אוסטריה היהודית – מסע בין היסטוריה, אתרים ומורשת
מאת:
ההיסטוריה היהודית של אוסטריה נוכחת גם היום במקומות רבים בהם מבקרים המטיילים - בכיכרות וברחובות של וינה, בבתי הכנסת ובמוזיאונים, באנדרטאות ובאתרי ההנצחה. היכרות עם הסיפורים שמאחורי המקומות הללו מוסיפה לביקור רובד נוסף, ומאפשרת להבין את סיפורה של קהילה שידעה תקופות של פריחה ושגשוג לצד רדיפות וחורבן, ושבה לקיים באוסטריה חיים יהודיים פעילים גם כיום.
הקהילה היהודית באוסטריה כיום קטנה בהרבה מזו ששגשגה כאן לפני השואה. לקהילה היהודית של וינה (IKG) כמעט 8,000 חברים רשומים, ועל פי הערכתה חיים בעיר כ־12 אלף יהודים. זוהי הקהילה היהודית הגדולה באוסטריה ומרכזה של מרבית הפעילות היהודית במדינה.
שורשי החיים היהודיים באוסטריה עתיקים מאוד. מסמכים מעידים על קהילה יהודית בווינה כבר בימי הביניים, אך ממצא ארכיאולוגי שהתגלה בבורגנלנד מעיד על נוכחות יהודית באזור עוד הרבה קודם. מאז עברו יהודי אוסטריה תקופות של שגשוג לצד גירושים ורדיפות, אמנציפציה ופריחה תרבותית יוצאת דופן, ולבסוף את חורבן הקהילה בתקופת השואה. את הסיפור הזה אפשר לפגוש גם כיום בבתי הכנסת, במוזיאונים, בבתי הקברות ובאנדרטאות שנותרו ברחבי אוסטריה.
שורשי החיים היהודיים באוסטריה עתיקים מאוד. מסמכים מעידים על קהילה יהודית בווינה כבר בימי הביניים, אך ממצא ארכיאולוגי שהתגלה בבורגנלנד מעיד על נוכחות יהודית באזור עוד הרבה קודם. מאז עברו יהודי אוסטריה תקופות של שגשוג לצד גירושים ורדיפות, אמנציפציה ופריחה תרבותית יוצאת דופן, ולבסוף את חורבן הקהילה בתקופת השואה. את הסיפור הזה אפשר לפגוש גם כיום בבתי הכנסת, במוזיאונים, בבתי הקברות ובאנדרטאות שנותרו ברחבי אוסטריה.
סמל לסיפוריהם של כ־65 אלף יהודי אוסטריה שנרצחו בשואה
טיולי אופניים מודרכים ועצמאיים לחצו לרשימת יעדים » טיולי הייקינג לחובבי הליכה לחצו לרשימת היעדים » חופשות סקי באתרים נבחרים לחצו לרשימת היעדים »
היהודים בווינה בימי הביניים
בתחילת המאה ה־13 החלה הקהילה היהודית בווינה לגדול ולהתבסס. בשנת 1244 העניק הדוכס פרידריך השני מבאבנברג כתב זכויות ליהודי אוסטריה, שהסדיר את מעמדם והעניק להם הגנה וזכויות בתחומי המסחר, המשפט וחיי הקהילה. מרכזה של הקהילה היהודית התפתח באזור שנקרא כיום יודנפלאץ (Judenplatz), בלב העיר העתיקה של וינה
למטיילים כיום זה אחד המקומות הטובים ביותר לפגוש את התקופה: מתחת למוזיאון יודנפלאץ, שלוחה של המוזיאון היהודי של וינה, נמצאים שרידי בית הכנסת מימי הביניים, שהתגלו בחפירות ארכיאולוגיות. במוזיאון מוצגת כיום תערוכת הקבע Our Medieval City, המספרת את סיפורה של הקהילה היהודית הראשונה בווינה. באותה כיכר ניצבת כיום גם האנדרטה לזכר 65 אלף יהודי אוסטריה שנרצחו בשואה, שיצרה האמנית הבריטית רייצ'ל וייטריד ונחנכה בשנת 2000. כך, במקום אחד בווינה נפגשים למעשה שני קצוות של ההיסטוריה היהודית בעיר – הקהילה המשגשגת של ימי הביניים וחורבן יהדות אוסטריה בשואה.
כיכר יודנפלאץ בווינה - במרכז: אנדרטת השואה של רייצ'ל וייטריד, במקום בו נמצאים שרידי בית כנסת מימי הביניים.
מימין: פסלו של גוטהולד אפרים לסינג, מהוגי הנאורות הבולטים ומי שקרא לסובלנות דתית ולשוויון בין בני הדתות.
הפסל המקורי שהוצב כאן ב־1935 הוסר והותך בידי הנאצים; הפסל הנוכחי הוחזר לכיכר ב־1981 (צילום: Hans Weingartz)
למטיילים כיום זה אחד המקומות הטובים ביותר לפגוש את התקופה: מתחת למוזיאון יודנפלאץ, שלוחה של המוזיאון היהודי של וינה, נמצאים שרידי בית הכנסת מימי הביניים, שהתגלו בחפירות ארכיאולוגיות. במוזיאון מוצגת כיום תערוכת הקבע Our Medieval City, המספרת את סיפורה של הקהילה היהודית הראשונה בווינה. באותה כיכר ניצבת כיום גם האנדרטה לזכר 65 אלף יהודי אוסטריה שנרצחו בשואה, שיצרה האמנית הבריטית רייצ'ל וייטריד ונחנכה בשנת 2000. כך, במקום אחד בווינה נפגשים למעשה שני קצוות של ההיסטוריה היהודית בעיר – הקהילה המשגשגת של ימי הביניים וחורבן יהדות אוסטריה בשואה.
הפסל המקורי שהוצב כאן ב־1935 הוסר והותך בידי הנאצים; הפסל הנוכחי הוחזר לכיכר ב־1981
היהודים בימי בית הבסבורג – מגזירות וינה לחזרה הדרגתית
בסוף המאה ה־13 עבר השלטון ב אוסטריה לידי בית הבסבורג, ובמהלך המאות הבאות ידעו היהודים תקופות מתחלפות של הגנה ושגשוג לצד הגבלות ורדיפות. עיסוקם של יהודים רבים בהלוואת כספים ובגביית מסים, בין השאר משום שמקצועות אחרים היו חסומים בפניהם, תרם למתיחות ולעוינות כלפיהם. במהלך המאה ה־14 התרבו ההגבלות והרדיפות, אך הקהילה היהודית בווינה המשיכה להתקיים ואף לשגשג לפרקים.
השבר הגדול הגיע בשנים 1420–1421, באירועים שנודעו בשם גזירות וינה (Wiener Gesera). בהוראת הדוכס אלברכט החמישי נאסרו יהודי וינה ואוסטריה התחתית, רכושם הוחרם ורבים גורשו. כ־200 מבני הקהילה שנותרו בווינה הוצאו להורג בשריפה. בית הכנסת הגדול ביודנפלאץ נהרס, ובכך בא הקץ על הקהילה היהודית הראשונה של וינה. שרידי אותו בית כנסת התגלו בחפירות מתחת לכיכר, וכיום ניתן לראותם כחלק מהביקור במוזיאון יודנפלאץ.
במחצית השנייה של המאה ה־15 השתנה המצב שוב. הקיסר פרידריך השלישי (Frederick III) נודע ביחסו הסובלני יחסית ליהודים ואף זכה בפי מתנגדיו לכינוי "מלך היהודים". בתקופתו זכו יהודים להגנה והתאפשרה התיישבות מחודשת בחלק מנחלותיו, אך גם תקופה זו לא הבטיחה את ביטחונם לאורך זמן.
כתבות על יעדי טיול באוסטריה
מגירוש לסובלנות – יהודי אוסטריה במאות ה־17 וה־18 במאה ה־17 התחדשה הקהילה היהודית בווינה, ורבים מחבריה התיישבו באזור אונטרר ורד (Unterer Werd), מעבר לתעלת הדנובה, בשטח שהוא כיום רובע לאופולדשטאדט (Leopoldstadt). בשנת 1670 הורה הקיסר לאופולד הראשון לגרש את יהודי וינה. בית הכנסת נהרס ובמקומו הוקמה כנסייה, והאזור קיבל את השם לאופולדשטאדט, על שמו של הקיסר. אלא שהגירוש לא האריך ימים, והצורך באנשי כספים ובסוחרים הביא לחזרתם של יהודים לווינה כבר בשנים שלאחר מכן.
גם במאה ה־18 ידעו היהודים הגבלות קשות. הקיסרית מריה תרזה לא נודעה בסובלנות כלפיהם והטילה מגבלות על מגוריהם ופעילותם. המפנה הגיע בתקופת בנה, הקיסר יוזף השני, שהושפע מרעיונות הנאורות. בשנת 1782 פרסם את כתב הסובלנות (Toleranzpatent), שביטל חלק מההגבלות שהוטלו על היהודים, הרחיב את אפשרויות התעסוקה והלימודים שלהם ואפשר השתלבות רבה יותר בחברה. עם זאת, עדיין לא הוענק ליהודים שוויון זכויות מלא והם לא הורשו להקים בווינה קהילה יהודית עצמאית או בית כנסת ציבורי.
במקביל גדלה מאוד האוכלוסייה היהודית בשטחי האימפריה בעקבות חלוקת פולין ב־1772, שבה סופחה גליציה לבית הבסבורג. מכאן ואילך הלכה והתחזקה הנוכחות היהודית באימפריה, והדרך נפתחה בהדרגה לפריחה הגדולה של יהדות וינה במאה ה־19.
. 
השבר הגדול הגיע בשנים 1420–1421, באירועים שנודעו בשם גזירות וינה (Wiener Gesera). בהוראת הדוכס אלברכט החמישי נאסרו יהודי וינה ואוסטריה התחתית, רכושם הוחרם ורבים גורשו. כ־200 מבני הקהילה שנותרו בווינה הוצאו להורג בשריפה. בית הכנסת הגדול ביודנפלאץ נהרס, ובכך בא הקץ על הקהילה היהודית הראשונה של וינה.
במחצית השנייה של המאה ה־15 השתנה המצב שוב. הקיסר פרידריך השלישי (Frederick III) נודע ביחסו הסובלני יחסית ליהודים ואף זכה בפי מתנגדיו לכינוי "מלך היהודים". בתקופתו זכו יהודים להגנה והתאפשרה התיישבות מחודשת בחלק מנחלותיו, אך גם תקופה זו לא הבטיחה את ביטחונם לאורך זמן.
כתבות על יעדי טיול באוסטריה
גם במאה ה־18 ידעו היהודים הגבלות קשות. הקיסרית מריה תרזה לא נודעה בסובלנות כלפיהם והטילה מגבלות על מגוריהם ופעילותם. המפנה הגיע בתקופת בנה, הקיסר יוזף השני, שהושפע מרעיונות הנאורות. בשנת 1782 פרסם את כתב הסובלנות (Toleranzpatent), שביטל חלק מההגבלות שהוטלו על היהודים, הרחיב את אפשרויות התעסוקה והלימודים שלהם ואפשר השתלבות רבה יותר בחברה. עם זאת, עדיין לא הוענק ליהודים שוויון זכויות מלא והם לא הורשו להקים בווינה קהילה יהודית עצמאית או בית כנסת ציבורי.
במקביל גדלה מאוד האוכלוסייה היהודית בשטחי האימפריה בעקבות חלוקת פולין ב־1772, שבה סופחה גליציה לבית הבסבורג. מכאן ואילך הלכה והתחזקה הנוכחות היהודית באימפריה, והדרך נפתחה בהדרגה לפריחה הגדולה של יהדות וינה במאה ה־19.
תור הזהב של יהדות וינה
השינוי במעמדם של יהודי אוסטריה החל בהדרגה כבר בסוף המאה ה־18, בעקבות כתב הסובלנות של הקיסר יוזף השני. בשנת 1812 התיר הקיסר פרנץ הראשון להקים בית תפילה ובית ספר יהודי ברחוב זייטנשטטנגאסה (Seitenstettengasse) בווינה, ובשנים 1825–1826 נבנה במקום בית הכנסת שטאדטטמפל (Stadttempel). בית הכנסת נבנה בתוך גוש בניינים, מאחורי חזית הפונה לרחוב, בהתאם למגבלות שהוטלו אז על בתי תפילה שאינם קתוליים. כיום זהו בית הכנסת המרכזי של וינה ואחד האתרים החשובים למטיילים בעקבות המורשת היהודית בעיר.
שנת 1848, שנת המהפכות באירופה ועלייתו לשלטון של הקיסר פרנץ יוזף הראשון, הייתה נקודת מפנה נוספת. יהודים השתתפו במהפכה ובמאבק לחופש דת, עיתונות והשכלה, וב־1852 הוכרה רשמית הקהילה היהודית של וינה. המפנה הגדול הגיע בשנת 1867, עם החוקה החדשה והקמת האימפריה האוסטרו־הונגרית, כאשר יהודי האימפריה זכו לשוויון זכויות אזרחי מלא. הקיסר פרנץ יוזף נחשב לדמות אהודה במיוחד בקרב יהודי האימפריה. בתקופת שלטונו הוסרו מגבלות על עיסוק במקצועות ועל בעלות על נכסים, ויהודים השתלבו באוניברסיטאות, בכלכלה, במקצועות החופשיים ובחיי התרבות. בשנת 1869, בדרכו לטקס פתיחת תעלת סואץ, ביקר הקיסר גם בירושלים, נפגש עם נציגי הקהילה היהודית ואף תרם להשלמת בית הכנסת תפארת ישראל בעיר העתיקה.
השוויון האזרחי וההגירה לווינה מרחבי האימפריה הביאו לפריחה חסרת תקדים של הקהילה. בשנת 1910 חיו בווינה כ־174 אלף יהודים, קרוב לתשעה אחוזים מאוכלוסיית העיר, וב־1923 כבר נמנו בה יותר מ־200 אלף. בתי כנסת ובתי תפילה הוקמו כמעט בכל רובעי העיר, ולצדם התפתחו מוסדות חינוך, תרבות, רווחה וארגונים יהודיים רבים. יהודי וינה מילאו תפקיד מרכזי בהפיכתה לאחת מבירות התרבות והמדע של אירופה. בין השמות המזוהים עם התקופה נמצאים אבי הפסיכואנליזה זיגמונד פרויד, המלחין גוסטב מאהלר, הסופר סטפן צווייג, הפילוסוף מרטין בובר ובנימין זאב הרצל, שהגיע לווינה מבודפשט ב־1878, עבד כעיתונאי בעיתון Neue Freie Presse וב־1896 פרסם בה את ספרו "מדינת היהודים".
את עקבותיה של התקופה הזו אפשר לפגוש גם כיום ברחבי וינה. לצד בית הכנסת שטאדטטמפל, ששרד את הפוגרום של נובמבר 1938, אפשר לבקר במוזיאון זיגמונד פרויד בביתו ובמרפאתו לשעבר ברחוב Berggasse 19, ובמוזיאון היהודי של וינה, המספר את סיפורה של הקהילה ואת תרומתה לעיר.
בית הכנסת שטאדטטמפל, שרד את הפוגרום של ליל הבדולח (צילום: Bic)
שואת יהודי אוסטריה
רבים מיהודי אוסטריה הצליחו להימלט, אך יותר מ־65 אלף נרצחו בשואה. זכרם מונצח כיום במספר אתרים בווינה, ובהם האנדרטה בכיכר יודנפלאץ וקיר השמות לזכר קורבנות השואה (Shoah Wall of Names) בפארק אוסטריכי, שנחנך בשנת 2021 ועליו חקוקים שמותיהם של עשרות אלפי יהודי אוסטריה שנרצחו. מחוץ לווינה נמצא אתר ההנצחה החשוב ביותר לתקופה זו באוסטריה – מחנה הריכוז מאוטהאוזן (Mauthausen), כ־20 ק"מ ממזרח ללינץ. המחנה הוקם ב־1938 והפך למרכז של מערכת גדולה של מחנות משנה ועבודת כפייה. כיום פועל במקום אתר ההנצחה מאוטהאוזן, שבו אפשר לראות חלקים מהמחנה, תערוכות ומספר רב של אנדרטאות שהקימו מדינות וקהילות לזכר קורבנותיו.
שנת 1848, שנת המהפכות באירופה ועלייתו לשלטון של הקיסר פרנץ יוזף הראשון, הייתה נקודת מפנה נוספת. יהודים השתתפו במהפכה ובמאבק לחופש דת, עיתונות והשכלה, וב־1852 הוכרה רשמית הקהילה היהודית של וינה. המפנה הגדול הגיע בשנת 1867, עם החוקה החדשה והקמת האימפריה האוסטרו־הונגרית, כאשר יהודי האימפריה זכו לשוויון זכויות אזרחי מלא. הקיסר פרנץ יוזף נחשב לדמות אהודה במיוחד בקרב יהודי האימפריה. בתקופת שלטונו הוסרו מגבלות על עיסוק במקצועות ועל בעלות על נכסים, ויהודים השתלבו באוניברסיטאות, בכלכלה, במקצועות החופשיים ובחיי התרבות. בשנת 1869, בדרכו לטקס פתיחת תעלת סואץ, ביקר הקיסר גם בירושלים, נפגש עם נציגי הקהילה היהודית ואף תרם להשלמת בית הכנסת תפארת ישראל בעיר העתיקה.
השוויון האזרחי וההגירה לווינה מרחבי האימפריה הביאו לפריחה חסרת תקדים של הקהילה. בשנת 1910 חיו בווינה כ־174 אלף יהודים, קרוב לתשעה אחוזים מאוכלוסיית העיר, וב־1923 כבר נמנו בה יותר מ־200 אלף. בתי כנסת ובתי תפילה הוקמו כמעט בכל רובעי העיר, ולצדם התפתחו מוסדות חינוך, תרבות, רווחה וארגונים יהודיים רבים. יהודי וינה מילאו תפקיד מרכזי בהפיכתה לאחת מבירות התרבות והמדע של אירופה. בין השמות המזוהים עם התקופה נמצאים אבי הפסיכואנליזה זיגמונד פרויד, המלחין גוסטב מאהלר, הסופר סטפן צווייג, הפילוסוף מרטין בובר ובנימין זאב הרצל, שהגיע לווינה מבודפשט ב־1878, עבד כעיתונאי בעיתון Neue Freie Presse וב־1896 פרסם בה את ספרו "מדינת היהודים".
את עקבותיה של התקופה הזו אפשר לפגוש גם כיום ברחבי וינה. לצד בית הכנסת שטאדטטמפל, ששרד את הפוגרום של נובמבר 1938, אפשר לבקר במוזיאון זיגמונד פרויד בביתו ובמרפאתו לשעבר ברחוב Berggasse 19, ובמוזיאון היהודי של וינה, המספר את סיפורה של הקהילה ואת תרומתה לעיר.
במרץ 1938 סופחה אוסטריה לגרמניה הנאצית, במהלך שנודע בשם אנשלוס (Anschluss). הסיפוח התקבל בהתלהבות בקרב חלקים גדולים מהאוכלוסייה, ומיד לאחריו החלו רדיפות היהודים: השפלות פומביות, החרמת רכוש ועסקים, פיטורים ושלילת זכויות. ערב האנשלוס הייתה וינה ביתה של אחת הקהילות היהודיות הגדולות והמשגשגות באירופה, ובה כ־180 אלף חברי הקהילה היהודית. בלילה שבין 9 ל־10 בנובמבר 1938, במהלך פוגרום ליל הבדולח, נשרפו ונהרסו בתי הכנסת ובתי התפילה ברחבי וינה, חנויות יהודיות נבזזו ואלפי יהודים נעצרו. יוצא הדופן היה בית הכנסת שטאדטטמפל, שלא הועלה באש בשל מיקומו בתוך גוש מגורים, וכך שרד והוא פעיל עד היום.
רבים מיהודי אוסטריה הצליחו להימלט, אך יותר מ־65 אלף נרצחו בשואה. זכרם מונצח כיום במספר אתרים בווינה, ובהם האנדרטה בכיכר יודנפלאץ וקיר השמות לזכר קורבנות השואה (Shoah Wall of Names) בפארק אוסטריכי, שנחנך בשנת 2021 ועליו חקוקים שמותיהם של עשרות אלפי יהודי אוסטריה שנרצחו. מחוץ לווינה נמצא אתר ההנצחה החשוב ביותר לתקופה זו באוסטריה – מחנה הריכוז מאוטהאוזן (Mauthausen), כ־20 ק"מ ממזרח ללינץ. המחנה הוקם ב־1938 והפך למרכז של מערכת גדולה של מחנות משנה ועבודת כפייה. כיום פועל במקום אתר ההנצחה מאוטהאוזן, שבו אפשר לראות חלקים מהמחנה, תערוכות ומספר רב של אנדרטאות שהקימו מדינות וקהילות לזכר קורבנותיו.
רבים מיהודי אוסטריה הצליחו להימלט, אך יותר מ־65 אלף נרצחו בשואה. זכרם מונצח כיום במספר אתרים בווינה, ובהם האנדרטה בכיכר יודנפלאץ וקיר השמות לזכר קורבנות השואה (Shoah Wall of Names) בפארק אוסטריכי, שנחנך בשנת 2021 ועליו חקוקים שמותיהם של עשרות אלפי יהודי אוסטריה שנרצחו. מחוץ לווינה נמצא אתר ההנצחה החשוב ביותר לתקופה זו באוסטריה – מחנה הריכוז מאוטהאוזן (Mauthausen), כ־20 ק"מ ממזרח ללינץ. המחנה הוקם ב־1938 והפך למרכז של מערכת גדולה של מחנות משנה ועבודת כפייה. כיום פועל במקום אתר ההנצחה מאוטהאוזן, שבו אפשר לראות חלקים מהמחנה, תערוכות ומספר רב של אנדרטאות שהקימו מדינות וקהילות לזכר קורבנותיו.
באוקטובר 1942 נותרו בווינה כ־8,000 יהודים בלבד, לעומת כ־180 אלף ערב האנשלוס. רובם היו בני זוג בנישואי תערובת או אנשים שהיו מוגנים זמנית מגירוש מסיבות אחרות. בתום המלחמה נותרו בווינה רק כמה אלפי יהודים, ורק מעטים מהנמלטים שבו אליה. יותר מ־65 אלף יהודי אוסטריה נרצחו בשואה, והקהילה היהודית המפוארת של וינה, שהייתה מהגדולות והמשפיעות באירופה, כמעט ונמחקה.
טיולי אופניים מודרכים ועצמאיים לחצו לרשימת יעדים » טיולי הייקינג לחובבי הליכה לחצו לרשימת היעדים » חופשות סקי באתרים נבחרים לחצו לרשימת היעדים »
עם תום המלחמה
כתבה על טיול בחבל זלצבורגלנד
אחד מניצולי מחנה מאוטהאוזן היה שמעון ויזנטל, ששוחרר במאי 1945 והקדיש חלק גדול מחייו לאיסוף מידע ולאיתור פושעי מלחמה נאצים. לאחר המלחמה פעל בלינץ, שם הקים מרכז לתיעוד שעסק באיסוף עדויות ומידע על פושעים נאצים - פעילות שהקנתה לו לימים את הכינוי "צייד הנאצים".
עשרות שנים חלפו עד שאוסטריה החלה להתמודד באופן גלוי יותר עם חלקם של אוסטרים בפשעי הנאצים. ביטוי בולט לכך רואים כיום בווינה: בשנת 2000 נחנכה בכיכר יודנפלאץ האנדרטה לזכר כ־65 אלף יהודי אוסטריה שנרצחו בשואה. באותו יום נפתח גם מוזיאון יודנפלאץ, שבו מוצגים שרידי בית הכנסת של הקהילה היהודית מימי הביניים - וכך מתחברים באותה כיכר ראשיתה של יהדות וינה וחורבנה מאות שנים מאוחר יותר.
יהדות אוסטריה כיום וינה
כתבה על יעדי טיול בווינה
גם יחסה של אוסטריה לעברה השתנה בהדרגה. במשך שנים הציגה המדינה את עצמה בעיקר כ"קורבן הראשון" של גרמניה הנאצית, אך משנות ה־80 וה־90 התחזקה ההכרה בחלקם של אוסטרים בפשעי הנאצים. בשנת 1991 הכיר הקאנצלר פרנץ ורניצקי באחריותם המשותפת של אוסטרים לפשעי הרייך השלישי. בהמשך הוקמו קרנות לפיצוי קורבנות הנאצים ולהשבת רכוש, ונוספו ברחבי המדינה מוזיאונים, אנדרטאות ואתרי הנצחה.
לצד התחדשות החיים היהודיים, האנטישמיות לא נעלמה. בשנים האחרונות אף נרשמה עלייה חדה במספר התקריות המדווחות: בשנת 2025 תיעד המרכז לדיווח על אנטישמיות של הקהילה היהודית בווינה 1,532 תקריות אנטישמיות באוסטריה - המספר השנתי הגבוה ביותר מאז החל התיעוד.
עבור המטייל היהודי וינה היא כיום עיר שבה קיימת תשתית יהודית מפותחת וחיי קהילה פעילים, אך בתי הכנסת ומוסדות הקהילה מאובטחים, ובחלקם נדרשת הרשמה מראש לביקור. המפגש בין הקהילה החיה של ימינו לבין בתי הכנסת, המוזיאונים, האנדרטאות ושרידי הקהילות שקדמו לה מאפשר למטייל לעקוב אחר כמעט אלף שנות היסטוריה יהודית באוסטריה.
כתבה על טיול בחבל זלצבורגלנד
אחד מניצולי מחנה מאוטהאוזן היה שמעון ויזנטל, ששוחרר במאי 1945 והקדיש חלק גדול מחייו לאיסוף מידע ולאיתור פושעי מלחמה נאצים. לאחר המלחמה פעל בלינץ, שם הקים מרכז לתיעוד שעסק באיסוף עדויות ומידע על פושעים נאצים - פעילות שהקנתה לו לימים את הכינוי "צייד הנאצים".
עשרות שנים חלפו עד שאוסטריה החלה להתמודד באופן גלוי יותר עם חלקם של אוסטרים בפשעי הנאצים. ביטוי בולט לכך רואים כיום בווינה: בשנת 2000 נחנכה בכיכר יודנפלאץ האנדרטה לזכר כ־65 אלף יהודי אוסטריה שנרצחו בשואה. באותו יום נפתח גם מוזיאון יודנפלאץ, שבו מוצגים שרידי בית הכנסת של הקהילה היהודית מימי הביניים - וכך מתחברים באותה כיכר ראשיתה של יהדות וינה וחורבנה מאות שנים מאוחר יותר.
יהדות אוסטריה כיום וינה
כתבה על יעדי טיול בווינה
גם יחסה של אוסטריה לעברה השתנה בהדרגה. במשך שנים הציגה המדינה את עצמה בעיקר כ"קורבן הראשון" של גרמניה הנאצית, אך משנות ה־80 וה־90 התחזקה ההכרה בחלקם של אוסטרים בפשעי הנאצים. בשנת 1991 הכיר הקאנצלר פרנץ ורניצקי באחריותם המשותפת של אוסטרים לפשעי הרייך השלישי. בהמשך הוקמו קרנות לפיצוי קורבנות הנאצים ולהשבת רכוש, ונוספו ברחבי המדינה מוזיאונים, אנדרטאות ואתרי הנצחה.
לצד התחדשות החיים היהודיים, האנטישמיות לא נעלמה. בשנים האחרונות אף נרשמה עלייה חדה במספר התקריות המדווחות: בשנת 2025 תיעד המרכז לדיווח על אנטישמיות של הקהילה היהודית בווינה 1,532 תקריות אנטישמיות באוסטריה - המספר השנתי הגבוה ביותר מאז החל התיעוד.
עבור המטייל היהודי וינה היא כיום עיר שבה קיימת תשתית יהודית מפותחת וחיי קהילה פעילים, אך בתי הכנסת ומוסדות הקהילה מאובטחים, ובחלקם נדרשת הרשמה מראש לביקור. המפגש בין הקהילה החיה של ימינו לבין בתי הכנסת, המוזיאונים, האנדרטאות ושרידי הקהילות שקדמו לה מאפשר למטייל לעקוב אחר כמעט אלף שנות היסטוריה יהודית באוסטריה.
גם יחסה של אוסטריה לעברה השתנה בהדרגה. במשך שנים הציגה המדינה את עצמה בעיקר כ"קורבן הראשון" של גרמניה הנאצית, אך משנות ה־80 וה־90 התחזקה ההכרה בחלקם של אוסטרים בפשעי הנאצים. בשנת 1991 הכיר הקאנצלר פרנץ ורניצקי באחריותם המשותפת של אוסטרים לפשעי הרייך השלישי. בהמשך הוקמו קרנות לפיצוי קורבנות הנאצים ולהשבת רכוש, ונוספו ברחבי המדינה מוזיאונים, אנדרטאות ואתרי הנצחה.
לצד התחדשות החיים היהודיים, האנטישמיות לא נעלמה. בשנים האחרונות אף נרשמה עלייה חדה במספר התקריות המדווחות: בשנת 2025 תיעד המרכז לדיווח על אנטישמיות של הקהילה היהודית בווינה 1,532 תקריות אנטישמיות באוסטריה - המספר השנתי הגבוה ביותר מאז החל התיעוד.
עבור המטייל היהודי וינה היא כיום עיר שבה קיימת תשתית יהודית מפותחת וחיי קהילה פעילים, אך בתי הכנסת ומוסדות הקהילה מאובטחים, ובחלקם נדרשת הרשמה מראש לביקור. המפגש בין הקהילה החיה של ימינו לבין בתי הכנסת, המוזיאונים, האנדרטאות ושרידי הקהילות שקדמו לה מאפשר למטייל לעקוב אחר כמעט אלף שנות היסטוריה יהודית באוסטריה.
מידע נוסף
כתבות על וינה ומזרח אוסטריה
כתבות על מערב אוסטריה והטירול
כתבות על מערב אוסטריה והטירול
 |
אודות הכותבת
כרמית וייס (Carmit Weiss) מנסה להעביר את אהבתה לנופים דרך הצילום והכתיבה, אותם הפכה מתחביב למקצוע, מנהלת אתר Gotravel ואחת הכותבות המרכזיות בו. טעמה את כל היבשות והרחיקה אפילו עד אנטארקטיקה, ולא קיים מקום שהיא לא חולמת לחזור אליו שוב. בעלת ניסיון רב בתכנון טיולים, גולשת סקי ואמא לארבעה "הכי יפים בעולם".
|
כרמית עונה לשאלותיכם בפורום מומחי תיירות
