הערים נאנג'ינג ושנגחאי - מזרח סין
מאת: ד"ר דני אורבך

מאוזוליאום מִינְג שְׂיָאולִינְג, בו קבור מייסד שושלת מינג  (צילום: Alvaro Faraco)
 

ההר הסגול נמצא אומנם בשולי העיר, אך גם בנאנג’ינג עצמה יש די והותר מה לעשות. המדרחוב שוקק החיים והיפהפייה שמסביב למקדש קונפוציוס (Confucius Temple) הוא מקום נעים והומה אדם על גדר הנהר, והוא המקום היחיד שמזכיר עיר עתיקה בנאנג’ינג. ניתן להסתובב בו בין החנויות, לאכול מעדנים מקומיים, לבקר במקדשים עתיקים עם היסטוריה של מאות שנים, ולהתפעל מבמת הדרקון המוזהבת על גדת הנהר. באזור יש גם במה של מוזיקה קונפוציאנית מסורתית, ומוזיאון לבחינות הפקידות הקיסריות.

האזור היפהפייה מסביב למקדש קונפוציוס, המקום היחיד שמזכיר עיר עתיקה בנאנג’ינג (צילום: aphotostory)
 

בקרבת המדרחוב נמצא גם ארמון הנשיאות, שבאמצע המאה ה- 19 שימש כ"ארמון המלך השמיימי" של מורדי הטייפינג. מורדים אלו הונהגו על ידי "נביא" משיחי נוצרי בשם הונג-ש’יו-צ’ואן, שטען כי הוא אחיו הקטן של ישו, וייסדו משטר טוטליטרי, פוריטני ופרוטו-קומוניסטי, שבו נאסר כל מגע בין גברים לנשים, האדמות חולקו באופן שווה, נשים נאלצו לעבוד בעבודות פיזיות מפרכות, נאסרו כל הדתות מלבד דת הטייפינג והשלטון נוהל על סמך "התגלויות אלוהיות" שרירותיות של חבר מנהיגים מופרעים ומושחתים. המרד הזה, שגבה מיליוני קורבנות, נחשב כתחילת הסוף של הקיסרות בסין. בארמון ניתן לראות את החדרים והגנים השונים בארמון הטייפינג, ששוחזרו באהבה על ידי השלטון הקומוניסטי (שרואה את הטייפינג באור חיובי כתנועה פרוטו-קומוניסטית). באזור גם מוזיאונים היסטוריים רבים אחרים.

אתר חובה לכל המבקרים בנאנג’ינג הוא המוזיאון לטבח נאנג'ינג (Memorial Hall of the Victims in Nanjing Massacre by Japanese Invaders), טבח המוני שביצעו הכובשים היפנים בתושבי העיר נאנג'ינג ב-1937, השנה הראשונה של מלחמת סין-יפן השנייה. המוזיאון, שמזכיר מאוד את "יד ושם" בסגנון הבנייה, מציג תמונות, פסלים ועדויות מזעזעות של קורבנות. הכניסה חינם.

נאן-ג'ינג, מילולית "הבירה הדרומית" הייתה בירת סין בתקופות שונות. בירת שני קיסריה הראשונים של שושלת מינג (המאה 14), בירת ממלכת הטייפינג (המאה ה-19), ובירת סין מסיום התקופה הקיסרית ועד לאונס נאנג'ינג 1937 – פשע המלחמה המזעזע בו במהלך 5 שבועות אנסו חיילי יפן אלפים מנשות העיר, והוציאו להורג בשיטות אכזריות, רבבתו מאזרחי העיר, באימוני כידונים, שרפת בתים על יושביהם, ועד הוצאות להורג מכוונות. לפי מקורות סיניים לא מוסמכים, נרצחו בנאנג'ינג אולי מאות אלפים.

 

 

העיר שנגחאי (Shanghai), המרוחקת 300 ק"מ מערבהית לנאנג'ינג, היא עיר מרתקת ומטרידה, עם אתרים מעניינים: מהאומנות הסינית המצוינת במוזיאון לאומנות סינית (China Art Museum), אתר חובה(!), עד לרחובות הקרירים ועטורי העצים של המושבה הצרפתית, מהמסעדות המצוינות ועד לפאר האכזרי של הבונד (The Bund), הטיילת המרכזית של העיר על גדת נהר נהר הואנגפו (Huangpu).

טיילת הבונד על גדות נהר הואנגפו, האזור התיירותי של שנגחאי  (צילום: gyn9038)
 

ולמה יופי אכזרי?
מכיוון שבשנגחאי רואים את הפערים החברתיים העצומים של סין, יותר מאשר בכל מקום אחר. בבונד אתה מתהלך בתוך ארכיטקטורה קולוניאלית מצוחצחת ומפוארת, בין בניינים מגלומניים של בנקים והטיילת היפה על הנהר, כאשר ברקע מגדלים נוצצים בשלל אורות, גורדי שחקים ובראש כולם – מגדל פנינת המזרח (Oriental Pearl TV Tower) על הגדה השנייה של הנהר. הברים שבראש המגדלים מיועדים לעשירים בלבד – כוס מים שם עולה 25 שקל. ובין כל אלו מסתובבים קבצנים נכים וזקנים, נשים צורחות שמתחננות לנדבה ודוחפות לך ילדים קטנים מול הפרצוף. בשום מקום בסין לא רואים עושר כל כך גדול אל מול עוני כל כך קשה, ולכן לדעתי היופי של הבונד, ובמידה מסוימת של שנגחאי כולה, הוא יופי אכזרי מאוד.
כתבה על העיר שנגחאי

מגדל פנינת המזרח, אחד המגדלים הנוצצים של שנגחאי  (צילום: Mlenny)


המוזיאון לאומנות סינית בשנגחאי, מרשים מאד  (צילום: 钉钉)

 

---

---

 

ובכל זאת, שנגחאי היא מרכז של תרבות והיסטוריה שאסור להחמיץ. המוזיאון ההיסטורי המצוין שבקומת הקרקע של מגדל פנינת המזרח (בעצמו יצירה ארכיטקטונית מדהימה) משחזר את שנגחאי הישנה, שהייתה למעשה קולוניה שנשלטה על ידי קהילה אירופית: המאבק בין המערביים לסינים, הניצול הקולוניאלי, מאורות האופיום, אך גם הקידמה שהמערביים הביאו לשנגחאי. רחובות שלמים בשנגחאי הישנה משוחזרים באמצעות בובות שעווה: ריקשות וכרכרות, ברים מערביים יוקרתיים וחנויות סיניות מסורתיות, מאורות אופיום ואולמות בורסה רועשים. המוזיאון מקים את ההיסטוריה של שנגחאי לחיים.

באזור המוזיאון, שנמצא ברובע פודונג (Pudong) שעל גדת הנהר, נמצא גם מוזיאון סקס מעניין, שמציג נעליים לקשירת רגליים לנשים, סכינים לסירוס סריסים ושפע של פסלים סיניים ארוטיים.
בין כל אלו, ניתן לעבור בין שני חלקי הנהר במנהרת התיירים, בין אורות עתידניים שמזכירים סצנה מ"מסע בין כוכבים".
סין הסופר-מודרנית, בלא כל ספק.

בכיכר העם, הכיכר המרכזית של שנגחאי, ישנם מוזיאונים רבים מלבד המוזיאון הלאומי, שהביקור בו הוא בגדר חובה: המוזיאון לאומנות סינית, למשל. בנוסף לכך, יש גם תיאטרון לאומי ואולם קונצרטים, בו שמענו קונצרט נפלא של מוזיקה סינית מסורתית.
העיר העתיקה, מסביב גני יויואן (Yuyuan Garden)*, היא יפהפייה ורוחשת חיים, וניתן לבקר בה במקדש האל העירוני של שנגחאי. המקדש הזה, כמו מקדשים רבים אחרים בסין, מלא בהמון אדם – בעיקר צעירים. זה מחזה משובב נפש לראות את התעוררות הדת העממית בסין, בעיקר אצל הנוער – הוכחה שהתרבות הסינית שרדה את הדיכוי הקומוניסטי וניצחה אותו. מסביב למקדש ולגני יו-יואן, גן קלאסי מתקופת מינג, יש בזאר סיני שוקק חיים וססגוני. מומלץ לקנות שם כופתאות (גְ’יַאוּ-דְזֶה) המפורסמות באיכותן במדינה כולה.
* גני יויואן נקראים גם גני יו (Yu Garden)
 

גני יויואן, בלב העיר העתיקה של שנגחאי  (צילום: zorazhuang)


גני יויואן, ארכיטקטורה סינית מסורתית  (צילום: DanFLCreativo)
 

המושבה הצרפתית היא אזור יפה מאוד, מלא בחנויות יוקרתיות, ברים ומסעדות טובות. החוויה של שנגחאי אינה מושלמת ללא ארוחה טובה במושבה הצרפתית. אני ממליץ במיוחד על מסעדת די שווי דונג (Di Shui Dong‏). מי שמבקר במסעדה הזאת, חייב להזמין מנה שלדעתי היא הטובה ביותר שאכלנו בסין - "התרנגולת של גנרל טזו". פרטים על המנה תוכלו למצוא בכתבה טעימות מהמטבח הסיני.
מידע נוסף אודות שנגחאי בכתבה: שנגחאי – העיר שמעל הים

 

 

כתבה על תכנון טיול בסין לפי אזורים ועונות
לינה בעיר נאנג'ינג

בייג`ינג העיר הקסומה
שנגחאי – העיר שמעל הים
הונג קונג - מדריך מצולם
יעדי טיול במחוז יונאן