.jpg)
.jpg)
טיול לקווקז הרוסי
מאת: ד"ר גלעד (גילי) חסקין
נופי הקווקז הרוסי, רכס ההרים הנמתח בין הים הכספי לים השחור, מרשימים ומגוונים. האתרים שלאורכם מספקים הצצה לסגנון חייהם המיוחד של המקומיים, בכפרים הקסומים ובשילוב מסלולים בטבע הפראי.
מפת האזור ועליה נקודות העניין המתוארות בכתבה
להגדלה ניתן ללחוץ על הפינה העליונה
.jpg)
טיול עצמאי למדינות הבלטיות לחצו לרשימת היעדים » הפלגות לארצות הקוטב הצפוני לחצו לקבלת כל האפשרויות » טיולי אקטיב - אופניים, שייט והליכה לחצו לרשימת יעדים » טיולי עצמאי למדינות אירופה לחצו לרשימת היעדים »
מתמקמים ב"עיר המשוררים"
בקדם הקווקז מישורים נרחבים, בהם מגדלים תירס, חמניות וגידולי שדה אחרים. הנסיעה דרך הנוף החקלאי אורכת כחצי שעה, עד לעיר פיאטיגורסק Pyatigorsk) ) - מילולית: "חמשת ההרים". אכן, סביב העיר חמישה הרי געש "עובריים" ( Cinder Cone ) – בראשית צמיחתם. פיאטיגורסק, שנוסדה בשנת 1780, היתה ביתם של משוררים רבים שחיו פה בזמנים שונים, כמו טולסטוי ופושקין. המשורר הרוס י מיכאיל יורייביץ' לֶרְמוֹנְטוֹב, המכונה לעיתים "משורר הקווקזים", נורה בעיר בדו-קרב מטופש, בשנת 1841. בנוסף, בעיר התגורר בצעירותו יוסף טרומפלדור.
לינה בעיר פיאטיגורסק
נכנסים לשטחי הקווקז והנוף הופך פראי ודרמטי (צילום: גילי חסקין)
טבילה ראשונה במעיין
התחלנו את הסיור באגם פרובל ( Proval ), שהוא אגם קטן בתוך בולען קארסטי ( Sink hole ) מרשים, בעומק של 40 מ' – ובו מעיין מרפא. בעבר השתלשלו אליו בחבל מלמעלה, אך כיום ישנה כניסה מסודרת מהצד.
לאורך הרחוב הראשי, המוביל לאגם, בתי מלון ומקומות מרפא שנבנו בסגנון הרוסי הקלאסי של לפני המהפכה. בכל מקום גדלים אגוזי מלך לרוב, שהגיעו לכאן מאסיה התיכונה על דרך המשי. אנו מתבוננים בעצי תִּרְזָה במלוא הדרם ושותים קווַאס - משקה מוגז המיוצר מתסיסה של חיטה ושעורה, בעל אחוזי אלכוהול מועטים (עד 1.2%), צבע חום עד שחור וטעם מתוק עם חמיצות.
הלאה משם מעיינות חמים. כאן התושבים המקומיים נהגו לחפור בור באדמה ולטבול במים החמים שנקוו בו. בשנת 1803, בימי פטר הגדול, הוקמו המרחצאות, ומאז ועד היום יש מהם תצפית על המורדות הירוקים של הרכס. על הרקע מיתמר הר אלברוס ( Mount Elbrus ), בעל שתי פסגותיו המושלגות, במלוא הדרו.
כתבות על דרך המשי | כתבה על טיפוס להר אלברוס
באופק מיתמר הר אלברוס לבן הראש (צילום: גילי חסקין)
הכנסת אורחים בסגנון צ'רקסי
אנו נוסעים לאורכו של הנהר קובאן ( Kuban ), שאורכו 870 ק"מ והוא מנקז את הקווקז לים אזוב ( Sea of Azov ). זהו אחד הנהרות החשובים בקווקז. לאורך הדרך נראים דוכנים המציעים למכירה פרוות, עדות לציד הפרוע המתבצע באזור. הציד הוא מסורת קווקזית, המעידה על גבריותם של העוסקים בה. ב-1991, עם התפרקותה של ברית המועצות וההתדרדרות במצב הכלכלי, חלה הסלמה בציד – מחוסר ברירה.
אזור זה, בדרום רוסיה, נקרא רפובליקת קאראצ'אי – צ'רקסיה ( Karachay-Cherkess Republic). סטלין דחס לכאן שני עמים, במטרה לכרוך את המיעוטים זה בזה. הקראצ'אי חיים באזורים הגבוהים והצ'רקסים (המהווים רק 11% מהתושבים), חיים באזורים הנמוכים יותר. יש סברה שהמילה "צ'ר" פירושו ״דרך״ כך שהשם "צ'רקס" פירושו "חותך דרך" או "קוטע דרך" – הכוונה ללוחמים עזי נפש.
בנסיעה אל עבר הרי סופי (Sophi Glade) נגלים מחשופים של סלעים מגמטיים. הדרך עוברת באזור מיוער, בעיקר עצי שדר ("בריוז'ה" ברוסית) לבני גזע, מעורבים באשוחים בכמה גוונים. לאורך הדרך עדרי פרות בנדודיהם לאזורים הגבוהים, לקראת הקיץ ("נדידה אנכית"). הגענו לקרחת יער גדולה, בה רעו פרות וסוסים. לצד הדרך ניצבו כמה דוכנים, בהם הגישו אוכל קאראצ'י. בניגוד למוכר באזורים רבים של רוסיה, כאן הכנסת האורחים באה לידי ביטוי במלוא גדולתה. הוגשו סלטים מסוגים שונים, כולם עשויים מירקות טריים בטעם של פעם, שיפודי בשר כבש ומאפה מטוגן ממולא בגבינה, בשר ותפוחי אדמה, המזכיר את ה"חצ'פורי" הגאורגי ונקרא "חורין" ( Khurin ). המשכנו בנסיעה לעבר הקרחון, או ליתר דיוק – מה שנשאר ממנו. הקרקע היתה מכוסה במרבדים של פרחים, בשלל צבעים. הטיפוס על הקרחון מביא לנקודה קרובה למפלים התלויים, שניגרו משארית הקרחון.
כתבת מידע וטיפים למטייל ברוסיה
הכנסת אורחים חמה וטעימה בחסות הנשים הכפריות, שחושפות אותנו לרזי התרבות המקומית (צילום: גילי חסקין)
טיול רטוב מהעיירה ארחיס
ניתן ללון לילה או שניים בעיירה ארחיס ( Arkhyz ), שלמרגלות אתר הסקי. מכאן נוח לצאת לטיולי "כוכב" באזור. אחת החוויות המהנות ביותר, בכל הרכב של מטיילים, היא לפתוח את הבוקר עם רפטינג בנהר פסיח ( Psich ) השוצף. זו הזדמנות להכיר את ההיסטוריה של המקום ואת התושבים. לנו הזדמן לחתור עם משיט קאראצ'י (יליד המקום), שדיבר גם רוסית. הוא לא חדל מלקרוא בקול: "פריוט", כלומר: "קדימה". במהלך הדרך חלפנו על פני וילה שהיתה שייכת לנשיא ברית המועצות לשעבר – מיכאיל גורבצ'וב. כאן, מספרים המקומיים, סיכם עם הקנצלר הלמוט קוהל על הפלתה של חומת ברלין.
בהמשך הדרך, לאחר נסיעה בדרכי עפר שחלקן מוצפות, מגיעים למפל סופי. עלייה קצרה ואנו בנקיק שכולו גועש. המפל אמנם אינו "להיט", אבל הדרך אליו חווייתית.
זרימת המים באזור העיירה ארחיס מגולמת בצורות שונות: נחלים, אגמים ונהרות - שפע טיולים ומסלולים רטובים
(צילום: גילי חסקין)
אנדרטאות וסיפורים מהעבר
הירידה מהרכס הגבוה עליו ממוקמת העיירה ארחיס, מלווה באנדרטאות לזכר קורבנות מלחמת העולם השנייה הניצבות לצד הדרך. מאחר שהיטלר שאף להשתלט על שדות הנפט שבשטחי הקווקז, היו הרוגים רבים מקרב התושבים המקומיים.
עוד בולטת בנוף נוכחותם של מסגדים רבים, חלקם בעלי כיפות זהב, אחרים עם מינרטים מסוגים שונים וכמה מסגדים בסגנון עות'מני – שנבנו במימון טורקי. בעבר היה האזור מיושב בקוזאקים (עם שמורכב בעיקרו מסלאבים מזרחיים שחיו במזרח אירופה ), משום שהיה אזור ספר בין רוסיה והאימפריה העות'מנית – שטח הפקר. עם עליית הקומוניזם, לאחר מהפכת אוקטובר, הם דוכאו על ידי הממשל הסובייטי. הסרט "הקוזאקים מקובאן" עוסק בקוזאקים שיישבו באזור, ומציג תמונה אידילית.
כשנכנסים לאזור המגמטי, הנוף מתחלף, חלוקי נחל רבים מעידים על הנחל שזרם כאן בעבר. הוואדי נראה מוזר: בצד אחד – שכבות רכות, מיוערות. בצד השני – מצוקים קרחים. זוהי דוגמה לאי התאמה – שבר גיאולוגי מובהק. בנסיעה לאורך הקניון המיוער, פוגשים בגשר ולצדו אבן גדולה. לפי האגדה הניח אותה כאן הגיבור הקדום קאראצ'י ( Karachi ), כסמל לאיחוד השבטים שנקראים על שמו: "קאראצ'אי". לא הרחק משם, נקודת המפגש עם נהר קודוס ( Kudos ). בדרך אל הנהר ניצבת אנדרטה להנצחת חיבורו של המחוז הסורר - רפובליקת קאראצ'אי-צ'רקסיה - לרוסיה. מחוץ לכל בית מרוכזות ערמות חציר לקראת החורף (מה שמעיד על קשיי עונה זו והצורך להתכונן אליה היטב), שתיים–שלוש פרות, עץ וגן ירק קטן.
בשטחים הפתוחים שסביב הכפרים סוסים מקומיים שותים מן הנהר (צילום: גילי חסקין)
מטיילים בין הכפרים לפי מזג האוויר
גם כאשר נוסעים בעונת הקיץ, החמה והנוחה ביותר לטיול, בחודשים יוני-אוגוסט, צריך לקחת בחשבון שמזג האוויר עלול להתהפך למשך יום שלם – ולחזור לעצמו לאחר כמה שעות. כך, למשל, למרות שהיעד שלנו היה "מעבר הזאבים", למזג האוויר ההפכפך תוכניות משלו. הגשר נשטף ונאלצנו לשוב על עקבותינו ולהגיע אל העיר קיסלובוסק (Kislovosk) . העיר החלה את דרכה כמצודה, שנבנתה בשנת 1803 בעקבות מלחמות הקווקז.
בעיר נבנה פארק ענק, שנחשב לפארק העירוני הגדול באירופה. בפארק ברזים בהם זורמים מים ממעיינות שונים, ופסל של שד – מונומנט לזכרו של המשורר לרמונטוב, המנציח את אחת מיצירותיו המוכרות שעוסקת במנהג חטיפת הכלות הקווקזי.
היישוב הקטן קיצ'י באליק ( Kichi-Balik , "הדג הקטן") הוא שער הכניסה לקניון חסאוט ( Hasaut ) ממנו תצפית מרשימה בגובה של 2,099 מ'. בדרך חולפים על פני "קולחוזים" – התאגדות של כמה חוות לכדי משק שיתופי, הרוכש יחד את העדרים. ליד מעיין מים מינרליים (עתיר חלודה) נמצאות המרחצאות שנבנו על ידי הגרמנים במלחמת העולם השנייה. מספרים שחייל גרמני יצא כשהוא עירום כביום היוולדו, לנגד עיניה הנדהמות של איכרה מקומית. בעלה הנזעם, זועזע מכך שאשתו חזתה במערומיו של גבר אחר, ורצח אותה כדי לשמור על טוהר מידותיה... יש בסיפור זה כדי ללמד על אופיים ועל סולם הערכים של בני המקום.
בקצה הקניון ישנו אתר עם פטרוגליפים - ציורי סלע בני מאות שנים. כנראה שהשרבוט הלא ברור הוא מפה של בית הקברות הסמוך.
בתי מלון בעיר קיסלובוסק
מעיין המזין את הכפר ומשרה אווירה רגועה של זרימה (צילום: גילי חסקין)
מפלי הדבש ומפלי הסלע השחור
למרות שלא פשוט להגיע אל מפלי הדבש ( Honey Waterfalls ), במיוחד אם מזג האוויר הופך את האדמה לבוץ ומקשה על הטיפוס, זהו אתר שנחמד להגיע אליו מהעיירה קיסלובוסק. המפלים קטנים למדי, אבל יורדים בנקיק גירני יפה. זהו מפל שאינו מזרים את מימי אגן הניקוז, אלא רק את מימיו של מעיין השכבה בשם זה. ומדוע הוא מכונה מפלי "הדבש"? התשובה לכך היא שהכל יחסי בחיים! מי המעיין הסמוך חמוצים מאוד, ולידם המים שלו "מתוקים" כדבש.
למחרת עזבנו את אתר הסקי בקיסלובוסק ומזג האוויר שוב התהפך, אך הפעם – לטובתנו. השמש הזורחת צבעה את הנוף בגוונים עזים. הירוק זהר להפליא וכמותו שפעת הפרחים. נסענו לכיוון ההרים ולנגד עינינו נגלה הכפר (ואתר הסקי) אלברוס ( Albaros ) במלוא הדרו, כשהוא בולט מתוך רכס ארוך ומושלג.
ירדנו מהכביש לדרך בוצית. משם יצאנו למסלול הליכה לא ארוך, שהוביל למפלי קרקאקאיה סו Karakaya-su) ), מילולית: "מפלי הסלע השחור". הפעם מדובר במפל מרהיב, קניון מעוגל וזקוף ופרץ אדיר של מים. מכאן מומלץ להמשיך למעיינות החמים של ג'י-לה-סו ( Ji Le Su ). באתר המעיינות ניתן להבחין בקו שבר גיאולוגי ברור. בכניסה "עמודים" שעשויים מטוף - תוצר של בלייה, המזכירים את קפדוקיה שבטורקיה.
בקווקז הרוסי שפע מפלים ומעיינות הפורצים מן ההרים אל הנהר (צילום: גילי חסקין)
טיול עצמאי למדינות הבלטיות לחצו לרשימת היעדים »
הפלגות לארצות הקוטב הצפוני לחצו לקבלת כל האפשרויות »
טיולי אקטיב - אופניים, שייט והליכה לחצו לרשימת יעדים »
טיולי עצמאי למדינות אירופה לחצו לרשימת היעדים »
תצפית מגג העולם
אחד המסלולים היפים ביותר באזור הוא הדרך הנופית שבעמק בקסן ( Baksan ) – "מי הבוץ", המובילה עד לאתר הסקי של אלברוס.
מומלץ לעלות ברכבל לתחנה השנייה, בגובה של 3,300 מ'. אחת האטרקציות החביבות הן טרמפולינה שניצבת כאן, עליה ניתן לקפוץ על רקע ההרים המושלגים. במקום אנדרטה לקרב האלברוס במלחמת העולם השנייה. בתחנה השלישית, בגובה של 3,850 מ', ניתן לראות את הפסגות הגבוהות של הקווקז: קזבגי, אושבה ושחארה, המוכרים לנו מטיולינו בגאורגיה. למי שמעוניין לעלות גבוה יותר, כ- 400 מ' נוספים, מוצע טיול טרקטורונים או אופנועי שלג. שימו לב שמדובר במשימה הכוללת לינה בבקתה והתאקלמות לגובה.
כתבות על יעדי טיול בגאורגיה
לסיום – ביקור בעיר המתים
מרחוק נראית העיר דברגס ( Dvargas ) – "עיר המתים" – ככפר התלוי על מורדות ההר. עד לפני 200 שנה, היו מניחים את המתים במעין סירת עץ ומכניסים אותם פנימה. הנוף סביב הוא קרחוני, ובאווירה צוננת זו אפשר להקשיב למדריך מספר את סיפורו העגום של השחקן והבימאי סרגיי בודורוב , שב- 20 בספטמבר 2002, כשהסריט את סרטו השלישי, מפולת שלגים גלשה לכאן וקברה תחתיה 111 אנשים. גם הנהר נסתם כתוצאה מהמפולת ובעברו השני של הרכס, בגאורגיה, היו גלישות, שגרמו לנזקים קטנים ופחותים יחסית.
עיר המתים - בבתים הקטנים גרים לנצח אבות אבותיהם של תושבי המקום (צילום: גילי חסקין)
הנסיעה בקניון המרהיב, בעל קירות אימתניים ממש – אחד המראות הדרמטיים של הקווקז וממנו, חזרה למישורים. הטיול בקווקז הרוסי מותיר טעם של עוד, והתמונות הצפות בזיכרון, של נוף עצמתי וקיצוני, מעוררות השראה ימים רבים אחרי ששבים הביתה.
מידע נוסף
כתבות נוספות
נכנסים לשטחי הקווקז והנוף הופך פראי ודרמטי (צילום: גילי חסקין)
כתבות על דרך המשי | כתבה על טיפוס להר אלברוס
באופק מיתמר הר אלברוס לבן הראש (צילום: גילי חסקין)
הכנסת אורחים בסגנון צ'רקסי
אנו נוסעים לאורכו של הנהר קובאן ( Kuban ), שאורכו 870 ק"מ והוא מנקז את הקווקז לים אזוב ( Sea of Azov ). זהו אחד הנהרות החשובים בקווקז. לאורך הדרך נראים דוכנים המציעים למכירה פרוות, עדות לציד הפרוע המתבצע באזור. הציד הוא מסורת קווקזית, המעידה על גבריותם של העוסקים בה. ב-1991, עם התפרקותה של ברית המועצות וההתדרדרות במצב הכלכלי, חלה הסלמה בציד – מחוסר ברירה.
אזור זה, בדרום רוסיה, נקרא רפובליקת קאראצ'אי – צ'רקסיה ( Karachay-Cherkess Republic). סטלין דחס לכאן שני עמים, במטרה לכרוך את המיעוטים זה בזה. הקראצ'אי חיים באזורים הגבוהים והצ'רקסים (המהווים רק 11% מהתושבים), חיים באזורים הנמוכים יותר. יש סברה שהמילה "צ'ר" פירושו ״דרך״ כך שהשם "צ'רקס" פירושו "חותך דרך" או "קוטע דרך" – הכוונה ללוחמים עזי נפש.
בנסיעה אל עבר הרי סופי (Sophi Glade) נגלים מחשופים של סלעים מגמטיים. הדרך עוברת באזור מיוער, בעיקר עצי שדר ("בריוז'ה" ברוסית) לבני גזע, מעורבים באשוחים בכמה גוונים. לאורך הדרך עדרי פרות בנדודיהם לאזורים הגבוהים, לקראת הקיץ ("נדידה אנכית"). הגענו לקרחת יער גדולה, בה רעו פרות וסוסים. לצד הדרך ניצבו כמה דוכנים, בהם הגישו אוכל קאראצ'י. בניגוד למוכר באזורים רבים של רוסיה, כאן הכנסת האורחים באה לידי ביטוי במלוא גדולתה. הוגשו סלטים מסוגים שונים, כולם עשויים מירקות טריים בטעם של פעם, שיפודי בשר כבש ומאפה מטוגן ממולא בגבינה, בשר ותפוחי אדמה, המזכיר את ה"חצ'פורי" הגאורגי ונקרא "חורין" ( Khurin ). המשכנו בנסיעה לעבר הקרחון, או ליתר דיוק – מה שנשאר ממנו. הקרקע היתה מכוסה במרבדים של פרחים, בשלל צבעים. הטיפוס על הקרחון מביא לנקודה קרובה למפלים התלויים, שניגרו משארית הקרחון.
כתבת מידע וטיפים למטייל ברוסיה
הכנסת אורחים חמה וטעימה בחסות הנשים הכפריות, שחושפות אותנו לרזי התרבות המקומית (צילום: גילי חסקין)
טיול רטוב מהעיירה ארחיס
ניתן ללון לילה או שניים בעיירה ארחיס ( Arkhyz ), שלמרגלות אתר הסקי. מכאן נוח לצאת לטיולי "כוכב" באזור. אחת החוויות המהנות ביותר, בכל הרכב של מטיילים, היא לפתוח את הבוקר עם רפטינג בנהר פסיח ( Psich ) השוצף. זו הזדמנות להכיר את ההיסטוריה של המקום ואת התושבים. לנו הזדמן לחתור עם משיט קאראצ'י (יליד המקום), שדיבר גם רוסית. הוא לא חדל מלקרוא בקול: "פריוט", כלומר: "קדימה". במהלך הדרך חלפנו על פני וילה שהיתה שייכת לנשיא ברית המועצות לשעבר – מיכאיל גורבצ'וב. כאן, מספרים המקומיים, סיכם עם הקנצלר הלמוט קוהל על הפלתה של חומת ברלין.
בהמשך הדרך, לאחר נסיעה בדרכי עפר שחלקן מוצפות, מגיעים למפל סופי. עלייה קצרה ואנו בנקיק שכולו גועש. המפל אמנם אינו "להיט", אבל הדרך אליו חווייתית.
זרימת המים באזור העיירה ארחיס מגולמת בצורות שונות: נחלים, אגמים ונהרות - שפע טיולים ומסלולים רטובים
(צילום: גילי חסקין)
אנדרטאות וסיפורים מהעבר
הירידה מהרכס הגבוה עליו ממוקמת העיירה ארחיס, מלווה באנדרטאות לזכר קורבנות מלחמת העולם השנייה הניצבות לצד הדרך. מאחר שהיטלר שאף להשתלט על שדות הנפט שבשטחי הקווקז, היו הרוגים רבים מקרב התושבים המקומיים.
עוד בולטת בנוף נוכחותם של מסגדים רבים, חלקם בעלי כיפות זהב, אחרים עם מינרטים מסוגים שונים וכמה מסגדים בסגנון עות'מני – שנבנו במימון טורקי. בעבר היה האזור מיושב בקוזאקים (עם שמורכב בעיקרו מסלאבים מזרחיים שחיו במזרח אירופה ), משום שהיה אזור ספר בין רוסיה והאימפריה העות'מנית – שטח הפקר. עם עליית הקומוניזם, לאחר מהפכת אוקטובר, הם דוכאו על ידי הממשל הסובייטי. הסרט "הקוזאקים מקובאן" עוסק בקוזאקים שיישבו באזור, ומציג תמונה אידילית.
כשנכנסים לאזור המגמטי, הנוף מתחלף, חלוקי נחל רבים מעידים על הנחל שזרם כאן בעבר. הוואדי נראה מוזר: בצד אחד – שכבות רכות, מיוערות. בצד השני – מצוקים קרחים. זוהי דוגמה לאי התאמה – שבר גיאולוגי מובהק. בנסיעה לאורך הקניון המיוער, פוגשים בגשר ולצדו אבן גדולה. לפי האגדה הניח אותה כאן הגיבור הקדום קאראצ'י ( Karachi ), כסמל לאיחוד השבטים שנקראים על שמו: "קאראצ'אי". לא הרחק משם, נקודת המפגש עם נהר קודוס ( Kudos ). בדרך אל הנהר ניצבת אנדרטה להנצחת חיבורו של המחוז הסורר - רפובליקת קאראצ'אי-צ'רקסיה - לרוסיה. מחוץ לכל בית מרוכזות ערמות חציר לקראת החורף (מה שמעיד על קשיי עונה זו והצורך להתכונן אליה היטב), שתיים–שלוש פרות, עץ וגן ירק קטן.
בשטחים הפתוחים שסביב הכפרים סוסים מקומיים שותים מן הנהר (צילום: גילי חסקין)
מטיילים בין הכפרים לפי מזג האוויר
גם כאשר נוסעים בעונת הקיץ, החמה והנוחה ביותר לטיול, בחודשים יוני-אוגוסט, צריך לקחת בחשבון שמזג האוויר עלול להתהפך למשך יום שלם – ולחזור לעצמו לאחר כמה שעות. כך, למשל, למרות שהיעד שלנו היה "מעבר הזאבים", למזג האוויר ההפכפך תוכניות משלו. הגשר נשטף ונאלצנו לשוב על עקבותינו ולהגיע אל העיר קיסלובוסק (Kislovosk) . העיר החלה את דרכה כמצודה, שנבנתה בשנת 1803 בעקבות מלחמות הקווקז.
בעיר נבנה פארק ענק, שנחשב לפארק העירוני הגדול באירופה. בפארק ברזים בהם זורמים מים ממעיינות שונים, ופסל של שד – מונומנט לזכרו של המשורר לרמונטוב, המנציח את אחת מיצירותיו המוכרות שעוסקת במנהג חטיפת הכלות הקווקזי.
היישוב הקטן קיצ'י באליק ( Kichi-Balik , "הדג הקטן") הוא שער הכניסה לקניון חסאוט ( Hasaut ) ממנו תצפית מרשימה בגובה של 2,099 מ'. בדרך חולפים על פני "קולחוזים" – התאגדות של כמה חוות לכדי משק שיתופי, הרוכש יחד את העדרים. ליד מעיין מים מינרליים (עתיר חלודה) נמצאות המרחצאות שנבנו על ידי הגרמנים במלחמת העולם השנייה. מספרים שחייל גרמני יצא כשהוא עירום כביום היוולדו, לנגד עיניה הנדהמות של איכרה מקומית. בעלה הנזעם, זועזע מכך שאשתו חזתה במערומיו של גבר אחר, ורצח אותה כדי לשמור על טוהר מידותיה... יש בסיפור זה כדי ללמד על אופיים ועל סולם הערכים של בני המקום.
בקצה הקניון ישנו אתר עם פטרוגליפים - ציורי סלע בני מאות שנים. כנראה שהשרבוט הלא ברור הוא מפה של בית הקברות הסמוך.
בתי מלון בעיר קיסלובוסק
מעיין המזין את הכפר ומשרה אווירה רגועה של זרימה (צילום: גילי חסקין)
מפלי הדבש ומפלי הסלע השחור
למרות שלא פשוט להגיע אל מפלי הדבש ( Honey Waterfalls ), במיוחד אם מזג האוויר הופך את האדמה לבוץ ומקשה על הטיפוס, זהו אתר שנחמד להגיע אליו מהעיירה קיסלובוסק. המפלים קטנים למדי, אבל יורדים בנקיק גירני יפה. זהו מפל שאינו מזרים את מימי אגן הניקוז, אלא רק את מימיו של מעיין השכבה בשם זה. ומדוע הוא מכונה מפלי "הדבש"? התשובה לכך היא שהכל יחסי בחיים! מי המעיין הסמוך חמוצים מאוד, ולידם המים שלו "מתוקים" כדבש.
למחרת עזבנו את אתר הסקי בקיסלובוסק ומזג האוויר שוב התהפך, אך הפעם – לטובתנו. השמש הזורחת צבעה את הנוף בגוונים עזים. הירוק זהר להפליא וכמותו שפעת הפרחים. נסענו לכיוון ההרים ולנגד עינינו נגלה הכפר (ואתר הסקי) אלברוס ( Albaros ) במלוא הדרו, כשהוא בולט מתוך רכס ארוך ומושלג.
ירדנו מהכביש לדרך בוצית. משם יצאנו למסלול הליכה לא ארוך, שהוביל למפלי קרקאקאיה סו Karakaya-su) ), מילולית: "מפלי הסלע השחור". הפעם מדובר במפל מרהיב, קניון מעוגל וזקוף ופרץ אדיר של מים. מכאן מומלץ להמשיך למעיינות החמים של ג'י-לה-סו ( Ji Le Su ). באתר המעיינות ניתן להבחין בקו שבר גיאולוגי ברור. בכניסה "עמודים" שעשויים מטוף - תוצר של בלייה, המזכירים את קפדוקיה שבטורקיה.
בקווקז הרוסי שפע מפלים ומעיינות הפורצים מן ההרים אל הנהר (צילום: גילי חסקין)
טיול עצמאי למדינות הבלטיות לחצו לרשימת היעדים »
הפלגות לארצות הקוטב הצפוני לחצו לקבלת כל האפשרויות »
טיולי אקטיב - אופניים, שייט והליכה לחצו לרשימת יעדים »
טיולי עצמאי למדינות אירופה לחצו לרשימת היעדים »
תצפית מגג העולם
אחד המסלולים היפים ביותר באזור הוא הדרך הנופית שבעמק בקסן ( Baksan ) – "מי הבוץ", המובילה עד לאתר הסקי של אלברוס.
מומלץ לעלות ברכבל לתחנה השנייה, בגובה של 3,300 מ'. אחת האטרקציות החביבות הן טרמפולינה שניצבת כאן, עליה ניתן לקפוץ על רקע ההרים המושלגים. במקום אנדרטה לקרב האלברוס במלחמת העולם השנייה. בתחנה השלישית, בגובה של 3,850 מ', ניתן לראות את הפסגות הגבוהות של הקווקז: קזבגי, אושבה ושחארה, המוכרים לנו מטיולינו בגאורגיה. למי שמעוניין לעלות גבוה יותר, כ- 400 מ' נוספים, מוצע טיול טרקטורונים או אופנועי שלג. שימו לב שמדובר במשימה הכוללת לינה בבקתה והתאקלמות לגובה.
כתבות על יעדי טיול בגאורגיה
לסיום – ביקור בעיר המתים
מרחוק נראית העיר דברגס ( Dvargas ) – "עיר המתים" – ככפר התלוי על מורדות ההר. עד לפני 200 שנה, היו מניחים את המתים במעין סירת עץ ומכניסים אותם פנימה. הנוף סביב הוא קרחוני, ובאווירה צוננת זו אפשר להקשיב למדריך מספר את סיפורו העגום של השחקן והבימאי סרגיי בודורוב , שב- 20 בספטמבר 2002, כשהסריט את סרטו השלישי, מפולת שלגים גלשה לכאן וקברה תחתיה 111 אנשים. גם הנהר נסתם כתוצאה מהמפולת ובעברו השני של הרכס, בגאורגיה, היו גלישות, שגרמו לנזקים קטנים ופחותים יחסית.
עיר המתים - בבתים הקטנים גרים לנצח אבות אבותיהם של תושבי המקום (צילום: גילי חסקין)
הנסיעה בקניון המרהיב, בעל קירות אימתניים ממש – אחד המראות הדרמטיים של הקווקז וממנו, חזרה למישורים. הטיול בקווקז הרוסי מותיר טעם של עוד, והתמונות הצפות בזיכרון, של נוף עצמתי וקיצוני, מעוררות השראה ימים רבים אחרי ששבים הביתה.
מידע נוסף
כתבות נוספות
הכנסת אורחים חמה וטעימה בחסות הנשים הכפריות, שחושפות אותנו לרזי התרבות המקומית (צילום: גילי חסקין)
בהמשך הדרך, לאחר נסיעה בדרכי עפר שחלקן מוצפות, מגיעים למפל סופי. עלייה קצרה ואנו בנקיק שכולו גועש. המפל אמנם אינו "להיט", אבל הדרך אליו חווייתית.
זרימת המים באזור העיירה ארחיס מגולמת בצורות שונות: נחלים, אגמים ונהרות - שפע טיולים ומסלולים רטובים
(צילום: גילי חסקין)
אנדרטאות וסיפורים מהעבר
הירידה מהרכס הגבוה עליו ממוקמת העיירה ארחיס, מלווה באנדרטאות לזכר קורבנות מלחמת העולם השנייה הניצבות לצד הדרך. מאחר שהיטלר שאף להשתלט על שדות הנפט שבשטחי הקווקז, היו הרוגים רבים מקרב התושבים המקומיים.
עוד בולטת בנוף נוכחותם של מסגדים רבים, חלקם בעלי כיפות זהב, אחרים עם מינרטים מסוגים שונים וכמה מסגדים בסגנון עות'מני – שנבנו במימון טורקי. בעבר היה האזור מיושב בקוזאקים (עם שמורכב בעיקרו מסלאבים מזרחיים שחיו במזרח אירופה ), משום שהיה אזור ספר בין רוסיה והאימפריה העות'מנית – שטח הפקר. עם עליית הקומוניזם, לאחר מהפכת אוקטובר, הם דוכאו על ידי הממשל הסובייטי. הסרט "הקוזאקים מקובאן" עוסק בקוזאקים שיישבו באזור, ומציג תמונה אידילית.
כשנכנסים לאזור המגמטי, הנוף מתחלף, חלוקי נחל רבים מעידים על הנחל שזרם כאן בעבר. הוואדי נראה מוזר: בצד אחד – שכבות רכות, מיוערות. בצד השני – מצוקים קרחים. זוהי דוגמה לאי התאמה – שבר גיאולוגי מובהק. בנסיעה לאורך הקניון המיוער, פוגשים בגשר ולצדו אבן גדולה. לפי האגדה הניח אותה כאן הגיבור הקדום קאראצ'י ( Karachi ), כסמל לאיחוד השבטים שנקראים על שמו: "קאראצ'אי". לא הרחק משם, נקודת המפגש עם נהר קודוס ( Kudos ). בדרך אל הנהר ניצבת אנדרטה להנצחת חיבורו של המחוז הסורר - רפובליקת קאראצ'אי-צ'רקסיה - לרוסיה. מחוץ לכל בית מרוכזות ערמות חציר לקראת החורף (מה שמעיד על קשיי עונה זו והצורך להתכונן אליה היטב), שתיים–שלוש פרות, עץ וגן ירק קטן.
בשטחים הפתוחים שסביב הכפרים סוסים מקומיים שותים מן הנהר (צילום: גילי חסקין)
מטיילים בין הכפרים לפי מזג האוויר
גם כאשר נוסעים בעונת הקיץ, החמה והנוחה ביותר לטיול, בחודשים יוני-אוגוסט, צריך לקחת בחשבון שמזג האוויר עלול להתהפך למשך יום שלם – ולחזור לעצמו לאחר כמה שעות. כך, למשל, למרות שהיעד שלנו היה "מעבר הזאבים", למזג האוויר ההפכפך תוכניות משלו. הגשר נשטף ונאלצנו לשוב על עקבותינו ולהגיע אל העיר קיסלובוסק (Kislovosk) . העיר החלה את דרכה כמצודה, שנבנתה בשנת 1803 בעקבות מלחמות הקווקז.
בעיר נבנה פארק ענק, שנחשב לפארק העירוני הגדול באירופה. בפארק ברזים בהם זורמים מים ממעיינות שונים, ופסל של שד – מונומנט לזכרו של המשורר לרמונטוב, המנציח את אחת מיצירותיו המוכרות שעוסקת במנהג חטיפת הכלות הקווקזי.
היישוב הקטן קיצ'י באליק ( Kichi-Balik , "הדג הקטן") הוא שער הכניסה לקניון חסאוט ( Hasaut ) ממנו תצפית מרשימה בגובה של 2,099 מ'. בדרך חולפים על פני "קולחוזים" – התאגדות של כמה חוות לכדי משק שיתופי, הרוכש יחד את העדרים. ליד מעיין מים מינרליים (עתיר חלודה) נמצאות המרחצאות שנבנו על ידי הגרמנים במלחמת העולם השנייה. מספרים שחייל גרמני יצא כשהוא עירום כביום היוולדו, לנגד עיניה הנדהמות של איכרה מקומית. בעלה הנזעם, זועזע מכך שאשתו חזתה במערומיו של גבר אחר, ורצח אותה כדי לשמור על טוהר מידותיה... יש בסיפור זה כדי ללמד על אופיים ועל סולם הערכים של בני המקום.
בקצה הקניון ישנו אתר עם פטרוגליפים - ציורי סלע בני מאות שנים. כנראה שהשרבוט הלא ברור הוא מפה של בית הקברות הסמוך.
בתי מלון בעיר קיסלובוסק
מעיין המזין את הכפר ומשרה אווירה רגועה של זרימה (צילום: גילי חסקין)
מפלי הדבש ומפלי הסלע השחור
למרות שלא פשוט להגיע אל מפלי הדבש ( Honey Waterfalls ), במיוחד אם מזג האוויר הופך את האדמה לבוץ ומקשה על הטיפוס, זהו אתר שנחמד להגיע אליו מהעיירה קיסלובוסק. המפלים קטנים למדי, אבל יורדים בנקיק גירני יפה. זהו מפל שאינו מזרים את מימי אגן הניקוז, אלא רק את מימיו של מעיין השכבה בשם זה. ומדוע הוא מכונה מפלי "הדבש"? התשובה לכך היא שהכל יחסי בחיים! מי המעיין הסמוך חמוצים מאוד, ולידם המים שלו "מתוקים" כדבש.
למחרת עזבנו את אתר הסקי בקיסלובוסק ומזג האוויר שוב התהפך, אך הפעם – לטובתנו. השמש הזורחת צבעה את הנוף בגוונים עזים. הירוק זהר להפליא וכמותו שפעת הפרחים. נסענו לכיוון ההרים ולנגד עינינו נגלה הכפר (ואתר הסקי) אלברוס ( Albaros ) במלוא הדרו, כשהוא בולט מתוך רכס ארוך ומושלג.
ירדנו מהכביש לדרך בוצית. משם יצאנו למסלול הליכה לא ארוך, שהוביל למפלי קרקאקאיה סו Karakaya-su) ), מילולית: "מפלי הסלע השחור". הפעם מדובר במפל מרהיב, קניון מעוגל וזקוף ופרץ אדיר של מים. מכאן מומלץ להמשיך למעיינות החמים של ג'י-לה-סו ( Ji Le Su ). באתר המעיינות ניתן להבחין בקו שבר גיאולוגי ברור. בכניסה "עמודים" שעשויים מטוף - תוצר של בלייה, המזכירים את קפדוקיה שבטורקיה.
בקווקז הרוסי שפע מפלים ומעיינות הפורצים מן ההרים אל הנהר (צילום: גילי חסקין)
טיול עצמאי למדינות הבלטיות לחצו לרשימת היעדים »
הפלגות לארצות הקוטב הצפוני לחצו לקבלת כל האפשרויות »
טיולי אקטיב - אופניים, שייט והליכה לחצו לרשימת יעדים »
טיולי עצמאי למדינות אירופה לחצו לרשימת היעדים »
תצפית מגג העולם
אחד המסלולים היפים ביותר באזור הוא הדרך הנופית שבעמק בקסן ( Baksan ) – "מי הבוץ", המובילה עד לאתר הסקי של אלברוס.
מומלץ לעלות ברכבל לתחנה השנייה, בגובה של 3,300 מ'. אחת האטרקציות החביבות הן טרמפולינה שניצבת כאן, עליה ניתן לקפוץ על רקע ההרים המושלגים. במקום אנדרטה לקרב האלברוס במלחמת העולם השנייה. בתחנה השלישית, בגובה של 3,850 מ', ניתן לראות את הפסגות הגבוהות של הקווקז: קזבגי, אושבה ושחארה, המוכרים לנו מטיולינו בגאורגיה. למי שמעוניין לעלות גבוה יותר, כ- 400 מ' נוספים, מוצע טיול טרקטורונים או אופנועי שלג. שימו לב שמדובר במשימה הכוללת לינה בבקתה והתאקלמות לגובה.
כתבות על יעדי טיול בגאורגיה
לסיום – ביקור בעיר המתים
מרחוק נראית העיר דברגס ( Dvargas ) – "עיר המתים" – ככפר התלוי על מורדות ההר. עד לפני 200 שנה, היו מניחים את המתים במעין סירת עץ ומכניסים אותם פנימה. הנוף סביב הוא קרחוני, ובאווירה צוננת זו אפשר להקשיב למדריך מספר את סיפורו העגום של השחקן והבימאי סרגיי בודורוב , שב- 20 בספטמבר 2002, כשהסריט את סרטו השלישי, מפולת שלגים גלשה לכאן וקברה תחתיה 111 אנשים. גם הנהר נסתם כתוצאה מהמפולת ובעברו השני של הרכס, בגאורגיה, היו גלישות, שגרמו לנזקים קטנים ופחותים יחסית.
עיר המתים - בבתים הקטנים גרים לנצח אבות אבותיהם של תושבי המקום (צילום: גילי חסקין)
הנסיעה בקניון המרהיב, בעל קירות אימתניים ממש – אחד המראות הדרמטיים של הקווקז וממנו, חזרה למישורים. הטיול בקווקז הרוסי מותיר טעם של עוד, והתמונות הצפות בזיכרון, של נוף עצמתי וקיצוני, מעוררות השראה ימים רבים אחרי ששבים הביתה.
מידע נוסף
כתבות נוספות
עוד בולטת בנוף נוכחותם של מסגדים רבים, חלקם בעלי כיפות זהב, אחרים עם מינרטים מסוגים שונים וכמה מסגדים בסגנון עות'מני – שנבנו במימון טורקי. בעבר היה האזור מיושב
בשטחים הפתוחים שסביב הכפרים סוסים מקומיים שותים מן הנהר (צילום: גילי חסקין)
היישוב הקטן קיצ'י באליק (
בקצה הקניון ישנו אתר עם פטרוגליפים - ציורי סלע בני מאות שנים. כנראה שהשרבוט הלא ברור הוא מפה של בית הקברות הסמוך.
בתי מלון בעיר קיסלובוסק
מעיין המזין את הכפר ומשרה אווירה רגועה של זרימה (צילום: גילי חסקין)
מפלי הדבש ומפלי הסלע השחור
למרות שלא פשוט להגיע אל מפלי הדבש ( Honey Waterfalls ), במיוחד אם מזג האוויר הופך את האדמה לבוץ ומקשה על הטיפוס, זהו אתר שנחמד להגיע אליו מהעיירה קיסלובוסק. המפלים קטנים למדי, אבל יורדים בנקיק גירני יפה. זהו מפל שאינו מזרים את מימי אגן הניקוז, אלא רק את מימיו של מעיין השכבה בשם זה. ומדוע הוא מכונה מפלי "הדבש"? התשובה לכך היא שהכל יחסי בחיים! מי המעיין הסמוך חמוצים מאוד, ולידם המים שלו "מתוקים" כדבש.
למחרת עזבנו את אתר הסקי בקיסלובוסק ומזג האוויר שוב התהפך, אך הפעם – לטובתנו. השמש הזורחת צבעה את הנוף בגוונים עזים. הירוק זהר להפליא וכמותו שפעת הפרחים. נסענו לכיוון ההרים ולנגד עינינו נגלה הכפר (ואתר הסקי) אלברוס ( Albaros ) במלוא הדרו, כשהוא בולט מתוך רכס ארוך ומושלג.
ירדנו מהכביש לדרך בוצית. משם יצאנו למסלול הליכה לא ארוך, שהוביל למפלי קרקאקאיה סו Karakaya-su) ), מילולית: "מפלי הסלע השחור". הפעם מדובר במפל מרהיב, קניון מעוגל וזקוף ופרץ אדיר של מים. מכאן מומלץ להמשיך למעיינות החמים של ג'י-לה-סו ( Ji Le Su ). באתר המעיינות ניתן להבחין בקו שבר גיאולוגי ברור. בכניסה "עמודים" שעשויים מטוף - תוצר של בלייה, המזכירים את קפדוקיה שבטורקיה.
בקווקז הרוסי שפע מפלים ומעיינות הפורצים מן ההרים אל הנהר (צילום: גילי חסקין)
טיול עצמאי למדינות הבלטיות לחצו לרשימת היעדים »
הפלגות לארצות הקוטב הצפוני לחצו לקבלת כל האפשרויות »
טיולי אקטיב - אופניים, שייט והליכה לחצו לרשימת יעדים »
טיולי עצמאי למדינות אירופה לחצו לרשימת היעדים »
תצפית מגג העולם
אחד המסלולים היפים ביותר באזור הוא הדרך הנופית שבעמק בקסן ( Baksan ) – "מי הבוץ", המובילה עד לאתר הסקי של אלברוס.
מומלץ לעלות ברכבל לתחנה השנייה, בגובה של 3,300 מ'. אחת האטרקציות החביבות הן טרמפולינה שניצבת כאן, עליה ניתן לקפוץ על רקע ההרים המושלגים. במקום אנדרטה לקרב האלברוס במלחמת העולם השנייה. בתחנה השלישית, בגובה של 3,850 מ', ניתן לראות את הפסגות הגבוהות של הקווקז: קזבגי, אושבה ושחארה, המוכרים לנו מטיולינו בגאורגיה. למי שמעוניין לעלות גבוה יותר, כ- 400 מ' נוספים, מוצע טיול טרקטורונים או אופנועי שלג. שימו לב שמדובר במשימה הכוללת לינה בבקתה והתאקלמות לגובה.
כתבות על יעדי טיול בגאורגיה
לסיום – ביקור בעיר המתים
מרחוק נראית העיר דברגס ( Dvargas ) – "עיר המתים" – ככפר התלוי על מורדות ההר. עד לפני 200 שנה, היו מניחים את המתים במעין סירת עץ ומכניסים אותם פנימה. הנוף סביב הוא קרחוני, ובאווירה צוננת זו אפשר להקשיב למדריך מספר את סיפורו העגום של השחקן והבימאי סרגיי בודורוב , שב- 20 בספטמבר 2002, כשהסריט את סרטו השלישי, מפולת שלגים גלשה לכאן וקברה תחתיה 111 אנשים. גם הנהר נסתם כתוצאה מהמפולת ובעברו השני של הרכס, בגאורגיה, היו גלישות, שגרמו לנזקים קטנים ופחותים יחסית.
עיר המתים - בבתים הקטנים גרים לנצח אבות אבותיהם של תושבי המקום (צילום: גילי חסקין)
הנסיעה בקניון המרהיב, בעל קירות אימתניים ממש – אחד המראות הדרמטיים של הקווקז וממנו, חזרה למישורים. הטיול בקווקז הרוסי מותיר טעם של עוד, והתמונות הצפות בזיכרון, של נוף עצמתי וקיצוני, מעוררות השראה ימים רבים אחרי ששבים הביתה.
מידע נוסף
כתבות נוספות
למחרת עזבנו את אתר הסקי בקיסלובוסק ומזג האוויר שוב התהפך, אך הפעם – לטובתנו. השמש הזורחת צבעה את הנוף בגוונים עזים. הירוק זהר להפליא וכמותו שפעת הפרחים. נסענו לכיוון ההרים ולנגד עינינו נגלה הכפר (ואתר הסקי) אלברוס (
בקווקז הרוסי שפע מפלים ומעיינות הפורצים מן ההרים אל הנהר (צילום: גילי חסקין)
טיול עצמאי למדינות הבלטיות לחצו לרשימת היעדים » הפלגות לארצות הקוטב הצפוני לחצו לקבלת כל האפשרויות » טיולי אקטיב - אופניים, שייט והליכה לחצו לרשימת יעדים » טיולי עצמאי למדינות אירופה לחצו לרשימת היעדים »מומלץ לעלות ברכבל לתחנה השנייה, בגובה של 3,300 מ'. אחת האטרקציות החביבות הן טרמפולינה שניצבת כאן, עליה ניתן לקפוץ על רקע ההרים המושלגים. במקום אנדרטה לקרב האלברוס במלחמת העולם השנייה. בתחנה השלישית, בגובה של 3,850 מ', ניתן לראות את הפסגות הגבוהות של הקווקז: קזבגי, אושבה ושחארה, המוכרים לנו מטיולינו בגאורגיה. למי שמעוניין לעלות גבוה יותר, כ- 400 מ' נוספים, מוצע טיול טרקטורונים או אופנועי שלג. שימו לב שמדובר במשימה הכוללת לינה בבקתה והתאקלמות לגובה.
כתבות על יעדי טיול בגאורגיה
לסיום – ביקור בעיר המתים
מרחוק נראית העיר דברגס ( Dvargas ) – "עיר המתים" – ככפר התלוי על מורדות ההר. עד לפני 200 שנה, היו מניחים את המתים במעין סירת עץ ומכניסים אותם פנימה. הנוף סביב הוא קרחוני, ובאווירה צוננת זו אפשר להקשיב למדריך מספר את סיפורו העגום של השחקן והבימאי סרגיי בודורוב , שב- 20 בספטמבר 2002, כשהסריט את סרטו השלישי, מפולת שלגים גלשה לכאן וקברה תחתיה 111 אנשים. גם הנהר נסתם כתוצאה מהמפולת ובעברו השני של הרכס, בגאורגיה, היו גלישות, שגרמו לנזקים קטנים ופחותים יחסית.
עיר המתים - בבתים הקטנים גרים לנצח אבות אבותיהם של תושבי המקום (צילום: גילי חסקין)
הנסיעה בקניון המרהיב, בעל קירות אימתניים ממש – אחד המראות הדרמטיים של הקווקז וממנו, חזרה למישורים. הטיול בקווקז הרוסי מותיר טעם של עוד, והתמונות הצפות בזיכרון, של נוף עצמתי וקיצוני, מעוררות השראה ימים רבים אחרי ששבים הביתה.
מידע נוסף
כתבות נוספות
עיר המתים - בבתים הקטנים גרים לנצח אבות אבותיהם של תושבי המקום (צילום: גילי חסקין)
כתבות נוספות
 |
אודות הכותב
ד"ר גלעד (גילי) חסקין, PhD מהחוג ללימודי ארץ-ישראל באוניברסיטת חיפה ומורה דרך מוסמך. מדריך טיולים בחו"ל, בעיקר בארצות אקזוטיות, שימש מספר שנים כמנהל מחלקת ההדרכה בחברה הגיאוגרפית, ובעל ניסיון רב בהרצאות במכללות, במכונים פרטיים ובקורסים למלווי קבוצות
|
