www.goTravel.co.il
הכתבה מעניינת? שלחו אותה בדואר למי שתרצו

הקש בתיבה את רצף האותיות המופיע למטה:



טיפוס באלפים הדינאריים בקרואטיה
מאת: ד"ר חזי שקד


שלא כתיירים רבים, המצטופפים בקיץ בערים, בעיירות ובחופים של הריביירה הקרואטית, בחרנו אנו להתרחק מעט צפונה אל עבר ההרים. מעומסי התנועה הכבדים, אותם יצרו הנופשים שהגיעו מכל רחבי אירופה, עברנו לעולם אחר – עולם של כבישים ריקים ומרחבים של ירוק ללא תיירים.


ללא נפש חיה באופק, הטיפוס לפסגת דינארה  (צילום: ד"ר חזי שקד)
 
דינארה – הרכס, הקבוצה והפסגה
דינארה (Dinara) הוא רכס הרים גדול, שהוא חלק מרכס האלפים הדינאריים (Dinaric Alps), היוצר את קו הגבול בין קרואטיה לבוסניה והרצגובינה. אורכו של רכס דינארה, המשתרע מכיוון צפון-מערב בדרכו דרום-מזרחה, הוא 100 ק"מ לערך.

רכס דינארה מורכב מארבע קבוצות הרים (תת-רכסים), אשר אחת מהן נושאת את השם דינארה (Dinara). פסגתה של קבוצת ההרים דינארה, שאף היא נקראת דינארה, היא יעדנו בטיול זה.
שיאן של שתיים מארבע קבוצות ההרים ברכס דינארה גבוהות יותר מפסגת דינארה, אך הן נמצאות בשטחה של בוסניה–הרצגובינה ולא בקרואטיה.
 
פסגת דינארה וקטע מרכס דינארה על גבול קרואטיה עם בוסניה-הרצוגובינה  (להגדלה)
 

טיולי אופניים




 
ההר הגבוה בקרואטיה
ההר הגבוה ביותר ברכס דינארה הוא הר בעל שלוש פסגות, העונה לשם טרוגלב (Troglav), שגובהו 1,913 מטרים והוא נמצא כאמור בשטחה של בוסניה והרצגובינה.
הפעם בחרנו לטפס על ההר הגבוה ביותר בקרואטיה, ששיאו באחת מתוך ארבע קבוצות ההרים, הנושאת את השם דינארה.

קבוצת ההרים של דינארה (להבדיל מרכס דינארה) היא בעלת מאפיינים גיאוגרפיים חדים וברורים. אורכה 20 קילומטרים ורוחבה 10 קילומטרים. הפסגה הגבוהה ביותר בקבוצה זו היא דינארה (או בשמה האחר סינייאל), שגובהה 1,831 מ'. למרות שגובהו של ההר אולי אינו נשמע כה מרשים, הרי שהמדרון הדרום-מערבי שלו דווקא מרשים מאוד. מדרון זה מתרומם לגובה של 1,400 מטרים מעל פני השטח סביבו, ובחלקו העליון 700 מטרים של מצוק אנכי ברוחב של 6 ק"מ.

גובהם של ההרים, שרגל אדם ממעטת לדרוך בהם, היופי הפראי והטבע המרשים, הם מקדם משיכה עז למטיילים חובבי טיפוס הרים, כמוני וכמו בת זוגי שהצטרפה אליי למסע.
 
כותב שורות אלו על רקע המדרון הדרום-מערבי של דינארה, 700 מטרים של מצוק אנכי
(צילום: ד"ר חזי שקד)
 
מהריביירה אל עולם אחר
המראנו מישראל לדוברובניק שבקרואטיה ונסענו לאורך כביש החוף האדריאטי. הנסיעה הייתה איטית ומייגעת, משום שבאזור שררו עומסי תנועה כבדים של נופשים מכל אירופה. אלו הגיעו לחופשת הקיץ השנתית בריביירות של דוברובניק ומקרסקה (Makarska), על שלל חופיהן הציוריים וכפרי הנופש הקטנים.
 
סיירנו בריביירה וטעמנו קצת מתחושת החופש, המושכת לכאן תיירים רבים כל כך מכל רחבי אירופה. עם שקיעת השמש, החלטנו לעזוב את כביש החוף ופנינו צפונה לכיוון הפארק הלאומי קרקא (Nacionalni park krka), בדרכנו אל העיר קנין (Knin). העיר ממוקמת למרגלות הר דינארה, המרוחק והפראי, המתנשא מצפון-מזרח לה. זהו ההר הגבוה ביותר בקרואטיה, והוא שולט על הסביבה באופן מוחלט.
בעת הנסיעה לכיוון קנין עברנו לעולם אחר, עולם בו הכבישים היו ריקים, תיירים לא נראו כלל, ואת מקומם תפסו בעלי חיים, מרחבים וירוק עד שנפרס לכל עבר.
לינה באזור העיר קנין
 
רכב ישן ונטוש על רקע המדרון הדרום-מערבי של דינארה  (צילום: ד"ר חזי שקד)
 
 
פניה האמיתיים של קרואטיה
קנין היא עיירה בעלת ארכיטקטורה והשפעה קומוניסטית. בימי הקיץ מזג האוויר בה חם ותושבי המקום מקפידים על סיאסטה בשעות הצהריים. ברגעים שכאלו, כאשר אתה מסייר בעיר השוממה, אינך יכול שלא לתהות - מדוע לא נשארת בחופים המלאים בתיירים בריביירה, במקום להגיע לעיר רפאים שכזו...
 
אך עם זאת, ביקור בעיירה כמו קנין מאפשר היכרות עם פניה האמיתיים של קרואטיה. אוכלוסייתה של קנין היא ברובה ממוצא בוסני, מסבירת פנים וחביבה מאוד למבקרים בה, ובניגוד למקומות תיירותיים אחרים בעולם, אינה מחפשת "לעשות קופה" מתעשיית התיירות במקום. בעיר יש בית מלון אחד, שהוא ברמה טובה מאוד ומחירו כמחצית מהמחירים שדרשו מאיתנו באזור החופים.
 
ביקשנו ממוכרת בחנות ספורט מקומית לדעת מהי הדרך הטובה ביותר להגיע אל ההר, ואם אפשר גם קצת אינפורמציה על הסכנות, הדגשים והדברים אותם יש לקחת בחשבון למטפסים עליו. המוכרת הפגישה אותנו עם בחור בשם ניצ'ו, מומחה מקומי לנושא ההר. ניצ'ו, בעזרת אשתו, ששימשה כמתורגמנית, ישב עמנו שעה שלמה והעניק לנו אינפורמציה יקרת ערך, והכול באופן מקצועי, אמין ובעיקר נעים ואדיב. בסיום רצינו לשלם לו עבור ההדרכה, אך הוא סירב בכל תוקף ואף התעקש להזמין אותנו לקפה.
 
רועה צאן ממוצא בוסני, האזור מנוקד בחוות בהן גרים הרועים בימי הקיץ  (צילום: ד"ר חזי שקד)
 




 
צינת הבוקר ושמש ללא רחמים
קנין נושאת בתואר העיר החמה ביותר בקרואטיה. לכן, למחרת בבוקר, כשקמנו בשעה מוקדמת מאוד כדי לצאת לדרך, הופתענו מצינת הבוקר ששררה בה, הגם שהיא שוכנת בגובה 250 מטרים בלבד. התחלנו בצעידה של 22 קילומטרים, עד לבקתת ברזובץ' (Brezovac), הממוקמת בגובה של 1,050 מ'.

במהלך ההליכה עלתה השמש ומזג האוויר השתנה באופן קיצוני. מצינה שזוחלת באיטיות בעצמות ומקררת את הגוף, הכתה בנו השמש ללא צל של רחמים, דבר שהזכיר לנו את האקלים החם הידוע של המקום, שלרגע חשבנו כי חס עלינו. הטמפרטורות בקיץ מגיעות כאן בקלות ל- 40 מעלות צלזיוס, אך עם זאת, מזג האוויר כל כך קיצוני, שאפילו בלילה קיצי על ההר הטמפרטורות יכולות לרדת אל נקודת הקיפאון.
 
מטיילים רבים על ההר יודעים פרט אחד משמעותי, שטומן בחובו עניין של חיים ומוות: בדרך עד לבקתת ברזובץ' אין כל מקור של מים ולכן המטפסים סוחבים על גבם ג'ריקנים של מים צלולים לשתייה. השילוב של החום הרב והמשקל הרב שעל הגוף, הופך את ההליכה לפעולה מעיקה וקשה מאוד, שמתאימה רק לבעלי כוח סיבולת וכושר גופני גבוה.
בניגוד לימי הקיץ, בימי החורף, על אף קרבתו של ההר לים האדריאטי ולהשפעתו הממתנת, מזג האוויר הופך למפלצתי. כל ההר מכוסה בשלג והפקטור המסוכן ביותר הן רוחות הבורה - רוחות מפחידות בעוצמתן, המורידות את הטמפרטורות בקלות לשלושים מעלות מתחת לאפס. עם בוא הרוחות, הטמפרטורות בקנין יורדות גם הן אל מתחת לאפס.
 
בוקרו של היום הראשון, נוף ירקרק-צהבהב המשקף את חום הקיץ באזור  (צילום: ד"ר חזי שקד)
 
 
מרחבים בשלל גווני ירוק וצהוב
בדרכנו על ההר, פגשנו רועי צאן מקומיים, חביבים להפליא, שידועים בנדיבותם הרבה. הם הציעו לנו מים, מגוון של מוצרי חלב מעשה ידיהם וכן יין מייצור מקומי. בסופו של דבר החלטנו להשאיר אצלם מספר בקבוקי מים, על מנת להקל על משקל הגוף. המשכנו בדרך ונתקלנו בשרידיהם של רכבים משוריינים וטנקים שהושמדו, עדות למלחמה שהתחוללה כאן לפני קצת למעלה מעשור. לאחר מספר שעות הגענו לרגליי פסגת באדניי (Badanj), שגובהה 1,281 מטרים. זהו גוש סלע מרשים בגודלו.
 
אנו כבר בגובה רב, מזג האוויר התחלף, ומחום לוהט עברנו לרוח קלילה ומצננת. הנוף שנגלה לעיננו היה דרמטי ומהפנט. מולנו נפרסו מרחבים עצומים בשלל גווני הירוק והצהוב, כשאף נפש חיה לא נמצאת באופק.
העפלנו לעמק ברזובץ' (Brezovac), בדרכנו אל הבקתה למנוחת לילה. קצת מעל העמק אנו רואים את יער עצי האשור המרשימים, המכונים בשפות הסלאביות עצי בוק. תחושת הקלה מילאה אותנו, ידענו כי הגענו לאזור המנוחה של המטפסים, הממוקם ממש בתחילתו של היער. האזור נקבע כמקום למנוחת לילה למטפסים, מכוון שיש בו צל, מצרך נדיר באזור זה, מאגר מים צלולים וקרים, הנשאבים במשאבה ידנית מבאר עמוקה, ממנו גם ניתן לרחוץ את הגוף, ורחבה בה אפשר לפרוס את שקי השינה ולישון. בלילה הטמפרטורה ירדה מאוד, והדבר גרם לנו להתכרבל בתוך השק בניסיון לא להרגיש את הקור העז.
 
פסגת באדניי, גוש סלע מרשים בגודלו  (צילום: ד"ר חזי שקד)
 
החלק התלול של ההר
מוקדם בבוקר לא רצינו לעזוב את שקי השינה, אבל הידיעה שבהמשך היום אנו אמורים לעשות גם את הדרך חזרה אל קנין, וזאת בשיא החום, דרבנה אותנו לקפל את האוהל ואת הציוד כמה שיותר מהר. השארנו את כול הציוד במקום ועם תיק קטן על הגב עשינו את דרכינו בת שלוש השעות אל הפסגה, בחלק התלול ביותר בהר.
 
ההליכה בתוך היער הייתה נעימה ביותר. עצי האשור הגבוהים הצלו עלינו והאוויר היה נקי וצונן. לאחר חצי שעה של הליכה תלולה, עזבנו את צלו של היער ויצאנו אל השמש. מזג האוויר עדיין היה קריר, הנוף נשאר מדהים כשהיה ולפנינו ראינו את עמק דולר (Duler), עמק מרהיב, האחרון לפני העלייה התלולה לפסגת דינארה (סינייאל).  
 
עמק דולר, מאמץ אחרון לפני הפסגה  (צילום: ד"ר חזי שקד)
 




 
פיקניק רומנטי על הפסגה
עמק הדולר היפיפה היה כבר מאחורינו. פסגת באדניי כבר הרחק מאחורינו ונראית קטנה משנראתה לנו ביום האתמול. מאתיים המטרים האחרונים הם גם חלק המסע התלול ביותר.
זוגתי התנשפה וביקשה לעצור למנוחה. בשיא ההתלהבות עצרתי את עצמי מלהיעלם לה, אבל הורדתי את מטלטלי לאדמה על מנת שתוכל לנוח. באצילותה הרבה, היא ביקשה ממני להמשיך הלאה בקצב שלי והיא כבר תסתדר. סירבתי כמובן, וחיכיתי לה על מנת שנגיע ביחד לפסגה.
 
המשכנו מספר צעדים והנוף הנפרש מתחתנו היה מהמם. הגענו לנקודה הגבוהה ביותר בקרואטיה, מצפון השקפנו על מזרח בוסניה–הרצגובינה, מרחוק אפשר היה להבחין בטרוגלב, מדרום וממערב נפרסה קרואטיה לרגלינו.
 
לא היה כלום סביבנו מלבד שקט ומרחבים אינסופיים. רוח קרירה ציננה את גופינו. פרסנו את הארוחה שנשאנו בתיקנו ואת היין שקיבלנו מרועי הצאן ועשינו פיקניק רומנטי על הפסגה הגבוהה. התחבקנו ממושכות. ידענו כי כבשנו עוד מדינה, במסע המיוחד שלנו לכיבוש הנקודות הגבוהות ביותר בכל מדינה באירופה.
 
על פסגת דינארה - אנחנו, השקט והמרחבים האינסופיים  (צילום באדיבות ד"ר חזי שקד)
 
מידע נוסף
לינה בקרואטיה - הזמנת מקום והשוואה
לינה בעיר קנין - השוואת מחירים והזמנות
     
כתבות נוספות על טרקים וטיפוס הרים

10 יעדי טרקים מומלצים
טרקים בבולגריה: הרי פירין והרי רודופי
טיפוס באלפים הדינאריים שבקרואטיה

ספרד: מסלולים בפירנאים - אורדסה

כתבות נוספות על קרואטיה
שמורת אגמי פליטביצה
פארקים לאומיים בקרואטיה
דוברובניק – שירה באבן
טיול מדוברובניק צפונה
טיול מדוברובניק דרומה






חזי שקד אודות הכותב
ד"ר חזי שקדמנכ"ל ובעלים של חברת הטיולים Mouflon. אקולוג ואנתרופולוג, מרצה לקהל הרחב, מטפס הרים ומדריך טיולים ליעדים מגוונים ברחבי העולם. מתמחה בטיולי שטח ובטיולי עומק בדגש היסטורי, דתי, תרבותי, אנתרופולוגי ופולקלוריסטי. אוהב את שעושה ורואה בכך שליחות. 


חזי עונה לשאלותיכם בפורום מומחי תיירות
לקריאת כתבות נוספות של חזי.








מספר צפיות: 21004
3474