www.goTravel.co.il
הכתבה מעניינת? שלחו אותה בדואר למי שתרצו

הקש בתיבה את רצף האותיות המופיע למטה:



שבטי הקונסו בדרום אתיופיה – חלק שני
מאת: בני פירסט 


כתבה זו היא כתבת המשך על שבט הקונסו, המתגורר בדרום-מערב אתיופיה, אזור שזכה לכינוי “מוזיאון אנתרופולוגי”, בשל מגוון הקבוצות האתניות המתגוררות בו. אנשי הקונסו, העומדים במרכז סדרת כתבות זו, הם רק אחת מהקבוצות הללו.


בכתבה הראשונה על אנשי הקונסו הגענו לכפר והתוודענו לאנשיו. בכתבה זו נמשיך ונסייר בכפר ונכיר את מנהגיו.
 
אשת קונסו, הבדלי מגדר גדולים בין נשים וגברים
אשת קונסו, הבדלי מגדר גדולים בין נשים וגברים   (צילום: Frans Devriese)

המבנה החברתי של הקונסו
אוכלוסיית הקונסו כוללת כ- 9 קבוצות מוצא ראשיות (Clan), שכל אחת מהן כוללת בממוצע כ- 7,000 איש (clan-קלאן: קבוצת מוצא גדולה שחבריה רואים עצמם כשייכים לאב קדמון משותף, אך בשל גודלה הרב של האוכלוסייה לא ניתן להצביע על הקרבה הביולוגית המדויקת ביניהם). בראש כל קלאן עומד ראש הקבוצה, המכונה Pokwalla, שמתפקד כמנהיג רוחני לא פורמאלי.
 
כמקובל אצל רוב הקבוצות האתניות ממוצא האורומו (Oromo), אימצו לעצמם הקונסו מבנה חברתי המתבסס על שיוך על-פי קבוצות גיל: הקבוצה הראשונה כוללת את הילדים (הבנים) בגילאי 6-12 לערך. לאחר מכן הם עוברים לשכבה הגילאית של המתבגרים, המכונה Farida, שיעודה הוא להכשיר את הנערים לבגרות ולהפוך אותם לגברים. בשלב השלישי במדרג החברתי הם כבר למעשה לוחמים, הנקראים בשפת הקונסינה Hrela, אשר יכולים כבר להינשא ולהקים משפחה ואף להיות בעלי זכויות לבעלות על קרקע. בשלב זה יכול הגבר לשאת מספר נשים, אשר יתגוררו בנפרד אך בסמיכות אליו. לבסוף הם מגיעים אל השכבה החברתית העליונה של המבוגרים. לכל שכבה חברתית שכזו יש מבנה מגורים, מעין “מועדון חברים”. עבור שכבות הגיל של הצעירים והרווקים קיימים חדרי שינה משותפים: אלה הם מבנים מקורים בתקרת סכך צפוף, הפתוחה בצדדיה כדי לאפשר קשר עין עם הסובב, בעיקר עם בנות המין השני ...
 
המבנה הכלכלי מתבסס על תחושת השייכות לקולקטיב: שיפור הגידולים החקלאיים (באיכות ובכמות) ושיפור רמת ההתגוננות הפיזית, באמצעות בניית גדרות האבן סביב החלקות וסביב הכפרים. רמת הלכידות החברתית הגבוהה, והשמירה על הרמוניה פנימית בין הכפרים ובתוכם, הם אבני היסוד של בני הקונסו והם סוד הישרדותם, בנוסף לחריצותם ומסירותם לעבודה החקלאית.
בראש כל כפר עומד הבלאבאת (balabbat), שכשמו כן הוא: “בעל הבית” (“בלאבאת” היא מילה באמהרית, שהיא שפה שמית ומכאן הדמיון לעברית). ה”בלאבאת” הוא פקיד ממשלתי, אשר אחראי על הכפר בפני השלטונות, ותפקידו לשמש איש קשר של הכפר מול הממסד והבירוקרטיה.

 
בקתות הקונסו
בקתות הקונסו (צילום: Frans Devriese)
 

מדרפט ג





אובססיה פאלית
השוטטות בשבילי הכפר הצרים, הבנויים כמבוך, המחישה לעינינו את אחד המאפיינים המרכזיים בתרבות הקונסו: על חלק מהבקתות ניתן היה לראות מעין כיפה קטנה נוספת. שיערנו כי מדובר במכסה הניתן להסרה והמשמש לצורכי אוורור, תאורה או הוצאת עשן הבישול. התברר כי זהו פרט ארכיטקטוני, הבא לציין עוצמה ופריון באמצעות הרמיזה הסימבולית לאבר מין זכרי. צורת בניה זו של גגות הבקתות היא ייחודית לקונסו, וניתן לראותה בכל הכפרים במרחב ההררי בהם הם חיים. בשל העובדה שהכיפה הכפולה באה להדגיש ולציין את הכוח הזכרי, היא נמצאת רק על גגות הבקתות המשמשות את הצעירים והרווקים (הנקראות Magana), אשר שוהים בהן בשעות היום. ולהבדיל, הבקתות של המשפחות הן אכן פשוטות וחסרות את ה”כיפה” הכפולה.
 
מוטיב פאלי נוסף אותו מצאנו בכפר הקונסו הוא פריט קישוט למצח הנקרא קלאצ’ה (kallacha). זהו גוף מתכתי קטן, המעוצב בצורת אבר מין זכרי, אשר מחובר לרצועת עור. גבר לוחם אשר הצטיין בקרב מסוים והצליח להפיל רבים מחילי האויב, עונד את הקלאצ’ה על מצחו, בעיקר בעת טקסי המעבר הנערכים בכפר. במבט ראשון נראה כאילו מדובר בעיטור המזכיר חרב או חץ (שהם כלי הנשק שרווחו בעבר באזור), אך בשיחה עם עונדי הקלאצ’ה התברר כי הכוונה היא בפירוש לפין. יש לציין כי פריט זה אינו ייחודי לבני הקונסו והוא מוכר גם במורשת של בני הבורנה.
 
אם לא די לנו בסמלים פאליים, במרכז הכיכר ניתן לזהות עוד מוטיב בולט: גזע עץ ערער ענק, המתנשא לגובה של יותר מ- 10 מטרים, אשר שימש כאנדרטה הקולקטיבית הראשית של בני הכפר. ריבוי המוטיבים הפאליים אצל הקונסו (כיפת מגורי הזכרים, הקלאצ'ה, גילוף מפורט של הפין על המצבות, גזע עץ חשוף וארוך במרכז הכיכר) הביא את האנתרופולוג הבריטי פרופ' כריסטופר הולפייק (Hallpike) לכנות את הקונסו כבעלי "אובססיה פאלית".

אובססיה פאלית בפסל עץ אופייני
אובססיה פאלית בפסל עץ אופייני (צילום: Frans Devriese)
 
מצבות העץ של הקונסו
דומה כי האטרקציה המרכזית בביקורנו בכפר הקונסו היו מצבות העץ המפורסמות. לאחר כשעה של שוטטות בשבילי הכפר, הצצה אל בתי המקומיים וחילופי מתנות עם הילדים, הגענו אל הכיכר המרכזית, הנקראת מורה (Mora). הכיכר היא רחבה חולית גדולה, המשמשת להתכנסויות, ריקודים ועריכת טקסי מעבר משכבת גיל אחת לאחרת.
 
בצד הכיכר היבחנו בשורת פסלים עשויים עץ, אשר גולפו בצורת אדם. פסלים אלה הם למעשה מצבה לאחד המצביאים אשר נהרג בקרב. לצדו נמצאות מצבותיהם של אשתו ושל קורבנותיו. על גבי המצבות אין כל כיתוב מילולי, משום שראש המצבה כולל תיאור של פורטרט אדם, שאמור להזכיר למתבונן את פניו של המת.
 
מצבות אנתרופומורפיות (בעלות צורת אדם) אלו של הקונסו מכונות וואגה, שזהו גם שם האל בו מאמינים הקונסו. האנתרופולוגים מגדירים פסלים מסוג זה כטוטם (Totem), כלומר פריט מוחשי מעולם החי, הצומח או האדם, המסמל עבור הקבוצה את הקשר המיוחד שלה אל מוצאה המשותף- אב קדמון, גיבור מיתולוגי או רוח רפאים כלשהי.
 
ההבחנה בין מצבות הגברים והנשים נעשית באמצעות גילוף מובלט של אברי המין (פין) והפוריות (שדיים) על גבי המצבה. סימון נוסף לגברים הוא בליטה בראש, אשר מסמלת באופן פאלי את הקלאצ’ה. במידה והצליח הלוחם להרוג גם חיית טרף, למשל אריה או נמר, הרי שגם הם יזכו לדמות מגולפת בעץ, על מנת שייחרטו בזיכרון הקולקטיבי של הקהילה. במספר כפרים ניתן לזהות גם דמות עץ של קוף, המסמלת את עושרה של המשפחה (הקוף נחשב לחיית מחמד המצביעה על רווחה כלכלית). אפשרות נוספת לסמן את השפע והרווחה היא להציב מספר אבנים בחזית המצבה, כמספר חלקות האדמה שהיו ברשותו של ראש המשפחה.

 
 כפר הקונסו מוקף אדמות חקלאיות
כפר הקונסו מוקף אדמות חקלאיות  (צילום: Frans Devriese)
 





המחקר האנתרופולוגי
החוקר המערבי הראשון ש”גילה” את ארץ הקונסו היה פרופ’ אדולף ג’נסן, אנתרופולוג גרמני שחי בין כפרי הקונסו בשנת 1935. לאחר מלחמת עולם השנייה שב ג’נסן לאתיופיה, בכדי להשלים את מחקרו, אשר בסיכומו של דבר לא היה מקיף מפורט, היות וג’נסן לא הכיר בייחודם התרבותי של הקונסו, הוא סבר כי זו קבוצת משנה של אנשי הבורנה.
 
פרופ’ כריסטופר הולפייק ערך עבודת שדה מקיפה, בעת שהתגורר בקרב הקונסו במשך מספר שנים בשלהי שנות ה- 60 של המאה ה- 20. הוא למד את עיקרי אמונתם, דפוסי החיים הכלכליים שלהם ואת מרכיבי התרבות המרכזיים בחייהם ואת ממצאיו ומסקנותיו פרסם בספרו האתנוגרפי המצוין “הקונסו שבאתיופיה”
(The Konso of Ethiopia). כאמור, הולפייק סבור שהמאפיין התרבותי המרכזי של הקונסו הוא משיכתם האובססיבית לסמלים פאליים, הבאים להדגיש כוח ועצמה זכריים כלפי חוץ וכושר פריון ושפע כלכלי כלפי פנים. יחד עם זאת, אין מדובר כאן בהפגנת אגרסיביות לשמה, אלא רצון ליצור הרתעה שתמנע מן היריבים לתקוף. אדרבה, אנשי הקונסו הם מסבירי פנים, ידידותיים ונעימים מאוד למפגש. הם עצמם מגדירים עצמם כ”עובדי אדמה שוחרי שלום”.
 
פרופ’ הולפייק, אשר מרצה כיום באוניברסיטת אונטריו, קנדה, ממשיך לחקור את הקונסו. הוא סבור כי הקונסו הם דוגמא של קבוצה שבטית, הנמצאת בתהליך של התפתחות מחברה מסורתית, המתבססת על חקלאות, ייחוס לקבוצות גיל ומגדר (Gender), אל חברה הנסמכת על ערכים אוניברסאליים, כלכלת מטבע, ומינהל מרכזי.
 
מבנה כפר קונסו טיפוסי
כפר טיפוסי של הקונסו נפרש על שטח של כ- 80 דונם, והוא בנוי בעיקרון של מעגלים, מן המרכז אל החוץ. החומרים העיקריים הם האבן והעץ. לב הכפר הוא כאמור המורה (mora) - רחבה פתוחה וחשופה, המשמשת לכנסים ולטקסים. סביבה בנויים בתי הכפר, העשויים עץ וקש, כשביניהם פזורים מבני הצעירים הגברים, אותם ניתן לזהות על-פי הכיפה הכפולה. הכפר עצמו מוקף חומת אבן, למנוע כניסתם של אורחים לא רצויים.
 
הכפר מוקף באדמות החקלאיות, אשר בהן יש חלקות מגודרות לכל משפחה. גם כאן הגידור נעשה באמצעות חומות אבן. העובדה כי גם מדרגות ההר (טרסות) והסכרים למניעת הצפה עשויים אבן, מעניקים לכל המרחב נופך אסתטי מיוחד ושונה מאוד ממה שרגילים לראות באתיופיה בכלל, ובדרומה בפרט. לעיתים קשה להאמין כי בני אדם הם שיצרו את קווי המתאר, המשתלבים היטב בטופוגרפיה ההררית של ארץ הקונסו.
 
במעגל הרחב יותר ניתן למצוא רצועת ירק של עצים, המכונה בשפת הקונסינה דינא (Dina). לרוב אלו הם עצים סוקולנטים כדוגמת החלבלוב (Euphorbia). מתוך שיקולים סניטאריים, רצועת אזור הדינא המרוחקת מסביבת המגורים, משמשת גם כשירותים ציבוריים. ואמנם, אחד הביטויים השגורים אצל הקונסו הוא “אני הולך לדינא”, שפירושו “אני ניגש לשירותים...”.
 
עץ נפוץ במיוחד בכפרי הקונסו הוא המורינגה (Moringa stenopetala), אשר הקונסו מצאו לו שימושים רבים: עלוותו ופירותיו משמשים למאכל, וניתן להכין ממנו גם תבלינים (טעם העלים דומה לחזרת ואילו השורש משמש כתבלין בטעם לפת). מן הזרעים מכינים שמן שכינויו Ben המשמש לחיטוי פצעים זיהומיים בעור וגם להכנת סבון. עץ זה מיוצא לצרפת, שם עושים בו שימוש בתעשיית הבשמים והטקסטיל. עוד עץ פופולארי באזור הוא הערער (Juniper), המשמש על פי רוב לצרכי פולחן וטקסים, אך גם כחומר גלם לגילוף מוצרי אומנות שונים.

 
בקתות הקונסו
בקתות הקונסו (צילום: Frans Devriese)
 
עולמם הרוחני של אנשי הקונסו
אנשי הקונסו מאמינים באל ששמו wak. אמונתם מתבססת על מעט מאוד מסורת ופתגמים אחדים, שאינם מופיעים בספרות כתובה, אלא עוברים בעל פה מדור לדור בשפת הדיבור (Konsina). אין להם פולקלור ייחודי או סיפורים היסטוריים על גיבורים ואירועים חשובים, ואף לא שירים ופתגמים היכולים להצביע על עולמם התרבותי.
אחד המנהגים המיוחדים לקונסו קשור לדבש, אותו הם מפיקים מן הכוורות הרבות הפזורות על צמרות העצים באזור. הקונסו מאמינים כי משיחת הגוף בדבש, מביאה סגולה וברכה טובה מאוד.
 
עיקרי אמונתם נשענים על מרכיבים הקשורים בעבודת האדמה, פריון ושאיפה לשלום. הגשמים, פוריות הנשים, מצב בעלי החיים, מגוון היבולים, הצלחה בצייד וניצחונות בקרבות, תלויים בהרמוניה החברתית והשלום הפנימי. שמירה על השלום היא עקרון מקודש אצלם, והם דוגלים בפיתוח קשרים חברתיים וכלכליים עם שכניהם. הם מעריצים את הכוח והשליטה, ולכן הפאלוס הוא מוטיב מרכזי בתרבות שלהם. הנשים, לעומת זאת, נתפסות כמחלישות את הגברים.
 
ברכת הגשם של בני הקונסו
כשיצאנו מהכפר ונפרדנו ממארחינו, התקדרו השמים וגשם דקיק החל לטפטף עלינו ועל ילדי הכפר, שליוו אותנו בקריאות שמחה אל המשאית. באותו רגע עלה בראשי הפתגם היפה שסיפר לי אחד מזקני הקונסו, בעת שבקרתי בבקתתו שעה קלה קודם לכן:
“וואגה (אלוהים) אינו מוריד גשם מעל כפרים בהם יש מריבות ומחלוקות פנימיות”.
 
מה עלינו, חשבתי, האם כלל זה יוכל לפעול גם בארצנו השסועה והמפולגת?

 
 
אודות הצלם:
Frans devriese הוא צלם חובב-מקצועי הגר בבלגיה ונהנה לטייל בעולם, פרנס טייל במשך שנה במרכז ומערב אפריקה ותיעד את טיולו בסט מרשים. צילומיו באתיופיה מהווים מקור מידע רב.פרנס העמיד את צילומיו לרשות אתר GOTRAVEL בהתנדבות וללא תמורה. 
 






בני פירסט
 
אודות הכותב
בני פירסטגיאוגרף ומדריך טיולים ותיק לאפריקה. "חרש" את אפריקה לאורכה ורוחבה. מדריך למרוקו, אתיופיה, קניה וטנזניה. לומד לדוקטורט באוניברסיטה העברית בחוג לגיאוגרפיה ואנתרופולוגיה. כותב ומצלם למגזינים גיאוגרפיים. מדריך טיולים בחברת אקו טיולי שטח ליבשת אפריקה.

לקריאת כתבות נוספות של בני








מספר צפיות: 3972
1544