.jpg)
.jpg)
להציל את השד הטסמני
מאת: פרץ גלעדי
גם אם אינכם מאמינים בסיפורי אגדות, תיאלצו להיווכח כי יש בעולם שד אחד אמיתי, חי וקיים, שלמרות שמו המרתיע, הוא יצור חמוד ומקסים. מדובר בבעל חיים אנדמי לטסמניה, שם הוא חי, ביערות העצומים והעבותים של האי, את חייו המסתוריים. כיום, הוא נתון בסכנת הכחדה ממשית, ונעשים מאמצים להציל אותו מכליה.
מפת אוסטרליה וטסמניה: (A) סידני, (B) מלבורן, (C) דבנפורט, (D) הוברט, (E) סטרהן
(להגדלת המפה לחצו על הפינה השמאלית העליונה)
.jpg)
הפלגות לאנטארקטיקה לחצו לקבלת כל האפשרויות » הפלגות לארצות הקוטב הצפוני לחצו לקבלת כל האפשרויות » טיול עצמאי לאוסטרליה וניו זילנד לחצו לרשימת ההצעות »
ברוכים הבאים לטסמניה
האי טסמניה, מדהים ביופיו ומיוחד, שייך ליבשת . הוא שוכן במרחק של 22 שעות טיסה מישראל, ביקום מקביל לשלנו, בעל חוקים אחרים, עם מזג אוויר משוגע, שעשוי לשנות את דעתו משעה לשעה. במהלך השנה עשוי להיות גשום ומושלג באי, אך בחודשי הקיץ, ינואר-פברואר (כן, מוזר, אך ככה זה בצד השני של העולם), נעים. עם זאת, לעולם אין לצאת מהבית ללא מטרייה...
עברו של האי עגום – לפני מעל ל- 100 שנים, הכובשים האירופאים הגלו אליו עבריינים ורוצחים והפכו אותו למושבת עונשין. במהלך הכיבוש נטבחו ונרצחו על ידי הבריטים אלפי ילידים מקומיים – אבוריג'ינים. בעיר הבירה הוברט ( Hobart ) מרוכזים כמעט מחצית מתושבי האי, שאוכלוסייתו מונה כ- 500,000 איש בלבד, על שטח שגדול ממדינת ישראל פי שלושה.
אחד ממוקדי המשיכה של האי, פרט להיסטוריה שלו ולנופים היפהפיים, הוא שפע האטרקציות שמחכות למטיילים – טיולי אופניים, רפטינג וקיאקים בנהרות, גלישה וחופים ובעיקר – הליכה באין ספור מסלולים בתוך היערות והסבך (מה שנקרא: "בוש ווקינג").
כותב הכתבה משחרר שד טסמני מהשק, קרוב למקום הלכידה
הגעה ולינה באי טסמניה
האי טסמניה שוכן כ- 250 ק"מ דרומית ליבשת אוסטרליה. ניתן להגיע אליו בטיסה ממלבורן או מסידני מעבורת, שיוצאת ממלבורן ומגיעה לעיר דבנפורט ( Devonport ) שבצפון האי, או בשייט מפנק, על ספינת פאר - חוויה בפני עצמה.
אפשרויות הלינה באי מגוונות מאוד. בערים המרכזיות - הוברט, לאונסטון ( Launceston ), קווינסטאון ( Queenstown ) ודבנפורט, תמצאו בתי מלון ואכסניות, ברמות שונות, ממש כבכל מדינה תיירותית אחרת. מומלץ להזמין מקום מראש - אין זה נעים לסיים מסע של יום וחצי במטוסים ובשדות תעופה, רק כדי להתחיל מסע נוסף למציאת חדר מתאים. באופן טבעי, מחיר הלינה יורד ככל שמתרחקים מהמרכז ויוצאים לפריפריית העיר. בעיירות מרוחקות יותר תוכלו למצוא לודג'ים, הסמוכים לאזורים מיוערים ופראיים יותר.
אם פניכם מועדות למערב האי, מומלץ לבלות לילה או שניים, בכפר הדייגים סטרהן ( Strahan ), שהתפתח והפך לכפר נופש של ממש. העיירה סמוכה לשמורות טבע ומספקת את כל השירותים שמטיילים זקוקים להם.
לינה בטסמניה |
מי מחסל את השדים של טסמניה? השד הטסמני הוא היחיד ממשפחת חיות הכיס שטורף ואינו צמחוני. הוא חי באזור המערבי והדרום מערבי של טסמניה, שם הוא מוקף בטבע פראי. באזור זה ישנם יערות גשם עצומים בני מאות שנים, עצי ענק ושפע מדהים של חיות בר, חלקן נדירות ואנדמיות לאי. לא פלא אם כך, שבשטח האי מרוכזים 19 פארקים לאומיים, 4 שמורות טבע, ו- 7 שמורות ימיות. 8 מהפארקים הוכרזו כאתרי מורשת עולמית, בזכות אוצרות הטבע שבהם.
עד לפני כ- 400 שנה השד הטסמני היה נפוץ בכל רחבי היבשת, כמו כל חיית בר אחרת. למרבה הצער, במהלך השנים הוא נטרף על ידי כלבי הבר – הדינגו וניצוד על ידי האדם. השד הצליח לשרוד רק בטסמניה, וכיום מגנים עליו בקנאות.
בשנת 1996 התגלתה לראשונה בשדים מחלה קטלנית בשם DFTD Devil Facial Tumor Disease) ). מדובר בגידול שמתפתח בפניה של החיה ומתפשט לכיוון העיניים והאף. המחלה עוברת בין השדים, בעיקר על ידי נשיכות. מעולם לא נעשתה ספירה מסודרת של כמות הפרטים, אבל כיום מעריכים שכ- 80% מאוכלוסיית השדים בטסמניה מתה מהמחלה. זהו מספר עצום והחשש להיעלמות החיה הנדירה הזאת הוא ממשי.
כתבות נוספות על טיולים בעקבות בעלי חיים
.JPG)
שד טסמני שנלכד וסומן בקולר (צילום: פרץ גלעדי)
להכניס את השד לבקבוק
ביולוגים ואקולוגים מנסים ללמוד עוד ועוד על התנהגותו של השד הטסמני, מתוך מחשבה שדרך לימוד אורחות חייו ניתן יהיה לבלום את התפשטות המחלה ולמצוא לה מזור. לצורך המחקר, אליו הצטרפתי, אנו לוכדים שדים, מבצעים עליהם סדרת בדיקות הכרחיות, ומשחררים אותם בחזרה לטבע.
אזור הלכידות היה בצפון מערב טסמניה שעדיין נקי מהמחלה קרוב לעיר ברני (Burnie) . זהו יער גשם עבות וצפוף מאין כמוהו. במהלך היום, השד מסתתר בתוך מחילות, מתחת לעצים כרותים ובסבך ובונה לעצמו מצע נוח. כאן בבית הגידול הטבעי, קרוב לדרכים, הצבנו 30 מלכודות למשך 9 לילות רצופים. המלכודות הן למעשה צינורות עגולים באורך 80 ס"מ ובקוטר 30 ס"מ. אל פין מתכת שמחובר לדלת המלכודת מחברים חבל דק וחזק, שלקצהו השני בתוך המלכודת מחברים חתיכת בשר קטנה, בדרך כלל של קנגורו. השד הוא בעל חוש ריח מפותח שמושך אותו לריח המזון. כשהוא נכנס למלכודת ואוכל את הפיתיון נסגרת עליו הדלת. למרבה הפלא, לאחר הלכידה השד שוכב בשקט ואינו משתולל, ולעיתים אף ישן בשלווה בכלוב, נח לאחר ארוחה טובה.
לינה בעיר ברני
.JPG)
.JPG)
.JPG)
הכנת המלכודות עשויות הפיברגלס: קשירת פיתיון הבשר, מיקומו והפעלת המנגנון (צילומים: פרץ גלעדי)
בדיקות, בדיקות ועוד בדיקות...
רק כ- 30% מניסיונות הלכידה מסתיימים בהצלחה. את השדים שנתפסים, לוקחים יחד עם המלכודת לשביל קרוב, ובתנועה מתואמת ומיומנת מעבירים אותם לשק יוטה. ז'אן אחראי לביצוע הבדיקות הפיזיות. הוא ממשש את השד וכשמזהה את הראש הוא דואג שעיניו יהיו מכוסות, כך השד יהיה רגוע ולא יתקוף. בעזרת מכשיר מיוחד בודקים אם לשד יש שבב ומה מספרו. אם יש לו שבב עם מספר אישי זוהי לכידה חוזרת והנתונים על השד רשומים. כעת, אנחנו צריכים לפתוח את השק, להביט על השד ולברר האם יש לו גידול על הפנים. גם גלליו של השד נבדקים בקפידה בבדיקת מעבדה. על פי הרכבם אנחנו יכולים ללמוד על הדיאטה של השד, מצב בריאותו וכו'.
השדים עוברים בדיקות נוספות, בהן לקיחת דגימת דם ודגימת בשר לבדיקת ביופסה, דגימות רוק מהלשון ומהחיך, איסוף קרציות ופרזיטים, סקירת בריאות השיניים ומדידות שונות. חשוב לציין שכל הבדיקות נעשות בזהירות רבה כדי לא להיפגע, ובעיקר – כדי שלא לפגוע בשד.
.JPG)
כל השדים שנתפסו במחקר הנוכחי היו בריאים ולא הראו את סימני המחלה (צילום: פרץ גלעדי)
הפלגות לאנטארקטיקה לחצו לקבלת כל האפשרויות »
הפלגות לארצות הקוטב הצפוני לחצו לקבלת כל האפשרויות »
טיול עצמאי לאוסטרליה וניו זילנד לחצו לרשימת ההצעות »
להכיר את השדים מקרוב
בזכות מחקר אינטנסיבי ומעמיק, אנחנו יודעים כיום על השדים פרטים שעשויים לעזור בבלימת המגיפה ולהציל את האוכלוסייה. אנחנו יודעים למשל, שהשד אינו חיה חברתית. זהו בעל חיים יחידאי (סוליטרי) והמפגש בין פרטים שונים מתקיים בשתי הזדמנויות: בתקופת הייחום וכשהם מזהים פגר בשטחם.
שני האירועים מלווים בקרבות ונשיכות, הן כאשר הנקבות נאבקות על הזכר והן כאשר השדים נאבקים על המזון. במהלך הקרבות הם צורחים ונושפים, דבר שמזכיר כנראה שד מפחיד, ומכאן שמם. ידוע עוד כי הפרטים הבוגרים חיים על הקרקע ושוחים היטב. השחייה במים המתוקים היא אחד הגורמים המקדמים את ההדבקה במחלה הקטלנית. האויבים הטבעיים של השד הטסמני הם העיט מהמין Wedge tailed eagle והאדם. מדי שנה נדרסים כ-2000 שדים על דרכים וכבישים אותם הם מנסים לחצות בין היערות בזמן חיפוש אחר מזון.
הגורים הקטנטנים נולדים במשקל של כ- 1 גרם ובגודל של ציפורן אדם. עד גיל 5 חודשים הגורים אינם עוזבים את כיס האם. פיהם צמוד בחוזקה לפטמת האם בכל עת. כך הם יכולים לינוק חלב והאם יכולה לרוץ ולהיאבק על מזון מבלי שהם יפלו מהכיס. תוחלת חייו של השד החי בטבע היא כ- 6 שנים בלבד, אך רק כ- 50% בלבד מהגורים שורדים בטבע בשנתם הראשונה.
.JPG)
לאחר המדידות והבדיקות המרובות השד משוחרר לסביבתו הטבעית (צילום: פרץ גלעדי)
נלחמים על השדים הטסמניים
גופי הממשל, שמירת הטבע והמחקר מייחסים חשיבות רבה להסברה ולהצגת חשיבות המאבק על שמירת המין הנדיר הזה, שנמצא כיום בסכנת הכחדה ממשית. לצורך העניין הוקמו אתר לימוד וטיפול בשדים, סמוך לעיר הוברט, הבירה, באזור שנקרא בונורונג ( Bonorong ). זהו מעין בית חולים לחיות בר עם מרכז הסברה, תצוגה ומכלאות, שטחים פתוחים וכלובים של חיות בר נוספות.
בנוסף, סיורי הדרכה נערכים בבתי ספר מקומיים ולקבוצות תלמידים מבתי ספר המבקרים באי, מכל העולם. לכל מרכזי המבקרים ומרכזי המידע לתיירים בערים ובפארקים מוצג ומחולק חומר מידע והסברה על השד ועל המחלה.
האזרחים מתבקשים לדווח בשגרה על כל תצפית או על כל שד פצוע וברוב הכבישים והדרכים מוצבים תמרורי אזהרה, ובקשה לנסוע לאט בשעות החשכה כדי לא לדרוס שדים שפעילים בלילה. אפילו באוטובוסים, המעטים יחסית, שנוסעים ברחבי האי מוצבים פוסטרים ובהם בקשת עזרה והשגחה על השדים. הטסמנים מנסים ומצליחים לגייס גופי שמירת טבע בכל העולם כדי לבוא ולפעול בכל המישורים לטובת השד.
כל הנוגעים בדבר מלאי תקווה שתמצא תרופה למחלה הקטלנית ושאוכלוסיית השדים תצליח להתאושש ולגדול חזרה. .JPG)
.JPG)
פוסטרים להסברה ומתן מידע, שנתלים בבתי הספר ובמרכז המבקרים (צילום: פרץ גלעדי)
לסיכום החוויה: לאחר 9 לילות הצלחנו ללכוד 53 שדים ו- 4 קוול (טורף קטן בגודל נמייה, ששוחרר מייד). ז'אן, החוקר הראשי, הגדיר את הימים האלה כמוצלחים ביותר, ואמר שהוסיפו והשלימו עוד משבצות ריקות בפאזל הגדול שנקרא השד הטסמני.
אני בסך הכול ראיתי שוב, כמו במקרים רבים אחרים, עד כמה הטבע הוא מרשים בעוצמתו וביופיו, אבל יחד עם זאת רגיש ושברירי מאין כמוהו. ובנוסף – הגשמתי עוד חלום. תמיד צריך לקוות לנסות ולהגשים חלומות.
מידע נוסף
כתבות נוספות
עברו של האי עגום
כותב הכתבה משחרר שד טסמני מהשק, קרוב למקום הלכידה
אפשרויות הלינה באי מגוונות מאוד. בערים המרכזיות - הוברט, לאונסטון (
אם פניכם מועדות למערב האי, מומלץ לבלות לילה או שניים, בכפר הדייגים סטרהן (
לינה בטסמניה |
מי מחסל את השדים של טסמניה? השד הטסמני הוא היחיד ממשפחת חיות הכיס שטורף ואינו צמחוני. הוא חי באזור המערבי והדרום מערבי של טסמניה, שם הוא מוקף בטבע פראי. באזור זה ישנם יערות גשם עצומים בני מאות שנים, עצי ענק ושפע מדהים של חיות בר, חלקן נדירות ואנדמיות לאי. לא פלא אם כך, שבשטח האי מרוכזים 19 פארקים לאומיים, 4 שמורות טבע, ו- 7 שמורות ימיות. 8 מהפארקים הוכרזו כאתרי מורשת עולמית, בזכות אוצרות הטבע שבהם.
עד לפני כ- 400 שנה השד הטסמני היה נפוץ בכל רחבי היבשת, כמו כל חיית בר אחרת. למרבה הצער, במהלך השנים הוא נטרף על ידי כלבי הבר – הדינגו וניצוד על ידי האדם. השד הצליח לשרוד רק בטסמניה, וכיום מגנים עליו בקנאות.
בשנת 1996 התגלתה לראשונה בשדים מחלה קטלנית בשם DFTD Devil Facial Tumor Disease) ). מדובר בגידול שמתפתח בפניה של החיה ומתפשט לכיוון העיניים והאף. המחלה עוברת בין השדים, בעיקר על ידי נשיכות. מעולם לא נעשתה ספירה מסודרת של כמות הפרטים, אבל כיום מעריכים שכ- 80% מאוכלוסיית השדים בטסמניה מתה מהמחלה. זהו מספר עצום והחשש להיעלמות החיה הנדירה הזאת הוא ממשי.
כתבות נוספות על טיולים בעקבות בעלי חיים
שד טסמני שנלכד וסומן בקולר (צילום: פרץ גלעדי)
להכניס את השד לבקבוק
ביולוגים ואקולוגים מנסים ללמוד עוד ועוד על התנהגותו של השד הטסמני, מתוך מחשבה שדרך לימוד אורחות חייו ניתן יהיה לבלום את התפשטות המחלה ולמצוא לה מזור. לצורך המחקר, אליו הצטרפתי, אנו לוכדים שדים, מבצעים עליהם סדרת בדיקות הכרחיות, ומשחררים אותם בחזרה לטבע.
אזור הלכידות היה בצפון מערב טסמניה שעדיין נקי מהמחלה קרוב לעיר ברני (Burnie) . זהו יער גשם עבות וצפוף מאין כמוהו. במהלך היום, השד מסתתר בתוך מחילות, מתחת לעצים כרותים ובסבך ובונה לעצמו מצע נוח. כאן בבית הגידול הטבעי, קרוב לדרכים, הצבנו 30 מלכודות למשך 9 לילות רצופים. המלכודות הן למעשה צינורות עגולים באורך 80 ס"מ ובקוטר 30 ס"מ. אל פין מתכת שמחובר לדלת המלכודת מחברים חבל דק וחזק, שלקצהו השני בתוך המלכודת מחברים חתיכת בשר קטנה, בדרך כלל של קנגורו. השד הוא בעל חוש ריח מפותח שמושך אותו לריח המזון. כשהוא נכנס למלכודת ואוכל את הפיתיון נסגרת עליו הדלת. למרבה הפלא, לאחר הלכידה השד שוכב בשקט ואינו משתולל, ולעיתים אף ישן בשלווה בכלוב, נח לאחר ארוחה טובה.
לינה בעיר ברני
הכנת המלכודות עשויות הפיברגלס: קשירת פיתיון הבשר, מיקומו והפעלת המנגנון (צילומים: פרץ גלעדי)
בדיקות, בדיקות ועוד בדיקות...
רק כ- 30% מניסיונות הלכידה מסתיימים בהצלחה. את השדים שנתפסים, לוקחים יחד עם המלכודת לשביל קרוב, ובתנועה מתואמת ומיומנת מעבירים אותם לשק יוטה. ז'אן אחראי לביצוע הבדיקות הפיזיות. הוא ממשש את השד וכשמזהה את הראש הוא דואג שעיניו יהיו מכוסות, כך השד יהיה רגוע ולא יתקוף. בעזרת מכשיר מיוחד בודקים אם לשד יש שבב ומה מספרו. אם יש לו שבב עם מספר אישי זוהי לכידה חוזרת והנתונים על השד רשומים. כעת, אנחנו צריכים לפתוח את השק, להביט על השד ולברר האם יש לו גידול על הפנים. גם גלליו של השד נבדקים בקפידה בבדיקת מעבדה. על פי הרכבם אנחנו יכולים ללמוד על הדיאטה של השד, מצב בריאותו וכו'.
השדים עוברים בדיקות נוספות, בהן לקיחת דגימת דם ודגימת בשר לבדיקת ביופסה, דגימות רוק מהלשון ומהחיך, איסוף קרציות ופרזיטים, סקירת בריאות השיניים ומדידות שונות. חשוב לציין שכל הבדיקות נעשות בזהירות רבה כדי לא להיפגע, ובעיקר – כדי שלא לפגוע בשד.
כל השדים שנתפסו במחקר הנוכחי היו בריאים ולא הראו את סימני המחלה (צילום: פרץ גלעדי)
הפלגות לאנטארקטיקה לחצו לקבלת כל האפשרויות »
הפלגות לארצות הקוטב הצפוני לחצו לקבלת כל האפשרויות »
טיול עצמאי לאוסטרליה וניו זילנד לחצו לרשימת ההצעות »
להכיר את השדים מקרוב
בזכות מחקר אינטנסיבי ומעמיק, אנחנו יודעים כיום על השדים פרטים שעשויים לעזור בבלימת המגיפה ולהציל את האוכלוסייה. אנחנו יודעים למשל, שהשד אינו חיה חברתית. זהו בעל חיים יחידאי (סוליטרי) והמפגש בין פרטים שונים מתקיים בשתי הזדמנויות: בתקופת הייחום וכשהם מזהים פגר בשטחם.
שני האירועים מלווים בקרבות ונשיכות, הן כאשר הנקבות נאבקות על הזכר והן כאשר השדים נאבקים על המזון. במהלך הקרבות הם צורחים ונושפים, דבר שמזכיר כנראה שד מפחיד, ומכאן שמם. ידוע עוד כי הפרטים הבוגרים חיים על הקרקע ושוחים היטב. השחייה במים המתוקים היא אחד הגורמים המקדמים את ההדבקה במחלה הקטלנית. האויבים הטבעיים של השד הטסמני הם העיט מהמין Wedge tailed eagle והאדם. מדי שנה נדרסים כ-2000 שדים על דרכים וכבישים אותם הם מנסים לחצות בין היערות בזמן חיפוש אחר מזון.
הגורים הקטנטנים נולדים במשקל של כ- 1 גרם ובגודל של ציפורן אדם. עד גיל 5 חודשים הגורים אינם עוזבים את כיס האם. פיהם צמוד בחוזקה לפטמת האם בכל עת. כך הם יכולים לינוק חלב והאם יכולה לרוץ ולהיאבק על מזון מבלי שהם יפלו מהכיס. תוחלת חייו של השד החי בטבע היא כ- 6 שנים בלבד, אך רק כ- 50% בלבד מהגורים שורדים בטבע בשנתם הראשונה.
לאחר המדידות והבדיקות המרובות השד משוחרר לסביבתו הטבעית (צילום: פרץ גלעדי)
נלחמים על השדים הטסמניים
גופי הממשל, שמירת הטבע והמחקר מייחסים חשיבות רבה להסברה ולהצגת חשיבות המאבק על שמירת המין הנדיר הזה, שנמצא כיום בסכנת הכחדה ממשית. לצורך העניין הוקמו אתר לימוד וטיפול בשדים, סמוך לעיר הוברט, הבירה, באזור שנקרא בונורונג ( Bonorong ). זהו מעין בית חולים לחיות בר עם מרכז הסברה, תצוגה ומכלאות, שטחים פתוחים וכלובים של חיות בר נוספות.
בנוסף, סיורי הדרכה נערכים בבתי ספר מקומיים ולקבוצות תלמידים מבתי ספר המבקרים באי, מכל העולם. לכל מרכזי המבקרים ומרכזי המידע לתיירים בערים ובפארקים מוצג ומחולק חומר מידע והסברה על השד ועל המחלה.
האזרחים מתבקשים לדווח בשגרה על כל תצפית או על כל שד פצוע וברוב הכבישים והדרכים מוצבים תמרורי אזהרה, ובקשה לנסוע לאט בשעות החשכה כדי לא לדרוס שדים שפעילים בלילה. אפילו באוטובוסים, המעטים יחסית, שנוסעים ברחבי האי מוצבים פוסטרים ובהם בקשת עזרה והשגחה על השדים. הטסמנים מנסים ומצליחים לגייס גופי שמירת טבע בכל העולם כדי לבוא ולפעול בכל המישורים לטובת השד.
כל הנוגעים בדבר מלאי תקווה שתמצא תרופה למחלה הקטלנית ושאוכלוסיית השדים תצליח להתאושש ולגדול חזרה.
פוסטרים להסברה ומתן מידע, שנתלים בבתי הספר ובמרכז המבקרים (צילום: פרץ גלעדי)
לסיכום החוויה: לאחר 9 לילות הצלחנו ללכוד 53 שדים ו- 4 קוול (טורף קטן בגודל נמייה, ששוחרר מייד). ז'אן, החוקר הראשי, הגדיר את הימים האלה כמוצלחים ביותר, ואמר שהוסיפו והשלימו עוד משבצות ריקות בפאזל הגדול שנקרא השד הטסמני.
אני בסך הכול ראיתי שוב, כמו במקרים רבים אחרים, עד כמה הטבע הוא מרשים בעוצמתו וביופיו, אבל יחד עם זאת רגיש ושברירי מאין כמוהו. ובנוסף – הגשמתי עוד חלום. תמיד צריך לקוות לנסות ולהגשים חלומות.
מידע נוסף
כתבות נוספות
בשנת 1996 התגלתה לראשונה בשדים מחלה קטלנית בשם
כתבות נוספות על טיולים בעקבות בעלי חיים
שד טסמני שנלכד וסומן בקולר (צילום: פרץ גלעדי)
אזור הלכידות היה בצפון מערב טסמניה שעדיין נקי מהמחלה קרוב לעיר ברני
לינה בעיר ברני
הכנת המלכודות עשויות הפיברגלס: קשירת פיתיון הבשר, מיקומו והפעלת המנגנון (צילומים: פרץ גלעדי)
בדיקות, בדיקות ועוד בדיקות...
רק כ- 30% מניסיונות הלכידה מסתיימים בהצלחה. את השדים שנתפסים, לוקחים יחד עם המלכודת לשביל קרוב, ובתנועה מתואמת ומיומנת מעבירים אותם לשק יוטה. ז'אן אחראי לביצוע הבדיקות הפיזיות. הוא ממשש את השד וכשמזהה את הראש הוא דואג שעיניו יהיו מכוסות, כך השד יהיה רגוע ולא יתקוף. בעזרת מכשיר מיוחד בודקים אם לשד יש שבב ומה מספרו. אם יש לו שבב עם מספר אישי זוהי לכידה חוזרת והנתונים על השד רשומים. כעת, אנחנו צריכים לפתוח את השק, להביט על השד ולברר האם יש לו גידול על הפנים. גם גלליו של השד נבדקים בקפידה בבדיקת מעבדה. על פי הרכבם אנחנו יכולים ללמוד על הדיאטה של השד, מצב בריאותו וכו'.
השדים עוברים בדיקות נוספות, בהן לקיחת דגימת דם ודגימת בשר לבדיקת ביופסה, דגימות רוק מהלשון ומהחיך, איסוף קרציות ופרזיטים, סקירת בריאות השיניים ומדידות שונות. חשוב לציין שכל הבדיקות נעשות בזהירות רבה כדי לא להיפגע, ובעיקר – כדי שלא לפגוע בשד.
כל השדים שנתפסו במחקר הנוכחי היו בריאים ולא הראו את סימני המחלה (צילום: פרץ גלעדי)
הפלגות לאנטארקטיקה לחצו לקבלת כל האפשרויות »
הפלגות לארצות הקוטב הצפוני לחצו לקבלת כל האפשרויות »
טיול עצמאי לאוסטרליה וניו זילנד לחצו לרשימת ההצעות »
להכיר את השדים מקרוב
בזכות מחקר אינטנסיבי ומעמיק, אנחנו יודעים כיום על השדים פרטים שעשויים לעזור בבלימת המגיפה ולהציל את האוכלוסייה. אנחנו יודעים למשל, שהשד אינו חיה חברתית. זהו בעל חיים יחידאי (סוליטרי) והמפגש בין פרטים שונים מתקיים בשתי הזדמנויות: בתקופת הייחום וכשהם מזהים פגר בשטחם.
שני האירועים מלווים בקרבות ונשיכות, הן כאשר הנקבות נאבקות על הזכר והן כאשר השדים נאבקים על המזון. במהלך הקרבות הם צורחים ונושפים, דבר שמזכיר כנראה שד מפחיד, ומכאן שמם. ידוע עוד כי הפרטים הבוגרים חיים על הקרקע ושוחים היטב. השחייה במים המתוקים היא אחד הגורמים המקדמים את ההדבקה במחלה הקטלנית. האויבים הטבעיים של השד הטסמני הם העיט מהמין Wedge tailed eagle והאדם. מדי שנה נדרסים כ-2000 שדים על דרכים וכבישים אותם הם מנסים לחצות בין היערות בזמן חיפוש אחר מזון.
הגורים הקטנטנים נולדים במשקל של כ- 1 גרם ובגודל של ציפורן אדם. עד גיל 5 חודשים הגורים אינם עוזבים את כיס האם. פיהם צמוד בחוזקה לפטמת האם בכל עת. כך הם יכולים לינוק חלב והאם יכולה לרוץ ולהיאבק על מזון מבלי שהם יפלו מהכיס. תוחלת חייו של השד החי בטבע היא כ- 6 שנים בלבד, אך רק כ- 50% בלבד מהגורים שורדים בטבע בשנתם הראשונה.
לאחר המדידות והבדיקות המרובות השד משוחרר לסביבתו הטבעית (צילום: פרץ גלעדי)
נלחמים על השדים הטסמניים
גופי הממשל, שמירת הטבע והמחקר מייחסים חשיבות רבה להסברה ולהצגת חשיבות המאבק על שמירת המין הנדיר הזה, שנמצא כיום בסכנת הכחדה ממשית. לצורך העניין הוקמו אתר לימוד וטיפול בשדים, סמוך לעיר הוברט, הבירה, באזור שנקרא בונורונג ( Bonorong ). זהו מעין בית חולים לחיות בר עם מרכז הסברה, תצוגה ומכלאות, שטחים פתוחים וכלובים של חיות בר נוספות.
בנוסף, סיורי הדרכה נערכים בבתי ספר מקומיים ולקבוצות תלמידים מבתי ספר המבקרים באי, מכל העולם. לכל מרכזי המבקרים ומרכזי המידע לתיירים בערים ובפארקים מוצג ומחולק חומר מידע והסברה על השד ועל המחלה.
האזרחים מתבקשים לדווח בשגרה על כל תצפית או על כל שד פצוע וברוב הכבישים והדרכים מוצבים תמרורי אזהרה, ובקשה לנסוע לאט בשעות החשכה כדי לא לדרוס שדים שפעילים בלילה. אפילו באוטובוסים, המעטים יחסית, שנוסעים ברחבי האי מוצבים פוסטרים ובהם בקשת עזרה והשגחה על השדים. הטסמנים מנסים ומצליחים לגייס גופי שמירת טבע בכל העולם כדי לבוא ולפעול בכל המישורים לטובת השד.
כל הנוגעים בדבר מלאי תקווה שתמצא תרופה למחלה הקטלנית ושאוכלוסיית השדים תצליח להתאושש ולגדול חזרה.
פוסטרים להסברה ומתן מידע, שנתלים בבתי הספר ובמרכז המבקרים (צילום: פרץ גלעדי)
לסיכום החוויה: לאחר 9 לילות הצלחנו ללכוד 53 שדים ו- 4 קוול (טורף קטן בגודל נמייה, ששוחרר מייד). ז'אן, החוקר הראשי, הגדיר את הימים האלה כמוצלחים ביותר, ואמר שהוסיפו והשלימו עוד משבצות ריקות בפאזל הגדול שנקרא השד הטסמני.
אני בסך הכול ראיתי שוב, כמו במקרים רבים אחרים, עד כמה הטבע הוא מרשים בעוצמתו וביופיו, אבל יחד עם זאת רגיש ושברירי מאין כמוהו. ובנוסף – הגשמתי עוד חלום. תמיד צריך לקוות לנסות ולהגשים חלומות.
מידע נוסף
כתבות נוספות
השדים עוברים בדיקות נוספות, בהן לקיחת דגימת דם ודגימת בשר לבדיקת ביופסה, דגימות רוק מהלשון ומהחיך, איסוף קרציות ופרזיטים, סקירת בריאות השיניים ומדידות שונות. חשוב לציין שכל הבדיקות נעשות בזהירות רבה כדי לא להיפגע, ובעיקר
כל השדים שנתפסו במחקר הנוכחי היו בריאים ולא הראו את סימני המחלה (צילום: פרץ גלעדי)
הפלגות לאנטארקטיקה לחצו לקבלת כל האפשרויות » הפלגות לארצות הקוטב הצפוני לחצו לקבלת כל האפשרויות » טיול עצמאי לאוסטרליה וניו זילנד לחצו לרשימת ההצעות »שני האירועים מלווים בקרבות ונשיכות, הן כאשר הנקבות נאבקות על הזכר והן כאשר השדים נאבקים על המזון. במהלך הקרבות הם צורחים ונושפים, דבר שמזכיר כנראה שד מפחיד, ומכאן שמם. ידוע עוד כי הפרטים הבוגרים חיים על הקרקע ושוחים היטב. השחייה במים המתוקים היא אחד הגורמים המקדמים את ההדבקה במחלה הקטלנית. האויבים הטבעיים של השד הטסמני הם העיט מהמין
הגורים הקטנטנים נולדים במשקל של כ- 1 גרם ובגודל של ציפורן אדם. עד גיל 5 חודשים הגורים אינם עוזבים את כיס האם. פיהם צמוד בחוזקה לפטמת האם בכל עת. כך הם יכולים לינוק חלב והאם יכולה לרוץ ולהיאבק על מזון מבלי שהם יפלו מהכיס. תוחלת חייו של השד החי בטבע היא כ- 6 שנים בלבד, אך רק כ- 50% בלבד מהגורים שורדים בטבע בשנתם הראשונה.
לאחר המדידות והבדיקות המרובות השד משוחרר לסביבתו הטבעית (צילום: פרץ גלעדי)
נלחמים על השדים הטסמניים
גופי הממשל, שמירת הטבע והמחקר מייחסים חשיבות רבה להסברה ולהצגת חשיבות המאבק על שמירת המין הנדיר הזה, שנמצא כיום בסכנת הכחדה ממשית. לצורך העניין הוקמו אתר לימוד וטיפול בשדים, סמוך לעיר הוברט, הבירה, באזור שנקרא בונורונג ( Bonorong ). זהו מעין בית חולים לחיות בר עם מרכז הסברה, תצוגה ומכלאות, שטחים פתוחים וכלובים של חיות בר נוספות.
בנוסף, סיורי הדרכה נערכים בבתי ספר מקומיים ולקבוצות תלמידים מבתי ספר המבקרים באי, מכל העולם. לכל מרכזי המבקרים ומרכזי המידע לתיירים בערים ובפארקים מוצג ומחולק חומר מידע והסברה על השד ועל המחלה.
האזרחים מתבקשים לדווח בשגרה על כל תצפית או על כל שד פצוע וברוב הכבישים והדרכים מוצבים תמרורי אזהרה, ובקשה לנסוע לאט בשעות החשכה כדי לא לדרוס שדים שפעילים בלילה. אפילו באוטובוסים, המעטים יחסית, שנוסעים ברחבי האי מוצבים פוסטרים ובהם בקשת עזרה והשגחה על השדים. הטסמנים מנסים ומצליחים לגייס גופי שמירת טבע בכל העולם כדי לבוא ולפעול בכל המישורים לטובת השד.
כל הנוגעים בדבר מלאי תקווה שתמצא תרופה למחלה הקטלנית ושאוכלוסיית השדים תצליח להתאושש ולגדול חזרה.
פוסטרים להסברה ומתן מידע, שנתלים בבתי הספר ובמרכז המבקרים (צילום: פרץ גלעדי)
לסיכום החוויה: לאחר 9 לילות הצלחנו ללכוד 53 שדים ו- 4 קוול (טורף קטן בגודל נמייה, ששוחרר מייד). ז'אן, החוקר הראשי, הגדיר את הימים האלה כמוצלחים ביותר, ואמר שהוסיפו והשלימו עוד משבצות ריקות בפאזל הגדול שנקרא השד הטסמני.
אני בסך הכול ראיתי שוב, כמו במקרים רבים אחרים, עד כמה הטבע הוא מרשים בעוצמתו וביופיו, אבל יחד עם זאת רגיש ושברירי מאין כמוהו. ובנוסף – הגשמתי עוד חלום. תמיד צריך לקוות לנסות ולהגשים חלומות.
מידע נוסף
כתבות נוספות
בנוסף, סיורי הדרכה נערכים בבתי ספר מקומיים ולקבוצות תלמידים מבתי ספר המבקרים באי, מכל העולם. לכל מרכזי המבקרים ומרכזי המידע לתיירים בערים ובפארקים מוצג ומחולק חומר מידע והסברה על השד ועל המחלה.
האזרחים מתבקשים לדווח בשגרה על כל תצפית או על כל שד פצוע וברוב הכבישים והדרכים מוצבים תמרורי אזהרה, ובקשה לנסוע לאט בשעות החשכה כדי לא לדרוס שדים שפעילים בלילה. אפילו באוטובוסים, המעטים יחסית, שנוסעים ברחבי האי מוצבים פוסטרים ובהם בקשת עזרה והשגחה על השדים. הטסמנים מנסים ומצליחים לגייס גופי שמירת טבע בכל העולם כדי לבוא ולפעול בכל המישורים לטובת השד.
פוסטרים להסברה ומתן מידע, שנתלים בבתי הספר ובמרכז המבקרים (צילום: פרץ גלעדי)
כתבות נוספות
 |
אודות הכותב
פרץ גלעדי ז"ל, היה פקח רשות הטבע והגנים ומתנדב ביחידת החילוץ ברמת הגולן. הוא עסק רבות באקולוגיה ושימור טבע, ומסעותיו הרבים והמגוונים ברחבי העולם התמקדו בלימוד הטבע ובשימורו.
|
.jpg)
.JPG)
