www.goTravel.co.il
הכתבה מעניינת? שלחו אותה בדואר למי שתרצו

הקש בתיבה את רצף האותיות המופיע למטה:



נשות מרוקו בעת החדשה
מאת: ד"ר ורדה מאייר 


ההיסטוריה של האשה המוסלמית בעולם הערבי, כוללת מאות שנים של דיכוי בשם הדת ואפליית נשים לרעה. פגעו בזכויותיה, ברוחה ובנפשה. במשך עשרות שנים על פי הקוראן והמסורת הערבית, שהיא מונהגת גברים, הנציחו את אי-השוויון המגדרי וחוקקו חוקים המפלים את האשה לרעה: לא ניתנה לה הזכות להצביע, לקבל ירושה, לתת עדות בבית המשפט, להינשא ליותר מגבר אחד ועוד.


אשה במרוקו, מה מסתתר מאחורי הרעלה?
אשה במרוקו, מה מסתתר מאחורי הרעלה?   (צילום: Steve Evans)

 

נושא המגדר והפמיניזם במרוקו, התחיל להתפתח בשנות ה- 90 של המאה העשרים, אך עדין מצב הנשים ומעמדן לא הגיע למצב משביע רצון, שישווה למעמדן של נשים בארצות המערב. החברה הערבית, שהיא דתית מוסלמית, היא חברה שעד היום שולט בה הגבר. בספרי הקודש המוסלמיים, בקוראן ובחדית’ (ערבית: الحديث), מוגדרים תפקידה ומעמדה של האשה ועוסקים בהבדלים שבין המינים. מציינים בהם את חוקי המשפחה ושמירתה וכן מגדירים את תפקידה המרכזי של האשה, שהוא הולדת ילדים וגידולם.
 
בקֻראן כתוב: "כי הן [הנשים] כמלבוש לכם ואתם כמלבוש להן" (סורת הפרה - 2, פס' 187). בפסוק זה מודגשת ההדדיות ביחסים בין המינים. החדית’ מבהיר את ערך הנישואין כך: "אם עבד האלוהים [האדם] מתחתן, הרי הוא משלים את מחצית דתו [ממלא מחצית מחובותיו הדתיות] ועליו להיות יְרֵא שמים במחצית השנייה."



גיל הזהב




 

הסתירות של העת החדשה במרוקו
בעת החדשה, פיתויים רבים ניצבים לפני האדם המוסלמי במרוקו, בפרט לאור העובדה שכל העולם "כפר גלובלי קטן". כל דבר ניתן לראות באמצעי התקשורת השונים, כל דבר עלול להשפיע על אורח החיים, לשנות את ערכי המשפחה ולהפוך כל אדם מוסלמי להיות מערבי יותר ולפעמים פחות דתי.
ביציאה של הגבר הערבי מביתו הוא נתקל בפרסומות, בשלטים, בירחונים, בסרטים שבהן מככבת אשה. בחנויות הווידיאו הוא יכול להשאיל סרטים, בהם מופיעה אשה שאינה מתירה שום מקום לדמיון. היא חשופה, לעיתים לבושה בהידור, עדויה בתכשיטים, מאופרת, והיא מייצגת דימוי אחר של האשה, השונה מכל ערכי המסורת שעליהם הוא גדל ולמד מתוך הקוראן ובחדית’, על צניעותה של האשה ומעמדה בחברה הערבית. מושגים של משפחה וצניעות, חלוקת התפקידים בין גבר ואשה, שהם חלק חשוב לאדם המאמין המוסלמי והם חלק מאורח החיים המסורתי, נמצאים במאה העשרים ואחת במשבר גדול, בין רצונו של הגבר המודרני לשמור על המסורות ובין רצונו להיות חלק מהעולם המודרני.
 
מרבית הנשים במרוקו עדין לא יודעות קרוא וכתוב ובעיקר אלו הגרות בכפרים ולמרגלות הרי האטלס.
תפקידן המסורתי נשמר ואין להן אפשרות להיחשף לעולם החדש. לנשים המתגוררות בערים הגדולות ישנה חשיפה מוגברת לעולם המערבי, ומכאן גם השינוי שחל בחייהן האישיים. הן עוסקות במקצועות שונים, חלקן משכילות, קוראות ומדברות צרפתית וקוראות מגזינים, המגיעים למרוקו מצרפת, העוסקים במעמדה של האשה בחברה המערבית. הן חשופות למחקרים פמיניסטים שונים.
 

אשת השעשועים החשופה ואשת החברה המכוסה - מסורת של סתירות אשת השעשועים החשופה ואשת החברה המכוסה - מסורת של סתירות
אשת השעשועים החשופה ואשת החברה המכוסה - מסורת של סתירות
(צילום: ורדה מאייר)

 

פוליגמיה והתפתחות חוקי האישות במרוקו
 
האִיסלאם מתיר פוליגמיה (ריבוי נשים), אך מסתייג ממנה. לגבר מותר לשאת עד ארבע נשיםבמקביל, אך האיִסלאם מַתְנֶה את ריבוי הנשים בכך שהגבר ינהג בנשותיו בצדק ויוכל לפרנס את כולן. כתוב בקֻרְאַן:"הינשאו לנשים הטובות בעיניכם, לשתים, ולשלוש, ולארבע. ואם חוששים אתם פן לא תוכלו לעשות צדק, הינשאו לאחת...." (סורת הנשים -4פס' 3). ההסתייגות מודגשת בפסוק: "לעולם לא תוכלו לעשות צדק בין הנשים, אף אם תשתדלו" (סוּרת הנשים- 4, פס' 129)
 
בשנת 1956 קיבלה מרוקו את עצמאותה ושלוש שנים מאוחר יותר נחקק חוק המעמד האישי - אל-מדאוואנה, שהוא חוק דתי. שינוי מעמד הנשים בא מלמעלה, על-ידי השלטון, ולא כתוצאה של מאבק מלמטה. אל-מדאוואנה השאירה על כנה את הזכות לפוליגמיה (שנאסרה באותו הזמן בתימן, סומליה וטוניסיה), אבל הפכה אותה לקשה ליישום. יחד עם זאת נדרש הבעל לאישור מאשתו לשאת אשה שנייה.
 
אשה לא יכלה להתגרש מבעלה, גבר יכול היה לגרש את אשתו ומספיק שיאמר שלוש פעמים המילה טאלק (גרושה). באיִסלאם הגירושין היו מותרים, אך הם נתפסו כדבר שראוי לנסות להימנע ממנו. בספרות החדית’ נאמר: "הדבר המותר, אשר שנוא ביותר בעיני אלוהים, הוא הגירושין." שני הצדדים יכולים ליזום גירושין, אך רק הבעל יכול לבצע את מעשה הגירושין, וזאת באמצעות: "הרי את מגורשת."
 
לעתים קרובות, בגלל פחד האשה מקשיים כלכליים, היא קיבלה בהכנעה את חייה האומללים והמשיכה לסבול התעללות פיזית ונפשית ולא בקשה להתגרש. יותר מכך, הפחד שלה היה שייקחו ממנה את הילדים. נשים רבות נרצחו בגלל אלימות, על לא עוול בכפן.
 
אשה נזקקה לאפוטרופוס כבן משפחה והיא לא יכלה לפעול בצורה עצמאית, כמו לבקש משכנתא, לקחת הלוואה וכו'. ישנם עוד סעיפים רבים שקוממו את הנשים במרוקו במשך שנים ולא נעשה דבר בגינם, עד המאה הנוכחית. הסיבה הראשונה לכך היתה שחוק "אל-מדאוואנה" היה חוק דתי שקשה לצאת נגדו בחברה מסורתית וכן שהחוק היה מטעם המלך.
 
עד שנות ה- 90 גיל הנישואים החוקי במרוקו היה 15 לאשה ו- 18 לגבר, אבל שופט היה יכול להוציא אישור מיוחד לנישואין בגיל צעיר יותר. אשה בכל גיל שרצתה להתחתן, צריכה היתה אישור של מלווה מבוגר ממנה, גבר מצד משפחת האב, ולכן האשה תלויה היתה במשפחת האב. אשה לא יכלה לתבוע גבר אלא באישור של בעלה או של בוגר ממשפחתה.
 
חוקים נוספים:
♦ אשה שחיה מחוץ לנישואין באופן טכני (עוזבת את בעלה, למשל) היתה בחזקת מורדת ועלולה היתה להישלח למאסר.
♦ הפלות היו מחוץ לחוק.
♦ כדי להוכיח אבהות, היה על האשה להביא 12 עדים.
♦ חל היה איסור על נשים להינשא ללא-מוסלמי.
♦ אשה צריכה היתה אישור מגבר להקים עסק.
♦ קיים היה חוסר שוויון בנושא ירושות וכדומה.
 

אשה ברברית המקבלת בלבושה סממני מודרנה
אשה ברברית המקבלת בלבושה סממני מודרנה (צילום: ורדה מאייר)

 





 

החוקים החדשים במרוקו
בסוף שנות ה- 90 של המאה העשרים, הפך אל-מדאוואנה לעיקר מוקד המחאה של הנשים, כיון שהיה זה חוק מפלה. כל ועדה ציבורית שהתכנסה היה עליה לדון, להכריע ולקבוע מחדש את מעמד הנשים, ואף המלך המרוקאי מוחמד ה- 6 התערב בנושא. כל זאת כדי לשפר את מעמדן של הנשים ולהגדיר מחדש את נושא הנישואין והאחריות של בני הזוג אחד כלפי השני.
 
קוד המשפחה החדש, שהוצג על ידי המלך מוחמד השישי באוקטובר 2003 ואושר על ידי הפרלמנט בפברואר 2004, מגביל את גיל הנישואין ל- 18 גם לנשים, קובע:
♦ לאשה אין צורך שגבר יחתום עבורה בפתיחת חשבון בנק או בפתיחת עסק.
♦ הפוליגמיה הוגבלה והותרה רק במקרים מסוימים מאד.
♦ גם הגבר וגם האשה יכולים לבקש גירושין.
♦ הגבר צריך לשלם מזונות לאשה וגם לתת חלק מרכושו.
♦ תהליך בדיקת האבהות הפך פשוט יותר.
♦ מעמד הנשים בדיני הירושה שופר גם הוא.
 
אין ספק שחלים שינויים רבים בחברה המרוקנית בשנים האחרונות, בהקשר למעמדה של האשה. נשים מופיעות בחברה, לומדות באוניברסיטה, עובדות מחוץ לבית, ניתנה להן זכות הצבעה, הוקמו ארגוני נשים שתפקידן להיאבק למען הנשים. אבל הדרך עוד ארוכה, בעיקר בשל התפיסה החברתית והדתית, שעדין לא השתנתה במרוקו.
 
 

כתבות נוספות על מרוקו באתר זה
לישון בתוך ארמון - ריאדים במרוקו
אוכל במרוקו
פולקלור, אמנויות עממיות ואומנות במרוקו
טיול ג'יפים במרוקו
טיול למרוקו בזווית אישית
טיול למרקש ושווקיה






ורדה מאייר אודות הכותבת
ד"ר ורדה רוטשטיין מאייר, מדריכת טיולים, בעלת תואר דוקטור באמנות ומגדר, מרצה לאמנות, מומחית לאיטליה. מדריכת טיולים למרוקו, הודו, מזרח אירופה, דרום צרפת, צפון ספרד. שותפה לכתיבת הספר "איטליה" בהוצאת שיחור. מייעצת למטיילים לאיטליה, צרפת וספרד.  אתר האינטרנט של ד"ר ורדה רוטשטיין-מאייר.



 
ד"ר ורדה עונה לשאלותיכם בפורום מומחי תיירות
לקריאת כתבות נוספות של ד"ר ורדה








מספר צפיות: 11531
2676