איסלנד – פני הארץ ותושביה

איסלנד – פני הארץ ותושביה
מאת: כרמית וייס


כתבה זו מרכזת את הרקע הבסיסי שכדאי לכל מטייל באיסלנד להכיר – החל מגיאוגרפיה וטופוגרפיה, דרך סקירה היסטורית תמציתית, ועד למבט על איסלנד המודרנית של ימינו.


 
מפלים באיסלנד
מפלים באיסלנד  עוצמות אדירות של הטבע (צילום: יגאל שלהבת)
 

 ברירת מחדל



איסלנד – גאוגרפיה וטופוגרפיה

איסלנד שוכנת בצפון האוקיינוס האטלנטי, והיא מורכבת מאי מרכזי ומספר איים הסמוכים לו. האי המרכזי נחשב לאי ה-18 בגודלו בעולם, והשני בגודלו באירופה (אחרי בריטניה). האי המרכזי שוכן כולו מדרום לחוג הארקטי. קו החוג עצמו עובר רק באי הקטן גרימסי (Grímsey) – נקודת ההתיישבות הצפונית ביותר של המדינה, המרוחקת כ-40 ק"מ מהאי המרכזי. מבחינה גאולוגית שייכת איסלנד לשתי יבשות – צפון אמריקה ואירופה.
 
שטחה של איסלנד 103,000 קמ"ר, גדול פי 5 משטחה של מדינת ישראל, אולם למעלה מ- 60% ממנו שומם. כ- 14% משטח האי מכוסה על ידי קרחונים ואגמים, ורק חלק קטן מהאי מתאים לחקלאות וליישוב קבע. באיסלנד מתגוררים כ-400 אלף איש, כמעט כולם חיים לאורך החופים, וכשני שלישים מהם מרוכזים במטרופולין של עיר הבירה רייקיאוויק (Reykjavík). בשנים האחרונות נהנית איסלנד מגידול אוכלוסין גבוה, בעיקר בשל כניסת מהגרים.
לינה בבירה רייקיאוויק  |  כתבה על רייקיאוויק - בירת איסלנד
 
האי של איסלנד הוא חלק מהרכס המרכז-אטלנטי, שהנקודה הגבוהה ביותר בו היא ההר קוואנאדאלסניוקור (Hvannadalshnjúkur), שגובהו 2,110 מטר מעל פני הים. 10% משטח האי מכוסה קרחונים, בהם קרחון ואטניוקול (Vatnajökull), הקרחון הגדול ביותר באירופה (לפי נפח).

באי פעילות געשית וגאותרמית רבה, המספקת אנרגיה זולה ונקייה. 
אחת התופעות הייחודיות לאיסלנד היא הגייזרים  סילון מים וקיטור המתפרץ מהאדמה, כתוצאה מפעילות געשית בבטן האדמה. תופעה זו נובעת מגילו הגיאולוגי הצעיר של האי ומפעילותו הוולקנית המתמשכת.
על הפעילות הגאותרמית בכתבה תופעות טבע ומים באיסלנד

באיסלנד שלושה פארקים לאומיים:
• הפארק הלאומי ואטניוקול (Vatnajökull National Park)
• הפארק הלאומי ת'ינגווליר (Þingvellir)
• הפארק הלאומי סנייפלסנסיוקול (Snæfellsjökull)
על שמורות הטבע של איסלנד בכתבה: יעדים מומלצים באיסלנד
 
הר הגעש סנייפל
הר הגעש סנאפל בפארק סנייפלסנסיוקול, צפון מערבית לרייקיאוויק (צילום: Axel Kristinsson)
 

היסטוריה של איסלנד (בקצרה)

לפני 200 מיליון שנה התפצלה יבשת פנגיאה לשני חלקים  גונדוונה בדרום, ולאוראסיה בצפון. כתוצאה מהתפצלות לאוראסיה, נוצר מרווח בין יבשת אירופה ליבשת אמריקה הצפונית. באוקיינוס, בין היבשות, נוצרו רכסים מרכז אוקייניים, מהם יוצאת לבה הנקרשת לבזלת. איסלנד היא הדוגמה הגדולה והבולטת ביותר לאי שנוצר על הרכס המרכז־אטלנטי. גילו הצעיר של האי והעובדה שהרכס עדיין פעיל ונמצא במרכז האי, הם אלו היוצרים את התופעות הגעשיות שבו.
 
איסלנד יושבה לראשונה על ידי מתיישבים נורווגים וקלטיים (סקוטים ואירים) במהלך המאות ה-9 וה-10. על פי המסורת המקומית, המתיישב הקבוע הראשון באיסלנד היה הוויקינג אינגולפיר ארנרסון (Ingólfur Arnarson), שהתיישב במקום בו שוכנת כיום העיר רייקיאוויק בשנת 874 לספירה.
 
על פי אותה מסורת, קבוצת ויקינגים בראשות אריק טורבלדסון, המכונה "אריק האדום", יצאה מאיסלנד, גילתה ויישבה את גרינלנד. כעבור דור יצא בנו של אריק, לייף איריקסון (Leifr Eiríksson), והגיע לאמריקה הצפונית. יש הסבורים שהוא האירופאי הראשון שדרך על אדמת אמריקה הצפונית (ניופאונדלנד, קנדה).

במהלך התקופה שחלפה מאז התיישבות הוויקינגים הגיעה הנצרות לאי וכיום זוהי הדת של רוב תושביו. איסלנד נשארה עצמאית למשך 300 שנה, ולאחר מכן עברה לשליטת נורווגיה ודנמרק, עד שנת 1814. בשנה זו הופרדו הממלכות המאוחדות של דנמרק ונורווגיה בעקבות חוזה קיל, ואיסלנד עברה לחסותה הבלעדית של דנמרק. שלטון פנימי מוגבל הוענק לאיסלנד על ידי הממשלה הדנית ב-1874, אך המלך הדני נשאר ריבון על איסלנד עד שנת 1944, אז הוקמה הרפובליקה של איסלנד.
 
מפת המתישבים הראשונים והמסע לצפון אמריקה
מפת המתישבים הראשונים והמסע לצפון אמריקה
 



איסלנד כיום

איסלנד היא אחת מהמדינות בעלות רמת חיים מהגבוהות בעולם, ובין הגבוהות ביותר בתמ"ג לנפש. כשכנותיה הסקנדינביות גם איסלנד היא "מדינת רווחה", עובדה התורמת לחלוקה שוויונית של העושר הלאומי. תעשיית התיירות היא הענף הכלכלי הגדול והמכניס ביותר באיסלנד, והיא מקור מטבע החוץ הראשי של המדינה.

ענף הדיג, בעל החשיבות ההיסטורית והתרבותית העצומה, ניצב כיום במקום השני (ולצידו תעשיות הטכנולוגיה והתכת האלומיניום). רק 1.3% משטח האי מעובד לחקלאות. היבולים העיקריים הם תפוחי אדמה ולפת. במשק החי מייצרים חלב, חמאה, גבינה ובשר. ענפי תעשייה מרכזיים נוספים כוללים בין היתר עיבוד דגים, אלומיניום, סיליקון תעשייתי, אנרגיה גאותרמית, דשן ומלט.
 
איסלנד אינה חברה באיחוד האירופי, אך היא לקחה חלק בהקמת איגוד הסחר החופשי האירופי (EFTA) בשנת 1960. רוב מדינות האיגוד, ואיסלנד ביניהן, מסדירות את קשרי הסחר שלהן עם האיחוד האירופי במסגרת הקרויה האזור הכלכלי האירופי (EEA), המבטיחה למדינות החברות בה חופש תנועה של אנשים, סחורות, שירותים והון, אך אינה מטילה את החובות המוטלות על חברות האיחוד.

על פי מדד הפיתוח האנושי השנתי של האו"ם, איסלנד מדורגת באופן עקבי כאחת המדינות שהכי כדאי ונוח לחיות בהן. ואם לא להגר אליה – הרי שבוודאי כדאי לבקר בה ולהתרשם מהטבע המופלא שלה.
 
פאפין -תוכי ים, איסלנד
זוג פאפינים (תוכיי ים) על המצוקים של דרום איסלנד (צילום: יגאל שלהבת)
 

מידע נוסף

כתבות נוספות על איסלנד באתר זה


כרמית וייס אודות הכותבת
כרמית וייס (Carmit Weiss) מנסה להעביר את אהבתה לנופים דרך הצילום והכתיבה, אותם הפכה מתחביב למקצוע, מנהלת אתר Gotravel ואחת הכותבות המרכזיות בו. טעמה את כל היבשות והרחיקה אפילו עד אנטארקטיקה, ולא קיים מקום שהיא לא חולמת לחזור אליו שוב. בעלת ניסיון רב בתכנון טיולים, גולשת סקי ואמא לארבעה "הכי יפים בעולם".

כרמית עונה לשאלותיכם בפורום מומחי תיירות






סטטיסטיקות

0
מגזינים שנשלחו

0
שאלות ותשובות

0
כותבים באתר

0
כתבות באתר