www.goTravel.co.il
הכתבה מעניינת? שלחו אותה בדואר למי שתרצו

הקש בתיבה את רצף האותיות המופיע למטה:

סיור שווקים בפריז      


סיור שווקים בפריז
מאת: ברק אפיק 


הפריזאים המפונקים אוהבים לבשל רק עם מוצרים טריים. לכל רובע בפריז יש את השוק הכפרי שלו, המביא שלל מפירות וירקות העונה, יחד עם גבינות, ביצים, דבש, ואיך לא, יין טוב לקינוח. סביב השווקים נפתחו בתי קפה וחנויות בגדים מעניינות, נגנים, קרפים, עופות צלויים מתקני משחק לילדים וכל מה שהמילה שוק מעלה על הדעת. גם למושג שוק נתנו הפריזאים את ה"שיק" המיוחד שלהם, ושיטוט בשווקים השבועיים של העיר היא חוויה ששווה נסיעה מיוחדת.


בואו נצא גם אנו אל השווקים הכי שווים של פריז!
 
שוק ברובע לה דפנס, פריס
שוק לילה ברובע לה דפאנס - רובע העסקים והקניות של פריז  (צילום: Linh Nguyen)
 

פורום דה-האל (A) ושווקים בפריס, על פי סדר הופעתם בטבלה שבסוף הכתבה (B-M),

שני בתי מלון מומלצים במרכז פריז - למעלה מלון מדיסון (N), למטה מלון דירות לה מזון סן ז׳רמן (O)
להגדלת המפה לחצו בפינה העליונה


יקבים ויין




 

השוק של בית הקברות...

פטריק זוסקינד, בספרו המופלא "הבושם", מתאר את הריחות ששלטו בפריז במאה ה- 18. הוא מדבר על ריחות חזקים, של עולם המתקיים ללא מקררים וללא תנאי סניטציה מינימאליים. יותר נכון יהיה לומר כי הוא מדבר על סירחון ולא על ריחות חזקים. הוא מתאר בפרוטרוט את מרכז פריז, בה שכן בית הקברות העצום, שכונה "בית הקברות של החפים מפשע" (le cimetiere des innocents). ריחות הריקבון של הגופות, שהובאו מבית החולים הסמוך, נישאו למרחוק ואפפו את נהר הסיין.
כתבה על יעדים חשובים לביקור בפריז

 
הנרי הרביעי מקים במקום את השוק, רחבת "לה האל", השוק הססגוני של פריז, לצד בית הקברות המצחין וריחות ריקבון הגופות, המתערבבים בזה של הבשר, הדגים והירקות הנרקבים. השוק משך אליו סוחרים מכל רחבי העיר, בעלי מסעדות ומזללות וכל מי שרצה לקנות טרי ובזול. בתי מרזח ובתי אוכל פרחו סביב הרחבה ושירתו את אלפי הקונים של השוק, כמו גם את מובילי הכרכרות והעגלות, המוכרים, הסבלים והזונות הרבות, שגם הן באו להצטופף עם ההמון ולהשיג קצת יותר פרנסה. ארמון שאטלה הסמוך, שימש כתחנת המשטרה של העיר, וכך יכלו באי השוק גם ליהנות מהצגה טובה, כאשר הוצא מישהו להורג במרכז הרחבה.

בגטים, פריס
בגט ועוד בגט ועוד בגט - הבחירה לא קלה  (צילום: Yukiko Matsuoka)
 
השוק הסיטונאי - הבטן של פריז
רק אחרי המהפכה הצרפתית, נפוליאון השלישי יהרוס כאן את המבנים הצפופים, חלק מן הגורמים למגיפת הכולרה הנוראית של אמצע המאה ה-19. הוא יקים, בעזרת האדריכל בלטר, את מה שיכנה מאוחר יותר הסופר אמיל זולא "הבטן של פריז". שוק מקורה ומסודר, השוק הסיטונאי העצום של פריז, אליו הביאו סחורות מכל רחבי צרפת. לכאן עלו לרגל כל בעלי המסעדות, בתי האוכל והמזללות של העיר, שתהפוך מאוחר יותר לבירה הקולינארית העולמית. סירחון הגופות הוחלף בסירחון הבשר, הדגים והירקות, שנזרקו בסוף יום השוק ולא היו שמחים ועליזים יותר מכלבי פריז האנינים.
 
השוק הסיטונאי, הצבעוני והשוקק, הועבר מחוץ לעיר רק בסוף שנות השבעים של המאה ה- 20, ומוקם ליד שדה התעופה אורלי מדרום לפריז. במקום השוק הוקם הקניון התת-קרקעי ואזור הבילוי, המכונה פורום דה האל (Forum des Halles), או בעברית "מתחם הקשתות", על שם הקשתות של מחסני השוק הסיטונאי.
פורום לה האל, פריס
פורום דה האל - "מתחם הקשתות" על שם הקשתות של מחסני השוק הסיטונאי  (צילום: Carl Campbell)
 
גבינות, יינות ו... עיזים
מאז, זרמו מים רבים ומזוהמים בנהר הסיין, ואניני פריז רוצים את האספרגוס והפטריות שלהם טריים בכל יום ומוכנים לעשות בשביל זה הכל. גם אם החיים המודרניים של הבירה מכתיבים קצב אחר מזה לו הורגלו, גבינת העיזים מהסופרמרקט לא ממש עושה להם תיאבון. לעיתים חולפים להם הרהורי חטא, של פריזר מלא בקפואים להפשרה מהירה במיקרוגל, אך מיד הם מתעשתים ויורדים בצעד קליל לאחד משבעים ושניים השווקים העליזים בהם נתברכה העיר המופלאה הזאת.
 
מוקדם בבוקר הם נוחתים בעיר מהאזורים הכפריים השונים של צרפת, מה שהצרפתים אוהבים לכנות "לה קומפניֶה" (La Compagne). במשאיות קירור או טנדרים גדולים הם מביאים להם, למפונקי פריז, הבורגנים של הרובע ה 16 כמו הזרים של אזור ניסיון, את מיטב התוצרת הכפרית הישר מן השדה. ביצים כפריות, גבינות, יינות, סיידר מאזור נורמנדי, שמפנייה מאזור שמפנייה, יינות בורדו ובורגונדי (Bourgogne), קממבר מנורמנדי, גרוייר מאזור סבואה ועיזים מעמק הלואר.
כתבה על יינות בורדו  
|  כתבה על יינות בורגון  |  כתבה על מסלול מפריז לנורמנדי
 
שוק גבינות ונקניקים, פריס
גבינות ונקניקים מכל מחוזות צרפת  (צילום: Navjot Singh)
 
ילדות צועניות וזר פרחי בר צבעוני
כאן המושג "אורגני" לא רלוונטי, הכל גדל טבעי ונעשה ביד על פי מסורות של מאות שנים, בלי אוטומציה וחומרים כימיים. כל ירק בעונתו. פטריות רעננות ולידן הכמהין שמשקלן בזהב, תותים ודובדבנים בוהקים באודם, עשבי התבלין "תערובת פרובנס" המפורסמת (Herbes de provence). גבינת כבשים ברוזמרין, עושה את כל הדרך מקורסיקה, האי שמנסה להשתחרר מצרפת, אך מקפיד לשלוח לבירה את הגבינות המצוינות שלו. העופות הכפריים, אלה שגדלו על גרגירים ועשב, מסתובבים להם מהבוקר בגריל ומפיצים ריח בכל השוק. התור משתרך לו מול מוכר העופות, שגם הביא עימו את הפאטה הנפלא שהוא מכין מכבדי ברווזים, עם יין "פורטו" הפורטוגלי. השכן מוכר פאטה ארנבות ופאטה כפרי גס, עם עשבי תיבול ופלפל אנגלי. דוכן הדבש מציע דבש הדרים, פרחי בר, חלות דבש שלמות וגם נרות דונג ופרופוליס. דוכן היינות התמים, הופך למסבאה, כאשר המוכר סמוק הלחיים, חובש הקסקט, מרוב טעימות מציע לקונים הפוטנציאליים לגימה מבקבוק של הבוז'ולה החדש.

אבל הצרפתים לא הולכים שולל אחר פרסומות וקונים את היינות הטובים באמת, והמוכר אינו מצר על כך, הוא את שלו עשה בכל מקרה. בקצה שורת הדוכנים, יושב על שרפרף עגול בחור צעיר, לבוש בהידור, כאילו לא קשור לכל ההמולה מסביב. באצבעות ארוכות הוא מנגן על פסנתר וכמו מביט אל הקהל היושב באולם הנשפים, אלא שכאן, במקרה הטוב, הוא יקבל כמה מטבעות ויקנה לו בקבוק אדמדם עם נוזל החיים המשכר. ילדות צועניות יושבות או מסתובבות בין הקונים, משדלות אותם לקנות זר פרחי בר צבעוני, כדי להאיר בוקר סגרירי בעיר ולהרגיש שהם לא רק קונים מוצרים מן הכפר, הם גם מריחים אותו, הם ממש בכפר. ואי אפשר לסיים שוק בלי לקנות כיכר לחם כפרי, כיכר עגולה גדולה וכבדה, לחם, שיצא מהסט של הסרט ז'אן דה פלורט, וכל נגיסה בו זורקת אותך הרחק לפרובנס הרומנטית. 

 
שוק בחג המולד, פריס
שוק חג המולד של פריז, כמו בכל עיר אירופאית המכבדת את עצמה  (צילום: Evan Bench)





 
שוק לאספנים, חובבי ספרים ופרחים
עכשיו, כששבענו, ואולי אפילו שתינו כמה לגימות מהיין, אפשר לגלות. יש עוד המון שווקים בפריז, שוק כמעט לכל תחום ועניין. בתחילת שדרות השאנז אליזה (Champs Elysees), בגן קטן ליד הכיכר העגולה, המכונה רונד פואה (Rond point), מתקיים בכל שבת וראשון שוק שונה מכולם. זהו שוק של אספני מטבעות, בולים, סיכות וגלויות. תמצאו שם גלויות שכתבו חיילים מן החזית במלחמת העולם הראשונה, גלויות אהבה של מפורסמים אלו או אחרים ובולים מארצות שלא שמעתם מעולם על קיומן. האספנים מגיעים, בוחנים בעזרת זכוכית מגדלת את המציאות ומתמקחים בנימוס רב על המחיר, שוק אלגנטי בהחלט.

בשביל האינטלקטואלים יש שוק ספרים על גדות הסיין, באזור מוזיאון ד'אורסיי (Musee d’Orsay), על הגדה השמאלית כמובן, אך לא מעט דוכנים נדדו גם לגדה הימנית באזור שאטלה (Chatelet). ברבים משוקי הפשפשים, שיומלצו בהמשך, יש דוכן או שניים של ספרים עתיקים, אם כי לא מסודרים לפי נושאים או הוצאות.

אם תמשיכו על גדת הנהר לכוון האי איל דה לה סיטה (Ile de la cite), תפגשו בשוק הפרחים והצמחים, שבימי א' הופך להיות גם שוק הציפורים. ביתנים ארוכים עמוסי עציצים, אדניות, סחלבים חושניים ופרחים בשלל צבעים. דיירי העיר הזו בהחלט זקוקים לעציץ קטן, שיזכיר להם איך נראה הטבע ומתי מגיע האביב. בסופי שבוע הם מגיעים לכאן בהמוניהם ורוכשים אדמה, כלי עבודה וכמה עציצי בזיליקום ולימונית, שיהיה במטבח.
ז'אק פרבר (Jaques Prevert), המשורר הצרפתי המודרני הנערץ ביותר, כתב על השווקים המיוחדים הללו את שירו "בשבילך אהובתי" (Pour toi mon amour).

שוק פרחים, פריס
שוק פרחים הוא תמיד חגיגה של צבעים וריחות  (צילום: Robin Zebrowski)
 

שווקי האפריקנים - סירי קוסקוס בלב פריז

דיירי פריז היהודים, או סתם כאלה שמתגעגעים לריחות המגרב, טוב יעשו אם יפליגו ביום שישי בבוקר לעבר תחנת המטרו של בלוויל (Belleville). נכנסת למטרו בפריז, בזאת אתה בטוח, אולם כאשר אתה עולה במדרגות תחנת בלוויל אתה כבר מפקפק האם זו לא קזבלנקה. הבתים, חלונות הראווה, החנויות, בתי הקפה, המסעדות אבל יותר מכל האנשים. השפה הרשמית ברחוב ובשוק הירקות העצום היא ערבית מגרבית. כיום גילו את השוק הוותיק גם לא מעט מהאפריקנים הגרים ברובע ה- 20 הם מופיעים בבגדיהם המסורתיים הצבעוניים, מה שהופך את השוק לחוויה ססגונית רב לאומית. לדוכני הפירות והירקות נוספים כאן קנקני תה מרוקאים, סירי קוסקוס , ערימות נענע טרייה והרבה בגדים זולים למשפחות מרובות הילדים של פליטי המגרב שחיים בפריז. לאורך הרחוב חנויות המוכרות ממטעמי המגרב, כולל חנויות יהודיות המוכרות אוכל מוכן לשבת, חלות ומיני מתוקים מרוקנים, שהריר נוזל. בתי הקפה כאן הם בעצם בתי תה עם נענע. החבר'ה יושבים, שותים כוס תה, משחקים שש בש או דומינו, תוך בהייה באנשי השוק ובעוברים ושבים. בועת המגרב של פריז מומלצת למתקשים להיקלט בקצב העיר ולחובבי הרומנטיקה האבודה.
 
שוק צפון אפריקאי נוסף נמצא בכיכר אליגר (Place d’aligre), מרחק הליכה מכיכר הבסטיליה. זהו אמנם שוק קטן יותר מזה של בלוויל, אך יש לו את החן השכונתי והשארם, של מקום שעוד לא נתגלה על ידי ההמונים. דוכני ירקות, קצת פרחים, בשר וכמה בתי קפה עם נרגילות, כדי שלא נתבלבל לחשוב שזה סתם עוד שוק פריזאי.

שוק אפריקאי, פריס
בשר כבש בשוק האפריקאי של פריז, מזכיר את הבית  (צילום: Navjot Singh)
 
שווקי פשפשים בפריז - כל "גרוטאה" דורשת משכנתא
הנה הגענו לגולת הכותרת. נכון הוא שהפריזאים הם אניני טעם לא קטנים ואם כבד האווז לא רך במידה והגבינה לא הבשילה ביום שהוגשה לשולחן, יש מקום לתקרית דיפלומטית. אבל. מה שנסתר מהעין ולא פורסם ברבים היא סטייתם לחפצים ישנים. כן, זו כנראה סטייה נפוצה ומתפשטת, בהתחשב בכמות שוקי הפשפשים הצצים להם חדשים לבקרים ומאיימים לכסות כל כיכר ראויה בעיר הזאת. עם השנים השם השתנה משוק פשפשים פשוט ל"שוק גרוטאות" מכובד, כזה בו כל "גרוטאה" דורשת משכנתא כיוון שאולי לואי הארבעה עשר ישב עליה או נפוליאון השלישי הסתכל עליה
 
שוק הפשפשים המפורסם ביותר, כזה שמספיק לומר "אני הולך לפשפשים" כדי שכולם יבינו בדיוק לאן הלכת, הוא השוק של פורט דה קליניאקור 18 (Porte de Clignancourt). השוק נושא את שם תחנת המטרו האחרונה של קו מס' 4, בכוון צפון העיר, כך שאין צורך לזכור את השם הארוך. כאן, בקצה העיר, על גבול הרובע השמונה עשרה, המאוכלס רובו במהגרים, נמצא השוק שכבר הפך למוסד פריזאי. בדרך מתחנת המטרו אל השוק, עשרות חנויות ודוכנים של מעילי עור מצוינים, המיוצרים בצפון אפריקה ונמכרים במחירים טובים. על רחבת החניה, וגם מתחת לגשרים, הוקמו מאות דוכנים של בגדים אופנתיים, כובעים, מטפחות, וכלים אפריקנים מעץ, שמביאים איתם המהגרים מסנגל וחוף השנהב. זה המקום הטוב ביותר לרכוש תוף ג'מבה מערב אפריקאי ואף לקבל שיעור ראשון חינם מהמוכר החייכן. 
לינה באזור תחנת המטרו פורט דה קליניאקור

שוק פשפשים, פריס
שוק פשפשים - כל גרוטאה דורשת משכנתה...  (צילום: Carl Campbell)
 

תקליטים של מייק בראנט

ברגע שחלפתם מתחת לגשר, לפחות רשמית אתם כבר לא בפריז, זוהי עיירת הפרברים סנט אואן (Saint Ouen) ועל שטחה יושב השוק הגדול. על הרחוב הראשי של השוק השתלטו בשנים האחרונות מוכרי קטורות מהודו, תכשיטים מתאילנד, חולצות מהודו ושאר מוצרים שבאופנה. הג'ינסים, קסטות הוידיאו וחגורות העור אל ישלו אתכם, אתם במקום הנכון, אם כי בכל פעם צריך לחפור ולגרד יותר עמוק כדי להרגיש בשוק של פשפשים.
 
אם תפנו מהרחוב הראשי פנימה לסמטאות השוק, שם תתחילו לגלות אותם, את הפשפשים. ערימות של ציוד צבאי ממלחמת העולם השנייה, דוכן משקפיים של שנות השישים, תקליטים של מייק בראנט והחיפושיות וערימות מעילים מימי המהפכה. לחובבי עתיקות לבית זהו גן עדן אמיתי. נברשות מסלונים של המאה ה- 19, כורסאות בקטיפת בורדו ועץ מגולף, והמלאכים, שמימיים וטהורים אחד אחד. מי שמוצרי נחושת עתיקים עושים לו את זה, ימצא כאן מחסן ענק שמתמחה בכל אביזרי הנחושת. ידיות, מנורות, אבזמים, מחזיקי נרות, שנדלייה, פעמוני כניסה ומה לא.
 
שוק פשפשים, פריס
שוק פשפשים - אפשר למצוא מציאות של ממש  (צילום: Carl Campbell)
 
טיפ קטן לסיום
לכו לאיבוד בסמטאות השוק של קליניאנקור ואל תסתפקו ברחוב הראשי. כיוון שהליכה לאיבוד דורשת אומץ והרבה אנרגיה, הנה טיפ קטן לסיום. פתחנו באוכל ונסיים באוכל, כפי שדורשת מאיתנו העיר הנהנתנית הזאת. בין סמטאות השוק, בין מחסני העתיקות, יושבת לה מסעדה קטנה וקסומה הנקראת שה לואיזט (Chez Louisette). מי שיגיע לכאן בשבת או ביום א' יחווה חוויה צרפתית אמיתית. שולחנות ארוכים אליהם מצטרפים המסובים, השותים יינות כמים ואוכלים פאטה, גבינות, ועוד כמה מנות טיפוסיות. המלצרים השמנים, וכמותם המלצריות, צועקים למטבח את ההזמנות כמו כאלה שכבר פתחו את הבקבוק השני שלהם היום. על במה קטנה ומקושטת מאוד יושבים נגן האקורדיון ונגן האורגן ומלווים זמרת צרפתייה, השרה בקול חם וצרוד את שירי אדית פיאף, איב מונטון וכל הגדולים והידועים. כל באי המסעדה מלווים אותה בשירה, בצעקות ובקריאות "לחיים". גם אם אתם לא מאוד רעבים, שווה לקחת שולחן קטן בקומה השנייה, לשתות יין מן החבית ולראות איך הצרפתים יוצאים מתוך עניבותיהם וחוגגים בגדול.
 
טיפ נוסף
לחובבי המזרח, סביב כיכר איטליה (Place d’Italie) יש מאות חנויות, סופרמרקטים, מסעדות ושווקים. תמצאו שם כל מוצר, כלי או מאכל מן המזרח הרחוק, כולל כאלו שאי אפשר למצוא אצלנו, כמו מוצרים מוויאטנם, לאוס, פקיסטן ואינדונזיה.

שוק ברובע לה דפנס, פריס
השוק ברובע לה דפאנס - מחכה לקונים נקי ומצוחצח  (צילום: Espen Sundve)
 

רשימת השווקים של פריז וסביבתה

פתוח
אופי השוק
שם ומיקום
שלישי - ראשון
פירות, ירקות ותוספות
 
Marche Mouffetard
Metro Censier-Daubenton
שלישי - ראשון
פירות ירקות ומוצרים צפון אפריקניים
 
Marche d'Aligre
Place d'Aligre
Metro Ledru -Rollin 
שלישי - שבת
פירות ירקות ותוספות
 
Marche de Montergueuil
Rue de Montergueuil
Metro Etienne Marcel
 
פירות ירקות ותוספות
 
Marche rue du Poteau
במורד גבעת מונמארטר
בעיקר שישי - שני
שוק פשפשים
 
Marche aux Puces
Porte de Clignancourt   (18)
Metro Porte de Clignancourt
בעיקר שבת - ראשון
שוק פשפשים
 
Marche aux Puces
Porte de Vanves 
Metro Porte de Vanves
שבת - שני
שוק פשפשים
 
Marche de Montreuil
Metro Porte de Montreuil
 
שוק ספרים משומשים
Parque Jorge Brassens
 
שלישי - שבת
פירות ירקות ותוספות
 
Marche de Buchy
Saint Germain des Pres
Metro Mabillon
 
חמישי וראשון
פירות ירקות ותוספות
 
Boulevard Richard Lenoir
Place de la Bastille
Metro Bastille
כל יום
שוק פרחים וצמחים
 
Le Marche aux fleurs
Place Louis Lepine
Metro Cite
 
שוק בעלי חיים (חיות מחמד)
 
שוק הציפורים
Quai de la Megisserie
Metro Pont Neuf
 
פירות ירקות ותוספות
 
Marche Poncelet
Rue Poncelet
 
 בגטים, פריס
למאפים של הצרפתים פשוט אין מתחרים!   (צילום: volantwish)





בתי מלון מומלצים בפריז

המלון ומלון הדירות שיובאו כאן ממוקמים בשדרות סן ז'רמן, ברובע הלטיני, במרחק הליכה מרבים מאתרי התיירות של פריז, ליד שתי תחנות מטרו, מהן ניתן להגיע לכל מקום בעיר. למרות המיקום המרכזי, האזור  שקט ויפהפה.

מלון מדיסון (Hôtel Madison by MH) הוא מלון 4 כוכבים, המציע חדרים וסוויטות מרווחות, כולם ממוזגים. ארוחת בוקר קונטיננטלית מוגשת מדי יום בטרקלין ארוחת הבוקר. צוות המלון שירותי ואדיב.
מלון מדיסון – השוואת מחירים
 
מלון דירות לה מזון סן ז׳רמן (La Maison Saint Germain) מציע דירות עם חדר שינה וחדר אורחים, המתאימות ל- 4 מבוגרים או משפחה. מטבח הדירה מצויד במקרר, מיקרו, מדיח, מכונת קפה, טוסטר וכל מה שצריך. המלון מציע חניה, שירות ניקיון יומי והסעות מ/אל נמל התעופה.
מלון הדירות לה מזון סן ז׳רמן – השוואת מחירים

מלון מומלץ בפריס  מלון מומלץ בפריס
מלון דירות מומלץ בפריס, דירה בפריז  דירה עם מטבח בפיז
בתי מלון מומלצים במרכז פריז - למעלה מלון מדיסון, למטה מלון דירות לה מזון סן ז׳רמן



 

מידע נוסף

 







 
אודות הכותב
ברק אפיק, הקים את חברת 'ברק אפיק טיולים', שהתמזגה עם החברה הגיאוגרפית - ברק אפיק. מלמד באוניברסיטה העברית דתות וטקסים של האינדיאנים באמריקה. כותב דוקטורט על פולחנים דתיים אינדיאניים ואת הספר "בני השמש", אודות תרבות האינקה בפרו.


לקריאת כתבות נוספות של ברק








מספר צפיות: 32483
5122