רומניה בעקבות דרקולה הערפד -
דימיון מול מציאות
מאת: ד"ר גלעד (גילי) חסקין


טיול לרומניה מתרכז בדרך כלל בנופיה היפהפיים ובאורחות החיים המסורתיים של תושביה, אולם מעל לכל, הן בחבל טרנסילבניה ובעיקר בחבל וולאכיה, מרחפת דמותו של דרקולה.


מרבית נופיה היותר יפים של רומניה נמצאים בחבל טרנסילבניה, שהוא יותר הונגרי מאשר רומני. מרבית המטיילים פוסחים על מישורי ולאכיה בדרכם להרי הקרפטים, אולם לוולאכיה, למרות שהיא פחות מרשימה בנופיה, יש היסטוריה עשירה, מנזרים מרשימים, שחלקם הוכרזו כ"אתרי מורשת עולמית" על ידי אונסק"ו, מבצרים והרבה סיפורי דראקולה.
טירת בראן, המוצגת לתיירים כמקום משכנו של דרקולה
טירת בראן, המוצגת לתיירים כמקום משכנו של דרקולה (צילום: CC prince du sang)


יעדים ברומניה בעקבות דרקולה, עפ"י סדר הופעתם בכתבה
להגדלה לחצו בפינה העליונה


נשארים בארץ




ולאכיה - ארץ הרומנים

ולאכיה (Valachia או Vlahia) נמצאת ברומניה של ימינו, מצפון לנהר הדנובה ומדרום לרכס הרי הקרפטים. השם "ולאכים" (Vlahi) היה שם כללי שהעניקו הגרמנים לכל העמים ממוצא רומי. היות והרומנים היו רועי צאן, כונו בשם ולאכיה כל מישורי העשב שהם נהגו לפקוד. ולאכיה היתה נסיכות רומנית, מימי הביניים עד למאה ה-19. ולאכיה של היום הינה המחוז הדרומי ביותר והמישורי ביותר של רומניה. אלו הם המישורים הפוריים של הדנובה, שהיו אסם התבואה של אירופה בשלהי ימי הביניים, ויחד עם הזהב שהובא מאמריקה, אפשרו את התעשרות אירופה.
בימי הביניים יישבו הרומנים שלוש נסיכויות סמוכות: ולאכיה (מונטניה), מולדובה וטרנסילבניה, שהופרדו על-ידי הרי הקרפטים. כשכל חבל הבלקן הפך להיות שטח טורקי, ולאחר נפילת קונסטנטינופול ב-1453, נאלצו הנסיכויות הרומניות להשלים עם ריבונות האימפריה העות'מאנית ליותר משלוש מאות שנה. ב- 1600 הצליח הנסיך מיכאיל "האמיץ" לאחד לזמן קצר את שלוש הנסיכויות, למעין אוטונומיה, תחת השלטון העות'מאני. ב-1821, לאחר הפיכה של טודור ולאדימירסקו, הסתיים השלטון העות'מאני. ב-1859 ולאכיה הצביעה בעד איחוד עם מולדובה ליצירת מדינת רומניה.
שלוש הנסיכויות אותן ישבו הרומנים מחוזות רומניה
מימין - שלוש הנסיכויות ההיסטוריות - ולאכיה, מולדובה וטרנסילבניה
משמאל - החבלים ההיסטורים של רומניה כיום

דרקולה – אמת או מציאות

ולאכיה היא מקום התרחשות עלילתו של הספר דרקולה - אחד הספרים הנמכרים ביותר בתולדות האנושות. דרקולה הוא סיפור עלילותיו של ערפד רב און, דמוי אדם, שמופיע בלילות, מפתה נשים צעירות, נושך את צווארן ויונק את דמן עד שהן מתות, וכך זוכות לחיי נצח בעולם הבא. הספר נכתב על ידי הסופר האירי בראם סטוקר, יצא לאור בשנת 1897, וגם כיום, יותר ממאה שנים לאחר שהגיע לראשונה למדפים, הוא עדיין נמכר בכמויות נאות.
בשנים שלאחר פרסום הרומן דרקולה, סברו הכול כי מדובר בדמות בדיונית, אך בשנת 1972 קבע מחקר של שני פרופסורים מבוסטון, שנברו בהערות שרשם בראם סטוקר - כי דמותו הספרותית של דרקולה מבוססת על דמות היסטורית ידועה לשמצה - ולאד השלישי, שכונה "ולאד צפש", "המשפד", או "ולאד דראקולה", שכמובן לא היה לו כל קשר לערפדים.


בואו לעשות היכרות עם דרקולה... (לא מומלץ לפני השינה...)

הערפד המיתולוגי

הערפד הינו יצור מיתולוגי המתקיים על דם אנושי או חייתי. בדרך כלל הוא ניחן בכוחות על טבעיים וביכולת לשנות צורה. הערפד הוא לרוב התגלמותו של אדם מת, אשר נהפך לאלמותי באופן זה או אחר. יש תרבויות שבהן רווחות אגדות אודות ערפדים לא-אנושיים, כמו שדים או חיות, כגון, עטלפים, כלבים ועכבישים. יכולותיהם המיוחדות ואפיוניהם של הערפדים משתנים בכל מסורת ומסורת על פי פולקלור, סרטים וספרות בדיונית, אך ברוב רובן של המסורות הם פעילים בלילה ונמנעים מאור השמש.
בתרבות המערבית הפופולארית הערפדים מתוארים כיצורים שאינם מזדקנים, תבוניים ביותר, ועל-טבעיים מבחינות רבות. בנוסף ניתן למצוא אצל הערפדים ניבים ארוכים במיוחד, המשמשים אותם לנשיכת קורבנם. לפי האמונה הרווחת, ערפדים אינם מטילים צל וכן אין להם השתקפות, שכן מראות נחשבות במיתוס למשקפות את הנשמה, וליצורים מרושעים אין נשמה. הספרות הבדיונית השתמשה באמונה זו כדי להציג את הערפדים כסולדים ממש ממראות, כפי שמתואר ברומן של בראם סטוקר, "דראקולה" - הערפד משליך את מראת הגילוח של הרקר אל מחוץ לחלון.
טירת דרקולה
תבחרו לכם דרקולה למזכרת... (צילום: CC Emmanuel Dyan)

הערפדים הסלאביים

אגדות ערפדים נפוצות בתרבויות רבות בעולם מזה אלפי שנים, אך הערפדים הפופולאריים ביותר הם המזרח אירופאים, בעיקר הסלאביים. במאה ה-11 נוּצרו העמים הסלאביים - הפולנים, הצ'כים, הקרואטים והסלובנים הפכו לקתולים, ואילו הבולגרים, הרוסים והסרבים הפכו לאורתודוכסים. הנצרות ניצחה, אך לא הצליחה להתגבר על הפולקלור, ששימר תפיסות פגאניות. רומניה מוקפת במדינות סלאביות, ומשום כך הושפעה מתפיסת הערפדים הסלאביים.
תינוק שמת טרם שהוטבל עלול להפוך לערפד. במשך מאות שנים מתעקשים האנשים להמשיך ולהאמין, כי קיימים יצורים המתקראים ערפדים, הניזונים מדם אדם. יצורים אלו, כך מספרת האגדה, רגישים לאור היום ולכן פועלים רק בלילה. מי שננשך על ידם ודמו זב, יהפוך לערפד בעצמו. גם בתקופתנו, עידן המדע והנאורות, ממשיכים רבים להאמין בערפדים.
טירת דרקולה טירת דרקולה
ולאד השלישי המכונה ולאד דרקולה, ומזכרות לתיירים בעיר הולדתו סיגישוארה (צילום: CC Adam Jones)

טירתו של הערפד דרקולה המודרני

ערפדים מופיעים כאמור, באגדות ובמיתוסים עתיקים, אך הישגו הגדול של סטוקר הוא בעיצוב דמותו של הערפד המודרני. הטירה בכפר בראן (Bran), כ-20 קילומטרים דרומית-מערבית לעיר בראשוב (Braşov) שברומניה, מזוהה באגדות עממיות ובעיני תיירים עם טירתו של הרוזן דראקולה.
הטירה המרשימה ניצבת על צוק בגבול שבין ולאכיה לטרנסילבניה, ונועדה לפקח על דרכי המסחר שבין שתי הנסיכויות. הטירה, שנבנתה במאה ה-14 ושופצה במאה ה-19, הפכה לארמון הקיץ של משפחת המלוכה הרומנית, ולבסוף למוזיאון. למרות שבאים אליה תיירים רבים, היא איננה המקום הנכון, משום שוולאד צפש היה כאן רק זמן קצר, טרם שהוסגר להונגריה.
טירת דרקולה
טירת בראן, טירה מהאגדות - תרתיי משמע... (צילום: CC Nomad Tales)





בית הולדתו של דרקולה

החוקרים סבורים שהנסיך ולאד השלישי נולד בשנת 1431 במצודת העיר סיגישוארה (Sighişoara), 130 קילומטרים צפונית-מערבית מהטירה בבראן, בשכנות לסוחרי העיר האמידים. בית הולדתו, הסמוך למגדל השעון, משמש כיום כמסעדה. עד היום עונדים המלצרים את סמלו של המסדר - דרקון שזנבו כרוך על צלב אביו, שכונה ולאד דראקול, והיה מושלה הצבאי של טרנסילבניה.

סיגישוארה
העיר סיגישוארה - עיר הולדתו של ולאד השלישי, ששימש השראה לדמותו של דרקולה (צילום: CC Alf Igel)
בתום מאבק ממושך לתפיסת כס השלטון בוולאכיה, בשנים 1437-1436, הצליח ולאד דראקול להשיג את מבוקשו, והוא הוכתר כנסיך ולאכיה. הוא עבר להתגורר עם בני משפחתו בארמון הנסיכותי שבעיר הבירה טרגובישטה (Târgovişte), והוליד שלושה בנים. אחד מהם היה ולאד דראקולה, כלומר, ולאד בנו של דראקול, או "דראקול הקטן".
בסוף המאה ה-14 היו תושבי ולאכיה נתונים במאבק פנימי בין המצדדים בכניעה לעות'מאנים, בעיקר הסוחרים והעשירים, לבין הדוגלים בעצמאות. ולאד דראקולה נשבה על ידי העות'מאנים יחד עם אחיו, עונה, וכששב לביתו, נוכח לדעת שאביו ואחיו האחר נרצחו. בקיץ 1456 תפס ולאד דרקולה את השלטון בטרגובישטה, ומיד זימן לסעודת הפסחא את עשירי העיר שבגדו במשפחתו והניחו לאביו למות. לא ברור לגמרי אם האכיל והשקה אותם קודם לכן, אולי אפילו חייך אליהם. מה שברור הוא, שבתאוות נקם הוא שיפד אחדים, ואת הנותרים הצעיד לעבר פויינאר (Poenari), שם העביד אותם בפרך בהקמת טירת פויינאר (Poenari Castle). יש הטוענים שזוהי טירת דרקולה האמיתית.
טירת בראן, המוצגת לתיירים כמקום משכנו של דרקולה
בית הולדתו של ולאד דראקולה בסיגישוארה

עלילותיו של ולאד המשפד (לא לבעלי קיבה רגישה)

כשסיים לנקום, החליט להיפטר מכל הפושעים והגנבים בתחום שלטונו. הוא נקט דרכי ענישה מגוונות, כולל פשיטת עור, בישול, עיוור, חניקה, תלייה, צלייה, מסמור, קבורה בחיים, אולם השיטה האהובה עליו היתה שיפוד. מעניין שאת השיטה הזאת, למד דווקא מהטורקים, שנואי נפשו. ולאד אהב סדר וחוק, וקבע כי הענישה תהיה שווה לעשיר ולעני. כולם, אם עברו עבירה - ישופדו למוות, רצוי במקומות מרכזיים, כגון שער העיר. מספרים שבניסיונו לבער את העוני, הזמין את העניים לסעודה בארמונו ו... העלה את האולם באש. בסיפורי העם הונצח ולאד דרקולה בעיקר כאכזר, אך גם כרודף צדק. בין השאר, מסופר על ולאכי ששכח סכום נכבד על ספסל במרכז העיר ואיש לא העז לגעת בכסף, מחשש לעונשו של ולאד דראקולה.
בשנת 1462 פתח ולאד במתקפה גדולה כנגד העות'מאנים, לאורך נהר הדנובה, במטרה לבלום את התקדמות העות'מאנים לתוך אירופה. בתחילה נחל כמה ניצחונות, אך הרגיז את הסולטן העות'מאני מחמוד השני, שיצא במתקפת נגד. ולאד נסוג כשהוא מותיר אחריו אדמה חרוכה. את הכפרים שרף ואת הבארות הרעיל. הוא אסף פצועים ומתים עות'מאנים ושיפד אותם.
ולאד נמלט לטרנסילבניה, אך תושבי ברשוב, שרבים מהם היו סוחרים ממוצא גרמני, התקשו לשכוח את מראות השיפוד. הם חששו שאם ישוב לשלטון ישובו גם הסיוטים וההגבלות. הם רקמו סביבו עלילת בגידה, וכך מצא את עצמו ולאד במרתפי כלא וחסגראד, בהונגריה של היום, שם שיפד עכברושים בזמנו הפנוי, שמן הסתם היה רב. בשנת 1475 שוחרר ולאד מהכלא ושב למלוך בוולאכיה, אך לאחר כמה חודשים נרצח, אולי על ידי בוגד, וראשו נשלח לאיסטנבול. גופתו כרותת הראש נקברה על ידי נזירים בכנסיית המנזר בעיירה סנגוב (Snagov), 40 ק"מ צפונית לבוקרשט.
הטירה האמיתית של דרקולה
טירת פויינאר, אולי זו טירת בראן האמיתית (צילום: CC Emmanuel Brunner)





לינה בקרבת טירת בראן

באזור שנראה כמו שוויץ הרומנית, בפאתי הכפר בראן, משקיף על כל היופי הזה מלון טרנסילבניאן אין (Transylvanian Inn), מלון משפחתי פשוט ומטופח, עם יחס לבבי וחם. הוא מציע חדרים זוגיים וסוויטות עם 1-2 חדרי שינה, שלרובם מרפסות, והנוף קסום!
מלון טרנסילבניאן אין - השוואת מחירים (שימו לב לתנאי הביטול)

הממלצה על מלון ליד טירת בראן, רומניה הממלצה על מלון ליד טירת בראן, רומניה
הממלצה על מלון ליד טירת בראן, רומניה הממלצה על מלון ליד טירת בראן, רומניה

בתקווה שדרקולה לא יבוא לבקר אתכם בלילה...
מלון טרנסילבניאן אין משקיף על הכפר בראן, טירת בראן ונופים כפריים ירוקים וקסומים



ולאד צפש מת, אולם דמותו עולה כפורחת. הספר אודות דראקולה פופולארי תמיד, וסוכני התיירות ברומניה ובעולם טורחים לעשות ככל יכולתם כדי להחיות את דמותו ולתרגם אותה למסלולי טיול, לעניין וגם לכסף.

מידע נוסף

כתבות נוספות על רומניה


גילי חסקין אודות הכותב
ד"ר גלעד (גילי) חסקין,  PHd מהחוג ללימודי ארץ-ישראל באוניברסיטת חיפה ומורה דרך מוסמך. מדריך טיולים בחו"ל, בעיקר בארצות אקזוטיות, שימש מספר שנים כמנהל מחלקת ההדרכה בחברה הגיאוגרפית, ובעל ניסיון רב בהרצאות במכללות, במכונים פרטיים ובקורסים למלווי קבוצות. אתר הבית של גילי חסקין
 






מספר צפיות: 40170
16778



0
מגזינים שנשלחו

0
שאלות ותשובות

0
כותבים באתר

0
כתבות באתר