.jpg)
.jpg)
מסלול בעמק לבנטינה ומעבר סנט גוטארד
מאת:
קנטון טיצ'ינו הוא לשוויצרים כמו הריביירה לצרפתים - מהקור בורחים לשמש של טיצ'ינו, הקנטון היחיד שמדרום להרי האלפים ולרוח הצפון הקרה.
עמק לבנטינה הוא לשוויצרים כמו פרובנס לצרפתים - מוביל אל החופים שטופי השמש, עובר בדרכו בינות הרים נישאים, עמקים, קניונים וכפרים ציוריים.
מעבר סנט גוטארד הוא השער לעמק לבנטינה - פעם מעבר הרים שרק אמיצים העזו לחצות, היום פרויקט תחבורה מרשים שאין כדוגמתו בעולם.
.jpg)
טיולי אקטיב - אופניים, שייט והליכה לחצו לרשימת יעדים » טיול עצמאי למדינות הבלטיות לחצו לרשימת היעדים » צלילה ביעדים אקזוטיים לחצו לרשימת יעדים »
עמק לבנטינה כבר בימי קדם היה עמק לבנטינה ציר תנועה מרכזי, שקישר את המדינות שמצפון להרי האלפים אל המדינות שמדרום לרכס האדיר, דרך מעבר סנט גוטארד (St. Gotthard ). כאז גם היום זהו ציר תנועה מרכזי, אלא שהיום חולפת כאן התנועה במהירות על פני מערכת מרשימה של מסילות ברזל, כבישים מרובי נתיבים, מנהרות מתפתלות וגשרים מרשימים. בלבו של העמק זורם נהר טיצ'ינו (Ticino ) שהעניק את שמו לקנטון. הוא מנקז את מימיו מהריו הנישאים של רכס סנט גוטארד, ועושה דרכו לים האדריאטי, אחרי שהוא נשפך אל נהר פו (Po ) באיטליה.
אנחנו לא נישאר בעמק, אלא נעלה להרים הסובבים אותו. לא להיבהל, לא צריך לטפס ברגל וגם לא בכבישי הרים מפותלים. מספר רכבלים וקרוניות שיניים עושים עבורנו את הטיפוס. עכשיו נשאר רק לבחור באחד השבילים, מבין 650 קילומטרים של מסלולים להולכי רגל, רוכבי אופניים או סוסים. לצאת אל הטבע.
לינה בעמק לבנטינה
תצפית לעמק לבנטינה וההרים המקיפים אותו (צילום: כרמית וייס)
יעדים המוזכרים בכתבה ושני בתי מלון מומלצים:
מלון דפנטי בכפר לאבורגו (B) | מלון דה שדי בעיירה אנדרמאט (K)
בקרונית תלולה לאגמים של עמק פיורה קרונית שיניים בעלת שיפוע מפחיד למדי של 87.8% (קרוב ל- 45 מעלות), אחת התלולות בעולם, עושה דרכה מהכפר פיוטה (Piotta ) שבצפון עמק לבנטינה, אל האגם המלאכותי ריטום ( Lago Ritom ), השוכן בגובה 1,850 מטר. מי האגם, הנופלים לעמק בצינורות המתכת שלצדי הקרונית, משמשים להפקת החשמל הדרוש להפעלת פרויקט המנהרות במעבר סנט גוטארד. הקרונית נבנתה בשנת 1921, כדי לשרת את בוני הסכר, וכיום היא משמשת את התיירים הרבים הבאים לטייל לצדי האגם המקסים. אין צורך להיות מיטיבי לכת כדי ללכת את הדרך הקצרה עד אגם ריטום, ומומלץ אף להמשיך מעט בשבילים הנוחים לאורך שתי גדותיו.
האגם המלאכותי הוקם בפתחו של עמק פיורה (Val Piora ), עמק גבוה על הרכס שממזרח לעמק לבנטינה. זהו אחד מיעדי הטיול הפופולריים, שלמרות הגישה הנוחה, יד אדם טרם פגעה בנוף המרהיב שלהם. יש אומרים שזהו האזור הבתולי ביותר בקנטון טיצ'ינו. מספר מסלולי הליכה, בדרגות קושי שונות, עושים את דרכם בין האגמים הקטנים המנקדים את העמק הירוק ובקתות ההרים הפזורות בו.
אגם ריטום, אגם מלאכותי בכחול עמוק (צילום: כרמית וייס)
אנחנו בחרנו במסלול בדרגת קושי בינונית, מסלול מעגלי, המתחיל באגם ריטום ועושה דרכו אל שני אגמים נוספים. הנופים בדרך, העושה דרכה לאורך גדות אגם ריטום, הם מהיפים שראיתי בשוויץ. כחול המים וכחול השמיים כמו מחזקים כאן זה את זה, ויחד עם הירוק, שהוא באמת "יותר ירוק מירוק", ממש עוצרים את הנשימה (או שמא זו העלייה?...). אחרי כשעתיים של צעידה נגלה לעיננו אגם קאדאנו (Lake Cadagno ), הנחבא בין ההרים ברום 1,823 מטרים. האגם הוא אחד היחידים באירופה שמימיו הם בשתי שכבות, שלעולם אינן מתערבבות - תופעה המכונה מרומיקסיס (meromixis ). השכבה התחתונה היא חסרת חמצן מומס כמעט לחלוטין וככזו מתפתחים בה חיים אנאירוביים ייחודיים, אותם חוקרים במכון שבמקום.
בקתת קאדאנו (Capanna Cadagno ), הצופה אל האגם, היא מקום נפלא לעצור בו לארוחה קלה או ללינת לילה. גם כשהבקתה אינה מאוישת ניתן לישון בה, אבל לא לשכוח להשאיר את הסכום הנדרש. אגם תום (Lago di Tom ), האגם השלישי במסלול, נמצא מעבר לרכס נוסף ברום 2,021 מטר. ממנו חוזר השביל אל אגם ריטום ומחזיר אותנו על הגדה השנייה שלו עד לקרונית שתוריד אותנו לעמק.
♦ מידע שימושי: אורכו של המסלול 15 ק"מ, והפרשי הגובה 330 מטר. ניתן לוותר על הביקור באגם תום, אם קשה מידי.
המסלול לאגמים ריטום, קאדאנו ותום (צילום: כרמית וייס)
תצפית לעבר אגם ריטום ו אגם קאדאנו, מסלול לא קל אבל מתגמל (צילום: VogelSP)
טיולי אקטיב - אופניים, שייט והליכה לחצו לרשימת יעדים »
טיול עצמאי למדינות הבלטיות לחצו לרשימת היעדים »
צלילה ביעדים אקזוטיים לחצו לרשימת יעדים »
תחנת המכס הישנה שיירות הפרדות והסוסים, שעשו את דרכן אל מעבר סנט גוטארד לפני שנים רבות, נאלצו לעבור בערוץ צר – ערוץ פיוטינו (Piottino ). הערוץ העמוק חצב את דרכו בהר בעל שם זהה, בשולי עמק לבנטינה. כאן בדיוק היה המקום להציב את תחנת המכס דז'יו גרנדה (Dazio Grande ), ששימשה גם כפונדק עבור הנוסעים העייפים.
פונדק דז'יו גרנדה
הדרך העוברת בערוץ, שבעת פתיחתה בשנת 1561 היתה רק דרך עפר צרה, היא כיום דרך אספלט נוחה המשמשת את המטיילים. לאורכה פזורים שלטים בארבע שפות (כולל אנגלית), המספרים את סיפורה רב השנים. מכוניות אינן נוסעות כאן עוד, עבורן נבנו בלב עמק לבנטינה כבישים רחבי ידיים. הטיול בערוץ הוא טיול נוח ונינוח של כמחצית השעה. מראה המים שחצבו להם את דרכם הפתלתלה בינות סלעי הענק, המפלים הנופלים מכל עבר והצמחייה העוטרת אותם בירוק, הוא חגיגה לעיניים ולמצלמה.
תחנת המכס, שנבנתה אף היא במאה ה-16, שופצה והיא כיום שוב פונדק דרכים – עם מסעדה קטנה ומספר חדרים זוגיים. בחצר הנעימה אנחנו מקבלים הסבר מפיו של קארלו קטנאו הנמרץ, שעם פרישתו מעיסוקיו כדוקטור למתמטיקה, חזר לאזור הולדתו ומקדיש את כל מרצו לשיפוץ המקום. קארלו מבטיח לנו שהסיבה האמיתית להקמתה של הקונפדרציה של שוויץ היתה הכסף מתחנות המכס של מעבר סנט גוטארד. הכסף שהגיע לידיים איטלקיות קרץ לשוויצרים, ואלה צירפו את קנטון טיצ'ינו לקונפדרציה בשנת 1803. במוזיאון הקטן שבקומת הקרקע מוצגים המחיים את ימיו של האזור כעורק תחבורה ראשי באלפים, וכן דגם תלת מימד, המסביר יותר מאלף מילים את קשיי המעבר באזור הררי זה.
♦ מידע שימושי: תחנת המכס נמצאת ליד Rodi-Fiesso , בחלקו הצפוני של עמק לבנטינה, וממנה ניתן להתחיל את המסלול בערוץ פיוטינו.
הדרך לאורכו של ערוץ פיוטינו , טיול נוח ונינוח של כמחצית השעה (צילום: כרמית וייס)
מעבר סנט גוטארד דרכים מהירות חוצות כיום את מעבר ההרים סנט גוטארד ( St. Gotthard ), שהיה פעם היחיד שאיפשר מעבר מדרום לצפון, בטיפוס מפרך ומפותל. שתי מנהרות אדירות נחצבו תחתיו, האחת לרכבות (15 ק"מ) והשנייה למכוניות (17 ק"מ). באחרונה, כיאה לציר תנועה כה מרכזי, נוצרים פקקים קשים בסופי שבוע ובחופשות.
הפונדק הישן של מעבר ההרים, בגובה 2,108 מטר, הוא כיום מסעדה מודרנית ומשכנו של מוזיאון לאומי (Museo Nazionale del San Gottardo ), המספר את סיפורו רב השנים של המעבר. נחמד במיוחד הוא הסרט המוצג בו, המספר את סיפור בנייתו של גשר השטן שלמרגלות המעבר (בתרגום לאנגלית).
לצד הפונדק מלון דרכים - אלברגו סן גוטארדו ( Albergo San Gottardo), קפלה ואגם קטן, שההרים משתקפים בו בחן.
אם תביטו היטב על ההרים תבחינו בפתחים בלתי מזוהים. הרכס, כך מספרים לנו, "מחורר כמו גבינה שוויצרית"... מערכת של מנהרות, בונקרים ובתי חולים תת קרקעיים, מספקת הגנה כאילו היה כאן כור אטומי לפחות. כשאני תוהה בפני מארחיי: "מתי בדיוק היתה כאן המלחמה האחרונה?", הם מסבירים לי שהשוויצרים מתגוננים משתי סיבות: האחת היא השכנות הגדולות המקיפות אותם (גרמניה, צרפת ואיטליה), והשנייה היא ככל הנראה הכסף הרב השמור בבנקים השוויצרים. נכון או לא, לממשלת שוויץ פתרונים.
הכביש הישן, הכביש החדש והמנהרה הארוכה בעולם בעונה המושלגת סגור המעבר והתנועה נעשית רק דרך המנהרות, אך בקיץ, אם מזג האוויר נאה ואם זמנכם בידכם, מומלץ לוותר על התענוג שבנסיעה במנהרה. שני כבישים עושים דרכם הפתלתלה אל מעבר סנט גוטארד:
♦ האחד הוא כביש חדש, עם גשרים וכל מה שצריך לנסיעה נוחה. הנוף המדהים של הרכסים המושלגים סביב מצדיק את מאמץ הנהיגה בפיתולים.
♦ הכביש השני הוא הכביש אבן ישן, המכונה טרמולה (Tremola ). לא יאומן, לאורך ארבעה קילומטרים בלבד הוא עושה 24 פיתולים חדים, שהאוטובוס שלנו ממש התקשה לקחת. בהחלט חוויה שכדאי לעבור, בתנאי שאתם לא הנהג...
בכביש הישן בין אנדרמט (Andermatt ) לאירולו (Airolo ), אפשר גם לנסוע בכרכרה רתומה לסוסים, ממש כמו פעם. אך התענוג בהחלט לא זול (למעלה משש מאות פרנק) והסוסים המסכנים - לא התרשמנו שהם כל כך נהנים מהטיפוס.
לינה באזור אנדרמט | לינה באזור אירולו
ישן אל מול חדש מגיע כאן לשיאו עם מנהרת הרכבת הארוכה בעולם - מנהרת בסיס הגוטארד ( Gotthard-Basistunnel). אורכה 57 קילומטרים, היא עוברת מתחת מעבר ההרים סנט גוטהארד, ומקצרת משמעותית את זמן הנסיעה מציריך לאגם לוגאנו (כשעתיים בלבד).
כתבה על אגם לוגאנו
אחד מעשרים וארבעה פיתולים חדים בכביש טרמולה למעבר סנט גוטארד (צילום: כרמית וייס)
הגשר שבנה השטן מעבר סנט גוטארד שימש כבר במאה ה-12, אולם באותם ימים גבתה הדרך מחיר כבד בחיי אדם, עקב הצורך לחצות את נהר רוס (Reuss ). הנהר יורד על המדרונות הצפוניים של רכס סנט גוטארד, בקנטון אורי (Uri ) השכן, תוך שהוא עובר בקניון שילנן (Schöllenenschlucht ). עם הפשרת השלגים בתחילת הקיץ הנהר גועש במיוחד, והוא היה סוחף עמו את החוצים.
במאה ה-13 נבנה מעל הקניון גשר, שזכה לכינוי רב המשמעות "גשר השטן" (Teufelsbrücke ). אני מניחה שהשם ניתן משום מקרי המוות הרבים, אך האגדה מספרת על רועה שביקש מהשטן לסייע בבניית הגשר. השטן הסכים, אך הוא דרש לקבל כשכר את הראשון שיחצה את הגשר. לאחר שנבנה הגשר התחכם הרועה והוביל לפניו עז, אותה לקח לו השטן. אך על השטן קשה לעבוד, וכשזה הבין שהתחכמו לו הוא ביקש לזרוק על הגשר אבן גדולה ולהרוס אותו. זקנה שחלפה במקום הניסה את השטן... ואת אותו סלע אימתני, השוקל 220 טון, אפשר לראות עד היום לא הרחק משם, ליד העיירה גישנן (Göschenen ).
הגשר הראשון, שזכה לשם הציורי גשר השטן, נבנה בשנת 1230, אך מכיוון שהיה עשוי מעץ נאלצו לבנותו שוב ושוב. רק במאה ה-16 הוחלף גשר העץ בגשר אבן, שגם אותו כבר לא ניתן לראות כיום. הגשר הישן אותו רואים כיום נבנה בשנת 1820. גשר חדש מבטון, בעל שני נתיבים, נבנה בשנת 1958. את שני הגשרים והערוץ הגועש ניתן לראות ממסלול הליכה נוח, העושה דרכו לצדי הערוץ.
♦ מידע שימושי: המסלול לגשר השטן מתחיל בעיירה גישנן (Göschenen ) ומסתיים בעיירה אנדרמט (Andermatt ), או ההיפך. אם לא רוצים ללכת הלוך-חזור, ניתן לעשות כיוון אחד ברכבת.
גשר השטן (התחתון) והגשר החדש (העליון) מעל נהר רוס (צילום: Kecko)
ארוחה בטעם פדריקו פליני בשביל ארוחה במסעדת מלון דפנטי (Albergo Defanti ), בהחלט שווה להגיע לכפר הקטן לאבורגו (Lavorgo ), 15 קילומטר צפונית לביאסקה. בעלת המסעדה והשפית שלה רוקחת כאן מנות, שבנוסף להיותן טעימות להפליא, הן גם מצטיינות בעיצוב מקורי ומקסים. כל מנה היא יצירת אמנות מתוחכמת, ממש חבל לאכול.
לצד אוכל רגיל מוגשות כאן מנות בנושאים שונים. אנחנו זכינו בארוחה לכבוד הבמאי האיטלקי פדריקו פליני, במלאת 50 שנה לסרטו לה דולצ'ה ויטה (החיים המתוקים). המחיר סביר בהחלט, על העיצובים הנפלאים יעידו התמונות, ולגבי הטעם הנפלא – תצטרכו להאמין לי.
מסעדת מלון דפנטי - מנות מרהיבות לכבוד פדריקו פליני, הסיגר ואפילו האפר משוקולד משובח (צילום: כרמית וייס)
מלון ספא מפנק בעיירה אנדרמט במרכז העיירה המקסימה אנדרמט - מלון דה-שדי ( The Chedi ), ברמת חמישה כוכבים, עוטף את האורחים בכל טוב – החל מחדרים מפנקים ומאובזרים היטב, דרך ספא מקצועי, חמאם טורקי, ג'קוזי וסאונה, וכלה במסעדות המציעות אוכל מגוון ואיכותי: מסעדה יפנית מצוינת, מסעדה אסיאתית ומסעדת אוכל שוויצרי מסורתי. ומה עושים אחרי שאוכלים? כמובן – מתרווחים על הספה בספריית היין והסיגרים של המקום. אווירת המקום אינטימית ונעימה, ואנשיו מקיפים את האורחים בחיוכים ובעצות שימושיות. היתרון הגדול של המלון הוא הנוף המטריף של הרי האלפים המקיפים אותו, המשתקף מכל חלון וחלון, ומכל החדרים.
כתבה על מלונות ספא נוספים בשוויץ
מידע נוסף
כתבות נוספות
קסם על אגם לוגאנו
מסלול באזור האגמים איטליה-שוויץ
* הכותבת היתה אורחת לשכת התיירות של שוויץ.
לינה בעמק לבנטינה
מלון דפנטי ב
♦ מידע שימושי: אורכו של המסלול 15 ק"מ, והפרשי הגובה 330 מטר. ניתן לוותר על הביקור באגם תום, אם קשה מידי.
טיולי אקטיב - אופניים, שייט והליכה לחצו לרשימת יעדים » טיול עצמאי למדינות הבלטיות לחצו לרשימת היעדים » צלילה ביעדים אקזוטיים לחצו לרשימת יעדים »
תחנת המכס הישנה שיירות הפרדות והסוסים, שעשו את דרכן אל מעבר סנט גוטארד לפני שנים רבות, נאלצו לעבור בערוץ צר – ערוץ פיוטינו (Piottino ). הערוץ העמוק חצב את דרכו בהר בעל שם זהה, בשולי עמק לבנטינה. כאן בדיוק היה המקום להציב את תחנת המכס דז'יו גרנדה (Dazio Grande ), ששימשה גם כפונדק עבור הנוסעים העייפים.
פונדק דז'יו גרנדה
הדרך העוברת בערוץ, שבעת פתיחתה בשנת 1561 היתה רק דרך עפר צרה, היא כיום דרך אספלט נוחה המשמשת את המטיילים. לאורכה פזורים שלטים בארבע שפות (כולל אנגלית), המספרים את סיפורה רב השנים. מכוניות אינן נוסעות כאן עוד, עבורן נבנו בלב עמק לבנטינה כבישים רחבי ידיים. הטיול בערוץ הוא טיול נוח ונינוח של כמחצית השעה. מראה המים שחצבו להם את דרכם הפתלתלה בינות סלעי הענק, המפלים הנופלים מכל עבר והצמחייה העוטרת אותם בירוק, הוא חגיגה לעיניים ולמצלמה.
תחנת המכס, שנבנתה אף היא במאה ה-16, שופצה והיא כיום שוב פונדק דרכים – עם מסעדה קטנה ומספר חדרים זוגיים. בחצר הנעימה אנחנו מקבלים הסבר מפיו של קארלו קטנאו הנמרץ, שעם פרישתו מעיסוקיו כדוקטור למתמטיקה, חזר לאזור הולדתו ומקדיש את כל מרצו לשיפוץ המקום. קארלו מבטיח לנו שהסיבה האמיתית להקמתה של הקונפדרציה של שוויץ היתה הכסף מתחנות המכס של מעבר סנט גוטארד. הכסף שהגיע לידיים איטלקיות קרץ לשוויצרים, ואלה צירפו את קנטון טיצ'ינו לקונפדרציה בשנת 1803. במוזיאון הקטן שבקומת הקרקע מוצגים המחיים את ימיו של האזור כעורק תחבורה ראשי באלפים, וכן דגם תלת מימד, המסביר יותר מאלף מילים את קשיי המעבר באזור הררי זה.
♦ מידע שימושי: תחנת המכס נמצאת ליד Rodi-Fiesso , בחלקו הצפוני של עמק לבנטינה, וממנה ניתן להתחיל את המסלול בערוץ פיוטינו.
הדרך לאורכו של ערוץ פיוטינו , טיול נוח ונינוח של כמחצית השעה (צילום: כרמית וייס)
מעבר סנט גוטארד דרכים מהירות חוצות כיום את מעבר ההרים סנט גוטארד ( St. Gotthard ), שהיה פעם היחיד שאיפשר מעבר מדרום לצפון, בטיפוס מפרך ומפותל. שתי מנהרות אדירות נחצבו תחתיו, האחת לרכבות (15 ק"מ) והשנייה למכוניות (17 ק"מ). באחרונה, כיאה לציר תנועה כה מרכזי, נוצרים פקקים קשים בסופי שבוע ובחופשות.
הפונדק הישן של מעבר ההרים, בגובה 2,108 מטר, הוא כיום מסעדה מודרנית ומשכנו של מוזיאון לאומי (Museo Nazionale del San Gottardo ), המספר את סיפורו רב השנים של המעבר. נחמד במיוחד הוא הסרט המוצג בו, המספר את סיפור בנייתו של גשר השטן שלמרגלות המעבר (בתרגום לאנגלית).
לצד הפונדק מלון דרכים - אלברגו סן גוטארדו ( Albergo San Gottardo), קפלה ואגם קטן, שההרים משתקפים בו בחן.
אם תביטו היטב על ההרים תבחינו בפתחים בלתי מזוהים. הרכס, כך מספרים לנו, "מחורר כמו גבינה שוויצרית"... מערכת של מנהרות, בונקרים ובתי חולים תת קרקעיים, מספקת הגנה כאילו היה כאן כור אטומי לפחות. כשאני תוהה בפני מארחיי: "מתי בדיוק היתה כאן המלחמה האחרונה?", הם מסבירים לי שהשוויצרים מתגוננים משתי סיבות: האחת היא השכנות הגדולות המקיפות אותם (גרמניה, צרפת ואיטליה), והשנייה היא ככל הנראה הכסף הרב השמור בבנקים השוויצרים. נכון או לא, לממשלת שוויץ פתרונים.
הכביש הישן, הכביש החדש והמנהרה הארוכה בעולם בעונה המושלגת סגור המעבר והתנועה נעשית רק דרך המנהרות, אך בקיץ, אם מזג האוויר נאה ואם זמנכם בידכם, מומלץ לוותר על התענוג שבנסיעה במנהרה. שני כבישים עושים דרכם הפתלתלה אל מעבר סנט גוטארד:
♦ האחד הוא כביש חדש, עם גשרים וכל מה שצריך לנסיעה נוחה. הנוף המדהים של הרכסים המושלגים סביב מצדיק את מאמץ הנהיגה בפיתולים.
♦ הכביש השני הוא הכביש אבן ישן, המכונה טרמולה (Tremola ). לא יאומן, לאורך ארבעה קילומטרים בלבד הוא עושה 24 פיתולים חדים, שהאוטובוס שלנו ממש התקשה לקחת. בהחלט חוויה שכדאי לעבור, בתנאי שאתם לא הנהג...
בכביש הישן בין אנדרמט (Andermatt ) לאירולו (Airolo ), אפשר גם לנסוע בכרכרה רתומה לסוסים, ממש כמו פעם. אך התענוג בהחלט לא זול (למעלה משש מאות פרנק) והסוסים המסכנים - לא התרשמנו שהם כל כך נהנים מהטיפוס.
לינה באזור אנדרמט | לינה באזור אירולו
ישן אל מול חדש מגיע כאן לשיאו עם מנהרת הרכבת הארוכה בעולם - מנהרת בסיס הגוטארד ( Gotthard-Basistunnel). אורכה 57 קילומטרים, היא עוברת מתחת מעבר ההרים סנט גוטהארד, ומקצרת משמעותית את זמן הנסיעה מציריך לאגם לוגאנו (כשעתיים בלבד).
כתבה על אגם לוגאנו
אחד מעשרים וארבעה פיתולים חדים בכביש טרמולה למעבר סנט גוטארד (צילום: כרמית וייס)
הגשר שבנה השטן מעבר סנט גוטארד שימש כבר במאה ה-12, אולם באותם ימים גבתה הדרך מחיר כבד בחיי אדם, עקב הצורך לחצות את נהר רוס (Reuss ). הנהר יורד על המדרונות הצפוניים של רכס סנט גוטארד, בקנטון אורי (Uri ) השכן, תוך שהוא עובר בקניון שילנן (Schöllenenschlucht ). עם הפשרת השלגים בתחילת הקיץ הנהר גועש במיוחד, והוא היה סוחף עמו את החוצים.
במאה ה-13 נבנה מעל הקניון גשר, שזכה לכינוי רב המשמעות "גשר השטן" (Teufelsbrücke ). אני מניחה שהשם ניתן משום מקרי המוות הרבים, אך האגדה מספרת על רועה שביקש מהשטן לסייע בבניית הגשר. השטן הסכים, אך הוא דרש לקבל כשכר את הראשון שיחצה את הגשר. לאחר שנבנה הגשר התחכם הרועה והוביל לפניו עז, אותה לקח לו השטן. אך על השטן קשה לעבוד, וכשזה הבין שהתחכמו לו הוא ביקש לזרוק על הגשר אבן גדולה ולהרוס אותו. זקנה שחלפה במקום הניסה את השטן... ואת אותו סלע אימתני, השוקל 220 טון, אפשר לראות עד היום לא הרחק משם, ליד העיירה גישנן (Göschenen ).
הגשר הראשון, שזכה לשם הציורי גשר השטן, נבנה בשנת 1230, אך מכיוון שהיה עשוי מעץ נאלצו לבנותו שוב ושוב. רק במאה ה-16 הוחלף גשר העץ בגשר אבן, שגם אותו כבר לא ניתן לראות כיום. הגשר הישן אותו רואים כיום נבנה בשנת 1820. גשר חדש מבטון, בעל שני נתיבים, נבנה בשנת 1958. את שני הגשרים והערוץ הגועש ניתן לראות ממסלול הליכה נוח, העושה דרכו לצדי הערוץ.
♦ מידע שימושי: המסלול לגשר השטן מתחיל בעיירה גישנן (Göschenen ) ומסתיים בעיירה אנדרמט (Andermatt ), או ההיפך. אם לא רוצים ללכת הלוך-חזור, ניתן לעשות כיוון אחד ברכבת.
גשר השטן (התחתון) והגשר החדש (העליון) מעל נהר רוס (צילום: Kecko)
ארוחה בטעם פדריקו פליני בשביל ארוחה במסעדת מלון דפנטי (Albergo Defanti ), בהחלט שווה להגיע לכפר הקטן לאבורגו (Lavorgo ), 15 קילומטר צפונית לביאסקה. בעלת המסעדה והשפית שלה רוקחת כאן מנות, שבנוסף להיותן טעימות להפליא, הן גם מצטיינות בעיצוב מקורי ומקסים. כל מנה היא יצירת אמנות מתוחכמת, ממש חבל לאכול.
לצד אוכל רגיל מוגשות כאן מנות בנושאים שונים. אנחנו זכינו בארוחה לכבוד הבמאי האיטלקי פדריקו פליני, במלאת 50 שנה לסרטו לה דולצ'ה ויטה (החיים המתוקים). המחיר סביר בהחלט, על העיצובים הנפלאים יעידו התמונות, ולגבי הטעם הנפלא – תצטרכו להאמין לי.
מסעדת מלון דפנטי - מנות מרהיבות לכבוד פדריקו פליני, הסיגר ואפילו האפר משוקולד משובח (צילום: כרמית וייס)
מלון ספא מפנק בעיירה אנדרמט במרכז העיירה המקסימה אנדרמט - מלון דה-שדי ( The Chedi ), ברמת חמישה כוכבים, עוטף את האורחים בכל טוב – החל מחדרים מפנקים ומאובזרים היטב, דרך ספא מקצועי, חמאם טורקי, ג'קוזי וסאונה, וכלה במסעדות המציעות אוכל מגוון ואיכותי: מסעדה יפנית מצוינת, מסעדה אסיאתית ומסעדת אוכל שוויצרי מסורתי. ומה עושים אחרי שאוכלים? כמובן – מתרווחים על הספה בספריית היין והסיגרים של המקום. אווירת המקום אינטימית ונעימה, ואנשיו מקיפים את האורחים בחיוכים ובעצות שימושיות. היתרון הגדול של המלון הוא הנוף המטריף של הרי האלפים המקיפים אותו, המשתקף מכל חלון וחלון, ומכל החדרים.
כתבה על מלונות ספא נוספים בשוויץ
מידע נוסף
כתבות נוספות
קסם על אגם לוגאנו
מסלול באזור האגמים איטליה-שוויץ
* הכותבת היתה אורחת לשכת התיירות של שוויץ.
פונדק דז'יו גרנדה
♦ מידע שימושי: תחנת המכס נמצאת ליד Rodi-Fiesso , בחלקו הצפוני של עמק לבנטינה, וממנה ניתן להתחיל את המסלול בערוץ פיוטינו.
אם תביטו היטב על ההרים תבחינו בפתחים בלתי מזוהים. הרכס, כך מספרים לנו, "מחורר כמו גבינה שוויצרית"... מערכת של מנהרות, בונקרים ובתי חולים תת קרקעיים, מספקת הגנה כאילו היה כאן כור אטומי לפחות. כשאני תוהה בפני מארחיי: "מתי בדיוק היתה כאן המלחמה האחרונה?", הם מסבירים לי שהשוויצרים מתגוננים משתי סיבות: האחת היא השכנות הגדולות המקיפות אותם (גרמניה, צרפת ואיטליה), והשנייה היא ככל הנראה הכסף הרב השמור בבנקים השוויצרים. נכון או לא, לממשלת שוויץ פתרונים.
הכביש הישן, הכביש החדש והמנהרה הארוכה בעולם בעונה המושלגת סגור המעבר והתנועה נעשית רק דרך המנהרות, אך בקיץ, אם מזג האוויר נאה ואם זמנכם בידכם, מומלץ לוותר על התענוג שבנסיעה במנהרה. שני כבישים עושים דרכם הפתלתלה אל מעבר סנט גוטארד:
♦ האחד הוא כביש חדש, עם גשרים וכל מה שצריך לנסיעה נוחה. הנוף המדהים של הרכסים המושלגים סביב מצדיק את מאמץ הנהיגה בפיתולים.
♦ הכביש השני הוא הכביש אבן ישן, המכונה טרמולה (Tremola ). לא יאומן, לאורך ארבעה קילומטרים בלבד הוא עושה 24 פיתולים חדים, שהאוטובוס שלנו ממש התקשה לקחת. בהחלט חוויה שכדאי לעבור, בתנאי שאתם לא הנהג...
בכביש הישן בין אנדרמט (Andermatt ) לאירולו (Airolo ), אפשר גם לנסוע בכרכרה רתומה לסוסים, ממש כמו פעם. אך התענוג בהחלט לא זול (למעלה משש מאות פרנק) והסוסים המסכנים - לא התרשמנו שהם כל כך נהנים מהטיפוס.
לינה באזור אנדרמט | לינה באזור אירולו
ישן אל מול חדש מגיע כאן לשיאו עם מנהרת הרכבת הארוכה בעולם - מנהרת בסיס הגוטארד ( Gotthard-Basistunnel). אורכה 57 קילומטרים, היא עוברת מתחת מעבר ההרים סנט גוטהארד, ומקצרת משמעותית את זמן הנסיעה מציריך לאגם לוגאנו (כשעתיים בלבד).
כתבה על אגם לוגאנו
אחד מעשרים וארבעה פיתולים חדים בכביש טרמולה למעבר סנט גוטארד (צילום: כרמית וייס)
הגשר שבנה השטן מעבר סנט גוטארד שימש כבר במאה ה-12, אולם באותם ימים גבתה הדרך מחיר כבד בחיי אדם, עקב הצורך לחצות את נהר רוס (Reuss ). הנהר יורד על המדרונות הצפוניים של רכס סנט גוטארד, בקנטון אורי (Uri ) השכן, תוך שהוא עובר בקניון שילנן (Schöllenenschlucht ). עם הפשרת השלגים בתחילת הקיץ הנהר גועש במיוחד, והוא היה סוחף עמו את החוצים.
במאה ה-13 נבנה מעל הקניון גשר, שזכה לכינוי רב המשמעות "גשר השטן" (Teufelsbrücke ). אני מניחה שהשם ניתן משום מקרי המוות הרבים, אך האגדה מספרת על רועה שביקש מהשטן לסייע בבניית הגשר. השטן הסכים, אך הוא דרש לקבל כשכר את הראשון שיחצה את הגשר. לאחר שנבנה הגשר התחכם הרועה והוביל לפניו עז, אותה לקח לו השטן. אך על השטן קשה לעבוד, וכשזה הבין שהתחכמו לו הוא ביקש לזרוק על הגשר אבן גדולה ולהרוס אותו. זקנה שחלפה במקום הניסה את השטן... ואת אותו סלע אימתני, השוקל 220 טון, אפשר לראות עד היום לא הרחק משם, ליד העיירה גישנן (Göschenen ).
הגשר הראשון, שזכה לשם הציורי גשר השטן, נבנה בשנת 1230, אך מכיוון שהיה עשוי מעץ נאלצו לבנותו שוב ושוב. רק במאה ה-16 הוחלף גשר העץ בגשר אבן, שגם אותו כבר לא ניתן לראות כיום. הגשר הישן אותו רואים כיום נבנה בשנת 1820. גשר חדש מבטון, בעל שני נתיבים, נבנה בשנת 1958. את שני הגשרים והערוץ הגועש ניתן לראות ממסלול הליכה נוח, העושה דרכו לצדי הערוץ.
♦ מידע שימושי: המסלול לגשר השטן מתחיל בעיירה גישנן (Göschenen ) ומסתיים בעיירה אנדרמט (Andermatt ), או ההיפך. אם לא רוצים ללכת הלוך-חזור, ניתן לעשות כיוון אחד ברכבת.
גשר השטן (התחתון) והגשר החדש (העליון) מעל נהר רוס (צילום: Kecko)
ארוחה בטעם פדריקו פליני בשביל ארוחה במסעדת מלון דפנטי (Albergo Defanti ), בהחלט שווה להגיע לכפר הקטן לאבורגו (Lavorgo ), 15 קילומטר צפונית לביאסקה. בעלת המסעדה והשפית שלה רוקחת כאן מנות, שבנוסף להיותן טעימות להפליא, הן גם מצטיינות בעיצוב מקורי ומקסים. כל מנה היא יצירת אמנות מתוחכמת, ממש חבל לאכול.
לצד אוכל רגיל מוגשות כאן מנות בנושאים שונים. אנחנו זכינו בארוחה לכבוד הבמאי האיטלקי פדריקו פליני, במלאת 50 שנה לסרטו לה דולצ'ה ויטה (החיים המתוקים). המחיר סביר בהחלט, על העיצובים הנפלאים יעידו התמונות, ולגבי הטעם הנפלא – תצטרכו להאמין לי.
מסעדת מלון דפנטי - מנות מרהיבות לכבוד פדריקו פליני, הסיגר ואפילו האפר משוקולד משובח (צילום: כרמית וייס)
מלון ספא מפנק בעיירה אנדרמט במרכז העיירה המקסימה אנדרמט - מלון דה-שדי ( The Chedi ), ברמת חמישה כוכבים, עוטף את האורחים בכל טוב – החל מחדרים מפנקים ומאובזרים היטב, דרך ספא מקצועי, חמאם טורקי, ג'קוזי וסאונה, וכלה במסעדות המציעות אוכל מגוון ואיכותי: מסעדה יפנית מצוינת, מסעדה אסיאתית ומסעדת אוכל שוויצרי מסורתי. ומה עושים אחרי שאוכלים? כמובן – מתרווחים על הספה בספריית היין והסיגרים של המקום. אווירת המקום אינטימית ונעימה, ואנשיו מקיפים את האורחים בחיוכים ובעצות שימושיות. היתרון הגדול של המלון הוא הנוף המטריף של הרי האלפים המקיפים אותו, המשתקף מכל חלון וחלון, ומכל החדרים.
כתבה על מלונות ספא נוספים בשוויץ
מידע נוסף
כתבות נוספות
קסם על אגם לוגאנו
מסלול באזור האגמים איטליה-שוויץ
* הכותבת היתה אורחת לשכת התיירות של שוויץ.
לינה באזור אנדרמט
כתבה על אגם לוגאנו
♦ מידע שימושי: המסלול לגשר השטן מתחיל בעיירה גישנן (Göschenen ) ומסתיים בעיירה אנדרמט (Andermatt ), או ההיפך. אם לא רוצים ללכת הלוך-חזור, ניתן לעשות כיוון אחד ברכבת.
ארוחה בטעם פדריקו פליני בשביל ארוחה במסעדת מלון דפנטי (Albergo Defanti ), בהחלט שווה להגיע לכפר הקטן לאבורגו (Lavorgo ), 15 קילומטר צפונית לביאסקה. בעלת המסעדה והשפית שלה רוקחת כאן מנות, שבנוסף להיותן טעימות להפליא, הן גם מצטיינות בעיצוב מקורי ומקסים. כל מנה היא יצירת אמנות מתוחכמת, ממש חבל לאכול.
לצד אוכל רגיל מוגשות כאן מנות בנושאים שונים. אנחנו זכינו בארוחה לכבוד הבמאי האיטלקי פדריקו פליני, במלאת 50 שנה לסרטו לה דולצ'ה ויטה (החיים המתוקים). המחיר סביר בהחלט, על העיצובים הנפלאים יעידו התמונות, ולגבי הטעם הנפלא – תצטרכו להאמין לי.
מסעדת מלון דפנטי - מנות מרהיבות לכבוד פדריקו פליני, הסיגר ואפילו האפר משוקולד משובח (צילום: כרמית וייס)
מלון ספא מפנק בעיירה אנדרמט במרכז העיירה המקסימה אנדרמט - מלון דה-שדי ( The Chedi ), ברמת חמישה כוכבים, עוטף את האורחים בכל טוב – החל מחדרים מפנקים ומאובזרים היטב, דרך ספא מקצועי, חמאם טורקי, ג'קוזי וסאונה, וכלה במסעדות המציעות אוכל מגוון ואיכותי: מסעדה יפנית מצוינת, מסעדה אסיאתית ומסעדת אוכל שוויצרי מסורתי. ומה עושים אחרי שאוכלים? כמובן – מתרווחים על הספה בספריית היין והסיגרים של המקום. אווירת המקום אינטימית ונעימה, ואנשיו מקיפים את האורחים בחיוכים ובעצות שימושיות. היתרון הגדול של המלון הוא הנוף המטריף של הרי האלפים המקיפים אותו, המשתקף מכל חלון וחלון, ומכל החדרים.
כתבה על מלונות ספא נוספים בשוויץ
מידע נוסף
כתבות נוספות
קסם על אגם לוגאנו
מסלול באזור האגמים איטליה-שוויץ
* הכותבת היתה אורחת לשכת התיירות של שוויץ.
מלון ספא מפנק בעיירה אנדרמט במרכז העיירה המקסימה אנדרמט - מלון דה-שדי ( The Chedi ), ברמת חמישה כוכבים, עוטף את האורחים בכל טוב – החל מחדרים מפנקים ומאובזרים היטב, דרך ספא מקצועי, חמאם טורקי, ג'קוזי וסאונה, וכלה במסעדות המציעות אוכל מגוון ואיכותי: מסעדה יפנית מצוינת, מסעדה אסיאתית ומסעדת אוכל שוויצרי מסורתי. ומה עושים אחרי שאוכלים? כמובן – מתרווחים על הספה בספריית היין והסיגרים של המקום. אווירת המקום אינטימית ונעימה, ואנשיו מקיפים את האורחים בחיוכים ובעצות שימושיות. היתרון הגדול של המלון הוא הנוף המטריף של הרי האלפים המקיפים אותו, המשתקף מכל חלון וחלון, ומכל החדרים.
כתבה על מלונות ספא נוספים בשוויץ
כתבה על מלונות ספא נוספים בשוויץ
מידע נוסף
כתבות נוספות
קסם על אגם לוגאנו
מסלול באזור האגמים איטליה-שוויץ
מסלול באזור האגמים איטליה-שוויץ
 |
אודות הכותבת
כרמית וייס (Carmit Weiss), מנסה להעביר את אהבתה לנופים דרך הצילום והכתיבה, מנהלת אתר Gotravel ואחת הכותבות המרכזיות בו. חרשה את אירופה וצפון אמריקה וטעמה גם את טעמן של היבשות האחרות. בעלת ניסיון רב בתכנון טיולים, גולשת סקי ואמא לארבעה גולשים צעירים.
|
כרמית עונה לשאלותיכם בפורום מומחי תיירות
.jpg)
