.jpg)
מסע אל שבט המסאי בטנזניה
מאת: רונית הרשקוביץ
לפני למעלה מעשרים שנה התאהבתי בטנזניה וביבשת השחורה. התאהבתי בחיות הבר והפרא שיש שם בכמויות, בסוואנות הגדולות, במישורים העצומים, בפלאי הטבע, אך יותר מכל התאהבתי בתרבות של אפריקה. השבטים המקומיים, ובמיוחד בני שבט המסאי, נכנסו לי ללב. בשבילי, הם אפריקה בהתגלמותה.
בני שבט המסאי בריקוד הקפיצות המסורתי (צילום:
הערבות האינסופיות של טנזניה
טנזניה היא אפריקה בשיאה. פסגות מושלגות ולגונות צלולות, סוואנות אינסופיות ויערות טרופיים סבוכים, אגמים, נהרות ושוניות אלמוגים צבעוניות. ריכוז בעלי החיים הגדולים והפראיים ביותר בעולם, הופכים את טנזניה לספארי העשיר ביותר באפריקה החל בעדרי הגנו האדירים של הסרנגטי וכלה באריות ובנמרים השוכנים קבע במכתש נגורונגורו.
למעלה מרבע משטחה של טנזניה, הגדולה במדינות מזרח אפריקה, מוכרזים כשמורות טבע. מדיניות שימור נבונה מנעה את הפיכתה ליעד ממוסחר והמוני. שמורת הסרנגטי לבדה, הנקראת בשפת בני המסאי "הערבות האין סופיות", משתרעת על פני 60 אלף קמ"ר, כמעט פי 4 משטח מדינת ישראל.
רבע משטחה של טנזניה הוא שמורות טבע (צילום: )
.jpg)
טיולי אקטיב - אופניים, שייט והליכה לחצו לרשימת יעדים »
טיול עצמאי למדינות הבלטיות לחצו לרשימת היעדים »
טיול עצמאי למזרח הרחוק לחצו לרשימת יעדים »
מכשפות, רוחות ופולחן אלילים
עם כל הכבוד לאהבתי לנופי הטבע והחיות, טנזניה היא קודם כל מקום של אנשים, של תרבויות ושל דתות שונות. חלק גדול מבני העם הטנזני הם מוסלמים, צאצאי תרבות נושנה של ההנהגה הרוחנית של אגא חאן. חלק אחר הם נוצרים, והנותרים הם אסופה של מיני דתות מגוונות ורבות פנים: ניצנים של ג'ייניזם (דת הודית), הינדואיזם, בנטו (השבטיים האפריקאים) ועוד.
הדת הטנזנית מושפעת מאוד מהתרבות, וההשפעה השבטית ניכרת הן על נוצרים והן על מוסלמים, שבנוסף לדת הבסיס שלהם מאמינים במכשפות, רוחות רעות וטקסי פולחן אליליים.
תכשיטים של בני המסאי, חלקם קשורים באמונות שונות (צילום: )
להרוג אריה כדי לשאת אישה
שבט המסאי ( Maasai ) הוא שבט של נוודים, החיים בעיקר בצפון טנזניה ובקניה. למרות חדירת המערב ליבשת אפריקה, דואגים בני שבט המסאי לשמור על המסורת והתרבות שלהם. הם מוכרים בעיקר בזכות הלבוש הייחודי שלהם, מעין שמלה אדומה, העוטפת את גופם של הנשים והגברים. מקורם של בני המסאי הוא בסודן ומצרים, משם הם ננדו דרומה, במאה ה- 16, כדי לחפש שטחי מרעה חדשים, וכך הגיעו לטנזניה.
מסלול חייהם של המסאים ברור וידוע מראש. הוא מחולק לשני חלקים: ילדות ובגרות. המעבר בין התקופות מצוין בטקסים שונים אותם עוברים בני שבט המסאי, הנקראים טקסי חניכה. לדוגמה, אחד הטקסים של ילדה מסאית מתבגרת הוא גילוח הראש, הורדת הבגדים והתכשיטים ומסירתה לגבר, על מנת שתביא לו ילדים ותגדל את מרעהו.
רבים מטקסי חניכה הנוקשים שנערכו בעבר על ידי בני שבט המסאי, כבר לא מתקיימים כיום, לפחות לא בצורתם המקורית. למשל, עד לא מזמן חלק מטקס ההתבגרות של נער מסאי היה להרוג אריה, מבלי להשתמש ברובים או כל נשק חם אחר, על מנת לזכות בזכות לשאת אישה. באופן רשמי מנהג זה פסק.
בני שבט המסאי אינם יודעים קרוא וכתוב. תרבותם וסיפוריהם עוברים מדור לדור, מפה לאוזן. לפיכך, המבוגרים והזקנים הם בעלי הידע והחוכמה בשבט, והם מעבירים את הידע והניסיון שלהם לצעירי השבט, על ידי שירים, אגדות וסיפורים.
נשים וגברים מסאים בטקס של השבט (צילום: משה שי)
טיולי אקטיב - אופניים, שייט והליכה לחצו לרשימת יעדים »
טיול עצמאי למדינות הבלטיות לחצו לרשימת היעדים »
טיול עצמאי למזרח הרחוק לחצו לרשימת יעדים »
טקס המילה של המסאים הצעירים
בדרך לשמורת טרנגירה ( Tarangire national park ), ניתן להבחין בדמויותיהם של בני המסאי עטופים בשמיכות אדומות, כשהם מהלכים במישורים האינסופיים המשתרעים משני צידי הדרך.
לעיתים ניתן להבחין בחבורות נערים משבט המסאי, לבושים וצבועים בשחור, פניהם מעוטרים בנקודות לבנות, ולחלקם מוצמדות נוצות יען שחורות. אם כך ראיתם, התמזל מזלכם להגיע לטנזניה ב"עונת המילה" של הנערים המסאים, המתרחשת אחת לחמש שנים בלבד. אז נערכים טקסי המילה של הנערים שהגיעו לפרקם, בין הגילאים 13-18. הנערים בעלי נוצות היען הם אלה שכבר עברו את הטקס, ועתה הם יסתובבו כשלושה חודשים בטבע בחברת בני גילם, עד שיהפכו בטקס מיוחד ללוחמים מסאים צעירים.
המסאים הצעירים
אירוח בכפר מסאי קטן
באחד מהטיולים האחרונים שלי לאפריקה, חזרתי לעשות סיורים שלא הזדמן לי כבר הרבה זמן להשתתף בהם. הגעתי לכפר מסאי קטן ומרוחק ממקום ישוב, הרחק מהמודרניזציה ומהלודג'ים המפוארים, המאפשר לקומץ קטן של תיירים המגיעים אליו לחוות חוויה שבטית מסאית אפריקאית אותנטית להפליא. הצלחתי להרגיש ליום אחד כמו אחת מבני שבט המסאי.
בני השבט נותנים למבקרים לקחת חלק בפעילויות היום יום שלהם, ואפילו לישון בבקתות העץ שלהם בחיק הטבע. המקום מנוהל על ידי המסאים עצמם, והוא הוקם ביוזמה משותפת עם אנתרופולוג גרמני, שיזם פרויקט של אנרגיה סולארית ואנרגיה המופקת משריפת עצים. כל ההכנסות מהמיזם מנוצלות לעזרה כלכלית לבני שבט המסאי, בצרכים הבסיסיים: אוכל, מים, חינוך ותרופות.
באזור המגורים של המסאים, מקבלים את פנינו בשירה וקפיצות לגובה, נערים העוברים את טקס ההתבגרות. זוהי קבלת הפנים המסורתית שלהם וחלק מטקס מסורתי, שאחריו יהיו לבני שבט מסאי בוגרים.
את הלילה ביליתי בבקתת עץ מסאית מסורתית ואותנטית. חלל הבקתה מחולק לשניים, ובכל חלק יש מיטת קש, עליה מונחים מזרונים. הילדים המסאים ישנים בבקתות עם הוריהם עד גיל 10, ולאחר מכן הם מקבלים בקתה משלהם לישון בה, כחלק מהתבגרותם והפיכתם לבלתי תלויים בהוריהם.
נשים וגברים מסאים
הגברים המסאים מקיימים מסורות וטקסים העוברים מדור לדור, מאב לבן. אחד מהטקסים המוכרים ביותר, הוא "ריקוד הקפיצות" המסורתי של המתבגרים של בני שבט המסאי. הם מזנקים לאוויר מעמידה ישרה, על מנת להראות מי החזק והשולט. בנוסף לכוח שהם מפגינים כאן, כוחם של הגברים נקבע גם על ידי מספר הנשים שיש להם. הם מאמינים בפוליגמיה (ריבוי נשים), ואין להם מגבלה על מספר הנשים שהם יכולים לשאת. אם האישה מקנאה לגבר שלה, אסור לה להראות את זה או לדבר על זה עם אף אחד מבני השבט.
כמו ברוב התרבויות המסורתיות, הנשים המסאיות נחותות מהגברים. מעמד האשה הוא נמוך, היא נחשבת לרכושו של הגבר ותפקידה העיקרי הוא גידול הילדים וטיפול בעדר הבקר. בדומה לגברים המסאים, גם הנשים המסאיות עוברות מילה, כחלק מטקס ההתבגרות שלהן. את הנשים המסאיות הצעירות ניתן לזהות לפי החרוזים השזורים בבגדיהן וראשן המגולח. נשים בהריון ונשים שכבר ילדו, מפסיקות לגלח את ראשן ומותר להן לגדל את שערן.
ריקוד הקפיצות המסאי, הפגנה של כוח בטקס ההתבגרות (צילום: משה שי)
אני והמסאים של טנזניה
בתור אישה שחיה ומגדירה עצמה כ"תל אביבית" אמיתית, הביקור אצל בני שבט המסאי תמיד יוצר אצלי את הדיסוננס הגדול מכולם. מצד אחד, הביקור מחבר אותי לאמא אדמה, מחבר אותי לשורשים ולמקום ממנו באנו, מחזיר אותי למקומות הקסומים האלה של הפשטות והיופי. מצד שני, אי אפשר להתעלם ממה שקורה בשאר היבשת, שדווקא מראה ניצנים של התפתחות והתקדמות מערבית.
כאן נכנסת לתמונה השאלה המעניינת מכול: האם יום אחד גם בני שבט המסאי יוותרו על המסורת שלהם ויצטרפו לפלאי הטכנולוגיה והמודרניזציה, או שמא התרבות והדת שהם מאמינים בה היא חזקה מכול והיא זו שתשרוד?
אני מאמינה שרק הזמן יגיד, ואת הזמן הזה בנתיים נעביר בידיעה שאת האותנטיות והאמונה העיוורת במסורת ובדת יש לבני שבט המסאי בשפע, ואת החיבור החזק למנהגים ולטקסים שלהם קשה לקחת מהם. אז אולי בעצם הם יכולים ללמד אותנו משהו?
בנות שבט המסאי. פשטות ויופי, אפריקה בהתגלמותה (צילום: משה שי)
כתבות נוספות על טנזניה
זנזיבר דרך האוכל
טיולי הרפתקה בטנזניה
מסע אל פולי הקפה של אפריקה
מסע נשי לפסגת הקילימנג'רו
רבע משטחה של טנזניה הוא שמורות טבע (צילום:
טיולי אקטיב - אופניים, שייט והליכה לחצו לרשימת יעדים »
טיול עצמאי למדינות הבלטיות לחצו לרשימת היעדים »
טיול עצמאי למזרח הרחוק לחצו לרשימת יעדים »
תכשיטים של בני המסאי, חלקם קשורים באמונות שונות (צילום:
להרוג אריה כדי לשאת אישה
שבט המסאי ( Maasai ) הוא שבט של נוודים, החיים בעיקר בצפון טנזניה ובקניה. למרות חדירת המערב ליבשת אפריקה, דואגים בני שבט המסאי לשמור על המסורת והתרבות שלהם. הם מוכרים בעיקר בזכות הלבוש הייחודי שלהם, מעין שמלה אדומה, העוטפת את גופם של הנשים והגברים. מקורם של בני המסאי הוא בסודן ומצרים, משם הם ננדו דרומה, במאה ה- 16, כדי לחפש שטחי מרעה חדשים, וכך הגיעו לטנזניה.
מסלול חייהם של המסאים ברור וידוע מראש. הוא מחולק לשני חלקים: ילדות ובגרות. המעבר בין התקופות מצוין בטקסים שונים אותם עוברים בני שבט המסאי, הנקראים טקסי חניכה. לדוגמה, אחד הטקסים של ילדה מסאית מתבגרת הוא גילוח הראש, הורדת הבגדים והתכשיטים ומסירתה לגבר, על מנת שתביא לו ילדים ותגדל את מרעהו.
רבים מטקסי חניכה הנוקשים שנערכו בעבר על ידי בני שבט המסאי, כבר לא מתקיימים כיום, לפחות לא בצורתם המקורית. למשל, עד לא מזמן חלק מטקס ההתבגרות של נער מסאי היה להרוג אריה, מבלי להשתמש ברובים או כל נשק חם אחר, על מנת לזכות בזכות לשאת אישה. באופן רשמי מנהג זה פסק.
בני שבט המסאי אינם יודעים קרוא וכתוב. תרבותם וסיפוריהם עוברים מדור לדור, מפה לאוזן. לפיכך, המבוגרים והזקנים הם בעלי הידע והחוכמה בשבט, והם מעבירים את הידע והניסיון שלהם לצעירי השבט, על ידי שירים, אגדות וסיפורים.
נשים וגברים מסאים בטקס של השבט (צילום: משה שי)
טיולי אקטיב - אופניים, שייט והליכה לחצו לרשימת יעדים »
טיול עצמאי למדינות הבלטיות לחצו לרשימת היעדים »
טיול עצמאי למזרח הרחוק לחצו לרשימת יעדים »
טקס המילה של המסאים הצעירים
בדרך לשמורת טרנגירה ( Tarangire national park ), ניתן להבחין בדמויותיהם של בני המסאי עטופים בשמיכות אדומות, כשהם מהלכים במישורים האינסופיים המשתרעים משני צידי הדרך.
לעיתים ניתן להבחין בחבורות נערים משבט המסאי, לבושים וצבועים בשחור, פניהם מעוטרים בנקודות לבנות, ולחלקם מוצמדות נוצות יען שחורות. אם כך ראיתם, התמזל מזלכם להגיע לטנזניה ב"עונת המילה" של הנערים המסאים, המתרחשת אחת לחמש שנים בלבד. אז נערכים טקסי המילה של הנערים שהגיעו לפרקם, בין הגילאים 13-18. הנערים בעלי נוצות היען הם אלה שכבר עברו את הטקס, ועתה הם יסתובבו כשלושה חודשים בטבע בחברת בני גילם, עד שיהפכו בטקס מיוחד ללוחמים מסאים צעירים.
המסאים הצעירים
אירוח בכפר מסאי קטן
באחד מהטיולים האחרונים שלי לאפריקה, חזרתי לעשות סיורים שלא הזדמן לי כבר הרבה זמן להשתתף בהם. הגעתי לכפר מסאי קטן ומרוחק ממקום ישוב, הרחק מהמודרניזציה ומהלודג'ים המפוארים, המאפשר לקומץ קטן של תיירים המגיעים אליו לחוות חוויה שבטית מסאית אפריקאית אותנטית להפליא. הצלחתי להרגיש ליום אחד כמו אחת מבני שבט המסאי.
בני השבט נותנים למבקרים לקחת חלק בפעילויות היום יום שלהם, ואפילו לישון בבקתות העץ שלהם בחיק הטבע. המקום מנוהל על ידי המסאים עצמם, והוא הוקם ביוזמה משותפת עם אנתרופולוג גרמני, שיזם פרויקט של אנרגיה סולארית ואנרגיה המופקת משריפת עצים. כל ההכנסות מהמיזם מנוצלות לעזרה כלכלית לבני שבט המסאי, בצרכים הבסיסיים: אוכל, מים, חינוך ותרופות.
באזור המגורים של המסאים, מקבלים את פנינו בשירה וקפיצות לגובה, נערים העוברים את טקס ההתבגרות. זוהי קבלת הפנים המסורתית שלהם וחלק מטקס מסורתי, שאחריו יהיו לבני שבט מסאי בוגרים.
את הלילה ביליתי בבקתת עץ מסאית מסורתית ואותנטית. חלל הבקתה מחולק לשניים, ובכל חלק יש מיטת קש, עליה מונחים מזרונים. הילדים המסאים ישנים בבקתות עם הוריהם עד גיל 10, ולאחר מכן הם מקבלים בקתה משלהם לישון בה, כחלק מהתבגרותם והפיכתם לבלתי תלויים בהוריהם.
נשים וגברים מסאים
הגברים המסאים מקיימים מסורות וטקסים העוברים מדור לדור, מאב לבן. אחד מהטקסים המוכרים ביותר, הוא "ריקוד הקפיצות" המסורתי של המתבגרים של בני שבט המסאי. הם מזנקים לאוויר מעמידה ישרה, על מנת להראות מי החזק והשולט. בנוסף לכוח שהם מפגינים כאן, כוחם של הגברים נקבע גם על ידי מספר הנשים שיש להם. הם מאמינים בפוליגמיה (ריבוי נשים), ואין להם מגבלה על מספר הנשים שהם יכולים לשאת. אם האישה מקנאה לגבר שלה, אסור לה להראות את זה או לדבר על זה עם אף אחד מבני השבט.
כמו ברוב התרבויות המסורתיות, הנשים המסאיות נחותות מהגברים. מעמד האשה הוא נמוך, היא נחשבת לרכושו של הגבר ותפקידה העיקרי הוא גידול הילדים וטיפול בעדר הבקר. בדומה לגברים המסאים, גם הנשים המסאיות עוברות מילה, כחלק מטקס ההתבגרות שלהן. את הנשים המסאיות הצעירות ניתן לזהות לפי החרוזים השזורים בבגדיהן וראשן המגולח. נשים בהריון ונשים שכבר ילדו, מפסיקות לגלח את ראשן ומותר להן לגדל את שערן.
ריקוד הקפיצות המסאי, הפגנה של כוח בטקס ההתבגרות (צילום: משה שי)
אני והמסאים של טנזניה
בתור אישה שחיה ומגדירה עצמה כ"תל אביבית" אמיתית, הביקור אצל בני שבט המסאי תמיד יוצר אצלי את הדיסוננס הגדול מכולם. מצד אחד, הביקור מחבר אותי לאמא אדמה, מחבר אותי לשורשים ולמקום ממנו באנו, מחזיר אותי למקומות הקסומים האלה של הפשטות והיופי. מצד שני, אי אפשר להתעלם ממה שקורה בשאר היבשת, שדווקא מראה ניצנים של התפתחות והתקדמות מערבית.
כאן נכנסת לתמונה השאלה המעניינת מכול: האם יום אחד גם בני שבט המסאי יוותרו על המסורת שלהם ויצטרפו לפלאי הטכנולוגיה והמודרניזציה, או שמא התרבות והדת שהם מאמינים בה היא חזקה מכול והיא זו שתשרוד?
אני מאמינה שרק הזמן יגיד, ואת הזמן הזה בנתיים נעביר בידיעה שאת האותנטיות והאמונה העיוורת במסורת ובדת יש לבני שבט המסאי בשפע, ואת החיבור החזק למנהגים ולטקסים שלהם קשה לקחת מהם. אז אולי בעצם הם יכולים ללמד אותנו משהו?
בנות שבט המסאי. פשטות ויופי, אפריקה בהתגלמותה (צילום: משה שי)
כתבות נוספות על טנזניה
זנזיבר דרך האוכל
טיולי הרפתקה בטנזניה
מסע אל פולי הקפה של אפריקה
מסע נשי לפסגת הקילימנג'רו
נשים וגברים מסאים בטקס של השבט (צילום: משה שי)
טיולי אקטיב - אופניים, שייט והליכה לחצו לרשימת יעדים »
טיול עצמאי למדינות הבלטיות לחצו לרשימת היעדים »
טיול עצמאי למזרח הרחוק לחצו לרשימת יעדים »
המסאים הצעירים
אירוח בכפר מסאי קטן
באחד מהטיולים האחרונים שלי לאפריקה, חזרתי לעשות סיורים שלא הזדמן לי כבר הרבה זמן להשתתף בהם. הגעתי לכפר מסאי קטן ומרוחק ממקום ישוב, הרחק מהמודרניזציה ומהלודג'ים המפוארים, המאפשר לקומץ קטן של תיירים המגיעים אליו לחוות חוויה שבטית מסאית אפריקאית אותנטית להפליא. הצלחתי להרגיש ליום אחד כמו אחת מבני שבט המסאי.
בני השבט נותנים למבקרים לקחת חלק בפעילויות היום יום שלהם, ואפילו לישון בבקתות העץ שלהם בחיק הטבע. המקום מנוהל על ידי המסאים עצמם, והוא הוקם ביוזמה משותפת עם אנתרופולוג גרמני, שיזם פרויקט של אנרגיה סולארית ואנרגיה המופקת משריפת עצים. כל ההכנסות מהמיזם מנוצלות לעזרה כלכלית לבני שבט המסאי, בצרכים הבסיסיים: אוכל, מים, חינוך ותרופות.
באזור המגורים של המסאים, מקבלים את פנינו בשירה וקפיצות לגובה, נערים העוברים את טקס ההתבגרות. זוהי קבלת הפנים המסורתית שלהם וחלק מטקס מסורתי, שאחריו יהיו לבני שבט מסאי בוגרים.
את הלילה ביליתי בבקתת עץ מסאית מסורתית ואותנטית. חלל הבקתה מחולק לשניים, ובכל חלק יש מיטת קש, עליה מונחים מזרונים. הילדים המסאים ישנים בבקתות עם הוריהם עד גיל 10, ולאחר מכן הם מקבלים בקתה משלהם לישון בה, כחלק מהתבגרותם והפיכתם לבלתי תלויים בהוריהם.
נשים וגברים מסאים
הגברים המסאים מקיימים מסורות וטקסים העוברים מדור לדור, מאב לבן. אחד מהטקסים המוכרים ביותר, הוא "ריקוד הקפיצות" המסורתי של המתבגרים של בני שבט המסאי. הם מזנקים לאוויר מעמידה ישרה, על מנת להראות מי החזק והשולט. בנוסף לכוח שהם מפגינים כאן, כוחם של הגברים נקבע גם על ידי מספר הנשים שיש להם. הם מאמינים בפוליגמיה (ריבוי נשים), ואין להם מגבלה על מספר הנשים שהם יכולים לשאת. אם האישה מקנאה לגבר שלה, אסור לה להראות את זה או לדבר על זה עם אף אחד מבני השבט.
כמו ברוב התרבויות המסורתיות, הנשים המסאיות נחותות מהגברים. מעמד האשה הוא נמוך, היא נחשבת לרכושו של הגבר ותפקידה העיקרי הוא גידול הילדים וטיפול בעדר הבקר. בדומה לגברים המסאים, גם הנשים המסאיות עוברות מילה, כחלק מטקס ההתבגרות שלהן. את הנשים המסאיות הצעירות ניתן לזהות לפי החרוזים השזורים בבגדיהן וראשן המגולח. נשים בהריון ונשים שכבר ילדו, מפסיקות לגלח את ראשן ומותר להן לגדל את שערן.
ריקוד הקפיצות המסאי, הפגנה של כוח בטקס ההתבגרות (צילום: משה שי)
אני והמסאים של טנזניה
בתור אישה שחיה ומגדירה עצמה כ"תל אביבית" אמיתית, הביקור אצל בני שבט המסאי תמיד יוצר אצלי את הדיסוננס הגדול מכולם. מצד אחד, הביקור מחבר אותי לאמא אדמה, מחבר אותי לשורשים ולמקום ממנו באנו, מחזיר אותי למקומות הקסומים האלה של הפשטות והיופי. מצד שני, אי אפשר להתעלם ממה שקורה בשאר היבשת, שדווקא מראה ניצנים של התפתחות והתקדמות מערבית.
כאן נכנסת לתמונה השאלה המעניינת מכול: האם יום אחד גם בני שבט המסאי יוותרו על המסורת שלהם ויצטרפו לפלאי הטכנולוגיה והמודרניזציה, או שמא התרבות והדת שהם מאמינים בה היא חזקה מכול והיא זו שתשרוד?
אני מאמינה שרק הזמן יגיד, ואת הזמן הזה בנתיים נעביר בידיעה שאת האותנטיות והאמונה העיוורת במסורת ובדת יש לבני שבט המסאי בשפע, ואת החיבור החזק למנהגים ולטקסים שלהם קשה לקחת מהם. אז אולי בעצם הם יכולים ללמד אותנו משהו?
בנות שבט המסאי. פשטות ויופי, אפריקה בהתגלמותה (צילום: משה שי)
כתבות נוספות על טנזניה
זנזיבר דרך האוכל
טיולי הרפתקה בטנזניה
מסע אל פולי הקפה של אפריקה
מסע נשי לפסגת הקילימנג'רו
ריקוד הקפיצות המסאי, הפגנה של כוח בטקס ההתבגרות (צילום: משה שי)
אני והמסאים של טנזניה
בתור אישה שחיה ומגדירה עצמה כ"תל אביבית" אמיתית, הביקור אצל בני שבט המסאי תמיד יוצר אצלי את הדיסוננס הגדול מכולם. מצד אחד, הביקור מחבר אותי לאמא אדמה, מחבר אותי לשורשים ולמקום ממנו באנו, מחזיר אותי למקומות הקסומים האלה של הפשטות והיופי. מצד שני, אי אפשר להתעלם ממה שקורה בשאר היבשת, שדווקא מראה ניצנים של התפתחות והתקדמות מערבית.
כאן נכנסת לתמונה השאלה המעניינת מכול: האם יום אחד גם בני שבט המסאי יוותרו על המסורת שלהם ויצטרפו לפלאי הטכנולוגיה והמודרניזציה, או שמא התרבות והדת שהם מאמינים בה היא חזקה מכול והיא זו שתשרוד?
אני מאמינה שרק הזמן יגיד, ואת הזמן הזה בנתיים נעביר בידיעה שאת האותנטיות והאמונה העיוורת במסורת ובדת יש לבני שבט המסאי בשפע, ואת החיבור החזק למנהגים ולטקסים שלהם קשה לקחת מהם. אז אולי בעצם הם יכולים ללמד אותנו משהו?
בנות שבט המסאי. פשטות ויופי, אפריקה בהתגלמותה (צילום: משה שי)
כתבות נוספות על טנזניה
זנזיבר דרך האוכל
טיולי הרפתקה בטנזניה
מסע אל פולי הקפה של אפריקה
מסע נשי לפסגת הקילימנג'רו
בנות שבט המסאי. פשטות ויופי, אפריקה בהתגלמותה (צילום: משה שי)
טיולי הרפתקה בטנזניה
מסע אל פולי הקפה של אפריקה
מסע נשי לפסגת הקילימנג'רו
 |
אודות הכותבת
רונית הרשקוביץ, קונסולית הכבוד של זמביה בישראל ומייסדת 'ספארי קומפני', חברת תיירות המתמחה בטיולי ספארי פרטיים לאפריקה. "שושבינה" לחידוש היחסים בין טנזניה וישראל וכיהנה במשך 10 שנים כקונסולית הכבוד של טנזניה בישראל. לפני יותר משני עשורים החלה את פיתוח התיירות והמסחר במדינות אפריקה, וחלוצת הטיולים לטנזניה וזנזיבר מאז 1993. רונית מאמינה שהטבע הוא השחקן הראשי באפריקה, לכל פינה יש את הסיפור שלה, וצוות 'ספארי קומפני' מקדיש את עצמו ללמוד עוד ועוד על היבשת המסתורית הזאת. היכרותה ארוכת השנים עם היבשת ואהבתה לאפריקה, נופיה ואנשיה, צובעים את הדרך לאפריקה בגוונים רעננים ומעודכנים, וכך יוצרים את עומק החוויה.
אתר האינטרנט של ספארי קומפניהתקשרו לצוות ספארי קומפני בטל. 072-2236646 |
רונית עונה לשאלותיכם בפורום מומחי תיירות
.jpg)
