www.goTravel.co.il
הכתבה מעניינת? שלחו אותה בדואר למי שתרצו

הקש בתיבה את רצף האותיות המופיע למטה:


נשות מרוקו בעת החדשה -
מסורת מול קדמה
מאת: ד"ר ורדה מאייר 


ההיסטוריה של האשה המוסלמית בעולם הערבי, כוללת מאות שנים של דיכוי ואפלייה בשם הדת, שפגעו בזכויותיה, ברוחה ובנפשה. הקוראן והמסורת הערבית, המונהגת בידי גברים, הנציחו את אי-השוויון המגדרי וחוקקו חוקים מפלים לרעה, לפיהם לא ניתנה לה הזכות להצביע, לקבל ירושה, לתת עדות בבית המשפט, להינשא ליותר מגבר אחד ועוד.


האם כך הוא המצב גם כיום? כיצד נראות הנשים המודרניות במרוקו? על כך ועוד אספר כאן.
 

נשות מרוקו
מה אומרים הקמטים? מאות שנים של דיכוי ואפליית נשים בשם הדת    (צילום: CC danieleb80)

 

תפקידה של האשה - ללדת ילדים ולגדלם

נושא המגדר והפמיניזם במרוקו, התחיל להתפתח בשנות ה- 90 של המאה העשרים, אך עדין מצב הנשים ומעמדן לא הגיע למצב משביע רצון, שישווה למעמדן של נשים בארצות המערב. החברה הערבית, שהיא דתית מוסלמית, היא חברה שעד היום שולט בה הגבר. בספרי הקודש של האסלאם, בקוראן ובחדית’ ( אוסף הלכות מתוך הסונה), מוגדרים תפקידה ומעמדה של האשה ועוסקים בהבדלים שבין המינים. מציינים בהם את חוקי המשפחה ומגדירים את תפקידה המרכזי של האשה, שהוא הולדת ילדים וגידולם.
 
בקֻראן כתוב: "כי הן [הנשים] כמלבוש לכם ואתם כמלבוש להן" (סורת הפרה - 2, פס' 187). בפסוק זה מודגשת ההדדיות ביחסים בין המינים. החדית’ מבהיר את ערך הנישואין כך: "אם עבד האלוהים [האדם] מתחתן, הרי הוא משלים את מחצית דתו [ממלא מחצית מחובותיו הדתיות] ועליו להיות יְרֵא שמים במחצית השנייה."


חינה במרוקו
חינה על ידי הנשים (וגם התיירות...) במרוקו     (צילום: CC Joyce Ogi)
 


גיל הזהב




 

הסתירות של העת החדשה במרוקו

בעת החדשה, פיתויים רבים ניצבים לפני המאמין המוסלמי במרוקו, בפרט לאור העובדה שכל העולם "כפר גלובלי קטן". כל דבר ניתן לראות באמצעי התקשורת השונים, כל דבר עלול להשפיע על אורח החיים, לשנות את ערכי המשפחה ולהפוך כל מוסלמי להיות מערבי יותר ולפעמים פחות דתי.
 
בכל יציאה של הגבר מביתו הוא נתקל בפרסומות, שלטים ומגזינים, שבהם מככבות נשים. ברחבי האינטרנט הוא יכול למצוא סרטים, בהם מופיעות נשים, שאינן מותירות שום מקום לדמיון. כאן הוא פוגש אשה חשופה, לעיתים לבושה בהידור, עדויה בתכשיטים ומאופרת. היא מייצגת דימוי אחר של האשה, השונה מכל ערכי המסורת שעליהם הוא גדל ולמד מתוך הקוראן והחדית’, על צניעותה של האשה ומעמדה בחברה הערבית. מושגים של משפחה וצניעות, חלוקת התפקידים בין גבר ואשה, שהם חלק חשוב לאדם המאמין המוסלמי והם חלק מאורח החיים המסורתי, נמצאים במאה העשרים ואחת במשבר גדול, בין רצונו של הגבר המודרני לשמור על המסורות ובין רצונו להיות חלק מהעולם המודרני.
 
מרבית הנשים במרוקו עדין לא יודעות קרוא וכתוב, בעיקר אלו הגרות בכפרים ולמרגלות הרי האטלס. תפקידן המסורתי נשמר ואין להן אפשרות להיחשף לעולם החדש. לעומתן, לנשים המתגוררות בערים הגדולות ישנה חשיפה מוגברת לעולם המערבי, ומכאן גם השינוי שחל בחייהן האישיים. הן עוסקות במקצועות שונים, חלקן משכילות, קוראות ומדברות צרפתית ונחשפות למגזינים, המגיעים למרוקו מצרפת ועוסקים במעמדה של האשה בחברה המערבית. הן חשופות למחקרים פמיניסטים שונים.

נשות מרוקו   נשות מרוקו
אשת השעשועים החשופה והאשה המכוסה - מסורת של סתירות
(צילום: ורדה מאייר, 
Steve Evans)

 

פוליגמיה והתפתחות חוקי האישות במרוקו

האִיסלאם מתיר פוליגמיה (ריבוי נשים), אך יחד עם זאת גם מסתייג ממנה. לגבר מותר לשאת עד ארבע נשים במקביל, אך האיִסלאם מַתְנֶה את ריבוי הנשים בכך שהגבר ינהג בנשותיו בצדק ויוכל לפרנס את כולן. כתוב בקֻרְאַן: "הינשאו לנשים הטובות בעיניכם, לשתים, ולשלוש, ולארבע. ואם חוששים אתם פן לא תוכלו לעשות צדק, הינשאו לאחת...." (סורת הנשים 4, פס' 3). ההסתייגות מודגשת בפסוק: "לעולם לא תוכלו לעשות צדק בין הנשים, אף אם תשתדלו" (סוּרת הנשים 4, פס' 129)
 
בשנת 1956 קיבלה מרוקו את עצמאותה ושלוש שנים מאוחר יותר נחקק חוק המעמד האישי - אל-מדאוואנה, שהוא חוק דתי. שינוי מעמד הנשים בא מלמעלה, על-ידי השלטון, ולא כתוצאה של מאבק מלמטה. אל-מדאוואנה השאירה על כנה את הזכות לפוליגמיה (שנאסרה באותו הזמן בתימן, סומליה וטוניסיה), אבל הפכה אותה לקשה ליישום. יחד עם זאת נדרש הבעל לאישור מאשתו לשאת אשה שנייה.
 
אשה לא יכולה היתה להתגרש מבעלה, אך גבר יכול היה לגרש את אשתו ומספיק שיאמר שלוש פעמים את המילה "טאלק" (גרושה). באיִסלאם הגירושין היו מותרים, אך הם נתפסו כדבר שראוי לנסות להימנע ממנו. בספרות החדית’ נאמר: "הדבר המותר, אשר שנוא ביותר בעיני אלוהים, הוא הגירושין." שני הצדדים יכולים ליזום גירושין, אך רק הבעל יכול לבצע את מעשה הגירושין, וזאת באמצעות: "הרי את מגורשת."
 
לעתים קרובות, בגלל פחד האשה מקשיים כלכליים, היא קיבלה בהכנעה את חייה האומללים, המשיכה לסבול התעללות פיזית ונפשית ולא ביקשה להתגרש. יותר מכך, הפחד שלה היה שייקחו ממנה את הילדים. נשים רבות נרצחו בגלל אלימות, על לא עוול בכפן.
 
נשות מרוקו
אשה מכוסה ומוסתרת מכף רגל ועד ראש, שחס וחלילה לא יחמדו בה הגברים    (צילום: CC Geraint Rowland)
 

גיל הנישואין וחוקים נוספים שמפלים נשים

אשה נזקקה לאפוטרופוס, תפקיד שמילא אחד מבני משפחתה, והיא לא יכלה לפעול בצורה עצמאית, כמו לבקש משכנתא, לקחת הלוואה וכו'. ישנם עוד סעיפים רבים שקוממו את הנשים במרוקו במשך שנים ולא נעשה דבר בגינם, עד המאה הנוכחית. הסיבה הראשונה לכך היתה שחוק "אל-מדאוואנה" היה חוק דתי, שקשה לצאת נגדו בחברה מסורתית, וכן שהחוק היה מטעם המלך.
 
עד שנות ה- 90 גיל הנישואים החוקי במרוקו היה 15 לאשה ו- 18 לגבר, אבל שופט היה יכול להוציא אישור מיוחד לנישואין בגיל צעיר יותר. אשה בכל גיל שרצתה להתחתן, צריכה היתה אישור של מלווה מבוגר ממנה, גבר מצד משפחת האב, ולכן האשה תלויה היתה במשפחת האב. אשה לא יכלה לתבוע גבר, אלא באישור של בעלה או של גבר בוגר ממשפחתה.
 
חוקים נוספים:
♦ אשה שחיה מחוץ לנישואין באופן טכני (עוזבת את בעלה, למשל) היתה בחזקת מורדת ועלולה היתה להישלח למאסר.
♦ הפלות היו מחוץ לחוק.
♦ כדי להוכיח אבהות, היה על האשה להביא 12 עדים.
♦ חל היה איסור על נשים להינשא לאדם שאינו מוסלמי.
♦ אשה צריכה היתה אישור מגבר להקים עסק.
♦ קיים היה חוסר שוויון בנושא ירושות וכדומה.
 

חינה בחתונה במרוקו
חינה בחומר אדום-כתום על ידי הכלה, לשפע ומזל טוב    (צילום: CC Steffie van den Akker)
 





 

החוקים החדשים במרוקו

בסוף שנות ה- 90 של המאה העשרים, הפך אל-מדאוואנה לעיקר מוקד המחאה של הנשים, כיון שהיה זה חוק מפלה. כל ועדה ציבורית שהתכנסה היה עליה לדון, להכריע ולקבוע מחדש את מעמד הנשים, ואף המלך המרוקאי מוחמד ה- 6 התערב בנושא. כל זאת כדי לשפר את מעמדן של הנשים ולהגדיר מחדש את נושא הנישואין והאחריות של בני הזוג אחד כלפי השני.
 
קוד המשפחה החדש, שהוצג על ידי המלך מוחמד השישי באוקטובר 2003 ואושר על ידי הפרלמנט בפברואר 2004, מגביל את גיל הנישואין ל- 18 גם לנשים, וקובע:
♦ לאשה אין צורך שגבר יחתום עבורה בפתיחת חשבון בנק או בפתיחת עסק.
♦ הפוליגמיה הוגבלה והותרה רק במקרים מסוימים מאד.
♦ גם הגבר וגם האשה יכולים לבקש גירושין.
♦ הגבר צריך לשלם מזונות לאשה וגם לתת לה חלק מרכושו.
♦ תהליך בדיקת האבהות הפך פשוט יותר.
♦ מעמד הנשים בדיני הירושה שופר גם הוא.
 
נשות מרוקו
נושאות בנטל, הדרך לשיוויון מגדרי עוד ארוכה    (צילום: CC Ian Morton)
 
אין ספק שחלים שינויים רבים בחברה המרוקנית בשנים האחרונות, בהקשר למעמדה של האשה. נשים מופיעות בחברה, לומדות באוניברסיטה, עובדות מחוץ לבית, ניתנה להן זכות הצבעה, הוקמו ארגוני נשים שתפקידם להיאבק למען הנשים. אבל הדרך עוד ארוכה, בעיקר בשל התפיסה החברתית והדתית, שעדין לא השתנתה במרוקו.
 
 

כתבות נוספות על מרוקו

טיול ג'יפים במרוקו
טיול למרוקו בזווית אישית
טיול למרקש ושווקיה

לישון בתוך ארמון - ריאדים במרוקו






ורדה מאייר אודות הכותבת
ד"ר ורדה רוטשטיין מאייר, מדריכת טיולים, בעלת תואר דוקטור באמנות ומגדר, מרצה לאמנות, מומחית לאיטליה. מדריכת טיולים למרוקו, הודו, מזרח אירופה, דרום צרפת, צפון ספרד. שותפה לכתיבת הספר "איטליה" בהוצאת שיחור. מייעצת למטיילים לאיטליה, צרפת וספרד.  אתר האינטרנט של ד"ר ורדה רוטשטיין-מאייר.



 
ד"ר ורדה עונה לשאלותיכם בפורום מומחי תיירות
לקריאת כתבות נוספות של ד"ר ורדה








מספר צפיות: 12747
3831