי היזם, הוא נכלא על ידי בנו הקיסר אורנגזב במבצר האדום הסמוך, ממנו היה בוהה בקבר אשתו האהובה.
לפי אגדות אחרות, קטעו לרבים מהאומנים ששקדו על בנייתו את האגודלים ולאדריכל את שתי ידיו, כדי שלא יוכלו לשחזר את יופיו המושלם. . . אך זו כנראה רק אגדה אורבנית .
טאג' מהאל - סימטריה מושלמת (צילום: oversnap)
המבנה עשוי בסימטריה מושלמת, כשרק דבר אחד פוגע בה: קברו של הקיסר שאה ג'אהן עצמו, שהוצב שם לאחר מותו . הכניסה היא דרך שער ענק עשוי אבן חול אדומה, עליו חקוקים פסוקים מן הקוראן. לעוברים דרכו מתגלה המחזה המרהיב של הטאג' מהאל המשתקף בבריכה, ושל הגנים הצורניים בסגנון פרסי-מוגולי קלאסי. המבנה עצמו עשוי שיש לבן, כמעט שקוף, והוא מעוטר באלפי אבנים צבעוניות היוצרות דוגמאות פרחים מקסימים .
מידע נוסף
דלהי - בירת הודו
ראג'סטאן - ארץ המלכים
טאג' מהאל הקטן בעיר אגרה, כאן נקבר אביה של נור
בנה עבורה את מבנה הקבר שהפך גם לקברו שלו ולמורשת נצחית