רוכב בודד בדרכי צרפת:
יומן מסע בצפון נורמנדי ומזרח ברטאן
מאת: משה כ"ץ
החלטתי לרכוב באופניים בצפון צרפת, בחבל נורמנדי ובחבל ברטאן (בריטאני), בעקבות הרצון לטייל בחופי הנחיתה הגדולה בנורמנדי במלחמת העולם השנייה, עליהם למדתי בסדרת הטלוויזיה "אחים לנשק" ובסרט "להציל את טוראי ריאן". אלו אזורים שטוחים יחסית, דבר שלא יכביד על הרכיבה הארוכה. בנורמנדי הרכיבה תוכננה לאורך החוף וברטאן היא באזור גבעי גלי.
מון סן מישל - אתר התיירות הכי מפורסם במסלול
השלמת ציוד: סבל קדמי ואחורי, תיקים קדמיים והכנת האופניים בעזרת ידידיי הוותיקים ויטה ואייל מ"רוזן מינץ" בקריית מוצקין.
תכנון המסע: ר
כתבה על טיול בחבל ברטאן
מסלול רכיבת האופניים בצרפת מסומן בקו כחול
כתבה על שייט תעלות בחבל ברטאן
הטיסה ותלאות הרכבת
טיסה בארקיע. בבידוק לפני הטיסה דרשו ממני תשלום על האופניים הארוזות, בטענה שהן ציוד ספורט. משקל האופניים והתיקים היה כ- 21 ק"ג. החישוב שלהם היה – 15 (ק"ג) כפול 4 (אירו לק"ג) = 60 אירו. בלית ברירה נאלצתי לשלם. (בטיסה בחזרה כלל לא העלו את הנושא. על התלונה שהגשתי לסוכנות הנסיעות וחברת ארקיע לא זכיתי לתשובה הוגנת ולא להחזר הכספי שדרשתי.) כלקח לפעמים הבאות ולמי שמתכנן מסע דומה, יש לוודא היטב שהאופניים הארוזות בקרטון הן כבודה רגילה מבחינת סוכן הנסיעות ובאישור חברת התעופה ורצוי מאוד בכתב.
נמל התעופה שרל דה גול הומה אדם, כנראה בגלל הראשון לספטמבר כשצרפתים רבים (מדי) חזרו מחופשתם. מפה התחיל "מסע ייסורים" זוטא. כשעתיים וחצי חיכיתי עד שהביאו את ארגז הקרטון של האופניים לאולם המזוודות. נסיעה באוטובוס לתחנת הרכבת הצפונית גרדנור. באינפורמשיין של התחנה מסרו לי שהגעתי לתחנה הלא נכונה, וכדי לנסוע ללה הבר עלי להגיע לתחנת סן סלאזר, אליה כדאי לי לנסוע ברכבת התחתית RER, רק ששכחו לספר לי שאי אפשר להגיע לתחנת התחתית עם עגלת מנשא לציוד שסחבתי.
כך החל מסע מפרך בתחתית של פריז, כשאני גורר ביד אחת את קרטון האופניים וסוחב ביד השניה את ארבעת תיקי הצד, שלוש קומות מתחת לאדמה הלוך-חזור, כשאין לי שום מושג לאן ללכת וכשהסיכוי למצוא צרפתי שמסוגל להבין כמה מילים באנגלית הוא 1:10. מזל שהיו מדרגות נעות ובכל זאת מצאתי שתיים-שלוש צרפתיות שכיוונו אותי נכון, אחת מהן אף עזרה לי לסחוב את קרטון האופניים במעלה המדרגות האחרון. לבסוף הגעתי לתחנת סן סלאזר, קניתי כרטיס והתמקמתי ברכבת ל לה הבר. לאחר נסיעה רגועה של שעתיים, שאת רובן ישנתי, הגעתי לעיר. מצאתי מלון קרוב לתחנה, הרכבתי את האופניים והכנתי אותן לרכיבה הארוכה. קבב צרפתי במזללה הסמוכה ושינה טובה סגרו את היום.
לינה: בית מלון (30 אירו + 3 אירו לאחסון האופניים).
יום מס' 1
מייד על הבוקר סידור פנימי של תיקי הצד והרכבתם על האופניים והתחלת הרכיבה. היעד הראשון – העיירה אונפלר (Honfleur), דרך גשר נורמנדי (Pont de Normandie), העובר מ על שפך נהר הסיין לתעלת למנש. למרות המצפן והמפה (שלמעשה היתה בקנ"מ גדול מדי) נתקלתי בקשיי התמצאות ראשוניים. לאחר מספר סיבובים בקצה לה-הבר והפרברים הסמוכים והתייעצות יגעה באנגלית רצוצה עם מספר צרפתים מצאתי את הכיוון והגעתי לגשר נורמנדי. הגשר מורכב למעשה משני גשרים עוקבים בצורת U ענקית הפוכה. על החלק הדרומי והחדש, שנבנה בשנת 1995, יש מסלול מסודר ומסומן לאופניים.
באונפלר, עיירה חביבה, מנוחה עם סנדוויץ' מפואר, קפה וקניית מפה מפורטת (1:100,000) של האזור, השייך למחוז קאלבדוס (Calvados), שהוא חלק מחבל נורמנדי תחתית. המשך מערבה על כביש החוף 513-D עד לעיירה אויסטראם (Ouistreham) ממנה יוצא קו מעבורת לפורטסמות שבאנגליה. הכביש גבעי וגלי למדי בעיקר כשהוא מתרחק מהחוף, לאורכו כ- 11 ישובים כפריים ועירוניים. הנוף הכפרי הצרפתי נחשף לאיטו לעיני: חורשות עצים, שדות מרעה, עדרי פרות, שדות תירס ומטעי תפוחים.
לינה: אויסטראם, מלון עם מסעדה צמודה.
נתוני רכיבה להיום: מרחק 93.6 ק"מ, זמן נטו 6:10 שעות, מהירות ממוצעת 15.1 קמ"ש. המהירות האיטית יחסית נובעת מהרבה עצירות להתמצאות והכביש הגלי.
כתבה על חופשה לחופי נורמנדי
המלצה על מלון מקסים בעיירה אונפלר
במיקום מנצח, לא הרחק מהמרכז אבל באזור שקט, ממוקמת וילה סדר אונפלר (Villa Du Cedre Honfleur, סדר=עץ ארז). מלון משפחתי קטן ורב קסם, שכל פינה בו מעוצבת בטוב טעם ונותנת הרגשה ביתית. המארחים מסבירי פנים ונכונים לעזור בעצה והדרכה. בימים יפים ארוחת הבוקר מוגשת בגן קסום, וגם הפטיו, מרפסת השמש והבריכה הם מקומות שכיף לתפוס בהם שלווה. המלון מציע חדרים זוגיים וסוויטות מרווחות ומפנקות.
יציאה מאויסטראם בשעה 08:00, כרבע שעה אחרי הזריחה, די קריר (11 מעלות צ') אך השמים בהירים. הכיוון הכללי – מערבה, על כביש החוף 514-D. זהו המקום בו התבצעה הנחיתה של בעלות הברית, במלחמת העולם השניה, בתאריך 6 ביוני 1944.
באתרי נחיתה שונים, לאורך הכביש, מוצגים מדי פעם, כאנדרטאות, טנקים ותותחים, מוקפים בכרי דשא ופרחים:
בעיירה ארומנש (Arromanches) – אנדרטה גדולה לחללי הצבא הבריטי ותצפית אל שרידי הנמל המלאכותי, שנבנה תוך כדי הלחימה, מקוביות בטון ענקיות, שנגררו מאנגליה. הנמל שימש להעברת אספקה לכוחות בעלות הברית המתקדמים מהחוף אל תוך צרפת.
בעיירה לונג סור מר (Longous s. Mer) – עמדת תותחי חוף גרמניים.
בעיירה קולוויל סור מר (Colleville s. Mer) – בית הקברות הצבאי האמריקאי, בו קבורים 9,386 חיילים אמריקאיים, שנפלו בקרבות הנחיתה, ואנדרטה ל- 1,557 חיילים נעדרים שגופותיהם לא נמצאו. המקום מטופח להפליא, שדה הצלבים הלבנים מרגש ומפחיד, בין הצלבים ניתן להבחין במגיני דוד, המציינים שהחייל הנופל היה יהודי.
בפוינט דה הוק (Pointe du Hoc) בסמוך לעיירה Saint-Pierre-du-Mont – אנדרטה ל- 81 חללי יחידת סיור אמריקאים, שכבשו בקרב נועז סוללת תותחי חוף גרמנים.
באמצע היום חשתי משבר עייפות פיזי ומנטלי האופייני לתחילת מסע אופניים בקנה מידה כזה. הפסקה ארוכה, ליד דוכן אוכל בכפר ליד הכביש, עזרה לי לעבור את המשברון. כמעט כל הדרך עוברת באזור חקלאי, שדות תירס, שדות מספוא עם חבילות שחת עגולות והרבה פרות רועות באחו.
לינה: מלון צנוע בכפר קטן גראנדקאמפ מייסי (Grandcamp Maisy).
נתוני רכיבה להיום: מרחק 80.6 ק"מ, זמן נטו 4:50 שעות, מהירות ממוצעת 16.7 קמ"ש. הכביש בד"כ גלי מתון. מעט עליות ארוכות ורוח גב מזרחית שדחפה אותי חזק בירידות.
העיירה ארומנש – אנדרטה גדולה לחללי הצבא הבריטי ותצפית אל שרידי הנמל המלאכותי,
שנבנה תוך כדי הלחימה מקוביות בטון ענקיות שנגררו מאנגליה (צילום: CC JR P)
יום מס' 3
יציאה מגראנדקאמפ מייסי עם הזריחה, בשעה 07:45, קר כמו אתמול. היעד להיום – העיר שרבור (Cherbourg, כן, זו מהספינות...), היושבת בצפון חצי האי קוטאנטאן. נסיעה דרומה בכביש אזורי 514-D, המתחבר לכביש ראשי 13-N. אחרי 5 ק"מ ירידה לכביש אזורי 913-D לחוף הנחיתה (D day) "חוף יוטה" (Utah Beach). האזור חקלאי מובהק עם הרבה שדות תירס ופרות באחו. חניה בכפר קטן ליד חוף יוטה, בו מצאתי חנות בגטים ועוגות קטנה ואופיינית. שתי עוגות צימוקים מצוינות ובגט שחור סיפקו לי אנרגיה עד הצהריים. סיור באתר חוף יוטה והמשך צפונה בכביש הצמוד לחוף 421-D.
בצהריים ארוחה במסעדת דרכים. אחרי הארוחה פגשתי זוג רוכבים צרפתיים, בעל ואשה מבוגרים ממני, שעשו טיול אופניים חד יומי של 50 ק"מ. הבעל דיבר אנגלית סבירה כך שיכולנו להעביר קצת חוויות.משם רכיבה גלית וארוכה על כביש 42-D והתחברות מחודשת לכביש ראשי 13-N עד לשרבור. בדרך עצרתי בתחנת דלק גדולה עם מרכז מסחרי, בה רכשתי את מפת ברטאן, בקנ"מ של 1:250,000. על פי מפה זו ניווטתי היטב את כל המסע עד נאנט.
לינה: מלון במרכז העיר שרבור.
נתוני רכיבה להיום: מרחק 86 ק"מ, זמן נטו 4:43 שעות, מהירות ממוצעת 18.2 קמ"ש. הרכיבה הייתה היום חלקה ללא משברים, סימן שהגוף כבר התרגל.
יום מס' 4
יציאה משרבור כרגיל ב 07:50. עלייה לכביש 901-D, המוליך מערבה משרבור. בהמשך פנייה דרומה, על כביש 37-D, במקביל לחוף המערבי של חצי האי קוטאנטאן. באזור זה גבעות גבוהות ועליות ארוכות ומתונות יחסית במשך כל יום הרכיבה. כמעט כל האזור חקלאי, הרבה מאוד שדות תירס ירוק, לפני קציר לתחמיץ, ולא פחות שדות מרעה עם פרות רבות.
באמצע היום, כשהגוף עייף, קלטתי חוות בקר לחלב צמודה לכביש. הזדמנות למנוחה וסיור מקצועי. עד שבעל הבית הגיע סיירתי בחווה. התברר שהוא דובר צרפתית נטו ללא מילה אחת באנגלית, לפחות הצלחתי לחלץ ממנו שיש לו 40 פרות חולבות. הפרות רועות בחלקה הצמודה למבני הרפת, בהם סככה חדשה, מכון חליבה קטן ומצוחצח ומתקן לטיפול בשפכים. בחצר ערמות מכוסות של תחמיץ, קומביין ירק, עגלה להובלתו, טרקטור כף ועוד מגוון כלים. החווה ממש מרשימה בסדר ובניקיון מופתי.
משם ממשיכים לעיר הקטנה הסמוכה לה איה דה פויט (La Haye du Puint). בערב קניית מצרכים טיפוסית לארוחות בוקר וצהריים לצידי הדרך – גבינת קממבר, בעלת לא פחות מ 45% שומן, נקניק דשן (מבשר חזיר?), תפוחים, עוגות שוקולד וכמובן בגט טרי.
לינה: מלון עם מסעדה במרכז העיר.
נתוני רכיבה להיום: מרחק 74.8 ק"מ, זמן נטו 4:38 שעות, מהירות ממוצעת 16.1 קמ"ש.
יום מס' 5
ממשיך במגמה דרומה על כביש 900-D, ההופך בהמשך לכביש 2- D, בעיירה לזי (Lessy), ולכביש 7-D, בעיר Coutances. הרכיבה היומית מסתיימת בעיירה לה איה פאשנל (La Haye-Pesnel). כמו בימים הקודמים גם כאן האזור גבעי, חוות מתחלפות בחורשות וחוזר חלילה, הכול ירוק.
בחניית הבוקר שיחק לידי סנאי, ולאחריה נכנסתי להסתכל על עוד חוות חלב. רוח צפון-מערבית עזה וקרה התחילה לנשוב וחייבה אותי ללבוש את שרוולי הרגל ומעילון הגשם. חלק מהכביש ישר כסרגל, תופר את הגבעות, ומכאן אופי הרכיבה – עליות זחילה ארוכות, בקצב של 7 עד 10 קמ"ש, וירידות במהירות של עד 52 קמ"ש.
נתוני רכיבה להיום: מרחק 69.5 ק"מ, זמן נטו 4:25 שעות, מהירות ממוצעת 15.7 קמ"ש.
יום מס' 6
יום ראשון, יום המנוחה המקומי. השכמה מאוחרת ויציאה לדרך רק בשעה 09:00. ממשיך עם כביש 7-D , דרומה, לכיוון אוורנש (Avranches). בהדרגה יוצא מאזור הגבעות ועובר למישור החוף. אחרי אוורנש ממשיך מערבה על כביש צדדי 43-D, לכיוון מון סן מישל (Le Mont st. Michel). זהו מבצר גדול ומרשים מאוד, הנמצא על חצי אי, ההופך לאי מלא בזמן הגאות.
חוזר 2 ק"מ דרומה, למרכז התיירות הענק שפיתחו הצרפתים, עבור התיירים הרבים המבקרים במון סן מישל. לראשונה בצרפת מצאתי במרכז התיירות קמפינג, שאפשר להעביר בו את הלילה. לאחר התארגנות קצרה חזרתי ברגל למבצר לסיור ממושך של כ- 4 שעות. המקום מרשים ביותר מכל בחינה שהיא. הקפתי את המבצר ברגל על קרקעית הים בזמן השפל. האזור מפורסם גם בגלל עוצמת הגאות והשפל של הים, כשההפרש בגובה מי הים מגיע עד 15 מטר בין הגאות והשפל. בזמן גאות המבצר הוא למעשה אי, המנותק מהיבשה, ובזמן שפל הוא הופך לחצי אי, אשר צפונה לו מתגלים קילומטרים רבים של חוף.
לינה : בקתה בקמפינג (וכביסה במכבסה של האתר).
נתוני רכיבה להיום: מרחק 41 ק"מ, זמן נטו 2:08 שעות, מהירות ממוצעת 19.2 קמ"ש.
מלון מומלץ בקרבת מון סן מישל
שאמברה ד'הוט לה וויאיי דיג ( Chambres d'Hôtes Les Vieilles Digues ) הוא B & B מקסים השוכן בכפר בובואר ( Beauvoir ), המרוחק כ- 3 ק"מ ממון סן מישל. המבנה מוקף גן יפהפה, וחדרי האירוח הנעימים כוללים ריהוט עתיק, טלוויזיה ואינטרנט אלחוטי בחינם. כל החדרים מציעים כניסה פרטית, והחדרים בקומת הקרקע כוללים דלתות צרפתיות עם גישה ישירה לפטיו ובו כיסאות נוח. ארוחת הבוקר העשירה כוללת בין היתר בגטים טריים הנשלחים מדי יום מהמאפייה המקומית.
מקומות לינה נוספים בכפר בובואר
יום מס' 7
בבוקר התחיל גשם קל. יצאתי לדרך רק בשעה 10:00, אחרי הארכת השינה והכנה לרכיבת גשם – אריזת הציוד והביגוד בשקיות פלסטיק. הגשם היומי, חוץ מלהרטיב את המשקפיים וללכלך קצת את האופניים, לא הפריע לרכיבה. ממשיך דרומה לכיוון Pontorson, ומשם על כביש 797-D, צפון-מערבה לעיירה קנקל (Cancale), עיירת דייגים נחמדה. בעיירה מגדלים צדפות למאכל, בחוות על קרקעית הים, על בסיס השפל והגאות.
למרבה המזל הגעתי בזמן השפל, כשהסירות בנמל הדייגים הקטן שוכבות על החול וחוות הצדפות נראית כולה. מקנקל לאורך החוף הצפוני, על כביש 201-D, עד לעיר סן מאלו (St. Malo). זהו כביש יפהפה, המשקיף על מפרצים מרהיבים. בסן מאלו אני גולש לעיר העתיקה, המוקפת חומה. לסיום היום סיור לאורך החומות ונמל היכטות וקינוח בפיצה משולבת במאכלי ים.
לינה: לאחר סקר מחירים קצר התאכסנתי (בלית ברירה) במלון יקר יחסית, אך נעים ובעלי הבית מאירי פנים.
נתוני רכיבה להיום: מרחק 70.7 ק"מ, זמן נטו 4:10 שעות, מהירות ממוצעת 16.9 קמ"ש.
יום מס' 8
שמים מעוננים ויום אפור מקדמים את פני ומכתיבים לי יציאה מאוחרת בשעה 09:00. סן מאלו נמצאת בפינה הצפון מזרחית של חבל ברטאן (Bretagne). המטרה ליומיים הקרובים – לחצות את מזרח ברטאן, בכיוון דרום מערב, לעיר ואן (Vannes). מחוז זה בברטאן נקרא קוטה דאמור (Côtes-d'Armor). מקום הלינה לא ידוע, אחפש לפי קצב ההתקדמות השעה והכוח ברגליים.
אני נצמד לכביש 768-D המוביל אותי בדיוק בכיוון, דרום-מערבה. ככל שמדרימים האזור מקבל צורת גבעות רחבות, מעין רמה נמוכה. השמים מתבהרים לאיטם. שדות תירס ומרעה נרחבים לכל מלוא העין. הרגליים מדוושות מעצמן, רק הלחץ בין הישבן לאוכף מכתיב את המנוחות. אחרי כ- 85 ק"מ אני מחפש לינה בבתים פרטיים, בצידי הדרך, החברים ברשת הארצית, אך ללא הצלחה, כולם לא בבית. ממשיך לעיר לאודק (Loudeak).
נתוני רכיבה להיום: מרחק 102 ק"מ, זמן נטו 6:03 שעות, מהירות ממוצעת 16.9 קמ"ש.
יום מס' 9
בתחילת היום יורד גשם קל, שנמשך, לסרוגי,ן עד לשעות הצהריים. רוכב מלאודק דרומה. הכביש ממשיך ברמה הגבעית, עם הרבה עליות זחילה. אחרי 76 ק"מ ה געתי לעיר ואן (Vannes). מאמציי הרבים למצוא מלון או אכסניה בעיר, למרות שנעזרתי בלשכת המידע לתיירים, לא צלחו. במלון הממוקם במרכז העיר, שארגנו לי מלשכת המידע, לא הסכימו בעלי הבית שאכניס את האופניים למלון או לחדר. הם ביקשו שאקשור אותם ברחוב, ולכך כמובן לא הסכמתי. לאחר ויכוח קצר, באנגלית שבורה ושפת הידיים, עזבתי את המקום בכעס.
מאחר ולשכת המידע כבר נסגרה, החלטתי לצאת מהעיר דרומה. התייאשתי מהתקשורת עם הצרפתים, כך שלא יכולתי לשאול אף אחד על אכסניית הנוער, הנמצאת בדרום העיר, או על הכיוון בכלל. רכבתי מבלי שאני יודע איפה אני נמצא. למזלי הטוב באחת העצירות, בניסיון להתמצא בשטח, עצר לידי רוכב אופניים דובר אנגלית טובה. הוא סידר לי את המפה בראש ובשטח, הסביר לי שאני נמצא במקום הנקרא Séné, מדרום לוואן, והראה לי איך להגיע לקמפינג הסמוך. בקמפינג לא היו (כרגיל בצרפת) בקתות לינה, אלא רק דשאים לאוהלים או לרכב. מאחר שמזג האוויר היה נעים, התמקמתי ללינה עם שק השינה על הדשא, מתחת לאחד העצים, בחברת כמה אדומי חזה ושחרורים. ההסתובבויות בעיר גזלו ממני שלוש שעות מעצבנות ו- 14 ק"מ מיותרים.
לינה: קמפינג.
נתוני רכיבה להיום: מרחק 90.5 ק"מ, זמן נטו 6:12 שעות, מהירות ממוצעת 14.5 קמ"ש.
יום מס' 10
השינה בשק שינה על הדשא היתה טובה. קמתי עם שחר, עוד לפני הציפורים, בשעה 07:00, התארגנתי ליציאה, ושילמתי 7 אירו עבור הלינה ב"מלון כוכבי הרקיע". ענן כבד רבץ על האזור, המשקפיים התמלאו באדים. חזרתי בתחילה צפונה לוואן וממנה המשכתי לכיוון דרום-מזרח. הכביש הראשי לנאנט ( Nantes ), כביש 165-N, הוא כביש אדום במפה, כלומר, כביש מהיר, עם ארבעה מסלולים, שכנראה אסור לרכיבת אופניים (לא ניסיתי). לכן רכבתי בכבישים אזוריים (צהובים) ומקומיים (לבנים), ש"זגזגו" מדרום לכביש הראשי.
בכפר הראשון אליו הגעתי עצרתי להצטיידות במזון לדרך, ומשם התקדמתי מכפר לכפר לפי המפה. נראה היה לי שלפי גובה צריח הכנסייה המקומית ניתן לקבוע את גודל הכפר, כלומר, יותר גבוה – יותר גדול. באמצע הדרך אחרי הכפר ארצאל (Arzal) עצרתי למנוחה, על שפך נהר Vilaine. על הנהר יש סכר גדול, עם תא מעבר ספינות, להשוואת גובה המים משני צידי הסכר. על שורת מצופים בסמוך לסכר נחו מספר קורמורנים פרוסי כנפיים.
בהמשך הדרך ספגתי מטח גשם בינוני. לאחר 73 ק"מ לערך מצאתי מלון, בעיירה לה-מדלן (La madeleine), הנמצאת כ- 60 ק"מ מצפון-מערב לנאנט. בעיירה יש סדרת פסלים מרשימה, לאורך מסלול של כ- 2 ק"מ, המתארת את משפט ישו ומסע הצלב בירושלים, עד לצליבה וההורדה מהצלב. הצרפתים הם ברובם קתולים, והאתר המחיש לי את עומק אמונתם.
נתוני רכיבה להיום: מרחק 73.5 ק"מ, זמן נטו 4:35 שעות, מהירות ממוצעת 16 קמ"ש.
יום מס' 11
יום שישי, היום האחרון לרכיבה. מזג האוויר מאיר לי פנים. הניווט אמור להיות קל וכך היה. נצמדתי לכבישים האזוריים והמקומיים, בין כביש 165-N, הכביש המהיר לנאנט, לבין מסילת הרכבת הנוסעת מוואן לנאנט, כמעט בקו ישר מצפון מערב לדרום מזרח. השטח נוטה להיות מישורי, הדרך עוברת בין חוות בקר ועופות, שדות מרעה ותירס. המשכתי עד לעיירה Coueron, השוכנת על הגדה הצפונית של נהר הלואר (Loire). ממנה, על הכבישים הצמודים לנהר, עד לתחנת הרכבת הראשית במרכז נאנט, קניתי כרטיס רכבת לפריז ליום ראשון בבוקר. בזה תם פרק הרכיבה לטיול זה. בערב טיילתי קצת לסבוב היכרות בעיר.
לינה: בקלות יחסית מצאתי את אחד המלונות הסמוכים ביותר לתחנה, בהדרכת שני שוטרים, שאחד מהם הבין קצת אנגלית. התמקמתי במלון ליומיים.
נתוני רכיבה להיום: מרחק 65.3 ק"מ, זמן נטו 3:43 שעות, מהירות ממוצעת 17.4 קמ"ש.
שבת
בבוקר הלכתי למרכז העיר. בדרך עזרתי לתייר סקוטי למצוא את סניף הדואר המרכזי, כשהוא פנה אלי באנגלית היתה לי פתאום הרגשה נהדרת, כאילו מדברים אלי ב"חצי" שפת האם שלי, עד כדי כך הגיעה הרגשת הבדידות שלי, לנוכח אי היכולת לתקשר עם הצרפתים באנגלית.
במרכז מצאתי חנות ספורט גדולה עם אגף אופניים מסודר. ביקשתי מהמוכר ארגז קרטון של אופניים חדשים, אך לדבריו לא נשארו להם ארגזים ריקים, מאחר שהם חותכים אותם לאחר הפתיחה, בשבת הם לא עוסקים בקליטת אופניים חדשים. הוא המליץ לי לקנות תיק גדול לאריזת אופניים ב 41 אירו וקניתי. פרקתי את האופניים לטיסה וארזתי אותם בתוך התיק. בהמשך היום והערב טיילתי בנחת, הפעם ברגל, בגן הבוטני המרהיב ובעיר העתיקה.
הדרך הביתה
היום האחרון בצרפת. על הבוקר התארגנתי לנסיעה לפריז עם עגלת נשיאת ציוד מתחנת הרכבת. נסיעה נינוחה של כארבע שעות ברכבת ה TGV, מנאנט לתחנת מונפרנס בפריז. תכננתי להשאיר את האופניים הארוזות והציוד בשמירת החפצים ולטייל קצת בפריז. אולם בתחנה ראיתי שאני שוב מסתבך עם הצרפתים והצרפתית, בסבך של אנגלית מרוסקת והנחיות בלתי מדויקות, מפי אלה שהצלחתי בכל זאת לתקשר איתם. החלטתי להתמקד בהגעה לנמל התעופה שרל דה גול.
תם ונשלם מסע האופניים בצרפת. עבר יפה, בלי אף תקלה באופניים, אפילו לא תקר אחד. אזורי הטיול יפים, כפי שאני אוהב. התכנון של נתיב התקדמות כללי וקבלת החלטות יומיות לגבי כיוונים, אכילה ולינה הוכיח את עצמו פעם נוספת. הייתה רק בעיה אחת רצינית של חוסר היכולת לתקשר עם הצרפתים באנגלית, דבר,שגרם לי להרגשת בדידות הולכת וגוברת. הלקח שלי – לארצות שאיני דובר את שפתן, רצוי לצאת למסע כזה, לפחות עם עוד בן זוג אחד, הדובר את השפה.
ספירת מלאי
שבועיים בצרפת, 11 ימי רכיבה, 847 קילומטרים על האופניים,11 בתי מלון, 2 קמפינגים, 2 חוות בקר, מבצר אחד, ואין ספור שדות תירס ומרעה, פרות רועות באחו ומילים רצוצות בצרפתית ואנגלית.
מידע נוסף
כתבות נוספות על צרפת
כתבות נוספות על טיולי אופניים
אודות הכותב
משה כ"ץ, מכור לאופני כביש ואופני הרים מזה שני עשורים כמעט. באמתחתו ארבעה טיולי אופניים ארוכים בחו"ל וכיבוש מתמשך של כבישי ארצנו.
לינה: בית
באונפלר, עיירה חביבה, מנוחה עם סנדוויץ' מפואר, קפה וקניית מפה מפורטת (1:100,000) של האזור, השייך למחוז קאלבדוס (Calvados), שהוא חלק מחבל נורמנדי תחתית.
לינה: אויסטראם, מלון עם מסעדה צמודה.
נתוני רכיבה להיום: מרחק 93.6 ק"מ, זמן נטו 6:10 שעות, מהירות ממוצעת 15.1 קמ"ש. המהירות האיטית יחסית נובעת מהרבה עצירות להתמצאות והכביש הגלי.
כתבה על חופשה לחופי נורמנדי
המלצה על מלון מקסים בעיירה אונפלר
במיקום מנצח, לא הרחק מהמרכז אבל באזור שקט, ממוקמת וילה סדר אונפלר (Villa Du Cedre Honfleur, סדר=עץ ארז). מלון משפחתי קטן ורב קסם, שכל פינה בו מעוצבת בטוב טעם ונותנת הרגשה ביתית. המארחים מסבירי פנים ונכונים לעזור בעצה והדרכה. בימים יפים ארוחת הבוקר מוגשת בגן קסום, וגם הפטיו, מרפסת השמש והבריכה הם מקומות שכיף לתפוס בהם שלווה. המלון מציע חדרים זוגיים וסוויטות מרווחות ומפנקות.
יציאה מאויסטראם בשעה 08:00, כרבע שעה אחרי הזריחה, די קריר (11 מעלות צ') אך השמים בהירים. הכיוון הכללי – מערבה, על כביש החוף 514-D. זהו המקום בו התבצעה הנחיתה של בעלות הברית, במלחמת העולם השניה, בתאריך 6 ביוני 1944.
באתרי נחיתה שונים, לאורך הכביש, מוצגים מדי פעם, כאנדרטאות, טנקים ותותחים, מוקפים בכרי דשא ופרחים:
בעיירה ארומנש (Arromanches) – אנדרטה גדולה לחללי הצבא הבריטי ותצפית אל שרידי הנמל המלאכותי, שנבנה תוך כדי הלחימה, מקוביות בטון ענקיות, שנגררו מאנגליה. הנמל שימש להעברת אספקה לכוחות בעלות הברית המתקדמים מהחוף אל תוך צרפת.
בעיירה לונג סור מר (Longous s. Mer) – עמדת תותחי חוף גרמניים.
בעיירה קולוויל סור מר (Colleville s. Mer) – בית הקברות הצבאי האמריקאי, בו קבורים 9,386 חיילים אמריקאיים, שנפלו בקרבות הנחיתה, ואנדרטה ל- 1,557 חיילים נעדרים שגופותיהם לא נמצאו. המקום מטופח להפליא, שדה הצלבים הלבנים מרגש ומפחיד, בין הצלבים ניתן להבחין במגיני דוד, המציינים שהחייל הנופל היה יהודי.
בפוינט דה הוק (Pointe du Hoc) בסמוך לעיירה Saint-Pierre-du-Mont – אנדרטה ל- 81 חללי יחידת סיור אמריקאים, שכבשו בקרב נועז סוללת תותחי חוף גרמנים.
באמצע היום חשתי משבר עייפות פיזי ומנטלי האופייני לתחילת מסע אופניים בקנה מידה כזה. הפסקה ארוכה, ליד דוכן אוכל בכפר ליד הכביש, עזרה לי לעבור את המשברון. כמעט כל הדרך עוברת באזור חקלאי, שדות תירס, שדות מספוא עם חבילות שחת עגולות והרבה פרות רועות באחו.
לינה: מלון צנוע בכפר קטן גראנדקאמפ מייסי (Grandcamp Maisy).
נתוני רכיבה להיום: מרחק 80.6 ק"מ, זמן נטו 4:50 שעות, מהירות ממוצעת 16.7 קמ"ש. הכביש בד"כ גלי מתון. מעט עליות ארוכות ורוח גב מזרחית שדחפה אותי חזק בירידות.
העיירה ארומנש – אנדרטה גדולה לחללי הצבא הבריטי ותצפית אל שרידי הנמל המלאכותי,
שנבנה תוך כדי הלחימה מקוביות בטון ענקיות שנגררו מאנגליה (צילום: CC JR P)
יום מס' 3
יציאה מגראנדקאמפ מייסי עם הזריחה, בשעה 07:45, קר כמו אתמול. היעד להיום – העיר שרבור (Cherbourg, כן, זו מהספינות...), היושבת בצפון חצי האי קוטאנטאן. נסיעה דרומה בכביש אזורי 514-D, המתחבר לכביש ראשי 13-N. אחרי 5 ק"מ ירידה לכביש אזורי 913-D לחוף הנחיתה (D day) "חוף יוטה" (Utah Beach). האזור חקלאי מובהק עם הרבה שדות תירס ופרות באחו. חניה בכפר קטן ליד חוף יוטה, בו מצאתי חנות בגטים ועוגות קטנה ואופיינית. שתי עוגות צימוקים מצוינות ובגט שחור סיפקו לי אנרגיה עד הצהריים. סיור באתר חוף יוטה והמשך צפונה בכביש הצמוד לחוף 421-D.
בצהריים ארוחה במסעדת דרכים. אחרי הארוחה פגשתי זוג רוכבים צרפתיים, בעל ואשה מבוגרים ממני, שעשו טיול אופניים חד יומי של 50 ק"מ. הבעל דיבר אנגלית סבירה כך שיכולנו להעביר קצת חוויות.משם רכיבה גלית וארוכה על כביש 42-D והתחברות מחודשת לכביש ראשי 13-N עד לשרבור. בדרך עצרתי בתחנת דלק גדולה עם מרכז מסחרי, בה רכשתי את מפת ברטאן, בקנ"מ של 1:250,000. על פי מפה זו ניווטתי היטב את כל המסע עד נאנט.
לינה: מלון במרכז העיר שרבור.
נתוני רכיבה להיום: מרחק 86 ק"מ, זמן נטו 4:43 שעות, מהירות ממוצעת 18.2 קמ"ש. הרכיבה הייתה היום חלקה ללא משברים, סימן שהגוף כבר התרגל.
יום מס' 4
יציאה משרבור כרגיל ב 07:50. עלייה לכביש 901-D, המוליך מערבה משרבור. בהמשך פנייה דרומה, על כביש 37-D, במקביל לחוף המערבי של חצי האי קוטאנטאן. באזור זה גבעות גבוהות ועליות ארוכות ומתונות יחסית במשך כל יום הרכיבה. כמעט כל האזור חקלאי, הרבה מאוד שדות תירס ירוק, לפני קציר לתחמיץ, ולא פחות שדות מרעה עם פרות רבות.
באמצע היום, כשהגוף עייף, קלטתי חוות בקר לחלב צמודה לכביש. הזדמנות למנוחה וסיור מקצועי. עד שבעל הבית הגיע סיירתי בחווה. התברר שהוא דובר צרפתית נטו ללא מילה אחת באנגלית, לפחות הצלחתי לחלץ ממנו שיש לו 40 פרות חולבות. הפרות רועות בחלקה הצמודה למבני הרפת, בהם סככה חדשה, מכון חליבה קטן ומצוחצח ומתקן לטיפול בשפכים. בחצר ערמות מכוסות של תחמיץ, קומביין ירק, עגלה להובלתו, טרקטור כף ועוד מגוון כלים. החווה ממש מרשימה בסדר ובניקיון מופתי.
משם ממשיכים לעיר הקטנה הסמוכה לה איה דה פויט (La Haye du Puint). בערב קניית מצרכים טיפוסית לארוחות בוקר וצהריים לצידי הדרך – גבינת קממבר, בעלת לא פחות מ 45% שומן, נקניק דשן (מבשר חזיר?), תפוחים, עוגות שוקולד וכמובן בגט טרי.
לינה: מלון עם מסעדה במרכז העיר.
נתוני רכיבה להיום: מרחק 74.8 ק"מ, זמן נטו 4:38 שעות, מהירות ממוצעת 16.1 קמ"ש.
יום מס' 5
ממשיך במגמה דרומה על כביש 900-D, ההופך בהמשך לכביש 2- D, בעיירה לזי (Lessy), ולכביש 7-D, בעיר Coutances. הרכיבה היומית מסתיימת בעיירה לה איה פאשנל (La Haye-Pesnel). כמו בימים הקודמים גם כאן האזור גבעי, חוות מתחלפות בחורשות וחוזר חלילה, הכול ירוק.
בחניית הבוקר שיחק לידי סנאי, ולאחריה נכנסתי להסתכל על עוד חוות חלב. רוח צפון-מערבית עזה וקרה התחילה לנשוב וחייבה אותי ללבוש את שרוולי הרגל ומעילון הגשם. חלק מהכביש ישר כסרגל, תופר את הגבעות, ומכאן אופי הרכיבה – עליות זחילה ארוכות, בקצב של 7 עד 10 קמ"ש, וירידות במהירות של עד 52 קמ"ש.
נתוני רכיבה להיום: מרחק 69.5 ק"מ, זמן נטו 4:25 שעות, מהירות ממוצעת 15.7 קמ"ש.
יום מס' 6
יום ראשון, יום המנוחה המקומי. השכמה מאוחרת ויציאה לדרך רק בשעה 09:00. ממשיך עם כביש 7-D , דרומה, לכיוון אוורנש (Avranches). בהדרגה יוצא מאזור הגבעות ועובר למישור החוף. אחרי אוורנש ממשיך מערבה על כביש צדדי 43-D, לכיוון מון סן מישל (Le Mont st. Michel). זהו מבצר גדול ומרשים מאוד, הנמצא על חצי אי, ההופך לאי מלא בזמן הגאות.
חוזר 2 ק"מ דרומה, למרכז התיירות הענק שפיתחו הצרפתים, עבור התיירים הרבים המבקרים במון סן מישל. לראשונה בצרפת מצאתי במרכז התיירות קמפינג, שאפשר להעביר בו את הלילה. לאחר התארגנות קצרה חזרתי ברגל למבצר לסיור ממושך של כ- 4 שעות. המקום מרשים ביותר מכל בחינה שהיא. הקפתי את המבצר ברגל על קרקעית הים בזמן השפל. האזור מפורסם גם בגלל עוצמת הגאות והשפל של הים, כשההפרש בגובה מי הים מגיע עד 15 מטר בין הגאות והשפל. בזמן גאות המבצר הוא למעשה אי, המנותק מהיבשה, ובזמן שפל הוא הופך לחצי אי, אשר צפונה לו מתגלים קילומטרים רבים של חוף.
לינה : בקתה בקמפינג (וכביסה במכבסה של האתר).
נתוני רכיבה להיום: מרחק 41 ק"מ, זמן נטו 2:08 שעות, מהירות ממוצעת 19.2 קמ"ש.
מלון מומלץ בקרבת מון סן מישל
שאמברה ד'הוט לה וויאיי דיג ( Chambres d'Hôtes Les Vieilles Digues ) הוא B & B מקסים השוכן בכפר בובואר ( Beauvoir ), המרוחק כ- 3 ק"מ ממון סן מישל. המבנה מוקף גן יפהפה, וחדרי האירוח הנעימים כוללים ריהוט עתיק, טלוויזיה ואינטרנט אלחוטי בחינם. כל החדרים מציעים כניסה פרטית, והחדרים בקומת הקרקע כוללים דלתות צרפתיות עם גישה ישירה לפטיו ובו כיסאות נוח. ארוחת הבוקר העשירה כוללת בין היתר בגטים טריים הנשלחים מדי יום מהמאפייה המקומית.
מקומות לינה נוספים בכפר בובואר
יום מס' 7
בבוקר התחיל גשם קל. יצאתי לדרך רק בשעה 10:00, אחרי הארכת השינה והכנה לרכיבת גשם – אריזת הציוד והביגוד בשקיות פלסטיק. הגשם היומי, חוץ מלהרטיב את המשקפיים וללכלך קצת את האופניים, לא הפריע לרכיבה. ממשיך דרומה לכיוון Pontorson, ומשם על כביש 797-D, צפון-מערבה לעיירה קנקל (Cancale), עיירת דייגים נחמדה. בעיירה מגדלים צדפות למאכל, בחוות על קרקעית הים, על בסיס השפל והגאות.
למרבה המזל הגעתי בזמן השפל, כשהסירות בנמל הדייגים הקטן שוכבות על החול וחוות הצדפות נראית כולה. מקנקל לאורך החוף הצפוני, על כביש 201-D, עד לעיר סן מאלו (St. Malo). זהו כביש יפהפה, המשקיף על מפרצים מרהיבים. בסן מאלו אני גולש לעיר העתיקה, המוקפת חומה. לסיום היום סיור לאורך החומות ונמל היכטות וקינוח בפיצה משולבת במאכלי ים.
לינה: לאחר סקר מחירים קצר התאכסנתי (בלית ברירה) במלון יקר יחסית, אך נעים ובעלי הבית מאירי פנים.
נתוני רכיבה להיום: מרחק 70.7 ק"מ, זמן נטו 4:10 שעות, מהירות ממוצעת 16.9 קמ"ש.
יום מס' 8
שמים מעוננים ויום אפור מקדמים את פני ומכתיבים לי יציאה מאוחרת בשעה 09:00. סן מאלו נמצאת בפינה הצפון מזרחית של חבל ברטאן (Bretagne). המטרה ליומיים הקרובים – לחצות את מזרח ברטאן, בכיוון דרום מערב, לעיר ואן (Vannes). מחוז זה בברטאן נקרא קוטה דאמור (Côtes-d'Armor). מקום הלינה לא ידוע, אחפש לפי קצב ההתקדמות השעה והכוח ברגליים.
אני נצמד לכביש 768-D המוביל אותי בדיוק בכיוון, דרום-מערבה. ככל שמדרימים האזור מקבל צורת גבעות רחבות, מעין רמה נמוכה. השמים מתבהרים לאיטם. שדות תירס ומרעה נרחבים לכל מלוא העין. הרגליים מדוושות מעצמן, רק הלחץ בין הישבן לאוכף מכתיב את המנוחות. אחרי כ- 85 ק"מ אני מחפש לינה בבתים פרטיים, בצידי הדרך, החברים ברשת הארצית, אך ללא הצלחה, כולם לא בבית. ממשיך לעיר לאודק (Loudeak).
נתוני רכיבה להיום: מרחק 102 ק"מ, זמן נטו 6:03 שעות, מהירות ממוצעת 16.9 קמ"ש.
יום מס' 9
בתחילת היום יורד גשם קל, שנמשך, לסרוגי,ן עד לשעות הצהריים. רוכב מלאודק דרומה. הכביש ממשיך ברמה הגבעית, עם הרבה עליות זחילה. אחרי 76 ק"מ ה געתי לעיר ואן (Vannes). מאמציי הרבים למצוא מלון או אכסניה בעיר, למרות שנעזרתי בלשכת המידע לתיירים, לא צלחו. במלון הממוקם במרכז העיר, שארגנו לי מלשכת המידע, לא הסכימו בעלי הבית שאכניס את האופניים למלון או לחדר. הם ביקשו שאקשור אותם ברחוב, ולכך כמובן לא הסכמתי. לאחר ויכוח קצר, באנגלית שבורה ושפת הידיים, עזבתי את המקום בכעס.
מאחר ולשכת המידע כבר נסגרה, החלטתי לצאת מהעיר דרומה. התייאשתי מהתקשורת עם הצרפתים, כך שלא יכולתי לשאול אף אחד על אכסניית הנוער, הנמצאת בדרום העיר, או על הכיוון בכלל. רכבתי מבלי שאני יודע איפה אני נמצא. למזלי הטוב באחת העצירות, בניסיון להתמצא בשטח, עצר לידי רוכב אופניים דובר אנגלית טובה. הוא סידר לי את המפה בראש ובשטח, הסביר לי שאני נמצא במקום הנקרא Séné, מדרום לוואן, והראה לי איך להגיע לקמפינג הסמוך. בקמפינג לא היו (כרגיל בצרפת) בקתות לינה, אלא רק דשאים לאוהלים או לרכב. מאחר שמזג האוויר היה נעים, התמקמתי ללינה עם שק השינה על הדשא, מתחת לאחד העצים, בחברת כמה אדומי חזה ושחרורים. ההסתובבויות בעיר גזלו ממני שלוש שעות מעצבנות ו- 14 ק"מ מיותרים.
לינה: קמפינג.
נתוני רכיבה להיום: מרחק 90.5 ק"מ, זמן נטו 6:12 שעות, מהירות ממוצעת 14.5 קמ"ש.
יום מס' 10
השינה בשק שינה על הדשא היתה טובה. קמתי עם שחר, עוד לפני הציפורים, בשעה 07:00, התארגנתי ליציאה, ושילמתי 7 אירו עבור הלינה ב"מלון כוכבי הרקיע". ענן כבד רבץ על האזור, המשקפיים התמלאו באדים. חזרתי בתחילה צפונה לוואן וממנה המשכתי לכיוון דרום-מזרח. הכביש הראשי לנאנט ( Nantes ), כביש 165-N, הוא כביש אדום במפה, כלומר, כביש מהיר, עם ארבעה מסלולים, שכנראה אסור לרכיבת אופניים (לא ניסיתי). לכן רכבתי בכבישים אזוריים (צהובים) ומקומיים (לבנים), ש"זגזגו" מדרום לכביש הראשי.
בכפר הראשון אליו הגעתי עצרתי להצטיידות במזון לדרך, ומשם התקדמתי מכפר לכפר לפי המפה. נראה היה לי שלפי גובה צריח הכנסייה המקומית ניתן לקבוע את גודל הכפר, כלומר, יותר גבוה – יותר גדול. באמצע הדרך אחרי הכפר ארצאל (Arzal) עצרתי למנוחה, על שפך נהר Vilaine. על הנהר יש סכר גדול, עם תא מעבר ספינות, להשוואת גובה המים משני צידי הסכר. על שורת מצופים בסמוך לסכר נחו מספר קורמורנים פרוסי כנפיים.
בהמשך הדרך ספגתי מטח גשם בינוני. לאחר 73 ק"מ לערך מצאתי מלון, בעיירה לה-מדלן (La madeleine), הנמצאת כ- 60 ק"מ מצפון-מערב לנאנט. בעיירה יש סדרת פסלים מרשימה, לאורך מסלול של כ- 2 ק"מ, המתארת את משפט ישו ומסע הצלב בירושלים, עד לצליבה וההורדה מהצלב. הצרפתים הם ברובם קתולים, והאתר המחיש לי את עומק אמונתם.
נתוני רכיבה להיום: מרחק 73.5 ק"מ, זמן נטו 4:35 שעות, מהירות ממוצעת 16 קמ"ש.
יום מס' 11
יום שישי, היום האחרון לרכיבה. מזג האוויר מאיר לי פנים. הניווט אמור להיות קל וכך היה. נצמדתי לכבישים האזוריים והמקומיים, בין כביש 165-N, הכביש המהיר לנאנט, לבין מסילת הרכבת הנוסעת מוואן לנאנט, כמעט בקו ישר מצפון מערב לדרום מזרח. השטח נוטה להיות מישורי, הדרך עוברת בין חוות בקר ועופות, שדות מרעה ותירס. המשכתי עד לעיירה Coueron, השוכנת על הגדה הצפונית של נהר הלואר (Loire). ממנה, על הכבישים הצמודים לנהר, עד לתחנת הרכבת הראשית במרכז נאנט, קניתי כרטיס רכבת לפריז ליום ראשון בבוקר. בזה תם פרק הרכיבה לטיול זה. בערב טיילתי קצת לסבוב היכרות בעיר.
לינה: בקלות יחסית מצאתי את אחד המלונות הסמוכים ביותר לתחנה, בהדרכת שני שוטרים, שאחד מהם הבין קצת אנגלית. התמקמתי במלון ליומיים.
נתוני רכיבה להיום: מרחק 65.3 ק"מ, זמן נטו 3:43 שעות, מהירות ממוצעת 17.4 קמ"ש.
שבת
בבוקר הלכתי למרכז העיר. בדרך עזרתי לתייר סקוטי למצוא את סניף הדואר המרכזי, כשהוא פנה אלי באנגלית היתה לי פתאום הרגשה נהדרת, כאילו מדברים אלי ב"חצי" שפת האם שלי, עד כדי כך הגיעה הרגשת הבדידות שלי, לנוכח אי היכולת לתקשר עם הצרפתים באנגלית.
במרכז מצאתי חנות ספורט גדולה עם אגף אופניים מסודר. ביקשתי מהמוכר ארגז קרטון של אופניים חדשים, אך לדבריו לא נשארו להם ארגזים ריקים, מאחר שהם חותכים אותם לאחר הפתיחה, בשבת הם לא עוסקים בקליטת אופניים חדשים. הוא המליץ לי לקנות תיק גדול לאריזת אופניים ב 41 אירו וקניתי. פרקתי את האופניים לטיסה וארזתי אותם בתוך התיק. בהמשך היום והערב טיילתי בנחת, הפעם ברגל, בגן הבוטני המרהיב ובעיר העתיקה.
הדרך הביתה
היום האחרון בצרפת. על הבוקר התארגנתי לנסיעה לפריז עם עגלת נשיאת ציוד מתחנת הרכבת. נסיעה נינוחה של כארבע שעות ברכבת ה TGV, מנאנט לתחנת מונפרנס בפריז. תכננתי להשאיר את האופניים הארוזות והציוד בשמירת החפצים ולטייל קצת בפריז. אולם בתחנה ראיתי שאני שוב מסתבך עם הצרפתים והצרפתית, בסבך של אנגלית מרוסקת והנחיות בלתי מדויקות, מפי אלה שהצלחתי בכל זאת לתקשר איתם. החלטתי להתמקד בהגעה לנמל התעופה שרל דה גול.
תם ונשלם מסע האופניים בצרפת. עבר יפה, בלי אף תקלה באופניים, אפילו לא תקר אחד. אזורי הטיול יפים, כפי שאני אוהב. התכנון של נתיב התקדמות כללי וקבלת החלטות יומיות לגבי כיוונים, אכילה ולינה הוכיח את עצמו פעם נוספת. הייתה רק בעיה אחת רצינית של חוסר היכולת לתקשר עם הצרפתים באנגלית, דבר,שגרם לי להרגשת בדידות הולכת וגוברת. הלקח שלי – לארצות שאיני דובר את שפתן, רצוי לצאת למסע כזה, לפחות עם עוד בן זוג אחד, הדובר את השפה.
ספירת מלאי
שבועיים בצרפת, 11 ימי רכיבה, 847 קילומטרים על האופניים,11 בתי מלון, 2 קמפינגים, 2 חוות בקר, מבצר אחד, ואין ספור שדות תירס ומרעה, פרות רועות באחו ומילים רצוצות בצרפתית ואנגלית.
מידע נוסף
כתבות נוספות על צרפת
כתבות נוספות על טיולי אופניים
אודות הכותב
משה כ"ץ, מכור לאופני כביש ואופני הרים מזה שני עשורים כמעט. באמתחתו ארבעה טיולי אופניים ארוכים בחו"ל וכיבוש מתמשך של כבישי ארצנו.
באתרי נחיתה שונים, לאורך הכביש, מוצגים מדי פעם, כאנדרטאות, טנקים ותותחים, מוקפים בכרי דשא ופרחים:
בעיירה ארומנש (Arromanches)
בעיירה לונג סור מר (Longous s. Mer)
בעיירה קולוויל סור מר (Colleville s. Mer)
בפוינט דה הוק (Pointe du Hoc) בסמוך לעיירה Saint-Pierre-du-Mont
לינה: מלון צנוע בכפר קטן גראנדקאמפ מייסי (Grandcamp Maisy).
נתוני רכיבה להיום: מרחק 80.6 ק"מ, זמן נטו 4:50 שעות, מהירות ממוצעת 16.7 קמ"ש. הכביש בד"כ גלי מתון. מעט עליות ארוכות ורוח גב מזרחית שדחפה אותי חזק בירידות.
העיירה
שנבנה תוך כדי הלחימה מקוביות בטון ענקיות שנגררו מאנגליה
לינה: מלון במרכז העיר שרבור.
נתוני רכיבה להיום: מרחק 86 ק"מ, זמן נטו 4:43 שעות, מהירות ממוצעת 18.2 קמ"ש. הרכיבה הייתה היום חלקה ללא משברים, סימן שהגוף כבר התרגל.
יום מס' 4
יציאה משרבור כרגיל ב 07:50. עלייה לכביש 901-D, המוליך מערבה משרבור. בהמשך פנייה דרומה, על כביש 37-D, במקביל לחוף המערבי של חצי האי קוטאנטאן. באזור זה גבעות גבוהות ועליות ארוכות ומתונות יחסית במשך כל יום הרכיבה. כמעט כל האזור חקלאי, הרבה מאוד שדות תירס ירוק, לפני קציר לתחמיץ, ולא פחות שדות מרעה עם פרות רבות.
באמצע היום, כשהגוף עייף, קלטתי חוות בקר לחלב צמודה לכביש. הזדמנות למנוחה וסיור מקצועי. עד שבעל הבית הגיע סיירתי בחווה. התברר שהוא דובר צרפתית נטו ללא מילה אחת באנגלית, לפחות הצלחתי לחלץ ממנו שיש לו 40 פרות חולבות. הפרות רועות בחלקה הצמודה למבני הרפת, בהם סככה חדשה, מכון חליבה קטן ומצוחצח ומתקן לטיפול בשפכים. בחצר ערמות מכוסות של תחמיץ, קומביין ירק, עגלה להובלתו, טרקטור כף ועוד מגוון כלים. החווה ממש מרשימה בסדר ובניקיון מופתי.
משם ממשיכים לעיר הקטנה הסמוכה לה איה דה פויט (La Haye du Puint). בערב קניית מצרכים טיפוסית לארוחות בוקר וצהריים לצידי הדרך – גבינת קממבר, בעלת לא פחות מ 45% שומן, נקניק דשן (מבשר חזיר?), תפוחים, עוגות שוקולד וכמובן בגט טרי.
לינה: מלון עם מסעדה במרכז העיר.
נתוני רכיבה להיום: מרחק 74.8 ק"מ, זמן נטו 4:38 שעות, מהירות ממוצעת 16.1 קמ"ש.
יום מס' 5
ממשיך במגמה דרומה על כביש 900-D, ההופך בהמשך לכביש 2- D, בעיירה לזי (Lessy), ולכביש 7-D, בעיר Coutances. הרכיבה היומית מסתיימת בעיירה לה איה פאשנל (La Haye-Pesnel). כמו בימים הקודמים גם כאן האזור גבעי, חוות מתחלפות בחורשות וחוזר חלילה, הכול ירוק.
בחניית הבוקר שיחק לידי סנאי, ולאחריה נכנסתי להסתכל על עוד חוות חלב. רוח צפון-מערבית עזה וקרה התחילה לנשוב וחייבה אותי ללבוש את שרוולי הרגל ומעילון הגשם. חלק מהכביש ישר כסרגל, תופר את הגבעות, ומכאן אופי הרכיבה – עליות זחילה ארוכות, בקצב של 7 עד 10 קמ"ש, וירידות במהירות של עד 52 קמ"ש.
נתוני רכיבה להיום: מרחק 69.5 ק"מ, זמן נטו 4:25 שעות, מהירות ממוצעת 15.7 קמ"ש.
יום מס' 6
יום ראשון, יום המנוחה המקומי. השכמה מאוחרת ויציאה לדרך רק בשעה 09:00. ממשיך עם כביש 7-D , דרומה, לכיוון אוורנש (Avranches). בהדרגה יוצא מאזור הגבעות ועובר למישור החוף. אחרי אוורנש ממשיך מערבה על כביש צדדי 43-D, לכיוון מון סן מישל (Le Mont st. Michel). זהו מבצר גדול ומרשים מאוד, הנמצא על חצי אי, ההופך לאי מלא בזמן הגאות.
חוזר 2 ק"מ דרומה, למרכז התיירות הענק שפיתחו הצרפתים, עבור התיירים הרבים המבקרים במון סן מישל. לראשונה בצרפת מצאתי במרכז התיירות קמפינג, שאפשר להעביר בו את הלילה. לאחר התארגנות קצרה חזרתי ברגל למבצר לסיור ממושך של כ- 4 שעות. המקום מרשים ביותר מכל בחינה שהיא. הקפתי את המבצר ברגל על קרקעית הים בזמן השפל. האזור מפורסם גם בגלל עוצמת הגאות והשפל של הים, כשההפרש בגובה מי הים מגיע עד 15 מטר בין הגאות והשפל. בזמן גאות המבצר הוא למעשה אי, המנותק מהיבשה, ובזמן שפל הוא הופך לחצי אי, אשר צפונה לו מתגלים קילומטרים רבים של חוף.
לינה : בקתה בקמפינג (וכביסה במכבסה של האתר).
נתוני רכיבה להיום: מרחק 41 ק"מ, זמן נטו 2:08 שעות, מהירות ממוצעת 19.2 קמ"ש.
מלון מומלץ בקרבת מון סן מישל
שאמברה ד'הוט לה וויאיי דיג ( Chambres d'Hôtes Les Vieilles Digues ) הוא B & B מקסים השוכן בכפר בובואר ( Beauvoir ), המרוחק כ- 3 ק"מ ממון סן מישל. המבנה מוקף גן יפהפה, וחדרי האירוח הנעימים כוללים ריהוט עתיק, טלוויזיה ואינטרנט אלחוטי בחינם. כל החדרים מציעים כניסה פרטית, והחדרים בקומת הקרקע כוללים דלתות צרפתיות עם גישה ישירה לפטיו ובו כיסאות נוח. ארוחת הבוקר העשירה כוללת בין היתר בגטים טריים הנשלחים מדי יום מהמאפייה המקומית.
מקומות לינה נוספים בכפר בובואר
יום מס' 7
בבוקר התחיל גשם קל. יצאתי לדרך רק בשעה 10:00, אחרי הארכת השינה והכנה לרכיבת גשם – אריזת הציוד והביגוד בשקיות פלסטיק. הגשם היומי, חוץ מלהרטיב את המשקפיים וללכלך קצת את האופניים, לא הפריע לרכיבה. ממשיך דרומה לכיוון Pontorson, ומשם על כביש 797-D, צפון-מערבה לעיירה קנקל (Cancale), עיירת דייגים נחמדה. בעיירה מגדלים צדפות למאכל, בחוות על קרקעית הים, על בסיס השפל והגאות.
למרבה המזל הגעתי בזמן השפל, כשהסירות בנמל הדייגים הקטן שוכבות על החול וחוות הצדפות נראית כולה. מקנקל לאורך החוף הצפוני, על כביש 201-D, עד לעיר סן מאלו (St. Malo). זהו כביש יפהפה, המשקיף על מפרצים מרהיבים. בסן מאלו אני גולש לעיר העתיקה, המוקפת חומה. לסיום היום סיור לאורך החומות ונמל היכטות וקינוח בפיצה משולבת במאכלי ים.
לינה: לאחר סקר מחירים קצר התאכסנתי (בלית ברירה) במלון יקר יחסית, אך נעים ובעלי הבית מאירי פנים.
נתוני רכיבה להיום: מרחק 70.7 ק"מ, זמן נטו 4:10 שעות, מהירות ממוצעת 16.9 קמ"ש.
יום מס' 8
שמים מעוננים ויום אפור מקדמים את פני ומכתיבים לי יציאה מאוחרת בשעה 09:00. סן מאלו נמצאת בפינה הצפון מזרחית של חבל ברטאן (Bretagne). המטרה ליומיים הקרובים – לחצות את מזרח ברטאן, בכיוון דרום מערב, לעיר ואן (Vannes). מחוז זה בברטאן נקרא קוטה דאמור (Côtes-d'Armor). מקום הלינה לא ידוע, אחפש לפי קצב ההתקדמות השעה והכוח ברגליים.
אני נצמד לכביש 768-D המוביל אותי בדיוק בכיוון, דרום-מערבה. ככל שמדרימים האזור מקבל צורת גבעות רחבות, מעין רמה נמוכה. השמים מתבהרים לאיטם. שדות תירס ומרעה נרחבים לכל מלוא העין. הרגליים מדוושות מעצמן, רק הלחץ בין הישבן לאוכף מכתיב את המנוחות. אחרי כ- 85 ק"מ אני מחפש לינה בבתים פרטיים, בצידי הדרך, החברים ברשת הארצית, אך ללא הצלחה, כולם לא בבית. ממשיך לעיר לאודק (Loudeak).
נתוני רכיבה להיום: מרחק 102 ק"מ, זמן נטו 6:03 שעות, מהירות ממוצעת 16.9 קמ"ש.
יום מס' 9
בתחילת היום יורד גשם קל, שנמשך, לסרוגי,ן עד לשעות הצהריים. רוכב מלאודק דרומה. הכביש ממשיך ברמה הגבעית, עם הרבה עליות זחילה. אחרי 76 ק"מ ה געתי לעיר ואן (Vannes). מאמציי הרבים למצוא מלון או אכסניה בעיר, למרות שנעזרתי בלשכת המידע לתיירים, לא צלחו. במלון הממוקם במרכז העיר, שארגנו לי מלשכת המידע, לא הסכימו בעלי הבית שאכניס את האופניים למלון או לחדר. הם ביקשו שאקשור אותם ברחוב, ולכך כמובן לא הסכמתי. לאחר ויכוח קצר, באנגלית שבורה ושפת הידיים, עזבתי את המקום בכעס.
מאחר ולשכת המידע כבר נסגרה, החלטתי לצאת מהעיר דרומה. התייאשתי מהתקשורת עם הצרפתים, כך שלא יכולתי לשאול אף אחד על אכסניית הנוער, הנמצאת בדרום העיר, או על הכיוון בכלל. רכבתי מבלי שאני יודע איפה אני נמצא. למזלי הטוב באחת העצירות, בניסיון להתמצא בשטח, עצר לידי רוכב אופניים דובר אנגלית טובה. הוא סידר לי את המפה בראש ובשטח, הסביר לי שאני נמצא במקום הנקרא Séné, מדרום לוואן, והראה לי איך להגיע לקמפינג הסמוך. בקמפינג לא היו (כרגיל בצרפת) בקתות לינה, אלא רק דשאים לאוהלים או לרכב. מאחר שמזג האוויר היה נעים, התמקמתי ללינה עם שק השינה על הדשא, מתחת לאחד העצים, בחברת כמה אדומי חזה ושחרורים. ההסתובבויות בעיר גזלו ממני שלוש שעות מעצבנות ו- 14 ק"מ מיותרים.
לינה: קמפינג.
נתוני רכיבה להיום: מרחק 90.5 ק"מ, זמן נטו 6:12 שעות, מהירות ממוצעת 14.5 קמ"ש.
יום מס' 10
השינה בשק שינה על הדשא היתה טובה. קמתי עם שחר, עוד לפני הציפורים, בשעה 07:00, התארגנתי ליציאה, ושילמתי 7 אירו עבור הלינה ב"מלון כוכבי הרקיע". ענן כבד רבץ על האזור, המשקפיים התמלאו באדים. חזרתי בתחילה צפונה לוואן וממנה המשכתי לכיוון דרום-מזרח. הכביש הראשי לנאנט ( Nantes ), כביש 165-N, הוא כביש אדום במפה, כלומר, כביש מהיר, עם ארבעה מסלולים, שכנראה אסור לרכיבת אופניים (לא ניסיתי). לכן רכבתי בכבישים אזוריים (צהובים) ומקומיים (לבנים), ש"זגזגו" מדרום לכביש הראשי.
בכפר הראשון אליו הגעתי עצרתי להצטיידות במזון לדרך, ומשם התקדמתי מכפר לכפר לפי המפה. נראה היה לי שלפי גובה צריח הכנסייה המקומית ניתן לקבוע את גודל הכפר, כלומר, יותר גבוה – יותר גדול. באמצע הדרך אחרי הכפר ארצאל (Arzal) עצרתי למנוחה, על שפך נהר Vilaine. על הנהר יש סכר גדול, עם תא מעבר ספינות, להשוואת גובה המים משני צידי הסכר. על שורת מצופים בסמוך לסכר נחו מספר קורמורנים פרוסי כנפיים.
בהמשך הדרך ספגתי מטח גשם בינוני. לאחר 73 ק"מ לערך מצאתי מלון, בעיירה לה-מדלן (La madeleine), הנמצאת כ- 60 ק"מ מצפון-מערב לנאנט. בעיירה יש סדרת פסלים מרשימה, לאורך מסלול של כ- 2 ק"מ, המתארת את משפט ישו ומסע הצלב בירושלים, עד לצליבה וההורדה מהצלב. הצרפתים הם ברובם קתולים, והאתר המחיש לי את עומק אמונתם.
נתוני רכיבה להיום: מרחק 73.5 ק"מ, זמן נטו 4:35 שעות, מהירות ממוצעת 16 קמ"ש.
יום מס' 11
יום שישי, היום האחרון לרכיבה. מזג האוויר מאיר לי פנים. הניווט אמור להיות קל וכך היה. נצמדתי לכבישים האזוריים והמקומיים, בין כביש 165-N, הכביש המהיר לנאנט, לבין מסילת הרכבת הנוסעת מוואן לנאנט, כמעט בקו ישר מצפון מערב לדרום מזרח. השטח נוטה להיות מישורי, הדרך עוברת בין חוות בקר ועופות, שדות מרעה ותירס. המשכתי עד לעיירה Coueron, השוכנת על הגדה הצפונית של נהר הלואר (Loire). ממנה, על הכבישים הצמודים לנהר, עד לתחנת הרכבת הראשית במרכז נאנט, קניתי כרטיס רכבת לפריז ליום ראשון בבוקר. בזה תם פרק הרכיבה לטיול זה. בערב טיילתי קצת לסבוב היכרות בעיר.
לינה: בקלות יחסית מצאתי את אחד המלונות הסמוכים ביותר לתחנה, בהדרכת שני שוטרים, שאחד מהם הבין קצת אנגלית. התמקמתי במלון ליומיים.
נתוני רכיבה להיום: מרחק 65.3 ק"מ, זמן נטו 3:43 שעות, מהירות ממוצעת 17.4 קמ"ש.
שבת
בבוקר הלכתי למרכז העיר. בדרך עזרתי לתייר סקוטי למצוא את סניף הדואר המרכזי, כשהוא פנה אלי באנגלית היתה לי פתאום הרגשה נהדרת, כאילו מדברים אלי ב"חצי" שפת האם שלי, עד כדי כך הגיעה הרגשת הבדידות שלי, לנוכח אי היכולת לתקשר עם הצרפתים באנגלית.
במרכז מצאתי חנות ספורט גדולה עם אגף אופניים מסודר. ביקשתי מהמוכר ארגז קרטון של אופניים חדשים, אך לדבריו לא נשארו להם ארגזים ריקים, מאחר שהם חותכים אותם לאחר הפתיחה, בשבת הם לא עוסקים בקליטת אופניים חדשים. הוא המליץ לי לקנות תיק גדול לאריזת אופניים ב 41 אירו וקניתי. פרקתי את האופניים לטיסה וארזתי אותם בתוך התיק. בהמשך היום והערב טיילתי בנחת, הפעם ברגל, בגן הבוטני המרהיב ובעיר העתיקה.
הדרך הביתה
היום האחרון בצרפת. על הבוקר התארגנתי לנסיעה לפריז עם עגלת נשיאת ציוד מתחנת הרכבת. נסיעה נינוחה של כארבע שעות ברכבת ה TGV, מנאנט לתחנת מונפרנס בפריז. תכננתי להשאיר את האופניים הארוזות והציוד בשמירת החפצים ולטייל קצת בפריז. אולם בתחנה ראיתי שאני שוב מסתבך עם הצרפתים והצרפתית, בסבך של אנגלית מרוסקת והנחיות בלתי מדויקות, מפי אלה שהצלחתי בכל זאת לתקשר איתם. החלטתי להתמקד בהגעה לנמל התעופה שרל דה גול.
תם ונשלם מסע האופניים בצרפת. עבר יפה, בלי אף תקלה באופניים, אפילו לא תקר אחד. אזורי הטיול יפים, כפי שאני אוהב. התכנון של נתיב התקדמות כללי וקבלת החלטות יומיות לגבי כיוונים, אכילה ולינה הוכיח את עצמו פעם נוספת. הייתה רק בעיה אחת רצינית של חוסר היכולת לתקשר עם הצרפתים באנגלית, דבר,שגרם לי להרגשת בדידות הולכת וגוברת. הלקח שלי – לארצות שאיני דובר את שפתן, רצוי לצאת למסע כזה, לפחות עם עוד בן זוג אחד, הדובר את השפה.
ספירת מלאי
שבועיים בצרפת, 11 ימי רכיבה, 847 קילומטרים על האופניים,11 בתי מלון, 2 קמפינגים, 2 חוות בקר, מבצר אחד, ואין ספור שדות תירס ומרעה, פרות רועות באחו ומילים רצוצות בצרפתית ואנגלית.
מידע נוסף
כתבות נוספות על צרפת
כתבות נוספות על טיולי אופניים
אודות הכותב
משה כ"ץ, מכור לאופני כביש ואופני הרים מזה שני עשורים כמעט. באמתחתו ארבעה טיולי אופניים ארוכים בחו"ל וכיבוש מתמשך של כבישי ארצנו.
באמצע היום, כשהגוף עייף, קלטתי חוות בקר לחלב צמודה לכביש. הזדמנות למנוחה וסיור מקצועי. עד שבעל הבית הגיע סיירתי בחווה. התברר שהוא דובר צרפתית נטו ללא מילה אחת באנגלית, לפחות הצלחתי לחלץ ממנו שיש לו 40 פרות חולבות. הפרות רועות בחלקה הצמודה למבני הרפת, בהם סככה חדשה, מכון חליבה קטן ומצוחצח ומתקן לטיפול בשפכים. בחצר ערמות מכוסות של תחמיץ, קומביין ירק, עגלה להובלתו, טרקטור כף ועוד מגוון כלים. החווה ממש מרשימה בסדר ובניקיון מופתי.
לינה: מלון עם מסעדה במרכז העיר.
נתוני רכיבה להיום: מרחק 74.8 ק"מ, זמן נטו 4:38 שעות, מהירות ממוצעת 16.1 קמ"ש.
בחניית הבוקר שיחק לידי סנאי, ולאחריה נכנסתי להסתכל על עוד חוות חלב. רוח צפון-מערבית עזה וקרה התחילה לנשוב וחייבה אותי ללבוש את שרוולי הרגל ומעילון הגשם. חלק מהכביש ישר כסרגל, תופר את הגבעות, ומכאן אופי הרכיבה
נתוני רכיבה להיום: מרחק 69.5 ק"מ, זמן נטו 4:25 שעות, מהירות ממוצעת 15.7 קמ"ש.
יום מס' 6
יום ראשון, יום המנוחה המקומי. השכמה מאוחרת ויציאה לדרך רק בשעה 09:00. ממשיך עם כביש 7-D , דרומה, לכיוון אוורנש (Avranches). בהדרגה יוצא מאזור הגבעות ועובר למישור החוף. אחרי אוורנש ממשיך מערבה על כביש צדדי 43-D, לכיוון מון סן מישל (Le Mont st. Michel). זהו מבצר גדול ומרשים מאוד, הנמצא על חצי אי, ההופך לאי מלא בזמן הגאות.
חוזר 2 ק"מ דרומה, למרכז התיירות הענק שפיתחו הצרפתים, עבור התיירים הרבים המבקרים במון סן מישל. לראשונה בצרפת מצאתי במרכז התיירות קמפינג, שאפשר להעביר בו את הלילה. לאחר התארגנות קצרה חזרתי ברגל למבצר לסיור ממושך של כ- 4 שעות. המקום מרשים ביותר מכל בחינה שהיא. הקפתי את המבצר ברגל על קרקעית הים בזמן השפל. האזור מפורסם גם בגלל עוצמת הגאות והשפל של הים, כשההפרש בגובה מי הים מגיע עד 15 מטר בין הגאות והשפל. בזמן גאות המבצר הוא למעשה אי, המנותק מהיבשה, ובזמן שפל הוא הופך לחצי אי, אשר צפונה לו מתגלים קילומטרים רבים של חוף.
לינה : בקתה בקמפינג (וכביסה במכבסה של האתר).
נתוני רכיבה להיום: מרחק 41 ק"מ, זמן נטו 2:08 שעות, מהירות ממוצעת 19.2 קמ"ש.
מלון מומלץ בקרבת מון סן מישל
שאמברה ד'הוט לה וויאיי דיג ( Chambres d'Hôtes Les Vieilles Digues ) הוא B & B מקסים השוכן בכפר בובואר ( Beauvoir ), המרוחק כ- 3 ק"מ ממון סן מישל. המבנה מוקף גן יפהפה, וחדרי האירוח הנעימים כוללים ריהוט עתיק, טלוויזיה ואינטרנט אלחוטי בחינם. כל החדרים מציעים כניסה פרטית, והחדרים בקומת הקרקע כוללים דלתות צרפתיות עם גישה ישירה לפטיו ובו כיסאות נוח. ארוחת הבוקר העשירה כוללת בין היתר בגטים טריים הנשלחים מדי יום מהמאפייה המקומית.
מקומות לינה נוספים בכפר בובואר
יום מס' 7
בבוקר התחיל גשם קל. יצאתי לדרך רק בשעה 10:00, אחרי הארכת השינה והכנה לרכיבת גשם – אריזת הציוד והביגוד בשקיות פלסטיק. הגשם היומי, חוץ מלהרטיב את המשקפיים וללכלך קצת את האופניים, לא הפריע לרכיבה. ממשיך דרומה לכיוון Pontorson, ומשם על כביש 797-D, צפון-מערבה לעיירה קנקל (Cancale), עיירת דייגים נחמדה. בעיירה מגדלים צדפות למאכל, בחוות על קרקעית הים, על בסיס השפל והגאות.
למרבה המזל הגעתי בזמן השפל, כשהסירות בנמל הדייגים הקטן שוכבות על החול וחוות הצדפות נראית כולה. מקנקל לאורך החוף הצפוני, על כביש 201-D, עד לעיר סן מאלו (St. Malo). זהו כביש יפהפה, המשקיף על מפרצים מרהיבים. בסן מאלו אני גולש לעיר העתיקה, המוקפת חומה. לסיום היום סיור לאורך החומות ונמל היכטות וקינוח בפיצה משולבת במאכלי ים.
לינה: לאחר סקר מחירים קצר התאכסנתי (בלית ברירה) במלון יקר יחסית, אך נעים ובעלי הבית מאירי פנים.
נתוני רכיבה להיום: מרחק 70.7 ק"מ, זמן נטו 4:10 שעות, מהירות ממוצעת 16.9 קמ"ש.
יום מס' 8
שמים מעוננים ויום אפור מקדמים את פני ומכתיבים לי יציאה מאוחרת בשעה 09:00. סן מאלו נמצאת בפינה הצפון מזרחית של חבל ברטאן (Bretagne). המטרה ליומיים הקרובים – לחצות את מזרח ברטאן, בכיוון דרום מערב, לעיר ואן (Vannes). מחוז זה בברטאן נקרא קוטה דאמור (Côtes-d'Armor). מקום הלינה לא ידוע, אחפש לפי קצב ההתקדמות השעה והכוח ברגליים.
אני נצמד לכביש 768-D המוביל אותי בדיוק בכיוון, דרום-מערבה. ככל שמדרימים האזור מקבל צורת גבעות רחבות, מעין רמה נמוכה. השמים מתבהרים לאיטם. שדות תירס ומרעה נרחבים לכל מלוא העין. הרגליים מדוושות מעצמן, רק הלחץ בין הישבן לאוכף מכתיב את המנוחות. אחרי כ- 85 ק"מ אני מחפש לינה בבתים פרטיים, בצידי הדרך, החברים ברשת הארצית, אך ללא הצלחה, כולם לא בבית. ממשיך לעיר לאודק (Loudeak).
נתוני רכיבה להיום: מרחק 102 ק"מ, זמן נטו 6:03 שעות, מהירות ממוצעת 16.9 קמ"ש.
יום מס' 9
בתחילת היום יורד גשם קל, שנמשך, לסרוגי,ן עד לשעות הצהריים. רוכב מלאודק דרומה. הכביש ממשיך ברמה הגבעית, עם הרבה עליות זחילה. אחרי 76 ק"מ ה געתי לעיר ואן (Vannes). מאמציי הרבים למצוא מלון או אכסניה בעיר, למרות שנעזרתי בלשכת המידע לתיירים, לא צלחו. במלון הממוקם במרכז העיר, שארגנו לי מלשכת המידע, לא הסכימו בעלי הבית שאכניס את האופניים למלון או לחדר. הם ביקשו שאקשור אותם ברחוב, ולכך כמובן לא הסכמתי. לאחר ויכוח קצר, באנגלית שבורה ושפת הידיים, עזבתי את המקום בכעס.
מאחר ולשכת המידע כבר נסגרה, החלטתי לצאת מהעיר דרומה. התייאשתי מהתקשורת עם הצרפתים, כך שלא יכולתי לשאול אף אחד על אכסניית הנוער, הנמצאת בדרום העיר, או על הכיוון בכלל. רכבתי מבלי שאני יודע איפה אני נמצא. למזלי הטוב באחת העצירות, בניסיון להתמצא בשטח, עצר לידי רוכב אופניים דובר אנגלית טובה. הוא סידר לי את המפה בראש ובשטח, הסביר לי שאני נמצא במקום הנקרא Séné, מדרום לוואן, והראה לי איך להגיע לקמפינג הסמוך. בקמפינג לא היו (כרגיל בצרפת) בקתות לינה, אלא רק דשאים לאוהלים או לרכב. מאחר שמזג האוויר היה נעים, התמקמתי ללינה עם שק השינה על הדשא, מתחת לאחד העצים, בחברת כמה אדומי חזה ושחרורים. ההסתובבויות בעיר גזלו ממני שלוש שעות מעצבנות ו- 14 ק"מ מיותרים.
לינה: קמפינג.
נתוני רכיבה להיום: מרחק 90.5 ק"מ, זמן נטו 6:12 שעות, מהירות ממוצעת 14.5 קמ"ש.
יום מס' 10
השינה בשק שינה על הדשא היתה טובה. קמתי עם שחר, עוד לפני הציפורים, בשעה 07:00, התארגנתי ליציאה, ושילמתי 7 אירו עבור הלינה ב"מלון כוכבי הרקיע". ענן כבד רבץ על האזור, המשקפיים התמלאו באדים. חזרתי בתחילה צפונה לוואן וממנה המשכתי לכיוון דרום-מזרח. הכביש הראשי לנאנט ( Nantes ), כביש 165-N, הוא כביש אדום במפה, כלומר, כביש מהיר, עם ארבעה מסלולים, שכנראה אסור לרכיבת אופניים (לא ניסיתי). לכן רכבתי בכבישים אזוריים (צהובים) ומקומיים (לבנים), ש"זגזגו" מדרום לכביש הראשי.
בכפר הראשון אליו הגעתי עצרתי להצטיידות במזון לדרך, ומשם התקדמתי מכפר לכפר לפי המפה. נראה היה לי שלפי גובה צריח הכנסייה המקומית ניתן לקבוע את גודל הכפר, כלומר, יותר גבוה – יותר גדול. באמצע הדרך אחרי הכפר ארצאל (Arzal) עצרתי למנוחה, על שפך נהר Vilaine. על הנהר יש סכר גדול, עם תא מעבר ספינות, להשוואת גובה המים משני צידי הסכר. על שורת מצופים בסמוך לסכר נחו מספר קורמורנים פרוסי כנפיים.
בהמשך הדרך ספגתי מטח גשם בינוני. לאחר 73 ק"מ לערך מצאתי מלון, בעיירה לה-מדלן (La madeleine), הנמצאת כ- 60 ק"מ מצפון-מערב לנאנט. בעיירה יש סדרת פסלים מרשימה, לאורך מסלול של כ- 2 ק"מ, המתארת את משפט ישו ומסע הצלב בירושלים, עד לצליבה וההורדה מהצלב. הצרפתים הם ברובם קתולים, והאתר המחיש לי את עומק אמונתם.
נתוני רכיבה להיום: מרחק 73.5 ק"מ, זמן נטו 4:35 שעות, מהירות ממוצעת 16 קמ"ש.
יום מס' 11
יום שישי, היום האחרון לרכיבה. מזג האוויר מאיר לי פנים. הניווט אמור להיות קל וכך היה. נצמדתי לכבישים האזוריים והמקומיים, בין כביש 165-N, הכביש המהיר לנאנט, לבין מסילת הרכבת הנוסעת מוואן לנאנט, כמעט בקו ישר מצפון מערב לדרום מזרח. השטח נוטה להיות מישורי, הדרך עוברת בין חוות בקר ועופות, שדות מרעה ותירס. המשכתי עד לעיירה Coueron, השוכנת על הגדה הצפונית של נהר הלואר (Loire). ממנה, על הכבישים הצמודים לנהר, עד לתחנת הרכבת הראשית במרכז נאנט, קניתי כרטיס רכבת לפריז ליום ראשון בבוקר. בזה תם פרק הרכיבה לטיול זה. בערב טיילתי קצת לסבוב היכרות בעיר.
לינה: בקלות יחסית מצאתי את אחד המלונות הסמוכים ביותר לתחנה, בהדרכת שני שוטרים, שאחד מהם הבין קצת אנגלית. התמקמתי במלון ליומיים.
נתוני רכיבה להיום: מרחק 65.3 ק"מ, זמן נטו 3:43 שעות, מהירות ממוצעת 17.4 קמ"ש.
שבת
בבוקר הלכתי למרכז העיר. בדרך עזרתי לתייר סקוטי למצוא את סניף הדואר המרכזי, כשהוא פנה אלי באנגלית היתה לי פתאום הרגשה נהדרת, כאילו מדברים אלי ב"חצי" שפת האם שלי, עד כדי כך הגיעה הרגשת הבדידות שלי, לנוכח אי היכולת לתקשר עם הצרפתים באנגלית.
במרכז מצאתי חנות ספורט גדולה עם אגף אופניים מסודר. ביקשתי מהמוכר ארגז קרטון של אופניים חדשים, אך לדבריו לא נשארו להם ארגזים ריקים, מאחר שהם חותכים אותם לאחר הפתיחה, בשבת הם לא עוסקים בקליטת אופניים חדשים. הוא המליץ לי לקנות תיק גדול לאריזת אופניים ב 41 אירו וקניתי. פרקתי את האופניים לטיסה וארזתי אותם בתוך התיק. בהמשך היום והערב טיילתי בנחת, הפעם ברגל, בגן הבוטני המרהיב ובעיר העתיקה.
הדרך הביתה
היום האחרון בצרפת. על הבוקר התארגנתי לנסיעה לפריז עם עגלת נשיאת ציוד מתחנת הרכבת. נסיעה נינוחה של כארבע שעות ברכבת ה TGV, מנאנט לתחנת מונפרנס בפריז. תכננתי להשאיר את האופניים הארוזות והציוד בשמירת החפצים ולטייל קצת בפריז. אולם בתחנה ראיתי שאני שוב מסתבך עם הצרפתים והצרפתית, בסבך של אנגלית מרוסקת והנחיות בלתי מדויקות, מפי אלה שהצלחתי בכל זאת לתקשר איתם. החלטתי להתמקד בהגעה לנמל התעופה שרל דה גול.
תם ונשלם מסע האופניים בצרפת. עבר יפה, בלי אף תקלה באופניים, אפילו לא תקר אחד. אזורי הטיול יפים, כפי שאני אוהב. התכנון של נתיב התקדמות כללי וקבלת החלטות יומיות לגבי כיוונים, אכילה ולינה הוכיח את עצמו פעם נוספת. הייתה רק בעיה אחת רצינית של חוסר היכולת לתקשר עם הצרפתים באנגלית, דבר,שגרם לי להרגשת בדידות הולכת וגוברת. הלקח שלי – לארצות שאיני דובר את שפתן, רצוי לצאת למסע כזה, לפחות עם עוד בן זוג אחד, הדובר את השפה.
ספירת מלאי
שבועיים בצרפת, 11 ימי רכיבה, 847 קילומטרים על האופניים,11 בתי מלון, 2 קמפינגים, 2 חוות בקר, מבצר אחד, ואין ספור שדות תירס ומרעה, פרות רועות באחו ומילים רצוצות בצרפתית ואנגלית.
מידע נוסף
כתבות נוספות על צרפת
כתבות נוספות על טיולי אופניים
אודות הכותב
משה כ"ץ, מכור לאופני כביש ואופני הרים מזה שני עשורים כמעט. באמתחתו ארבעה טיולי אופניים ארוכים בחו"ל וכיבוש מתמשך של כבישי ארצנו.
חוזר 2 ק"מ דרומה, למרכז התיירות הענק שפיתחו הצרפתים, עבור התיירים הרבים המבקרים במון סן מישל. לראשונה בצרפת מצאתי במרכז התיירות קמפינג, שאפשר להעביר בו את הלילה. לאחר התארגנות קצרה חזרתי ברגל למבצר לסיור ממושך של כ- 4 שעות. המקום מרשים ביותר מכל בחינה שהיא. הקפתי את המבצר ברגל על קרקעית הים בזמן השפל. האזור מפורסם גם בגלל עוצמת הגאות והשפל של הים, כשההפרש בגובה מי הים מגיע עד 15 מטר בין הגאות והשפל. בזמן גאות המבצר הוא למעשה אי, המנותק מהיבשה, ובזמן שפל הוא הופך לחצי אי, אשר צפונה לו מתגלים קילומטרים רבים של חוף.
נתוני רכיבה להיום: מרחק 41 ק"מ, זמן נטו 2:08 שעות, מהירות ממוצעת 19.2 קמ"ש.
יום מס' 7
בבוקר התחיל גשם קל. יצאתי לדרך רק בשעה 10:00, אחרי הארכת השינה והכנה לרכיבת גשם – אריזת הציוד והביגוד בשקיות פלסטיק. הגשם היומי, חוץ מלהרטיב את המשקפיים וללכלך קצת את האופניים, לא הפריע לרכיבה. ממשיך דרומה לכיוון Pontorson, ומשם על כביש 797-D, צפון-מערבה לעיירה קנקל (Cancale), עיירת דייגים נחמדה. בעיירה מגדלים צדפות למאכל, בחוות על קרקעית הים, על בסיס השפל והגאות.
למרבה המזל הגעתי בזמן השפל, כשהסירות בנמל הדייגים הקטן שוכבות על החול וחוות הצדפות נראית כולה. מקנקל לאורך החוף הצפוני, על כביש 201-D, עד לעיר סן מאלו (St. Malo). זהו כביש יפהפה, המשקיף על מפרצים מרהיבים. בסן מאלו אני גולש לעיר העתיקה, המוקפת חומה. לסיום היום סיור לאורך החומות ונמל היכטות וקינוח בפיצה משולבת במאכלי ים.
לינה: לאחר סקר מחירים קצר התאכסנתי (בלית ברירה) במלון יקר יחסית, אך נעים ובעלי הבית מאירי פנים.
נתוני רכיבה להיום: מרחק 70.7 ק"מ, זמן נטו 4:10 שעות, מהירות ממוצעת 16.9 קמ"ש.
יום מס' 8
שמים מעוננים ויום אפור מקדמים את פני ומכתיבים לי יציאה מאוחרת בשעה 09:00. סן מאלו נמצאת בפינה הצפון מזרחית של חבל ברטאן (Bretagne). המטרה ליומיים הקרובים – לחצות את מזרח ברטאן, בכיוון דרום מערב, לעיר ואן (Vannes). מחוז זה בברטאן נקרא קוטה דאמור (Côtes-d'Armor). מקום הלינה לא ידוע, אחפש לפי קצב ההתקדמות השעה והכוח ברגליים.
אני נצמד לכביש 768-D המוביל אותי בדיוק בכיוון, דרום-מערבה. ככל שמדרימים האזור מקבל צורת גבעות רחבות, מעין רמה נמוכה. השמים מתבהרים לאיטם. שדות תירס ומרעה נרחבים לכל מלוא העין. הרגליים מדוושות מעצמן, רק הלחץ בין הישבן לאוכף מכתיב את המנוחות. אחרי כ- 85 ק"מ אני מחפש לינה בבתים פרטיים, בצידי הדרך, החברים ברשת הארצית, אך ללא הצלחה, כולם לא בבית. ממשיך לעיר לאודק (Loudeak).
נתוני רכיבה להיום: מרחק 102 ק"מ, זמן נטו 6:03 שעות, מהירות ממוצעת 16.9 קמ"ש.
יום מס' 9
בתחילת היום יורד גשם קל, שנמשך, לסרוגי,ן עד לשעות הצהריים. רוכב מלאודק דרומה. הכביש ממשיך ברמה הגבעית, עם הרבה עליות זחילה. אחרי 76 ק"מ ה געתי לעיר ואן (Vannes). מאמציי הרבים למצוא מלון או אכסניה בעיר, למרות שנעזרתי בלשכת המידע לתיירים, לא צלחו. במלון הממוקם במרכז העיר, שארגנו לי מלשכת המידע, לא הסכימו בעלי הבית שאכניס את האופניים למלון או לחדר. הם ביקשו שאקשור אותם ברחוב, ולכך כמובן לא הסכמתי. לאחר ויכוח קצר, באנגלית שבורה ושפת הידיים, עזבתי את המקום בכעס.
מאחר ולשכת המידע כבר נסגרה, החלטתי לצאת מהעיר דרומה. התייאשתי מהתקשורת עם הצרפתים, כך שלא יכולתי לשאול אף אחד על אכסניית הנוער, הנמצאת בדרום העיר, או על הכיוון בכלל. רכבתי מבלי שאני יודע איפה אני נמצא. למזלי הטוב באחת העצירות, בניסיון להתמצא בשטח, עצר לידי רוכב אופניים דובר אנגלית טובה. הוא סידר לי את המפה בראש ובשטח, הסביר לי שאני נמצא במקום הנקרא Séné, מדרום לוואן, והראה לי איך להגיע לקמפינג הסמוך. בקמפינג לא היו (כרגיל בצרפת) בקתות לינה, אלא רק דשאים לאוהלים או לרכב. מאחר שמזג האוויר היה נעים, התמקמתי ללינה עם שק השינה על הדשא, מתחת לאחד העצים, בחברת כמה אדומי חזה ושחרורים. ההסתובבויות בעיר גזלו ממני שלוש שעות מעצבנות ו- 14 ק"מ מיותרים.
לינה: קמפינג.
נתוני רכיבה להיום: מרחק 90.5 ק"מ, זמן נטו 6:12 שעות, מהירות ממוצעת 14.5 קמ"ש.
יום מס' 10
השינה בשק שינה על הדשא היתה טובה. קמתי עם שחר, עוד לפני הציפורים, בשעה 07:00, התארגנתי ליציאה, ושילמתי 7 אירו עבור הלינה ב"מלון כוכבי הרקיע". ענן כבד רבץ על האזור, המשקפיים התמלאו באדים. חזרתי בתחילה צפונה לוואן וממנה המשכתי לכיוון דרום-מזרח. הכביש הראשי לנאנט ( Nantes ), כביש 165-N, הוא כביש אדום במפה, כלומר, כביש מהיר, עם ארבעה מסלולים, שכנראה אסור לרכיבת אופניים (לא ניסיתי). לכן רכבתי בכבישים אזוריים (צהובים) ומקומיים (לבנים), ש"זגזגו" מדרום לכביש הראשי.
בכפר הראשון אליו הגעתי עצרתי להצטיידות במזון לדרך, ומשם התקדמתי מכפר לכפר לפי המפה. נראה היה לי שלפי גובה צריח הכנסייה המקומית ניתן לקבוע את גודל הכפר, כלומר, יותר גבוה – יותר גדול. באמצע הדרך אחרי הכפר ארצאל (Arzal) עצרתי למנוחה, על שפך נהר Vilaine. על הנהר יש סכר גדול, עם תא מעבר ספינות, להשוואת גובה המים משני צידי הסכר. על שורת מצופים בסמוך לסכר נחו מספר קורמורנים פרוסי כנפיים.
בהמשך הדרך ספגתי מטח גשם בינוני. לאחר 73 ק"מ לערך מצאתי מלון, בעיירה לה-מדלן (La madeleine), הנמצאת כ- 60 ק"מ מצפון-מערב לנאנט. בעיירה יש סדרת פסלים מרשימה, לאורך מסלול של כ- 2 ק"מ, המתארת את משפט ישו ומסע הצלב בירושלים, עד לצליבה וההורדה מהצלב. הצרפתים הם ברובם קתולים, והאתר המחיש לי את עומק אמונתם.
נתוני רכיבה להיום: מרחק 73.5 ק"מ, זמן נטו 4:35 שעות, מהירות ממוצעת 16 קמ"ש.
יום מס' 11
יום שישי, היום האחרון לרכיבה. מזג האוויר מאיר לי פנים. הניווט אמור להיות קל וכך היה. נצמדתי לכבישים האזוריים והמקומיים, בין כביש 165-N, הכביש המהיר לנאנט, לבין מסילת הרכבת הנוסעת מוואן לנאנט, כמעט בקו ישר מצפון מערב לדרום מזרח. השטח נוטה להיות מישורי, הדרך עוברת בין חוות בקר ועופות, שדות מרעה ותירס. המשכתי עד לעיירה Coueron, השוכנת על הגדה הצפונית של נהר הלואר (Loire). ממנה, על הכבישים הצמודים לנהר, עד לתחנת הרכבת הראשית במרכז נאנט, קניתי כרטיס רכבת לפריז ליום ראשון בבוקר. בזה תם פרק הרכיבה לטיול זה. בערב טיילתי קצת לסבוב היכרות בעיר.
לינה: בקלות יחסית מצאתי את אחד המלונות הסמוכים ביותר לתחנה, בהדרכת שני שוטרים, שאחד מהם הבין קצת אנגלית. התמקמתי במלון ליומיים.
נתוני רכיבה להיום: מרחק 65.3 ק"מ, זמן נטו 3:43 שעות, מהירות ממוצעת 17.4 קמ"ש.
שבת
בבוקר הלכתי למרכז העיר. בדרך עזרתי לתייר סקוטי למצוא את סניף הדואר המרכזי, כשהוא פנה אלי באנגלית היתה לי פתאום הרגשה נהדרת, כאילו מדברים אלי ב"חצי" שפת האם שלי, עד כדי כך הגיעה הרגשת הבדידות שלי, לנוכח אי היכולת לתקשר עם הצרפתים באנגלית.
במרכז מצאתי חנות ספורט גדולה עם אגף אופניים מסודר. ביקשתי מהמוכר ארגז קרטון של אופניים חדשים, אך לדבריו לא נשארו להם ארגזים ריקים, מאחר שהם חותכים אותם לאחר הפתיחה, בשבת הם לא עוסקים בקליטת אופניים חדשים. הוא המליץ לי לקנות תיק גדול לאריזת אופניים ב 41 אירו וקניתי. פרקתי את האופניים לטיסה וארזתי אותם בתוך התיק. בהמשך היום והערב טיילתי בנחת, הפעם ברגל, בגן הבוטני המרהיב ובעיר העתיקה.
הדרך הביתה
היום האחרון בצרפת. על הבוקר התארגנתי לנסיעה לפריז עם עגלת נשיאת ציוד מתחנת הרכבת. נסיעה נינוחה של כארבע שעות ברכבת ה TGV, מנאנט לתחנת מונפרנס בפריז. תכננתי להשאיר את האופניים הארוזות והציוד בשמירת החפצים ולטייל קצת בפריז. אולם בתחנה ראיתי שאני שוב מסתבך עם הצרפתים והצרפתית, בסבך של אנגלית מרוסקת והנחיות בלתי מדויקות, מפי אלה שהצלחתי בכל זאת לתקשר איתם. החלטתי להתמקד בהגעה לנמל התעופה שרל דה גול.
תם ונשלם מסע האופניים בצרפת. עבר יפה, בלי אף תקלה באופניים, אפילו לא תקר אחד. אזורי הטיול יפים, כפי שאני אוהב. התכנון של נתיב התקדמות כללי וקבלת החלטות יומיות לגבי כיוונים, אכילה ולינה הוכיח את עצמו פעם נוספת. הייתה רק בעיה אחת רצינית של חוסר היכולת לתקשר עם הצרפתים באנגלית, דבר,שגרם לי להרגשת בדידות הולכת וגוברת. הלקח שלי – לארצות שאיני דובר את שפתן, רצוי לצאת למסע כזה, לפחות עם עוד בן זוג אחד, הדובר את השפה.
ספירת מלאי
שבועיים בצרפת, 11 ימי רכיבה, 847 קילומטרים על האופניים,11 בתי מלון, 2 קמפינגים, 2 חוות בקר, מבצר אחד, ואין ספור שדות תירס ומרעה, פרות רועות באחו ומילים רצוצות בצרפתית ואנגלית.
מידע נוסף
כתבות נוספות על צרפת
כתבות נוספות על טיולי אופניים
אודות הכותב
משה כ"ץ, מכור לאופני כביש ואופני הרים מזה שני עשורים כמעט. באמתחתו ארבעה טיולי אופניים ארוכים בחו"ל וכיבוש מתמשך של כבישי ארצנו.
למרבה המזל הגעתי בזמן השפל, כשהסירות בנמל הדייגים הקטן שוכבות על החול וחוות הצדפות נראית כולה.
לינה
נתוני רכיבה להיום
אני נצמד לכביש 768-D המוביל אותי בדיוק בכיוון, דרום-מערבה. ככל שמדרימים האזור מקבל צורת גבעות רחבות, מעין רמה נמוכה. השמים מתבהרים לאיטם. שדות תירס ומרעה נרחבים לכל מלוא העין. הרגליים מדוושות מעצמן, רק הלחץ בין הישבן לאוכף מכתיב את המנוחות. אחרי כ- 85 ק"מ אני מחפש לינה בבתים פרטיים, בצידי הדרך, החברים ברשת הארצית, אך ללא הצלחה, כולם לא בבית. ממשיך לעיר לאודק (Loudeak).
נתוני רכיבה להיום: מרחק 102 ק"מ, זמן נטו 6:03 שעות, מהירות ממוצעת 16.9 קמ"ש.
יום מס' 9
בתחילת היום יורד גשם קל, שנמשך, לסרוגי,ן עד לשעות הצהריים. רוכב מלאודק דרומה. הכביש ממשיך ברמה הגבעית, עם הרבה עליות זחילה. אחרי 76 ק"מ ה געתי לעיר ואן (Vannes). מאמציי הרבים למצוא מלון או אכסניה בעיר, למרות שנעזרתי בלשכת המידע לתיירים, לא צלחו. במלון הממוקם במרכז העיר, שארגנו לי מלשכת המידע, לא הסכימו בעלי הבית שאכניס את האופניים למלון או לחדר. הם ביקשו שאקשור אותם ברחוב, ולכך כמובן לא הסכמתי. לאחר ויכוח קצר, באנגלית שבורה ושפת הידיים, עזבתי את המקום בכעס.
מאחר ולשכת המידע כבר נסגרה, החלטתי לצאת מהעיר דרומה. התייאשתי מהתקשורת עם הצרפתים, כך שלא יכולתי לשאול אף אחד על אכסניית הנוער, הנמצאת בדרום העיר, או על הכיוון בכלל. רכבתי מבלי שאני יודע איפה אני נמצא. למזלי הטוב באחת העצירות, בניסיון להתמצא בשטח, עצר לידי רוכב אופניים דובר אנגלית טובה. הוא סידר לי את המפה בראש ובשטח, הסביר לי שאני נמצא במקום הנקרא Séné, מדרום לוואן, והראה לי איך להגיע לקמפינג הסמוך. בקמפינג לא היו (כרגיל בצרפת) בקתות לינה, אלא רק דשאים לאוהלים או לרכב. מאחר שמזג האוויר היה נעים, התמקמתי ללינה עם שק השינה על הדשא, מתחת לאחד העצים, בחברת כמה אדומי חזה ושחרורים. ההסתובבויות בעיר גזלו ממני שלוש שעות מעצבנות ו- 14 ק"מ מיותרים.
לינה: קמפינג.
נתוני רכיבה להיום: מרחק 90.5 ק"מ, זמן נטו 6:12 שעות, מהירות ממוצעת 14.5 קמ"ש.
יום מס' 10
השינה בשק שינה על הדשא היתה טובה. קמתי עם שחר, עוד לפני הציפורים, בשעה 07:00, התארגנתי ליציאה, ושילמתי 7 אירו עבור הלינה ב"מלון כוכבי הרקיע". ענן כבד רבץ על האזור, המשקפיים התמלאו באדים. חזרתי בתחילה צפונה לוואן וממנה המשכתי לכיוון דרום-מזרח. הכביש הראשי לנאנט ( Nantes ), כביש 165-N, הוא כביש אדום במפה, כלומר, כביש מהיר, עם ארבעה מסלולים, שכנראה אסור לרכיבת אופניים (לא ניסיתי). לכן רכבתי בכבישים אזוריים (צהובים) ומקומיים (לבנים), ש"זגזגו" מדרום לכביש הראשי.
בכפר הראשון אליו הגעתי עצרתי להצטיידות במזון לדרך, ומשם התקדמתי מכפר לכפר לפי המפה. נראה היה לי שלפי גובה צריח הכנסייה המקומית ניתן לקבוע את גודל הכפר, כלומר, יותר גבוה – יותר גדול. באמצע הדרך אחרי הכפר ארצאל (Arzal) עצרתי למנוחה, על שפך נהר Vilaine. על הנהר יש סכר גדול, עם תא מעבר ספינות, להשוואת גובה המים משני צידי הסכר. על שורת מצופים בסמוך לסכר נחו מספר קורמורנים פרוסי כנפיים.
בהמשך הדרך ספגתי מטח גשם בינוני. לאחר 73 ק"מ לערך מצאתי מלון, בעיירה לה-מדלן (La madeleine), הנמצאת כ- 60 ק"מ מצפון-מערב לנאנט. בעיירה יש סדרת פסלים מרשימה, לאורך מסלול של כ- 2 ק"מ, המתארת את משפט ישו ומסע הצלב בירושלים, עד לצליבה וההורדה מהצלב. הצרפתים הם ברובם קתולים, והאתר המחיש לי את עומק אמונתם.
נתוני רכיבה להיום: מרחק 73.5 ק"מ, זמן נטו 4:35 שעות, מהירות ממוצעת 16 קמ"ש.
יום מס' 11
יום שישי, היום האחרון לרכיבה. מזג האוויר מאיר לי פנים. הניווט אמור להיות קל וכך היה. נצמדתי לכבישים האזוריים והמקומיים, בין כביש 165-N, הכביש המהיר לנאנט, לבין מסילת הרכבת הנוסעת מוואן לנאנט, כמעט בקו ישר מצפון מערב לדרום מזרח. השטח נוטה להיות מישורי, הדרך עוברת בין חוות בקר ועופות, שדות מרעה ותירס. המשכתי עד לעיירה Coueron, השוכנת על הגדה הצפונית של נהר הלואר (Loire). ממנה, על הכבישים הצמודים לנהר, עד לתחנת הרכבת הראשית במרכז נאנט, קניתי כרטיס רכבת לפריז ליום ראשון בבוקר. בזה תם פרק הרכיבה לטיול זה. בערב טיילתי קצת לסבוב היכרות בעיר.
לינה: בקלות יחסית מצאתי את אחד המלונות הסמוכים ביותר לתחנה, בהדרכת שני שוטרים, שאחד מהם הבין קצת אנגלית. התמקמתי במלון ליומיים.
נתוני רכיבה להיום: מרחק 65.3 ק"מ, זמן נטו 3:43 שעות, מהירות ממוצעת 17.4 קמ"ש.
שבת
בבוקר הלכתי למרכז העיר. בדרך עזרתי לתייר סקוטי למצוא את סניף הדואר המרכזי, כשהוא פנה אלי באנגלית היתה לי פתאום הרגשה נהדרת, כאילו מדברים אלי ב"חצי" שפת האם שלי, עד כדי כך הגיעה הרגשת הבדידות שלי, לנוכח אי היכולת לתקשר עם הצרפתים באנגלית.
במרכז מצאתי חנות ספורט גדולה עם אגף אופניים מסודר. ביקשתי מהמוכר ארגז קרטון של אופניים חדשים, אך לדבריו לא נשארו להם ארגזים ריקים, מאחר שהם חותכים אותם לאחר הפתיחה, בשבת הם לא עוסקים בקליטת אופניים חדשים. הוא המליץ לי לקנות תיק גדול לאריזת אופניים ב 41 אירו וקניתי. פרקתי את האופניים לטיסה וארזתי אותם בתוך התיק. בהמשך היום והערב טיילתי בנחת, הפעם ברגל, בגן הבוטני המרהיב ובעיר העתיקה.
הדרך הביתה
היום האחרון בצרפת. על הבוקר התארגנתי לנסיעה לפריז עם עגלת נשיאת ציוד מתחנת הרכבת. נסיעה נינוחה של כארבע שעות ברכבת ה TGV, מנאנט לתחנת מונפרנס בפריז. תכננתי להשאיר את האופניים הארוזות והציוד בשמירת החפצים ולטייל קצת בפריז. אולם בתחנה ראיתי שאני שוב מסתבך עם הצרפתים והצרפתית, בסבך של אנגלית מרוסקת והנחיות בלתי מדויקות, מפי אלה שהצלחתי בכל זאת לתקשר איתם. החלטתי להתמקד בהגעה לנמל התעופה שרל דה גול.
תם ונשלם מסע האופניים בצרפת. עבר יפה, בלי אף תקלה באופניים, אפילו לא תקר אחד. אזורי הטיול יפים, כפי שאני אוהב. התכנון של נתיב התקדמות כללי וקבלת החלטות יומיות לגבי כיוונים, אכילה ולינה הוכיח את עצמו פעם נוספת. הייתה רק בעיה אחת רצינית של חוסר היכולת לתקשר עם הצרפתים באנגלית, דבר,שגרם לי להרגשת בדידות הולכת וגוברת. הלקח שלי – לארצות שאיני דובר את שפתן, רצוי לצאת למסע כזה, לפחות עם עוד בן זוג אחד, הדובר את השפה.
ספירת מלאי
שבועיים בצרפת, 11 ימי רכיבה, 847 קילומטרים על האופניים,11 בתי מלון, 2 קמפינגים, 2 חוות בקר, מבצר אחד, ואין ספור שדות תירס ומרעה, פרות רועות באחו ומילים רצוצות בצרפתית ואנגלית.
מידע נוסף
כתבות נוספות על צרפת
כתבות נוספות על טיולי אופניים
אודות הכותב
משה כ"ץ, מכור לאופני כביש ואופני הרים מזה שני עשורים כמעט. באמתחתו ארבעה טיולי אופניים ארוכים בחו"ל וכיבוש מתמשך של כבישי ארצנו.
מאחר ולשכת המידע כבר נסגרה, החלטתי לצאת מהעיר דרומה. התייאשתי מהתקשורת עם הצרפתים, כך שלא יכולתי לשאול אף אחד על אכסניית הנוער, הנמצאת בדרום העיר, או על הכיוון בכלל. רכבתי מבלי שאני יודע איפה אני נמצא. למזלי הטוב באחת העצירות, בניסיון להתמצא בשטח, עצר לידי רוכב אופניים דובר אנגלית טובה. הוא סידר לי את המפה בראש ובשטח, הסביר לי שאני נמצא במקום הנקרא Séné, מדרום לוואן, והראה לי איך להגיע לקמפינג הסמוך. בקמפינג לא היו (כרגיל בצרפת) בקתות לינה, אלא רק דשאים לאוהלים או לרכב. מאחר שמזג האוויר היה נעים, התמקמתי ללינה עם שק השינה על הדשא, מתחת לאחד העצים, בחברת כמה אדומי חזה ושחרורים. ההסתובבויות בעיר גזלו ממני שלוש שעות מעצבנות ו- 14 ק"מ מיותרים.
לינה: קמפינג.
בכפר הראשון אליו הגעתי עצרתי להצטיידות במזון לדרך, ומשם התקדמתי מכפר לכפר לפי המפה. נראה היה לי שלפי גובה צריח הכנסייה המקומית ניתן לקבוע את גודל הכפר, כלומר, יותר גבוה
בהמשך הדרך ספגתי מטח גשם בינוני. לאחר 73 ק"מ לערך מצאתי מלון, בעיירה לה-מדלן (La madeleine), הנמצאת כ- 60 ק"מ מצפון-מערב לנאנט. בעיירה יש סדרת פסלים מרשימה, לאורך מסלול של כ- 2 ק"מ, המתארת את משפט ישו ומסע הצלב בירושלים, עד לצליבה וההורדה מהצלב. הצרפתים הם ברובם קתולים, והאתר המחיש לי את עומק אמונתם.
נתוני רכיבה להיום: מרחק 73.5 ק"מ, זמן נטו 4:35 שעות, מהירות ממוצעת 16 קמ"ש.
יום מס' 11
יום שישי, היום האחרון לרכיבה. מזג האוויר מאיר לי פנים. הניווט אמור להיות קל וכך היה. נצמדתי לכבישים האזוריים והמקומיים, בין כביש 165-N, הכביש המהיר לנאנט, לבין מסילת הרכבת הנוסעת מוואן לנאנט, כמעט בקו ישר מצפון מערב לדרום מזרח. השטח נוטה להיות מישורי, הדרך עוברת בין חוות בקר ועופות, שדות מרעה ותירס. המשכתי עד לעיירה Coueron, השוכנת על הגדה הצפונית של נהר הלואר (Loire). ממנה, על הכבישים הצמודים לנהר, עד לתחנת הרכבת הראשית במרכז נאנט, קניתי כרטיס רכבת לפריז ליום ראשון בבוקר. בזה תם פרק הרכיבה לטיול זה. בערב טיילתי קצת לסבוב היכרות בעיר.
לינה: בקלות יחסית מצאתי את אחד המלונות הסמוכים ביותר לתחנה, בהדרכת שני שוטרים, שאחד מהם הבין קצת אנגלית. התמקמתי במלון ליומיים.
נתוני רכיבה להיום: מרחק 65.3 ק"מ, זמן נטו 3:43 שעות, מהירות ממוצעת 17.4 קמ"ש.
שבת
בבוקר הלכתי למרכז העיר. בדרך עזרתי לתייר סקוטי למצוא את סניף הדואר המרכזי, כשהוא פנה אלי באנגלית היתה לי פתאום הרגשה נהדרת, כאילו מדברים אלי ב"חצי" שפת האם שלי, עד כדי כך הגיעה הרגשת הבדידות שלי, לנוכח אי היכולת לתקשר עם הצרפתים באנגלית.
במרכז מצאתי חנות ספורט גדולה עם אגף אופניים מסודר. ביקשתי מהמוכר ארגז קרטון של אופניים חדשים, אך לדבריו לא נשארו להם ארגזים ריקים, מאחר שהם חותכים אותם לאחר הפתיחה, בשבת הם לא עוסקים בקליטת אופניים חדשים. הוא המליץ לי לקנות תיק גדול לאריזת אופניים ב 41 אירו וקניתי. פרקתי את האופניים לטיסה וארזתי אותם בתוך התיק. בהמשך היום והערב טיילתי בנחת, הפעם ברגל, בגן הבוטני המרהיב ובעיר העתיקה.
הדרך הביתה
היום האחרון בצרפת. על הבוקר התארגנתי לנסיעה לפריז עם עגלת נשיאת ציוד מתחנת הרכבת. נסיעה נינוחה של כארבע שעות ברכבת ה TGV, מנאנט לתחנת מונפרנס בפריז. תכננתי להשאיר את האופניים הארוזות והציוד בשמירת החפצים ולטייל קצת בפריז. אולם בתחנה ראיתי שאני שוב מסתבך עם הצרפתים והצרפתית, בסבך של אנגלית מרוסקת והנחיות בלתי מדויקות, מפי אלה שהצלחתי בכל זאת לתקשר איתם. החלטתי להתמקד בהגעה לנמל התעופה שרל דה גול.
תם ונשלם מסע האופניים בצרפת. עבר יפה, בלי אף תקלה באופניים, אפילו לא תקר אחד. אזורי הטיול יפים, כפי שאני אוהב. התכנון של נתיב התקדמות כללי וקבלת החלטות יומיות לגבי כיוונים, אכילה ולינה הוכיח את עצמו פעם נוספת. הייתה רק בעיה אחת רצינית של חוסר היכולת לתקשר עם הצרפתים באנגלית, דבר,שגרם לי להרגשת בדידות הולכת וגוברת. הלקח שלי – לארצות שאיני דובר את שפתן, רצוי לצאת למסע כזה, לפחות עם עוד בן זוג אחד, הדובר את השפה.
ספירת מלאי
שבועיים בצרפת, 11 ימי רכיבה, 847 קילומטרים על האופניים,11 בתי מלון, 2 קמפינגים, 2 חוות בקר, מבצר אחד, ואין ספור שדות תירס ומרעה, פרות רועות באחו ומילים רצוצות בצרפתית ואנגלית.
מידע נוסף
כתבות נוספות על צרפת
כתבות נוספות על טיולי אופניים
אודות הכותב
משה כ"ץ, מכור לאופני כביש ואופני הרים מזה שני עשורים כמעט. באמתחתו ארבעה טיולי אופניים ארוכים בחו"ל וכיבוש מתמשך של כבישי ארצנו.
לינה: בקלות יחסית מצאתי את אחד המלונות הסמוכים ביותר לתחנה, בהדרכת שני שוטרים, שאחד מהם הבין קצת אנגלית. התמקמתי במלון ליומיים.
נתוני רכיבה להיום: מרחק 65.3 ק"מ, זמן נטו 3:43 שעות, מהירות ממוצעת 17.4 קמ"ש.
במרכז מצאתי חנות ספורט גדולה עם אגף אופניים מסודר. ביקשתי מהמוכר ארגז קרטון של אופניים חדשים, אך לדבריו לא נשארו להם ארגזים ריקים, מאחר שהם חותכים אותם לאחר הפתיחה, בשבת הם לא עוסקים בקליטת אופניים חדשים. הוא המליץ לי לקנות תיק גדול לאריזת אופניים ב 41 אירו וקניתי. פרקתי את האופניים לטיסה וארזתי אותם בתוך התיק. בהמשך היום והערב טיילתי בנחת, הפעם ברגל, בגן הבוטני המרהיב ובעיר העתיקה.