www.goTravel.co.il
הכתבה מעניינת? שלחו אותה בדואר למי שתרצו

הקש בתיבה את רצף האותיות המופיע למטה:

טיול לרכס הרי הבלקן    


טיול לרכס הרי הבלקן ועמק הוורדים
מאת: כרמית וייס 


רכס הרי הבלקן, הנקרא בבולגרית סטארה פלאנינה (Stara Planina), שפירושו "ההר העתיק", הוא רכס הרי גרניט, שתחילתו בחופי הים השחור, במזרח, והוא נפרש מערבה אל תוך סרביה. מדרום לרכס משתרע המישור הטארקי ומצפון לו מישור נהר הדנובה. הפסגה הגבוהה ביותר ברכס הבלקן, פסגת בוטב, גובהה 2,376 מ' והיא נמצאת במרכזו של הפארק הלאומי של מרכז הבלקן.


נופיו של רכס הרי הבלקן פחות דרמטיים מאלו של ההרים בדרומה של בולגריה - רודופיפירין ורילה, אך גם כאן מצוקים מרשימים, יערות עבותים ופסגות מושלגות.
 

עמק הוורדים בולגריה
חגיגות בעמק הוורדים עם איסוף הפרחים במאי-יוני  (צילום: קיריל לבורות)


A - קופריבשטיצה, B - טרויאן, C - קאלופר, D - שיפקה, E - מוזיאון אטארה, F - וליקו טרנובו

 
המסורת הבולגרית בהרי הבלקן
הסיפור המעניין באזור זה של רכס הבלקן והעמקים שלמרגלותיו, הוא סיפורם של הכפרים והערים, אשר שמרו על המסורת הבולגרית גם בתקופת השלטון העות'מני. מאותם ישובים גם צמחה, מאוחר יותר, תנועת ההתקוממות נגד שלטון זה וכאן נערכו רוב הקרבות העקובים מדם של המלחמה לשחרור בולגריה מעול השלטון הטורקי. למעשה כאן נולדה מחדש האומה הבולגרית העצמאית, וכאן גם שוכנת בירתה הראשונה וליקו טרנובו (Veliko Tarnovo).
 

מעבר שיפקה, בולגריה
אנדרטה לזכר ההתקוממות נגד השלטון העות'מני, מעבר שיפקה 
(צילום: כרמית וייס)
 

קופריבשטיצה
העיירה קופריבשטיצה, בתים כפריים למרגלות הרי הבלקן המושלגים     (צילום: כרמית וייס)

אירופה: בלקן





העיירה שוברת השיניים - קופְרִיבְשְטִיצֶה 
את טיולנו נתחיל למרגלות רכס הבלקן מדרום, בעיירה הקטנה קופְרִיבְשְטִיצֶה (Koprivstica, בקירילית: КОПРИВЩИЦА), עיירה ציורית השוכנת לצדי נהר טופולניצה (Topolnitsa), במרחק 110 ק"מ מזרחית לסופיה.
אם תצליחו לבטא את השם שובר השיניים: קופ-ריב-שטי-צה, וגם אם לא, זוהי נקודת חובה עבור מרבית התיירים בבולגריה. בתי העיירה, הבנויים עץ ואבן, עם מרפסות עץ בולטות לרחוב, הם חגיגה לעין. חלקם צבועים בצבעים עליזים, המוסיפים לחגיגה. כדאי פשוט "ללכת לאיבוד" ברחובות מרוצפי האבן, הצרים והמפותלים של העיירה הקטנה. הרי הבלקן, המושלגים באביב, בחורף ולעיתים כבר בסתיו, עוטרים את העיירה מדרום ומוסיפים לה קסם אלפיני. 
 
בקופריבשטיצה 383 מבנים עתיקים, ששופצו ושוחזרו, והפכו את העיירה למעין מוזיאון פתוח של תקופת התחייה הלאומית הבולגרית (המרד בשלטון העות'מני). לצד הבתים העתיקים יש גם לא מעט בתים חדשים יותר, בהם מתגוררים כ- 2,600 תושבים.
 
העיירה נוסדה כבר במאה ה- 14, אך הבתים שאנו רואים כיום נבנו במחצית השנייה של המאה ה- 19, בתקופת התחייה הבולגרית. באותם ימים היתה זו עיר גדולה כמו סופיה.
מכאן הוביל טודור קאבלשקוב את ההתקוממות כנגד הטורקים, ב- 20 באפריל 1876, התקוממות אשר דוכאה באכזריות רבה. 15 אלף בולגרים נהרגו בהתקוממות זו, בעיר פלובדיב הסמוכה ובכפרים סביבה. התקוממות זו הובילה למלחמת רוסיה-טורקיה (1877–1878), ולשחרור בולגריה מעול הכיבוש הטורקי.
 
קופריבשטיצה, בולגריה
בית שזכה לשימור בעיירה קופריבשטיצה (צילום: כרמית וייס)
 
חלק מבתי העיירה שומרו כמעין מוזיאון פתוח לתקופת התחייה הלאומית הבולגרית. אורח החיים של התקופה, מתועד היטב בשישה בתים שהוסבו למוזיאונים. כדאי לבקר לפחות באחד מהם (במחיר ממש מצחיק).
תוכלו לראות כיצד חיו כאן במאה ה- 19, להתרשם מאוספי נשק, עבודות אמנות, אריגה וריקמה, כלי בית שונים, תלבושות ותכשיטים..
אך גם ללא העניין ההיסטורי, המקום שווה ביקור. כדאי לשוטט ברחובות מרוצפי האבן, בין בתי האבן הצבעוניים, המעוטרים בגגות רעפים אדומים. גשרי אבן מקסימים, חוצים פלגים קטנים היורדים מההרים.
כל חמש שנים, מאז שנת 1965, מתקיים בקופריבשטיצה פסטיבל הפולקלור הגדול ביותר בבולגריה, המושך אליו מקומיים ותיירים רבים. הפסטיבל האחרון התקיים בשנת 2005, והפסטיבל הבא אמור להתקיים בשנת 2010.
 
איך מגיעים: כביש 6 מסופיה (הכביש, למרות היותו כביש ראשי, הוא כביש צר ומפותל, והנסיעה בו אינה מהירה). כדאי לחנות במרכז העיירה ולצאת לטיול רגלי בסמטאות הצדדיות.
אוכל ולינה: בעיירה יש מספר מסעדות קטנות, בתי קפה ומקומות לינה.
 
קופריבשטיצה  קופריבשטיצה
אחד הבתים המציגים את אורח החיים בתקופת התחייה הבולגרית, מבט מבחוץ ומבפנים (צילום: כרמית וייס)

קופריבשטיצה, רכס הבלקן
קופריבשטיצה ורכס הרי הבלקן המושלג ברקע  (צילום: כרמית וייס)
 
לאחר הביקור בקופריבשטיצה תוכלו להמשיך בנסיעתכם מזרחה, על כביש 6, לעבר עמק הוורדים, או לפנות צפונה, בכביש 35, לעבר מעבר טרויאן. אנחנו נתחיל את טיולנו בעמק הוורדים, אבל גם את מעבר טרויאן לא נקפח בהמשך.
 
ניחוח משכר בעמק הוורדים
עמק הוורדים (Rozova dolina) הוא עמק רחב ידיים, הנמצא בין הרי הבלקן (Stara Planina) מצפון, והרי סרדנה גורה (Sredna Gora), מדרום. מזה דורות רבים מגדלים כאן ורדים, ומייצרים מהן את שמן הוורדים הבולגרי הנודע, המשמש לייצור בשמים ותרופות. בשדות הוורדים של העמק מפיקים 85% מכלל היצור העולמי של שמן ורדים. תנאי האקלים – גשמים מרובים באביב ושמיים מעוננים רוב ימות השנה, יוצרים תנאים אידיאליים ליצירת שמן איכותי וארומתי.
עבור רבים פרח הורד הוא מלך הפרחים, המסמל יופי, שלמות ואהבה. פרחי הוורדים מככבים בפולקלור המקומי: רקמות תחרה, אגדות, מוסיקה וריקודים. כמו כן תוכלו לקנות בעמק ובערים הסמוכות לו קרמים שונים ובשמים, בעלי ניחוח משכר ומחיר זול להפליא (מתנה נהדרת).
 
חודשי האביב מאי-יוני הם הזמן הטוב ביותר לבקר בעמק הוורדים, אז מתמלא העמק בפריחת הוורדים הססגונית ובפועלים העוסקים בקטיף.
בתחילת חודש יוני נערך בעמק פסטיבל הוורדים. במהלך ימי הפסטיבל מתקיימים אירועים רבים בעמק, בראשם בחירת מלכת הוורדים ומצעדים ברחובות הערים הגדולות – קזנלק (Kazanlak) וקרלובו (Karlovo).
שתי ערים גדולות נוספות בעמק הוורדים הן: Sopot וקלופר (Kalofer).
 
עמק הוורדים בולגריה
עלי הוורדים הנאספים במאי-יוני, חגיגה בעמק הוורדים  (צילום: קיריל לבורות)
 
קאלופר - עיר הולדתו של הגיבור הלאומי
העיירה הקטנה קאלופר (kalofer, בקירילית: Калофер) היא עיר הולדתו של המשורר והמהפכן חריסטו בוטב (Hristo Botev), אחד הגיבורים הלאומיים החשובים ביותר של בולגריה, מדינה שנושאת על כפיים את גיבוריה. על שמו נקראת הפסגה הגבוהה ביותר בהרי הבלקן, פסגת בוטב (Botev), המתנשאת לגובה 2,376 מ' מצפון לעיירה.
 
חריסטו בוטב (1848-1876) נולד בקאלופר, אך עם סיום לימודיו היסודיים, הוא נשלח על ידי אביו, מורה במקצועו, ללמוד בתיכון באודסה (רוסיה). הוא הושפע רבות מהמשוררים הליברלים הרוסים. עם סיום לימודיו הוא שב לקאלופר ושימש כמורה. אך דעותיו הליברליות לא הרפו ממנו, ובפסטיבל של חודש מאי הוא נשא נאום נגד השלטון העות'מני והבולגרים העשירים, המשתפים עמו פעולה. בעקבות התבטאות זו הוא נאלץ לגלות לרומניה, שם התרכזו גולים בולגרים רבים.
בשנת 1876 חזר בוטב לבולגריה, יחד עם מהפכנים אחרים, והיה ממנהיגי ההתקוממות נגד השלטון העות'מני. באותה שנה הוא גם נהרג בקרב בהרי הבלקן, לא הרחק מעיר הולדתו.
חריסטו בוטב נחשב לאחד משני מנהיגי המהפכה, לצדו של ידידו מימי הגלות ברומניה ואסיל לבסקי (Vasil Levski), אף הוא יליד עמק הוורדים, מהעיר הסמוכה קרלובו (Karlovo).
 
במרכז קאלופר מוזיאון לזכרו של חריסטו בוטב ואנדרטה אדירת ממדים, כמיטב המסורת הסובייטית, המנציחה את זכרו. פסל גרניט ענק ומרשים ניצב בראש גרם מדרגות גבוה ורחב. לצד פסלו של בוטב ניצבים עוד שלושה פסלים גדולים, המייצגים שלושה אירועים מכוננים בחייה של האומה הבולגרית:
שנת 1876 - ההתקוממות נגד השלטון העות'מני.
שנת 1923 - מרד ספטמבר (*) 
שנת 1944 - כיבוש בולגריה ע"י הצבא הרוסי ונפילת השלטון הפשיסטי, בן בריתם של הנאצים (**).
לצדי האנדרטה אפשר לבקר .

*  ב- 9 ביוני 1923 התרחשה בבולגריה הפיכה, הממשלה החוקית הופלה והשלטון נתפס ע"י מה שנקרא אז "הברית הדמוקרטית" (שבינה ודמוקרטיה הדימיון היה כנראה מקרי בהחלט). בעקבות ההפיכה, המפלגה הקומוניסטית הבולגרית (שכבר אז הייתה פעילה מאד והיו לה הרבה תומכים) החליטה להתקומם נגד הממשלה הבלתי חוקית. הם תכננו התקוממות צבאית ביחד עם שותפים מהאגף השמאלי של מפלגת החקלאים (שהייתה מאד חזקה בבולגריה) ואנרכיסטים. המרד שפרץ ב-23 בספטמבר 1923 דוכא ע"י הממשלה ביד ברזל.  האירוע זכור בשם "מרד ספטמבר". 
**  ב- 9 בספטמבר 1944 הצבא הרוסי נכנס לבולגריה וכבש אותה והשלטון הפשיסטי שהיה בן-בריתם של הגרמנים, התמוטט. בולגריה מעולם לא נכבשה ע"י הגרמנים. הייתה בה נוכחות צבאית גרמנית, והגרמנים השתמשו בטריטוריה הבולגרית כדי להעביר דרכה את צבאם (בדרך לכיבוש יוון ויוגוסלביה), אבל הם לא כבשו את המדינה ששמרה על ריבונותה עד סוף המלחמה. בבולגריה שלטה ממשלה אנטישמית אכזרית, פרו-נאצית יש לומר, שהתכוונה לשלוח את היהודים למחנות המוות וכוונתה לא צלחה בידיה.  לכן אם היה מי ששוחרר ב-1944, הרי שאלה היו היהודים. הבולגרים עצמם - שערה לא נפלה מראשם במשך כל המלחמה!  הם רק החליפו ממשלה פרו-נאצית בממשלה קומוניסטית.

 
קאלופר  
האנדרטה לזכר חריסטו בוטב, שלושת הפסלים לזכר מלחמות השיחרור של בולגריה  (צילום: כרמית וייס)
 
קאלופר היא נקודת מוצא למטיילים בפארק הלאומי של מרכז הבלקן (Central Balkan National Park).
המסלול לנהר הלבן (Byala Reka ) הוא מסלול מעגלי, המתחיל 5 ק"מ ממרכז העיירה, ואורך 1.5-2 שעות. המסלול פתוח מאפריל עד אוקטובר.
מסלול נוסף, מעט יותר אתגרי, יוצא מקאלופר ומגיע לבקתת Rai, ממנה ניתן להמשיך ולטפס למפל Raiskoto Praskalo ולפסגת בוטב.
 
איך מגיעים: קלופר נמצאת לצדי כביש 6, בלבו של עמק הוורדים, 150 ק"מ מזרחית לסופיה. את האנדרטה רואים היטב גם מכביש 6, אך בהחלט מומלץ לסטות אל תוך העיירה ולהביט באנדרטה המרשימה מקרוב.
אוכל: בעיירה יש מספר מסעדות. שתיים מהן נמצאות במרכז העיירה, למרגלות האנדרטה. במרכז יש גם חנות מכולת ורוכלים המוכרים פירות וירקות.
לינה: בעיירה יש היצע לא קטן של חדרים ובתי הארחה משפחתיים, חלקם ללא שירותים צמודים, אך במחיר זול מאד.
על  Chardaka Guest House בו התארחנו בקאלופר - - תוכלו לקרוא כאן
מרכז המידע של קאלופר: בכיכר המרכזית לצד האנדרטה.
קאלופר
העיירה קאלופר ואנדרטת חריסטו בוטב, תצפית לצידי כביש 6  (צילום: כרמית וייס)
 



 
הפארק הלאומי של מרכז הבלקן
הפארק, ששמו המלא Central Balkan National Park, נמצא על החלק הגבוה ביותר של רכס הבלקן, מצפון לעיירה קאלופר. בתחומיו נמצאים כמה מקומות בעלי תואר "ביותר": פסגת בוטב (Botev), הפסגה הגבוהה ביותר בהרי הבלקן (2,376 מ'), מפל Raiskoto Praskalo, המפל הגבוה ביותר בבולגריה, והמערה העמוקה ביותר בבולגריה. בתחומי הפארק חיות נדירות ומיני צמחים רבים, שחלקם אנדמיים להרי הבלקן.
רכס הבלקן המרכזי מושך אליו תיירים רבים ומטפסי הרים. על הרכס פזורות בקתות הרים רבות, המשרתות את הצועדים בשבילים המסומנים.
 
מעבר טקויאן
נופי מצוקים מיוערים בדרך למעבר טרויאן  (צילום: כרמית וייס)
 
אם אתם מעוניינים להרחיק ולטייל לעברו השני של רכס הרי הבלקן, לעבר העיר המקסימה וליקו טרנובו, עליכם לחצות את הרכס. ניתן לעשות זאת דרך שני מעברי הרים, שעוברים שניהם בנופים עוצרי נשימה: מעבר טרויאן ומעבר שיפקה.
 
טרויאן - מעבר ההרים, העיר והמנזר
מעבר ההרים טרויאן (Trojan, בקירילית: Тројан) הוא הנקודה הגבוהה ביותר (1,525 מ') בה עובר כביש 35, המקשר את עמק הוורדים עם שיפוליו הצפוניים של רכס הבלקן. הכביש העולה למעבר ההרים מדרום הוא כביש תלול ומפותל, העובר בנופי מצוקים מרשימים ויערות עבותים. זהו אחד הכבישים בעלי הנופים היפים בבולגריה. בסתיו מוסיפים צבעי השלכת מימד נוסף של יופי, שהופך את הנסיעה בכביש לחגיגה של גווני ירוק, אדום וחום. פשוט אי אפשר להפסיק להתפעל.
על גבעה מעל מעבר טרויאן ניצב מונומנט ענק בצורת שער גדול, הנקרא "קשת החירות", אשר מנציח את מלחמת רוסיה-טורקיה, שנערכה בהרים אלו ממש.
 
העיירה טרויאן, בהמשך הכביש צפונה, שוכנת לצדי נהר Beli Osam ולמרגלות הרי הבלקן, בגובה 450 מ'. בעיירה מתגוררים 25 אלף תושבים. כביש רומי עתיק, בשם Via Trayana, אשר חיבר את נהר הדנובה עם הים האגאי, נתן לעיר את שמה. העיר מפורסמת בייצור קרמיקה, ואכן ברחובותיה תוכלו לראות ולקנות עבודות קרמיקה לרוב.
 
9 קילומטרים דרומית-מזרחית לעיר, נמצא מנזר טרויאן, שהוא המנזר השלישי בגודלו בבולגריה. המהפכן ואסילי לבסקי (Vassil Levski), ממנהיגי ההתקוממות נגד הטורקים, מצא מקלט במנזר זה.
מנזר טרויאן מרשים פחות המנזרים רילה ובצ'קובו, כך שאם אתם מבקרים גם בהם, יתכן שאפשר לוותר עליו (שלא תקבלו "הרעלת מנזרים"...).
 
מער טרויאן
מונומנט קשת החירות מעל מעבר טרויאן  (צילום: כרמית וייס)
 
שיפקה – מעבר ההרים ומונומנט החירות
מעבר הרים נוסף המקשר את עמק הוורדים עם וליקו טרנובו (או ההיפך) ועם כביש 5, עובר דרך מעבר שיפקה (Šipka/ Shipka, בקירילית: Šипка), בגובה 1,326 מ'. באזור זה התחוללו קרבות עקובים מדם במהלך מלחמת רוסיה-טורקיה.
מעט דרומה למעבר שיפקה, על גבעת Stoietov, מתנשא מונומנט החירות (Freedom monument). זהו מגדל מרשים, שגובהו 32 מ', הניצב בראש גרם מדרגות גבוה ורחב. המונומנט הוקם בשנת 1934 לזכרם של 700 חיילים רוסים ומתנדבים בולגרים, שנהרגו במקום במלחמת השחרור הבולגרית (מלחמת רוסיה-טורקיה). המונומנט מתאר את גבורת החיילים הרוסים והמתנדבים הבולגרים, שהגנו על מעבר ההרים במשך 5 חודשים.
כדי להגיע לרגלי המגדל יש לטפס 200 מדרגות, אך הטיפוס משתלם, כי מלמעלה נגלה נוף מרהיב של פסגות רכס הבלקן מכל עבר. אחרי שתנשמו מעט אויר פסגות, אם נשאר לכם אוויר, תוכלו לעלות בגרם המדרגות הפנימי של המגדל, ולחזות במוצגים לזכר המלחמה.
 
מעבר שיפקה, בולגריה  מעבר שיפקה
מעבר שיפקה, מונומנט החירות ותותחים ממלחמת השחרור של בולגריה  (צילום: כרמית וייס)
 
שיפקה - הכפר והכנסייה הרוסית המקסימה
הכפר שיפקה שוכן על המורדות הדרומיים של הרי הבלקן, 13 ק"מ דרומית למעבר ההרים שיפקה, בפתחו של עמק הוורדים. בכפר מתגוררים כ- 1400 תושבים. בחפירות בקרבת הכפר נמצא קבר של שליט תארקי, מלפני 2,400 שנה. אך האטרקציה האמיתית כאן היא הכנסייה הרוסית הקטנה והמקסימה, הבנויה על גבעה מעל הכפר.
כנסיית Nativity Memorial Church (נקראת גם Church of St. Nikolai) נבנתה בשנת 1902, בתכנון ובסגנון רוסי והיא בעלת חמש כיפות זהב, 17 פעמונים, ואריחים בצבעים שובי לב. בקריפטה של הכנסייה קבורים חיילים רוסים שנהרגו בקרבות באזור זה, ויש בה ציורי קיר, המתארים אירועים מההיסטוריה הרוסית.
הכנסייה הרוסית והמנזר שלצידה הם חלק בלתי נפרד מההיסטוריה הבולגרית. הם מסמלים אירוע חשוב בחייה – השחרור משלטון העות'מנים, שהתרחש בעקבות מלחמת רוסיה-טורקיה. הם הוקמו במקום בו השיגו בשנת 1877 הכוחות הרוסים בסיוע מתנדבים בולגרים, את פריצת הדרך, שהביאה בסופו של דבר לניצחון במלחמה.
בניית הכנסייה החלה בשנת 1896 והסתיימה 6 שנים מאוחר יותר. הכסף לבניה נאסף על ידי הרוסים והבולגרים גם יחד.
על מלון Shipka IT Hotel - בו התארחנו בשיפקה תוכלו לקרוא כאן
 כנסיית שיפקה
כנסיית שיפקה המקסימה  (צילום: כרמית וייס)
 
אֶטָארָה – בעלי מלאכה לצדי הנחל
כ- 15 ק"מ צפונית למעבר שיפקה נמצא המוזיאון הפתוח אֶטָארָה ( Etăra, בקירילית: Етăра). המוזיאון מדגים את החיים בכפר בתקופת התחייה הבולגרית. הכפר הקטן והמקסים, ובו בתי מגורים ובתי מלאכה, מלפני 150 שנה, על פני שטח של 70 דונם. הכפר בנוי על שתי גדותיו של נחל Siveck, אשר מימיו והפלגים שלו מפעילים חלק מכלי העבודה של בעלי המלאכה, כמו, תחנת קמח, מנסרות עץ ונפחיה. בהחלט מקום חביב לשיטוט קצר ונעים.
איך מגיעים: המוזיאון נמצא ליד רובע אֶטָארָה (Etara), באחת השכונות הדרומיות של העיר גברובו (Gabrovo), כ- 8 ק"מ דרומית למרכז העיר (יש שילוט)
 
מוזיאון  פתוח אטארה מוזיאון  פתוח אטארה
מוזיאון  פתוח אטארה מוזיאון  פתוח אטארה
המוזיאון הפתוח אטארה, החיים בכפר בתקופת התחייה הבולגרית  (צילום: כרמית וייס)
 
הטיול באזור זה של רכס הבלקן הוא חגיגה של טבע ונופים, אך זהו גם ביקור בעברה של בולגריה ובהיסטוריה המאלפת של תחייתה המחודשת. נגענו בו רק עם קצה המזלג, אף שיש עוד הרבה מה להעמיק ולהרחיב.
להבנה טובה יותר, מומלץ לקרוא את המאמר על ההיסטוריה של בולגריה ויהודי בולגריה.
 
 






כרמית וייס
 
אודות הכותבת
כרמית וייס (Carmit Weiss)מנסה להעביר את אהבתה לנופים דרך הצילום והכתיבה, עורכת אתר Gotravel ואחת הכותבות המרכזיות בו. חרשה את אירופה וצפון אמריקה וטעמה גם את טעמן של היבשות האחרות. בעלת ניסיון רב בתכנון טיולים, גולשת סקי ואמא לארבעה גולשים צעירים. 

כרמית עונה לשאלותיכם בפורום מומחי תיירות
לקריאת כתבות נוספות של כרמית.








מספר צפיות: 20369
4430