מידע כללי למטיילים באיסלנד
מאת: כרמית וייס
בכתבה זו אביא מידע בסיסי שראוי לכל מטייל באיסלנד לדעת – מעט גאוגרפיה וטופוגרפיה, היסטוריה בקצרה וכמה מילים על איסלנד כיום.
איסלנד – גאוגרפיה וטופוגרפיה
שטחה של איסלנד 103,000 קמ"ר, גדול פי 5 משטחה של מדינת ישראל, אולם למעלה מ 60% ממנו שומם. עוד 14% משטח האי מכוסה על ידי אגמים וקרחונים, ורק 23% מהאי הם שטחים פוריים ומיושבים. באיסלנד מתגוררים כ- 350 אלף איש (פחות מאשר בעיר תל אביב-יפו). כמעט כל תושבי האי חיים לאורך החופים וכמחציתם חיים בעיר הבירה רייקיאוויק (Reykjavík ). בשנים האחרונות נהנית איסלנד מגידול אוכלוסין גבוה, בעיקר בשל כניסת מהגרים.
לינה בבירה רייקיאוויק | כתבה על רייקיאוויק - בירת איסלנד
האי של איסלנד הוא חלק מהרכס המרכז-אטלנטי, שהנקודה הגבוהה ביותר בו היא ההר קוואנאדאלסניוקור (Hvannadalshnjúkur), שגובהו 2,119 מטר מעל פני הים. 10% משטח האי מכוסה קרחונים, בהם קרחון ואטניוקול ( Vatnajökull ), הקרחון הגדול ביותר באירופה (לפי נפח).
באי פעילות געשית וגאותרמית רבה, המספקת אנרגיה זולה ונקיה. אחת התופעות הייחודיות לאיסלנד היא הגייזרים – סילון מים וקיטור המתפרץ מהאדמה, כתוצאה מפעילות געשית בבטן האדמה. הסיבה לריבוי הגייזרים היא עובדת היות איסלנד אי צעיר מבחינה גאולוגית והעובדה שהוא עדיין פעיל מבחינה וולקנית.
על הפעילות הגאותרמית בכתבה תופעות טבע ומים באיסלנד
באיסלנד ארבעה פארקים לאומיים שהם שמורות טבע :
פארק יוקולסארגליופור (Jökulsárgljúfur) ופארק סקפטפל (Skaftafell), ששניהם בדרום האי ושניהם קשורים לקרחון ואטניוקול.
פארק סנייפלסנסיוקול (Snæfellsjökull National Park) ופארק ת'ינגווליר (Þingvellir), שניהם במערב האי.
על שמורות הטבע של איסלנד בכתבה יעדים מומלצים באיסלנד
הר הגעש סנאפל בפארק סנייפלסנסיוקול, צפון מערבית לרייקיאוויק (צילום: Axel Kristinsson)
היסטוריה של איסלנד (בקצרה)
לפני 200 מיליון שנה התפצלה יבשת פנגיאה לשני חלקים – גונדוונה בדרום, ולאוראסיה בצפון. כתוצאה מהתפצלות גונדוונה, נוצרה תזוזה גם בחלק הצפוני ונוצר מרווח בין יבשת אירופה ליבשת אמריקה הצפונית. באוקיינוס, בין היבשות, נוצרו רכסים מרכז אוקייניים, מהם יוצאת לבה הנקרשת לבזלת. המקום היחיד באוקיינוס האטלנטי בו התפרצה מספיק לבה על מנת ליצור אי, הוא המקום בו נוצר האי איסלנד. גילו הצעיר של האי והעובדה שהרכס עדיין פעיל ונמצא במרכז האי, הם אלו היוצרים את התופעות הגעשיות שבו.
איסלנד יושבה לראשונה על ידי מתיישבים נורווגים וקלטיים (סקוטים ואירים) במהלך המאה ה- 9 וה- 10. על פי המסורת המקומית, המתיישב הקבוע הראשון באיסלנד היה הויקינג אינגולפיר ארנרסון ( Ingólfur Arnarson ), שהתיישב במקום בו שוכנת כיום העיר רייקיאוויק בשנת 874 לספירה.
על פי אותה מסורת, קבוצת ויקינגים בראשות אריק טורבלדסון, המכונה "אריק האדום", יצאה מאיסלנד, גילתה ויישבה את גרינלנד. כעבור דור יצא בנו של אריק, לייף איריקסון (Leifr Eiríksson ), והגיע לאמריקה הצפונית. יש הסבורים שהוא האירופאי הראשון שדרך על אדמת אמריקה הצפונית (ניופאונדלנד, קנדה).
מפת המתישבים הראשונים והמסע לצפון אמריקה
במהלך התקופה שחלפה מאז התיישבות הוויקינגים הגיעה הנצרות לאי וכיום זוהי הדת של רוב תושביו.
איסלנד נשארה עצמאית למשך 300 שנה, ולאחר מכן נשלטה על ידי נורווגיה ודנמרק, כמושבת כתר נורווגית, עד שנת 1814, כאשר הממלכות המאוחדות של דנמרק ונורווגיה הופרדו על ידי חוזה קיל, ואיסלנד נשמרה כמדינת חסות על ידי דנמרק. שלטון פנימי מוגבל הוענק לאיסלנד על ידי הממשלה הדנית ב-1874, אך המלך הדני נשאר ריבון על איסלנד עד שנת 1944, אז הוקמה הרפובליקה של איסלנד.
איסלנד כיום
איסלנד היא אחת מהמדינות בעלות רמת חיים מהגבוהות בעולם, ובין הגבוהות ביותר בתמ"ג לנפש. כשכנותיה הסקנדינביות גם איסלנד היא "מדינת רווחה", עובדה התורמת לחלוקה שוויונית של העושר הלאומי.
התחום המרכזי בכלכלת איסלנד הוא ענף הדיג הימי. מעל 50% מהיצוא האיסלנדי מורכב מדיג ימי ומוצרים תעשייתיים נלווים. תעשיית התיירות היא הענף השני בגודלו.
רק 1.3% משטח האי מעובד לחקלאות. היבולים העיקריים הם תפוחי אדמה ולפת. במשק החי מייצרים חלב, חמאה, גבינה ובשר.
ענפי התעשייה העיקריים באיסלנד: עיבוד דגים, אלומיניום, צורן, אנרגיה גאותרמית, תיירות, דשן ומלט.
איסלנד אינה חברה באיחוד האירופי, אך היא חבריה באיגוד הסחר החופשי האירופי (EFTA ), מסגרת מקבילה לאיחוד, שהוקמה בשנת 1960. רוב מדינות האיגוד, ואיסלנד ביניהן, מסדירות את קשרי הסחר שלהן עם האיחוד האירופי במסגרת הקרויה האזור הכלכלי האירופי (EEA ), המבטיחה למדינות החברות בה חופש תנועה של אנשים, סחורות, שירותים והון, אך אינה מטילה את החובות המוטלות על חברות האיחוד.
זוג פאפינים (תוכיי ים) על המצוקים של דרום איסלנד (צילום: יגאל שלהבת)
על פי הדירוג השנתי של האו"ם, הכולל 175 מדינות ונתונים כגון תוחלת חיים, רמת השכלה, והכנסה לנפש – איסלנד היא אחת ההמדינות שהכי כדאי לחיות בהן.
לחיות באיסלנד לא בטוח שתרצו, אבל לבקר בה כתיירים בהחלט נשמע מבטיח.
מידע נוסף
כתבות נוספות על איסלנד באתר זה
באי פעילות געשית וגאותרמית רבה, המספקת אנרגיה זולה ונקיה.
באיסלנד ארבעה פארקים לאומיים שהם שמורות טבע :
פארק יוקולסארגליופור (Jökulsárgljúfur) ופארק סקפטפל (Skaftafell), ששניהם בדרום האי ושניהם קשורים לקרחון ואטניוקול.
פארק סנייפלסנסיוקול (Snæfellsjökull National Park) ופארק ת'ינגווליר (Þingvellir), שניהם במערב האי.
הר הגעש סנאפל בפארק סנייפלסנסיוקול, צפון מערבית לרייקיאוויק (צילום: Axel Kristinsson)