שמורה ללא פרסום, הרים ללא שם:
לייק קלארק – הסוד השמור של אלסקה
מאת: יובל שפירא


המטוס מרחף מעל החוף, מרכז הפעילות הדובית. אינספור נחלים מתפתלים מכיוון ההרים לעבר המים, והטייס כבר מבחין לו בנקודות החומות המתרוצצות מלמטה, אך שומר על פרצוף פוקר, כאילו מנסה להנמיך את ציפיותינו. אני מנסה לראות משהו, אבל מול עיניי רק סבך של עשב, עצים ואגמים קטנים. המטוס מתיישר לנחיתה לאורך רצועת החוף, ומגע הגלגלים בקרקע רך מהצפוי. אנו יורדים מהמטוס, מסתכלים ימינה ושמאלה בחשש, שמא דוב סקרן שהבחין בנו נוחתים כבר הכין מארב מתוחכם. תוך דקות, הטייס כבר מוליך אותנו בבטחה בטור צפוף כמה מאות מטרים צפונה, לעבר שפך הנחל הסמוך. "שם", הוא מספר, "כמה מהם כבר עסוקים בדיג". עוד כמה צעדים זהירים על החול זרוע סחופת גזעי העץ, ואנחנו מולם.


1 / 9
2 / 9
3 / 9
4 / 9
5 / 9
6 / 9
7 / 9
8 / 9
9 / 9

שמורת לייק קלארק – אוצר נסתר (צילום: Wirestock)
שייט קיאקים בשמורת לייק קלארק, בדרך לטרק בהרי הצ'יגמיט (צילום: עופר גלמונד)
חלקת אלוהים קטנה (צילום: Sathish J)
דוב משתעשע במים לפני שיוצא לצוד (צילום: עופר גלמונד)
ציד מוצלח... (צילום: Wirestock)
נופי השמורה מהמטוס הקל (צילום: Karel Stipek)
על גג העולם, מביטים בנוף השמורה ושותים קפה (צילום: עופר גלמונד)
ירוק עד קצה האופק (צילום: Karel Stipek)
לאחר כמה שעות של צפייה בדובים שוכחים שפעם חיינו בלעדיהם... (צילום: עופר גלמונד)
החוויה מתחילה עם עלייה למטוס קל בן 6 מושבים, בדרך כלל לא מדגם חדיש במיוחד. הדלתות חורקות, החלונות שרוטים ומבט קצר על לוח השעונים האנלוגי והמיושן, לא בהכרח יעורר תחושה של שלווה בקרב הנוסע הממוצע. הטייס דוחף את התיקים לאזור הזנב, מתיישב על ריפוד הכיסא המתקלף ובלי יותר מדי טקסיות, ממריא לו בנונשלנטיות, כאילו מדובר בקפיצה קטנה למכולת. ההרים המיוערים והמפרצים שנצפים בתחילה הם רק חימום לקראת מפגש מקרוב עם פסגות עמוסות קרחונים מחורצים, חלקן מפויחות מפעילות געשית. באופק לא נראה בדל של כביש או חלקיק יישוב. 
 

האתרים המתוארים בכתבה: לייק קלארק (A)
, העיירה פורט אלסוורת' (B), מפלי טנאליאן (C), 
מפלי ברוקס ושמורת קטמאי (D), העיר אנקורג' (E), טווין לייקס (F), אגם קרסנט (G), ערוץ סילבר סלמון (H) ומפרץ צ'ינטינה (I)
(להגדלת המפה לחצו על הפינה העליונה)


צפון אמריקה



המפלים, הדובים ורכסי ההרים

כשאמריקאים רוצים לומר שדבר מה הוא גדול, הם בדרך כלל אומרים שהוא "בגודל של טקסס". אבל גם מדינת הענק הדרומית הזו מחווירה לעומת המרחבים הבלתי נגמרים של אלסקה, שיכולה בקלות להכיל את טקסס פעמיים ועוד להישאר עם עודף. לא רק בגודל יכולה אלסקה להשוויץ, אלא גם בכמות שמורות הטבע שבתחומה. למעשה, יותר מ- 60% משטח הפארקים הלאומיים בארה"ב, נמצאים באלסקה. כשיש כל כך הרבה שמורות וכל כך מעט כבישים, קורה ששמורות מסוימות, שבכל מדינה אחרת בארה"ב היו מושכות מיליוני תיירים, נותרות כמעט לגמרי מחוץ למפת התיירות. כזו היא שמורת אגם קלארק (Lake Clark National Park and Preserve), הממוקמת בסך הכול כ-200 ק"מ אוויריים מבתי הקפה האופנתיים של העיר המאוכלסת ביותר באלסקה  אנקורג' (Anchorage).

השמורה, שגודלה הוא כשלושת רבעי מדינת ישראל, היא שכנתו האלמונית של פארק ידוע בהרבה השוכן מדרום לה – הפארק הלאומי קטמאיבשל היעדר תשתיות כמעט מוחלט, שתי השמורות הללו אינן זוכות לכמות תיירים רבה מדי, ועדיין, מבין השתיים, קטמאי היא זו שזוכה ליחסי ציבור טובים יותר. ה"אשם" נעוץ בעיקר באתר מפורסם אחד בקטמאי: מפלי ברוקס (Brooks Falls). אלו הם אותם מפלים שמככבים באינספור סרטי טבע, בזכות היותם אתר נוח במיוחד לצפייה בדגי סלמון, המקפצים בהם מדי קיץ היישר למלתעותיהם של דובים חומים. הצילומים אומנם מרהיבים, אך הם לא חושפים בדרך כלל את מרפסת העץ הלא-ממש-פראית שנבנתה במקום ואת הלודג' היוקרתי הצמוד אליה – שנמצאים מאחורי הקלעים. בעוד שהדובים נאבקים במי הנהר על נקודות הדיג הטובות ביותר, על קצה הפלטפורמה צובאים דרך קבע צלמים חובבים עמוסי ציוד, העוסקים במאבקים טריטוריאליים משלהם. לולא נקודה תיירותית זו, סביר להניח ששני הפארקים אדירי הממדים האלה היו נותרים כמעט מיותמים ממבקרים.

אך גם ללא מפלי ברוקס, מדובר בחבל ארץ שהוא מעין התגשמות פנטזיה עבור חובבי הטבע הפראי והבלתי נגוע, המאגד אליו את כל הטוב שיש לאלסקה להציע. בתחומי הפארק הלאומי לייק קלארק נפגשים שני רכסי הרים אדירים: רכס אלסקה (Alaska Range) והרכס האלאוטי (Aleutian Range). בנקודת המפגש שוכן רכס הרי הצ'יגמיט (Chigmit), מעוטר בשתי פסגות געשיות ענקיות ברום של מעל 3,000 מ' – הר רידאוט (Redoubt) והר איליאמנה (Iliamna). הר רידאוט הוא הפעיל והמסוכן ביניהם - בשנת 1989 ענן האפר הוולקני שיצר כמעט וגרם להתרסקות טיסת KLM שעברה בקרבת מקום. ההתפרצות הגדולה האחרונה התרחשה בשנת 2009, אך הפעילות הגעשית בלוע ההר נמשכת כל העת.
כתבה על הדובים החומים בשמורת קטמאי ומפלי ברוקס

שמורת לייק קלארק
הרי השמורה הסוגרים על האגם כקירות, נופים מרהיבים (צילום: עופר גלמונד)
 

העיירה פורט אלסוורת' – ה"כרך הסואן" של השמורה

על אף ההתחממות הגלובלית, ציפוי עבה של קרח עדיין עוטף את שרשראות ההרים מכל עבר. מצדי הרכס יצר הקרח המפשיר אגמי טורקיז רבים, מהגדולים באלסקה. בין אגמים אלה מצוי גם אגם קלארק עצמו, שאורכו לא פחות מ-64 ק"מ. לחופו הדרומי של האגם שוכן היישוב המרכזי של הפארק – פורט אלסוורת' (Port Alsworth) – "מטרופולין תוסס" המורכב משני מסלולי המראה (ללא טרמינל או דיוטי פרי), מרכז מבקרים, סניף דואר ואזור מגורים המאכלס קצת יותר מ- 150 תושבים. נדידת דגי הסלמון מן האוקיינוס השקט אל האגם מתחילה כ-180 ק"מ דרומית-מערבית מכאן, במפרץ בריסטול (Bristol Bay), והיא מספקת לתושבי האזור עוגן כלכלי ומקור הכנסה מרכזי.

ההגעה למקום מתבצעת רק באמצעות מטוסים קלים, בין אם רגילים או ימיים. באלסקה, שבה אחד מכל 60 אנשים הוא טייס, לא מדובר בבעיה. עבור מי שלא מגיע מוכן ללינה ולבישול בשטח, בעיירה ישנם ארבעה לודג'ים (בית מלון ומסעדה) ברמה טובה, שמתמקדים בהרכבת חבילות על בסיס לינה, ארוחות ופעילויות, כמו צפייה בדובים, דיג, טיסות נופיות, טיולי קייאקים, טיולים מודרכים בשטח ועוד. הלודג'ים מתאימים לבעלי "כיסים עמוקים" – בשילוב עם עלויות התפעול הגבוהות הנגזרות מהמיקום הנידח (צריך להטיס במיוחד כל דבר), שהות במקום יכולה להגיע לעלות של אלפי דולרים לאדם. מלבד פורט אלסוורת', קיימים בתחומי הפארק רק מספר מצומצם של יישובים אינדיאניים.
אפשרויות לינה באלסקה
 
טיסה במטוס קל
ההגעה אל העיירה פורט אלסוורת' וממנה לחלקים מסוימים של השמורה – במטוס קל (צילום: עופר גלמונד)
 

פעילויות סמוכות לעיירה, שאינן כוללות דובים ודגי סלמון

בין טיול לנהר לבילוי בתצפית כדאי לבקר במוקדי עניין נוספים שנמצאים בסמוך לעיירה פורט אלסוורת'. מפלי טנליאן (Tanalian Falls), למשל, מספקים טיול יום קצר (3-4 שעות) ומרתק בטבע מרהיב. נהר הטאנאליאן הגועש, שמנקז את אגם קונטרשיבונה (Contrashibuna) הסמוך, צונח כאן מעל צוק בזלתי ברעש גדול. השביל המוליך מן העיירה למפלים הוא גם השביל המתוחזק הרשמי היחיד בגבולות הפארק כולו. מדובר בטיול קצר יחסית של 3-4 שעות הלוך-חזור.

יעד לטיול נוסף אך מרוחק יותר הוא הבקתה של דיק פרניקי (Dick Proenneke). הרבה לפני אלכסנדר סופרטרמפ מהסרט "Into the Wild", החליט דיק להתנתק מן העולם, שוטט ברחבי אלסקה ולבסוף התמקם בטווין לייקס (Twin Lakes) – צמד אגמים מחוברים שנמצאים צפונית לאגם קלארק עצמו. תוך הפגנת תושייה עצומה, הוא בנה בקתה מצוידת היטב במו ידיו, וחי "מהטבע לפה" לאורך תקופה של למעלה מ-30 שנים. כיום, ניתן להגיע לבקתה בטיסה קצרה מפורט אלסוורת', והיא מהווה את אחד היעדים הפופולריים בפארק.
כתבה על 10 יעדים נבחרים לטיול באלסקה

מפלים באלסקה
סמוך לעיירה פורט אלסוורת' יש מסלולי טיול בטבע, אל מפלים יפהפיים ועוד (צילום: עופר גלמונד)
 

נדידת דגי הסלמון שמושכת את כולם

שמורת אגם קלארק היא אחד מבתי הגידול החשובים באלסקה עבור סלמון ממין סוקאיי (Sockeye), שמכונה גם "סלמון אדום" ונחשב למשובח ביותר למאכל מבין מיני הסלמון. כמו בקטמאי, גם כאן מושכת נדידתם של דגי הסלמון כמות גדולה של דובים חומים. באופן טבעי, הפעילות התיירותית הנפוצה ביותר בפארק היא סיורי צפייה באותם דובים. הסיורים כוללים טיסה במטוס קל, נחיתה באתר נידח בחיק הטבע (על אגם או על רצועת חוף חולית) וצפייה בפעילות הדובים מקרוב. למרות שהדובים פה מגיעים לממדים חסרי תקדים עקב הזלילה הבלתי פוסקת, עבורנו הם אינם מהווים איום מיוחד. בראש סדר העדיפויות של הדובים נמצא דיג הסלמון, ובני אדם – כל עוד לא יציקו ממש – מהווים מבחינתם בסך הכל תפאורה חסרת עניין.
כתבה על טיול בעקבות נדידת בעלי החיים באלסקה

צילום דובי גריזלי
הדגים מביאים את הדובים, הדובים מביאים את הצלמים (צילום: עופר גלמונד) 
 

דוב הגריזלי הראשון שלי

ברגע הראשון, הלב דופק והבטן מתאבנת. שני דובי גריזלי בעלי ממדים מכובדים מסתכלים עליך ממרחק של אולי מאה מטרים במקרה הטוב, מתקרבים מעט ומרחרחים. כבר הרגשתי נינוח יותר בחיי. אולי אני לא אובייקטיבי, אבל יש הטוענים שאני מריח לא רע, למרות זאת, הדובים מנמיכים את החוטם וממשיכים הלאה. לאחר שהם נעלמים, אני מקפיד להסתכל אחורה כדי להימנע מתסריטי אימים למיניהם. בחלוף כמה דקות, האווירה הופכת רגועה יותר. בזה אחר זה, מגיחים דובים נוספים מתוך הסבך. תוך רגעים אנו כבר חוזים בשישה או שבעה מהם משתכשכים במי הנחל, אורבים לסלמון התורן שישחה ישר לעברם.

בניסיונותיהם המעט מגושמים לדוג הם משפריצים מים עם כפותיהם הגדולות, ומדי פעם משחררים איזו נהמה עצלה. הם אינם מכירים באיכותו של בשר אנוש ולא חולמים לעשות מאתנו פילה, לעומת זאת – הסלמונים מוציאים אותם מן הדעת. גם על בטן מלאה, לא נראה שהם יודעים שובע מהו.
 
דוב גריזלי בנהר  דוב גריזלי אורב לטרף
אין כמו ארוחה דשנה של דגי סלמון ורדרדים, וכמה שיותר - הרי זה מבורך! (צילום: עופר גלמונד)


בין האתרים הפופולריים ביותר לצפייה בדובים בשמורה ניתן למנות את אגם קרסנט (Crescent Lake), אגם טורקיז קרחוני השוכן למרגלות הר הגעש רידאוט, לא הרחק מהחוף המזרחי של השמורה. אל האגם מגיעים באמצעות מטוס ימי. הצפייה בדובים המשוטטים לחופיו מתבצעת מתוך סירות ולכן נחשבת לבטוחה יותר ומתאימה לטווח רחב של מבקרים. גם ללא קשר לדובים, מדובר במקום יפהפה אשר נחשב לפופולרי ביותר בקרב מבקרי השמורה, לא מעט בזכות לודג' נוח שהוקם לחופו המזרחי.

שתי נקודות פופולריות נוספות לצפייה בדובים לאורך החוף הן ערוץ סילבר סלמון (
Silver Salmon Creek) ומפרץ צ'ינטינה (Chinitna Bay). בשתי נקודות אלו נחשפת בשעות השפל רצועה חולית רחבה ומישורית מספיק על מנת לשמש כמסלול נחיתה מאולתר עבור מטוסים קלים. מטוסים ימיים, לעומת זאת, מעדיפים שלא לנחות במי האוקיינוס השקט כדי להימנע מנזקי מלח מיותרים ומהתמודדות עם מחזור הגאות והשפל הקיצוני המתרחש באזור זה של העולם. חלק מהחברות מציעות טיסות שיוצאות מאנקורג', וחלקן יוצאות מעיירות אחרות שנמצאות בחצי האי קינאי (Kenai Peninsula), מרחק של כמה שעות נהיגה דרומית לאנקורג'.
 
הטיסות במטוסים הקלים אל השמורה ובחזרה הופכות את הביקור בלייק קלארק לעסק לא זול. כמו כן, ביטולי טיסות מתסכלים, ברגע האחרון עקב מזג אוויר בעייתי, הם דבר שבשגרה - לא רק כאן, אלא במדינה כולה. מצד שני, הטיסה בפני עצמה היא חוויה שומטת לסתות, ובינינו – טיולים בשמורות בתוליות כמו לייק קלארק, על בעלי החיים והנופים המרהיבים שבה, הם בדיוק הסיבה שבגללה מגיעים חובבי טבע לטייל באלסקה.

כתבה על צפייה בבעלי חיים באלסקה

אמא דוב
בשמורה צופים באינטראקציות ומערכות היחסים בין הדובים  (צילום: עופר גלמונד)




מתי להגיע לשמורת אגם קלארק?

התקופה המומלצת להגעה לשמורה וסביבתה היא החל מסוף יוני ועד לאמצע ספטמבר. ביתר ימות השנה מזג האוויר בעייתי. בסוף יוני אפשר ליהנות משעות אור בלתי נגמרות. ברוב הנחלים, שיא עונת הסלמון הוא יולי-אוגוסט וזהו הזמן הטוב ביותר לצפות בדובים צדים דגים. לעומת זאת, לקראת סוף העונה, בתחילת ספטמבר, יש פחות יתושים ומופיעים צבעי סתיו יפים.

אגם קלארק
שייט קיאקים על אגם קונטרשיבונה (Contrashibuna). העונה: בין החודשים יוני-ספטמבר  (צילום: עופר גלמונד)
 

רגעים אחרונים לפני פרידה

באוויר מתנוסס ריח חזק של ספריי נגד יתושים, ולאחר למעלה משעתיים של צפייה, קבוצת התיירים הקטנה והמפונקת כבר ישובה על גזעי עץ כבסלון ועסוקה בשיחות פנימיות על הא ודא, כאילו מקבץ הדובים הפראיים שמנגד הם לא יותר מאשר חתולי רחוב משוטטים. כשאנו מתכוננים לעזוב, אני חש עצבות קלה. להשאיר את כל הטוב הזה מאחורינו ולחזור לציוויליזציה? לא חבל? המחשבה על הגאות המתקרבת ועל חוף חשוך עמוס בדובים מגרשת את המחשבות הרומנטיות הללו, ותוך זמן קצר אנו כבר גבוה באוויר, מביטים במרחבים הבלתי נגועים ומהרהרים ביתרונות החיים על פני האדמה כדוב אלסקני מפוטם.
 
טיול עם ילדים באלסקה
נפרדים מאלסקה, נפרדים מהדובים ומהחברים החדשים שרכשנו בטיול  (צילום: עופר גלמונד)


מי שיעשה את הצעד ויחליט להוסיף את שמורת לייק קלארק למסלול הטיול שלו באלסקה, יכול לבנות על כך שהביקור ייחקק בזיכרונו כאחת החוויות החזקות ביותר בטיול. הטיסה המרהיבה לתוך שמורה פראית וריקה כמעט לחלוטין מתיירים בשילוב השהייה בקרב דובים חומים בסביבתם הטבעית, על רקע ההרים והנהר, מבטיחה להעלות את סף הריגוש של כל חובב טבע והרפתקאות באשר הוא.
 

מידע נוסף

כתבות נוספות

 

יובל שפירא
 
אודות הכותב
יובל שפירא - מדריך ומתכנן טיולים באלסקה, מערב קנדה וארצות הברית, חובב גיאוגרפיה וצלם טבע מושבע, עם חיבה מיוחדת לנופים הרריים. מגיל 16 ועד היום הספיק "לחרוש" את רוב שמורות הטבע בארה"ב ובקנדה, רכס האלפים לאורכו ולרוחבו, נורבגיה, נפאל ועוד. כותב על טיולים ועוזר לאנשים לתכנן את הטיול שמתאים להם בחברת הטיולים עופר גלמונד. yuval@ofergelmond.com







סטטיסטיקות

0
מגזינים שנשלחו

0
שאלות ותשובות

0
כותבים באתר

0
כתבות באתר