מסע אתגרי לפסגה:
ספארי אופנועי שלג ברומניה
מאת: גלעד תלם
מיחי, מדריך אופנועי השלג הרומני, טיפוס מוזר. הוא הכי מבסוט כשהוא מצליח להביא את הקבוצה הדוהרת בעקבותיו אל "ה-פסגה", בהא הידיעה! "פיסטין" חשוף מעצים, ממנו נשקפת התצפית בזוית הכי יפה אל מצוקי פיאטרה קריולי – "הרכס המלכותי" של רומניה, ואל כיפותיו עטורות השלג.
חבורת גברים שוחרי קרבות ושלג הכל מתרחש בסוף העולם שמאלה – במקום שנקרא פלויול פויי ( Plaiul Foii ), "העמק בו נאספים העלים", בתרגום חופשי למדי מרומנית מדוברת. העמק נמצא ליד הכפר זרנשט ( Zărnești ), כפר גדול וטיפוסי לאזור טרנסילבניה, לרגלי רכס פיאטרה קריולי ( Piatra Craiului ), רכס הרים מצוקי, אולי היפה ברכסים של הרי הקרפטים ברומניה.
הגענו לשם, קבוצת גברים סחוטה מעייפות, אחרי טיסת לילה קצרה (שעתיים וחצי בלבד) ל , בירת רומניה. כיאה לגברים שוחרי קרבות, לא בזבזנו רגע ויצאנו בנסיעה, בבכבישים מפונים משלג החוצים את רכס הקרפטים. חלקה האחרון של הנסיעה, אחרי עלות השחר, על דרך כורכר מכוסה בשלג, לאורך נחל קפוא חלקית, בין יערות רחבי עלים ואשוחים מסוגים שונים.
כתבה על בוקרשט
הגענו לביתנו בשלושת הימים הבאים, מלון שבתה קריי ( 7-CRAI ) – "שבעת הכתרים", סוג של מלון בסיסי אך משפחתי וחם. מפעילים אותו לוצי וחבריו, על טהרת הגברים - במטבח, בניקיון וכמובן בבר. התארגנו בחדרים המחוממים כדבעי ונפלנו למיטות.
מלון שבתה קריי - שאנו מכנים "הבקתה של לוצי", מצטיין באירוח ביתי ומחמם גוף ולב
(צילום: Complex Turistic 7 Crai)
עיירת הנופש בראשוב (A), הכפר זרנשט (B) ובקתת שבתה קריי (C), למרגלות רכס פיאטרה קריולי
.jpg)
טיולי אקטיב - אופניים, שייט והליכה לחצו לרשימת יעדים »
טיולי עצמאי למדינות אירופה לחצו לרשימת היעדים »
טיול עצמאי למזרח הרחוק לחצו לרשימת יעדים »
טרקטורונים על מגלשיים אחרי שנ"ב (שנת בוקר) וארוחת טובה, יצאנו מהמלון לבושים חם (גופיה וגטקס תרמיים, חליפת סקי מחממת, מבודדת ונושמת, גרביים חמות, נעליים אטומות למים, צעיף/חם-צוואר, וכפפות סקי). מד החום מראה מינוס 20 מעלות צלזיוס, אבל זה לא מרגיש ככה, כי אנחנו לבושים טוב וזה מין קור יבש כזה (דווקא בטמפרטורות קרובות יותר לאפס מרגישים יותר את הקור). אבל שלא נתבלבל! חלק גוף שנחשף לרטיבות, מרגישים מהר מאוד את הקור. בדרך כלל זה קורה בכפות הרגליים, בגלל נעליים לא אטומות לחלוטין ולא מספיק מבודדות מקור, או בפנים החשופות לרוח. שורדים...
בחנייה מחוץ למלון אנחנו פוגשים לראשונה את מיחי. איש גבוה וגרום, דובר אנגלית מתובלת ברומנית ובקצת עברית. ככה זה אחרי שעובדים יחד כל כך הרבה זמן.
מסביב חונים אופנועי השלג, הסיבה בגללה הגענו לכאן. הכלים שונים ומשונים, מתוצרת חברות שונות, אבל הבסיס של כולם דומה: מנוע חזק (2 או 4 פעימות), גיר רציף (כמו של טוסטוס), המחובר לזחל גומי רחב, עליו מורכבים להבי מתכת החודרים את השלג ומייצרים דחף. בחזית, מחוברים לכידון כמו של טרקטורון, מונחים שני מגלשיים, האחראים ליציבות הכלי ומסייעים לכוון אותו. תחתית הכלי בנויה כמו תחתית של ספינה, כך שבעת רכיבה בשלג עמוק ורך, הכלי מחליק עליו ומקל על ההתקדמות.
* כתבה על חופשת שלג ברומניה – אופנועי שלג, אבל פחות אתגרי
האופנועים מחכים לנו בפתח המלון, לא יאומן שרק לפני כמה שעות עוד היינו בארץ (צילום: גלעד תלם)
כישורי העבירות של אופנועי השלג
אופנוע שלג יודע לנסוע רק... בשלג. לא יכול לנסוע על משטחים קשים. מצד שני, בשלג הוא יכול לעבור כמעט בכל מקום. אמנם צריך לדעת את הטכניקה, אך הוא יכול לעמוד בשיפועי צד מרשימים מאוד, הוא אינו זקוק לדרך כבושה, רק למעטה שלג. יכול לטפס או לגלוש בשיפועים תלולים, בקיצור - מפגין כישורי עבירות מרשימים מאוד, וכשהכל מכוסה שלג, הוא יכול לנסוע בכל מקום – אין צורך בשבילים או דרכים.
ההפעלה הטכנית של הכלי פשוטה מאוד: גז ביד ימין, ברקס ביד שמאל (פועל על הזחל המרכזי) ו... זהו. יש ידית שמשלבת להילוך אחורי, צ'וק וכפתור בחירה לרמת החימום בידיות, במושב וברגליים. תנוחת הישיבה על הכלי נמוכה יחסית, כמו על אופנוע קרוזר גדול. הרגליים שלוחות קדימה לתוך מדרכים נוחים ומחופים – גם נגד הרוח והקור, וגם להגנה במקרה של נפילה על הצד. מלפנים מורכב מגן רוח גדול ויעיל. בחלק מהדגמים יש גם מקום לרוכב נוסף מאחור, כולל כורסה נוחה, ידיות אחיזה, וסבל קטן. 
מתחילים במישור, משטחי שלג אינסופיים (צילום: גלעד תלם)
גז גבוה = אדרנלין גבוה מהתדריך הראשוני של מיחי, אנו למדים את התובנות הבאות:
א. גז, גז, ועוד גז. אין חצי גז! זה עוזר להיגוי, שומר על רצועת הגיר - החלק המתכלה (מתעוות/נקרע/נמתח וכו'), וכמובן – מוסיף לאדרנלין.
ב. לשמור על קרבה – לא להתרחק יותר מ- 8 מטר בין כלי לכלי, כך שנוכל לעקוב בדיוק אחרי הנתיב של הכלי שלפנינו.
לסעיף ב' יש חשיבות מיוחדת, בעיקר כי אנחנו, ישראלים בני המדבר, לא מבינים כלום בשלג, בסכנות ובמלכודות שהוא יוצר. חללים תת קרקעיים יכולים לקרוס ולהפוך את הכלי וכדומה, ולכן כולם רוכבים כמו ברווזים על עקבותיו המדוייקים של האופנוע של מיחי.
טיולי אקטיב - אופניים, שייט והליכה לחצו לרשימת יעדים »
טיולי עצמאי למדינות אירופה לחצו לרשימת היעדים »
טיול עצמאי למזרח הרחוק לחצו לרשימת יעדים »
תחושת חופש משחררת, הרגע בו מבינים את יכולות אופנוע השלג (צילום: גלעד תלם)
לא דומה לשום דבר שאנחנו מכירים
היו עוד כמה עניינים, אבל בעיקר הבנו שאם נעשה את מיחי רגוע ושקט, זה יעשה טוב לטיול. אז ניסינו... מתיישבים על הכלים. מניעים. ריח דלק שתי פעימות שרוף מתפשט באויר, מתערבב עם ריח של עצים שרופים, היוצא מארובת האח של המלון. א-מחייה!
מיחי מתחיל בתנועה, ואנחנו - אחריו. מגיעים לפנייה הראשונה. משהו פשוט - צומת T של כלי רכב, מכוסה שכבה דקה של קרח. מיחי, למוד ניסיון, מחכה לנו שם, ומתחיל להפנות אותנו, כלי-כלי, כי אנחנו, הגברים הגיבורים – פשוט לא מצליחים... גם לא ותיקי דו-גלגלי, טרקטורונים ושאר מונחי כידון. הדבר הזה לא דומה לשום דבר שאנחנו מכירים. צריך להעביר משקל לרגל החיצונית, להטות את כל הגוף לכיוון הפנייה, להפנות את הכידון, וכל זה עם הרבה גז!
לוקח לנו קצת זמן לתרגל את "תורת אופנועי השלג" במהלך שעות אחר הצהריים. בתחילה הקצב איטי, והדרך נראית פשוטה וקלה לרכיבה. בכל זאת מדי פעם אופנועים מונחים בצד הדרך בתנוחות מוזרות, ורוכביהם מונחים בשלג הרך בצד שני, ללא הסבר... אבל מהעוויות פרצופו של מיחי, ההולכות ומתמעטות, אנחנו מבינים שאנחנו בסך הכל מתקדמים בכיוון חיובי.
בחורף הרומני מחשיך מוקדם, ואנחנו כבר חזרה במלון. שוקו חם מול האח נשמע רעיון בכלל לא רע. אחר כך יורדים לחדר האוכל לארוחת ערב, פשוטה, אבל... מרק ירקות רומני (מישהו אמר צ'ורבה?), ואחריו גולאש בנוסח טרנסילבני. מסתבר שבלי שהרגשנו השרירים בגוף עבדו קשה, חלקם תפוסים, אבל החום הנעים משחרר אותם לאט לאט. הולכים לישון ולחלום על... שלג. 
כפר רומני מושלג, שוקו חם מול האח נשמע רעיון נפלא (צילום: Brandon Atkinson)
החלקות, שקיעות וחילוצים למחרת, אחרי נוהל בוקר (להתלבש חם, לאכול טוב, לצאת לכלים), מניעים ויוצאים לדרך בה רכבנו אמש. באורח פלא, מה שלקח לנו אתמול שלוש שעות, היום פשוט טס – עד כדי כך שקשה לנו לזהות את הדרך. היינו פה אתמול? לא היינו? מה זה חשוב?! התחושה היא שאנחנו שולטים בכלים, בטכניקת הסיבוב, הקצב מהיר בהרבה, ותחושת נינוחות ממלאת את קרבנו.
ואז, כשאנחנו חושבים שאנחנו כבר אלופי אופנועי השלג, מיחי יורד מהדרכים ומתחיל לטפס לאורך ואדיות מפוצצים בשלג. המנוע שלו עולה לטורים גבוהים, מתאמץ כדי לפלס לנו נתיב, ומיחי עומד על הכלי ושולט בו ביד אומן במגוון זויות מלחיצות. אחריו כבר יותר קל לעבור, אבל שוב צריך להתאמץ כדי להפנות את הכלי לנתיב הרצוי. אתגר לא קטן.
בסוף הוואדי עוצרים לשאוף קצת אויר, מסתובבים וחוזרים... כדי להיכנס לוואדי הבא. חגיגה של גז, החלקות, שקיעות וחילוצים. אגב, השלג בולע מצוין רעשים וממש משקיט אותם, כך שגם צווחת המנועים בפול גז לא נשמעת חזקה מדי. על אף האקשן, נסוכה מין שלווה ברכיבה – כאילו רוכבים בהילוך איטי.
איך הזמן רץ כשנהנים! נהיה כבר אחרי הצהריים ומתחיל להחשיך. עוד ערב נעים במלון. כבר כשהגענו הרחנו ריח מיוחד, שהצטרף לתערובת הריחות של הדלק והעצים השרופים. לפני שנכנסנו למלון הבחנו בלוצי עומד ליד מתקן ברביקיו גדול, וצולה על גחלים מה שיתברר מאוחר יותר כמיטיטי – הקאבב הרומני המפורסם, ועוד מיני בשרים למיניהם. אף אחד לא נשאר רעב.
השלג בולע רעשים וגם האופנועים לא מצליחים להפר את השלווה (צילום: Cristian Bortes)
עפים לפסגה ביום האחרון פשוט עפים. מיחי פשוט נותן גז, וכולם דולקים אחריו ולא מאמינים כמה מהר הם רוכבים. מהר מאוד הנוף משתנה, כי היום עולים לפסגות. בהתחלה הדרך מסודרת, גם אם מפותלת מאד, אבל עדיין דרך. ואז מיחי פונה אל בין העצים ו..נעלם. רק עקבות הכלי שלו מראות לאן. אנחנו – אחריו. הקוליסים מתפתלים בשלג הטרי מהלילה, בין העצים עמוסי השלג, עוקבים אחרי קו הרכס, מטפסים במעלה.
מיחי מחכה לנו בקטע תלול במיוחד, ובעיקר צורח- "יותר גז! יותר גז!". אבל הוא מבסוט. רואים בעיניים שלו, בקצב הרכיבה. גם אנחנו מבסוטים. עד הגג. בעליה התלולה הבאה הוא אפילו לא עוצר. גם אנחנו לא. הבנו את הפרנציפ ואנחנו "נותנים בגז". איזה אדרנלין טהור. עפים! פשוט עפים! 
לוקחים אוויר בדרך לכיבוש הפסגה (צילום: גלעד תלם)
מידע נוסף
כתבות נוספות על רומניה
לגלות את בוקרשט - מסלולי טיול בעיר וסביבתה
טיול "הרפתקאות" משפחתי ברומניה
טיול ג'יפים ברומניה
מרמורש - ארץ חרשי העץ
כתבה על בוקרשט
מלון שבתה קריי - שאנו מכנים "הבקתה של לוצי", מצטיין באירוח ביתי ומחמם גוף ולב
(צילום: Complex Turistic 7 Crai)
עיירת הנופש בראשוב (A), הכפר זרנשט (B) ובקתת שבתה קריי (C), למרגלות רכס פיאטרה קריולי
טיולי אקטיב - אופניים, שייט והליכה לחצו לרשימת יעדים »
טיולי עצמאי למדינות אירופה לחצו לרשימת היעדים »
טיול עצמאי למזרח הרחוק לחצו לרשימת יעדים »
* כתבה על חופשת שלג ברומניה – אופנועי שלג, אבל פחות אתגרי
האופנועים מחכים לנו בפתח המלון, לא יאומן שרק לפני כמה שעות עוד היינו בארץ (צילום: גלעד תלם)
כישורי העבירות של אופנועי השלג
אופנוע שלג יודע לנסוע רק... בשלג. לא יכול לנסוע על משטחים קשים. מצד שני, בשלג הוא יכול לעבור כמעט בכל מקום. אמנם צריך לדעת את הטכניקה, אך הוא יכול לעמוד בשיפועי צד מרשימים מאוד, הוא אינו זקוק לדרך כבושה, רק למעטה שלג. יכול לטפס או לגלוש בשיפועים תלולים, בקיצור - מפגין כישורי עבירות מרשימים מאוד, וכשהכל מכוסה שלג, הוא יכול לנסוע בכל מקום – אין צורך בשבילים או דרכים.
ההפעלה הטכנית של הכלי פשוטה מאוד: גז ביד ימין, ברקס ביד שמאל (פועל על הזחל המרכזי) ו... זהו. יש ידית שמשלבת להילוך אחורי, צ'וק וכפתור בחירה לרמת החימום בידיות, במושב וברגליים. תנוחת הישיבה על הכלי נמוכה יחסית, כמו על אופנוע קרוזר גדול. הרגליים שלוחות קדימה לתוך מדרכים נוחים ומחופים – גם נגד הרוח והקור, וגם להגנה במקרה של נפילה על הצד. מלפנים מורכב מגן רוח גדול ויעיל. בחלק מהדגמים יש גם מקום לרוכב נוסף מאחור, כולל כורסה נוחה, ידיות אחיזה, וסבל קטן.
מתחילים במישור, משטחי שלג אינסופיים (צילום: גלעד תלם)
גז גבוה = אדרנלין גבוה מהתדריך הראשוני של מיחי, אנו למדים את התובנות הבאות:
א. גז, גז, ועוד גז. אין חצי גז! זה עוזר להיגוי, שומר על רצועת הגיר - החלק המתכלה (מתעוות/נקרע/נמתח וכו'), וכמובן – מוסיף לאדרנלין.
ב. לשמור על קרבה – לא להתרחק יותר מ- 8 מטר בין כלי לכלי, כך שנוכל לעקוב בדיוק אחרי הנתיב של הכלי שלפנינו.
לסעיף ב' יש חשיבות מיוחדת, בעיקר כי אנחנו, ישראלים בני המדבר, לא מבינים כלום בשלג, בסכנות ובמלכודות שהוא יוצר. חללים תת קרקעיים יכולים לקרוס ולהפוך את הכלי וכדומה, ולכן כולם רוכבים כמו ברווזים על עקבותיו המדוייקים של האופנוע של מיחי.
טיולי אקטיב - אופניים, שייט והליכה לחצו לרשימת יעדים »
טיולי עצמאי למדינות אירופה לחצו לרשימת היעדים »
טיול עצמאי למזרח הרחוק לחצו לרשימת יעדים »
תחושת חופש משחררת, הרגע בו מבינים את יכולות אופנוע השלג (צילום: גלעד תלם)
לא דומה לשום דבר שאנחנו מכירים
היו עוד כמה עניינים, אבל בעיקר הבנו שאם נעשה את מיחי רגוע ושקט, זה יעשה טוב לטיול. אז ניסינו... מתיישבים על הכלים. מניעים. ריח דלק שתי פעימות שרוף מתפשט באויר, מתערבב עם ריח של עצים שרופים, היוצא מארובת האח של המלון. א-מחייה!
מיחי מתחיל בתנועה, ואנחנו - אחריו. מגיעים לפנייה הראשונה. משהו פשוט - צומת T של כלי רכב, מכוסה שכבה דקה של קרח. מיחי, למוד ניסיון, מחכה לנו שם, ומתחיל להפנות אותנו, כלי-כלי, כי אנחנו, הגברים הגיבורים – פשוט לא מצליחים... גם לא ותיקי דו-גלגלי, טרקטורונים ושאר מונחי כידון. הדבר הזה לא דומה לשום דבר שאנחנו מכירים. צריך להעביר משקל לרגל החיצונית, להטות את כל הגוף לכיוון הפנייה, להפנות את הכידון, וכל זה עם הרבה גז!
לוקח לנו קצת זמן לתרגל את "תורת אופנועי השלג" במהלך שעות אחר הצהריים. בתחילה הקצב איטי, והדרך נראית פשוטה וקלה לרכיבה. בכל זאת מדי פעם אופנועים מונחים בצד הדרך בתנוחות מוזרות, ורוכביהם מונחים בשלג הרך בצד שני, ללא הסבר... אבל מהעוויות פרצופו של מיחי, ההולכות ומתמעטות, אנחנו מבינים שאנחנו בסך הכל מתקדמים בכיוון חיובי.
בחורף הרומני מחשיך מוקדם, ואנחנו כבר חזרה במלון. שוקו חם מול האח נשמע רעיון בכלל לא רע. אחר כך יורדים לחדר האוכל לארוחת ערב, פשוטה, אבל... מרק ירקות רומני (מישהו אמר צ'ורבה?), ואחריו גולאש בנוסח טרנסילבני. מסתבר שבלי שהרגשנו השרירים בגוף עבדו קשה, חלקם תפוסים, אבל החום הנעים משחרר אותם לאט לאט. הולכים לישון ולחלום על... שלג.
כפר רומני מושלג, שוקו חם מול האח נשמע רעיון נפלא (צילום: Brandon Atkinson)
החלקות, שקיעות וחילוצים למחרת, אחרי נוהל בוקר (להתלבש חם, לאכול טוב, לצאת לכלים), מניעים ויוצאים לדרך בה רכבנו אמש. באורח פלא, מה שלקח לנו אתמול שלוש שעות, היום פשוט טס – עד כדי כך שקשה לנו לזהות את הדרך. היינו פה אתמול? לא היינו? מה זה חשוב?! התחושה היא שאנחנו שולטים בכלים, בטכניקת הסיבוב, הקצב מהיר בהרבה, ותחושת נינוחות ממלאת את קרבנו.
ואז, כשאנחנו חושבים שאנחנו כבר אלופי אופנועי השלג, מיחי יורד מהדרכים ומתחיל לטפס לאורך ואדיות מפוצצים בשלג. המנוע שלו עולה לטורים גבוהים, מתאמץ כדי לפלס לנו נתיב, ומיחי עומד על הכלי ושולט בו ביד אומן במגוון זויות מלחיצות. אחריו כבר יותר קל לעבור, אבל שוב צריך להתאמץ כדי להפנות את הכלי לנתיב הרצוי. אתגר לא קטן.
בסוף הוואדי עוצרים לשאוף קצת אויר, מסתובבים וחוזרים... כדי להיכנס לוואדי הבא. חגיגה של גז, החלקות, שקיעות וחילוצים. אגב, השלג בולע מצוין רעשים וממש משקיט אותם, כך שגם צווחת המנועים בפול גז לא נשמעת חזקה מדי. על אף האקשן, נסוכה מין שלווה ברכיבה – כאילו רוכבים בהילוך איטי.
איך הזמן רץ כשנהנים! נהיה כבר אחרי הצהריים ומתחיל להחשיך. עוד ערב נעים במלון. כבר כשהגענו הרחנו ריח מיוחד, שהצטרף לתערובת הריחות של הדלק והעצים השרופים. לפני שנכנסנו למלון הבחנו בלוצי עומד ליד מתקן ברביקיו גדול, וצולה על גחלים מה שיתברר מאוחר יותר כמיטיטי – הקאבב הרומני המפורסם, ועוד מיני בשרים למיניהם. אף אחד לא נשאר רעב.
השלג בולע רעשים וגם האופנועים לא מצליחים להפר את השלווה (צילום: Cristian Bortes)
עפים לפסגה ביום האחרון פשוט עפים. מיחי פשוט נותן גז, וכולם דולקים אחריו ולא מאמינים כמה מהר הם רוכבים. מהר מאוד הנוף משתנה, כי היום עולים לפסגות. בהתחלה הדרך מסודרת, גם אם מפותלת מאד, אבל עדיין דרך. ואז מיחי פונה אל בין העצים ו..נעלם. רק עקבות הכלי שלו מראות לאן. אנחנו – אחריו. הקוליסים מתפתלים בשלג הטרי מהלילה, בין העצים עמוסי השלג, עוקבים אחרי קו הרכס, מטפסים במעלה.
מיחי מחכה לנו בקטע תלול במיוחד, ובעיקר צורח- "יותר גז! יותר גז!". אבל הוא מבסוט. רואים בעיניים שלו, בקצב הרכיבה. גם אנחנו מבסוטים. עד הגג. בעליה התלולה הבאה הוא אפילו לא עוצר. גם אנחנו לא. הבנו את הפרנציפ ואנחנו "נותנים בגז". איזה אדרנלין טהור. עפים! פשוט עפים!
לוקחים אוויר בדרך לכיבוש הפסגה (צילום: גלעד תלם)
מידע נוסף
כתבות נוספות על רומניה
לגלות את בוקרשט - מסלולי טיול בעיר וסביבתה
טיול "הרפתקאות" משפחתי ברומניה
טיול ג'יפים ברומניה
מרמורש - ארץ חרשי העץ
מתחילים במישור, משטחי שלג אינסופיים (צילום: גלעד תלם)
טיולי אקטיב - אופניים, שייט והליכה לחצו לרשימת יעדים »
טיולי עצמאי למדינות אירופה לחצו לרשימת היעדים »
טיול עצמאי למזרח הרחוק לחצו לרשימת יעדים »
תחושת חופש משחררת, הרגע בו מבינים את יכולות אופנוע השלג (צילום: גלעד תלם)
לא דומה לשום דבר שאנחנו מכירים
היו עוד כמה עניינים, אבל בעיקר הבנו שאם נעשה את מיחי רגוע ושקט, זה יעשה טוב לטיול. אז ניסינו... מתיישבים על הכלים. מניעים. ריח דלק שתי פעימות שרוף מתפשט באויר, מתערבב עם ריח של עצים שרופים, היוצא מארובת האח של המלון. א-מחייה!
מיחי מתחיל בתנועה, ואנחנו - אחריו. מגיעים לפנייה הראשונה. משהו פשוט - צומת T של כלי רכב, מכוסה שכבה דקה של קרח. מיחי, למוד ניסיון, מחכה לנו שם, ומתחיל להפנות אותנו, כלי-כלי, כי אנחנו, הגברים הגיבורים – פשוט לא מצליחים... גם לא ותיקי דו-גלגלי, טרקטורונים ושאר מונחי כידון. הדבר הזה לא דומה לשום דבר שאנחנו מכירים. צריך להעביר משקל לרגל החיצונית, להטות את כל הגוף לכיוון הפנייה, להפנות את הכידון, וכל זה עם הרבה גז!
לוקח לנו קצת זמן לתרגל את "תורת אופנועי השלג" במהלך שעות אחר הצהריים. בתחילה הקצב איטי, והדרך נראית פשוטה וקלה לרכיבה. בכל זאת מדי פעם אופנועים מונחים בצד הדרך בתנוחות מוזרות, ורוכביהם מונחים בשלג הרך בצד שני, ללא הסבר... אבל מהעוויות פרצופו של מיחי, ההולכות ומתמעטות, אנחנו מבינים שאנחנו בסך הכל מתקדמים בכיוון חיובי.
בחורף הרומני מחשיך מוקדם, ואנחנו כבר חזרה במלון. שוקו חם מול האח נשמע רעיון בכלל לא רע. אחר כך יורדים לחדר האוכל לארוחת ערב, פשוטה, אבל... מרק ירקות רומני (מישהו אמר צ'ורבה?), ואחריו גולאש בנוסח טרנסילבני. מסתבר שבלי שהרגשנו השרירים בגוף עבדו קשה, חלקם תפוסים, אבל החום הנעים משחרר אותם לאט לאט. הולכים לישון ולחלום על... שלג.
כפר רומני מושלג, שוקו חם מול האח נשמע רעיון נפלא (צילום: Brandon Atkinson)
החלקות, שקיעות וחילוצים למחרת, אחרי נוהל בוקר (להתלבש חם, לאכול טוב, לצאת לכלים), מניעים ויוצאים לדרך בה רכבנו אמש. באורח פלא, מה שלקח לנו אתמול שלוש שעות, היום פשוט טס – עד כדי כך שקשה לנו לזהות את הדרך. היינו פה אתמול? לא היינו? מה זה חשוב?! התחושה היא שאנחנו שולטים בכלים, בטכניקת הסיבוב, הקצב מהיר בהרבה, ותחושת נינוחות ממלאת את קרבנו.
ואז, כשאנחנו חושבים שאנחנו כבר אלופי אופנועי השלג, מיחי יורד מהדרכים ומתחיל לטפס לאורך ואדיות מפוצצים בשלג. המנוע שלו עולה לטורים גבוהים, מתאמץ כדי לפלס לנו נתיב, ומיחי עומד על הכלי ושולט בו ביד אומן במגוון זויות מלחיצות. אחריו כבר יותר קל לעבור, אבל שוב צריך להתאמץ כדי להפנות את הכלי לנתיב הרצוי. אתגר לא קטן.
בסוף הוואדי עוצרים לשאוף קצת אויר, מסתובבים וחוזרים... כדי להיכנס לוואדי הבא. חגיגה של גז, החלקות, שקיעות וחילוצים. אגב, השלג בולע מצוין רעשים וממש משקיט אותם, כך שגם צווחת המנועים בפול גז לא נשמעת חזקה מדי. על אף האקשן, נסוכה מין שלווה ברכיבה – כאילו רוכבים בהילוך איטי.
איך הזמן רץ כשנהנים! נהיה כבר אחרי הצהריים ומתחיל להחשיך. עוד ערב נעים במלון. כבר כשהגענו הרחנו ריח מיוחד, שהצטרף לתערובת הריחות של הדלק והעצים השרופים. לפני שנכנסנו למלון הבחנו בלוצי עומד ליד מתקן ברביקיו גדול, וצולה על גחלים מה שיתברר מאוחר יותר כמיטיטי – הקאבב הרומני המפורסם, ועוד מיני בשרים למיניהם. אף אחד לא נשאר רעב.
השלג בולע רעשים וגם האופנועים לא מצליחים להפר את השלווה (צילום: Cristian Bortes)
עפים לפסגה ביום האחרון פשוט עפים. מיחי פשוט נותן גז, וכולם דולקים אחריו ולא מאמינים כמה מהר הם רוכבים. מהר מאוד הנוף משתנה, כי היום עולים לפסגות. בהתחלה הדרך מסודרת, גם אם מפותלת מאד, אבל עדיין דרך. ואז מיחי פונה אל בין העצים ו..נעלם. רק עקבות הכלי שלו מראות לאן. אנחנו – אחריו. הקוליסים מתפתלים בשלג הטרי מהלילה, בין העצים עמוסי השלג, עוקבים אחרי קו הרכס, מטפסים במעלה.
מיחי מחכה לנו בקטע תלול במיוחד, ובעיקר צורח- "יותר גז! יותר גז!". אבל הוא מבסוט. רואים בעיניים שלו, בקצב הרכיבה. גם אנחנו מבסוטים. עד הגג. בעליה התלולה הבאה הוא אפילו לא עוצר. גם אנחנו לא. הבנו את הפרנציפ ואנחנו "נותנים בגז". איזה אדרנלין טהור. עפים! פשוט עפים!
לוקחים אוויר בדרך לכיבוש הפסגה (צילום: גלעד תלם)
מידע נוסף
כתבות נוספות על רומניה
לגלות את בוקרשט - מסלולי טיול בעיר וסביבתה
טיול "הרפתקאות" משפחתי ברומניה
טיול ג'יפים ברומניה
מרמורש - ארץ חרשי העץ
כפר רומני מושלג, שוקו חם מול האח נשמע רעיון נפלא (צילום: Brandon Atkinson)
השלג בולע רעשים וגם האופנועים לא מצליחים להפר את השלווה (צילום: Cristian Bortes)
עפים לפסגה ביום האחרון פשוט עפים. מיחי פשוט נותן גז, וכולם דולקים אחריו ולא מאמינים כמה מהר הם רוכבים. מהר מאוד הנוף משתנה, כי היום עולים לפסגות. בהתחלה הדרך מסודרת, גם אם מפותלת מאד, אבל עדיין דרך. ואז מיחי פונה אל בין העצים ו..נעלם. רק עקבות הכלי שלו מראות לאן. אנחנו – אחריו. הקוליסים מתפתלים בשלג הטרי מהלילה, בין העצים עמוסי השלג, עוקבים אחרי קו הרכס, מטפסים במעלה.
מיחי מחכה לנו בקטע תלול במיוחד, ובעיקר צורח- "יותר גז! יותר גז!". אבל הוא מבסוט. רואים בעיניים שלו, בקצב הרכיבה. גם אנחנו מבסוטים. עד הגג. בעליה התלולה הבאה הוא אפילו לא עוצר. גם אנחנו לא. הבנו את הפרנציפ ואנחנו "נותנים בגז". איזה אדרנלין טהור. עפים! פשוט עפים!
לוקחים אוויר בדרך לכיבוש הפסגה (צילום: גלעד תלם)
מידע נוסף
כתבות נוספות על רומניה
לגלות את בוקרשט - מסלולי טיול בעיר וסביבתה
טיול "הרפתקאות" משפחתי ברומניה
טיול ג'יפים ברומניה
מרמורש - ארץ חרשי העץ
לוקחים אוויר בדרך לכיבוש הפסגה (צילום: גלעד תלם)
כתבות נוספות על רומניה
לגלות את בוקרשט - מסלולי טיול בעיר וסביבתה
טיול "הרפתקאות" משפחתי ברומניה
טיול ג'יפים ברומניה
מרמורש - ארץ חרשי העץ
 |
אודות הכותב גלעד תלם, מדריך ראשי בחברת MEDRAFT, המתמחה בטיולי טבע והרפתקאות. במסגרת תפקידו אחראי גלעד על מספר יעדים, בהם מונטנגרו, גיאורגיה ועוד. |
.jpg)
