מידע כללי למטיילים בשווייץ
מאת: כרמית וייס

למתכננים חופשה בשווייץ מומלץ לקרוא את השורות הבאות, בהן אספר על כמה ממאפינייה של המדינה שאני כל כך אוהבת לטייל בה.

דגל שוויץ על ספינת טיולים, פסטורליה שוויצרית (צילום: Adam-Springer)

26 קנטונים ו- 7 שרים בלבד!

שווייץ היא פדרציה (איחוד) של 26 קנטונים, שהם בעלי אוטונומיה נרחבת בעינייני בריאות, חינוך וחוק. השלטון המרכזי, שמושבו בעיר הבירה ברן, אחראי לנושאי מדיניות חוץ, מדיניות מטבע, דואר, תקשורת וכדומה. לכל קנטון יש פרלמנט וממשלה משלו ולשלטון המרכזי יש פרלמנט וממשלה מרכזיים.

הפרלמנט של שווייץ (Bundesversammlung), שמושבו בעיר הבירה ברן, מורכב משני בתים, שנציגיהם נבחרים כל ארבע שנים:

♦ Ständerat מועצת המדינות (Council of States) - בה מיוצגים 46 נציגים, שניים מכל קנטון ואחד מכל "חצי קנטון" (קנטונים קטנים).

♦ Nationalrat האסיפה הלאומית (National Council) - בה 200 נציגים, הנשלחים מכל קנטון באופן יחסי למספר תושביו.

הממשלה השוויצרית היא בת שבעה שרים (!), והיא נבחרת על ידי הפרלמנט כל ארבע שנים. ראש הממשלה נבחר מתוך שבעת חברי הממשלה, לכהונה של שנה אחת בלבד וברוטציה.

כתבה על עיר הבירה ברן | כל הכתבות על שווייץ

משאלי העם הנהוגים בשווייץ יכולים לשנות החלטות של השלטון המרכזי. על מנת להכריז על משאל עם יכולה כל קבוצה של אזרחים לאסוף 50,000 חתימות, בתוך 100 ימים. במשאל העם יכול רוב פשוט (50%) של הבוחרים לבטל כל חוק של הפרלמנט. גם שמונה קנטונים שמתאגדים יחדיו יכולים להכריז על משאל עם לביטול חוק.

בניין הפרלמנט של שווייץ בעיר ברן, בו נבחרת הממשלה אחת ל- 4 שנים (צילום: CC Axel Tschentscher)

  טיולי אקטיב - אופניים, שייט והליכה לחצו לרשימת יעדים »
  טיול עצמאי למדינות הבלטיות לחצו לרשימת היעדים »
  צלילה ביעדים אקזוטיים לחצו לרשימת יעדים »

הקנטונים של שווייץ

שווייץ מורכבת מ- 26 קנטונים, אשר שישה מתוכם הם קנטונים קטנים מאד, הנחשבים "חצי קנטון". כל קנטון מחולק למספר רשויות מקומיות.

הקנטון עם מספר התושבים הקטן ביותר (16,000 תושבים) הוא קנטון אפנצל אינר-רודן (Appenzell Innerrhoden), שנוצר מחלוקתו לשניים של קנטון אפנצל. הקנטון עם מספר התושבים הגדול ביותר (1.5 מיליון תושבים) הוא קנטון ציריך (Zürich).

הקנטון בעל השטח הקטן ביותר (37 קמ"ר) הוא קנטון בזל-שטאדט ( Basel-Stadt), אחד משני הקנטונים של אזור באזל, ואילו הגדול ביותר (7,105 קמ"ר) הוא קנטון גראובינדן (Graubünden) במזרח שווייץ.

כתבה על באזל | כתבות על מזרח שווייץ

לכל קנטון חוקה, פרלמנט, ממשלה ובתי משפט משלו. כל הנושאים שאינם בסמכותו של השלטון המרכזי תלויים בהחלטות הקנטון. בכל הקנטונים מונהגת דמוקרטיה פרלמנטרית (הפרלמנט הוא מקור הכח), למעט שני קנטונים בהם מונהגת דמוקרטיה ישירה. בשני קנטונים אלו, אפנצל אינר-רודן וגלרוס, מתקבלות ההחלטות באסיפה כללית של התושבים (Landsgemeinden), הנערכת אחת לשנה.

לכל קנטון חוקים, מערכת בתי ספר ובריאות משלו. הקנטונים שונים זה מזה במידה ניכרת במסורת, במנהגים, בסגנון הבניה, ובעוד מאפיינים רבים. בכל קנטון נהוגה שפה רשמית, מתוך אחת מארבע השפות הרשמיות של שווייץ - גרמנית, צרפתית, איטלקית ורומאנש. השוויצרים קנאים מאד לקנטון הולדתם.
עוד על הקנטונים של שווייץ בכתבה תכנון טיול בשווייץ

מסורת בת מאות בשנים, תהלוכת ירידת הבקר מההרים בקנטון אפנצל השמרני (צילום: כרמית וייס)
מתוך כתבה על טיול עם ילדים במזרח שווייץ

כלכלת שווייץ

לשווייץ כלכלה חזקה ויציבה מזה שנים רבות, והיא מדורגת כאחת הכלכלות החזקות בעולם כולו. ענפי התעשיה העיקריים הם בנקאות, תיירות וייצור תרופות וכימיקלים.

שווייץ היא מדינה קפיטליסטית, שרוב התעשיה שלה מצויה בידיים פרטיות. מיעוט המשאבים הטבעיים שלה חייב אותה להשקיע בתעשיה הדורשת דיוק ואיכות. השעון השוויצרי המפורסם הוא אכן אחד מענפי היצוא המובילים של שווייץ. גם השוקולד השוויצרי, הידוע באיכותו, הוא אחד מענפי התעשיה המובילים, לצד תעשיית המכונות, התרופות והנשק. לעומת זאת, הפרה השוויצרית הנודעת ושאר ענפי החקלאות, מעסיקים רק כעשרה אחוז מהתושבים, וחלקם בהכנסות קטן עוד יותר. מרבית החקלאות עוסקת בגידול בקר, שהחלב שלו משמש לייצור הגבינות השוויצריות המפורסמות.

מערכת הסעד השוויצרית היא מהמפותחות בעולם. למרות הרווחה הכלכלית רק 37% מתושבי שווייץ הם בעלי בתים משלהם, וכל השאר חיים בדירות שכורות. מאחר ודירות אלו נבנו לצרכי השכרה, ניתן לגור בהן ללא מגבלת זמן, ומשפחות רבות אינן מוצאות כדאיות בקניית בית משלהן.

מערכת הרכבות בשווייץ, השקעות עתק ואיכות מעוררת קנאה (צילום: Swiss Travel)

חינוך בשווייץ

האחריות למערכת החינוך מוטלת בעיקר על הקנטונים, לצד אחריות מישנית של הרשויות המקומיות והמדינה, ומסיבה זו אין לשווייץ משרד חינוך.
בתי הספר בשווייץ מחולקים ל:

Vorschulstufe - קדם בית ספר (גני ילדים).

Primarstufe - בית ספר יסודי.

Sekundarstufe I - בית ספר תיכון נמוך, השלב האחרון של חינוך החובה, עד כיתה ח'. מכין את התלמידים לאחד משני המסלולים בשלב הבא, וקובע אם יעברו למסלול הבגרות או למסלול המקצועי.

Sekundarstufe II - בית ספר תיכון גבוה. מחולק לשני מסלולים – לימודים לבגרות (מיעוט) והכשרה מקצועית (הרוב), הכוללת גם עבודה כשוליה במקצוע הנבחר. 90% מהתלמידים בשווייץ מסיימים שלב זה עם תעודת בגרות או תעודת מקצוע, בתום 10 עד 12 שנות לימוד (בהתאם למסלול בו בחרו).

Tertiärstufe - הכשרה מקצועית גבוהה (התמחויות) ואוניברסיטאות.

החינוך השוויצרי בהחלט מעורר קנאה, ילדות מתוקות בקנטון ואלה בדרום שווייץ (צילום: כרמית וייס)

צבא שווייץ

מדוע צריך צבא בשווייץ? אתם בוודאי תוהים, הרי היא שומרת על ניטרליות ולא הייתה מעורבת במלחמות מזה עידן ועידנים. ובכן, שווייץ, השולטת על מעברי ההרים האסטרטגיים של הרי האלפים, מוקפת מדינות גדולות וחזקות, ולכן הקפידה תמיד על צבא חזק. בשנת 2003 הוחלט על הקטנה משמעותית של הצבא, אך עדיין נהוג גיוס חובה לכל הגברים. אלו שאינם יכולים לשרת מסיבה כלשהי מחויבים בשרות אזרחי (מעין שרות לאומי). עבור הבנות הגיוס הוא התנדבותי והן יכולות לשרת בכל תפקיד, כולל תפקידים קרביים. הגברים משרתים 18 עד 21 שבועות, ולאחר מכן הם משרתים שלושה שבועות כל שנה עד גיל 26. לאחר גיל 26 הם ממשיכים לשרת במילואים עד גיל 32. רק אחוז קטן מהחיילים, ביחידות היותר מקצועיות, משרתים תקופה ארוכה יותר.

ערבוב של נוף אלפיני וים-תיכוני, תערובת של שוויץ ואיטליה בקנטון טיצ'ינו בדרום שוויץ (צילום: AleMasche72)

גופים בינלאומיים שבסיסם בשווייץ

בשווייץ מרוכזים מוסדות של אירגונים בינלאומיים רבים בזכות היותה מדינה נייטראלית. המפורסם מכולם הוא ארגון הצלב האדום, אשר הוקם בז'נבה ושם מרכזו עד היום. למרות שחלק ניכר ממוסדות האו"ם נמצאים אף הם בשווייץ, היא הצטרפה לארגון רק בשנת 2002.

שווייץ גם אינה חברה באיחוד האירופי, משום שתושביה דחו את ההצטרפות במשאל עם. למרות זאת היא מקיימת קשרים הדוקים עם חברות האיחוד ומעבירה סיוע כלכלי לחברות החלשות שלו.

כתבה על העיר ז'נבה

איכות סביבה שוויצרית

השוויצרים מקפידים מאד לשמור על הסביבה, וכמו כל דבר שהם עושים, הם עושים זאת עד הסוף. מרבית האנרגיה מיוצרת בשווייץ על ידי מפעלים הידרואלקטריים. מרבית התעשיה השוויצרית היא תעשיה קלה, שאינה מזהמת את הסביבה. השוויצרים מפרידים אשפה למיחזור בקפדנות רבה, מזה שנים רבות, ואחוז ניכר מהאשפה הולך למיחזור (פסולת אורגנית, נייר, פלסטיק, מתכת). בחלק ניכר מהקנטונים האשפה הביתית, שאינה למיחזור, נזרקת רק בשקי אשפה ששולם עליהם מראש, או שהודבקו עליהם מדבקות המעידות על תשלום. תשלום זה נותן תמריץ כלכלי למחזר כל מה שניתן.

בשווייץ חוקי בניה קפדניים, המסייעים בשמירה על הצביון הכפרי של הכפרים והעיירות (בניה מעץ, בניה נמוכה וכד'). גם על היערות שומרים בעזרת חוקים המקפידים שלא יופר האיזון בין כריתת העצים לנטיעת עצים חדשים. מנהרות רבות נחצבות עבור כבישים ורכבות, כדי לא לפגוע ביופי של הנוף. ואם חשבתם שהאדניות הפורחות המעטרות כל חלון ומרפסת, והגינות המושקעות, באות להם בקלות, זה ממש לא כך. מרבית הצמחייה אינה שורדת את הקור של החורף, ובאביב שותלים השוויצרים החרוצים שתילים חדשים מהמשתלה, בשלל צבעים, שהופכים את בתיהם חגיגה לעיניים.

אדניות פורחות, לא שורדות בחורף והשוויצרים שותלים אותן כל קיץ מחדש (צילום: Victoria Ofsthun)

עם הקפדה כזו על הסביבה, מה הפלא ששווייץ נראית כמו... שווייץ!

מידע נוסף

השכרת רכב בשווייץ
לינה בשווייץ

שווייץ לפי אזורים

מרכז שווייץ | מזרח שווייץ
דרום מזרח שווייץ (טיצ'ינו)
דרום-מערב שווייץ (קנטון ואלה)
אזור אגם ז'נבה | מערב שווייץ
סקי בשווייץ

אודות הכותבת

כרמית וייס (Carmit Weiss), מנסה להעביר את אהבתה לנופים דרך הצילום והכתיבה, מנהלת אתר Gotravel ואחת הכותבות המרכזיות בו. חרשה את אירופה וצפון אמריקה וטעמה גם את טעמן של היבשות האחרות. בעלת ניסיון רב בתכנון טיולים, גולשת סקי ואמא לארבעה גולשים צעירים.

כרמית עונה לשאלותיכם בפורום מומחי תיירות

לקריאת כתבות נוספות של כרמית