טרק טונגרירו קרוסינג – אישה אחת לבד
מאת: יפה כפיר
טרק טונגרירו קרוסינג הוא הטרק החד-יומי הכי יפה שניו זילנד מציעה להולכים בה. ביום אחד – הרים והרי געש, בריכות וולקניות ואגמים יפהפיים. ולא, לא הגזמתי.
הפארק הלאומי טונגרירו
הפארק הלאומי טונגרירו ( Tongariro National Park ) נמצא בחלקו המרכזי של האי הצפוני של ניו זילנד . זהו הפארק הלאומי הוותיק ביותר בניו זילנד, והרביעי בעולם כולו (!), שהוכרז אתר מורשת טבע ותרבות של אונסק"ו. במרכזו שלושה הרי געש פעילים: רואפהו ( Ruapehu ) – הגבוה שבהם (2,797 מ'), נאורוהווה ( Ngauruhoe ) – השני בגובהו (2,291 מ'), וזה שנתן את שמו לפארק – טונגרירו ( Tongariro ), המתנשא ל- 1,978 מ'. פסגותיהם של השלושה נחשבות קדושות למאורים. בתחומי הפארק גם מספר אתרים נוספים בעלי משמעות דתית עבורם.
מטיילים רבים מגיעים לפארק הלאומי טונגרירו, לטיולים בקיץ ולסקי בחורף. רבים מהם צועדים בטרקים הרבים שמציע הפארק. הטרקים הפופולריים הם: הטרק החד-יומי טונגרירו קרוסינג ( Tongariro Alpine Crossing ), והמסלול ההיקפי הצפוני ( Tongariro Northern Circuit ), מסלול בן 2-4 ימים, שהוא אחד "הטרקים הגדולים" ( Great Walks ) של ניו זילנד.
נקודות ההתחלה (A) והסיום (B) של טרק טונגרירו קרוסינג (המסלול אינו מסומן)
מסלול חוצה טונגרירו
טונגרירו קרוסינג ( Tongariro Alpine Crossing ) לא נחשב לקשה במיוחד, אבל הוא לא קל. מי שבוחר בו צריך לדעת שאין "דרכי מילוט" במהלך היום. מספר ההולכים גדול, ויש להביא זאת בחשבון. בין הצועדים הייתי אני (אז בת 55) בין המבוגרים ביותר, והלכתי לאט יותר מכל האחרים. במשך כל הבוקר נעקפתי על ידי זריזים ממני, ואל הסוף הגעתי כמעט אחרונה. כל היום הייתי בתנועה, למעט הפסקות אחדות, קצרות באופן יחסי.
המסלול מתאים לקיץ, אבל תמיד יש לזכור: מזג האוויר הפכפך. הכול צפוי על המסלול, באותו יום, גם קור וגשם. בטרק זה אין סכנה למחלת גובה, שיא השביל הוא הקרייטר האדום ( Red Crater ), בגובה ,1,886 מטר מעל פני הים. לי היה קשה בעליות – לא היה לי אוויר. עליתי לאט, לאט מאוד, ובירידות ובמישור הלכתי במהירות.
אזהרות וצידה לדרך
בהיותי על חופי אגם טאופו ( Taupo ), באי הצפוני של ניו זילנד, גמלה בי החלטה – יוצאת לדרך. היה גשום וקר, ופחדתי. 19.4 קילומטר ביום אחד וקר... אבל, בבוקר קמתי ואמרתי לעצמי: אני כבר כאן, ולא תהיה לי הזדמנות אחרת.
כריסי, המארחת שלי בטאופו חוזרת ומשננת לי ללא לאות, כאילו הייתי תרמילאית צעירה: אל תקחי את המסלול הזה כמובן מאליו. הוא גובה קורבנות, הוא פראי וקשוח. קחי בחשבון את הבלתי צפוי. אם את לא מודיעה לי עד שבע בערב שהכול בסדר ויצאת מן ההר, אני קוראת לצוותי החיפוש וההצלה ( LandSAR ). אני מקשיבה לכריסי בתשומת לב, לוקחת עוד חולצה ועוד חולצה, כובע צמר וכפפות, הרבה מים, למרות שבבוקר היום נראה יפה ונהדר. כידוע מזג האוויר כאן הפכפך. רוחות מערביות, המגיעות מכיוון ים טסמן ( Tasman Sea ), נושאות עמן גשם רב, אותו הן מורידות כמעט כל יום, כשהן נתקלות במחסום הרי הגעש.
בבוקר לא ידעתי – בערב הקודם מת תייר מהתקף לב, במסלול הטונגרירו קרוסינג. רעייתו, קפואה, בילתה לבדה את הלילה ליד הגוויה, וכמעט הלכה גם היא לעולמה. שניהם בני כ-65, מארצות הברית. נורא. מן הסתם נכנסו אל המסלול מאוחר מדי, הלכו לאט מדי, ביום שבו מעטים היו המטיילים, נותרו אחרונים, הוא נפל ומת והיא נותרה לידו לבדה, כל הלילה. אך לי, תודה לאל, היה יום נפלא, וגם נגמר בלי תקלות. לא מובן מאליו.
מידע וטיפים למטייל בניו זילנד
________________________
* LandSAR הוא ארגון מתנדבים ניו זילנדי, המבצע את פעולות החיפוש וההצלה עבור המשטרה ורשות שמורות הטבע הניו זילנדית ( DOC ).
הפארק הלאומי טונגרירו, צבעוניות מרהיבה (צילום: huafires)
יוצאת לדרך
ההסעה הביאה אותי אל תחילת הטרק, אל מגרש החניה Mangatepopo , לצד כביש 47, ליד מרכז המידע של השמורה, המנוהלת על ידי ה- DOC ( Department of Conservation ), כמו כל שא ר שמורות הטבע בניו זילנד. היה יום שמש טוב – אחרי ימים לא מעטים של גשם, ערפל וקור.
המסלול מטפס על האוכף בין שני הרי געש: האחד – טונגרירו ( Tongariro ) השני – נאורוהווה ( Ngauruhoe ). אל האחרון, שגובהו 2,291 מטר, מטפסים הצעירים עד למעלה, ומספרים נסים ונפלאות על יופייה של התצפית. אני הסתפקתי בסיפורי החוויות שלהם. אני עולה, יורדת, ושוב עולה, ושוב יורדת. המספרים אומרים הכול – בסך הכול 800 מטרים של עליה. בסך הכול 1,200 מטרים של ירידה. קשה למדי, אבל אפשרי!
העלייה תלולה ומקשה על הנשימה שלי. עוד רגל, עוד צעד, לאט לאט אני מעפילה. הצעירים עוברים אותי, חולפים על פני בקלות. גם כמה אלפיניסטים בני גילי מדלגים על השבילים. אני, חוצבת לי חמצן מן האוויר בקושי, בקושי רב. רק במישור ובירידות רגלי קלות. עולה, עולה, לאט, ובמרומים – פלאות. לוע געשי, כמו בספרי הגאוגרפיה. לוע ועוד לוע, קערות ענקיות של מכתשים בסלע. חלקם של הלועות מלא בוץ ועפר. חלקם, סלעים תלולים, אדום שחור שרוף, ואד עולה מהם, עם ריח של גופרית, וחום. אזור וולקני, געשי.
כתבה על שמירת הטבע בניו זילנד
הר נאורוהווה, אל פסגתו מטפסים מטיילים רבים לתצפית מרהיבה (צילום: Rod Hill)
הולכת בסרט
אני הולכת בו כמו בסרט. אד עולה ומיתמר, ענן יורד עליי. אני מתכסה בערפל. אני חושבת על הבמאי פיטר ג'קסון שבחר לצלם כאן אחדות מהסצנות של הטרילוגיה הבדיונית שר הטבעות ( Lord of the Rings ).
עומדת שם, ומתרגשת מן הפראיות של הסלעים. מתחת לרגלי סקוריה (סוג של סלע געשי) ואבק וולקני. אני עולה לאט, גולשת בירידה, בתוך האפר הוולקני, אל שלושה אגמים קטנים, בצבעי ירוק-טורקיז. הם נקראים אגמי האזמרגד ( Emerald Lakes ). אגם כחול נוצץ פתאום בתוך החום והשחור, זהו האגם הכחול ( Blue lake ), שהוא אתר מקודש למאורים. לצבעיהם המרהיבים של האגמים אחראי ריכוז המינרלים הגבוה.
הנוף שחור, הנוף אדום, ובעיקר יפה. יפה ומרגש מאוד.
כתבה על מסלולי טבע בניו זילנד
הירידה אל אגמי האזמרגד (צילום: Fyletto)
בזמן אל סוף המסלול
7-8 שעות הליכה, כך מגדירות רשויות הפארק את המסלול, שאורכו ללא מסלולים צדדיים, 19.4 קילומטר. עבורי התחיל המסלול החד-יומי ב-07:30 במגרש החניה שמול משרדי ה- DOC . בשעה 08:00 יצאה ההסעה אל תחילת המסלול וב- 08:40 התחלנו ללכת. המסיעים קוצבים לי זמן: בשעה 17:30 יוצאת ההסעה האחרונה מסוף המסלול ב- Ketetahi , בחזרה אל המכונית שלי. ב- 17:15 הגעתי אל סוף המסלול, בדיוק בזמן, מכיוון שלא קרתה שום תקלה בדרך.
לקראת החלק המסיים של הטרק, יורד שביל תלול אל הבקתה של ה- DOC – בקתת Ketetahi , אשר נמצאת קרוב אל סוף הדרך, קרוב לכביש. שם אני יושבת מול הנוף, הכול פתוח מול העין, אל העמק והים והאגם והיערות. יפה. יפה. יפה. ושוב אומר, יפה.
הכותבת והאגם הכחול, לקראת סיום הטרק (צילום: יפה כפיר)
גם אני הלכתי את הטונגרירו קרוסינג...
קשה לי לתאר את הסיפוק, הגאווה, העונג, ההנאה מן המסלול המרגש. מדהים, ולא הגזמתי. וגם מן היכולת שלי, כבר לא ילדה, להתמודד, לעמוד בקושי ובאתגר. כעת, עד סוף ימיי אוכל להגיד: כשאני הלכתי את הטונגרירו קרוסינג...
באתי, הלכתי, כבשתי. סיפוק וגאווה אדירים (צילום: יפה כפיר)
מידע נוסף
כתבות נוספות על טרקים וטיפוס הרים
כתבות נוספות על ניו זילנד
ניו זילנד - מסלולי טבע מרכזיים
החוף המערבי של האי הדרומי
טיול משפחתי עם ילדים לניו זילנד
נקודות ההתחלה (A) והסיום (B) של טרק טונגרירו קרוסינג (המסלול אינו מסומן)
אזהרות וצידה לדרך
בהיותי על חופי אגם טאופו ( Taupo ), באי הצפוני של ניו זילנד, גמלה בי החלטה – יוצאת לדרך. היה גשום וקר, ופחדתי. 19.4 קילומטר ביום אחד וקר... אבל, בבוקר קמתי ואמרתי לעצמי: אני כבר כאן, ולא תהיה לי הזדמנות אחרת.
כריסי, המארחת שלי בטאופו חוזרת ומשננת לי ללא לאות, כאילו הייתי תרמילאית צעירה: אל תקחי את המסלול הזה כמובן מאליו. הוא גובה קורבנות, הוא פראי וקשוח. קחי בחשבון את הבלתי צפוי. אם את לא מודיעה לי עד שבע בערב שהכול בסדר ויצאת מן ההר, אני קוראת לצוותי החיפוש וההצלה ( LandSAR ). אני מקשיבה לכריסי בתשומת לב, לוקחת עוד חולצה ועוד חולצה, כובע צמר וכפפות, הרבה מים, למרות שבבוקר היום נראה יפה ונהדר. כידוע מזג האוויר כאן הפכפך. רוחות מערביות, המגיעות מכיוון ים טסמן ( Tasman Sea ), נושאות עמן גשם רב, אותו הן מורידות כמעט כל יום, כשהן נתקלות במחסום הרי הגעש.
בבוקר לא ידעתי – בערב הקודם מת תייר מהתקף לב, במסלול הטונגרירו קרוסינג. רעייתו, קפואה, בילתה לבדה את הלילה ליד הגוויה, וכמעט הלכה גם היא לעולמה. שניהם בני כ-65, מארצות הברית. נורא. מן הסתם נכנסו אל המסלול מאוחר מדי, הלכו לאט מדי, ביום שבו מעטים היו המטיילים, נותרו אחרונים, הוא נפל ומת והיא נותרה לידו לבדה, כל הלילה. אך לי, תודה לאל, היה יום נפלא, וגם נגמר בלי תקלות. לא מובן מאליו.
מידע וטיפים למטייל בניו זילנד
________________________
* LandSAR הוא ארגון מתנדבים ניו זילנדי, המבצע את פעולות החיפוש וההצלה עבור המשטרה ורשות שמורות הטבע הניו זילנדית ( DOC ).
הפארק הלאומי טונגרירו, צבעוניות מרהיבה (צילום: huafires)
יוצאת לדרך
ההסעה הביאה אותי אל תחילת הטרק, אל מגרש החניה Mangatepopo , לצד כביש 47, ליד מרכז המידע של השמורה, המנוהלת על ידי ה- DOC ( Department of Conservation ), כמו כל שא ר שמורות הטבע בניו זילנד. היה יום שמש טוב – אחרי ימים לא מעטים של גשם, ערפל וקור.
המסלול מטפס על האוכף בין שני הרי געש: האחד – טונגרירו ( Tongariro ) השני – נאורוהווה ( Ngauruhoe ). אל האחרון, שגובהו 2,291 מטר, מטפסים הצעירים עד למעלה, ומספרים נסים ונפלאות על יופייה של התצפית. אני הסתפקתי בסיפורי החוויות שלהם. אני עולה, יורדת, ושוב עולה, ושוב יורדת. המספרים אומרים הכול – בסך הכול 800 מטרים של עליה. בסך הכול 1,200 מטרים של ירידה. קשה למדי, אבל אפשרי!
העלייה תלולה ומקשה על הנשימה שלי. עוד רגל, עוד צעד, לאט לאט אני מעפילה. הצעירים עוברים אותי, חולפים על פני בקלות. גם כמה אלפיניסטים בני גילי מדלגים על השבילים. אני, חוצבת לי חמצן מן האוויר בקושי, בקושי רב. רק במישור ובירידות רגלי קלות. עולה, עולה, לאט, ובמרומים – פלאות. לוע געשי, כמו בספרי הגאוגרפיה. לוע ועוד לוע, קערות ענקיות של מכתשים בסלע. חלקם של הלועות מלא בוץ ועפר. חלקם, סלעים תלולים, אדום שחור שרוף, ואד עולה מהם, עם ריח של גופרית, וחום. אזור וולקני, געשי.
כתבה על שמירת הטבע בניו זילנד
הר נאורוהווה, אל פסגתו מטפסים מטיילים רבים לתצפית מרהיבה (צילום: Rod Hill)
הולכת בסרט
אני הולכת בו כמו בסרט. אד עולה ומיתמר, ענן יורד עליי. אני מתכסה בערפל. אני חושבת על הבמאי פיטר ג'קסון שבחר לצלם כאן אחדות מהסצנות של הטרילוגיה הבדיונית שר הטבעות ( Lord of the Rings ).
עומדת שם, ומתרגשת מן הפראיות של הסלעים. מתחת לרגלי סקוריה (סוג של סלע געשי) ואבק וולקני. אני עולה לאט, גולשת בירידה, בתוך האפר הוולקני, אל שלושה אגמים קטנים, בצבעי ירוק-טורקיז. הם נקראים אגמי האזמרגד ( Emerald Lakes ). אגם כחול נוצץ פתאום בתוך החום והשחור, זהו האגם הכחול ( Blue lake ), שהוא אתר מקודש למאורים. לצבעיהם המרהיבים של האגמים אחראי ריכוז המינרלים הגבוה.
הנוף שחור, הנוף אדום, ובעיקר יפה. יפה ומרגש מאוד.
כתבה על מסלולי טבע בניו זילנד
הירידה אל אגמי האזמרגד (צילום: Fyletto)
בזמן אל סוף המסלול
7-8 שעות הליכה, כך מגדירות רשויות הפארק את המסלול, שאורכו ללא מסלולים צדדיים, 19.4 קילומטר. עבורי התחיל המסלול החד-יומי ב-07:30 במגרש החניה שמול משרדי ה- DOC . בשעה 08:00 יצאה ההסעה אל תחילת המסלול וב- 08:40 התחלנו ללכת. המסיעים קוצבים לי זמן: בשעה 17:30 יוצאת ההסעה האחרונה מסוף המסלול ב- Ketetahi , בחזרה אל המכונית שלי. ב- 17:15 הגעתי אל סוף המסלול, בדיוק בזמן, מכיוון שלא קרתה שום תקלה בדרך.
לקראת החלק המסיים של הטרק, יורד שביל תלול אל הבקתה של ה- DOC – בקתת Ketetahi , אשר נמצאת קרוב אל סוף הדרך, קרוב לכביש. שם אני יושבת מול הנוף, הכול פתוח מול העין, אל העמק והים והאגם והיערות. יפה. יפה. יפה. ושוב אומר, יפה.
הכותבת והאגם הכחול, לקראת סיום הטרק (צילום: יפה כפיר)
גם אני הלכתי את הטונגרירו קרוסינג...
קשה לי לתאר את הסיפוק, הגאווה, העונג, ההנאה מן המסלול המרגש. מדהים, ולא הגזמתי. וגם מן היכולת שלי, כבר לא ילדה, להתמודד, לעמוד בקושי ובאתגר. כעת, עד סוף ימיי אוכל להגיד: כשאני הלכתי את הטונגרירו קרוסינג...
באתי, הלכתי, כבשתי. סיפוק וגאווה אדירים (צילום: יפה כפיר)
מידע נוסף
כתבות נוספות על טרקים וטיפוס הרים
כתבות נוספות על ניו זילנד
ניו זילנד - מסלולי טבע מרכזיים
החוף המערבי של האי הדרומי
טיול משפחתי עם ילדים לניו זילנד
מידע וטיפים למטייל בניו זילנד
* LandSAR הוא
הר נאורוהווה
הולכת בסרט
אני הולכת בו כמו בסרט. אד עולה ומיתמר, ענן יורד עליי. אני מתכסה בערפל. אני חושבת על הבמאי פיטר ג'קסון שבחר לצלם כאן אחדות מהסצנות של הטרילוגיה הבדיונית שר הטבעות ( Lord of the Rings ).
עומדת שם, ומתרגשת מן הפראיות של הסלעים. מתחת לרגלי סקוריה (סוג של סלע געשי) ואבק וולקני. אני עולה לאט, גולשת בירידה, בתוך האפר הוולקני, אל שלושה אגמים קטנים, בצבעי ירוק-טורקיז. הם נקראים אגמי האזמרגד ( Emerald Lakes ). אגם כחול נוצץ פתאום בתוך החום והשחור, זהו האגם הכחול ( Blue lake ), שהוא אתר מקודש למאורים. לצבעיהם המרהיבים של האגמים אחראי ריכוז המינרלים הגבוה.
הנוף שחור, הנוף אדום, ובעיקר יפה. יפה ומרגש מאוד.
כתבה על מסלולי טבע בניו זילנד
הירידה אל אגמי האזמרגד (צילום: Fyletto)
בזמן אל סוף המסלול
7-8 שעות הליכה, כך מגדירות רשויות הפארק את המסלול, שאורכו ללא מסלולים צדדיים, 19.4 קילומטר. עבורי התחיל המסלול החד-יומי ב-07:30 במגרש החניה שמול משרדי ה- DOC . בשעה 08:00 יצאה ההסעה אל תחילת המסלול וב- 08:40 התחלנו ללכת. המסיעים קוצבים לי זמן: בשעה 17:30 יוצאת ההסעה האחרונה מסוף המסלול ב- Ketetahi , בחזרה אל המכונית שלי. ב- 17:15 הגעתי אל סוף המסלול, בדיוק בזמן, מכיוון שלא קרתה שום תקלה בדרך.
לקראת החלק המסיים של הטרק, יורד שביל תלול אל הבקתה של ה- DOC – בקתת Ketetahi , אשר נמצאת קרוב אל סוף הדרך, קרוב לכביש. שם אני יושבת מול הנוף, הכול פתוח מול העין, אל העמק והים והאגם והיערות. יפה. יפה. יפה. ושוב אומר, יפה.
הכותבת והאגם הכחול, לקראת סיום הטרק (צילום: יפה כפיר)
גם אני הלכתי את הטונגרירו קרוסינג...
קשה לי לתאר את הסיפוק, הגאווה, העונג, ההנאה מן המסלול המרגש. מדהים, ולא הגזמתי. וגם מן היכולת שלי, כבר לא ילדה, להתמודד, לעמוד בקושי ובאתגר. כעת, עד סוף ימיי אוכל להגיד: כשאני הלכתי את הטונגרירו קרוסינג...
באתי, הלכתי, כבשתי. סיפוק וגאווה אדירים (צילום: יפה כפיר)
מידע נוסף
כתבות נוספות על טרקים וטיפוס הרים
כתבות נוספות על ניו זילנד
ניו זילנד - מסלולי טבע מרכזיים
החוף המערבי של האי הדרומי
טיול משפחתי עם ילדים לניו זילנד
כתבה על מסלולי טבע בניו זילנד
גם אני הלכתי את הטונגרירו קרוסינג...
קשה לי לתאר את הסיפוק, הגאווה, העונג, ההנאה מן המסלול המרגש. מדהים, ולא הגזמתי. וגם מן היכולת שלי, כבר לא ילדה, להתמודד, לעמוד בקושי ובאתגר. כעת, עד סוף ימיי אוכל להגיד: כשאני הלכתי את הטונגרירו קרוסינג...
באתי, הלכתי, כבשתי. סיפוק וגאווה אדירים (צילום: יפה כפיר)
מידע נוסף
כתבות נוספות על טרקים וטיפוס הרים
כתבות נוספות על ניו זילנד
ניו זילנד - מסלולי טבע מרכזיים
החוף המערבי של האי הדרומי
טיול משפחתי עם ילדים לניו זילנד
כתבות נוספות על טרקים וטיפוס הרים
כתבות נוספות על ניו זילנד
ניו זילנד - מסלולי טבע מרכזיים
החוף המערבי של האי הדרומי
טיול משפחתי עם ילדים לניו זילנד
החוף המערבי של האי הדרומי
טיול משפחתי עם ילדים לניו זילנד