שייט משפחתי באיי קרואטיה – יומן מסע
מאת: נורית פרח


שלושה דורות, שבעה ימים, עשרות איים ויאכטה אחת – הרפתקה משפחתית בים האדריאטי שעברה דרך שמורות טבע קסומות, חופים יפים ומפרצים מבודדים, עיירות קטנות ומסעדות מצוינות, והוכתרה על ידי הדור הצעיר כחופשה הטובה ביותר שהייתה לנו יחד.


1 / 8
2 / 8
3 / 8
4 / 8
5 / 8
6 / 8
7 / 8
8 / 8

הצוקים המרשימים של דוגי אוטוק – "האי הארוך" (צילום: אורן פרח)
העיירה סקרדין – נקודת ההתחלה והסיום של השייט שלנו (צילום: xbrchx)
עוגנים באי ז'יריה לעת שקיעה (צילום: אורן פרח)
האיים החשופים של ארכיפלג קורנטי (צילום: xbrchx)
שעשועי מים עם זודיאק וסאפ (צילום: נורית פרח)
אגם המלח מיר בשמורת הטבע טלשצ'יצה (צילום: אורן פרח)
העיירה מורטר באי הנושא את אותו שם (צילום: xbrchx)
חוף סקרון, הנחשב לאחד היפים בקרואטיה (צילום: iascic)
לפני כשנה הציע בננו הצעיר אורן שנצא כמשפחה להפלגה בקטמרן. בתחילה לא התלהבנו. אומנם אורן סקיפר כבר כמעט שני עשורים, אך מעולם לא השיט יאכטה שאורכה 13 מ' בים הפתוח. לאחר מסע שכנועים, הסכמנו בתקווה לזמן איכות משפחתי.

כשניסינו להחליט על יעד, גילינו שהים גדול ואיים בו רבים. פנינו אל ג'קלין ורועי בן צבי, בעלי חברת S.Y Boating מקיבוץ שדות ים וסקיפרים בעלי ידע וניסיון רב בחופשות שייט. לאחר שהבינו מי אנחנו ומה אנחנו מחפשים, הזמינו עבורנו קטמרן מחברתIstion Yachting , ותכננו איתנו מסלול מותאם אישית, בשמורות הטבע הימיות של קרואטיה. בפגישת הדרכה הסבירו לנו איך לבדוק את היאכטה בעת קבלתה, ובהמשך שלחו לנו מסלול יומי מפורט, והציעו ליווי טלפוני לאורך כל ימי השייט.
 

יעדי הטיול באיי קרואטיה המוזכרים בכתבה, ומלון בונאקה בעיירה סקרדין
 

בלקן



מתחילים את המסע בעיירה סקרדין

אל העיירה סקרדין (Skradin), נמל הבית שלנו, הגענו ביום שישי וביצענו נחיתה רכה במלון בונאקה (Hotel Bonaca / Villa Bonaca) – מלון קטן ומקסים המשקיף על המפרץ והמרינה (ACI Marina Skradin). סקרדין היא עיירה קטנה וקומפקטית, עם שפע של מסעדות וחנויות, וקל להגיע ברגל ממקום למקום. האטרקציה העיקרית בקרבתה היא המפלים המרשימים בפארק הלאומי קרקא (Krka National Park), בו ביקרנו לאחר השייט.

בסקרדין התאהבנו במסעדה נהדרת ומומלצת מאוד (גם לצמחונים) בשם Konoba Evala. מעבר לאוכל הטעים להפליא, אדיבות השירות של פרו (Pero), בעל המסעדה, הייתה מעל ומעבר. כשהתלהבנו מלחם הזיתים המדהים שהוא אופה, ארז לנו כיכר לחם לקחת איתנו. כל כך התלהבנו מהמסעדה הזו, שחזרנו אליה עוד פעמיים נוספות.

משם עשינו דרכנו למרינה על מנת לפגוש את מנהל התחנה ולראות את "First Dance" – יאכטת הקטמרן המיועדת לנו, שזה עתה חזרה מהפלגה של שבוע. במרינה קיבלה את פנינו קבוצת ברבורים לבנים ששטה לה בין היאכטות העוגנות. כשראיתי את גודלו של הקטמרן, שאלתי את עצמי איך אפשר לנווט דבר גדול כל כך, והחששות כרסמו בי. שמחתי שהחלטנו מראש לקבל חצי יום הדרכה מקצועית מסקיפר מקומי.
לינה בעיירה סקרדין
 
העיירה סקרדין בקרואטיה
העיירה סקרדין – נמל הבית שלנו (צילום: xbrchx)
 

הצטיידות והתארגנות לקראת השייט

בשבת בבוקר, בידיעה שרוב הזמן נבקר בשמורות טבע ובאיים לא מיושבים, נסענו לעיר הסמוכה שיבניק (Šibenik) על מנת להצטייד במזון ומשקאות ובכל הנדרש למשך ההפלגה. אחר הצהריים קיבלנו את היאכטה, התמקמנו והתארגנו, והעברנו את הלילה הראשון על המים, במרינה של סקרדין.

להפתעתי, הקטמרן בהחלט נוח: ארבעה חדרי שינה זוגיים עם שירותים פרטיים; במפלס הראשי – "סלון" נחמד (שאפשר להפכו לחדר שינה זוגי נוסף) הכולל פינת אוכל, מטבח מאובזר ושולחן קשר; בחוץ, בחלק האחורי, פינת אוכל/ישיבה נוחה תחת גגון, פינות רביצה, וכמובן גשר הפיקוד של הקפטן; בחזית היאכטה עוד פינות רביצה עם מזרנים ורשתות תלויות מעל המים, ובמפלס נוסף – מזרני שיזוף מתחת לתרנים המתנשאים מעל ומצפים למפרשים שייפתחו עליהם בגאווה.
עוד על שיבניק בכתבה על מסלול טיול בחבל דלמטיה
 
יאכטת הקטמרן בנמל סקרדין
יאכטת הקטמרן "First Dance" בנמל סקרדין (צילום: נורית פרח)
 

יום ראשון: יוצאים לים הפתוח

ביום ראשון, לאחר ארוחת בוקר שבישלנו בקטמרן, הגיע הסקיפר המדריך ותרגל אותנו ארוכות בטכניקה של כניסה ויציאה ממקומות עגינה צפופים. הפלגנו יחד איתו מסקרדין דרך תעלת קרקא (Krka Channel) לאגם פרוקליאן Prokljansko Jezero)), שהוא בעצם הרחבה של התעלה, ונחשב לאגם הרביעי בגודלו בקרואטיה. באותה הזדמנות גילו סבא דדי והנכד בר שהם "צוות הספינה", ועברו הדרכה מקצועית בטכניקת העגינה ובקשירה ואבטחת היאכטה לסלעים. עם הידע שיש לנו "צוות מאומן ומקצועי", הורדנו את המדריך בשיבניק ויצאנו להרפתקה.

עם כניסתנו לים הפתוח, קיבלה את פנינו סופת בורה (Bora) – אורחת מצויה ולא רצויה בים האדריאטי. להפתעתי, הקטמרן היה יציב מאוד וגלש על הגלים הגדולים במינימום תנודות הודות לסקיפר המוצלח שלנו. נעזרנו גם בחליטת ג'ינג'ר, שידועה כמסייעת במניעת מחלת ים. תכננו לעגון למנוחה וארוחה במפרץ חמוד ומוגן מרוח באי טיאט (Tijat), אך לא הצלחנו למצוא מקום לעגון בו כי רבים וטובים הקדימו אותנו. המשכנו לאי הסמוך זמאיאן (Zmajan) ובו הצלחנו למצוא פינה נחמדה ושקטה במפרץ מוגן לארוחת צהריים מאוחרת, וכמובן, איך לא, קפיצה למים להתרעננות.

את הלילה תכננו להעביר במפרץ מוגן באי ז'יריה (Žirje), ושוב נוכחנו שבשעה המאוחרת שהגענו, לא נותרו מצופי עגינה (Buoy) פנויים. בעודנו מתוסכלים וחוששים לצאת בחשכה ובסערה לים הפתוח, עצר לידנו אדם בסירת זודיאק קטנה, והציע לנו לעגון במזח שלו תמורת 50 יורו. כמובן שהסכמנו ושטנו בעקבותיו אל מזח פרטי קרוב, שם השלכנו חבלים ונקשרנו לרציף המוביל למספר מבנים. הוא סיפר לנו שהמקום שייך למשפחתו הרחבה, ובעונת התיירות הם גרים שם ומפעילים במקום מסעדת מאכלי ים (בשם Konoba Stupica), וכן מגוון שירותים לספינות העוגנות במפרץ. הדור הצעיר ירד לחוף וקנה מהמסעדה דגים מבושלים, ואילו דוד ואני הצמחונים, הסתפקנו בשאר ירקות. השקיעות בים האדריאטי ידועות ביופיין ועינגו אותנו כל ערב מחדש.
כתבה נוספת על שייט בין איי קרואטיה
 
שקיעה באי ז'יריה
עוגנים באי ז'יריה לעת שקיעה. מומלץ למצוא נקודת עגינה מוקדם לפני שכולן נתפסות (צילום: אורן פרח)
 

יום שני: מגיעים לפארק הלאומי קורנטי

ביום שני הפלגנו צפונה אל שמורות הטבע הימיות. סערת הבורה המשיכה גם היום, אבל אני חייבת להודות: זאת חוויה מיוחדת, בייחוד כאשר הבטן משתפת פעולה. השתרעתי באחת מפינות הרביצה והתבוננתי באיים החולפים על פני, ובגלים המתנפצים. בהמשך הצטרפתי אל אורן בגשר הפיקוד ונהניתי מהגלישה החלקה של הקטמרן על הגלים, ומהמפרשים המתנופפים ברוח. הבנתי שכל חששותיי מהשייט היו לשווא, וכשנוכחתי שקפטן אורן משיט את הספינה במיומנות מרשימה, נרגעתי ואפשרתי לעצמי ליהנות מהדרך.

הגענו לאי קורנט (Kornat), האי הראשי בשמורת הטבע הימית של ארכיפלג קורנטי. שמורת קורנטי הוכרזה כפארק לאומי (Kornati National Park) בשנת 1980 והיא כוללת 147 איים, ברובם אינם מיושבים, למעט מספר מסעדות על קו המים המופעלות בעונת התיירות. ניסינו לעגון במפרץ מוגן (Uvala Opat), ושוב גילינו שכל מצופי העגינה תפוסים. המשכנו למפרץ הבא (Uvala Kravljacica), שם נקשרנו למצוף פנוי, ואפילו היינו די בודדים בשטח.

אוכלי הדגים שבינינו גילו שיש מסעדה על החוף (Konoba Andrjia), ויצאו לכיוונה עם הזודיאק. בעל המסעדה ומשפחתו חגגו במקום ולא הסכימו לבשל ארוחה נוספת, כך שכולנו התענגנו על ארוחה צמחונית תוצרת יאכטה. את הערב והבוקר שלמחרת בילינו בהשתכשכות במים הנעימים של המפרץ. האמיצים שבינינו השתעשעו עם הסאפ שהורדנו למים, ואופק הנכדה נהנתה כאשר אורן גרר אותה בעזרת הזודיאק, במעגלים וקפיצות.
כתבה על שייט אל האיים הקורנטיים
 
ארכיפלג קורנטי
שמורת הטבע הימית של ארכיפלג קורנטי (צילום: xbrchx)

משתעשעים עם סירת הזודיאק
אופק ואורן בשעשועי ים (צילום: נורית פרח)
 

יום שלישי: אל דוגי אוטוק ושמורת טלשצ'יצה

התעוררנו לגלות שהסופה נשארה מאחורינו באיים הדרומיים, ובהמשך השייט זכינו לים שקט ורגוע. מתחקור בעל המסעדה אמש, אורן הבין שבמרחק קצר נמצאת אחת המסעדות הטובות בשמורת קורנטי, ולכן בחרנו "לשרוף" כמה שעות ושמנו פעמינו לאי לברנקה (Levrnaka) הסמוך ועגנו במפרץ Uvala Lojena המדהים בצבעי הטורקיז והכחול שלו, ומוקף בצבעי האפור-ירוק של האי הקטן והבלתי מיושב. המים הצלולים הזמינו אותנו לשנרקל וליהנות ממראה שפע הדגים הצבעוניים וצמחיית המים היפה.

התוכנית של "אוכלי הכול" הייתה להגיע לקראת הצהריים למסעדת Konoba Soleta באי קורנט, שמתפארת במנה "Best Octopus Peka" או במילים פשוטות: תמנון בבישול ארוך, בתנור או על אש פתוחה תחת פעמון מתכת כבד. צריך להזמין מנה זאת שלוש שעות מראש, וכך עשינו. בשעה המיועדת, נפרדנו מהמפרץ הצלול ושמנו פעמינו למפרץ ולמזח של המסעדה. בתום הארוחה, הדור הצעיר הצהיר שזאת הייתה ארוחת התמנון הטובה ביותר שאי פעם אכלו.
 
המסעדה Konoba Soleta באי קורנט
מסעדת Konoba Soleta באי קורנט, המגישה את מנת התמנון המהוללת (צילום: נורית פרח)


לאחר הארוחה המשכנו לשוט בין האיים של שמורת קורנטי, שהיוו תפאורה בתנועה לכל מי שהשתרע בנחת לעכל את הארוחה. בהמשך הגענו לאי דוגי אוטוק (Dugi Otok, "האי הארוך"), שחלקו הדרומי מהווה את שמורת הטבע טלשצ'יצה (Telašćica Nature Park), והתרשמנו מהצוקים המרשימים (Cliffs of Dugi Otok) ששטנו למרגלותיהם.

המשכנו צפונה למפרץ Uvala Brbinjšćica, שם הורדנו עוגן ובילינו את הלילה לבדנו בכל המפרץ הרגוע. בלילה השתרענו בשלווה אפית על ערסלי הרשת בחזית הספינה, עם קוקטיילים מרעננים שאורן הכין לנו, והתבוננו בחושך מוחלט באלפי הכוכבים המנצנצים בשמיים. ואז, לקראת חצות עלה הירח מעבר להרים והציף את המפרץ באורו הבהיר. שקלנו ללון בערסלים בחוץ, אך נשברנו ופרשנו לחדרינו.
 
שקיעה באי ז'יריה
הצוקים של דוגי אוטוק (צילום: אורן פרח)




יום רביעי: מערה ימית קסומה וחוף מבטיח שאכזב

התעוררנו לים רגוע בכחול וטורקיז, צלול עד המעמקים. המשימה לפני ארוחת בוקר (וטרם הגעת ספינות הטיולים) היא ביקור במערה הימית גולובינקה (Golubinka Sea Cave), אליה ניתן להיכנס דרך פתח צר עם קיאק או בשחייה. בתוך המערה מתגלים סלעים צבעוניים המוארים דרך פתח בתקרה. השילוב של הסלעים הצבעוניים ומי הטורקיז הם ללא ספק אחת מנקודות השיא של הטיול.

לאחר ארוחת בוקר, המשכנו אל חוף סקרון (Sakarun Beach) אשר בצפון דוגי אוטוק, ונחשב לאחד החופים היפים ביותר בקרואטיה. נאלצנו לשלם מחיר מופקע עבור עגינה באמצעות קשירה למצוף, ומצאנו חוף מאכזב ולא מטופח. טבלנו במים וקינחנו בגלידה בקיוסק הקטן. בהחלט פחות יפה מכל המפרצים בהם עגנו באקראי. חזרנו על עקבותינו דרך הצוקים המרשימים של דוגי אוטוק, והפעם זכינו לראותם בצבעים הזהובים של טרום שקיעה, על רקע השמש השוקעת. מיהרנו למצוא מצוף עגינה במעגן טלשצ'יצה (Sidrišče Telaščica), שם העברנו את הלילה.
 
המערה הימית גולובינקה באי דוגי אוטוק
המערה הימית גולובינקה באי דוגי אוטוק (צילום: דוד פרח)

משתעשעים עם סירת הזודיאק
חוף סקרון שבצפון דוגי אוטוק נחשב לאחד החופים היפים ביותר בקרואטיה (צילום: Mihaela Gustin)
 

יום חמישי: אגם המלח מיר והעיירה הציורית מורטר

תכננו להתחיל את היום בביקור באגם מיר (Jezero Mir) – אגם מלח הנמצא בראש הצוקים בהם ביקרנו אתמול, אך לצערנו מצאנו שהזודיאק שאמור להביאנו לחוף אינו פועל. התקשרנו לחברת ההשכרה והם שלחו טכנאי שפירק את המנוע, ולאחר חצי יום החזירו מתוקן. נשאר לנו זמן קצר מאוד לביקור באגם, ולתצפית נוספת על הצוקים. מצלמת הרחפן סיפקה לנו כמה תמונות מרשימות.

בדרכנו ליעד הבא – האי מורטר (Murter), עצרנו באי ז'וט (Žut) במפרץ מבודד (Uvala Jagodnja), שהיה אחת הנקודות המקסימות בטיול. ניצלנו את הזמן לטבילה ושנירקול במים הצלולים, בין להקות דגים צבעוניים. אופק הנכדה קיבלה קורס מזורז בהפעלת הזודיאק, ותוך שאגות שמחה, הפכה את המפרץ למגרש משחקים פרטי. הזמנו לערב מקום במסעדה המצוינת Tic Tac במרינה של העיירה מורטר – וקיבלנו עגינת לילה ללא תשלום במזח של המסעדה. לאחר שבוע של ניתוק וטבע אין-סופי, נהנינו מאוד לשוטט בעיירה הציורית הקטנה ולראות אנשים וקצת ציוויליזציה.
 
אגם מיר מעל הצוקים של דוגי אוטוק
אגם מיר מעל הצוקים של דוגי אוטוק (צילום: אורן פרח)

מפרץ מבודד באי ז'וט
מפרץ מבודד באי ז'וט  מגרש המשחקים הפרטי של אופק (צילום: אורן פרח)
 

יום שישי: כל דבר טוב מגיע לקיצו

אורן הפתיע אותנו בקרואסונים ובגטים טריים שהביא לארוחת בוקר ממאפייה סמוכה, ולאחר מכן התחלנו את דרכנו חזרה אל נמל הבית בסקרדין. בדרך מצאנו עוד מפרץ מבודד באי מורטר –Uvala Potripica , לשחייה ושנירקול אחרונים למסע זה.

בערב, אחרי תדלוק בכניסה לתעלת קרקא ועגינה במרינה של סקרדין, חזרנו בפעם השלישית למסעדה האהובה Konoba Evala ונפרדנו מפרו, בעל המסעדה, שפינק אותנו בקינוחים טעימים על חשבון הבית ובמזכרות קטנות לדרך. את הלילה האחרון בקטמרן בילינו לצד יאכטות נוספות של אנשים שמחים שחזרו גם הם ממסעות בים האדריאטי, וחלקנו קוקטיילים ומטעמים עם שכנים חביבים.

בבוקר יום שבת, לאחר בדיקה מדוקדקת של הקטמרן, מסרנו אותו בצער חזרה לבעליו, שמייד התחילו להכינו לשבוע חדש של הרפתקאות. כשירדנו לחוף אמרו לנו הנכדים: "זאת הייתה החופשה המשפחתית הטובה ביותר שלנו ביחד". נו... מה צריך יותר?
 

מידע נוסף

כתבות נוספות


נורית פרח
 
אודות הכותבת
נורית פרח משלבת במסעותיה שלושה תחביבים: טיולים, צילום וכתיבה. אוהבת ומתעדת בעלי חיים, תופעות טבע, ואנשים. צללה עם לווייתנים לבנים בצפון קנדה, טיפסה אל גורילות ההרים באוגנדה, השתעשעה עם דובי הקוטב במפרץ הדסון, טיילה בין דובי גריזלי באלסקה ועוד. עורכת תערוכות צילום וכותבת עבור מספר מגזינים.







סטטיסטיקות

0
מגזינים שנשלחו

0
שאלות ותשובות

0
כותבים באתר

0
כתבות באתר