4 ערים בארה"ב שכל חובב מוזיקה חייב לבקר בהן
מאת: שולמית ברנט


"אני רוצה להראות שגוספל, קאנטרי, בלוז, רית'ם אנד בלוז, ג'אז, רוקנרול הם כולם באמת רק דבר אחד – זו המוזיקה האמריקאית, וזו התרבות האמריקאית". אטה ג'יימס, זמרת ומחברת שירים אמריקאית, זוכת ארבעה פרסי גראמי ומוכרת לדור הצעיר כ"מלכה האם" של הבלוז והנשמה, היטיבה לתמצת מהי מוזיקה ותרבות אמריקאית. אך למעשה אותם הסגנונות המוזיקליים שהשפיעו על אומה שלמה ובהמשך על העולם כולו, נולדו והתפתחו בארבע ערים מרכזיות: נאשוויל, ממפיס, ניו אורלינס וניו יורק.


1 / 10
2 / 10
3 / 10
4 / 10
5 / 10
6 / 10
7 / 10
8 / 10
9 / 10
10 / 10

מועדוני הונקי טונק ברחוב ברודווי המרכזי בנאשוויל (צילום: chapin31)
העיר נאשוויל – בירת מוזיקת הקאנטרי (צילום: Kruck20)
הבמה של אולם הגראנד אול אופרי – ה"מכה" של עולם הקאנטרי (צילום: Todd Van Hoosear)
רחוב ביל התוסס בממפיס – בירת הבלוז (צילום: Bruce Emmerling)
אולפון ההקלטות המיתולוגי סאן סטודיו בממפיס (צילום: Frederic Barriol)
הרובע הצרפתי בניו אורלינס – בירת הג'אז העולמית (צילום: João Francisco)
ניו אורלינס היא כור היתוך של תרבויות שבא לידי ביטוי במוזיקה, באווירה ובארכיטקטורה (צילום: Rebecca Todd)
מחזות הזמר של ברודווי הם מהאטרקציות המרכזיות בעיר ניו יורק (צילום: aluxum)
האולם המפואר קרנגי הול – מהמפורסמים ביותר בארה"ב (צילום: demerzel21)
האווירה החופשית של פסטיבל וודסטוק האגדי מונצחת במוזיאון בבת'ל וודס (צילום: Steve Brown)

הקרקע שהצמיחה את שורשי המוזיקה האמריקאית

שלוש מבין ארבע הערים שבמוקד הכתבה נמצאות בדרום-מזרח ארצות הברית – חבל ארץ פחות מוכר לתייר הישראלי, החולק מאפיינים תרבותיים, היסטוריים, דתיים, חברתיים, כלכליים ופוליטיים משותפים, המבדילים אותם מאזורים אחרים בארה"ב. אלו הן מדינות שפרשו מן האיחוד לטובת ייסוד הקונפדרציה עם פרוץ מלחמת האזרחים, ונחשבות כיום – ביחס למדינות אחרות – עניות יותר, רפובליקניות ושמרניות יותר, דתיות יותר (מכונות "חגורת התנ"ך"), וגזעניות יותר על אף (או שמא בגלל) הריכוז הגבוה ביותר של אוכלוסייה אפרו-אמריקאית בשטחן, שהגיעה לשם במקור באמצעות העבדות.

ביקור בדרום שוזר את ההיסטוריה הייחודית של האזור – המושבות הצרפתיות, הבריטיות והספרדיות, העבדות, מלחמת האזרחים, השיקום, חוקי ג'ים קרואו וביטול ההפרדה הגזעית – יחד עם הגבולות הגאוגרפיים התחומים במפרץ מקסיקו ונהר המיסיסיפי הזורם אליו, שיצרו קרקע פורייה לחקלאות האופיינית למקום עם שדות הכותנה ומטעי הסוכר, לכדי סיפור אחד – המוזיקה.

לאורך השנים התקבצו לכאן מהגרים מארצות ומקבוצות אתניות שונות, והשילוב בין המסורות המוזיקליות וכלי הנגינה הייחודיים להם, יחד עם המסורות המוזיקליות, הכלים והמקצבים של האפריקנים-אמריקנים שגרו שם, הם שיצרו את העושר המוזיקלי הייחודי לאזור. הסגנונות המוזיקליים המוכרים כבלוז, ג'אז, קאנטרי ורוקנרול – השורשים של המוזיקה האמריקאית – נולדו בערים נאשוויל, ממפיס וניו אורלינס, המכונות יחד "משולש המוזיקה". הז'אנרים שנוצרו כאן היו מהחשובים ביותר במאה האחרונה, והשפיעו רבות על המוזיקה המודרנית בכל רחבי העולם.


מפת ארה"ב עם יעדי הטיול בארבע הערים המוזכרות בכתבה: 
נאשוויל, ממפיס, ניו אורלינס וניו יורק
 

 ברירת מחדל



נאשוויל – בירת מוזיקת הקאנטרי

"עולי רגל נוסעים לירושלים כדי לראות את ארץ הקודש, ואת יסודות אמונתם; אנשים הולכים לוושינגטון הבירה כדי לראות את הממשלה בפעולה ואת היסוד של המדינה שלנו; ומעריצים נוהרים לנאשוויל כדי לראות את הבסיס של מוזיקת קאנטרי, הגראנד אול אופרי".
(בראד פייזלי, זמר קאנטרי זוכה שלושה פרסי גראמי ועשרות פרסים נוספים)

הקאנטרי התפתח במדינות הדרום מתוך הג'אז והפולק, וכולל המון מוזיקה דתית ושירי אמונה, המהווים תשובה "לבנה" לגוספל ה"שחור". כיום הקאנטרי נחשב לסגנון המוזיקלי הפופולרי ביותר בארה"ב, על אף שהוא הכי פחות מוערך, ובשל כך העיר נאשוויל (Nashville) מלאה בתיירות פנים של אמריקאים שבאים לראות ולשמוע את הסגנון האהוב עליהם מתנגן 24/7 במועדונים או באולפני הקלטות.

כבר עם הנחיתה בשדה התעופה בנאשוויל, בירתה והעיר הגדולה של מדינת טנסי, אי אפשר שלא לחוש בכך שנמצאים ב"עיר המוזיקה" ו-"בירת הקאנטרי העולמית". כרזות של הופעות ופסטיבלים קרבים מלוות את הנוחתים כבר מהשרוול לעבר איסוף הכבודה, שם ישנם מיצגים רבים של גיטרות אמריקאיות של חברות מרטין וגיבסון. בנוסף, האנשים הסובבים את השדה מתהדרים במבטא מיוחד ובכובעי ומגפי בוקרים, כך שאי אפשר לפספס שהגעתם לדרום האמיתי.
בתי מלון בנאשוויל
 
נאשוויל, טנסי
נאשוויל, טנסי
ברוכים הבאים לנאשוויל – בירת הקאנטרי העולמית (צילומים: שולמית ברנט)
 

רחוב ברודווי ומועדוני ההונקי-טונק

מרכז העיר נאשוויל מרוחק כעשרים דקות משדה התעופה, ורוב נקודות העניין סובבות את הרחוב הראשי ברודווי (Broadway), המהווה אבן שואבת למוזיקאים. מומלץ לצאת לסיור רגלי שבו ניתן יהיה לספוג מעט מהאווירה התוססת של הרחוב, בעיקר בחלקו המזרחי לכיוון נהר קמברלנד (Cumberland River).

אזור זה משופע במועדונים המכונים "הונקי-טונק" (honky-tonk), שצלילי המוזיקה החיה בוקעים מהם כבר מעשר בבוקר ועד השעות הקטנות של הלילה. ריבה מק'נטייר, בלייק שלטון וגארת' ברוקס הם דוגמה קטנה לאומנים שפרצו לחיינו דרך הופעות באותם המועדונים, כך שאין לדעת לאן יגיע אותו האומן שתצפו בו שר. הכניסה חופשית לרוב המועדונים, וניתן לשבת בהם לאכול ולשמוע מוזיקה או לקום ולהצטרף לריקודי השורות. אם חשקה נפשכם בכובע או במגפי בוקרים, תוכלו למצוא אותם בחנויות שבין המועדונים.
 
מועדונים ברחוב ברודווי, נאשוויל, טנסי
רחוב ברודווי התוסס שופע מועדוני הונקי טונק עם מוזיקה חיה (צילום: mana5280)


ברחובות הסמוכים לברודווי נמצאות נקודות עניין נוספות, שגם הן במרחק הליכה נוח אחת מהשנייה: שדרות התהילה של עיר המוזיקה (Music City Walk of Fame) והיכל התהילה ומוזיאון מוזיקת הקאנטרי (Country Music Hall of Fame and Museum) – המשקף נאמנה את החשיבות של מוזיקת הקאנטרי לנשמתה של נאשוויל, ועמוס במוצגים מעניינים כמו הגיטרה של ג'וני קאש, הקאדילק של אלביס, והארכיון העצום על יצירות המוזיקה הרבות.
 
היכל התהילה ומוזיאון מוזיקת הקאנטרי, נאשוויל, טנסי
היכל התהילה ומוזיאון מוזיקת הקאנטרי, נאשוויל, טנסי
בהיכל התהילה ומוזיאון מוזיקת הקאנטרי מוצגים בין היתר אוספי גיטרות והקאדילק של אלביס 
(צילומים: 
Viv Lynch, Kelly Verdeck, Richard Franklin)
 

ביקור ב"מכה" של עולם הקאנטרי

ברכישת כרטיס משולב בהיכל התהילה, ניתן להמשיך מכאן באוטובוס ייעודי לביקור בסטודיו בי (RCA Studio B) – האולפנים המפורסמים בשדרות המוזיקה, בהם הקליטו אלביס פרסלי, דולי פרטון ורבים אחרים את הלהיטים הגדולים ביותר. מוזיאונים נוספים בסביבה השווים ביקור הם המוזיאון של ג'וני קאש (Johnny Cash Museum) והמוזיאון הלאומי למוזיקה אפריקנית-אמריקנית (National Museum of African American Music), שמולו שוכן אודיטוריום ריימן (Ryman Auditorium) – אולם הופעות ששימש במשך 30 שנה את תוכנית הרדיו הוותיקה "גרנד אול אופרי", עד שעברה למשכנה הנוכחי ממזרח למרכז העיר, וכיום מתקיימים בו סיורים והופעות.

מומלץ להרחיק בנסיעה כעשרים דקות ממרכז העיר, על מנת לצפות במופע קאנטרי אמיתי באולם הגרנד אול אופרי (Grand Ole Opry) העכשווי, מקום שלהופיע בו נחשב לפסגת שאיפותיהם של זמרי הקאנטרי בעולם. סיורים מודרכים מתקיימים באולם בשעות הבוקר ובצהריים לפני המופעים, הכוללים הצצה לכניסות האחוריות של האומנים, תיבות הדואר שלהם, 19 חדרי ההלבשה המפוארים העומדים לרשותם, כניסה מאחורי הקלעים של הבמה, עלייה לבמה העגולה המפורסמת שעברה לפה מאודיטוריום ריימן, ועוד.

כדאי להקדיש לנאשוויל לפחות יומיים-שלושה. במידה והזמן מאפשר, ישנם מוקדי עניין נוספים שאינם קשורים במוזיקה ומומלץ לבקר גם בהם – בניין הקפיטול (Capitol Hill) ופארק הסנטניאל (Centennial Park) בו מבנה תואם לפרתנון האתונאי, השוכנים במרחק הליכה מרחוב ברודווי, ואילו במרחק של כשעה וחצי נסיעה דרומה מן העיר, ניתן לבקר בעיירה לינצ'בורג (Lynchburg), בה נמצאת מזקקת הוויסקי הוותיקה והמפורסמת – ג'ק דניאלס.
 

אודיטוריום ריימן – אולם הופעות מפורסם המכונה "כנסיית האם של מוזיקת הקאנטרי"
 

מומלץ להצטרף לסיור מודרך באולם הגרנד אול אופרי – ה"מכה" של עולם הקאנטרי

 

ממפיס – בירת הבלוז ומקום הולדת הרוקנרול

"הבלוז? זו האמא של המוזיקה האמריקאית. זה מה שזה – המקור".
(בי.בי. קינג, "מלך הבלוז")

הנסיעה מנאשוויל אל ממפיס (Memphis), עיר הבלוז של אמריקה והעיר השנייה בגודלה בטנסי, אורכת כשלוש וחצי שעות. העיר ממוקמת בגבול המערבי של טנסי, על גדת נהר המיסיסיפי – מיקום אסטרטגי לסחר. בתקופת מלחמת האזרחים שטח העיר נשלט על ידי כוחות האיחוד, ולכן עבדים רבים ברחו לשם ממדינות הדרום. כך התנקזו בעיר אפריקנים-אמריקנים רבים שהיו שרים שירי בלוז בשדות הכותנה בדלתא של המיסיסיפי, ולימים שרו וניגנו במועדוני הבלוז ובאולפני ההקלטות הרבים שנפתחו ברחוב ביל (Beale Street). בי.בי. קינג, אלביס פרסלי, ג'וני קאש, אל גרין, ארית'ה פרנקלין וג'סטין טימברלייק הם מקצת האומנים שיצרו בעיר או החלו בה את דרכם המקצועית.

רצוי להקדיש לעיר יומיים, ועדיף להגיע לכאן לקראת סוף השבוע, כי בשאר הימים מרכז העיר מתרוקן ולא כל המועדונים פתוחים. חשוב לוודא מראש את שעות וימי הפעילות של נקודות העניין בממפיס, ולקחת בחשבון שהן פזורות ברחבי העיר במרחקי נסיעה קצרים אחד מן השני.
בתי מלון בממפיס

רחוב ביל, ממפיס, טנסי
רחוב ביל השוקק בממפיס מרכז מועדוני בלוז רבים (צילום: Heidi Kaden)
 

ביקור באולפני ההקלטות המיתולוגיים ובמועדוני הבלוז

עם ההגעה לעיר כדאי להתחיל בסיור במוזיאונים באחד מאולפני ההקלטות – סאן סטודיו (Sun Studio), בו הקליטו בי.בי. קינג, ג'רי לי לואיס, ג'וני קאש ואלביס פרסלי שהחל שם את דרכו המוזיקלית, וסטאקס (Stax) בו הקליטו אומני בלוז, סול ופאנק, כדוגמת אוטיס רדינג ואייזק הייז.

לקראת הערב כדאי לצאת לשיטוט ברחוב ביל כדי לספוג את האווירה המוזיקלית של העיר. בניגוד לרחוב ברודווי בנאשוויל, כאן רוב המועדונים פעילים יותר בשעות הערב והם גובים דמי כניסה. לכן, לאחר שיטוט ברחוב, מומלץ להיכנס למועדון בי.בי. קינג (B.B. King's Blues Club) המפורסם, וליהנות בו מארוחה במקביל למופע.
 
ממפיס, טנסי
התחילו את היום בביקור באולפן הקלטות וסיימו אותו במועדון בלוז (צילומים: שולמית ברנט, Heidi Kaden)
 

בין כנסיית הגוספל לאחוזה של מלך הרוקנרול

ז'אנרים מוזיקליים נוספים המזוהים עם ממפיס הם גוספל ורוקנרול. במידה ואתם נמצאים בעיר ביום ראשון, מומלץ לבקר בכנסייתו של אל גרין, זמר סול שזכה ב-11 פרסי גראמי שהחליט ללמוד כמורה לאחר שבת זוגו התאבדה. הכנסייה שהקים גרין (Full Gospel Tabernacle Church) פתוחה לקהל הרחב ומפורסמת בזכות מקהלת הגוספל שלה.

לא רחוק משם נמצאת אחוזתו של "מלך הרוקנרול" – גרייסלנד (Graceland), אותה קנה אלביס פרסלי בגיל 22 בלבד כאשר הפך לדמות מפורסמת, ומעריצים רבים מכל העולם טסים לכאן במיוחד כדי להציץ בחדרי האחוזה ובקברו שמחוצה לה, ובאוסף המזכרות של אהבותיו הרבות – תקליטים, בגדים, תצוגת המכוניות והאופנועים ועוד.

לאורך השנים האוכלוסייה האפריקנית-אמריקנית בעיר גדלה מאוד, וממפיס הפכה למוקד של עימותים אלימים בינם לבין הלבנים. לא בכדי היו בה הפגנות רבות של התנועה האמריקנית לזכויות האזרח, וב-1968 כאשר מנהיג התנועה, הכומר ד"ר מרטין לותר קינג, הגיע לתמוך באחת המחאות, הוא נורה למוות במוטל בו לן (Lorraine Motel). במבנה המוטל נפתח המוזיאון הלאומי לזכויות האזרח (National Civil Rights Museum), השופך אור על המאבק המתמשך (עד ימינו) למען חירותם ושוויון זכויותיהם של השחורים באמריקה.
 
המוזיאון הלאומי לזכויות האזרח, ממפיס, טנסי
המוזיאון הלאומי לזכויות האזרח במוטל לוריין בו נרצח ד"ר מרטין לותר קינג (צילום: שולמית ברנט)
 

אחוזת גרייסלנד היא יעד חובה למעריצי אלביס פרסלי

 

ניו אורלינס – עיר הולדתו של הג'אז

"לעולם לא תדע מה המשמעות של ג'אז אם תשאל מה זה אומר".
(לואי ארמסטרונג, ממוזיקאי הג'אז הגדולים ביותר הידוע כממציא שירת הג'אז)

הנסיעה מממפיס דרומה לניו אורלינס (New Orleans) שבמדינת לואיזיאנה היא ארוכה ורצוי לבצע כמה עצירות לאורך הדרך, ואולי אפילו לפצלה ליומיים. הנסיעה עוברת דרך מדינת מיסיסיפי בכביש 61 המכונה "כביש הבלוז" – כביש המשתרע בין שדות כותנה רחבי ידיים ועיירות חקלאיות קטנות בהם צמחו גדולי המוזיקאים של הבלוז: רוברט ג'ונסון, מאדי ווטרס, ג'ון לי הוקר ועוד רבים.

נקודת עצירה אפשרית היא בעיירה קלארקסדייל (Clarksdale) במיסיסיפי, בה קיים מוזיאון של מוזיקת הבלוז (Delta Blues Museum) המוקדש לאומנים שנולדו וגדלו באזור. בהמשך ניתן לעצור בעיירות ויקסבורג (Vicksburg) או נאצ'ס (Natchez), שבהן יש תצפיות יפות על נהר המיסיסיפי, וכן אתרים היסטוריים העוסקים במתיישבים הראשונים ובמלחמת האזרחים.

עם המעבר והכניסה למדינת לואיזיאנה, הנופים והשטחים החקלאיים לאורך נהר מיסיסיפי משתנים, ובתי האחוזה ומטעי הסוכר שנותרו נותנים הצצה לאורח החיים הדרומי בתקופת העבדות באזור. אחת האחוזות המפורסמות והמרשימות ביותר נקראת Oak Alley Plantation (מטע שדרת האלון), בה קיימים סיורים באחוזה ובבתי העבדים. עצירה אפשרית אחרונה לפני הכניסה לעיר והחזרה להתמקדות מוזיקלית, היא בביצות לואיזיאנה (Wetlands of Louisiana), בהן ניתן לצאת לסיור ולשייט בנוף הייחודי בו חיים תנינים ובעלי חיים נוספים, וניתן להתרשם מההיסטוריה של האזור ושל הקייג'ונים.
 
אחוזת Oak Alley Plantation, לואיזיאנה
אחוזת Oak Alley Plantation המרשימה בלואיזיאנה (צילום: Dirk Spijkers)

בסופה של הנסיעה הארוכה מגיעים אל ניו אורלינס, העיר הגדולה בלואיזיאנה ואחת הערים המיוחדות והמרתקות בארה”ב, ורצוי להקדיש לה לפחות יומיים-שלושה.

כור היתוך של תרבויות

סיפורה של ניו אורלינס, השוכנת קרוב לשפך נהר המיסיסיפי למפרץ מקסיקו, שזור בסיפורי העבדות שהגיעו במשלוחים מאפריקה לנמל העיר, יחד עם עברה תחת שליטה אינדיאנית, צרפתית, ספרדית ושוב צרפתית עד שנרכשה מנפוליאון על ידי האמריקנים. בנוסף לכך, לאחר רכישתה החלה הגירה לעיר מהאיטי ומקובה, לצד נדידת מהגרים ממוצא גרמני, איטלקי ואירי בתוך ארה"ב. כל זה יחד יצר כור היתוך של תרבויות בעיר שהוביל את צאצאי העבדים לחשיפה למוזיקה של התרבויות השונות, ומתוך כך נוצר הג'אז. עדויות נוספות לשילוב האתני המיוחד שנוצר בעיר קיימות בארכיטקטורה הספרדית והאיטלקית, האווירה הקריבית הנינוחה שהעניקו לעיר את הכינוי The Big Easy, שפע הקרנבלים, האוכל הייחודי, ועוד ועוד.

הרובע הצרפתי הוא לב העיר והמרכז המוזיקלי המוכר, ובשני הרחובות המרכזיים – בורבון (Bourbon Street) ופרנצ'מן (Frenchmen Street), תמצאו מועדוני מוזיקה שוקקים המנגנים באופן תמידי ומושכים אליהם תיירים רבים. לרוב הכניסה אליהם חופשית ומומלץ לבלות בהם לעת ערב. אחד המועדונים המפורסמים ביותר בהופעותיו הוא פרסרביישן הול (Preservation Hall), והכניסה אליו כרוכה בתשלום ובהזמנת מקום מראש. לואי ארמסטרונג, ג'יימס בוקר, פאטס דומינו, סידני בשה, ארל קינג ואירמה תומאס הם מקצת מהאומנים שיצרו בעיר, וניתן למצוא פסלים בדמותם ברחבי הרובע.
בתי מלון בניו אורלינס  |  בתי מלון ברובע הצרפתי
 
הרובע הצרפתי, ניו אורלינס, לואיזיאנה
הרובע הצרפתי, ניו אורלינס, לואיזיאנה
הרובע הצרפתי הוא הלב הפועם של ניו אורלינס, והמוזיקה נוכחת כאן בכל מקום
(צילומים: Kristina Volgenau, rickz, Robson Hatsukami Morgan)
 

יעדי טיול נוספים בניו אורלינס

מחוץ לרובע הצרפתי, בסמוך לחנויות האאוטלט על טיילת הנהר, נמצא Mardi Gras World – מתחם עצום שבו מייצרים ומאחסנים מתקנים לתהלוכות של פסטיבל המרדי גרא המפורסם של ניו אורלינס, הנחגג מדי שנה בחודש פברואר. לאחר הביקור במתחם, מומלץ להמשיך על הטיילת לכיוון מיקום עגינת ספינות הקיטור, ולצאת לשיט המלווה במוזיקה חיה של להקת ג'אז לאורך נהר המיסיסיפי.

במסגרת הזמן שנותר לכם בעיר, ניתן לבקר בשדרות סנט צ'רלס (Saint Charles Avenue), בכיכר ג'קסון (Jackson Square), בקתדרלת סנט לואיס (St Louis Cathedral) המרשימה, בפארק לואי ארמסטרונג (Louis Armstrong Park), בסופרדום (Superdome) ובשכונות הישנות והמתחדשות של העיר שהושפעו רבות מהוריקן קתרינה.
 
כיכר ג'קסון וקתדרלת סנט לואיס, ניו אורלינס
כיכר ג'קסון וקתדרלת סנט לואיס, מיעדי הטיול הבולטים בניו אורלינס (צילום: Sean Pavone)
 



ניו יורק – מחזות זמר ורוקנרול

"אם אוכל להצליח שם, אצליח בכל מקום. זה תלוי בך – ניו יורק, ניו יורק".
(פרנק סינטרה, זמר, שחקן ומפיק, המכונה "יו"ר הדירקטוריון")

אחרי שהכרנו את ערי הדרום, כעת מגיע תורו של "התפוח הגדול"! טיסה פנימית מניו אורלינס תביא אתכם לעיר הגדולה במדינת ניו יורק, השונה לחלוטין באופייה ובתרבותה ממדינות הדרום. היא דמוקרטית יותר, ליברלית יותר, עשירה יותר, בעלת אוכלוסייה גדולה ומגוונת יותר, ובעלת מוסדות השכלה רבים, גדולים ויוקרתיים. העיר ניו יורק (New York City) נחשבת לבירת העולם מבחינה תרבותית, כלכלית ותקשורתית. בהיותה עיר הגירה – גם חיצונית וגם פנימית, כמו האוכלוסייה השחורה ממדינות הדרום לאחר מלחמת האזרחים – יש בה ניקוז תרבויות שונות וסגנונות מוזיקליים רבים.

בניו יורק החלה לפעול "תנועת הרנסנס של הארלם", אשר היוותה מרכז לתרבות אפריקנית-אמריקנית בעיר, ובהמשך גם הפכה אותה למרכז הג'אז המודרני. בעיר פועלים אין-ספור מועדונים מוזיקליים, אולמות קונצרטים ענקיים ותיאטראות מפוארים, בפרט במנהטן (Manhattan) – הלב הפועם של ניו יורק והמרכז התרבותי שלה. זוהי העיר המושלמת לקנח בה בסוף טיול מוזיקלי, ולצאת למופעים של מיטב הזמרים והלהקות העכשוויים, לצפות במחזות הזמר של ברודווי ברובע התיאטראות (Theater District) ולבקר באולמות מוזיקליים כמו רדיו סיטי (Radio City Music Hall) או קרנגי הול (Carnegie Hall), הנחשבים לאולמות הידועים ביותר בארה"ב.
בתי מלון בניו יורק  |  בתי מלון ברובע התיאטראות של ברודווי  |  כתבות על ניו יורק וצפון-מזרח ארה"ב
 
ברודווי, ניו יורק
מחזות הזמר של ברודווי הם מסימני ההיכר של העיר ניו יורק (צילום: Randy Lemoine)

קרנגי הול, ניו יורק
קרנגי הול – אחד מאולמות המופעים המפורסמים ביותר בארה"ב (צילומים: שולמית ברנט, demerzel21)
 

כל הז'אנרים מובילים לוודסטוק

אין דרך טובה יותר לסיים את הטיול מאשר במקום שהשאיר חותם מוזיקלי תרבותי על אומה שלמה, במסגרת פסטיבל וודסטוק שהתרחש ב-1969 ואיגד לתוכו את כל הז'אנרים המוזיקליים שהזכרנו עד כה. הנסיעה מניו יורק צפונה לבת'ל (Bethel), העיירה בה נערך אז הפסטיבל, אורכת כשעתיים ועוברת בדרך נופית ירוקה ברוב ימות השנה וכתומה-אדמדמה בתקופת הסתיו. המוזיאון בבת'ל וודס (Museum At Bethel Woods) משמר את המדשאות האדירות בהן התקיים הפסטיבל ואת מורשתו על ידי חשיפת המבקר למערבולת של חושים עם אוטופיה של מוזיקה, שלום ואהבה.
 
בת'ל וודס, ניו יורק
קפיצה קטנה בזמן לוודסטוק – המוזיאון בבת'ל וודס והמדשאות שאירחו את הפסטיבל המיתולוגי 
(צילומים: שולמית ברנט, bulletproofsoul67)


חשוב לזכור שכל המוזיקה שפרחה בשנות ה-60 לא הייתה קיימת אלמלא הבלוז והרוקנרול שנולדו בדרום, כדברי ג'ון לנון: "שום דבר לא השפיע עליי עד ששמעתי את אלביס. בלי אלביס, לא היו ביטלס". בלעדי הרקע ההיסטורי והתרבותי הקשוח של מדינות הדרום, לא היו נוצרים הסגנונות המוזיקליים האהובים ומלאי ההשפעה שאנו חשופים אליהם היום. ביקור בארבע הערים הללו נותן הצצה לרקע שממנו הכול צמח, יחד עם ביקורת ולמידה לרלוונטיות בימינו אנו, וחובה על כל חובב מוזיקה לבקר בהם כדי להבין את היסוד הזה.
 

מידע נוסף

כתבות נוספות


שולמית ברנט אודות הכותבת
שולמית ברנט, מדריכת טיולים מטעם החברה הגיאוגרפית בצפון אמריקה. בעלת משפחה שורשית בארצות הברית, ובקיאה בתרבות המקומית על שלל גווניה. בוגרת קורס מדריכי טיולים לחו"ל של החברה הגיאוגרפית, תואר ראשון בחינוך ובתקשורת חזותית ותואר שני במשפטים. סקרנית ואוהבת לגלות תרבויות ומקומות חדשים. מטיילת כדרך חיים במקומות מיוחדים, בארץ ובחו"ל (טיילה ב-5 יבשות) – לבד ובקבוצות. אוהבת טבע ואדם, חובבת צילום, מוסיקה וספורט, ותמיד מחכה להרפתקה הבאה.








0
מגזינים שנשלחו

0
שאלות ותשובות

0
כותבים באתר

0
כתבות באתר