וארנאסי – הקסם שעל שפת הגנגס
מאת: פנינה שררה
עשר שנים חלפו מאז הגעתי לראשונה לעיר וראנסי והקסם שהמקום הזה משרה עלי עדיין לא פג... הקסם החבוי בסמטאות העיר עתיקה, יש אומרים העיר העתיקה ביותר בעולם, והקסם של ה"גנגה" – נהר הגנגס הקדוש, מאפשרים לחוות בכל רגע משהו שונה, חדש ומעניין.
הקסם של הגנגס, הנהר הקדוש (צילום:
מיקומה של העיר ואראנסי (A), דרומית-מזרחית לבירת הודו - ניו דלהי (B),
מלון מיוחד לגדות נהר הגנגס: מלון בריג'ראמה פאלאס - מלון 5 כוכבים בארמון מהמאה ה- 18
טקס הטבילה שנהר הגנגס
בעודי נזהרת שלא לדרוך על "מכשולים" שהשאירו פרות אחריהן, החלו צלילים קסומים להגיע לאוזניי. צלילי פעמונים בישרו על הגעתם של מאמינים, אל אחד מהמקדשים הרבים החבויים בסמטאות, וצלילי כלי המתכת שנשאו המאמינים בדרכם אל הגנגה, כלים בהם ישאו לבתיהם, אחר הטבילה והטקס על הגנגה, מים חדשים וטהורים לשימוש במקדש הביתי. צלילים אלו לווו ב"צלילי עוצמה"- צלילי המנטרות שהשמיעו המאמינים ואשר יצרו אפקט מהפנט.
החוויה אך העמיקה כאשר הגעתי אל שפת ה"גנגה" וכאשר צפיתי מן הסירה (חוויה שלא החמצתי במשך שלושה ימים ברציפות) במאות ההודים הטובלים בנהר בדבקות. תוך כדי הטבילה הם מבצעים כל אחד את הטקס הפרטי שלו: טבילה, ניסוך של מים, הגשת מנחת פרחים ונרות ועוד.
כתבות נוספות על יעדי טיול במרכז הודו
תוך כדי הטבילה הם מבצעים כל אחד את הטקס הפרטי שלו:
טבילה, ניסוך של מים, הגשת מנחת פרחים ונרות ועוד (צילום: balouriarajesh)
היו שם "סדואים" ו"באבות", שגופם מרוח באפר ומצחם צבוע או מקושט במספר שונה של פסים, לאורך או לרוחב (דבר שאת משמעותו הבנתי רק שנים רבות אחר כך). פס יחיד או מעובה לאורך, במרכז המצח, הוא עבור עובדי האל וישנו, ופסים לרוחב מציינים את עובדי האל שיוה. היו מהם ש"ראסטות" מפוארות עיטרו את ראשם (לרוב עובדי האל שיוה) וכאלו שראשם מגולח לגמרי. גברים, נשים ואף ילדים גלוחי ראש, הסתובבו לרוב ליד אתרי שריפת הגופות, שכן זהו המנהג בקרב קרובי המשפחה של המת, לגלח את שיער ראשם. היו שם יוגים שעסקו ביוגה או במדיטציה וכוהנים - "פוג'רים" (מלשון פוג'ה- טקס), שביצעו טקסים.
נשים בסארי צבעוני טבלו בטבעיות לצד הגברים, כשכל מעייניהן נתונים לשמש העומדת לעלות באופק, שכן זוהי השעה החשובה ביותר לעבודתה.
לינה בעיר ווארנאסי
פס יחיד במרכז המצח, הוא עבור עובדי האל וישנו, ופסים לרוחב מציינים את עובדי האל שיוה (צילום: RavendraSingh)
עיר חיה על שפת הנהר
לאווירה מיסטית ומעוררת יראה זו נוסף מראה מדורות השריפה וההתרחשות סביבן: מצעד של גופות המכוסות באריגים צבעוניים ומוזהבים, מגיעות ללא הרף אל שפת הגנגס, שם הן מוטבלות בנהר ונשרפות לאחר טקס מיוחד הנערך בידי קרובי משפחתן.
במקביל להוויה הדתית, הייתה שם הוויה של עיר החיה על שפת נהר. עיר שהאנשים בה מתעוררים אל עבודתם. אנשי הסירות, חלקם משכירים את שירותיהם לתיירים וחלקם עוסקים בדייג. אנשי המכבסות , חובטים במקלות בבגדים המונחים על אבנים בנהר ואת הכביסה הנקייה מניחים לייבוש בסדר מופתי, היוצר מיצג צבעוני מדהים על מדרגות הגהאט, המדרגות היורדות אל הנהר.
כתבה ואראנסי אהובתי
ואראנסי - עיר החיה על שפת נהר (צילום: M_Tanimoto)
לגלות את הסודות של ואראנסי
במהלך השנים הבאות המשכתי להסתובב בסמטאות וללכת לאורך ה"גהאטות", אותן מדרגות רחבות המוליכות לנהר. את המנהג לקום לזריחה אני מקיימת כמעט באדיקות דתית. בכל פעם הייתה החוויה שונה ומדהימה, וככל שהוספתי להתבונן כן הוסיפו הסודות של המקום הזה להתגלות.
באחת הפעמים בהן שוטטתי בסמטאות, נתקלתי בקבוצה של הודים, לא מקומיים בעליל, אשר פסעו בסמטה לידי. למרות ששום דבר מיוחד לא נראה לעין, היה ברור לי שהם יודעים לאן פניהם מועדות. החלטתי לעקוב אחריהם. דרך שער לא מרשים במיוחד הם נכנסו ( ואני בעקבותיהם) לתוך מבנה גדול וסתמי. במרכז המבנה הייתה חצר גדולה ועץ ענק, שסביבו פסליהם של אלים שונים. אך ההפתעה האמיתית הגיעה לאחר שמדריך הקבוצה דיבר עם ה"סוואמי" (המורה הרוחני) של מה שהסתבר כאשרם. ה"סוואמי" הורה לפתוח שער ענק במבנה וכולם הלכו לעשות "דרשן", מנהג ההתבוננות בדמות האל, שהוא מרכז החוויה הדתית במקדשים. היה זה פסל עצום של האל "הנומן" (האל הקוף), מקושט בתכשיטים יקרים מכסף וזהב. מסתבר שבשל מקומו הסתמי והחבוי מעין של המקדש, הוא הצליח לשרוד את ההרס והביזה הגדולה של ה"מוגולים" (האימפריה ששלטה בהודו כ-300 שנה, החל מן המאה ה-16, ואשר חלק משליטיה היו קיצונים מוסלמים).
כתבה ואראנסי - לורד שיווה בעירו קאשי
טקס פוג'ה בעיר ואראנסי (צילום: yogendras31)
תרגילי כושר כעבודת קודש
סודות ומקומות מיוחדים כעין אלה נעלמים לרוב מעיניהם של המבקרים בעיר. אולם מי שנשבה בקסמן של הסמטאות, ימצא את עצמו נמשך מאליו לחיפוש הבלתי נלאה אחריהם. בין היתר הוא יגלה היכן עוסקים בעלי הסירות בפיתוח גוף וכושר, המאפשר לחותר בודד להשיט סירה הנושאת עשרה אנשים, במשך שעתיים תמימות. הוא גם יגלה שעבור מרימי המשקולות, המשקולת היא בעצם מקל עץ, שקצהו האחד תקוע בתוך אבן כבדה, כלי המזכיר את ה"גדה" (כלי הנשק של האל "הנומן") ובכך הופך תרגול הכושר ל"עבודת קודש".
בסמטאות חבויים גם השווקים המעניינים. למי שכבר ביקר בהודו, ודאי זכור אותו נייר כסף, המצפה את המתוקים ההודים. את הנייר הזה לא מייצרים בווראנסי בבתי חרושת, אלא הוא נעשה בעבודת יד, בידיהם של בעל מלאכה שמומחיות זו עברה במשפחתם מדורי דורות. אלה מניחים חתיכות כסף בין דפיו של ספרון ובאמצעות פטיש פשוט, הם דופקים במשך שעות רבות בספרון, עד שחתיכות הכסף משתטחות והופכות לניירות דקים, שהסרתם בשלמות היא מומחיות בפני עצמה. קולות הלמות הפטישים, המכים ללא הרף, נשמעים למרחוק ומודיעים לכל על מיקומם של בעלי המלאכה.
פיתוח גוף וכושר, המאפשר לחותר בודד להשיט סירה הנושאת 10 אנשים במשך שעתיים תמימות (צילום: פנינה שררה)
פרחים לכל עת
שוק הפרחים, אף הוא שוק מדהים שכדאי לבקר בו. שוק זה הומה פעילות כל היום, ובזמן פסטיבל הכניסה אליו כמעט בלתי אפשרית. גיליתי אותו, כמובן, לגמרי במקרה, כשיום אחד בחיפושי אחר כתובת מסוימת, החלטתי לבדוק את הסמטה ההיא ולא יכולתי להפסיק לצלם. סוף-סוף מצאתי מהיכן מגיעות שרשרות הפרחים המדהימות, המשמשות אותי לקישוט ורענון הבית, ואת ההודים הן משמשות בכל אירוע חשוב ובכל טקס ופסטיבל דתי.
בשעת טקס במקדש, בבית או בכל מקום אחר, מונחים הפרחים כקישוט ומנחה על צווארו של פסל האל, ובשעת טקס על ה"גנגה" מנחת נר עם פרחים נשלחת על פני המים.
גם באירועים החשובים בחיים משתמשים ההודים בפרחים. לאחר הלידה מניחים על היילוד שרשרת של פרחים, שקודשה על ידי איש קדוש. בטקס הנישואים מעטרים את החתן והכלה בזרים רבים ופרחים רבים מוצעים כמנחה. בתהלוכת הלוויה, כאשר נושאים את המת לאתר שריפת הגופות, יש המעטרים את הגופה מלבד הכסוי הצבעוני גם בפרחים.
סוף-סוף מצאתי מהיכן מגיעות שרשרות הפרחים המדהימות (צילום: balouriarajesh)
המנהג של הצעת שרשרת פרחים (המכונה על ידי ההודים: "מאלה") התקבל גם כמנהג של כבוד וקבלת פנים. מסורת זו השתמרה מאד בווראנסי, ועל כן אל תתפלאו אם בבואכם אל העיר לראשונה יקבלו את פניכם בשרשרת פרחים צבעונית וריחנית.
מלון בריג'ראמה פאלאס, מלון 5 כוכבים בארמון מהמאה ה- 18,
מעל ההמולה של דאסאסוואמד גהאט לגדות נהר הגנגס (צילום: Brijrama Palace, Varanasi)
מלון בריג'ראמה פאלאס - ניגוד חד בין הפינוק לתיירים לחיי הרחוב (צילום: Brijrama Palace, Varanasi)
מידע נוסף
בתי מלון בווארנאסי
בתי מלון בהודו
כתבות נוספות
כתבות נוספות על יעדי טיול במרכז הודו
טבילה, ניסוך של מים, הגשת מנחת פרחים ונרות ועוד
נשים בסארי צבעוני טבלו בטבעיות לצד הגברים, כשכל מעייניהן נתונים לשמש העומדת לעלות באופק, שכן זוהי השעה החשובה ביותר לעבודתה.
לינה בעיר ווארנאסי
לגלות את הסודות של ואראנסי
במהלך השנים הבאות המשכתי להסתובב בסמטאות וללכת לאורך ה"גהאטות", אותן מדרגות רחבות המוליכות לנהר. את המנהג לקום לזריחה אני מקיימת כמעט באדיקות דתית. בכל פעם הייתה החוויה שונה ומדהימה, וככל שהוספתי להתבונן כן הוסיפו הסודות של המקום הזה להתגלות.
באחת הפעמים בהן שוטטתי בסמטאות, נתקלתי בקבוצה של הודים, לא מקומיים בעליל, אשר פסעו בסמטה לידי. למרות ששום דבר מיוחד לא נראה לעין, היה ברור לי שהם יודעים לאן פניהם מועדות. החלטתי לעקוב אחריהם. דרך שער לא מרשים במיוחד הם נכנסו ( ואני בעקבותיהם) לתוך מבנה גדול וסתמי. במרכז המבנה הייתה חצר גדולה ועץ ענק, שסביבו פסליהם של אלים שונים. אך ההפתעה האמיתית הגיעה לאחר שמדריך הקבוצה דיבר עם ה"סוואמי" (המורה הרוחני) של מה שהסתבר כאשרם. ה"סוואמי" הורה לפתוח שער ענק במבנה וכולם הלכו לעשות "דרשן", מנהג ההתבוננות בדמות האל, שהוא מרכז החוויה הדתית במקדשים. היה זה פסל עצום של האל "הנומן" (האל הקוף), מקושט בתכשיטים יקרים מכסף וזהב. מסתבר שבשל מקומו הסתמי והחבוי מעין של המקדש, הוא הצליח לשרוד את ההרס והביזה הגדולה של ה"מוגולים" (האימפריה ששלטה בהודו כ-300 שנה, החל מן המאה ה-16, ואשר חלק משליטיה היו קיצונים מוסלמים).
כתבה ואראנסי - לורד שיווה בעירו קאשי
טקס פוג'ה בעיר ואראנסי (צילום: yogendras31)
תרגילי כושר כעבודת קודש
סודות ומקומות מיוחדים כעין אלה נעלמים לרוב מעיניהם של המבקרים בעיר. אולם מי שנשבה בקסמן של הסמטאות, ימצא את עצמו נמשך מאליו לחיפוש הבלתי נלאה אחריהם. בין היתר הוא יגלה היכן עוסקים בעלי הסירות בפיתוח גוף וכושר, המאפשר לחותר בודד להשיט סירה הנושאת עשרה אנשים, במשך שעתיים תמימות. הוא גם יגלה שעבור מרימי המשקולות, המשקולת היא בעצם מקל עץ, שקצהו האחד תקוע בתוך אבן כבדה, כלי המזכיר את ה"גדה" (כלי הנשק של האל "הנומן") ובכך הופך תרגול הכושר ל"עבודת קודש".
בסמטאות חבויים גם השווקים המעניינים. למי שכבר ביקר בהודו, ודאי זכור אותו נייר כסף, המצפה את המתוקים ההודים. את הנייר הזה לא מייצרים בווראנסי בבתי חרושת, אלא הוא נעשה בעבודת יד, בידיהם של בעל מלאכה שמומחיות זו עברה במשפחתם מדורי דורות. אלה מניחים חתיכות כסף בין דפיו של ספרון ובאמצעות פטיש פשוט, הם דופקים במשך שעות רבות בספרון, עד שחתיכות הכסף משתטחות והופכות לניירות דקים, שהסרתם בשלמות היא מומחיות בפני עצמה. קולות הלמות הפטישים, המכים ללא הרף, נשמעים למרחוק ומודיעים לכל על מיקומם של בעלי המלאכה.
פיתוח גוף וכושר, המאפשר לחותר בודד להשיט סירה הנושאת 10 אנשים במשך שעתיים תמימות (צילום: פנינה שררה)
פרחים לכל עת
שוק הפרחים, אף הוא שוק מדהים שכדאי לבקר בו. שוק זה הומה פעילות כל היום, ובזמן פסטיבל הכניסה אליו כמעט בלתי אפשרית. גיליתי אותו, כמובן, לגמרי במקרה, כשיום אחד בחיפושי אחר כתובת מסוימת, החלטתי לבדוק את הסמטה ההיא ולא יכולתי להפסיק לצלם. סוף-סוף מצאתי מהיכן מגיעות שרשרות הפרחים המדהימות, המשמשות אותי לקישוט ורענון הבית, ואת ההודים הן משמשות בכל אירוע חשוב ובכל טקס ופסטיבל דתי.
בשעת טקס במקדש, בבית או בכל מקום אחר, מונחים הפרחים כקישוט ומנחה על צווארו של פסל האל, ובשעת טקס על ה"גנגה" מנחת נר עם פרחים נשלחת על פני המים.
גם באירועים החשובים בחיים משתמשים ההודים בפרחים. לאחר הלידה מניחים על היילוד שרשרת של פרחים, שקודשה על ידי איש קדוש. בטקס הנישואים מעטרים את החתן והכלה בזרים רבים ופרחים רבים מוצעים כמנחה. בתהלוכת הלוויה, כאשר נושאים את המת לאתר שריפת הגופות, יש המעטרים את הגופה מלבד הכסוי הצבעוני גם בפרחים.
סוף-סוף מצאתי מהיכן מגיעות שרשרות הפרחים המדהימות (צילום: balouriarajesh)
המנהג של הצעת שרשרת פרחים (המכונה על ידי ההודים: "מאלה") התקבל גם כמנהג של כבוד וקבלת פנים. מסורת זו השתמרה מאד בווראנסי, ועל כן אל תתפלאו אם בבואכם אל העיר לראשונה יקבלו את פניכם בשרשרת פרחים צבעונית וריחנית.
מלון בריג'ראמה פאלאס, מלון 5 כוכבים בארמון מהמאה ה- 18,
מעל ההמולה של דאסאסוואמד גהאט לגדות נהר הגנגס (צילום: Brijrama Palace, Varanasi)
מלון בריג'ראמה פאלאס - ניגוד חד בין הפינוק לתיירים לחיי הרחוב (צילום: Brijrama Palace, Varanasi)
מידע נוסף
בתי מלון בווארנאסי
בתי מלון בהודו
כתבות נוספות
כתבה ואראנסי - לורד שיווה בעירו קאשי
פיתוח גוף וכושר, המאפשר לחותר בודד להשיט סירה הנושאת 10 אנשים במשך שעתיים תמימות (צילום: פנינה שררה)
פרחים לכל עת
שוק הפרחים, אף הוא שוק מדהים שכדאי לבקר בו. שוק זה הומה פעילות כל היום, ובזמן פסטיבל הכניסה אליו כמעט בלתי אפשרית. גיליתי אותו, כמובן, לגמרי במקרה, כשיום אחד בחיפושי אחר כתובת מסוימת, החלטתי לבדוק את הסמטה ההיא ולא יכולתי להפסיק לצלם. סוף-סוף מצאתי מהיכן מגיעות שרשרות הפרחים המדהימות, המשמשות אותי לקישוט ורענון הבית, ואת ההודים הן משמשות בכל אירוע חשוב ובכל טקס ופסטיבל דתי.
בשעת טקס במקדש, בבית או בכל מקום אחר, מונחים הפרחים כקישוט ומנחה על צווארו של פסל האל, ובשעת טקס על ה"גנגה" מנחת נר עם פרחים נשלחת על פני המים.
גם באירועים החשובים בחיים משתמשים ההודים בפרחים. לאחר הלידה מניחים על היילוד שרשרת של פרחים, שקודשה על ידי איש קדוש. בטקס הנישואים מעטרים את החתן והכלה בזרים רבים ופרחים רבים מוצעים כמנחה. בתהלוכת הלוויה, כאשר נושאים את המת לאתר שריפת הגופות, יש המעטרים את הגופה מלבד הכסוי הצבעוני גם בפרחים.
סוף-סוף מצאתי מהיכן מגיעות שרשרות הפרחים המדהימות (צילום: balouriarajesh)
המנהג של הצעת שרשרת פרחים (המכונה על ידי ההודים: "מאלה") התקבל גם כמנהג של כבוד וקבלת פנים. מסורת זו השתמרה מאד בווראנסי, ועל כן אל תתפלאו אם בבואכם אל העיר לראשונה יקבלו את פניכם בשרשרת פרחים צבעונית וריחנית.
מלון בריג'ראמה פאלאס, מלון 5 כוכבים בארמון מהמאה ה- 18,
מעל ההמולה של דאסאסוואמד גהאט לגדות נהר הגנגס (צילום: Brijrama Palace, Varanasi)
מלון בריג'ראמה פאלאס - ניגוד חד בין הפינוק לתיירים לחיי הרחוב (צילום: Brijrama Palace, Varanasi)
מידע נוסף
בתי מלון בווארנאסי
בתי מלון בהודו
כתבות נוספות
מעל ההמולה של דאסאסוואמד גהאט לגדות נהר הגנגס (צילום: Brijrama Palace, Varanasi