ג'אז בעיר האורות:
פסטיבלים ומועדונים בפריז
מאת: בנצי גורן


כל תייר מתחיל יודע כי פריז היא עיר של תרבות. זוהי עיר של אומנות מרתקת, מבנים היסטוריים עם סיפורים מעניינים, כנסיות בשפע, עשרות מוזיאונים, גלריות ואטרקציות תיירותיות לרוב. אך עיר האורות היא גם עיר של מוזיקה, ואחד הז'אנרים הפופולריים ביותר בפריז הוא הג'אז.


מוזיקת הג'אז נולדה אומנם בארה"ב, אך כבר בתחילת המאה ה- 20 נדדה לפריז ותפסה לה אחיזה בעיר האורות. בכתבה זו נתחקה אחר ההגעה של אומנות זו לבירת צרפת, ונמליץ על פסטיבלים ומועדוני ג'אז שכדאי להכיר.

1 / 6
2 / 6
3 / 6
4 / 6
5 / 6
6 / 6

מוזיקת הג'אז נדדה לפריז בתחילת המאה ה-20 ותפסה אחיזה בעיר (צילום: Moshan)
פסטיבל הג'אז של פריז הוא אחד הגדולים ביותר בעיר (צילום: Bruno Wilmart)
פסטיבל הג'אז של פריז נערך מדי שנה בפארק פלורל (צילום: Frédéric Hamelin)
הופעת רחוב בפסטיבל הג'אז ברובע סן ז'רמן דה פרה (צילום: David McSpadden)
בפריז מועדוני ג'אז רבים (צילום: Ben Freeman)
אנסמבל הג'אז SFJAZZ Collective בהופעה במועדון "בוקר חדש" (צילום: Bladsurb)

מפת העיר פריז עם מיקומי הפסטיבלים והמועדונים המוזכרים בכתבה


 ברירת מחדל



הג'אז צומח בסביבה עוינת

על מנת להבין את נסיבות ההגירה של הג'אז לפריז, צריך לחזור מעט לאחור במנהרת הזמן. בשנת 1865 הסתיימה מלחמת האזרחים האמריקאית בניצחון הצפון ובחורבן מוחלט של הדרום. עידן העבדות אומנם הגיע לסיומו הפורמלי, אולם במדינות הדרום סירבו לקבל זאת. תוצאות המלחמה הביאו לעליית כוחם של ארגונים כמו ה- KKK והעליונות הלבנה במדינות הדרום, ארגונים שמטרתם הייתה למרר את חיי השחורים עד כמה שניתן.

תקופה קצרה לאחר תום המלחמה, חוקקו בארה"ב חוקי ג'ים קרואו הנוראיים, חוקים שדרשו הפרדה גזעית בין לבנים לשחורים, דבר שהביא להדרתם של השחורים מהמרחב הציבורי הלבן עד כמה שניתן, תוך מתן שירותים נחותים לשחורים בתחומים רבים כמו בריאות, חינוך, תחבורה ועוד. ברור כי חוקים אלו העמיקו אצל האוכלוסייה השחורה את נחיתותה הכלכלית והחברתית.

כאשר החלה מוזיקת הג'אז להתפשט בארה"ב בתחילת המאה ה- 20, היא הייתה בלתי מובנת לחלקים גדולים באוכלוסייה, בעיקר זו הלבנה. רבים סירבו לראות בנגני הג'אז אומנים או מוזיקאים, אלא שחורים המנגנים מוזיקה שאינה ברורה. נגני ג'אז רבים הבינו אז כי אין להם כל כך עתיד בארה"ב וחיפשו אתגרים חדשים.
כתבה על טיול בעקבות שורשי המוזיקה האמריקאית
 
מוזיקאי ג'אז אמריקאיים
מוזיקאי ג'אז רבים עזבו את ארה"ב בעקבות העוינות כלפי השחורים והזלזול בז'אנר. במשך השנים הגיעו לפריז
גדולי האומנים בתחום, 
כמו מיילס דייויס (בחצוצרה) וצ'ארלי פארקר (בסקסופון) (שימוש חופשי)
 

החיילים האמריקאים מביאים את הג'אז לצרפת

בשנת 1914 פרצה "המלחמה הגדולה", ששנים אחר כך זכתה לשם מלחמת העולם הראשונה. בעיצומה של המלחמה שלחה ארה"ב לצרפת יחידות צבאיות של אמריקאים שחורים. יש לזכור כי באותה עת עדיין היו בצבא ארה"ב יחידות נפרדות לשחורים וללבנים, כמתחייב על פי חוקי ג'ים קרואו. החיילים האמריקאים שהגיעו לצרפת הביאו איתם את מוזיקת הג'אז, שהייתה פופולרית בקרב הקהילות שלהם בארה"ב.

מספר חודשים לאחר הגעתם של החיילים האמריקאים לצרפת, נשלחה להופיע בפניהם תזמורת שכונתה "לוחמי הגיהנום מהארלם" (Harlem Hellfighters) – תזמורת גדוד חיל הרגלים ה- 369 בה ניגנו כמובן שחורים בלבד, ובראשה עמד מי שזכה שנים אחר כך לכינוי "מרטין לותר קינג של המוזיקה", ג'יימס ריס יורופ. הסגנון החדש הזה, הדיקסי והרגטיים שניגנה התזמורת והצלילים הלא מוכרים הללו, מצאו את דרכם גם ללבבות של החיילים הצרפתים, וזו הייתה תחילתו של הרומן בין הצרפתים והג'אז.
 
תזמורת גדוד 369 של חיל הרגלים האמריקאי
ג'יימס ריס יורופ מוביל את תזמורת "לוחמי הגיהנום מהארלם" בפריז (שימוש חופשי)
 

בסרטון: תזמורת גדוד חיל הרגלים ה- 369 בהובלת ג'יימס ריס יורופ
 

פריז – אבן שואבת למוזיקאי ג'אז

המלחמה הסתיימה ובשנות ה- 20 אימצו הפריזאים את הסגנון החדש שהגיע לעיר. בשנים אלו, החלו מוזיקאים אמריקאים רבים להגיע לעיר האורות. חלקם עשו זאת כדי להופיע אך היו רבים שגם העתיקו את מקום מגוריהם לפריז: ג'וזפין בייקר עזבה את מועדון הפלנטיישן בהארלם והיגרה לפריז, קול פורטר עבר גם הוא לבירה הצרפתית, והזמרת האמריקאית אדלייד הול נישאה לבחור בריטי וביחד הם פתחו מועדון ג'אז בעיר האורות.

במשך השנים הגיעו לפריז גדולי האומנים בתחום הג'אז, ביניהם צ'ארלי פרקר, סידני בשה שלקח מוזיקאים צרפתים תחת חסותו וטיפח אותם, ומיילס דייויס שניהל רומן עם ג'ולייט גרקו והקליט בפריז את המוזיקה לסרטו הידוע של לואי מאל, "מעלית לגרדום". ואם אנחנו כבר בענייני קולנוע, אי אפשר שלא להזכיר את סרטו של ברטראן טברנייה "דקה לחצות" (Round Midnight) משנת 1986, המספר על נגן סקסופון שחור המגיע לפריז ומוצא שם עבודה. את ההשראה לסרטו שאב טברנייה מסיפורו של הפסנתרן האמריקאי באד פאוול שהיגר לפריז בתחילת שנות ה- 60.
 

בסרטון: קטע מהסרט "דקה לחצות" המספר על נגן סקסופון שחור המגיע לפריז בחיפוש אחר עבודה


על חשיבותה של פריז בהיסטוריה של הג'אז ניתן ללמוד מהאלבום שהוציא מלקולם מקלארן בשנת 1994, הנושא את השם Paris. מקלארן, אשר את עיקר פרסומו קנה לו כחבר בלהקת הפאנק "הסקס פיטולס", הפתיע את עולם המוזיקה עם אלבומו זה. זהו אלבום שכולו מכתב אהבה לעיר האורות, ובו הוא מספר על דמויות רבות מעולם המוזיקה אשר שמן נקשר לעיר: סרז' גינסבורג, סיד וישס, מיילס דייויס, ג'ולייט גרקו, אדית פיאף ועוד. שני השירים האהובים עליי במיוחד מתוך אלבום זה הם Miles And Miles Of Miles Davis וכמובן Jazz Is Paris, בשניהם מדובר על הרומן בין מיילס דייויס לג'ולייט גרקו. את השיר Jazz is Paris מבצע מקלארן ביחד עם קתרין דנב.

עד כמה הייתה פעילה סצנת הג'אז של פריז ועד כמה היה פורה שיתוף הפעולה בין אומנים צרפתיים לאמריקאיים, תעיד העובדה כי בתחילת שנות ה- 2000 הוציאה מחדש חברת יוניברסל 160 דיסקים עם הקלטות של אומני ג'אז אמריקאיים בפריז, כאשר בחלק גדול מהקלטות אלו הם משתפים פעולה עם אומנים מקומיים.


השיר Jazz Is Paris של מלקולם מקלארן, בביצוע יחד עם קתרין דנב, מתוך האלבום המוקדש לעיר האורות
 

פסטיבלי ג'אז בפריז

כיאה לעיר של תרבות, נערכים בפריז מדי שנה פסטיבלי מוזיקה שונים, חלקם כמובן גם בתחום הג'אז. בשורות הבאות אסקור את הבולטים שבהם.

פסטיבל הג'אז של פריז (Paris Jazz Festival)

אחד הפסטיבלים הגדולים בפריז הוא פרי יוזמתם של שני חברים חובבי ג'אז שהחליטו לשלב את המוזיקה האהובה עליהם עם הטבע, ומאז 1994 הוא נערך בקביעות מדי שנה בסביבות חודש יולי בפארק פלורל (Parc Floral) – פארק בוטני יפהפה עם מרחבים ירוקים ופריחה נהדרת. נעים מאוד לטייל בפארק ומי שמגיע עם ילדים, מובטח לו כי גם הם ייהנו שם. הפסטיבל נמשך כ-6 שבועות והוא מושך הרבה מאוד שמות גדולים בסצנת הג'אז העולמית.

הפארק נמצא בסמוך לטירת ונסן (Château de Vincennes) ויער ונסן (Bois de Vincennes), וניתן לשלב את הפסטיבל עם ביקור באתרים אלו.
 
פסטיבל הג'אז של פריז
פארק פלורל, פריז
פסטיבל הג'אז של פריז נערך מדי שנה בפארק פלורל היפהפה (צילום: CC Aalain)
 

בסרטון: טעימה מפסטיבל הג'אז של פריז בפארק פלורל
 

פסטיבל הג'אז של סן ז'רמן דה פרה (Festival Jazz à Saint-Germain-des-Prés)

רובע סן ז'רמן זכה למוניטין בעיקר עקב ריבוי בתי הקפה בו נהגו לשבת סלבריטאים רבים, אך בכל שנה בחודש מאי, משנה הרובע את פניו עם הגעתם של אומנים רבים. הפסטיבל של סן ז'רמן דה פּרֶה (Saint-Germain-des-Prés) מתקיים בעיר האורות מאז שנת 2001, ובשנים שחלפו מאז הספיק למצב את עצמו כאחד מפסטיבלי הג'אז החשובים בעולם. הארכיטקטורה הייחודית של רובע סן ז'רמן, האולמות והמרחבים הציבוריים, מהווים תפאורה הולמת לאירוע בעל שם עולמי. מומלץ מאוד לכל מי שמתכוון להגיע לפסטיבל הזה, לדאוג לסידורי לינה זמן רב מראש.
בתי מלון ברובע סן ז'רמן
 

בסרטון: טעימה מפסטיבל הג'אז של סן ז'רמן דה פרה


בתי מלון מומלצים ברובע סן ז'רמן

מלון ד'אובוסון (Hôtel D'Aubusson) המפואר שוכן באחוזה פרטית מהמאה ה- 17, במרחק כמה דקות הליכה מתחנת המטרו Odéon. בשטח המלון נמצא בר הג'אז האלגנטי Café Laurent ובו הופעות מדי ערב, מלבד ביום ראשון. המלון המתהדר ב- 5 כוכבים מציע חדרים מעוצבים ומודרניים, מרכז כושר וספא, חצר פנימית ובריכה מקורה.

מלון מדיסון (Hôtel Madison) הוא מלון 4 כוכבים הממוקם בסמוך לכנסיית סן ז'רמן דה פרה, ומציע מגוון חדרים אלגנטיים ברמות מחיר שונות. החדרים ממוזגים ומבודדים מרעש, וכוללים בין היתר טלוויזיה בלוויין, מיני בר ואינטרנט אלחוטי בחינם. ארוחת בוקר קונטיננטלית מצוינת מוגשת מדי יום, ובערבים פועל במקום בר מסוגנן.
 
בתי מלון ברובע סן ז'רמן דה פרה
מלונות מומלצים בסן ז'רמן – מלון ד'אובוסון (למעלה) ומלון מדיסון (למטה)


פסטיבל הג'אז לה וילט (Jazz à La Villette)

פסטיבל זה נערך מדי שנה בתחילת ספטמבר בפארק לה וילט (Parc de la Villette) הנמצא בצפון-מזרח פריז. הפסטיבל נמשך כעשרה ימים עד שבועיים ובמסגרתו מוקרנים גם סרטים רבים העוסקים בתחום הג'אז, מוצגות תערוכות ונערכות כיתות אומן על ידי אומנים המופיעים בפסטיבל.
 

בסרטון: מבט על פסטיבל הג'אז לה וילט
 

פסטיבל הג'אז בנליו בלו (Banlieues Bleues Festival)

פסטיבל זה, המתחיל בסוף מרץ ונמשך כחודש ימים, מתקיים בעיקר בפרברים הצפוניים של פריז: סן דני (Saint-Denis) ופנטין (Pantin). פסטיבל זה מתאפיין על ידי רפרטואר מגוון ביותר: יש בו ייצוג לג'אז המסורתי מניו אורלינס, לג'אז המודרני יותר וגם לסגנונות מוזיקה שאינם ג'אז טהור כמו הבלוז והגוספל.
לינה בסן דני  |  לינה בפנטין


בסרטון: טעימה מפסטיבל הג'אז בנליו בלו




מועדוני ג'אז בפריז

כדי ליהנות מהופעות ג'אז בעיר האורות, אין צורך להמתין לפסטיבלים. פריז מציעה מספר לא קטן של מועדוני ג'אז, חלקם ידועים יותר וחלקם פחות. במרחק הליכה קצר של כמה מאות מטרים ממרכז פומפידו (Pompidou Centre) ומזרקת סטראווינסקי (Stravinsky Fountain), נמצאים שלושה מועדוני ג'אז מומלצים:
 
מועדון הדוק דה לומברדס (Le Duc des Lombards)
המועדון נפתח בשנת 1986 ובמהלך השנים הופיעו בו לא מעט שמות גדולים. כדרכם של מועדוני ג'אז, לא מדובר במקום גדול אלא בתכולה של כמה עשרות מקומות. ניתן כמובן להזמין שתייה ומשהו לאכול.
כתובת: Rue des Lombards 42
 
מועדון הדוק דה לומבארדס, פריז
הופעה במועדון הדוק דה לומבארדס בפריז (צילום: CC Didier Vandon)


מועדון סנסט/סנסייד (Sunset/Sunside)
במרחק כמה עשרות מטרים מהדוק דה לומברדס נמצא מועדון ידוע נוסף – סנסט/סנסייד. מועדון זה נפתח בשנת 1983 ובו שני אולמות, כאשר אחד מהם במרתף. גם מועדון זה אינו גדול במיוחד וכל אחד מהאולמות יכול להכיל כ-100 איש.

אחת ההופעות הטובות הזכורות לי ממועדון זה היא של הפסנתרן האנגלי הנפלא גורדון בק. היה זה אי שם בתחילת שנות ה-2000 ופרט להופעה הנפלאה, זכורה לי הכמות הגדולה של חובבי הג'אז שהמתינו מחוץ למועדון בתקווה להשיג כרטיס כניסה. תמיד עדיף להזמין כרטיס מראש.
כתובת: Rue des Lombards 60
 
מועדון הסנסט/סנסייד, פריז
הרכבי ג'אז מנגנים במועדון הסנסט/סנסייד (צילומים: CC Luc Legay, Phil Hilfiker)


מועדון "הנשיקה המלוחה" (Le Baiser Salé)
מועדון זה נמצא ממש בצמוד לסנסט/סנסייד. גם הוא נפתח בשנת 1983 על ידי שני אחים חובבי ג'אז. המקום מכיל רק 70 מקומות, מה שהופך אותו לאינטימי במיוחד.
כתובת:  Rue des Lombards 58
 
מועדון
מועדון
מועדון "הנשיקה המלוחה" ולצידו מועדון סנסט/סנסייד (צילומים: CC EmRiPeter Potrowl)
 

בוקר חדש עולה על פריז

מועדון "בוקר חדש" (New Morning) גם הוא מהידועים בפריז. הוא גדול יותר מכל המועדונים האחרים שציינתי ותכולתו היא כ-500 איש, מה שהופך אותו למעין הכלאה בין מועדון ג'אז לאולם קונצרטים. יש לציין כי לא רק ג'אז מנגנים שם אלא גם ז'אנרים אחרים של מוזיקה ובמהלך השנים הופיעו שם אומנים ידועים כמו פרינס ובוב דילן.
כתובת: 7/9 Rue des Petites Écuries
 
מועדון
הרכב ג'אז מנגן במועדון "בוקר חדש" בפריז (צילום: CC Bladsurb)


סיפורה של המשפחה שפתחה את המועדון מעניין גם הוא. את המקום מנהלת קתרין פרחי, בת לאם שוויצרית חובבת מוזיקה ואב מצרי. הם עזבו את מצרים בתחילת שנות ה-60 לאחר שאביה איברהים נרדף שם פוליטית. מספר שנים לאחר שהגיעו לפריז, החליטה אימה של קתרין לפתוח את המועדון. מכיוון שהמשפחה יצאה אז לדרך חדשה, נבחר שם המועדון בהתאם.

"יש רק דבר אחד בעולם שהוא באמת חוצה גבולות", אומרת קתרין, "זוהי המוזיקה. ומוזיקת הג'אז היא קולם של חסרי הקול". לי לא נותר אלא להסכים עימה.
 
 

מידע נוסף

כתבות נוספות


בנצי גורן אודות הכותב
בנצי גורן, מדריך טיולים במספר יעדים בעולם ומרצה במגוון נושאים. חובב מוזיקה בכלל אך פריק של ג'אז בפרט. באתר של בנצי גורן תמצאו כתבות רבות על מקומות שונים בעולם.
 

בנצי עונה לשאלותיכם בפורום מומחי תיירות






סטטיסטיקות

0
מגזינים שנשלחו

0
שאלות ותשובות

0
כותבים באתר

0
כתבות באתר