הפארק הלאומי קורנטי:
שייט יאכטות בין איי קרואטיה
מאת: ירדן גור

ארכיפלג האיים הקורנטיים, כ-147 איים צפופים, מונח כשרשרת פנינים לצווארה של קרואטיה. נופיו הקארסטיים המתקשטים בירוק שמבצבץ בין הסלעים, בשילוב המים הכחולים והצלולים שמקיפים את האיים, כמו צוירו ביד אומן. האיים הם מקום מושלם להפלגה נינוחה, עם עצירות באיים נבחרים, שנירקולים, טיולים קצרים, קיאקים, אופניים ועוד.

האגדה מספרת שאלוהים יצר את האיים הקורנטיים, בהינף היד ומבלי להביט על תהליך היצירה עד תומו, תוך שהוא משליך על הארץ חופן אבנים. האבנים הסתדרו בארבע קבוצות והפכו לארכיפלג הגדול ביותר בים האדריאטי. שתי קבוצות האבנים המרוחקות יותר מהחוף הוכרזו כפארק הלאומי, עליו אספר בכתבה זו.

1 / 8

2 / 8

3 / 8

4 / 8

5 / 8

6 / 8

7 / 8

8 / 8

❯ ❮

מפת קרואטיה ועליה האיים המתוארים בכתבה, תחנות בדרך אליהם ושמורות נוספות בקרואטיה
(להגדלה לחצו על הפינה העליונה)

  טיולי אקטיב - אופניים, שייט והליכה לחצו לרשימת יעדים »
  טיול עצמאי למדינות אירופה לחצו לרשימת היעדים »
  טיולים לאמריקה הצפונית לחצו לרשימת היעדים »

שוכרים סירה ויוצאים לשמורה

"הים התיכון כפי שהיה פעם" היא סיסמה פופולרית בקרואטיה. ואכן, לצד סצנת המסעדות הומות האדם של דוברובניק (Dubrovnik) או חיי הלילה והמסיבות של האי הוואר (Hvar), ניתן למצוא גם את השקט והאותנטיות לחופי המדינה. באופן טבעי, נמצא את זה באזורי מפרצים מבודדים, כפרי דייגים, חופים נידחים, ובין האיים הרבים והפחות מתוירים. עבור מי שמחפש את "הים התיכון של פעם" בקרואטיה, אין כמו הפלגה ביאכטה אל ממלכת האיים של הים האדריאטי – אל האיים הקורנטיים (Kornati Islands).

למרות שיש חברות שמציעות שייט יומי לפארק הלאומי קורנטי (Kornati National Park) מהערים שיבניק (Šibenik), וודיצה (Vodice) וזאדאר (Zadar) ובמיוחד מהאי מורטר (Murter), מרבית המבקרים באיים הם יאכטונרים, או שיש להם חברים כאלה. בעלי רישיון משיט יכולים לשכור יאכטה לשבוע מאחת מהמרינות המרובות באזור החוף האדריאטי של קרואטיה ולצאת להפלגה קסומה בין איים, מפרצים, מרינות וכפרי דייגים.

אנחנו יצאנו לדרך במפרשית קטמרן גדולה ומרווחת. לקטמרן יש יתרון גדול על פני "מפרשית גוף בודד" (Monohull בפי היאכטונרים), גם בזכות השוקע הנמוך שלה מתחת לפני המים, מה שמקנה לה יכולת עבירות טובה יותר באזורי מים רדודים או משופעי שרטונות, וגם בזכות היציבות היחסית ויכולת התמרון הגבוהה שלה. יתרון נוסף וחשוב הוא שיש לה שני מנועים, ובאזורי הפלגה במעברי איים צרים ובקרבת סלעים (מהסוג שיש הרבה מאוד בשמורת קורנטי) טוב שיש גיבוי למנועים: כשל במנוע אחד עדיין ישאיר לנו מנוע נוסף לתמרון והיחלצות ממצב שעלול להיות מסוכן.
כתבות נוספות על שייט יאכטות | כתבה על שמורות הטבע בקרואטיה

המפליגים במפרשית מונוהאל צריכים להיות מודעים לעומק הקרקעית (צילום: אמיר גור)

שכשוך היכרות במים של קרואטיה – האי אוטוק טיג'ט

נמל הבית של ספינתנו היה המרינה הגדולה בעיר שיבניק. שיבניק היא עיר ימי-ביניימית הבנויה על צלע הר, שבראשו מתנשאות שתי מצודות מרשימות החולשות על כל האזור. מהצד של הים שוכנת העיר על גדותיו של מפרץ רחב ידיים הסגור כמעט הרמטית מהים הפתוח, והיציאה ממנו היא דרך מעבר צר בין צוקי סלע. מצידו היבשתי של המפרץ נשפך אליו נהר קרקא (Krka) רחב הידיים, ואפשר להפליג עם הספינה במעלה הנהר, במקום החוצה אל הים, עד לעיירה הקסומה סקרדין (Skradin) ומשם אל שמורת המפלים המרהיבה - קרקא.

מהיציאה ממפרץ שיבניק בהפלגה עם מנועים אפשר להגיע לתחומי הפארק הלאומי קורנטי תוך שעתיים בלבד, אבל עוד בדרך לתחומי השמורה פזורים איים אדריאטים רבים שלהם מפרצים נהדרים ועיירות מבודדות. את הצהריים הראשונים שלנו בים הכחול הזה בילינו בעגינה באחד המפרצים האלה, בדרום האי אוטוק טיג'ט (Otok Tijat). שורה של מצופי היקשרות ("בויות") מסודרות לאורך כל אחד מגדות המפרץ, והתמזל מזלנו למצוא אחד מהם פנוי, ממש עבורנו. מי שלא מוצא מצוף פנוי, מוזמן להטיל עוגן בעומק המתאים, וכדי להבטיח שסירתו לא תיסחף, חלק אף קושרים את ירכתי הספינה ל... עץ על החוף! צורה זו של היקשרות מכונה "עגינה ים תיכונית", שבה חרטום הספינה מוחזק על ידי העוגן והירכתיים קשורים, רק שבדרך כלל מקובל שהם קשורים לרציף.

מה עושים כשהספינה כבר עוגנת? קופצים למים, משתכשכים, מורידים את הדינגי (סירת עזר קטנטנה עם מנוע של 4.5 כ"ס) לסיבוב מהנה במפרץ ובוחרים נקודה נוחה בחוף לירידה לסיור רגלי. כשחוזרים ליאכטה מכוסי מלח, אחד מהחבר'ה "משתלט" על ארוחת הצהריים, אותה סועדים בשולחן המרווח שבירכתי הספינה. בימים כתיקונם היינו נשארים לרבוץ במפרץ עוד זמן מה, נחים, קוראים ספר ויוצאים לעוד סיבוב הרפתקאות, אבל תחזית מזג האוויר התריעה שלעת ערב הרוח צפויה לעלות, ולנו עוד נותר לחצות בהפלגה את ים מורטסקו (Murtesko sea) הצר, החוצץ בין האיים הסמוכים לחוף לבין שמורת הקורנטיים. בתחילה פרשנו מפרשים והפלגנו לצלילי הרוח, משנים מדי פעם את כיוון ההפלגה ומותחים את המפרשים כדי לבחון את ההתקדמות היעילה ביותר לכיוון היעד, אבל אחרי שעתיים של הפלגה איטית מדי, הנענו מנועים וגמענו את הדרך אל האי הקטנטן פיסקרה (Piskera), אשר בתחומי השמורה.
על העיר שיבניק בכתבה על אתרי מורשת עולמית בקרואטיה
לינה בעיר שיבניק

המים הצלולים קרים לפעמים, אבל הכניסה אליהם מתגמלת עד מאוד במראות ובע"ח מרתקים! (צילומים: אמיר גור)

"שומקום בקצה העולם שמאלה" – האי פיסקרה

הכניסה למרינה הקטנה שעל האי עוברת בין האי פיסקרה לבין האי הסמוך לווסה (Lavsa). המרינה נגלית לעין רק בתום המעבר. המעבר הצר הזה רדוד כל כך, שיאכטה עם משקולת שדרית (Keel) עשויה להיות גבולית מאוד במעבר, והסקיפר חייב להיות מודע לעומק השדרית (שוקע) של ספינתו, ולעקוב באופן רציף אחר קריאת מד העומק. לנו, בקטמרן, הבעיה הזו מצטמצמת, אבל תחת זאת במרינה קטנה וצפופה כמו זו של פיסקרה, קשה לספינתנו הרחבה לתמרן ולהידחק פנימה בין הספינות שברציף. האי הזה הוא באמת "שומקום בקצה העולם". אי קטן ולא מיושב (המרינה קיימת עבור המבקרים בהפלגה בלבד, לא עבור תושבים מקומיים), ללא צמחייה או בעלי חיים, טבול במי כחול עז. במרינה יש מסעדה נחמדה ושירותים עבור ימאים, כגון מילוי מים וכו'.

למחרת המשכנו בהפלגה איטית צפונה, בחלקו הפנימי של הארכיפלג, כשממזרח אלינו כל העת חוסם האי הגדול והמאורך קורנט (Kornat Island) שנתן לשמורה ולארכיפלג את שמם, וממערב שרשרת איים קטנים ומרתקים.
כתבה על טיול מדוברובניק צפונה

מפרשיות מנצלות את הרוח הקלה שמנשבת בדרך אל האי פיסקרה (צילום: אמיר גור)

נופים, אוכלים ונהנים באי קורנט

שמורת קורנטי היא שמורה הכוללת בתחומה כ-147 איים קטנים וגדולים, אשר שטחם הכולל כ-216 קילומטרים רבועים. רובם אינם מיושבים כלל, ואלה שכן מיושבים, כמו האי קורנט עצמו, כוללים לרוב רק כפר דייגים מנומנם. מכיוון שהאיים עשויים קארסט (מסלע גירני מסיס) יש סדקים ונקרות רבים. מאחר שאין מקורות מים מתוקים כלל באיים ובמהלך חודשי האביב והקיץ הגשמים כאן נדירים ביותר, מרבית האיים צחיחים וטרשיים.

חלק גדול מהאיים היו בעבר רכוש פרטי של חקלאים ורועי כבשים מאיים סמוכים, כמו האי מורטר ודוגי אוטוק (Dugi Otok), ואלה בנו בהם עשרות קילומטרים של חומות אבן נמוכות, על מנת לסמן גבולות בין החלקות, וכדי למנוע מצאן מרעיתם לעבור לחלקות זרות. כיום חלק מהאיים עדיין בבעלות פרטית, אבל בעליהם לא מתגוררים באיים ואין להם חזקה של ממש. כבשים כבר לא בנמצא אבל חומות האבן שנותרו על האיים, יוצרות מראה ביזארי, שמעלה תהיות למי שלא בקיא בסיבה האמיתית להמצאותן. חלק מהבעלים הוותיקים השכילו לבנות ולתחזק בתים פשוטים בחלקה שלהם באיזשהו אי נידח בשמורה, ובשנים האחרונות אלה מושכרים (במחירים ההולכים ועולים מדי שנה) לסוג חדש של תיירים, שמגיעים לאזור לחופשה של שקט ובידוד.
כתבה על אתרי מורשת עולמיים בקרואטיה

החלקות מתוחמות על ידי גדרות אבנים מהמצאי הטבעי שבאי (צילום: אמיר גור)

בצפון האי קורנט נמצא אחד המפרצים המאורכים והמקסימים בשמורה, כמסלול צר של מי טורקיז שמובילים את הספינה לאיטה אל כפר זעיר שבקצה. בכפר הקטן ורוליה (Vrulje) יש 2-3 מסעדות וכ-50 בתים פרטיים, שרובם ככולם אינם מאוכלסים באופן קבוע. למרות זאת – זהו היישוב הגדול ביותר באי. שם חככנו בדעתנו אם לעגון באמצעות מצוף היקשרות או להיקשר לרציף הצפוף של הכפר. לבסוף נקשרנו למצוף השייך לאחת המסעדות המקומיות. מכיוון שכך, נהוג לסעוד במסעדה שבמצוף שלה נקשרת (ואז גם לא משלמים דמי עגינה) וכך עשינו. כך יצא שוויתרנו על ארוחת הערב שתכננו במסעדה המפורסמת שבצד השני של המפרץ, מסעדת רובינסון המוכרת היטב בכל תחומי השמורה. אבל לא הצטערנו, כי נהנינו מארוחה קרואטית טובה ואווירה טובה.

הבעלים של המסעדה (שהוא גם השף וגם רב המלצרים) המליץ לנו לצאת לטיפוס במסלול תלול לנקודת תצפית מרהיבה. אימצנו את עצתו ומצאנו את עצמנו מטפסים על מסלע ים תיכוני בדרך חתחתים לפסגתו של האי. הטיפוס היה לא קל, במיוחד לאחר ארוחת צהריים כבדה, אבל כשהגענו לפסגה שכחנו מהכול. לעינינו נגלה אחד הנופים היפים ביותר שראינו מעודנו: פסיפס של איים חומים טובלים בתוך מי כחול עז. האגדה מספרת שאחד מהאסטרונאוטים הראשונים שצפו בכדור הארץ מהחלל, דיווח שהמים במפרצים שלאורך חופי קרואטיה הם הכחולים והעזים ביותר בכדור הארץ. אז יש לנו חדשות בשבילכם, ניל ארמסטרונג ובאז אולדרין (והשלישי שאף אחד לא זוכר את שמו): לא צריכים להרחיק עד הירח כדי להגיע למסקנה הזו. מספיק לטפס לפסגה שמעל המסעדה בכפר ורוליה! במבט חזרה למטה התפעלנו מיופיו של המפרץ, איך הכחול שבחוץ הופך בהדרגה לטורקיז, איך השחפים מתגודדים ליד הרציפים ומקווים ליהנות משאריות הסועדים, ואיך הרוח השתנתה וזרקה את היאכטה שלנו לכיוון הסלעים, ואם לא נמהר לרדת ולשפר את הקשירה, היא עשויה להינזק.

מראש ההר ניתן להשקיף על איי השמורה הממלאים את קו האופק (צילומים: אמיר גור)

מצוק מעל מי טורקיז – האי דוגי אוטוק

מצפון לאיים הקורנטיים שוכן האי דוגי אוטוק, אי מאורך וגדול בהרבה אף מהאי קורנט, אבל למעשה מרביתו כבר אינו שייך לתחומי שמורת קורנט, למעט קצהו הדרומי-מזרחי. ובאמת, האי הזה הוא בעל חזות שונה לחלוטין: רובו מכוסה חורש ים תיכוני, עצי אורן ושיחים נמוכים, והוא גם נחשב עשיר בבעלי חיים, נחשים, לטאות ופרפרים. בקצהו הדרומי של האי נמצאת הכניסה למפרץ טלשצ'יצה (Telašćica) שחודר הרחק צפונה אל תוך האי המאורך, ומשווה לו, עם קצת דמיון, צורה של מכנסיים. המפרץ הזה הוא שמורת טבע ימית, אסור להטיל בו עוגן (אלא רק להיקשר למצופים במקומות המיועדים לכך), ואסור כמובן לדוג או לאסוף מזכרות.

מעט לאחר שעגנו על אחד המצופים, הגיעה אלינו פקח מטעם השמורה בסירה מהירה, גבה סכום הקרוב בערכו לכ-60 אירו ונתן לנו אישור שהייה בשמורה. אכן, לא זול, במיוחד שאין בכל האזור שירותי מילוי, חיבור חשמל לספינה או שירותים אחרים שנהוגים במרינות מסודרות. מצד שני – לא משלמים דמי עגינה, ונהנים מהשקט והטבע שבמפרץ הכי יפה בים האדריאטי. בעזרת סירת הדינגי הקטנה ירדנו לסייר בחוף שממערב. השילוט המקומי כיוון אותנו למסלול הליכה עוד מערבה, ופסענו בו עד שהגענו לקצה האי. אבל לא מדובר בסתם קצה, האי ממש נגמר "פתאום" – ועל פי תהום! למרגלותינו השתרע צוק המתנשא לגובה של יותר מ-100 מ'. מתחתינו מפרצים בהם יכולנו לראות פתחי מערות ונקיקים בעומק של כמה מטרים מתחת לפני הים! בזיזים של סלע בצוק התלול גדלים להם שיחים, ועל מדפי אבן צרים – עצי אורן שהיכו שורש, כנגד כל הסיכויים. גם שחפיות מקננות היו חלק מהמחזה המרשים.
עוד על דוגי אוטוק בכתבה על שייט משפחתי באיי קרואטיה

הולכים הולכים הולכים עד ש.... מזל שיש גדר ביטחון! (צילום אמיר וגור)

בוקר טוב עולם, יש פרפרים באגם

המשכנו לאורך השבילים ועם השילוט עד שהגענו לאגם המלוח, המכונה מיר (Mir). אגם יפהפה זה מחובר למעשה למי הים, דרך תעלות תת-קרקעיות שעוברות דרך מסלע הקארסט, כך שהמים בו בעלי מליחות הדומה למליחות מי הים. המים באגם חמים ממי הים בקיץ, וקרים מהם בחורף, משרעת הנעה משך השנה בין 5 מעלות צלסיוס ועד 33 מעלות.

אחרי שכשוך באגם והתפעלות גם ממגוון הפרפרים המפתיע, עשינו את דרכנו חזרה למפרץ טלשצ'יצה. את הערב והלילה העברנו בעגינה ונהנינו משקט קסום שכמותו נדיר למצוא. בבוקר הצטיידנו במסכה, קנה (שנורקל) וסנפירים ויצאנו לתור את הסביבה התת-ימית של המפרץ. אין שוניות אלמוגים וגם לא להקות דגים צבעוניות, אבל העולם התת-ימי של קרואטיה שוקק חיים. שושנות ים מרפדות חלקים נכבדים מהמסלע, חלזונות ממינים שונים מטיילים בסדקים. סרטנים, תולעים ימיות, ספוגים ימיים ועוד – עולם תת ימי קסום, מהיפים בתחומי הים התיכון.

משכשכים באגם מיר הפופולרי עם כל העם הקרואטי ופרפריו (צילומים: אמיר גור)

אחרי יומיים בתחומי מפרץ טלשצ'יצה התחלנו להפליג חזרה לאורך חופו המזרחי של האי קורנט, דרומה אל מפרץ שיבניק ואל ההרפתקה האחרונה שלנו בשבוע רצוף חוויות: ביקור בשמורות המפלים המדהימות של קרואטיה – קרקא ושמורת פליטביצה (Plitvička).