הכפרים הציוריים של מחוז ארקאדיה
מאת: כרמית וייס
"ציוריים" היא אולי מילה שחוקה מעט, אך לתיאור הכפרים המקסימים של מחוז ארקאדיה במרכז הפלופונס, אין מילה מתאימה ממנה. כולם כמו צוירו ביד אומן, מעטרים בחן את מורדות ההרים, בתיהם בנויים אבן מקומית וגגות רעפים אדומים.
הכפר דימיצנה, אחד מכפרי האבן על מורדות ההרים של מחוז ארקאדיה (צילום: כרמית וייס)
הכפר לבידי על רקע ההרים המושלגים, כמו בהרי האלפים אבל עם יוונים (צילום: כרמית וייס)
העיר אתונה (
בתי מלון מומלצים:
מלון וילה ואגר בכפר לבידי | מלון קנטריקון בכפר לגאדיה
לבידי – שוויץ של יוון
הכפר הראשון בו אנו עוצרים, לאחר נסיעה בת שעתיים משדה התעופה של אתונה, הוא לבידי ( Levidi ), הכפר הגדול באזור, בו מתגוררים כ- 4,000 תושבים. ההרים שפסגותיהם מעוטרות לבן, עם שלג טרי של תחילת מרץ, ביחד עם הכיכר הציורית במרכז הכפר, גורמים לנו לחשוב לרגע שהגענו לשוויץ. מאוחר יותר נשוב מספר פעמים ללבידי, נטייל בין סמטאות האבן, נבקר בבתים, נפגוש בתושבים (שאין ספק שהם לא שוויצריים...) ונלמד לאהוב אותו עוד יותר.
מדרום-מערב ללבידי משתרע רכס מנלו ( Menalo ), רכס ההרים המרכזי במחוז ההררי ארקאדיה שבמרכס הפלופונס, ומוטיב מרכזי בטיול שלנו במחוז ארקאדיה. כל הכפרים בהם נבקר מקיפים רכס זה, המציע שפע של פעילויות בחיק הטבע. מהכפר לבידי יצאנו לטיול טרקטורונים (נקראים כאן ATV ), שהיה רק דגימה קטנה למאות קילומטרים של דרכי עפר בין כפרים, נהרות, יערות, שדות ואגמים קטנים.
לסיום הביקור בכפר לבידי התארחנו מלון וילה ואגר ( Villa Vager ), המלון של ניקולאס, בעל הטרקטורונים. בית האבן הישן , המכונה כאן 'ארחונטיקו' ( Archontiko ), שנבנה בשנת 1843, שופץ במעשה ידי אומן, עם ריהוט עתיק ונוף שהעין לא שבעה ממנו, והפך למלון 4 כוכבים מקסים. בהחלט מומלץ להתארח במלון המיוחד הזה, שמעניק חוויה מיוחדת (לאחרונה נוסף גם ג'קוזי במרפסת...) ברמה גבוהה, עם אוכל מעולה, מעשה ידיה של מרינה, אשתו של ניקולאס.
בתי מלון נוספים בכפר לבידי | כתבה על טיולי הטרקטורונים ופעילויות נוספות בארקאדיה
ויטינה – איטליה של יוון
נסיעה של 20 דקות מערבה, מביאה אותנו אל הכפר ויטינה ( Vytina ), שהיה לנו לבית למשך כל שבוע הטיול. עם נוף פסגתו הלבנה של רכס מנלו, מעל בתיו הציוריים של הכפר, התעוררנו כל בוקר כמו לחלום.
הכפר ויטינה הוקם כבר בשנת 350 לספירה, ושימש מרכז כלכלי ומסחרי לאזור כולו. בשל חשיבותו נשרפו בתיו שבע פעמים במהלך מלחמת העצמאות בטורקים (1821-1832). על הכיכר המרכזית מצלים עצי דולב עבי גזע, שעמדו בשלכת בעת ביקורנו בסוף החורף, ולצדה כנסייה ציורית בנויה אבן, הקרויה על שמו של הקדוש המקומי סנט טריפון ( St.Tryphon ). בקרבת הכפר כנסייה ביזנטית עתיקה ושני מנזרים, ומספר מסלולי הליכה.
בתי מלון בכפר ויטינה
הכיכר המרכזית של ויטינה, עצי דולב וכנסיייה בנויה אבן (צילום: כרמית וייס)
ערימות הפסטה ועשבי התיבול, בדוכן הקטן שבכיכר הכפר, גורמים לנו לתהות האם הגענו לאיטליה. בארוחת הצהריים הראשונה שלנו, במסעדת Kokkina Pitharia המצוינת, לצד הכיכר המרכזית של ויטינה, אני מבקשת ממארחינו, להמליץ על מנה מקומית טעימה וקלה, ומקבלת עוף בפסטה ורוטב עגבניות. השף פנאיוטיס, שזכה מפינו לכינוי "חיים כהן היווני", על שום תוכניות הטלביזיה שלו, מסביר לנו שפסטה היא חלק חשוב בתפריט המקומי. לא רק באיטליה.
עוד על בתי המלון והמסעדות בויטינה
שקיות פסטה, דבש, עשבי תיבול, שמן זית ושאר תוצרת מקומית, חנות במרכז ויטינה (צילום: כרמית וייס)
לגאדיה – אשפי הבניה של הפלופונס
הכפר הקטן לגאדיה ( Lagadia ) הוא דוגמא קלאסית לבניה באבן, ודוגמא קיצונית לבניה על מורדות ההרים. בעבר נודעו בניו כבנאים באבן בכל רחבי הפלופונס, ואולי משום כך הם בנו את בתיהם על מדרון כה תלול. בתי הכפר הציוריים כמו נשפכים במורד הר מנלו אל הקניון שלמרגלותיהם. כמו כפרים רבים אחרים בארקאדיה, גם כאן נשמרים כללי הבנייה המסורתית באבן, מה שהופך אותו לכל כך אותנטי.
הכפר לגדיה, בתי הכפר כמו נשפכים במורד הר מנלו אל הקניון שלמרגלותיהם (צילום: StratosGianniko)
מר מאניאטיס ( Maniatis ) בעל בית המלון המקומי – מלון קנטריקון ( Kentrikon Hotel ), מדגים לנו אפיית בשר כבש בתנור לבנים מסורתי, והניחוחות מזכירים לנו שאנו בפתחו של ציקנופמפטי ( Tsiknopempti ) – יום חמישי ( Pempti ) של העשן ( Tsikno ). ביום זה צולים המקומיים בשר על האש, לקראת תחילתו של צום הלנט, בו מתנזרים המאמינים הנוצרים מאכילת בשר עד חג הפסחא. את טעמו של בשר הציקנופמפטי נטעם בהמשך.
אפיית בשר בתנור אבן מסורתי שמדגים מר מניאטיס הבעלים של מלון קנטריקון (צילום: כרמית וייס)
מלון קנטריקון - מלון פשוט עם עיצוב מסורתי, אוכל נפלא ומיקום מנצח (צילום: Kentrikon Hotel)
דימיצנה – כוח המים ואבק השריפה
הכפר דימיצנה ( Dimitsana ), שבתי האבן שלו פזורים על מורדותיו הצפון-מערביים של רכס מנלו, שימש מרכז חשוב לייצור אבק שריפה, שאיפשר את המרד בטורקים במלחמת העצמאות. כל הגברים של הכפר, ששוחררו מחובת הגיוס, יחד עם הנשים והילדים, עבדו יומם וליל כדי לספק את אבק השריפה ללוחמים בטורקים. ייצורו התאפשר בכוח המים הזורמים מהמעיינות בהרים, בשיטה המזכירה הפעלה של תחנות קמח.
בתי האבן של הכפר דימיצנה על מורדותיו הצפון-מערביים של רכס מנלו (צילום: Constantinos-Iliopoulos)
כ-2 ק"מ מזרחה לדימיצנה הוקם המוזיאון הפתוח לכוח המים ( open-air Water Power Museum ), בו מודגמת שיטת ייצור אבק השריפה בכוח המים. גם שימושים נוספים של המים מודגמים כאן, כמו עיבוד עורות, טחינת קמח, ייצור ציפורו ( Tsipouro ), האוזו המקומי, ועוד. מטיבי לכת יכולים להתחיל מהמוזיאון את המסלול הנפלא של קניון לוסיוס ( Lousios ).
מוזיאון פתוח לכוח המים, השימושים השונים לניצול המים הרבים הזורמים מההרים (צילום: כרמית וייס)
בבניין עתיק מהמאה ה-19, שבעבר שימש כבית ספר של דימיצנה, ספריה בה נשמרים 35,000 ספרים עתיקם ונדירים, ולצדה תצוגה של כלי בית, כלי עבודה, טקסטיל וכלי נשק ממלחמת העצמאות של יוון. בכניסה תצפית מרהיבה על בתי האבן של הכפר ועל המנזרים החבויים בין מצוקיו של קניון לוסיוס, בו טיילנו יום קודם לכן. בתים עתיקים נוספים בכפר שופצו בטוב טעם, ומשמשים מלונות בוטיק קטנים, מסעדות וגם בית קפה בו נערכים ערבי שירה.
מוזיאון קטן בספריה של דימיצנה (צילום: כרמית וייס)
בסיומו של הביקור בדימיצנה הוביל אותנו ריח הבשר של הציקנופמפטי אל מרכז הכפר, שם נערכה חגיגה מקומית קטנה. בשר על האש, יין וציפורו זורמים כמו מים, והמוסיקה לא משאירה אף אחד אדיש. כולם חברים שלנו, כולם שמחים לבואנו, ואנו מצטרפים למעגל ריקוד יווני מלא שמחת חיים. אנחנו מרגישים כאילו כבר שנים אנחנו כאן בדימיצנה, ונאלצים בצער רב להמשיך בדרכנו.
המסלול בקניון לוסיוס | בתי המלון ובית הקפה בדימיצנה
בתי מלון בכפר דימיצנה
בשר על האש, הרבה יין וריקוד יווני במרכז הכפר דימיצנה (צילום: כרמית וייס)
קאפסיה – מערת נטיפים וייקב מיוחד
בדרכנו חזרה לאתונה, אנו עוצרים בכפר הקטן קאפסיה ( Kapsia או Kapsas ), שלצדו מערת נטיפים נחמדה – מערת קאפסיה ( Kapsia ). כבר ראיתי מערות נטיפים מרשימות ממנה, אך הנטיפים הנמצאים ממש במרחק נגיעה, חלקם צעירים (יחסית) ולפיכך בהירים מאד, בהחלט מרשימים.
מערת הנטיפים קאפסיה, נטיפים במרחק נגיעה (צילום: Theodoros Vlachakis)
את הטיול במחוז ארקאדיה חותם ביקור בייקב משפחתי קטן בכפר קאפסיה - יקב קאלוגריס (Kalogris Winery) , בבית אבן מקסים שנבנה בשנת 1890. בגומחה בקיר תלויה תמונת סבו של בעל הבית, שלחם במרד נגד הטורקים, ושל אביו, שלחם נגד הכיבוש הגרמני במלחמת העולם השנייה. תמצית היסטוריה של יוון בעת החדשה, על קיר אחד.
איוואגלוס ( Evaggelos ), בעל הבית, למד כלכלה ועבד באתונה, אך חיפש לעשות משהו שהוא אוהב. הוא חזר לבית משפחתו, החל לעבד את הכרם המשפחתי וקנה כרמים נוספים משכניו, שרק מהם הוא מייצר את היין בדרך מסורתית. שניים מהיינות שהוא מייצר נקראים על שם שתי הבנות של המשפחה – טאטיאני ( Tatiani ) וקיריאקי ( Kiriaki ). אך הרוח החייה של הייקב היא ללא ספק אם המשפחה – קריסטינה, שבתיאטרון בובות קטן מסבירה לאורחים צעירים על ייצור היין בייקב, מדגימה גילוף בעץ ושובה את ליבנו בנועם הליכותיה וחיוכה המקסים. שוב אנו נוכחים לדעת שביוון אין צורך ביין בשביל לפתוח את הלב.
מידע נוסף
כתבות נוספות על ארקאדיה
ארקאדיה – היהלום הנסתר של הפלופונס
חגיגות הסתיו והשלכת בפלופונס
טיול בנופי ההרים של ארקאדיה
מסלול סובב פלופונס
ביקור בחבל מאני
* הכותבת היתה אורחת איגוד בתי המלון של ארקאדיה וחברת התעופה Aegean
בתי מלון בכפר ויטינה
הכיכר המרכזית של ויטינה, עצי דולב וכנסיייה בנויה אבן (צילום: כרמית וייס)
שקיות פסטה, דבש, עשבי תיבול, שמן זית ושאר תוצרת מקומית, חנות במרכז ויטינה (צילום: כרמית וייס)
לגאדיה – אשפי הבניה של הפלופונס
הכפר הקטן לגאדיה ( Lagadia ) הוא דוגמא קלאסית לבניה באבן, ודוגמא קיצונית לבניה על מורדות ההרים. בעבר נודעו בניו כבנאים באבן בכל רחבי הפלופונס, ואולי משום כך הם בנו את בתיהם על מדרון כה תלול. בתי הכפר הציוריים כמו נשפכים במורד הר מנלו אל הקניון שלמרגלותיהם. כמו כפרים רבים אחרים בארקאדיה, גם כאן נשמרים כללי הבנייה המסורתית באבן, מה שהופך אותו לכל כך אותנטי.
הכפר לגדיה, בתי הכפר כמו נשפכים במורד הר מנלו אל הקניון שלמרגלותיהם (צילום: StratosGianniko)
מר מאניאטיס ( Maniatis ) בעל בית המלון המקומי – מלון קנטריקון ( Kentrikon Hotel ), מדגים לנו אפיית בשר כבש בתנור לבנים מסורתי, והניחוחות מזכירים לנו שאנו בפתחו של ציקנופמפטי ( Tsiknopempti ) – יום חמישי ( Pempti ) של העשן ( Tsikno ). ביום זה צולים המקומיים בשר על האש, לקראת תחילתו של צום הלנט, בו מתנזרים המאמינים הנוצרים מאכילת בשר עד חג הפסחא. את טעמו של בשר הציקנופמפטי נטעם בהמשך.
אפיית בשר בתנור אבן מסורתי שמדגים מר מניאטיס הבעלים של מלון קנטריקון (צילום: כרמית וייס)
מלון קנטריקון - מלון פשוט עם עיצוב מסורתי, אוכל נפלא ומיקום מנצח (צילום: Kentrikon Hotel)
דימיצנה – כוח המים ואבק השריפה
הכפר דימיצנה ( Dimitsana ), שבתי האבן שלו פזורים על מורדותיו הצפון-מערביים של רכס מנלו, שימש מרכז חשוב לייצור אבק שריפה, שאיפשר את המרד בטורקים במלחמת העצמאות. כל הגברים של הכפר, ששוחררו מחובת הגיוס, יחד עם הנשים והילדים, עבדו יומם וליל כדי לספק את אבק השריפה ללוחמים בטורקים. ייצורו התאפשר בכוח המים הזורמים מהמעיינות בהרים, בשיטה המזכירה הפעלה של תחנות קמח.
בתי האבן של הכפר דימיצנה על מורדותיו הצפון-מערביים של רכס מנלו (צילום: Constantinos-Iliopoulos)
כ-2 ק"מ מזרחה לדימיצנה הוקם המוזיאון הפתוח לכוח המים ( open-air Water Power Museum ), בו מודגמת שיטת ייצור אבק השריפה בכוח המים. גם שימושים נוספים של המים מודגמים כאן, כמו עיבוד עורות, טחינת קמח, ייצור ציפורו ( Tsipouro ), האוזו המקומי, ועוד. מטיבי לכת יכולים להתחיל מהמוזיאון את המסלול הנפלא של קניון לוסיוס ( Lousios ).
מוזיאון פתוח לכוח המים, השימושים השונים לניצול המים הרבים הזורמים מההרים (צילום: כרמית וייס)
בבניין עתיק מהמאה ה-19, שבעבר שימש כבית ספר של דימיצנה, ספריה בה נשמרים 35,000 ספרים עתיקם ונדירים, ולצדה תצוגה של כלי בית, כלי עבודה, טקסטיל וכלי נשק ממלחמת העצמאות של יוון. בכניסה תצפית מרהיבה על בתי האבן של הכפר ועל המנזרים החבויים בין מצוקיו של קניון לוסיוס, בו טיילנו יום קודם לכן. בתים עתיקים נוספים בכפר שופצו בטוב טעם, ומשמשים מלונות בוטיק קטנים, מסעדות וגם בית קפה בו נערכים ערבי שירה.
מוזיאון קטן בספריה של דימיצנה (צילום: כרמית וייס)
בסיומו של הביקור בדימיצנה הוביל אותנו ריח הבשר של הציקנופמפטי אל מרכז הכפר, שם נערכה חגיגה מקומית קטנה. בשר על האש, יין וציפורו זורמים כמו מים, והמוסיקה לא משאירה אף אחד אדיש. כולם חברים שלנו, כולם שמחים לבואנו, ואנו מצטרפים למעגל ריקוד יווני מלא שמחת חיים. אנחנו מרגישים כאילו כבר שנים אנחנו כאן בדימיצנה, ונאלצים בצער רב להמשיך בדרכנו.
המסלול בקניון לוסיוס | בתי המלון ובית הקפה בדימיצנה
בתי מלון בכפר דימיצנה
בשר על האש, הרבה יין וריקוד יווני במרכז הכפר דימיצנה (צילום: כרמית וייס)
קאפסיה – מערת נטיפים וייקב מיוחד
בדרכנו חזרה לאתונה, אנו עוצרים בכפר הקטן קאפסיה ( Kapsia או Kapsas ), שלצדו מערת נטיפים נחמדה – מערת קאפסיה ( Kapsia ). כבר ראיתי מערות נטיפים מרשימות ממנה, אך הנטיפים הנמצאים ממש במרחק נגיעה, חלקם צעירים (יחסית) ולפיכך בהירים מאד, בהחלט מרשימים.
מערת הנטיפים קאפסיה, נטיפים במרחק נגיעה (צילום: Theodoros Vlachakis)
את הטיול במחוז ארקאדיה חותם ביקור בייקב משפחתי קטן בכפר קאפסיה - יקב קאלוגריס (Kalogris Winery) , בבית אבן מקסים שנבנה בשנת 1890. בגומחה בקיר תלויה תמונת סבו של בעל הבית, שלחם במרד נגד הטורקים, ושל אביו, שלחם נגד הכיבוש הגרמני במלחמת העולם השנייה. תמצית היסטוריה של יוון בעת החדשה, על קיר אחד.
איוואגלוס ( Evaggelos ), בעל הבית, למד כלכלה ועבד באתונה, אך חיפש לעשות משהו שהוא אוהב. הוא חזר לבית משפחתו, החל לעבד את הכרם המשפחתי וקנה כרמים נוספים משכניו, שרק מהם הוא מייצר את היין בדרך מסורתית. שניים מהיינות שהוא מייצר נקראים על שם שתי הבנות של המשפחה – טאטיאני ( Tatiani ) וקיריאקי ( Kiriaki ). אך הרוח החייה של הייקב היא ללא ספק אם המשפחה – קריסטינה, שבתיאטרון בובות קטן מסבירה לאורחים צעירים על ייצור היין בייקב, מדגימה גילוף בעץ ושובה את ליבנו בנועם הליכותיה וחיוכה המקסים. שוב אנו נוכחים לדעת שביוון אין צורך ביין בשביל לפתוח את הלב.
מידע נוסף
כתבות נוספות על ארקאדיה
ארקאדיה – היהלום הנסתר של הפלופונס
חגיגות הסתיו והשלכת בפלופונס
טיול בנופי ההרים של ארקאדיה
מסלול סובב פלופונס
ביקור בחבל מאני
* הכותבת היתה אורחת איגוד בתי המלון של ארקאדיה וחברת התעופה Aegean
הכפר לגדיה,
אפיית בשר בתנור אבן מסורתי שמדגים מר מניאטיס הבעלים של מלון קנטריקון (צילום: כרמית וייס)
מלון קנטריקון - מלון פשוט עם עיצוב מסורתי, אוכל נפלא ומיקום מנצח (צילום: Kentrikon Hotel)
מוזיאון פתוח לכוח המים, השימושים השונים לניצול המים הרבים הזורמים מההרים (צילום: כרמית וייס)
מוזיאון קטן בספריה של דימיצנה (צילום: כרמית וייס)
בתי מלון בכפר דימיצנה
בשר על האש, הרבה יין וריקוד יווני במרכז הכפר דימיצנה (צילום: כרמית וייס)
קאפסיה – מערת נטיפים וייקב מיוחד
בדרכנו חזרה לאתונה, אנו עוצרים בכפר הקטן קאפסיה ( Kapsia או Kapsas ), שלצדו מערת נטיפים נחמדה – מערת קאפסיה ( Kapsia ). כבר ראיתי מערות נטיפים מרשימות ממנה, אך הנטיפים הנמצאים ממש במרחק נגיעה, חלקם צעירים (יחסית) ולפיכך בהירים מאד, בהחלט מרשימים.
מערת הנטיפים קאפסיה, נטיפים במרחק נגיעה (צילום: Theodoros Vlachakis)
את הטיול במחוז ארקאדיה חותם ביקור בייקב משפחתי קטן בכפר קאפסיה - יקב קאלוגריס (Kalogris Winery) , בבית אבן מקסים שנבנה בשנת 1890. בגומחה בקיר תלויה תמונת סבו של בעל הבית, שלחם במרד נגד הטורקים, ושל אביו, שלחם נגד הכיבוש הגרמני במלחמת העולם השנייה. תמצית היסטוריה של יוון בעת החדשה, על קיר אחד.
איוואגלוס ( Evaggelos ), בעל הבית, למד כלכלה ועבד באתונה, אך חיפש לעשות משהו שהוא אוהב. הוא חזר לבית משפחתו, החל לעבד את הכרם המשפחתי וקנה כרמים נוספים משכניו, שרק מהם הוא מייצר את היין בדרך מסורתית. שניים מהיינות שהוא מייצר נקראים על שם שתי הבנות של המשפחה – טאטיאני ( Tatiani ) וקיריאקי ( Kiriaki ). אך הרוח החייה של הייקב היא ללא ספק אם המשפחה – קריסטינה, שבתיאטרון בובות קטן מסבירה לאורחים צעירים על ייצור היין בייקב, מדגימה גילוף בעץ ושובה את ליבנו בנועם הליכותיה וחיוכה המקסים. שוב אנו נוכחים לדעת שביוון אין צורך ביין בשביל לפתוח את הלב.
מידע נוסף
כתבות נוספות על ארקאדיה
ארקאדיה – היהלום הנסתר של הפלופונס
חגיגות הסתיו והשלכת בפלופונס
טיול בנופי ההרים של ארקאדיה
מסלול סובב פלופונס
ביקור בחבל מאני
* הכותבת היתה אורחת איגוד בתי המלון של ארקאדיה וחברת התעופה Aegean
מערת הנטיפים קאפסיה, נטיפים במרחק נגיעה (צילום: Theodoros Vlachakis)