חבל אראגון – פארק השעשועים של ההרים
מאת: ירדן גור
עוד הרבה לפני שהומצא הגלגל (הענק) ורכבת ההרים, הטבע המציא את מגרש המשחקים המאתגר והגדול בעולם. הרים אנכיים, מעברים צרים, מסלולי הליכה ואופניים, נהרות גועשים וקירות טיפוס אידיאליים לכל הרמות – את כל הטוב הזה הוא ריכז ברכס סיירה דה גוארה שבצפון ספרד, בלב מחוז הואסקה בחבל אראגון.
מפת צפון ספרד ועליה היעדים המתוארים בכתבה, בהם קניון מסקון (F) - מגנט למטפסים וחובבי הרים,
מלון מקסים בעיירה אלקזאר (C): סנטה מריה דה אלקזאר
(להגדלת המפה - יש ללחוץ על הפינה העליונה)
היי צפונה מברצלונה
כמה קל להתאהב בברצלונה, לנחות בה ולהשתקע לכמה ימים, ואז ביום האחרון לשאול את עצמנו "רגע, לא אמרנו שנעשה גם איזו פעילות בטבע?". בפעם הבאה שננחת בברצלונה נקדים את התרופה ולפני שנסחף אל העיר התוססת, נכוון את רכבנו אל עבר צפון חבל אראגון ( Aragon ) – ממלכה לשעבר, שהטבע הפראי עדיין שולט בה ביד רמה (ויש שם הרבה רמות). הנוף בחלון יתחיל לשנות פניו לאחר כשעה וחצי של נסיעה, המפעלים והמוסכים שלצד הדרך יפנו את מקומם לטובת הרים ומצוקים משובצים ירוק עז, ומדי פעם נקלוט בזווית העין אגם אלמוני או נחל פתלתל, ונעצור לצלם. כך נדע שהגענו לממלכת הצפון.
אראגון מחולקת באופן מסורתי ל- 3 פרובינציות, שלכל אחת מהן עיר מרכזית. בירתו של החבל היא העיר סרגוסה ( Zaragoza ), שבפרובינציית סרגוסה. שתי הפרובינציות האחרות הן טרוול ( Teruel ) והואסקה ( Huesca ) – לזו האחרונה פנינו מועדות. העיר המרכזית בפרובינציית הואסקה, בעלת אותו שם, שוכנת כשעה נסיעה משמורת טבע ענקית - 800 קמ"ר גודלה, הטומנת בחובה אטרקציות, מסלולים ופעילויות לכל הגילאים. שמורת רכס סיירה דה גוארה ( Parque Natural de la Sierra y Cañones de Guara ) נגישה ונוחה להגעה גם למי שבילו לפני כן בעיר ברבסטרו ( Barbastro) , בעיירה איינסה ( Aínsa), בעיירה אלקזאר ( Alquézar) וכמובן – בעיירה רודיאר ( Rodellar) – האחרונה על הכביש המוביל לשמורה.
בעיירה הקטנה אלקזאר, המשקיפה על המבצר, מומלץ להשתכן בבית המלון המקסים סנטה מריה דה אלקזאר (Santa Maria de Alquezar) שכל כולו מסוגנן ונוסטלגי. בחדר האוכל, המשולב עם סלון ביתי, מגישים ארוחת בוקר מפנקת וארוחות נוספות לפי בקשה. רוב החדרים פונים לנוף מהפנט, מהחלון הענק, שעושה חשק להשכים קום עם אור ראשון ולהביט בפלא מתעורר. האווירה הנעימה והחיוך של צוות המקום, מוסיפים נופך נוסף לחוויית הביקור.
כתבה על העיירות המקסימות בהרי האזור | בתי מלון נוספים בעיירה אלקזאר
מאגר מים "על הדרך" צפונה, באזור רכס סיירה דה גוארה (צילום: ירדן גור)
העיירה רודיאר – המעוז האחרון
"מכאן ממשיכים רק ברגל", אמר המדריך והחנה את הטנדר במגרש חניה סמוך לבית עתיק (שכמה דקות מאוחר יותר התברר להיות מכולת מקסימה, מסעדה ונקודת השירותים האחרונה – לפני שחודרים לעומק השמורה).
העיירה רודיאר ( Rodellar ) השלווה שוכנת מדרום-מזרח לנהר ולעמק מסקון ( Mascún ), ולאחר שמסיימים את ההתארגנות, פשוט מתחילים לרדת לתוך העמק, מעבר לבתי העיירה, ואל הנהר.
ההחלטות הקשות – איזה ציוד לקחת איתנו ליום שכזה, האם המצלמה תחזיק מעמד בתוך מיכל הפלסטיק האטום גם כשנקפוץ למים, היכן יחכו לנו הבגדים להחלפה ועל אילו רכיבים בפיקניק המתוכנן נאלץ לוותר כדי להקדיש את המקום לטובת בקבוקי מים נוספים – נעשו כבר בתחנה הראשונה אליה הגענו בתחילת היום – מרכז הפעילויות. כאן גם הצטיידנו בחבלים, קסדות, רתמות, חליפות מציפות ו...מדריך.
לאחר יום הפעילות, אפשר להישאר ולהתרשם מהעיירה עצמה, מהמסעדות והברים המקומיים, אותם פוקדים צעירים רבים, מרחובותיה היפים והנוף הדרמטי שמקיף אותה, המקבל נופך מעורר יראה לעת ערב.
כתבה על הפארק הלאומי אורדסה
יורדים מהעיירה אל הנהר, הציוד על הגב, לרגלינו נעליים ייעודיות לפעילויות השונות (צילום: ירדן גור)
איזה מין טיפוס אתה?
כשאומרים "רודיאר", או "סיירה דה גוארה" למטפסים מביני עניין, הם מיד יחייכו ויענו "כמובן!". קשה להגדיר "מכה" אחת בעולם הטיפוס, אך אין ספק שקניון עמק מסקון יושב טוב במקומות הראשונים ברשימת המועמדים לתואר. הטיפוס על המצוקים התלולים (נשבעת שהיתה לי סחרחורת רק מלהסתכל עליהם מלמטה...) מתאפשר הודות לאופי הקארסטי של ההרים, שמי הנהר חוררו והמיסו, תוך שהם יוצרים מגרעות ובליטות בסלע – מושלמות לטיפוס חופשי.
מעבר ליופיו של העמק ולמצוקים הצרים והגבוהים שמתנשאים מעליו, הוא מיוחד מבחינת המגוון הבלתי נגמר של קירות, מסלולי טיפוס ואתגרים, המתאימים לרמות שונות של מטפסים ולסגנונות שונים. כך המטפסים הפכו לחלק מהנוף - פוגשים אותם גם כשמטיילים במסלולי ההליכה שבעמק, תלויים בין שמיים וארץ, צמודים למצוק אנכי או גולשים מטה מהר שזה עתה נכבש. באחד המסלולים פגשתי משפחה מקומית בעלת 6 נפשות, שעסקו כולן במלאכת הטיפוס בצוותא. הילדה הצעירה, בת 11 בסך הכל, התאמנה על קיר מתון ונמוך, בשעה שאביה ואחיה טיפסו על הקיר הוורטיקלי הסמוך.
הרכס הוא פארק טיפוס בו בכל פינה רואים מטפסים מתאמנים, ברמות שונות וסגנונות מגוונים (צילום: ירדן גור)
ויה פרטה – טיפוס בדרך הברזל
לא כולם צריכים לפצוח בקריירת טיפוס הרים בכדי ליהנות מהחוויה ומהאדרנלין שמלווה אותה. ספורט דומה שמאפשר לכבוש את הפסגה בבטיחות מרבית, תוך טיפוס מבוקר ומוכוון – הוא הטיפוס בוויה פרטה ( Via Ferrata ).
מקורות סגנון הטיפוס הזה באיטליה של מלחמת העולם השנייה, עת נאלצו האיטלקים למצוא דרכים עוקפות וסמויות להעברת אספקה דרך ההרים, וקבעו בסלעים אמצעי אחיזה שונים מברזל. חלק מהם בצורת האות ח', אחרים נראים פשוט כיתדות וכיום יש גם סולמות של ממש. לצד המאחזים הללו נפרס כבל ברזל שאבטח את המטפסים.
מי שמגיע לסיירה דה גוארה יכול לצאת למסלול ויה פרטה אקסטרימי וכיפי במיוחד, בקניון מסקון, שנקרא לה וירחן ( Espolón de la Virgen del Castillo ), המתפרס על צלע ההר. חלקים ממנו ורטיקאליים לגמרי ובחלק אחד יש אפילו הטיה קלה שבה הגוף תלוי כולו בכוח השרירים האוחזים בברזלים. לאורך המסלול, שאורך כשעה וחצי, יש שני מקומות שבהם ניתן לעצור ולהתרשם מהנוף המרהיב שאנחנו כעת חלק ממנו (ואפילו לשלוף מצלמה), ובפסגה ממתינה הפתעה – תצפית היקפית על כל העמק ועל המצוקים המזדקרים ממול (שאחד ממנו קרוי על שם איבר מין זכרי, אל תשאלו למה). בנוסף, על הפסגה נמצא מבנה הרוס ונטוש, שבעבר היה בית תפילה נוצרי.
כתבה על טיולי הליכה ברכס הפירינאים
"עד לשם אנחנו מטפסים??", שאלתי בעיניים פעורות... (צילום: ירדן גור)
כל הדרכים מובילות... למטה
לאחר שמטפסים לפסגתו השפיצית של ההר הכי גבוה באזור (זו אינה עובדה אובייקטיבית, אך כך זה מרגיש!), לאחר שמשתכרים היטב מהנופים ומהאוויר הצונן, לאחר ששותים ומנשנשים ומצטלמים ושואגים וצוחקים ומרגישים לא פחות מגיבורים, נשארת רק שאלה אחת תלויה באוויר... איך יורדים מכאן?
זה השלב לגלות שאל הנוף המטורף שכבשנו בזיעת אפינו, ניתן היה גם להגיע במסלול הליכה מקסים ומתון. אלו חדשות טובות למי שטיפוס – על כל צורותיו – לא נמצא אצלו גבוה ברשימה, וחדשות מצוינות לנו – שכבר התחלנו לחשוש שחוזרים מאותה דרך שבה עלינו.
המסלול קליל ומפני שכך, המדריך החליט בשלב מסוים שהגיע זמן טוב לסטות מדרך הישר ולהמשיך את הירידה בקניון – באמצעות חבלים, מה שנקרא בספרדית: "רפל" ( Rápel ), ובעברית "סנפלינג". הגלישות קצרות ומשלבות הליכה נעימה בקניון המוצל, כשלאורך כל הדרך אנו מבחינים בטבעות רבות נעוצות בסלע, ממתינות למטפסים רציניים מאיתנו, שינצלו את הקירות הגבוהים. ממשיכים בגלישה (ישנם כ- 5-6 מקטעי גלישה) ובהליכה עד שמגיעים לנהר, מקום טוב לנוח בו ולהתרענן.
טכניקת הגלישה פשוטה וכיפית, גם אם לא התנסיתם בכך בעבר (צילום: ירדן גור)
לזרום עם הנהר
איבדתי את עצמי בתוך הנהר השוצף, המים השתלטו עליי, סחפו אותי במורד הזרם, אל עבר הסלעים וביניהם. האדרנלין פעם במוחי וחיוך ענק התפשט על פניי – כזה שהיה לי קשה לגרד גם כמה שעות טובות לאחר מכן. "עכשיו אני מבינה למה הכוונה 'באדי רפטינג'!" שאגתי אל עבר שותפתי לפשע, שצפה בנינוחות על גבה – במרחק של כשני מטרים ממני, על המים שלפתע חדלו משצפונם – בהתרחבות הנהר.
האמת, שעל החוויה הזו כמעט שוויתרנו, אך ברגע האחרון הבנו שנעים יותר לגלוש בנהר הקריר מאשר ללכת ברגל – תחת השמש הספרדית הקופחת, על אף החרדה לביטחונה של המצלמה במיכל האטום... וטוב שכך! הגלישה במפלים היא כיף אדיר, חוויה של שחרור ושיכרון, גלים סדורים של אתגר – המצריך מעט ריכוז ומחשבה, שבסופו היסחפות חסרת אונים ומעצורים, וחוזר חלילה. האתגר נעוץ בדרך כלל במעבר בין שני סלעים, בירידה דרסטית על אבנים או בתכנון קפיצה ממפלס אחד למשנהו (יש כאלה שפשוט קופצים... עבורי זה אתגר!). בהפוגות בין המעברים פשוט נסחפים, נתונים לחסדי הזרמים, צועקים וצוחקים ומנסים לתפוס אחד את השני ולהעביר את התיקים.
פעילות זו מסתיימת מהר (הזמן רץ כשנהנים), ובסופה מתחילים לטפס בחזרה אל העיירה רודיאר, אל הרכבים, השירותים והמסעדה הטובה שממתינה לנו.
המלצה: הזמינו מראש רפטינג רגוע או סוער - הרפטינג על נהר gállego מתחיל 40 דקות לעיר הואסקה ( Huesca ) והוא יכול להתאים גם למשפחות עם ילדים. תקבלו את כל הציוד הדרוש והסעה לנקודת ההתחלה והסיום. שימו לב לנקודת המפגש המדויקת ולתנאי הביטול.
בהתחלה הנהר נראה רוגע ושלו, ואז נכנסים פנימה והגוף נתון לחסדי הזרמים... (צילום: ירדן גור)
עוד באזור
מעבר לפעילויות האקסטרים, רכס סיירה דה גוארה מספק אין ספור מסלולי הליכה מעניינים ונעימים בטבע, מסלולי אופניים בכל הרמות וביקור בעיירות קסומות. להשלמת התמונה, במרחק של כשעה נסיעה נמצאת העיירה ההיסטורית אלקזאר, ממנה מסלולי הליכה אל עמק נהר ורו ( Rio Vero ) ואל מערות – בהן ציורי קיר פרה-היסטוריים.
בסוף יום הטיול וכדי לסכם את כל החוויות, מומלץ לפתוח בקבוק יין מקומי, תוצרת אזור סומונטנו ( Somontano ) ולהתענג על כל לגימה.
כתבה על אוכל בצפון חבל אראגון
נופיו המטריפים של קניון מסקון, מההר "הכי גבוה באזור" (צילום: ירדן גור)
אין ספק שמחוז הואסקה נותן מענה טוב לרודפי האדרנלין ושוחרי הטבע, כמו גם למי שהיסטוריה, ארכיאולוגיה וגיאולוגיה מושכים אותו. הטיול באזור מצריך מעט מחקר והיכרות עם האפשרויות השונות מבעוד מועד, אך זה משתלם והטיול כאן נחרט כחווייתי ומהנה.
מידע נוסף
רפטינג ליד העיר עיר הואסקה
בעיירה הקטנה אלקזאר, המשקיפה על המבצר, מומלץ להשתכן בבית המלון המקסים סנטה מריה דה אלקזאר (Santa Maria de Alquezar) שכל כולו מסוגנן ונוסטלגי. בחדר האוכל, המשולב עם סלון ביתי, מגישים ארוחת בוקר מפנקת וארוחות נוספות לפי בקשה. רוב החדרים פונים לנוף מהפנט, מהחלון הענק, שעושה חשק להשכים קום עם אור ראשון ולהביט בפלא מתעורר. האווירה הנעימה והחיוך של צוות המקום, מוסיפים נופך נוסף לחוויית הביקור.
כתבה על העיירות המקסימות בהרי האזור | בתי מלון נוספים בעיירה אלקזאר
מאגר מים "על הדרך" צפונה, באזור רכס סיירה דה גוארה (צילום: ירדן גור)
העיירה רודיאר (
ההחלטות הקשות – איזה ציוד לקחת איתנו ליום שכזה, האם המצלמה תחזיק מעמד בתוך מיכל הפלסטיק האטום גם כשנקפוץ למים, היכן יחכו לנו הבגדים להחלפה ועל אילו רכיבים בפיקניק המתוכנן נאלץ לוותר כדי להקדיש את המקום לטובת בקבוקי מים נוספים – נעשו כבר בתחנה הראשונה אליה הגענו בתחילת היום – מרכז הפעילויות. כאן גם הצטיידנו בחבלים, קסדות, רתמות, חליפות מציפות ו...מדריך.
לאחר יום הפעילות, אפשר להישאר ולהתרשם מהעיירה עצמה, מהמסעדות והברים המקומיים, אותם פוקדים צעירים רבים, מרחובותיה היפים והנוף הדרמטי שמקיף אותה, המקבל נופך מעורר יראה לעת ערב.
כתבה על הפארק הלאומי אורדסה
יורדים מהעיירה אל הנהר, הציוד על הגב, לרגלינו נעליים ייעודיות לפעילויות השונות (צילום: ירדן גור)
איזה מין טיפוס אתה?
כשאומרים "רודיאר", או "סיירה דה גוארה" למטפסים מביני עניין, הם מיד יחייכו ויענו "כמובן!". קשה להגדיר "מכה" אחת בעולם הטיפוס, אך אין ספק שקניון עמק מסקון יושב טוב במקומות הראשונים ברשימת המועמדים לתואר. הטיפוס על המצוקים התלולים (נשבעת שהיתה לי סחרחורת רק מלהסתכל עליהם מלמטה...) מתאפשר הודות לאופי הקארסטי של ההרים, שמי הנהר חוררו והמיסו, תוך שהם יוצרים מגרעות ובליטות בסלע – מושלמות לטיפוס חופשי.
מעבר ליופיו של העמק ולמצוקים הצרים והגבוהים שמתנשאים מעליו, הוא מיוחד מבחינת המגוון הבלתי נגמר של קירות, מסלולי טיפוס ואתגרים, המתאימים לרמות שונות של מטפסים ולסגנונות שונים. כך המטפסים הפכו לחלק מהנוף - פוגשים אותם גם כשמטיילים במסלולי ההליכה שבעמק, תלויים בין שמיים וארץ, צמודים למצוק אנכי או גולשים מטה מהר שזה עתה נכבש. באחד המסלולים פגשתי משפחה מקומית בעלת 6 נפשות, שעסקו כולן במלאכת הטיפוס בצוותא. הילדה הצעירה, בת 11 בסך הכל, התאמנה על קיר מתון ונמוך, בשעה שאביה ואחיה טיפסו על הקיר הוורטיקלי הסמוך.
הרכס הוא פארק טיפוס בו בכל פינה רואים מטפסים מתאמנים, ברמות שונות וסגנונות מגוונים (צילום: ירדן גור)
ויה פרטה – טיפוס בדרך הברזל
לא כולם צריכים לפצוח בקריירת טיפוס הרים בכדי ליהנות מהחוויה ומהאדרנלין שמלווה אותה. ספורט דומה שמאפשר לכבוש את הפסגה בבטיחות מרבית, תוך טיפוס מבוקר ומוכוון – הוא הטיפוס בוויה פרטה ( Via Ferrata ).
מקורות סגנון הטיפוס הזה באיטליה של מלחמת העולם השנייה, עת נאלצו האיטלקים למצוא דרכים עוקפות וסמויות להעברת אספקה דרך ההרים, וקבעו בסלעים אמצעי אחיזה שונים מברזל. חלק מהם בצורת האות ח', אחרים נראים פשוט כיתדות וכיום יש גם סולמות של ממש. לצד המאחזים הללו נפרס כבל ברזל שאבטח את המטפסים.
מי שמגיע לסיירה דה גוארה יכול לצאת למסלול ויה פרטה אקסטרימי וכיפי במיוחד, בקניון מסקון, שנקרא לה וירחן ( Espolón de la Virgen del Castillo ), המתפרס על צלע ההר. חלקים ממנו ורטיקאליים לגמרי ובחלק אחד יש אפילו הטיה קלה שבה הגוף תלוי כולו בכוח השרירים האוחזים בברזלים. לאורך המסלול, שאורך כשעה וחצי, יש שני מקומות שבהם ניתן לעצור ולהתרשם מהנוף המרהיב שאנחנו כעת חלק ממנו (ואפילו לשלוף מצלמה), ובפסגה ממתינה הפתעה – תצפית היקפית על כל העמק ועל המצוקים המזדקרים ממול (שאחד ממנו קרוי על שם איבר מין זכרי, אל תשאלו למה). בנוסף, על הפסגה נמצא מבנה הרוס ונטוש, שבעבר היה בית תפילה נוצרי.
כתבה על טיולי הליכה ברכס הפירינאים
"עד לשם אנחנו מטפסים??", שאלתי בעיניים פעורות... (צילום: ירדן גור)
כל הדרכים מובילות... למטה
לאחר שמטפסים לפסגתו השפיצית של ההר הכי גבוה באזור (זו אינה עובדה אובייקטיבית, אך כך זה מרגיש!), לאחר שמשתכרים היטב מהנופים ומהאוויר הצונן, לאחר ששותים ומנשנשים ומצטלמים ושואגים וצוחקים ומרגישים לא פחות מגיבורים, נשארת רק שאלה אחת תלויה באוויר... איך יורדים מכאן?
זה השלב לגלות שאל הנוף המטורף שכבשנו בזיעת אפינו, ניתן היה גם להגיע במסלול הליכה מקסים ומתון. אלו חדשות טובות למי שטיפוס – על כל צורותיו – לא נמצא אצלו גבוה ברשימה, וחדשות מצוינות לנו – שכבר התחלנו לחשוש שחוזרים מאותה דרך שבה עלינו.
המסלול קליל ומפני שכך, המדריך החליט בשלב מסוים שהגיע זמן טוב לסטות מדרך הישר ולהמשיך את הירידה בקניון – באמצעות חבלים, מה שנקרא בספרדית: "רפל" ( Rápel ), ובעברית "סנפלינג". הגלישות קצרות ומשלבות הליכה נעימה בקניון המוצל, כשלאורך כל הדרך אנו מבחינים בטבעות רבות נעוצות בסלע, ממתינות למטפסים רציניים מאיתנו, שינצלו את הקירות הגבוהים. ממשיכים בגלישה (ישנם כ- 5-6 מקטעי גלישה) ובהליכה עד שמגיעים לנהר, מקום טוב לנוח בו ולהתרענן.
טכניקת הגלישה פשוטה וכיפית, גם אם לא התנסיתם בכך בעבר (צילום: ירדן גור)
לזרום עם הנהר
איבדתי את עצמי בתוך הנהר השוצף, המים השתלטו עליי, סחפו אותי במורד הזרם, אל עבר הסלעים וביניהם. האדרנלין פעם במוחי וחיוך ענק התפשט על פניי – כזה שהיה לי קשה לגרד גם כמה שעות טובות לאחר מכן. "עכשיו אני מבינה למה הכוונה 'באדי רפטינג'!" שאגתי אל עבר שותפתי לפשע, שצפה בנינוחות על גבה – במרחק של כשני מטרים ממני, על המים שלפתע חדלו משצפונם – בהתרחבות הנהר.
האמת, שעל החוויה הזו כמעט שוויתרנו, אך ברגע האחרון הבנו שנעים יותר לגלוש בנהר הקריר מאשר ללכת ברגל – תחת השמש הספרדית הקופחת, על אף החרדה לביטחונה של המצלמה במיכל האטום... וטוב שכך! הגלישה במפלים היא כיף אדיר, חוויה של שחרור ושיכרון, גלים סדורים של אתגר – המצריך מעט ריכוז ומחשבה, שבסופו היסחפות חסרת אונים ומעצורים, וחוזר חלילה. האתגר נעוץ בדרך כלל במעבר בין שני סלעים, בירידה דרסטית על אבנים או בתכנון קפיצה ממפלס אחד למשנהו (יש כאלה שפשוט קופצים... עבורי זה אתגר!). בהפוגות בין המעברים פשוט נסחפים, נתונים לחסדי הזרמים, צועקים וצוחקים ומנסים לתפוס אחד את השני ולהעביר את התיקים.
פעילות זו מסתיימת מהר (הזמן רץ כשנהנים), ובסופה מתחילים לטפס בחזרה אל העיירה רודיאר, אל הרכבים, השירותים והמסעדה הטובה שממתינה לנו.
המלצה: הזמינו מראש רפטינג רגוע או סוער - הרפטינג על נהר gállego מתחיל 40 דקות לעיר הואסקה ( Huesca ) והוא יכול להתאים גם למשפחות עם ילדים. תקבלו את כל הציוד הדרוש והסעה לנקודת ההתחלה והסיום. שימו לב לנקודת המפגש המדויקת ולתנאי הביטול.
בהתחלה הנהר נראה רוגע ושלו, ואז נכנסים פנימה והגוף נתון לחסדי הזרמים... (צילום: ירדן גור)
עוד באזור
מעבר לפעילויות האקסטרים, רכס סיירה דה גוארה מספק אין ספור מסלולי הליכה מעניינים ונעימים בטבע, מסלולי אופניים בכל הרמות וביקור בעיירות קסומות. להשלמת התמונה, במרחק של כשעה נסיעה נמצאת העיירה ההיסטורית אלקזאר, ממנה מסלולי הליכה אל עמק נהר ורו ( Rio Vero ) ואל מערות – בהן ציורי קיר פרה-היסטוריים.
בסוף יום הטיול וכדי לסכם את כל החוויות, מומלץ לפתוח בקבוק יין מקומי, תוצרת אזור סומונטנו ( Somontano ) ולהתענג על כל לגימה.
כתבה על אוכל בצפון חבל אראגון
נופיו המטריפים של קניון מסקון, מההר "הכי גבוה באזור" (צילום: ירדן גור)
אין ספק שמחוז הואסקה נותן מענה טוב לרודפי האדרנלין ושוחרי הטבע, כמו גם למי שהיסטוריה, ארכיאולוגיה וגיאולוגיה מושכים אותו. הטיול באזור מצריך מעט מחקר והיכרות עם האפשרויות השונות מבעוד מועד, אך זה משתלם והטיול כאן נחרט כחווייתי ומהנה.
מידע נוסף
רפטינג ליד העיר עיר הואסקה
מעבר ליופיו של העמק ולמצוקים הצרים והגבוהים שמתנשאים מעליו, הוא מיוחד מבחינת המגוון הבלתי נגמר של קירות, מסלולי טיפוס ואתגרים, המתאימים לרמות שונות של מטפסים ולסגנונות שונים. כך המטפסים הפכו לחלק מהנוף - פוגשים אותם גם כשמטיילים במסלולי ההליכה שבעמק, תלויים בין שמיים וארץ, צמודים למצוק אנכי או גולשים מטה מהר שזה עתה נכבש. באחד המסלולים פגשתי משפחה מקומית בעלת 6 נפשות, שעסקו כולן במלאכת הטיפוס בצוותא. הילדה הצעירה, בת 11 בסך הכל, התאמנה על קיר מתון ונמוך, בשעה שאביה ואחיה טיפסו על הקיר הוורטיקלי הסמוך.
הרכס הוא פארק טיפוס בו בכל פינה רואים מטפסים מתאמנים, ברמות שונות וסגנונות מגוונים (צילום: ירדן גור)
מקורות סגנון הטיפוס הזה באיטליה של מלחמת העולם השנייה, עת נאלצו האיטלקים למצוא דרכים עוקפות וסמויות להעברת אספקה דרך ההרים, וקבעו בסלעים אמצעי אחיזה שונים מברזל. חלק מהם בצורת האות ח', אחרים נראים פשוט כיתדות וכיום יש גם סולמות של ממש. לצד המאחזים הללו נפרס כבל ברזל שאבטח את המטפסים.
מי שמגיע לסיירה דה גוארה יכול לצאת למסלול ויה פרטה אקסטרימי וכיפי במיוחד, בקניון מסקון, שנקרא לה וירחן (
כתבה על טיולי הליכה ברכס הפירינאים
"עד לשם אנחנו מטפסים??", שאלתי בעיניים פעורות... (צילום: ירדן גור)
כל הדרכים מובילות... למטה
לאחר שמטפסים לפסגתו השפיצית של ההר הכי גבוה באזור (זו אינה עובדה אובייקטיבית, אך כך זה מרגיש!), לאחר שמשתכרים היטב מהנופים ומהאוויר הצונן, לאחר ששותים ומנשנשים ומצטלמים ושואגים וצוחקים ומרגישים לא פחות מגיבורים, נשארת רק שאלה אחת תלויה באוויר... איך יורדים מכאן?
זה השלב לגלות שאל הנוף המטורף שכבשנו בזיעת אפינו, ניתן היה גם להגיע במסלול הליכה מקסים ומתון. אלו חדשות טובות למי שטיפוס – על כל צורותיו – לא נמצא אצלו גבוה ברשימה, וחדשות מצוינות לנו – שכבר התחלנו לחשוש שחוזרים מאותה דרך שבה עלינו.
המסלול קליל ומפני שכך, המדריך החליט בשלב מסוים שהגיע זמן טוב לסטות מדרך הישר ולהמשיך את הירידה בקניון – באמצעות חבלים, מה שנקרא בספרדית: "רפל" ( Rápel ), ובעברית "סנפלינג". הגלישות קצרות ומשלבות הליכה נעימה בקניון המוצל, כשלאורך כל הדרך אנו מבחינים בטבעות רבות נעוצות בסלע, ממתינות למטפסים רציניים מאיתנו, שינצלו את הקירות הגבוהים. ממשיכים בגלישה (ישנם כ- 5-6 מקטעי גלישה) ובהליכה עד שמגיעים לנהר, מקום טוב לנוח בו ולהתרענן.
טכניקת הגלישה פשוטה וכיפית, גם אם לא התנסיתם בכך בעבר (צילום: ירדן גור)
לזרום עם הנהר
איבדתי את עצמי בתוך הנהר השוצף, המים השתלטו עליי, סחפו אותי במורד הזרם, אל עבר הסלעים וביניהם. האדרנלין פעם במוחי וחיוך ענק התפשט על פניי – כזה שהיה לי קשה לגרד גם כמה שעות טובות לאחר מכן. "עכשיו אני מבינה למה הכוונה 'באדי רפטינג'!" שאגתי אל עבר שותפתי לפשע, שצפה בנינוחות על גבה – במרחק של כשני מטרים ממני, על המים שלפתע חדלו משצפונם – בהתרחבות הנהר.
האמת, שעל החוויה הזו כמעט שוויתרנו, אך ברגע האחרון הבנו שנעים יותר לגלוש בנהר הקריר מאשר ללכת ברגל – תחת השמש הספרדית הקופחת, על אף החרדה לביטחונה של המצלמה במיכל האטום... וטוב שכך! הגלישה במפלים היא כיף אדיר, חוויה של שחרור ושיכרון, גלים סדורים של אתגר – המצריך מעט ריכוז ומחשבה, שבסופו היסחפות חסרת אונים ומעצורים, וחוזר חלילה. האתגר נעוץ בדרך כלל במעבר בין שני סלעים, בירידה דרסטית על אבנים או בתכנון קפיצה ממפלס אחד למשנהו (יש כאלה שפשוט קופצים... עבורי זה אתגר!). בהפוגות בין המעברים פשוט נסחפים, נתונים לחסדי הזרמים, צועקים וצוחקים ומנסים לתפוס אחד את השני ולהעביר את התיקים.
פעילות זו מסתיימת מהר (הזמן רץ כשנהנים), ובסופה מתחילים לטפס בחזרה אל העיירה רודיאר, אל הרכבים, השירותים והמסעדה הטובה שממתינה לנו.
המלצה: הזמינו מראש רפטינג רגוע או סוער - הרפטינג על נהר gállego מתחיל 40 דקות לעיר הואסקה ( Huesca ) והוא יכול להתאים גם למשפחות עם ילדים. תקבלו את כל הציוד הדרוש והסעה לנקודת ההתחלה והסיום. שימו לב לנקודת המפגש המדויקת ולתנאי הביטול.
בהתחלה הנהר נראה רוגע ושלו, ואז נכנסים פנימה והגוף נתון לחסדי הזרמים... (צילום: ירדן גור)
עוד באזור
מעבר לפעילויות האקסטרים, רכס סיירה דה גוארה מספק אין ספור מסלולי הליכה מעניינים ונעימים בטבע, מסלולי אופניים בכל הרמות וביקור בעיירות קסומות. להשלמת התמונה, במרחק של כשעה נסיעה נמצאת העיירה ההיסטורית אלקזאר, ממנה מסלולי הליכה אל עמק נהר ורו ( Rio Vero ) ואל מערות – בהן ציורי קיר פרה-היסטוריים.
בסוף יום הטיול וכדי לסכם את כל החוויות, מומלץ לפתוח בקבוק יין מקומי, תוצרת אזור סומונטנו ( Somontano ) ולהתענג על כל לגימה.
כתבה על אוכל בצפון חבל אראגון
נופיו המטריפים של קניון מסקון, מההר "הכי גבוה באזור" (צילום: ירדן גור)
אין ספק שמחוז הואסקה נותן מענה טוב לרודפי האדרנלין ושוחרי הטבע, כמו גם למי שהיסטוריה, ארכיאולוגיה וגיאולוגיה מושכים אותו. הטיול באזור מצריך מעט מחקר והיכרות עם האפשרויות השונות מבעוד מועד, אך זה משתלם והטיול כאן נחרט כחווייתי ומהנה.
מידע נוסף
רפטינג ליד העיר עיר הואסקה
זה השלב לגלות שאל הנוף המטורף שכבשנו בזיעת אפינו, ניתן היה גם להגיע במסלול הליכה מקסים ומתון. אלו חדשות טובות למי שטיפוס – על כל צורותיו – לא נמצא אצלו גבוה ברשימה, וחדשות מצוינות לנו – שכבר התחלנו לחשוש שחוזרים מאותה דרך שבה עלינו.
המסלול קליל ומפני שכך, המדריך החליט בשלב מסוים שהגיע זמן טוב לסטות מדרך הישר ולהמשיך את הירידה בקניון – באמצעות חבלים, מה שנקרא בספרדית: "רפל" (
טכניקת הגלישה פשוטה וכיפית, גם אם לא התנסיתם בכך בעבר (צילום: ירדן גור)
האמת, שעל החוויה הזו כמעט שוויתרנו, אך ברגע האחרון הבנו שנעים יותר לגלוש בנהר הקריר מאשר ללכת ברגל – תחת השמש הספרדית הקופחת, על אף החרדה לביטחונה של המצלמה במיכל האטום... וטוב שכך! הגלישה במפלים היא כיף אדיר, חוויה של שחרור ושיכרון, גלים סדורים של אתגר – המצריך מעט ריכוז ומחשבה, שבסופו היסחפות חסרת אונים ומעצורים, וחוזר חלילה. האתגר נעוץ בדרך כלל במעבר בין שני סלעים, בירידה דרסטית על אבנים או בתכנון קפיצה ממפלס אחד למשנהו (יש כאלה שפשוט קופצים... עבורי זה אתגר!). בהפוגות בין המעברים פשוט נסחפים, נתונים לחסדי הזרמים, צועקים וצוחקים ומנסים לתפוס אחד את השני ולהעביר את התיקים.
פעילות זו מסתיימת מהר (הזמן רץ כשנהנים), ובסופה מתחילים לטפס בחזרה אל העיירה רודיאר, אל הרכבים, השירותים והמסעדה הטובה שממתינה לנו.
המלצה: הזמינו מראש רפטינג רגוע או סוער - הרפטינג על נהר gállego מתחיל 40 דקות לעיר
בהתחלה הנהר נראה רוגע ושלו, ואז נכנסים פנימה והגוף נתון לחסדי הזרמים... (צילום: ירדן גור)
עוד באזור
מעבר לפעילויות האקסטרים, רכס סיירה דה גוארה מספק אין ספור מסלולי הליכה מעניינים ונעימים בטבע, מסלולי אופניים בכל הרמות וביקור בעיירות קסומות. להשלמת התמונה, במרחק של כשעה נסיעה נמצאת העיירה ההיסטורית אלקזאר, ממנה מסלולי הליכה אל עמק נהר ורו ( Rio Vero ) ואל מערות – בהן ציורי קיר פרה-היסטוריים.
בסוף יום הטיול וכדי לסכם את כל החוויות, מומלץ לפתוח בקבוק יין מקומי, תוצרת אזור סומונטנו ( Somontano ) ולהתענג על כל לגימה.
כתבה על אוכל בצפון חבל אראגון
נופיו המטריפים של קניון מסקון, מההר "הכי גבוה באזור" (צילום: ירדן גור)
אין ספק שמחוז הואסקה נותן מענה טוב לרודפי האדרנלין ושוחרי הטבע, כמו גם למי שהיסטוריה, ארכיאולוגיה וגיאולוגיה מושכים אותו. הטיול באזור מצריך מעט מחקר והיכרות עם האפשרויות השונות מבעוד מועד, אך זה משתלם והטיול כאן נחרט כחווייתי ומהנה.
מידע נוסף
רפטינג ליד העיר עיר הואסקה
בסוף יום הטיול וכדי לסכם את כל החוויות, מומלץ לפתוח בקבוק יין מקומי, תוצרת אזור סומונטנו (
כתבה על אוכל בצפון חבל אראגון
נופיו המטריפים של קניון מסקון, מההר "הכי גבוה באזור" (צילום: ירדן גור)