www.goTravel.co.il
הכתבה מעניינת? שלחו אותה בדואר למי שתרצו

הקש בתיבה את רצף האותיות המופיע למטה:

צרפת: האלפים הצרפתיים


בלי דיסנילנד: טיול עם ילדים באלפים הצרפתיים
מאת: גילה בן יקר 


משפחות הנוסעות לטיול עם ילדים מחפשות "אטרקציות" שישלהבו את הילדים. בטיול באלפים הצרפתים - הטבע, ההיסטוריה, המים, הצמחייה, הם האטרקציה!


אביא כאן דוגמא ליום טיול באלפים הצרפתים, ללא "אטרקציות" במובן המקובל של המילה, ללא פארקי שעשועים ודיסנילנד.
 
הכפר שאנאז על גדות תעלת סוויאר - יפה, מרתק ומלמדי
הכפר שאנאז על גדות תעלת סוויאר - יפה, מרתק ומלמד   (צילום: גילה בן יקר)
 

משפחות - מדרפט, סנטר, אופניים




 
האלפים הצרפתים לילדים מגיל 3 עד 120
כמי שעסקה שנים רבות בחינוך, העסיקה אותי תמיד הבעיה של עודף גירויים חזקים, הגורמים לידי כהות חושים וחוסר יכולת להנות מהיופי היומיומי - שקיעה, פריחה או "סתם" נוף יפה. במשפחות רבות נהוג היום לחשוב כל הזמן על טובתו של הילד ולתרגם אותה לקניות, צריכת אטרקציות, להיענות לכל בקשה של הילד ללא תנאי. הילדים כיום מוקפים בגירויים חזקים ולא לומדים לחוות את ההנאה מהדברים היומיומיים. גם בטיולי בתי הספר, בדרך כלל עוסקים בנסיונות לרצות את התלמידים ולקנות אותם באטרקציות. מעטים בתי הספר המקיימים טיולים לשמם, להכרת הארץ, להכרת הנוף והבנתו, להסתכלות ולהנאה מהמראה והטבע.
 
כדי להנות מכל אלו יש להכשיר את הילד ולהפוך אותו לטייל אנין טעם, בדיוק כפי שמחנכים אותו לצרוך מזון בריא או טעים יותר. יש לחדד את יכולתו להביט, להסתקרן, לשאול למה ומדוע, כיצד קורה ששכבות הסלע משופעות או כיצד נוצר מפל מים.
טיול עם ילדים כדאי שיתאפיין בפעילות פיסית קלה (הליכה, רכיבה, עשייה, וכד') ובכמה שפחות נסיעות (מתי נגיע? שאלה ששואל כל ילד מרגע הכניסה לרכב). בנוסף רצוי שכל פעילות לא תהיה ארוכה מידי וחדגונית.
 
אנסה להמחיש את דברי דרך הצעה ליום טיול באלפים הצרפתים, ללא "אטרקציות" במובן המקובל של המילה, ללא פארקי שעשועים ודיסנילנד. כיצד אפשר ללמד ילד לראות באמת את העומד בפניו. רוב ההסברים ניתנים ליד אגמים, נהרות או סכרים. הטיול מתמקד ברובו במקום אחד, הכפר שאנאז (Chanaz), על גדות נהר רון (Rhône), לא רחוק מאגם בורג'ה (Lac du Bourget) ומהעיירה אקס-לה-בֵן (Aix les Bains), והוא מתאים לילדים מגיל 3 עד 120...
לינה בכפר שאנאז
לינה סביב אגם בורג'ה
לינה בעיירה אקס-לה-בן
 
העיירה אקס לה בן, נקודת המוצא לטיול
העיירה אקס לה בן, נקודת המוצא לטיול   (צילום: גילה בן יקר)
 
להוציא עודפי מרץ ולהירגע עם ברווזים באגם
נצא מהעיר אקס-לה-בֵן לכיוון דרום על כביש 1201. בכיכר האחרונה, בקצהו הדרומי של האגם, נפנה מערבה לכביש 1201A ומיד שוב ימינה, אל פארק les mottes. זהו פאק יפה שיש בו גם שמורת עופות מים. נצא לטייל על שפת האגם, בין בריכות הומות ברווזים, אווזים, תרנגולות מים (שחורות קטנות עם מקור לבן), שחפים ועופות מים נוספים.
מלבד הצפייה בעופות המים, שהיא חגיגה בפני עצמה, מזמן הפארק אפשרות לפרוק קצת מרץ עודף בין מתקני השעשועים, לרחוץ בחוף האגם ולהשתמש במתקני הגן המדעי המוצב במקום. הכל חופשי ובחינם, כולל החניה (למעט חוף הרחצה).
כתבה על טיול משפחתי באלפים הצרפתיים
 
הגדה הדרומית של אגם בורג'ה
הגדה הדרומית של אגם בורג'ה   (צילום: גילה בן יקר)
 
שיעור היסטוריה עם מלכי ונסיכי שושלת סבואה
נחזור לכביש הראשי ונמשיך בנסיעה מערבה וצפונה לאורך הגדה המערבית של אגם בורג'ה. כקילומטר אחרי הכפר בורדו (Bourdeau) נפנה שמאלה, מכביש 1504 אל כביש D914, (כק"מ לפני המנהרה) וניסע לכיוון מנזר הוטקומב (Abbey de Hautecombe). הכביש מטפס על צלע ההר ולפנינו מתגלה נוף מדהים של כל העמק ואגם בורג'ה במרכזו.
מומלץ לעצור לתצפית וצילום לפחות בשתי נקודות תצפית. נמשיך וניסע לכיוון המנזר על פי השילוט.
בסיור במנזר, בו קבורים מלכי ונסיכי שושלת סבואה, ניתן להיעזר באוזניות עם הסברים באנגלית. האולם כולו יפה ומפואר, עשיר בחפצי אמנות ופסלים.
מידע נוסף על מנזר הוטקומב בכתבה האלפים הצרפתים - לא רק סקי
 
ההיסטוריה של אזור סבואה לוקחת אותנו אחורה באמצעות שרידים שהתגלו מתקופת האבן. בתקופה הרומאית נקרא האזור סרדיניה, אך היה לאחר מכן, עד שנת 1860, נסיכות אוטונומית, תחת שליטה איטלקית. הנסיכות כללה גם חלקים משוויץ הצרפתית, כולל ז'נבה. לכן גם הדגל של האזור דומה לדגל שוויץ וההשפעה ההדדית רבה.
אם הילדים לא יגלו עניין במנזר ובקומת המרתף, בה קבורים בני שושלת סבואה, יהיה הרבה יותר מהנה עבורם לצעוד לכיוון הנמל הקטן שליד המנזר או לטבול רגלים במי המעיין הזכים המפכים לצד הדרך.
ניתן להגיע למנזר גם בשייט מאקס לה בן.
 
 
כנסיית מנזר הוטקומב, כאן קבורים נסיכי ומלכי שושלת סבואה
כנסיית מנזר הוטקומב, כאן קבורים נסיכי ומלכי שושלת סבואה  (צילום: Akela3)





 
 
אפיית לחם בתנור הכפר
מהמנזר מומלץ להמשיך בהקפת האגם ולהיכנס לכיוון הכפר שאנאז (Chanaz), על כביש D18, לצדי תעלת סוויאר (עליה נרחיב בהמשך). החנו את רכבכם במקום מסודר וצאו לטיול בכפר העתיק שאנאז. הכפר הפורח נמצא בקצה תעלת המים הרחבה והיפיפייה, המחברת בין אגם בורג'ה לנהר הרון.
בשיטוט בכפר העתיק תפגשו בתנור הכפר, הנמצא בחצר בנין העירייה. התנור שימש, ועדיין משמש, לאפיית לחם (כיום משמש את הבולונג'רי המקומי). ניתן לגעת בזהירות ולהרגיש את חומו.
בכפרים רבים בצרפת, במרכז הכפר, עדיין ניצב תנור הכפר, אשר שימש לאפיית הלחם על ידי אנשי הכפר, אך היווה גם מרכז חברתי (ורכילותי). על מדף לאורך התנור תוכלו לראות בקבוקי יין עם שם בעליהם על התווית. בולי העץ ששימשו לבעירה מוטלים בתחתית התנור, ורשימה עם עט תלויה על הקיר. כל אחד היה צריך לרשום את שמו ולשמור לעצמו מקום בתור לאפיה.
סיפורו של תנור הכפר, המאפיין כמעט כל כפר בצרפת, החל בימי הביניים. כל פיאודל (בעל אחוזה) בנה במרכז הכפר של אריסיו תנור אפייה ללחם. על פניו נראה המעשה מאוד מתחשב, אך מאחורי ההתחשבות באריסים מסתתרת גם כוונה מאוד רכושנית. כידוע חויב כל אריס לשלם לאדוניו הפיאודל חלק ניכר מתנובת השדות, שהיו בעצם רכושו של האציל. תמורת זאת קיבל האיכר זכות ישיבה בכפר, הגנה, וזכות לעבד את השדות. באמצעות תנור הכפר שלט למעשה הפיאודל בכמות התבואה שנשארה בידי האיכר, וכך הוא וידא שקיבל תשלום נאות מהאיכר. האפייה בתנור היתה למעשה בשליטת הפאודל ועושי דברו, דבר שהקנה להם כוח נוסף ושליטה באוכל העולה על שולחנם של האריסים. 
הנה כך, דרך תנור הכפר, מקבל הילד תמצית היסטורית של המשטר הפיאודלי ומשמעותו. הסבר זה תוכלו להשלים בהזדמנו אחרת של ביקור בטירה, מוזיאון אבירים וכד'.
כתבה נוספת על טיול משפחתי באלפים הצרפתיים
 
תנור הכפר, אפיית לחם בליווי רכילות
תנור הכפר, אפיית לחם בליווי רכילות   (צילום: גילה בן יקר)
 
שיעור גיאולוגיה קצר לצדי הנהר
מהתנור העתיק והפעיל בשאנאז, נמשיך אל עבר התעלה, המקשרת בין אגם בורג'ה לנהר רון. זו מזמנת לנו הזדמנות נפלא לספר לילד על נושא נוסף: כיצד נוצר נתק בין נהר לאגם שאותו ניקז אלפי שנים, וכיצד משנה נהר את תוואי זרימתו כתוצאה משקיעת סחף באפיקו.
נושא זה הוא נושא גיאולוגי נרחב, אך מעט ממנו ניתן לפרוש בביקור במקום. אשתדל לא להיכנס לפרטים, אך עם זאת לדייק ככל האפשר, ויסלחו לי הגיאולוגים אם הסברי פשטניים מידי, אך מטרתי אינה לתת שיעור אלא הצצה.
 
רוב האגמים בעולם מנוקזים על ידי כניסה של נהר ויציאה שלו, כאשר כל נהר זורם ממקום גבוה יותר לנמוך יותר. כך עוברים נהרות גדולים, אלפי קילומטרים כדי להישפך לים. נהר רון (Rhône) מתחיל בשוויץ, נכנס לתוך אגם ז'נבה ממזרח, ויוצא חזרה ממערב, תוך שהוא חוצה את העיר ז'נבה. משם הוא פונה דרומה עד לנקודה בה אנו נמצאים, בקרבת אגם בורג'ה. כאן הוא מתעקל מערבה עד לעיר ליון (Lyon), שגם אותה הוא חוצה, ושוב מתעקל דרומה עד שהוא נשפך לים התיכון, ליד העיר מרסיי.
עוצמת זרימתו של נהר מושפעת משני גורמים עיקריים: הפרשי הגבהים והמרחק שבין מוצא הנהר לשפך שלו. ככל שמסלולו של הנהר ארוך יותר והשיפוע מתון יותר, כך הופכת זרימתו לאיטית יותר והוא מתקשה לשאת עמו את הקרקע שהוא סוחף מההרים ומהדרך. לכן, כל זמן שהנהר זורם בהרים, צבעו נוטה לאפור בהשפעת הסחף. כאשר יורד גשם הופכים הנהרות לחומים, כתוצאה מהסחף הרב יותר. סחף זה שוקע בסופו של דבר, כאשר הנהר מאט את זרימתו כתוצאה מפני שטח מישוריים יותר.
ברבורים הם תמיד מראה מלבב
ברבורים הם תמיד מראה מלבב   (צילום: גילה בן יקר)
 
מעבדת הניסיונות של הטבע
להמחשת שקיעת הסחף, ניתן לעשות ניסוי עם הילד, על שפת מקור מים. בונים גבעה קטנה ושופכים עליה מים מכוס. המים יוצרים נחל ומשאירים סימן של ערוץ על הגבעה.
לאן נעלם החול שנסחף? שקע במקום שהמים נספגו.
מה קורה אם נהר רוצה לזרום בשטח מישורי? אין לו "כוח" לשאת את הסחף והוא משאיר (מרביץ) אותו בקרקעית.
נחרוץ ערוץ כזה בהמשך הגבעה שלנו. נראה את המים זורמים מהגבעה ואחרי שתיים שלוש כוסות, "הערוץ המישורי" נמחק או מתקצר, כתוצאה משקיעת הסחף.
כך קרה עם נהר רון. פעם לפני מיליוני שנים הוא ניקז את אגם בורג'ה, כלומר, נכנס אליו ויצא ממנו בצפון האגם. עם השנים, מאחר וזרימתו מז'נבה עד ליון היא מישורית כמעט, שקע סחף רב בפתח האגם, יצר שטח של ביצות, ולבסוף ניתק את האפיק מהאגם. כתוצאה מכך אין כיום ניקוז לאגם בורג'ה.
על שטח הביצות, האגם, התעלה והנהר, צפיתם כאשר נסעתם על כביש D914 לעבר המנזר.
 
דרכי ההובלה לאורך נהרות הן דרכים עתיקות הרבה יותר מרכבות וכבישים, והן היו מאז ומתמיד הדרכים הראשיות והנוחות ביותר, לעומת טלטולי הכרכרות או הסוסים. רוב הספינות היו נגררות בחבלים לאורך החופים, ולכן כמעט כל נהר מאופיין בשביל עתיק מאוד לאורך אפיקו.
נהר הרון שימש מאז ומתמיד דרך ימית מהאלפים לחופי הים התיכון. כשהתנתק הקשר עמו נאלצו תושבי האזור לחפור תעלה, המחברת אותו עם אגם בורג'ה. התעלה נועדה לשמש את הסירות המובילות מטען ואנשים מהאזור לכיוון ז'נבה או הים התיכון והעיר ליון.
התעלה נקראת תעלת סוויאר (le canal de Saviere). בקצה התעלה, ליד הכפר שאנאז, הוקם סכר בחיבור עם נהר הרון.
 
תעלת סוויאר, מקשרת את נהר הרון עם אגם בורג'ה
תעלת סוויאר, מקשרת את נהר הרון עם אגם בורג'ה  (צילום: גילה בן יקר)
 
המעלית של הספינות
כיצד פועל סכר להעלאת ספינה מפני מים נמוכים (התעלה) לפני מים גבוהים יותר (נהר הרון)?
מאחר וכתוצאה משקיעת הסחף בקרקעית, עלה גובה ערוץ הנהר, לא יכלו כעת ספינות להשתמש בנתיב המים לכיוון העיר ליון. כדי להתגבר על מכשול הגובה נבנה "לוק" (בצרפתית: אקלויז, באנגלית lock), שהוא מעין תא מים בין שני סכרים עם מערך הרמה/הורדה לספינות.
כדי להסביר את המערכת וכיצד היא פועלת, נמשיך בטיולנו ונחצה את התעלה על גשר מדרגות יפיפה. משם נפנה שמאלה, לאורך הקמפינג ושפת הנהר, עד לסכר. כאן נוכל לצפות בספינה שמועלית או מורדת.
 
הספינה המגיעה מהרון נמצאת בגובה של כ- 3-4 מטרים גבוה יותר מהאגם והתעלה. היא נכנסת לתוך שטח בין שני סכרים. האחד פתוח כעת, מכיוון הרון, והשני סגור בכוח לחץ של 4 מ' מים. הספינה לנכנסת לתחום בין הסכרים, ואז נסגר הסכר הפונה לנהר. המים בתחום הסגור מתחילים לרדת מרגע שהסכר השני, לכיוון לתעלה, מתחיל להיפתח. הספינה הצפה בין הסכרים יורדת יחד עם פני המים, עד שהיא מגיעה לגובה פני המים של התעלה. אז יפתח הסכר לגמרי והספינה שירדה ב"מעלית" יוצאת לדרכה בתעלה ומשם לאגם. כשהספינה חוזרת מתבצע תהליך הפוך.
קל מאוד ומומלץ להסביר כאן מושגים כמו חוק הכלים השלובים, כוח המים ומשקלם הלוחץ על דלתות הסכר ומונע את פתיחתן, מה היה קורה לו נפתח הסכר (הצפת העמק וגדות האגם) ועוד שלל נושאים מעניינים, כמידת ההתעניינות (או חוסר ההתעניינות) של ילדיכם. המתבונן בכל התהליך מבין תהליכים וחוקים פיסיקליים, המניעים את המערכת גם ללא צורך באנרגיה נוספת (אם כי סביר שמבחן בקורס באוניברסיטה הוא לא יעבור מחר).
 
כדי להוסיף לחוויה מומלץ לצאת לשייט בספינה היוצאת מאקס לה בן, או שייט קצר מאוד משאנאז עד לסכר, לעלות איתה לנהר הרון דרך הסכר, ובחזרה. כל ילד יזכור זאת לשנים. 
 
 
לוק פונסראנה, מערכת של 8 סכרים ליד העיירה בזייה
לוק פונסראנה, מערכת של 8 סכרים ליד העיירה בזייה, מחוז ארו, דרום-מזרח צרפת (צילום: כרמית וייס)
 
אני ממליצה בכל לב לתרום להתפתחות ילדיכם בדרך זו. לדבר איתו ולהקשיב לו, לגרום לו לשאול למה? איך זה קורה? במקום להעניק לו עוד יום של אטרקציה, ממנה ילמד רק על מילוי סיפוקים מיידיים. אינני שוללת אטרקציות, אבל אטרקציות אינן צריכות להיות העיקר בטיול. סיור כזה, הוא רק דוגמא, אחת מני רבות, וניתן ליישום במסלולים שונים.
 
מידע נוסף






גילה בן יקר אודות הכותבת
גילה בן יקר, ישראלית החולקת את זמנה בין ישראל וצרפת. מתוך אהבתה לטבע, טיולים וארוח, פתחה צימר על שפת אגם בורג'ה המארח בעיקר ישראלים חובבי טבע. נסיון של שנים בארגון טיולים בארץ, במערכת החינוך, וחיבה לטבע, לטיולים ולתופעות גיאולוגיות, הביאו אותה להכרות מצויינת עם אזור סבואה, בו היא מתגוררת.

גילה עונה לשאלותיכם בפורום מומחי תיירות
לקריאת כתבות נוספות של גילה








מספר צפיות: 39719
7712