חצי האי קינאי – מפגשים ראשונים באלסקה
מאת: יעלה אשחר

המסע המופלא שלי במדינה ה-49 של ארצות הברית התחיל באנקורג', העיר הגדולה באלסקה, שם פגשתי את שני שותפיי לטיול, עמם קבעתי עוד טרם יציאתי לדרך. אחרי הכנות קצרות, שכרנו רכב ויצאנו אל הטבע הפראי של חצי האי קינאי, שזימן לנו הרבה מפגשים מפתיעים.

כותבת שורות אלו במפגש עם המים הקפואים של אגם בחצי האי קינאי (צילום: יעלה אשחר)

חצי האי קינאי (Kenai) שוכן דרומית לאנקורג' (Anchorage), בין מפרץ הנסיך וויליאם (Prince William Sound), במזרח, לבין מפרץ קוק (Cook Inlet), במערב. חצי האי מחובר לחלק היבשתי של אלסקה ברצועת יבשה צרה.
לינה בעיר אנקורג'

מיקום חצי האי קינאי, מדרום לאנקורג' (A), ובין מפרץ הנסיך וויליאם (B) ומפרץ קוק (C) להגדלה לחץ משמאל למעלה

מפגשים ראשונים בדרך לחצי האי קינאי
מיד כשיצאנו מאנקורג' נפרשו למולנו נופים יפהפיים של הרים ירוקים ומושלגים, ים, נהרות ואגמים. המקום הראשון בו בחרנו לטייל היה העיירה גירדווד (Girdwood), כמה עשרות קילומטרים דרומית לאנקורג' – עדיין לא בחצי האי קינאי אבל צמוד אליו מצפון. בסמוך לעיירה נמצא הר אלייסקה (Alyeska), שגובהו 1,200 מטר ועליו אתר הסקי הגדול ביותר באלסקה. הבחירה הייתה בין טיפוס ברגל או ברכבל. כמובן שבחרנו באופציה הראשונה (סטודנטים תפרנים, אחרי הכל). השעה הייתה כבר שעת אחר צהריים מתקדמת, אבל ההר לא נראה מאיים במיוחד – 600 מטר מתחנת הרכבל התחתונה לעליונה.
יום ראשון באלסקה, טעות ראשונה.

כבר בתחילת העלייה התרחשו מספר מפגשים ראשוניים: מפגש ראשון עם היתושים של אלסקה, מה שמכונה באלסקה "הציפור הלאומית" (והם באמת מתקרבים לגודל של ציפור), מפגש ראשון עם גשם באלסקה, ומפגש ראשון עם השלפוחיות ברגליים (עוד טעות של צעירים, לצאת לטיול עם נעליים חדשות). בשלב זה עדיין לא היה מפגש עם דוב, אך זה יגיע בהמשך, שווה לחכות.

הנוף ירוק ופסטורלי, גולשי מצנחי רחיפה קופצים מראש ההר וחולפים מעלינו, ומקרוניות הרכבל נשמעת מוסיקה קצבית. לאחר מאבק ארוך בעלייה, בטיפות הגשם וביתושים, הגענו לפסגה וגילינו את פשר המוסיקה - בפיסגת ההר התקיימה חתונה של זוג מקומי. מיד הזמינו אותנו להיכנס, ידינו התמלאו בכוסות אלכוהול ובצלחות עוגה, והצטרפנו לחוגגים על רחבת הריקודים. חוויה אדירה, מפתיעה ומרגשת, וגם מקום נפלא להתחתן בו. אם במפגשים ראשונים עסקינן, זה היה המפגש הראשון שלי עם תושבי אלסקה. אמריקאים מסוג קצת אחר - חמים, חברותיים, מכניסי אורחים ואוהבי טבע.
לינה בעיירה גירדווד

נקודות בכתבה זו: אנקורג' (A), העיירה גירדווד (B), קווארץ קריק (C), סוארד (D),
קרחון אקסיט (E), האגם הנעלם (F), שמורת קינאי פיורדס (G) להגדלה לחץ משמאל למעלה

הפלגות גיאוגרפיות ליעדים אקזוטיים לחצו לרשימת יעדים »
הפלגות לאנטארקטיקה לחצו לקבלת כל האפשרויות »
הפלגות לארצות הקוטב הצפוני לחצו לקבלת כל האפשרויות »

מפגש ראשון עם הדובים של אלסקה
לאחר לינה בחניון הלילה קווארץ קריק (Quartz Creek), בליבו של חצי האי קינאי, אכלנו ארוחת בוקר בשמש המחממת. בנחל לצידנו שחו במעלה הזרם דגי סלמון ורדרדים. דגים קשוחים. משם המשכנו לטיול רגלי במורד נהר ראשיין (Russian River), שארכו 21 ק"מ ובקיץ יש בו כמות גדולה של דגי סלמון. המטרה הייתה ברורה – לראות דובים, המגיעים לכאן בעקבות דגי הסלמון.

הלכנו לאורך השביל, בנוף מיוער, והיתה תחושה שהדובים באזור. עקבות דובים טריות בכל מקום, שלדים של דגי סלמון מכורסמים זרוקים בצד הנהר, ולאורך השביל היינו צריכים לדלג בין תלים של אוכמניות (תיאור מעודן לערימות שמשאירים הדובים אחרי שהם מסיימים לאכול).
למפגש עם דוב יש כללים מאוד ברורים, והוא לא אמור להיות מפחיד, כל עוד לא עושים שטויות. הדובים מאוד שבעים בעונה הזו, ובכלל נראה לי שסלמון, עם כל האומגה 3 שיש בו, צריך להיות מזין יותר מבן אדם...

כשכבר התחלנו לאבד תקווה, זה קרה. ממרפסת תצפית המשקיפה אל מפלי הנחל, ראינו לפתע דובה עם שני גורים, יושבים במים ומנשנשים דגי סלמון כאילו היו פיצוחים – לוקחים ביס אחד, ועוברים בביטול לדג אחר. ההתרגשות הייתה אדירה, המצלמה עבדה שעות נוספות. הדובים המשיכו ללכת בתוך המים ואנחנו אחריהם, הולכים במקביל בשביל ונהנים מהמחזה הפראי והיפהפה.
כתבה על מפגשים עם דובים בשמורה הבתולית לייק קלארק

בעקבות דגי הסלמון, סעודה בלב הנהר (צילום: לי רשף)

קרחון אקסיט - מפגש ראשון עם קרחונים
למחרת המשכנו להדרים והגענו אל העיירה סוארד (Seward), עיירה קטנה (2,600 תושבים) אך מפותחת במושגים של אלסקה. בעיירה, השוכנת לחוף מפרץ, יש נמל המשמש ספינות סחר וטיולים, והיא מקושרת בכביש מהיר ומסילת רכבת אל אנקורג' ויעדים נוספים. העיירה היא מרכז למטיילים באזור, עם מגוון גדול של כל מה שמטייל צריך – החל ממסלולי הליכה ואפשרויות טיול, דרך מגוון מסעדות איכותיות, וכלה במבחר של מקומות לינה בדרגות שונות.

בסמוך לעיירה קרחון גדול בשם אקסיט (Exit Glacier), אחד מתוך קרחונים רבים הגולשים משדה קרח ענק בשם הרדינג (Harding Icefield). שדה הקרח, ששטחו 777 קמ"ר, הוא המקור ל-38 (!) מתוך הקרחונים של שמורת קינאי פיורדס (Kenai Fjords National Park). קרחון אקסיט קיבל את שמו בזכות היותו נקודת היציאה בחציית שדה הקרח הראשונה שתועדה, בשנת 1968. זהו הקרחון הנגיש ביותר בין הקרחונים הגולשים משדה הקרח, בזכות כביש המוביל עד אליו, והוא אחת האטרקציות התיירותיות הפופולריות ביותר בשמורה ובאלסקה כולה.
לינה בעיירה סוארד

שדה הקרח הרדינג, 777 קמ"ר של קרח (צילום: עידן צוויק)

מסלול קצר וסלול ברובו, מוביל לנקודת תצפית על הקרחון, ומסלול ארוך יותר מגיע עד לנקודה בה אפשר לראות את שדה הקרח פרוש למרחבים אדירים. מזג האוויר שמשי ונעים, ואנו יוצאים למסלול הארוך, הכרוך בעלייה ארוכה ומתמשכת (4-5 שעות עד למעלה) אך לא קשה במיוחד. בדרך יש נקודות בהן אפשר לראות את הקרחון, בכל פעם קצת יותר. המזל האיר לנו פנים והזדמן לנו לראות דוב שחור מהלך לבדו בהר הסמוך. את ארוחת הצהריים סעדנו למעלה, משקיפים על האופק הלבן והמרהיב של שדה הקרח. הירידה הייתה מהירה, וכבר בשעות אחר הצהרים הגענו חזרה לסוארד.

קרחון אקסיט הגולש משדה הקרח הרדינג, הנגיש ביותר בשמורת קינאי פיורדס (צילום: לי רשף)

שמורת קינאי פיורדס – מפגש ראשון עם לוויתנים
היעד הבא הוא שמורת קינאי פיורדס (Kenai Fjords National Park), שמורה מבודדת הממוקמת בצמוד לסוארד וניתן להגיע אליה בשייט בלבד. כאמור, השמורה מלאה בקרחונים, והדרך הטובה ביותר לראותם מתפרקים אל תוך המים, היא בשייט עם אחת מהחברות המסחריות בסוארד.

הקרחונים "הנשפכים" לים נמצאים בתנועה מתמדת ובהתפרקות מתמדת, וגושי הקרח הענקיים מתנפצים לתוך המים בקול רעם אדיר. פרט לקרחונים, בשמורה גם אוכלוסייה מפותחת של לווייתנים. על הסירות יש מיכשור שמזהה את התדרים של הלוויתנים ומאתר אותם, כך שהסיכוי שלא לראות לווייתן בשייט הוא די נמוך. הלוויתן הנפוץ באזור הוא לווייתן גדול סנפיר (Humpback), אבל יש בסביבה עוד כמה מינים נוספים, כולל כמה להקות של לווייתן קטלן (Orca). מעולם לא ראיתי בעל חיים כל כך גדול. התרגשתי כמו ילדה.

כדי שלא להזניח את כל החיות ששוקלות פחות מ-3 טון, במהלך השייט רואים גם שפע של כלבי ים, אריות ים, ציפורי מים שונות, ועיטם לבן ראש (Bald Eagle), המכונה (בטעות) גם "נשר אמריקאי" ומופיע על סמלה של ארצות הברית. מדי פעם מגיחים גם דובים מתוך היערות שלאורך החוף.
כתבה על צפייה בלוויתנים בשמורת קינאי פיורדס

שמורת קינאי פיורדס, קרחונים המתפרקים לים (צילום: יעלה אשחר)

האגם הנעלם (בערפל)
חצי האי קינאי, להבדיל משאר אלסקה, מאוד מסודר מבחינת שבילים, וזהו יתרון גדול למטיילים. אלסקה דוגלת ברמת שימור טבע גבוהה מאוד וברוב שטחה אין סימון בשבילים, גם בשמורות הטבע המפורסמות ביותר שלה. במקרים רבים, המטייל צריך לנווט בעצמו וגם ללכת בתוך צמחייה, שלעיתים מאוד מקשה על המעבר. בניגוד לכך, באזור חצי האי קינאי יש מגוון גדול של שבילים מסודרים ומסומנים, שמאוד מומלץ לטייל בהם.

אחת מהחוויות היותר משמעותיות בטיול, זימן לנו יום הליכה במסלול האגם הנעלם (Lost Lake trail). המסלול אמנם ארוך (24 ק"מ), אבל הוא קל מאוד ומסודר. הוא מציע שתי אפשרויות: הליכה מכיוון סוארד עד לאגמים ובחזרה, או המשך במסלול עד לאתר הקמפינג Primrose. מי שחושש מאורך המסלול, יכול ללכת בו במשך יומיים, כולל לינה בשטח או בבקתה שבאמצע המסלול (חובה להזמין מראש). אורכן של שתי האפשרויות דומה, אבל השנייה מומלצת יותר, שכן אין צורך לחזור על אותו קטע פעמיים.

לצערי, אנחנו לא המשכנו במסלול לכיוון Primrose, אלא חזרנו באותה דרך. כשיצאנו לדרך אמנם היה צפוי גשם (מדובר על אמצע ספטמבר, כך שהיינו בשולי העונה וזו לא הייתה הפתעה גדולה), אבל לכזה מבול לא ציפינו. הגשם התחיל בערך באמצע הדרך לאגם ולא הפסיק עד שסיימנו את המסלול. וכך יצא שהאגם הנעלם אכן נעלם, ובגלל הגשם הכבד והערפל לא ראינו אותו עד שממש עמדנו מולו. הוא היה יפה וכחלחל, אבל במזג האוויר הזה לא יכולנו להרשות לעצמנו לשבת וליהנות ממנו אפילו לחמש דקות. לסיכום החוויה: צאו למסלול, אבל במזג אויר יפה. מומלץ.

האגם הנעלם, ערפל וגשם לאורך המסלול (צילום: עידן צוויק)

חצי האי קינאי – למי שזמנו קצר
חצי האי קינאי הוא יפהפה, ורק נגעתי כאן בחלק קטן מאינסוף אופציות הטיול שהוא מציע - ברגל, בשייט, בטיסות נוף ואפילו ברכב. מי שרוצה ויכול להשקיע יותר, יוכל לעשות סיור במזחלות כלבים (טסים במסוק לקרחון מעל סוארד, ועושים סיבוב של כמה קילומטרים עם הכלבים בשלג), טיסה ליום צפייה בדובים בשמורת קטמאי (Katmai National Park) השכנה, דייג דגי סלמון, טיפוס על קרחונים ועוד הרבה מאוד אפשרויות נוספות.
כתבה על שמורת קטמאי והדובים

אלסקה היא מדינה ענקית, פראית ויפהפיה, ולא לכולם יש זמן לטייל לאורכה ולרוחבה. למי שמעדיף להתמקד באזור אחד, חצי האי קינאי בהחלט מהווה אפשרות מצוינת.

נופים בחצי האי קינאי, הטבע הפראי של אלסקה (צילום: יעלה אשחר)

מידע נוסף

השכרת רכב בארה"ב

בתי מלון באלסקה
לינה באלסקה - השוואת מחירים והזמנות

כתבות נוספות על אלסקה

לייק קלארק - הסוד השמור של אלסקה
צפייה בבעלי חיים באלסקה
טיול קרוואן בחצי האי קינאי
כתבה על שמורת קטמאי והדובים

טיול בעקבות נדידת בעלי חיים באלסקה

אודות הכותבת

יעלה אשחר, בגיל 6 ההורים שלה עזבו אותה לחודש ונסעו לטייל באלסקה. מאז היא חלמה על היום שבו תוכל לעשות טיול דומה. בקיץ 2012 היא בילתה חודש וחצי באלסקה ובקנדה. מאז היא לא מפסיקה לדבר על זה, ועכשיו מצאה עבודה שבה מישהו ירצה להקשיב לסיפורים שלה, אצל עופר גלמונד - טיולים לאלסקה.