www.goTravel.co.il
הכתבה מעניינת? שלחו אותה בדואר למי שתרצו

הקש בתיבה את רצף האותיות המופיע למטה:

פארקים לאומיים בקרואטיה


פארקים לאומיים בקרואטיה
מאת: ליאור בר


בקרב רבים מהישראלים המטיילים בקרואטיה, מתלווים לתחושת ההנאה והרוגע גם רגשות תסכול וקנאה, המתפרצים מידי פעם במהלך הטיול בצורת קללה עסיסית... הקללה אינה מכוונת לקרואטים, היא מכוונת אל הטבע, שדווקא כאן בקרואטיה בחר לחלק מתנות רבות כל כך. שפע נהרות ונחלים מבתרים את נופיה ההרריים של הארץ, וסביבם הוקמו פארקים לאומיים ושמורות טבע, הפזורים לאורכה ולרוחבה של הארץ.


איי קורנטי
שבעה פארקים לאומיים בקרואטיה, שחפים בין איי הפארק הלאומי קורנאטי    (צילום: אמיר גור)
 
מסלול הטיול, שבחרתי להציג כאן, מתמקד בארבעה מתוך שבעה פארקים לאומיים, המדגישים לטעמי את הייחוד ורגעי השיא במהלך טיול בקרואטיה - טיול המתמקד בטבע, נופים, טיולי שטח ואתגר. 
 

ארבעה מתוך שבעה פארקים לאומיים בקרואטיה, מצפון לדרום:
פליטביצה (A), פקלניצה (B), קרקא (C), קורנאטי (D)  
להגדלת המפה לחץ למעלה משמאל
 

שייט תעלות




 

ארץ זבת חלב ובעיקר מים 

מלבד מים זכים נתברכה קרואטיה גם בקו חוף, הנמתח לאורך 5,835 קילומטרים, והוא תוחם 1,185 איים ואין סוף מפרצונים ולשונות ים קסומים, החודרים בינות הרי הקארסט התלולים הנושקים לים האדריאטי.
מכאן ניתן להבין, שאחד הנדבכים המרכזיים שהפכו את קרואטיה למעצמת תיירות (עד סמוך למלחמת האזרחים, בשנת 1991, נהרו אליה כעשרה מליון תיירים מידי שנה), הוא ייחוד מראות הטבע והנופים הנפלאים. מטיילים רבים מתמקדים במהלך ביקורם בשמורות הטבע, בפארקים הלאומיים ובנופי הפרא, של הארץ הלא מובטחת אבל בהחלט מבטיחה.
 
במהלך השנים הוכרזו בקרואטיה שבעה פארקים לאומיים, המציגים את מגוון ערכי הטבע והנוף של המדינה, שאחד מהם (אגמי פליטביצה) אף הוכר על ידי אונסק"ו (ארגון התרבות, מדע וחינוך של האו"ם), המסייע בשימור אתרים המציגים ערכי טבע או תרבות בעלי חשיבות עולמית.
כתבה על טיול שיט באיים של קרואטיה
 
שמורת פליטוויצה, קרואטה
שמורת פליטביצה, שמורת הטבע החשובה והמרשימה ביותר בקרואטיה   (צילום: Arnie Papp)





 

שמורת אגמי פליטביצה – משחקי אור וצל בכחול וירוק

שמורת הטבע החשובה והמרשימה ביותר בקרואטיה, ואולי בבלקן כולו, היא הפארק הלאומי אגמי פליטביצה (Nacionalni park Plitvička jezera). המילים השקופות ביותר, באמצעותן אפשר לנסות ולתאר את השמורה, נעכרות אל מול צבעי המים של 16 האגמים, השוכנים במפלסים שונים ומחוברים עם 96 מפלים, אשר ניזונים בעיקר ממי הנהר הלבן והשחור (נהר נקרא בשפה המקומית רייקה).
גופי המים הקסומים, המהווים את ליבת השמורה, נחבאים בלב יערות הרריים, המשתקפים במי האגמים הצלולים באופן יוצא דופן ויוצרים משחקי אור וצל בגווני כחול וירוק. 
 
צבעם המיוחד של האגמים והמחיצות המוזרות שביניהם, נוצרו הודות לטרוורטין (משקע גיר), המצוי במנות גדושות בכל גופי המים. אזור השמורה בנוי מסלעי גיר ודולומיט, העוברים תהליכי בליה והמסה במגעם עם מי הגשמים. בעקבות תהליכם אלו, נשטפות מהסלעים כמויות גדולות של משקעי סידן פחמתי, הזורם ומצטבר בתחתית ודפנות האגמים. המשקע מסתפח לשאריות צמחייה ומסלע ויוצר שכבת חומר נקבובי, הנקרא טרוורטין, הבונה מחיצות טבעיות בתוך ובשולי האגמים. זהו תהליך בלתי פוסק של בניה והרס (בכוח המים), היוצר את המראה הייחודי של השמורה.
המים העשירים מאוד במשקע גירני גם אחראים לכך שכל ענף, גזע או עצם אחר, הנופל לתוך המים, מתכסה תוך זמן קצר בשכבה לבנה של גיר, המקנה לאגמים נופך ייחודי נוסף.
 
מאחר ותהליך בניית מחיצות הטרוורטין רגיש ביותר לשינויים סביבתיים, נקבעו בשמורה תקנות מחמירות, המותירות למבקרים פחות או יותר: לנשום, ללכת, לדבר (בשקט) ולצלם. עשרות האיסורים, המצוינים על גבי כרטיס הכניסה לשמורה, יכולים להכניס אותה לספר השיאים של גינס, תחת הכותרת המקום הציבורי שבו הכי הרבה אסור...
לינה באזור שמורת פליטביצה

שמורת פליטוויצה, קרואטה
מים, מים, מים - גן עדן בשמורת פליטביצה   (צילום: Arnie Papp)
 

האדם וגן העדן בפליטביצה

בפליטביצה, כמו במקומות קסומים אחרים על פני כדור הארץ, נוהגים בני אדם להזכיר לעצמם שהם אינם חיים בגן עדן עלי אדמות, בכל מיני דרכים מעוותות. כך הופרה גם השלווה האלוהית של חלקת גן העדן בפליטביצה, לקראת סוף האלף השני, בידי האדם. מלחמת אזרחים עקובה מדם התרחשה בין מדינות יוגוסלביה לשעבר, כשהאירוע האלים הראשון התרחש דווקא כאן, בשטח השמורה.  
 
בשנת 1991 השתלטו כוחות מליציה סרבית מקומית על השמורה והחזיקו בה עד שנת 1995, אז שיחרר הצבא הקרואטי את האזור. למרבה המזל, השמורה עצמה לא נפגעה במהלך המלחמה, כל התשתיות התיירותיות שנהרסו שוקמו, והן מאפשרות לתיירים להמשיך להגיע ולהשתאות מול פני הטבע במיטבם. 
 
שמורתץ פליטוויצה, קרואטה
אחד מלא פחות מ- 96 מפלים בשמורת פליטביצה    (צילום: Pe Wu)
 

היכן ומתי לטייל בשמורת פליטביצה

השלוב של מראות הטבע הנדירים ומגוון בעלי החיים בשמורה, הביא לכך שכבר בשנת 1929 הוכרזה פליטביצה כשמורת טבע ובשנת 1979 צורף הפארק לרשימת אתרי המורשת של אונסק"ו. בשנת 1997 הורחב שטח הפארק, המשתרע כיום על 294 קמ"ר.
 
שמורת פליטביצה נמצאת דרומית-מערבית לעיר הבירה זאגרב (שעה וחצי נסיעה) וכוללת בתחומה מספר בתי מלון, בהם מתאכסנים מרבית התיירים המגיעים לביקור. אופציית הלינה הזולה יותר היא להתארח באחד מהצימרים, הפזורים בכפרים המקומיים הסובבים את אזור השמורה (במרחק מספר דקות נסיעה).
 
הפארק הלאומי פתוח למבקרים בכל ימות השנה, כשכל עונה יוצרת מגע ייחודי בין הטבע והשמורה:
בסתיו - מאדימים העצים וצובעים באדום, כתום וצהוב את גדות האגמים,
בחורף - קופאים האגמים והמפלים שביניהם הופכים לגלידי קרח שקופים,
בקיץ - בימים בהירים, הגוונים הדומיננטיים של מי האגמים הם כחול–טורקיז.



מקומות לינה מומלצים בשמורת פליטביצה

וילה סומראק (Villa Sumrak) הוא מלון משפחתי קטן, הממוקם ממש בתחומי הפארק הלאומי אגמי פליטביצה, במרחק הליכה קצר מהכניסה. במקום דירות (40-70 מ"ר) וחדרי סטודיו מרווחים (55 מ"ר) עם פאטיו או מרפסת. בגינה מתקני ברביקיו וטניס שולחן. ארוחת הבוקר עשירה וניתן להזמין גם ארוחת ערב. ניכר שבעלי המקום, כולם בני משפחה אחת, נהנים לארח ושמחים לסייע בעצה טובה.
וילה סומראק – השוואת מחירים


לינה בשמורת פליטביצה   לינה בשמורת פליטביצה
וילה סומראק - דירות וחדרי סטודיו בשמורת פליטביצה


מלון וילה ליקה (Villa Lika) ממוקם בכפר קטן, בלב שמורת פליטביצה, במרחק הליכה (2 ק"מ) מהכניסה לשמורה. המלון כולל 15 חדרים וסוויטות, ומסעדה המגישה אוכל קרואטי מסורתי לאורחי המלון בלבד. המלון זוכה לציון אורחים גבוה במיוחד (9.1) בזכות הניקיון, הארוחות, השירות, החדרים והמיקום.
מלון וילה ליקה - השוואת מחירים


לינה בשמורת פליטביצה   לינה בשמורת פליטביצה
מלון וילה ליקה - חדרים וסוויטות במרחק הליכה מהכניסה לשמורת פליטביצה


 

מסלולים בשמורת פליטביצה

מסלולי ההליכה בשטח השמורה מתחילים באזור בתי המלון, כאשר ניתן לבחור שלוש נקודות התחלה למסלול ההליכה בהתאם לרמת הקושי.
אזור האגמים נחלק לשניים: האגמים התחתונים והאגמים העליונים. האחרונים גדולים יותר ומצטיינים במפלים הנופלים מגובה רב. בביקוריי בשמורה אני נוהג לבנות את המתח ורגעי השיא של המסלול בהדרגה ולכן אני מתחיל באגמים התחתונים, הפסטורליים יותר. כבר בדקות הראשונות להליכה לאורך שביל העפר הצר והמתפתל במורד הרכס, נגלים בין ענפי העצים גופי מים חיוורים בצבעי כחול, טורקיז ותכלת חלבי, היוצרים גוונים מפליאים, כמעט מלאכותיים. לאחר זמן הליכה קצר, מגיעים לקו המים של האגמים התחתונים, שמתגלים במלוא הדרם וצלילותם.
גשרי עץ עדינים, הבנויים על כלונסאות, מאפשרים ללכת בין האגמים ומעליהם, כשמשני הצדדים אלפי דגי שמך מדושנים, מתבוננים בצועדים דומם - כאילו מתגרים בכל חובבי הדייג שאינם יכולים להרע להם (כל פעילות הקשורה לדייג וציד אסורה לחלוטין בשטח השמורה).
 
לאחר כשעתיים, בהן הראש נע ללא הרף לכל כיוון אפשרי והפה נשאר פעור מהשתאות, מגיעים לאגם גדול המפריד בין שני חלקי השמורה.
לצד האגם פארק ומדשאה רחבת ידיים, בה ניתן לעשות הפסקה ולהצטייד בכריכים וגבינות מקומיות, הנמכרים בדוכני האוכל.  
לינה באזור שמורת פליטביצה
 
שמורת פליטוויצה, קרואטה
מסלול בשמורת פליטביצה, כל הזמן תראו מים   (צילום: כרמית וייס)
 




 

הפארק הלאומי קרקא – אשדות ומפלים שופעי מים

הפארק הלאומי השני במסלולנו הוא הפארק הלאומי קרקא (Nacionalni park Krka), שעל נהר הקרקא הזורם דרומית מערבית לפליטביצה (ארבע שעות נסיעה). הדרך המקשרת בין שני הפארקים, עוברת בכפרים נטושים ובתים הרוסים מנוקבים ככברה, עדות אילמת למוראות מלחמת האזרחים האחרונה ותזכורת לכשרון בני האדם להפוך אזור של ברכה ושפע לאזור של קללה וחורבן.
בשנת 1985 החליטה ממשלת יוגוסלביה (שכללה את שטח קרואטיה כיום) להכריז על חלק מהשטח סביב נהר קרקא כשמורת טבע ופארק לאומי. ייחוד השמורה הוא בשילוב של מגוון צמחיה עשירה, מבנה גיאולוגי ייחודי, היוצר נוף סלעי קארסטי בגוונים בהירים, וטופוגרפיה מרתקת של רמה מישורית כשולחן, שכאילו נחתכה בסכין גסה שהתווה את מסלול זרימתו של הנהר.
 
נהר קרקא מתחיל את זרימתו בשלוחת הרים דרומית של הרי האלפים הדינאריים, ונשפך לים האדריאטי, סמוך לעיר שיבניק, 72 ק"מ לאחר תחילת זרימתו.
בחלקו התחתון מתחתר הנהר בקניון עמוק ומרהיב, בתוך סלעי גיר, ומרחיב את אפיקו במקומות מסוימים עד לרוחב 400 מטר. חלק זה, הנכלל בתוך שטח הפארק, מאופיין בסדרת אשדות ומפלים שופעי מים, שזרימתם מוטה על ידי משקעי טרוורטין, מיודענו משמורת פליטביצה. אולם בקרקא, בשל ספיקת המים החזקה, אין בכוח מחיצות הטרוורטין לעצור לגמרי את זרימת המים, אלא רק להטותם ולנתבם לתוך אין ספור מפלים קטנים, המגיחים מתוך האשדות, כשהם יוצרים את המראה הייחודי של הפארק.
 
שמורת קרקא, קרואטה
שמורת קרקא, סדרת אשדות ומפלים שופעי מים   (צילום: Sergei Gussev)
 

מסלולים בפארק הלאומי קרקא

שביל הליכה מתחיל מהחלק העליון של השמורה. הוא עושה דרכו בתוך צמחייה עבותה, שיחד עם פלגי המים החוצים את השביל, יוצרת קרירות נעימה בימי קיץ חמים, עד שנחשפים בסופו לשמש הקופחת. אולם אז ישנה דרך אחרת לצינון הגוף.
באזור המפלים התחתונים, בו נמצא גם המפל המרשים ביותר בפארק, מפל סקרדינסקי בוק (Skradinski Buk), שגובהו 36 מטר, ישנה בריכה טבעית שבה מותרת הרחצה. מאות המטיילים, ממוצא סלאבי ברובם, מנצלים עד תום את אפשרות הרחצה וממלאים את הבריכה בקולות צהלה ברוסית ופולנית.
בסמוך לבריכה הטבעית נמצאת דרך גישה נוספת לפארק, המאפשרת שייט במורד נהר קרקא בספינה קטנה, עד לשער הכניסה התחתון של הפארק או המשך עד לים האדריאטי.
שמורת קרקא, קרואטה
מפל סקרדינסקי בוק, המפל המרשים ביותר בפארק קרקא   (צילום: Sergei Gussev)
 

הפארק הלאומי קורנאטי – איים ונופי ירח

גם אל תוך הים האדריאטי חודרים הפארקים הלאומיים של קרואטיה, כמו הפארק הלאומי קורנאטי (Nacionalni park Kornati), השונה מפארקים אחרים במדינה מעצם מיקומו בתוך הים.
קורנאטי הוא ארכיפלג הכולל כ- 147 איים, טרשיים וקרחים ברובם, הבנויים מסלעי גיר בהירים. אלו יוצרים נופי ירח חלביים, שחיוורונם בולט עוד יותר על רקע מי הים האדריאטי, המקיפים את האיים בטבעות מי ים כחולות. הקרואטים נוהגים להתפאר שאסטרונאוטים אמריקאים וקוסמונאוטים רוסים דיווחו, שמגובה החלל החיצון, אזור הים סביב איי קורנאטי הינו בעל הגוון הכחול הצלול ביותר על פני ימות תבל.
בשנת 1980 הוכרזו 109 איים קטנטנים (76 מתוכם בעלי שטח שאינו עולה על 10 דונם), השייכים לארכיפלג, כפארק לאומי הנפרס לאורך 35 קילומטרים. שטחם הכולל של כל האיים הוא 234 קמ"ר.
 
מעטות הן המדינות בעולם שהתברכו במספר רב כל כך של איים, על שטח מצומם יחסית, כמו קרואטיה. בשטחה מצויים לא פחות מ 1,185 איים, הפזורים במקביל לחבל דלמטיה (בשפה המקומית דלמציה Dalmacija), המשתרע על פני חלק ניכר מרצועת קו החוף של קרואטיה (יחד עם האזורים איסטריה ו- Kvarner).
קו החוף הבלתי שגרתי, שבמקביל אליו נמצאים איי קורנאטי ושאר איי קרואטיה, נוצר כתוצאה מתנועת הלוחות הטקטונים, מתחת לפני השטח. במהלך מיליוני שנים, תנועת לוח קטן יחסית, הנמצא מתחת לים האדריאטי, קימטה את הקרום הימי והיבשתי של האזור וגרמה להתרוממות ההרים לאורך קו החוף ובתוך המים (הנראים כאיים).
כתבה על שייט בין איי קורנאטי
 
איי קורנטי, קרואטיה
האי קורנט, אחד מ- 147 האיים הקורנטיים אל מול חופי קרואטיה  (צילום: אמיר גור)
 

שייט בפארק הלאומי קורנאטי

חלק מאיי קורנאטי, הנקראים על שם האי הגדול שבהם, היו מיושבים עוד בתקופת האימפריה הרומית, ובחלקם התגוררו מקומיים עד המאה ה- 18. אך כיום נשתמרו בהם רק מספר בתי דייגים מקומיים.
הדרך הטובה, ובעצם הכמעט יחידה, לסייר בין האיים ונופי הירח, היא להצטרף ל"פיקניק איים" בספינות פרטיות.
תחילתו של הפיקניק מאחת הערים הסמוכות לפארק: וודיצ'ה (Vodice), זאדר (Zadar) או שיבניק (Šibenik). הוא כולל שייט בתוך הארכיפלג, כאשר דופן הספינה כמעט מלטף את סלעי המיצרים הצרים והאיים השטוחים. הספינות עוצרות במספר איים, בהם ניתן לרחוץ במפרצי ים קסומים ושקטים.
במזג אויר נאה בעונת הקיץ, עשרות יאכטות וספינות תיירים צובעות את מפרצי הארכיפלג במפרשיהן הססגוניים.
מטיילים בעלי נטיות להתבודדות, או חלום לשהות על אי בודד ולהתנתק מהציוויליזציה למספר ימים, יכולים לממש את חלומם באמצעות שכירת בית דייגים צנוע על אחד האיים. יש לצין שהתענוג הולך ומתייקר בשנים האחרונות, בשל הפופולריות ההולכת וגדלה של בתי הדייגים הללו.
לינה בעיר זאדר

לינה באזור העיר שיבניק
 
שמורת קרונאטי
מבט מראש ההר על אחד מתוך 147 איי קורנאטי  (צילום: אמיר גור)
 

הפארק הלאומי פקלניצה – פיסול סביבתי של הטבע

צפונית-מזרחית לעיר זאדר, במרכז רצועת החוף של קרואטיה, שוכן הפארק הלאומי פקלניצה (Nacionalni park Paklenica). זהו קניון עמוק, שהתחתר בתוך הרי ולביט (Velebit), רכס ההרים הגדול ביותר בקרואטיה (שגם הוא חלק המהאלפים הדינאריים). הקניון תחום בשני קירות מצוקים אדירים, המתנשאים בתלילות לגובה של 400 מטרים.
 
אמנה כאן שתי סיבות לבקר בפקלניצה:
הראשונה - לחזות מקרוב באחת מתופעות הקראסט * הנדירות והמגוונות ביותר בקרואטיה, כאשר מי הגשמים יוצרים נופי פיסול סביבתי מסלעי גיר ודולמיט.
הסיבה השניה, הם "אנשי העכביש" הקשורים לספורט האקסטרים – מטפסי הרים, המגיעים מכל רחבי אירופה, לפארק זה, הנחשב לאחד האתרים המובילים בענף טיפוס ההרים באירופה. החל משנות ה- 30, הפך קניון פקלניצה לאתר פופולרי בקרב מטפסי הרים. זאת בשל הטופוגרפיה הדרמטית והאתגרית של ההרים, מצד אחד, ואופי המסלע הגירני באזור, המשופע בזיזים, חללים ובליטות משוננות, מצד שני.
המראה הראשון שנגלה למבקר בפארק, הוא אנשים חטובים ועטויי חבלים וטבעות, האוחזים בחבל אבטחה שבקצהו העליון מחובר בן זוגם המטפס. חלק מהמטפסים מגיעים לגבהים של מאות מטרים, מעל לתחתית הקניון, והופכים לנקודה זעירה בגודל עכביש המנקדת את ההר.
קארסט הוא שמו של חבל ארץ, הנמצא בין קרואטיה וסלובניה, בו נחקרו לראשונה נופי המסה של סלעי גיר. לכן נופי סלעי גיר מומסים בכל העולם נקראים באופן כוללני "נופים קארסטיים".  
 
שמורת פקלניצה
שמורת פקלניצה - חגיגה לחובבי טיפוס   (צילום: Danilo Tic)
 

מסלולים בפארק הלאומי פקלניצה

ככל שמתקדמים בשביל העולה אל החלק העליון של השמורה, הולכים ופוחתים המטפסים והולכים ומתרבים הבולדרים הגדולים (סלעי ענק), המקשים על המשך ההליכה במעלה השביל. למטיבי הלכת שביניכם, התמורה להמשך הליכה במשך שעה וחצי, היא תצפית מרהיבה על הקניון והתרגעות בבקתת ציידים- מסעדה כפרית צנועה המציעה אוכל ומשקה בחיק הטבע.
 
מלבד מטיילים ומטפסים, נמצאים בשמורה מגוון עופות דורסים, המנצלים את זרמי האוויר מעל המצוקים ודואים בחיפוש אחר טרף קל או פגרים.
אם מישהו סבר בטעות שפארק פקלינצה, המשתרע על שטח של 102 קמ"ר, הוא לשם שינוי פארק שחון במים, טעות בידו. אין חיה כזאת בקרואטיה... וגם פקלניצה זוכה בחורף למנות גדושות של מי גשמים ושיטפונות, המרעננות את מראה הפארק בצמחיה ירוקה ופרחים עונתיים מרהיבים.
 
שמורת פקלניצה   שמורת פקלניצה
שמורת פקלניצה   שמורת פקלניצה
פקלניצה - צמחיה ירוקה ופרחים עונתיים מרהיבים    (באדיבות: www.paklenica.hr)
 

קרואטיה – פנים רבות לה

לאחר היכרות עם מיטב שכיות החמדה שהעניק הטבע לקרואטיה, חשוב לציין שלמדינה זו פנים רבות, היוצרות שפע אפשרויות לביקור בדגשים שונים: טיול לאורך חופים ומפרצים, טיול לאורך מורשת ערים רומיות ועיירות ונציאניות, נופש קליל באחד האיים, מסע תרבותי לאזורי גידולי גפנים וייצור יין ועוד. אולם המרכיב של הטבע, ללא ספק, יהיה תמיד נדבך מרכזי ומהותי בכל טיול לקרואטיה, ארץ זבת חלב ובעיקר מים זכים. 
 
 

מידע נוסף

כתבות נוספות על קרואטיה






ליאור בר
 
אודות הכותב
ליאור ברדוקטורנט לאנתרופולוגיה באוניברסיטת בן גוריון ומדריך טיולים, המתמחה בטיולים לתת היבשת ההודית, לדרום מזרח-אסיה ולמדינות הבלקן. פרסם מדריך טיולים לקרואטיה, סלובניה ומונטנגרו. 

לקריאת כתבות נוספות של ליאור








מספר צפיות: 45118
12434