מסעות באלסקה, מאת ג'ון מיור

באחד הבקרים בנסיעה לעבודה שמעתי בחלקיות את הביקורת על הספר "מסעות באלסקה" של ג'ון מיור. מה שהקסים אותי הייתה העובדה כי למרות הנאיביות עד כדי תמימות של ג'ון מיור הוא הצליח להשפיע על החברה האמריקאית ועל מנהיגיה לשמר ולהגן על אוצרות הטבע. לא יכולתי לחכות ולקרוא את הספר כדי להכיר את האיש המופלא הזה.

קרחונים מתנפצים בשמורת גליישר ביי (צילום: CC Kimberly Vardeman)
מתוך הכתבה עשרה יעדים נבחרים באלסקה

  טיולים לצפון אמריקה לחצו לרשימת היעדים »
  טיולים לדרום ומרכז אמריקה לחצו לרשימת היעדים »
  טיולים לאוסטרליה וניו זילנד לחצו לפרטים »

אודות ג'ון מיור

ג'ון מיור נולד בסקוטלנד בשנת 1838. בהיותו בן 11 היגרה משפחתו לארצות-הברית. הוא לא למד באופן פורמאלי, אך אהב לקרוא ולדעת, וכן אהב לצאת לטיולים רגליים ברחבי צפון-אמריקה. הוא הגיע לעיר סן-פרנסיסקו, והתחיל לברר מהי הדרך המומלצת לצאת מן העיר, אל כל מקום טבעי ופראי אחר. הוא הגיע בדרכו לכיוון יוסמיטי שבהרי סיירה נבאדה. בקיץ הראשון שלו בהרים הוא עבד כרועה-צאן, ובהמשך היה אחראי למנסרה שבתחתית המפל. לבסוף נעשה מדריך למטיילים שהגיעו לעמק הקסום.
כתבות על ארצות-הברית | כתבות על אלסקה

במסעותיו ברחבי סיירה נבאדה הוא נחשף לבעיות ולסכנות שעומדות בפני שטחי-הפרא, והיה לחלוץ במסע-הציבורי להגנתם. הוא כתב על הרס יערות הסיירה:
"הפשע שנעשה לעצים נעשה מתוך חשכה של בורות וחוסר אמונה, שכן – כאשר האור מגיע אל ליבם של האנשים – הוא תמיד במקום הנכון... כל טיפש יכול להרוס עצים, שכן הם אינם יכולים לברוח, וגם אילו יכלו היו הורסים אותם ורודפים אחריהם כל עוד ניתן היה להרוויח הנאה או דולרים מגזעיהם...לחלק מן העצים ביערות המערביים לקח יותר מ-3,000 שנה להיווצר. עצים אלה עדיין עומדים במלוא כוחם ויופיים, נעים עם הרוח ביערות העצומים של הסיירה. במשך כל הדורות דאג אלוהים לעצים האלה ושמר עליהם מפני בצורת, מחלות ומפולת שלג. אולם הוא לא יכול היה לשמור עליהם מפני אנשים שוטים. את זה יכול רק הדוד סם לעשות... הקרב שאנו מנהלים הינו קרב ניצחי בין טוב לרע. קרב שאין לנו מה לצפות לסופו. לכן עלינו להמשיך לעמוד על המשמר למען עצים אלו, ועלינו תמיד להיות שמחים על כך שיש לנו משהו כל-כך אצילי להלחם למענו."
(מתוך הספר מדריך קליפורניה - מסלולים, מאת נטע דגני)

דובים, כמו בני אדם, נמשכים ונהנים מנדידת דגי הסלמון באלסקה (צילום: רענן גבאי)
מתוך הכתבה על טיול בעקבות נדידת בעלי חיים באלסקה

מסעות באלסקה

מסעות באלסקה הואו קובץ ראשון מכתביו של ג'ון מיור, הרואה אור בעברית, הוא כולל תיאורים מפורטים של אתרים באלסקה. הספר כתוב בסגנון אישי וחוויתי על מקומות ואירועים שהוא חווה במסעות. הצניעות ואפסיותו של האדם מול עוצמתו ופארו של הטבע מרשימים.

" מיָמַי עד כה לא הקיפו אותי נופים כאלה שאין כל טעם אף בניסיון לתארם. קל יותר לעומת זאת לשרטט קטעים ציוריים מוגבלים - אגם ביער, שדה קרחונים, מפל מים בעמק; או אפילו מראה כללי של הרים במבט מנקודת תצפית גבוהה, לאחר טיפוס בין פסגות מעל היערות. בתיאורים מסוג זה אפשר להתנסות, ותמונות מרשימות יותר או פחות אכן כבר נוצרו בהשראתם; אבל יש בנופי החופים שם דבר-מה מתרחב בלי הרף ובלתי מוגדר, ריבוי כזה של תצורות שדבר לא נראה מיותר בו, קווי מתאר שהולכים ומשלימים זה את זה בעדינות וברצף אינסופי לכדי מכלול אנין, כה ענוג, כה שמיימי, עד שכל משיכת עט נדמית לעומתו חסרת ערך. בעקבות נתיבים בוהקים בינות פיורדים ומפרצים, על פני יערות ומפלי מים, איים והרים וכֵּפֵי תכלת רחוקים, והתחושה היא כי הִנה ודאי הגענו לבסוף אל גן העדן של המשוררים, אל משכן המבורכים."

הספר בעל איכויות ספרותיות, חברתיות ופילוסופיות בכל הקשור לשמירה על הטבע ולבלימת האורבניזציה והתיעוש הלא מרוסנים. הספר כולל את הפרקים הבאים: סטיקין - סיפורו של כלב, ארכיפלג אלכסנדר, קרחונים זוהרים, כפרים דוממים, האינדיאנים של אלסקה, נהר הסטיקין, פילוסופיית החיים של ג'ון מיור

ג'ון מיור באחד ממסעותיו

על ארכיפלג אלכסנדר:
"בעבור אוהבי הטבע הבתולי אלסקה היא אחת הארצות המופלאות בתבל. ואינני מכיר טיול אחר בחיק הטבע האמריקני שבו נגלה לעין בכל קסמו נוף ראשוני ואציל בשפע נהדר כמו זה שבמסע דרך ארכיפֶּלָג אלכסנדר אל פוֹרט רַנגֶל וסיטקָה. במבט מעל סיפון ספינת הקיטור אתה מחליק-נישא על פני מי תכלת רוגעים, בינות אינספור איים מיוערים. אינך חש באי-הנוחות האופיינית להפלגה בים, כי מרבית הדרך הארוכה מתנהלת במי תעלות נטולי גלים, ממש כמו נהרות או אגמים. כה רבים הם האיים, שנדמה כאילו נזרעו שם בתפזורת; ובין הגדולים שבהם נפתחות מכל עבר תמונות נוף מוארכות ומחודדות.

נהנינו ממזג אוויר נפלא, ויום אחר יום חשנו כמרחפים בארץ אגדית של ממש, כשכל מראה עיניים יפה יותר מקודמו, וזה הנקרה לפנינו הוא תמיד המפתיע ביופיו מכולם. מיָמַי עד כה לא הקיפו אותי נופים כאלה שאין כל טעם אף בניסיון לתארם. קל יותר לעומת זאת לשרטט קטעים ציוריים מוגבלים - אגם ביער, שדה קרחונים, מפל מים בעמק; או אפילו מראה כללי של הרים במבט מנקודת תצפית גבוהה, לאחר טיפוס בין פסגות מעל היערות. בתיאורים מסוג זה אפשר להתנסות, ותמונות מרשימות יותר או פחות אכן כבר נוצרו בהשראתם; אבל יש בנופי החופים שם דבר-מה מתרחב בלי הרף ובלתי מוגדר, ריבוי כזה של תצורות שדבר לא נראה מיותר בו, קווי מתאר שהולכים ומשלימים זה את זה בעדינות וברצף אינסופי לכדי מכלול אנין, כה ענוג, כה שמיימי, עד שכל משיכת עט נדמית לעומתו חסרת ערך. בעקבות נתיבים בוהקים בינות פיורדים ומפרצים, על פני יערות ומפלי מים, איים והרים וכֵּפֵי תכלת רחוקים, והתחושה היא כי הִנה ודאי הגענו לבסוף אל גן העדן של המשוררים, אל משכן המבורכים."

" שמורות הטבע נחוצות לא רק כמקור לעץ או למים, אלא כמעיינות של חיים". לאחר מותו הפך מיור לסמל לשמירת הטבע בארצות-הברית. הוא הוכתר על-ידי החברה ההיסטורית של קליפורניה כאיש הדגול ביותר ואתרים רבים נקראו על שמו. בשנת 1898 הכריזה מדינת קליפורניה על יום-הולדתו, 21 באפריל, כיום לזכרו, המונצח בטיולים בשמורות-הטבע ברחבי המדינה כולה.