.jpg)
מסלול ברכס הרי הבלקן ועמק הוורדים
מאת: כרמית וייס
אל רכס הרי הבלקן הגענו כדי לגלות את וליקו טרנובו, בירתה ההיסטורית של בולגריה, וגילינו כאן עולם ומלואו: הרים מיוערים, כפרים ששמרו על מסורות בנות מאות שנים, עיירות בעלות מטען היסטורי מרתק, אזורי קרבות שבהם נאבק העם הבולגרי על חירותו וכיום שוררת בהם שלווה מעוררת קנאה, וגם את עמק הוורדים המשתרע למרגלות הרכס, שבו, אף שלא זכינו לראות את שיא הפריחה, עדיין יכולנו להשתכר מניחוח הוורדים.
נופיו של רכס הרי הבלקן פחות דרמטיים מאלו של הרי רודופי, הרי פירין והרי רילה בדרומה של בולגריה, אך גם כאן תמצאו מצוקים מרשימים, יערות עבותים, מפלים ופסגות מושלגות. גם אל אזור זה ניתן להגיע בקלות בנהיגה עצמית ברכב שכור. הכבישים אמנם הרריים ומפותלים, אך הנופים הנשקפים לאורכם מפצים על הסבלנות הנדרשת בנהיגה במסלול שיוצע כאן.
יעדים בהרי הבלקן ועמק הוורדים המוזכרים בכתבה ובתי מלון מומלצים:
מלון הספא קינגס ואלי בעמק הוורדים | מלון שיפקה במעבר שיפקה | מלון סטודיו בעיר וליקו טרנובו
מלון הספא קינגס ואלי בעמק הוורדים | מלון שיפקה במעבר שיפקה | מלון סטודיו בעיר וליקו טרנובו
הקשר בין הרי הבלקן לאזור הבלקן והזהות הבולגרית
רכס הרי הבלקן (Stara Planina) הוא רכס הרים עתיק ומגוון מבחינה גיאולוגית, הבנוי מסלעי גרניט, גיר, צפחה וסלעים נוספים. תחילתו בחופי הים השחור, והוא נמשך מערבה לאורך צפון בולגריה אל תוך מזרח סרביה. מדרום לו משתרע המישור התראקי העליון, ומצפון לו משתרע מישור נהר הדנובה.
הרי הבלקן הם שהעניקו את שמם לחצי האי הבלקני כולו. השם "בלקן", שמקורו בטורקית ופירושו "הר מיוער", התייחס לרכס ההרים החוצה את מרכז בולגריה. רק במאה ה־19 הורחב השימוש בו לכל אזור דרום־מזרח אירופה, ומאז הפך "הבלקן" לשמו של אחד האזורים המגוונים והמורכבים ביותר באירופה.
הסיפור המרתק כאן הוא סיפורם של הכפרים והערים ששמרו על המסורת, השפה והזהות הבולגרית גם בתקופת השלטון העות'מאני. באזור זה צמח חלק חשוב מתנועת התחייה הלאומית הבולגרית, וכאן התחוללו כמה מהקרבות המכריעים במלחמה לשחרור בולגריה מהשלטון העות'מאני. למעשה, אזור זה נחשב לערש תחייתה של האומה הבולגרית המודרנית, ובו שוכנת גם העיר וליקו טרנובו (Veliko Tarnovo), בירתה ההיסטורית של האימפריה הבולגרית השנייה ואחד מסמליה הלאומיים של בולגריה.
אנדרטה לזכר ההתקוממות נגד השלטון העות'מני, מעבר ההרים שיפקה (צילום: כרמית וייס)
.jpg)
תכנון טיולים למדינות אירופה לחצו לרשימת היעדים »
תכנון טיולים לצפון אמריקה לחצו לרשימת היעדים »
קרוזים והפלגות נופש לחצו לרשימת היעדים »
העיירה קופְרִיבְשְטִיצֶה - מוזיאון פתוח לתקופת התחייה הלאומית
את המסלול בהרי הבלקן נתחיל למרגלותיהם, בעיירה הקטנה קוֹפְרִיבְשְטִיצָה (Koprivshtitsa), עיירה ציורית השוכנת לצד נהר טופולניצה (Topolnitsa), במרחק 110 ק"מ ממזרח לבירה סופיה.אם תצליחו לבטא את השם שובר השיניים – קופ־ריב־שטי־צה – וגם אם לא, מומלץ מאוד לבקר כאן. בתי העיירה בנויים בשילוב מקסים של אבן ועץ, עם גגות רעפים אדומים, ומאופיינים במרפסות עץ הבולטות מחזית המבנים. חלקם צבועים בצבעים עליזים, המוסיפים לחגיגה. כדאי פשוט "ללכת לאיבוד" ברחובותיה הצרים, המפותלים ומרוצפי האבן של העיירה הקטנה. הרי הבלקן, המושלגים בחורף, באביב ולעיתים כבר בסתיו, מוסיפים לה קסם אלפיני.
בקופריבשטיצה מעל 380 מבנים היסטוריים ששופצו ושוחזרו, והפכו את העיירה למעין מוזיאון פתוח לתקופת התחייה הלאומית הבולגרית. לצד הבתים העתיקים ניצבים גם בתים חדשים יותר, שבהם מתגוררים כיום כ־2,600 תושבים. העיירה נוסדה כבר במאה ה־14, אך מרבית הבתים שאנו רואים כיום נבנו במחצית השנייה של המאה ה־19, בימים בהם הייתה קופריבשטיצה עיירת מסחר ומלאכה עשירה ומשגשגת. מכאן הוביל טודור קאבלשקוב (Todor Kableshkov) את מרד אפריל נגד השלטון העות'מאני, ב־20 באפריל 1876. ההתקוממות דוכאה באכזריות, ואלפי בולגרים נהרגו ברחבי המדינה, בעיקר באזורי המרד. הזעזוע שעוררו האירועים באירופה תרם לפרוץ מלחמת רוסיה–טורקיה (1877–1878), שבסופה השתחררה בולגריה מהשלטון העות'מאני.
העיירה קופריבשטיצה, קסם אלפיני למרגלות הרי הבלקן המושלגים שנראים באופק (צילום: כרמית וייס)
פסלו של טודור קאבלשקוב בעיירה קופריבשטיצה (צילום: Vislupus)
אורח החיים של התקופה מתועד היטב בשישה בתים שהוסבו למוזיאונים, וכדאי לבקר לפחות באחד מהם. תוכלו לראות כיצד חיו כאן במאה ה־19 ולהתרשם מאוספים של כלי נשק, עבודות אמנות, אריגה ורקמה, כלי בית, תלבושות ותכשיטים. אך גם ללא העניין ההיסטורי, המקום שווה ביקור. כדאי לשוטט ברחובות מרוצפי האבן, בין הבתים הצבעוניים המעוטרים בגגות רעפים אדומים. גשרי אבן מקסימים חוצים את הפלגים הקטנים היורדים מההרים. בעיירה יש מספר רב של מקומות לינה, מסעדות ובתי קפה.
לינה בעיירה קופריבשטיצה | סיורים מודרכים בקופריבשטיצה
אחת לחמש שנים, מאז 1965, מתקיים בקופריבשטיצה הפסטיבל הלאומי לפולקלור בולגרי (National Festival of Bulgarian Folklore), פסטיבל הפולקלור הגדול ביותר בבולגריה, המושך אליו מקומיים ותיירים רבים. הפסטיבל האחרון התקיים באוגוסט 2025, והפסטיבל הבא צפוי להתקיים בקיץ 2030.
בית בסגנון מסורתי שזכה לשימור בעיירה קופריבשטיצה (צילום: כרמית וייס)
קאלופר - עיר הולדתו של הגיבור הלאומי נמשיך מזרחה אל העיירה קאלופר (Kalofer), עיר הולדתו של המשורר והמהפכן חריסטו בוטב (Hristo Botev), אחד הגיבורים הלאומיים החשובים ביותר של בולגריה, מדינה הנושאת על כפיים את גיבוריה. על שמו נקראת הפסגה הגבוהה ביותר בהרי הבלקן, פסגת בוטב (Botev), המתנשאת לגובה 2,376 מ' מצפון לעיירה.
חריסטו בוטב (1848–1876) נולד בקאלופר, אך לאחר שסיים את לימודיו היסודיים נשלח על ידי אביו, שהיה מורה, ללמוד בתיכון באודסה שברוסיה. שם הושפע עמוקות מרעיונותיהם של המשוררים וההוגים הליברלים הרוסים. עם שובו לקאלופר שימש כמורה, אך דעותיו המהפכניות הובילו אותו לשאת, בחגיגות יום הקדושים קיריל ומתודיוס, נאום חריף נגד השלטון העות'מאני ונגד הבולגרים העשירים ששיתפו עמו פעולה. בעקבות זאת נמלט לרומניה, שבה התרכזו גולים בולגרים רבים. בשנת 1876 שב לבולגריה בראש יחידת מתנדבים והצטרף למרד אפריל נגד השלטון העות'מאני. באותה שנה נהרג בקרב בהרי הבלקן והפך לאחד מסמליה הלאומיים של בולגריה.
במרכז קאלופר ניצבים מוזיאון ואנדרטה אדירת ממדים לזכרו של חריסטו בוטב. פסל גרניט מרשים מתנשא בראש גרם מדרגות רחב, ולצדו שלושה פסלים גדולים, המנציחים אירועים מכוננים בתולדות בולגריה: מרד אפריל בשנת 1876, מרד ספטמבר בשנת 1923, וכניסת הצבא האדום לבולגריה בשנת 1944.
רגע של היסטוריה...
♦ מרד ספטמבר - בתאריך 9 ביוני 1923 התחוללה בבולגריה הפיכה צבאית, שבמהלכה הופלה ממשלתו הנבחרת של אלכסנדר סטמבוליסקי. בעקבות ההפיכה פרץ ב־23 בספטמבר 1923 "מרד ספטמבר", בהנהגת המפלגה הקומוניסטית הבולגרית ובתמיכת כוחות שמאל נוספים. המרד דוכא ביד קשה והותיר צלקת עמוקה בחברה הבולגרית.
♦ ב־9 בספטמבר 1944 נכנס הצבא האדום לבולגריה, ובאותו יום התחוללה הפיכה שהפילה את הממשלה הפרו־גרמנית. בולגריה, ששמרה על ריבונותה לאורך המלחמה ולא נכבשה בידי גרמניה הנאצית, עברה בהדרגה לשלטון קומוניסטי שנמשך עד 1989. עבור יהודי בולגריה סימלו אירועי 1944 את סיומו של שלטון אנטישמי ופרו־נאצי, בעוד שעבור הבולגרים עצמם הייתה זו תחילתה של תקופה קומוניסטית חדשה.
האנדרטה לזכר חריסטו בוטב, מימין שלושת הפסלים לזכר מלחמות השיחרור של בולגריה (צילום: Ttaanya)
הפארק הלאומי של מרכז הבלקן קאלופר היא אחת מנקודות המוצא הפופולריות לטיולים בפארק הלאומי מרכז הבלקן (Central Balkan National Park). בעיירה יש מספר מסעדות ו היצע של בתי מלון קטנים ובתי הארחה משפחתיים. הפארק משתרע על החלק הגבוה ביותר של רכס הבלקן (בבולגרית: סטארה פלאנינה, שפירושו "ההר העתיק"). בתחומיו נמצאים כמה אתרים בעלי תואר "הכי": פסגת בוטב (Botev), הפסגה הגבוהה ביותר בהרי הבלקן (2,376 מ'), מפל ראיסקוטו פרסקאלו (Raiskoto Praskalo), המפל הגבוה ביותר בבולגריה ובחצי האי הבלקני (124.5 מ') , וכן המערה העמוקה ביותר בבולגריה.
לינה בעיירה קאלופר
♦ המסלול אל הנהר הלבן (Byala Reka) הוא מסלול מעגלי קל, המתחיל כ־5 ק"מ ממרכז העיירה ואורך כ־1.5–2 שעות. השביל, המצויד בגשרוני עץ, מרפסות תצפית ושלטי הסבר על הטבע המקומי, פתוח בדרך כלל מאפריל עד אוקטובר.
♦ מסלול נוסף, מאתגר יותר, יוצא מקאלופר אל בקתת ראי (Rai Hut), הממוקמת למרגלות מפל ראיסקוטו פרסקאלו. מיטיבי לכת יכולים להמשיך מכאן ולטפס אל פסגת בוטב.
תכנון טיולים למדינות אירופה לחצו לרשימת היעדים »
תכנון טיולים לצפון אמריקה לחצו לרשימת היעדים »
קרוזים והפלגות נופש לחצו לרשימת היעדים »
טרויאן - מעבר ההרים, העיר והמנזר
מעבר ההרים טרויאן (Troyan Pass) הוא הנקודה הגבוהה ביותר (1,525 מ') בה עובר כביש 35, המקשר את העמק עם שיפוליו הצפוניים של רכס הבלקן. הכביש המטפס אל המעבר תלול ומפותל, עובר בין מצוקים מרשימים ויערות עבותים, ונחשב לאחד הכבישים הנופיים היפים בבולגריה. בסתיו מוסיפים צבעי השלכת ממד נוסף של יופי, והנסיעה בו הופכת לחגיגה של גווני ירוק, צהוב, כתום ואדום. על גבעה מעל מעבר טרויאן ניצבת קשת החירות (Arch of Freedom) - מונומנט מרשים המנציח את הלוחמים שנפלו במאבק לשחרור בולגריה מהשלטון העות'מאני.
העיירה טרויאן (Troyan), בהמשך הכביש צפונה, שוכנת לצד נהר בלי אוסם (Beli Osam) ולמרגלות הרי הבלקן. שמה נגזר מהדרך הרומית העתיקה ויה טראיאנה (Via Traiana), שחיברה בין אזור הדנובה לים האגאי. העיר מפורסמת בייצור קרמיקה מסורתית, וברחובותיה תוכלו למצוא חנויות וסדנאות המציעות כלי קרמיקה צבעוניים ועבודות יד מקומיות.
כ־9 ק"מ מדרום־מזרח לעיר נמצא מנזר טרויאן (Troyan Monastery), המנזר השלישי בגודלו בבולגריה. המהפכן וסיל לבסקי (Vasil Levski), ממנהיגי המאבק לשחרור בולגריה, מצא בו מקלט, והוא אף מסתיר חדר סודי שבו נהג להיפגש עם אנשי המחתרת. המנזר מפורסם גם בזכות האיקונה של "הבתולה בעלת שלוש הידיים" (Troeruchitsa) וציורי קיר מרשימים. אמנם הוא פחות מרשים ממנזרי רילה ובצ'קובו, אך לחובבי היסטוריה, אמנות ואדריכלות דתית הוא בהחלט מצדיק ביקור.
וליקו טרנובו - בירת בולגריה הראשונה
העיר המקסימה וליקו טרנובו ( Veliko Tarnovo ) , ממוקמת מעברו השני - הצפוני - של רכס הרי הבלקן. העיר, השוכנת על גדות נהר יאנטרה (Yantra), נחשבת לאחת הערים היפות והחשובות ביותר בבולגריה. היא הייתה בירתה של האימפריה הבולגרית השנייה (1185–1393) ומילאה תפקיד מרכזי בהיסטוריה, בתרבות ובתחייה הלאומית של המדינה.
סמלה הבולט הוא מבצר צארבץ (Tsarevets), המתנשא על גבעה מוקפת נהר ומממחיש היטב את עוצמתה של הממלכה הבולגרית בימי הביניים. הליכה לאורך חומת המבצר מאפשרת תצפיות נהדרות על בתי העיר העתיקה. כיום משלבת וליקו טרנובו היסטוריה מרתקת עם אווירה צעירה ותוססת, בזכות האוניברסיטה הגדולה שבה, רחובותיה הציוריים, בתי האבן התלויים על מדרונות הגבעות, הגלריות, בתי הקפה והמסעדות הרבות, והיא נחשבת לאחד היעדים התיירותיים המרתקים ביותר בבולגריה.
עוד מומלץ לבקר ברובע האומנים (Samovodska Charshia), לשוטט ברחובות התלויים מעל הנהר ולחזות המופע האור-קולי במבצר, המתקיים בסופי השבוע של הקיץ (מאי-ספטמבר). פארק המיניאטורות מיני בולגריה (Mini Bulgaria), המציג דגמים של האתרים ההיסטוריים והדתיים החשובים במדינה, מאפשר "סיור מקוצר" בין אוצרותיה האדריכליים של בולגריה.
לינה בעיר וליקו טרנובו | סיורים בווליקו טרנובו | מופע האורות של וליקו טרנובו
העיר העתיקה של ו ליקו טרנובו, בתים תלויים מעל הנהר (צילום: CC Cristian Iohan Ştefănescu)
מבט על מבצר צארבץ מעל העיר העתיקה של וליקו טרנובו,
ממרפסת הגג של מלון סטודיו - מלון 3 כוכבים מומלץ (Hotel Studio)
מלון סטודיו - פשוט אבל נקי, מרווח והנוף שווה הכל
המוזיאון האתנוגרפי הפתוח אֶטָארָה לפני שנחזור לעמק, נערוך ביקור מרתק באתר המוזיאון האתנוגרפי הפתוח אטארה (Etar Open-Air Ethnographic Museum), המציג את אורח החיים, המלאכות והמסחר בתקופת התחייה הלאומית הבולגרית. הכפר הקטן והמקסים, המשתרע על פני כ־70 דונם, כולל בתי מגורים, סדנאות ובתי מלאכה משוחזרים, המדגימים כיצד נראו החיים כאן לפני 150–200 שנה.
המוזיאון בנוי משני צדי נחל סיבק (Sivek), שמימיו מפעילים חלק ממתקני בעלי המלאכה, בהם טחנת קמח, מנסרות עץ, נפחייה ומתקנים מסורתיים נוספים. זהו מקום חביב במיוחד לשיטוט קצר ונעים, המעניק הצצה מרתקת לחיי היומיום בבולגריה של המאה ה־19. המוזיאון שוכן סמוך לרובע אטארה (Etara), באחת השכונות הדרומיות של העיר גברובו (Gabrovo), כ־8 ק"מ מדרום למרכז העיר.
המוזיאון הפתוח אטארה, החיים בכפר בתקופת התחייה הבולגרית (צילום: כרמית וייס)
מעבר ההרים שיפקה ומונומנט החירות
מכאן קצרה הדרך אל מעבר שיפקה (Shipka Pass), החוצה את ההרים בגובה 1,326 מ'. באזור זה התחוללו כמה מהקרבות המכריעים והעקובים מדם במלחמת רוסיה-טורקיה (1877-1878), שהובילה לשחרור בולגריה מהשלטון העות'מאני. מעט דרומית למעבר מתנשא מונומנט החירות (Freedom Monument) - מגדל אבן מרשים, שגובהו כ־32 מ', הניצב בראש גרם מדרגות רחב.
המונומנט, שנחנך בשנת 1934, מנציח את החיילים הרוסים והמתנדבים הבולגרים שנפלו בקרבות שיפקה ואת גבורתם של מגיני המעבר, שהצליחו להחזיק בו במשך חודשים ארוכים מול הצבא העות'מאני. כדי להגיע אל המגדל יש לטפס כ־200 מדרגות, אך המאמץ משתלם. מלמעלה נשקף נוף מרהיב של פסגות רכס הבלקן ועמק הוורדים. אם נשאר לכם עוד מעט אוויר, תוכלו להמשיך ולטפס בגרם המדרגות הפנימי של המגדל, שבו מוצגים פריטים ותערוכות המוקדשים למלחמת השחרור הבולגרית.
מעבר שיפקה, תותחים ממלחמת השחרור של בולגריה (צילום: Dennis G. Jarvis)
הכפר הכפר שיפקה (Shipka) שוכן על המורדות הדרומיים של הרי הבלקן, כ־13 ק"מ מדרום למעבר ההרים שיפקה, בפתחו של עמק הוורדים. בסביבת הכפר התגלו כמה מהקברים התראקיים המרשימים ביותר בבולגריה, ובהם קברו של שליט תראקי בן כ־2,400 שנה. אך האטרקציה האמיתית כאן היא הכנסייה הרוסית הקטנה והמקסימה, הבנויה על גבעה מעל הכפר.
כנסיית הזיכרון להולדת ישו (Memorial Church of the Nativity of Christ), הושלמה בשנת 1902 ונבנתה בסגנון רוסי מסורתי. היא מתהדרת בחמש כיפות זהב, ב־17 פעמונים ובאריחים צבעוניים שובי לב. בקריפטה של הכנסייה קבורים חיילים רוסים שנהרגו במלחמת רוסיה-טורקיה, וקירותיה מעוטרים בציורי קיר מרשימים. הכנסייה והמנזר שלצדה הם חלק בלתי נפרד מהזיכרון הלאומי הבולגרי. הם הוקמו כמונומנט תודה לחיילים הרוסים ולמתנדבים הבולגרים, שלחמו במלחמת רוסיה-טורקיה. בניית הכנסייה החלה בשנת 1896 והסתיימה שש שנים מאוחר יותר, במימון משותף של תורמים רוסים ובולגרים.
הכנסייה היפה בכפר שיפקה, תכנון וסגנון רוסי (צילום: כרמית וייס)
מלון שיפקה
עמק הוורדים - חגיגה בחודשי האביב
חודשי האביב - מאי ויוני, הם הזמן הטוב ביותר לבקר בעמק הוורדים, אז מתמלאים השדות בפריחה ובפועלים העוסקים בקטיף. בתחילת חודש יוני נערך כאן פסטיבל הוורדים, מהאירועים הססגוניים ביותר בבולגריה, שבמהלכו מתקיימים מצעדים חגיגיים ברחובות הערים קזנלאק (Kazanlak) וקרלובו (Karlovo), טקסי קטיף מסורתיים ובחירת מלכת הוורדים. מוזיאון הוורדים (Rose Museum) בעיר קזנלאק הוא היחיד בעולם המוקדש כולו לוורד השמן ולתעשיית שמן הוורדים הבולגרית, ומוצגים בו כלי זיקוק מסורתיים,כלי אחסון ושיווק של שמן ורדים ואלפי פריטים המתעדים את תרבות הוורדים של עמק הוורדים.
ורדים מזן דמשק בעמק הוורדים, עקטיף בחודשים מאי-יוני (צילום: Animsaj)
מלון ספא מומלץ בעמק הוורדים מלון הספא קינגס ואלי ( Kings' Valley Medical & Spa Hotel ) ממוקם בעיר קזנלאק בלב עמק הוורדים ו עמק המלכים התראקים (Valley of the Thracian Kings) . המלון מדורג ברמת 4 כוכבים וכולל חדרים גדולים ומפנקים, חלק מהם נגישים, סוויטות ענק עם 1-2 חדרי שינה, מתחם ספא ומים תרמיים מהגדולים בבולגריה, מספר בריכות פנימיות וחיצוניות, מסעדה מצוינת ושני ברים, ומרכז רפואי המציע טיפולי בריאות ושיקום המבוססים על מי המעיינות המינרליים המקומיים. הוא ממוקם ב מיקום מצוין לטיולים באזור, הידוע בקברי המלכים התראקים, בשדות הוורדים ובאתרים ארכאולוגיים.
כתבה על מלונות ספא בבולגריה
הטיול באזור זה של רכס הבלקן הוא חגיגה של טבע ונופים, אך זהו גם ביקור בעברה של בולגריה ובהיסטוריה המרתקת של תחייתה המחודשת. נגענו בו רק עם קצה המזלג, אף שיש עוד הרבה מה להעמיק ולהרחיב. * להבנה טובה יותר, מומלץ לקרוא את המאמר על תחנות בהיסטוריה של בולגריה ויהודי בולגריה.
לאן ממשיכים מכאן:
מעברו השני (הדרומי) של עמק הוורדים מומלץ לטייל בהרי רודופי, שהם בעלי אופי שונה לחלוטין (נמוכים, מיושבים ומיוערים יותר), מהם מומלץ להמשיך אל הרי פירין ו הרי רילה או לחזור אל סופיה.
טרויאן - מעבר ההרים, העיר והמנזר
מעבר ההרים טרויאן (Troyan Pass) הוא הנקודה הגבוהה ביותר (1,525 מ') שבה עובר כביש 35, המקשר את עמק הוורדים עם שיפוליו הצפוניים של רכס הבלקן. הכביש המטפס אל המעבר מדרום הוא כביש תלול ומפותל, העובר בין מצוקים מרשימים ויערות עבותים, ונחשב לאחד הכבישים הנופיים היפים בבולגריה. בסתיו מוסיפים צבעי השלכת ממד נוסף של יופי, והנסיעה בו הופכת לחגיגה של גווני ירוק, צהוב, כתום ואדום. על גבעה מעל מעבר טרויאן ניצבת קשת החירות (Arch of Freedom) - מונומנט מרשים המנציח את הלוחמים שנפלו במאבק לשחרור בולגריה מהשלטון העות'מאני.
העיירה טרויאן (Troyan), בהמשך הכביש צפונה, שוכנת לצד נהר בלי אוסם (Beli Osam) ולמרגלות הרי הבלקן. שמה נגזר מהדרך הרומית העתיקה ויה טראיאנה (Via Traiana), שחיברה בין אזור הדנובה לים האגאי. העיר מפורסמת בייצור קרמיקה מסורתית, וברחובותיה תוכלו למצוא חנויות וסדנאות המציעות כלי קרמיקה צבעוניים ועבודות יד מקומיות.
כ־9 ק"מ מדרום־מזרח לעיר נמצא מנזר טרויאן (Troyan Monastery), המנזר השלישי בגודלו בבולגריה. המהפכן וסיל לבסקי (Vasil Levski), ממנהיגי המאבק לשחרור בולגריה, מצא בו מקלט, והוא אף מסתיר חדר סודי שבו נהג להיפגש עם אנשי המחתרת. המנזר מפורסם גם בזכות האיקונה של "הבתולה בעלת שלוש הידיים" (Troeruchitsa) וציורי קיר מרשימים. אמנם הוא פחות מרשים ממנזרי רילה ובצ'קובו, אך לחובבי היסטוריה, אמנות ואדריכלות דתית הוא בהחלט מצדיק ביקור.
מנזר טרויאן, השלישי בגודלו בבולגריה (צילום: CC David Stanley)
אנדרטה לזכר ההתקוממות נגד השלטון העות'מני, מעבר ההרים שיפקה (צילום: כרמית וייס)
תכנון טיולים למדינות אירופה לחצו לרשימת היעדים » תכנון טיולים לצפון אמריקה לחצו לרשימת היעדים » קרוזים והפלגות נופש לחצו לרשימת היעדים »
העיירה קופריבשטיצה, קסם אלפיני למרגלות הרי הבלקן המושלגים שנראים באופק (צילום: כרמית וייס)
פסלו של טודור קאבלשקוב בעיירה קופריבשטיצה (צילום: Vislupus)
לינה בעיירה קופריבשטיצה | סיורים מודרכים בקופריבשטיצה
קאלופר - עיר הולדתו של הגיבור הלאומי נמשיך מזרחה אל העיירה קאלופר (Kalofer), עיר הולדתו של המשורר והמהפכן חריסטו בוטב (Hristo Botev), אחד הגיבורים הלאומיים החשובים ביותר של בולגריה, מדינה הנושאת על כפיים את גיבוריה. על שמו נקראת הפסגה הגבוהה ביותר בהרי הבלקן, פסגת בוטב (Botev), המתנשאת לגובה 2,376 מ' מצפון לעיירה.
חריסטו בוטב (1848–1876) נולד בקאלופר, אך לאחר שסיים את לימודיו היסודיים נשלח על ידי אביו, שהיה מורה, ללמוד בתיכון באודסה שברוסיה. שם הושפע עמוקות מרעיונותיהם של המשוררים וההוגים הליברלים הרוסים. עם שובו לקאלופר שימש כמורה, אך דעותיו המהפכניות הובילו אותו לשאת, בחגיגות יום הקדושים קיריל ומתודיוס, נאום חריף נגד השלטון העות'מאני ונגד הבולגרים העשירים ששיתפו עמו פעולה. בעקבות זאת נמלט לרומניה, שבה התרכזו גולים בולגרים רבים. בשנת 1876 שב לבולגריה בראש יחידת מתנדבים והצטרף למרד אפריל נגד השלטון העות'מאני. באותה שנה נהרג בקרב בהרי הבלקן והפך לאחד מסמליה הלאומיים של בולגריה.
במרכז קאלופר ניצבים מוזיאון ואנדרטה אדירת ממדים לזכרו של חריסטו בוטב. פסל גרניט מרשים מתנשא בראש גרם מדרגות רחב, ולצדו שלושה פסלים גדולים, המנציחים אירועים מכוננים בתולדות בולגריה: מרד אפריל בשנת 1876, מרד ספטמבר בשנת 1923, וכניסת הצבא האדום לבולגריה בשנת 1944.
רגע של היסטוריה...
♦ מרד ספטמבר - בתאריך 9 ביוני 1923 התחוללה בבולגריה הפיכה צבאית, שבמהלכה הופלה ממשלתו הנבחרת של אלכסנדר סטמבוליסקי. בעקבות ההפיכה פרץ ב־23 בספטמבר 1923 "מרד ספטמבר", בהנהגת המפלגה הקומוניסטית הבולגרית ובתמיכת כוחות שמאל נוספים. המרד דוכא ביד קשה והותיר צלקת עמוקה בחברה הבולגרית.
♦ ב־9 בספטמבר 1944 נכנס הצבא האדום לבולגריה, ובאותו יום התחוללה הפיכה שהפילה את הממשלה הפרו־גרמנית. בולגריה, ששמרה על ריבונותה לאורך המלחמה ולא נכבשה בידי גרמניה הנאצית, עברה בהדרגה לשלטון קומוניסטי שנמשך עד 1989. עבור יהודי בולגריה סימלו אירועי 1944 את סיומו של שלטון אנטישמי ופרו־נאצי, בעוד שעבור הבולגרים עצמם הייתה זו תחילתה של תקופה קומוניסטית חדשה.
שלושת הפסלים לזכר מלחמות השיחרור של בולגריה (צילום: Ttaanya)
הפארק הלאומי של מרכז הבלקן קאלופר היא אחת מנקודות המוצא הפופולריות לטיולים בפארק הלאומי מרכז הבלקן (Central Balkan National Park). בעיירה יש מספר מסעדות ו היצע של בתי מלון קטנים ובתי הארחה משפחתיים. הפארק משתרע על החלק הגבוה ביותר של רכס הבלקן (בבולגרית: סטארה פלאנינה, שפירושו "ההר העתיק"). בתחומיו נמצאים כמה אתרים בעלי תואר "הכי": פסגת בוטב (Botev), הפסגה הגבוהה ביותר בהרי הבלקן (2,376 מ'), מפל ראיסקוטו פרסקאלו (Raiskoto Praskalo), המפל הגבוה ביותר בבולגריה ובחצי האי הבלקני (124.5 מ') , וכן המערה העמוקה ביותר בבולגריה.
לינה בעיירה קאלופר
♦ המסלול אל הנהר הלבן (Byala Reka) הוא מסלול מעגלי קל, המתחיל כ־5 ק"מ ממרכז העיירה ואורך כ־1.5–2 שעות. השביל, המצויד בגשרוני עץ, מרפסות תצפית ושלטי הסבר על הטבע המקומי, פתוח בדרך כלל מאפריל עד אוקטובר.
♦ מסלול נוסף, מאתגר יותר, יוצא מקאלופר אל בקתת ראי (Rai Hut), הממוקמת למרגלות מפל ראיסקוטו פרסקאלו. מיטיבי לכת יכולים להמשיך מכאן ולטפס אל פסגת בוטב.
תכנון טיולים למדינות אירופה לחצו לרשימת היעדים »
תכנון טיולים לצפון אמריקה לחצו לרשימת היעדים »
קרוזים והפלגות נופש לחצו לרשימת היעדים »
טרויאן - מעבר ההרים, העיר והמנזר
מעבר ההרים טרויאן (Troyan Pass) הוא הנקודה הגבוהה ביותר (1,525 מ') בה עובר כביש 35, המקשר את העמק עם שיפוליו הצפוניים של רכס הבלקן. הכביש המטפס אל המעבר תלול ומפותל, עובר בין מצוקים מרשימים ויערות עבותים, ונחשב לאחד הכבישים הנופיים היפים בבולגריה. בסתיו מוסיפים צבעי השלכת ממד נוסף של יופי, והנסיעה בו הופכת לחגיגה של גווני ירוק, צהוב, כתום ואדום. על גבעה מעל מעבר טרויאן ניצבת קשת החירות (Arch of Freedom) - מונומנט מרשים המנציח את הלוחמים שנפלו במאבק לשחרור בולגריה מהשלטון העות'מאני.
העיירה טרויאן (Troyan), בהמשך הכביש צפונה, שוכנת לצד נהר בלי אוסם (Beli Osam) ולמרגלות הרי הבלקן. שמה נגזר מהדרך הרומית העתיקה ויה טראיאנה (Via Traiana), שחיברה בין אזור הדנובה לים האגאי. העיר מפורסמת בייצור קרמיקה מסורתית, וברחובותיה תוכלו למצוא חנויות וסדנאות המציעות כלי קרמיקה צבעוניים ועבודות יד מקומיות.
כ־9 ק"מ מדרום־מזרח לעיר נמצא מנזר טרויאן (Troyan Monastery), המנזר השלישי בגודלו בבולגריה. המהפכן וסיל לבסקי (Vasil Levski), ממנהיגי המאבק לשחרור בולגריה, מצא בו מקלט, והוא אף מסתיר חדר סודי שבו נהג להיפגש עם אנשי המחתרת. המנזר מפורסם גם בזכות האיקונה של "הבתולה בעלת שלוש הידיים" (Troeruchitsa) וציורי קיר מרשימים. אמנם הוא פחות מרשים ממנזרי רילה ובצ'קובו, אך לחובבי היסטוריה, אמנות ואדריכלות דתית הוא בהחלט מצדיק ביקור.
וליקו טרנובו - בירת בולגריה הראשונה
העיר המקסימה וליקו טרנובו ( Veliko Tarnovo ) , ממוקמת מעברו השני - הצפוני - של רכס הרי הבלקן. העיר, השוכנת על גדות נהר יאנטרה (Yantra), נחשבת לאחת הערים היפות והחשובות ביותר בבולגריה. היא הייתה בירתה של האימפריה הבולגרית השנייה (1185–1393) ומילאה תפקיד מרכזי בהיסטוריה, בתרבות ובתחייה הלאומית של המדינה.
סמלה הבולט הוא מבצר צארבץ (Tsarevets), המתנשא על גבעה מוקפת נהר ומממחיש היטב את עוצמתה של הממלכה הבולגרית בימי הביניים. הליכה לאורך חומת המבצר מאפשרת תצפיות נהדרות על בתי העיר העתיקה. כיום משלבת וליקו טרנובו היסטוריה מרתקת עם אווירה צעירה ותוססת, בזכות האוניברסיטה הגדולה שבה, רחובותיה הציוריים, בתי האבן התלויים על מדרונות הגבעות, הגלריות, בתי הקפה והמסעדות הרבות, והיא נחשבת לאחד היעדים התיירותיים המרתקים ביותר בבולגריה.
עוד מומלץ לבקר ברובע האומנים (Samovodska Charshia), לשוטט ברחובות התלויים מעל הנהר ולחזות המופע האור-קולי במבצר, המתקיים בסופי השבוע של הקיץ (מאי-ספטמבר). פארק המיניאטורות מיני בולגריה (Mini Bulgaria), המציג דגמים של האתרים ההיסטוריים והדתיים החשובים במדינה, מאפשר "סיור מקוצר" בין אוצרותיה האדריכליים של בולגריה.
לינה בעיר וליקו טרנובו | סיורים בווליקו טרנובו | מופע האורות של וליקו טרנובו
חריסטו בוטב (1848–1876) נולד בקאלופר, אך לאחר שסיים את לימודיו היסודיים נשלח על ידי אביו, שהיה מורה, ללמוד בתיכון באודסה שברוסיה. שם הושפע עמוקות מרעיונותיהם של המשוררים וההוגים הליברלים הרוסים. עם שובו לקאלופר שימש כמורה, אך דעותיו המהפכניות הובילו אותו לשאת, בחגיגות יום הקדושים קיריל ומתודיוס, נאום חריף נגד השלטון העות'מאני ונגד הבולגרים העשירים ששיתפו עמו פעולה. בעקבות זאת נמלט לרומניה, שבה התרכזו גולים בולגרים רבים. בשנת 1876 שב לבולגריה בראש יחידת מתנדבים והצטרף למרד אפריל נגד השלטון העות'מאני. באותה שנה נהרג בקרב בהרי הבלקן והפך לאחד מסמליה הלאומיים של בולגריה.
במרכז קאלופר ניצבים מוזיאון ואנדרטה אדירת ממדים לזכרו של חריסטו בוטב. פסל גרניט מרשים מתנשא בראש גרם מדרגות רחב, ולצדו שלושה פסלים גדולים, המנציחים אירועים מכוננים בתולדות בולגריה: מרד אפריל בשנת 1876, מרד ספטמבר בשנת 1923, וכניסת הצבא האדום לבולגריה בשנת 1944.
רגע של היסטוריה...
♦ מרד ספטמבר - בתאריך 9 ביוני 1923 התחוללה בבולגריה הפיכה צבאית, שבמהלכה הופלה ממשלתו הנבחרת של אלכסנדר סטמבוליסקי. בעקבות ההפיכה פרץ ב־23 בספטמבר 1923 "מרד ספטמבר", בהנהגת המפלגה הקומוניסטית הבולגרית ובתמיכת כוחות שמאל נוספים. המרד דוכא ביד קשה והותיר צלקת עמוקה בחברה הבולגרית.
♦ מרד ספטמבר - בתאריך 9 ביוני 1923 התחוללה בבולגריה הפיכה צבאית, שבמהלכה הופלה ממשלתו הנבחרת של אלכסנדר סטמבוליסקי. בעקבות ההפיכה פרץ ב־23 בספטמבר 1923 "מרד ספטמבר", בהנהגת המפלגה הקומוניסטית הבולגרית ובתמיכת כוחות שמאל נוספים. המרד דוכא ביד קשה והותיר צלקת עמוקה בחברה הבולגרית.
♦ ב־9 בספטמבר 1944 נכנס הצבא האדום לבולגריה, ובאותו יום התחוללה הפיכה שהפילה את הממשלה הפרו־גרמנית. בולגריה, ששמרה על ריבונותה לאורך המלחמה ולא נכבשה בידי גרמניה הנאצית, עברה בהדרגה לשלטון קומוניסטי שנמשך עד 1989. עבור יהודי בולגריה סימלו אירועי 1944 את סיומו של שלטון אנטישמי ופרו־נאצי, בעוד שעבור הבולגרים עצמם הייתה זו תחילתה של תקופה קומוניסטית חדשה.
הפארק הלאומי של מרכז הבלקן קאלופר היא אחת מנקודות המוצא הפופולריות לטיולים בפארק הלאומי מרכז הבלקן (Central Balkan National Park). בעיירה יש מספר מסעדות ו היצע של בתי מלון קטנים ובתי הארחה משפחתיים. הפארק משתרע על החלק הגבוה ביותר של רכס הבלקן (בבולגרית: סטארה פלאנינה, שפירושו "ההר העתיק"). בתחומיו נמצאים כמה אתרים בעלי תואר "הכי": פסגת בוטב (Botev), הפסגה הגבוהה ביותר בהרי הבלקן (2,376 מ'), מפל ראיסקוטו פרסקאלו (Raiskoto Praskalo), המפל הגבוה ביותר בבולגריה ובחצי האי הבלקני (124.5 מ') , וכן המערה העמוקה ביותר בבולגריה.
לינה בעיירה קאלופר
♦ המסלול אל הנהר הלבן (Byala Reka) הוא מסלול מעגלי קל, המתחיל כ־5 ק"מ ממרכז העיירה ואורך כ־1.5–2 שעות. השביל, המצויד בגשרוני עץ, מרפסות תצפית ושלטי הסבר על הטבע המקומי, פתוח בדרך כלל מאפריל עד אוקטובר.
♦ מסלול נוסף, מאתגר יותר, יוצא מקאלופר אל בקתת ראי (Rai Hut), הממוקמת למרגלות מפל ראיסקוטו פרסקאלו. מיטיבי לכת יכולים להמשיך מכאן ולטפס אל פסגת בוטב.
♦
♦
תכנון טיולים למדינות אירופה לחצו לרשימת היעדים » תכנון טיולים לצפון אמריקה לחצו לרשימת היעדים » קרוזים והפלגות נופש לחצו לרשימת היעדים »
טרויאן - מעבר ההרים, העיר והמנזר
מעבר ההרים טרויאן (Troyan Pass) הוא הנקודה הגבוהה ביותר (1,525 מ') בה עובר כביש 35, המקשר את העמק עם שיפוליו הצפוניים של רכס הבלקן. הכביש המטפס אל המעבר תלול ומפותל, עובר בין מצוקים מרשימים ויערות עבותים, ונחשב לאחד הכבישים הנופיים היפים בבולגריה. בסתיו מוסיפים צבעי השלכת ממד נוסף של יופי, והנסיעה בו הופכת לחגיגה של גווני ירוק, צהוב, כתום ואדום. על גבעה מעל מעבר טרויאן ניצבת קשת החירות (Arch of Freedom) - מונומנט מרשים המנציח את הלוחמים שנפלו במאבק לשחרור בולגריה מהשלטון העות'מאני.
העיירה טרויאן (Troyan), בהמשך הכביש צפונה, שוכנת לצד נהר בלי אוסם (Beli Osam) ולמרגלות הרי הבלקן. שמה נגזר מהדרך הרומית העתיקה ויה טראיאנה (Via Traiana), שחיברה בין אזור הדנובה לים האגאי. העיר מפורסמת בייצור קרמיקה מסורתית, וברחובותיה תוכלו למצוא חנויות וסדנאות המציעות כלי קרמיקה צבעוניים ועבודות יד מקומיות.
כ־9 ק"מ מדרום־מזרח לעיר נמצא מנזר טרויאן (Troyan Monastery), המנזר השלישי בגודלו בבולגריה. המהפכן וסיל לבסקי (Vasil Levski), ממנהיגי המאבק לשחרור בולגריה, מצא בו מקלט, והוא אף מסתיר חדר סודי שבו נהג להיפגש עם אנשי המחתרת. המנזר מפורסם גם בזכות האיקונה של "הבתולה בעלת שלוש הידיים" (Troeruchitsa) וציורי קיר מרשימים. אמנם הוא פחות מרשים ממנזרי רילה ובצ'קובו, אך לחובבי היסטוריה, אמנות ואדריכלות דתית הוא בהחלט מצדיק ביקור.
העיירה טרויאן (Troyan), בהמשך הכביש צפונה, שוכנת לצד נהר בלי אוסם (Beli Osam) ולמרגלות הרי הבלקן. שמה נגזר מהדרך הרומית העתיקה ויה טראיאנה (Via Traiana), שחיברה בין אזור הדנובה לים האגאי. העיר מפורסמת בייצור קרמיקה מסורתית, וברחובותיה תוכלו למצוא חנויות וסדנאות המציעות כלי קרמיקה צבעוניים ועבודות יד מקומיות.
כ־9 ק"מ מדרום־מזרח לעיר נמצא מנזר טרויאן (Troyan Monastery), המנזר השלישי בגודלו בבולגריה. המהפכן וסיל לבסקי (Vasil Levski), ממנהיגי המאבק לשחרור בולגריה, מצא בו מקלט, והוא אף מסתיר חדר סודי שבו נהג להיפגש עם אנשי המחתרת. המנזר מפורסם גם בזכות האיקונה של "הבתולה בעלת שלוש הידיים" (Troeruchitsa) וציורי קיר מרשימים. אמנם הוא פחות מרשים ממנזרי רילה ובצ'קובו, אך לחובבי היסטוריה, אמנות ואדריכלות דתית הוא בהחלט מצדיק ביקור.
סמלה הבולט הוא מבצר צארבץ (Tsarevets), המתנשא על גבעה מוקפת נהר ומממחיש היטב את עוצמתה של הממלכה הבולגרית בימי הביניים. הליכה לאורך חומת המבצר מאפשרת תצפיות נהדרות על בתי העיר העתיקה. כיום משלבת וליקו טרנובו היסטוריה מרתקת עם אווירה צעירה ותוססת, בזכות האוניברסיטה הגדולה שבה, רחובותיה הציוריים, בתי האבן התלויים על מדרונות הגבעות, הגלריות, בתי הקפה והמסעדות הרבות, והיא נחשבת לאחד היעדים התיירותיים המרתקים ביותר בבולגריה.
עוד מומלץ לבקר ברובע האומנים (Samovodska Charshia), לשוטט ברחובות התלויים מעל הנהר ולחזות המופע האור-קולי במבצר, המתקיים בסופי השבוע של הקיץ (מאי-ספטמבר). פארק המיניאטורות מיני בולגריה (Mini Bulgaria), המציג דגמים של האתרים ההיסטוריים והדתיים החשובים במדינה, מאפשר "סיור מקוצר" בין אוצרותיה האדריכליים של בולגריה.
מבט על מבצר צארבץ מעל העיר העתיקה של וליקו טרנובו,
ממרפסת הגג של מלון סטודיו - מלון 3 כוכבים מומלץ (Hotel Studio)
מלון סטודיו - פשוט אבל נקי, מרווח והנוף שווה הכל
המוזיאון האתנוגרפי הפתוח אֶטָארָה לפני שנחזור לעמק, נערוך ביקור מרתק באתר המוזיאון האתנוגרפי הפתוח אטארה (Etar Open-Air Ethnographic Museum), המציג את אורח החיים, המלאכות והמסחר בתקופת התחייה הלאומית הבולגרית. הכפר הקטן והמקסים, המשתרע על פני כ־70 דונם, כולל בתי מגורים, סדנאות ובתי מלאכה משוחזרים, המדגימים כיצד נראו החיים כאן לפני 150–200 שנה.
המוזיאון בנוי משני צדי נחל סיבק (Sivek), שמימיו מפעילים חלק ממתקני בעלי המלאכה, בהם טחנת קמח, מנסרות עץ, נפחייה ומתקנים מסורתיים נוספים. זהו מקום חביב במיוחד לשיטוט קצר ונעים, המעניק הצצה מרתקת לחיי היומיום בבולגריה של המאה ה־19. המוזיאון שוכן סמוך לרובע אטארה (Etara), באחת השכונות הדרומיות של העיר גברובו (Gabrovo), כ־8 ק"מ מדרום למרכז העיר.
המוזיאון הפתוח אטארה, החיים בכפר בתקופת התחייה הבולגרית (צילום: כרמית וייס)
המוזיאון בנוי משני צדי נחל סיבק (Sivek), שמימיו מפעילים חלק ממתקני בעלי המלאכה, בהם טחנת קמח, מנסרות עץ, נפחייה ומתקנים מסורתיים נוספים. זהו מקום חביב במיוחד לשיטוט קצר ונעים, המעניק הצצה מרתקת לחיי היומיום בבולגריה של המאה ה־19. המוזיאון שוכן סמוך לרובע אטארה (Etara), באחת השכונות הדרומיות של העיר גברובו (Gabrovo), כ־8 ק"מ מדרום למרכז העיר.
מעבר ההרים שיפקה ומונומנט החירות
מכאן קצרה הדרך אל מעבר שיפקה (Shipka Pass), החוצה את ההרים בגובה 1,326 מ'. באזור זה התחוללו כמה מהקרבות המכריעים והעקובים מדם במלחמת רוסיה-טורקיה (1877-1878), שהובילה לשחרור בולגריה מהשלטון העות'מאני. מעט דרומית למעבר מתנשא מונומנט החירות (Freedom Monument) - מגדל אבן מרשים, שגובהו כ־32 מ', הניצב בראש גרם מדרגות רחב.
המונומנט, שנחנך בשנת 1934, מנציח את החיילים הרוסים והמתנדבים הבולגרים שנפלו בקרבות שיפקה ואת גבורתם של מגיני המעבר, שהצליחו להחזיק בו במשך חודשים ארוכים מול הצבא העות'מאני. כדי להגיע אל המגדל יש לטפס כ־200 מדרגות, אך המאמץ משתלם. מלמעלה נשקף נוף מרהיב של פסגות רכס הבלקן ועמק הוורדים. אם נשאר לכם עוד מעט אוויר, תוכלו להמשיך ולטפס בגרם המדרגות הפנימי של המגדל, שבו מוצגים פריטים ותערוכות המוקדשים למלחמת השחרור הבולגרית.
מעבר שיפקה, תותחים ממלחמת השחרור של בולגריה (צילום: Dennis G. Jarvis)
הכפר הכפר שיפקה (Shipka) שוכן על המורדות הדרומיים של הרי הבלקן, כ־13 ק"מ מדרום למעבר ההרים שיפקה, בפתחו של עמק הוורדים. בסביבת הכפר התגלו כמה מהקברים התראקיים המרשימים ביותר בבולגריה, ובהם קברו של שליט תראקי בן כ־2,400 שנה. אך האטרקציה האמיתית כאן היא הכנסייה הרוסית הקטנה והמקסימה, הבנויה על גבעה מעל הכפר.
כנסיית הזיכרון להולדת ישו (Memorial Church of the Nativity of Christ), הושלמה בשנת 1902 ונבנתה בסגנון רוסי מסורתי. היא מתהדרת בחמש כיפות זהב, ב־17 פעמונים ובאריחים צבעוניים שובי לב. בקריפטה של הכנסייה קבורים חיילים רוסים שנהרגו במלחמת רוסיה-טורקיה, וקירותיה מעוטרים בציורי קיר מרשימים. הכנסייה והמנזר שלצדה הם חלק בלתי נפרד מהזיכרון הלאומי הבולגרי. הם הוקמו כמונומנט תודה לחיילים הרוסים ולמתנדבים הבולגרים, שלחמו במלחמת רוסיה-טורקיה. בניית הכנסייה החלה בשנת 1896 והסתיימה שש שנים מאוחר יותר, במימון משותף של תורמים רוסים ובולגרים.
הכנסייה היפה בכפר שיפקה, תכנון וסגנון רוסי (צילום: כרמית וייס)
מלון שיפקה
עמק הוורדים - חגיגה בחודשי האביב
חודשי האביב - מאי ויוני, הם הזמן הטוב ביותר לבקר בעמק הוורדים, אז מתמלאים השדות בפריחה ובפועלים העוסקים בקטיף. בתחילת חודש יוני נערך כאן פסטיבל הוורדים, מהאירועים הססגוניים ביותר בבולגריה, שבמהלכו מתקיימים מצעדים חגיגיים ברחובות הערים קזנלאק (Kazanlak) וקרלובו (Karlovo), טקסי קטיף מסורתיים ובחירת מלכת הוורדים. מוזיאון הוורדים (Rose Museum) בעיר קזנלאק הוא היחיד בעולם המוקדש כולו לוורד השמן ולתעשיית שמן הוורדים הבולגרית, ומוצגים בו כלי זיקוק מסורתיים,כלי אחסון ושיווק של שמן ורדים ואלפי פריטים המתעדים את תרבות הוורדים של עמק הוורדים.
ורדים מזן דמשק בעמק הוורדים, עקטיף בחודשים מאי-יוני (צילום: Animsaj)
מלון ספא מומלץ בעמק הוורדים מלון הספא קינגס ואלי ( Kings' Valley Medical & Spa Hotel ) ממוקם בעיר קזנלאק בלב עמק הוורדים ו עמק המלכים התראקים (Valley of the Thracian Kings) . המלון מדורג ברמת 4 כוכבים וכולל חדרים גדולים ומפנקים, חלק מהם נגישים, סוויטות ענק עם 1-2 חדרי שינה, מתחם ספא ומים תרמיים מהגדולים בבולגריה, מספר בריכות פנימיות וחיצוניות, מסעדה מצוינת ושני ברים, ומרכז רפואי המציע טיפולי בריאות ושיקום המבוססים על מי המעיינות המינרליים המקומיים. הוא ממוקם ב מיקום מצוין לטיולים באזור, הידוע בקברי המלכים התראקים, בשדות הוורדים ובאתרים ארכאולוגיים.
כתבה על מלונות ספא בבולגריה
הטיול באזור זה של רכס הבלקן הוא חגיגה של טבע ונופים, אך זהו גם ביקור בעברה של בולגריה ובהיסטוריה המרתקת של תחייתה המחודשת. נגענו בו רק עם קצה המזלג, אף שיש עוד הרבה מה להעמיק ולהרחיב. * להבנה טובה יותר, מומלץ לקרוא את המאמר על תחנות בהיסטוריה של בולגריה ויהודי בולגריה.
לאן ממשיכים מכאן:
מעברו השני (הדרומי) של עמק הוורדים מומלץ לטייל בהרי רודופי, שהם בעלי אופי שונה לחלוטין (נמוכים, מיושבים ומיוערים יותר), מהם מומלץ להמשיך אל הרי פירין ו הרי רילה או לחזור אל סופיה.
המונומנט, שנחנך בשנת 1934, מנציח את החיילים הרוסים והמתנדבים הבולגרים שנפלו בקרבות שיפקה ואת גבורתם של מגיני המעבר, שהצליחו להחזיק בו במשך חודשים ארוכים מול הצבא העות'מאני. כדי להגיע אל המגדל יש לטפס כ־200 מדרגות, אך המאמץ משתלם. מלמעלה נשקף נוף מרהיב של פסגות רכס הבלקן ועמק הוורדים. אם נשאר לכם עוד מעט אוויר, תוכלו להמשיך ולטפס בגרם המדרגות הפנימי של המגדל, שבו מוצגים פריטים ותערוכות המוקדשים למלחמת השחרור הבולגרית.
כנסיית הזיכרון להולדת ישו (Memorial Church of the Nativity of Christ), הושלמה בשנת 1902 ונבנתה בסגנון רוסי מסורתי. היא מתהדרת בחמש כיפות זהב, ב־17 פעמונים ובאריחים צבעוניים שובי לב. בקריפטה של הכנסייה קבורים חיילים רוסים שנהרגו במלחמת רוסיה-טורקיה, וקירותיה מעוטרים בציורי קיר מרשימים. הכנסייה והמנזר שלצדה הם חלק בלתי נפרד מהזיכרון הלאומי הבולגרי. הם הוקמו כמונומנט תודה לחיילים הרוסים ולמתנדבים הבולגרים, שלחמו במלחמת רוסיה-טורקיה. בניית הכנסייה החלה בשנת 1896 והסתיימה שש שנים מאוחר יותר, במימון משותף של תורמים רוסים ובולגרים.
עמק הוורדים - חגיגה בחודשי האביב
חודשי האביב - מאי ויוני, הם הזמן הטוב ביותר לבקר בעמק הוורדים, אז מתמלאים השדות בפריחה ובפועלים העוסקים בקטיף. בתחילת חודש יוני נערך כאן פסטיבל הוורדים, מהאירועים הססגוניים ביותר בבולגריה, שבמהלכו מתקיימים מצעדים חגיגיים ברחובות הערים קזנלאק (Kazanlak) וקרלובו (Karlovo), טקסי קטיף מסורתיים ובחירת מלכת הוורדים. מוזיאון הוורדים (Rose Museum) בעיר קזנלאק הוא היחיד בעולם המוקדש כולו לוורד השמן ולתעשיית שמן הוורדים הבולגרית, ומוצגים בו כלי זיקוק מסורתיים,כלי אחסון ושיווק של שמן ורדים ואלפי פריטים המתעדים את תרבות הוורדים של עמק הוורדים.
ורדים מזן דמשק בעמק הוורדים, עקטיף בחודשים מאי-יוני (צילום: Animsaj)
מלון ספא מומלץ בעמק הוורדים מלון הספא קינגס ואלי ( Kings' Valley Medical & Spa Hotel ) ממוקם בעיר קזנלאק בלב עמק הוורדים ו עמק המלכים התראקים (Valley of the Thracian Kings) . המלון מדורג ברמת 4 כוכבים וכולל חדרים גדולים ומפנקים, חלק מהם נגישים, סוויטות ענק עם 1-2 חדרי שינה, מתחם ספא ומים תרמיים מהגדולים בבולגריה, מספר בריכות פנימיות וחיצוניות, מסעדה מצוינת ושני ברים, ומרכז רפואי המציע טיפולי בריאות ושיקום המבוססים על מי המעיינות המינרליים המקומיים. הוא ממוקם ב מיקום מצוין לטיולים באזור, הידוע בקברי המלכים התראקים, בשדות הוורדים ובאתרים ארכאולוגיים.
כתבה על מלונות ספא בבולגריה
חודשי האביב - מאי ויוני, הם הזמן הטוב ביותר לבקר בעמק הוורדים, אז מתמלאים השדות בפריחה ובפועלים העוסקים בקטיף. בתחילת חודש יוני נערך כאן פסטיבל הוורדים, מהאירועים הססגוניים ביותר בבולגריה, שבמהלכו מתקיימים מצעדים חגיגיים ברחובות הערים קזנלאק (Kazanlak) וקרלובו (Karlovo), טקסי קטיף מסורתיים ובחירת מלכת הוורדים. מוזיאון הוורדים (Rose Museum) בעיר קזנלאק הוא היחיד בעולם המוקדש כולו לוורד השמן ולתעשיית שמן הוורדים הבולגרית, ומוצגים בו כלי זיקוק מסורתיים,כלי אחסון ושיווק של שמן ורדים ואלפי פריטים המתעדים את תרבות הוורדים של עמק הוורדים.
מלון ספא מומלץ בעמק הוורדים מלון הספא קינגס ואלי ( Kings' Valley Medical & Spa Hotel ) ממוקם בעיר קזנלאק בלב עמק הוורדים ו עמק המלכים התראקים (Valley of the Thracian Kings) . המלון מדורג ברמת 4 כוכבים וכולל חדרים גדולים ומפנקים, חלק מהם נגישים, סוויטות ענק עם 1-2 חדרי שינה, מתחם ספא ומים תרמיים מהגדולים בבולגריה, מספר בריכות פנימיות וחיצוניות, מסעדה מצוינת ושני ברים, ומרכז רפואי המציע טיפולי בריאות ושיקום המבוססים על מי המעיינות המינרליים המקומיים. הוא ממוקם ב מיקום מצוין לטיולים באזור, הידוע בקברי המלכים התראקים, בשדות הוורדים ובאתרים ארכאולוגיים.
כתבה על מלונות ספא בבולגריה
לאן ממשיכים מכאן:
מעברו השני (הדרומי) של עמק הוורדים מומלץ לטייל בהרי רודופי, שהם בעלי אופי שונה לחלוטין (נמוכים, מיושבים ומיוערים יותר), מהם מומלץ להמשיך אל הרי פירין ו הרי רילה או לחזור אל סופיה.
טרויאן - מעבר ההרים, העיר והמנזר
מעבר ההרים טרויאן (Troyan Pass) הוא הנקודה הגבוהה ביותר (1,525 מ') שבה עובר כביש 35, המקשר את עמק הוורדים עם שיפוליו הצפוניים של רכס הבלקן. הכביש המטפס אל המעבר מדרום הוא כביש תלול ומפותל, העובר בין מצוקים מרשימים ויערות עבותים, ונחשב לאחד הכבישים הנופיים היפים בבולגריה. בסתיו מוסיפים צבעי השלכת ממד נוסף של יופי, והנסיעה בו הופכת לחגיגה של גווני ירוק, צהוב, כתום ואדום. על גבעה מעל מעבר טרויאן ניצבת קשת החירות (Arch of Freedom) - מונומנט מרשים המנציח את הלוחמים שנפלו במאבק לשחרור בולגריה מהשלטון העות'מאני.
העיירה טרויאן (Troyan), בהמשך הכביש צפונה, שוכנת לצד נהר בלי אוסם (Beli Osam) ולמרגלות הרי הבלקן. שמה נגזר מהדרך הרומית העתיקה ויה טראיאנה (Via Traiana), שחיברה בין אזור הדנובה לים האגאי. העיר מפורסמת בייצור קרמיקה מסורתית, וברחובותיה תוכלו למצוא חנויות וסדנאות המציעות כלי קרמיקה צבעוניים ועבודות יד מקומיות.
כ־9 ק"מ מדרום־מזרח לעיר נמצא מנזר טרויאן (Troyan Monastery), המנזר השלישי בגודלו בבולגריה. המהפכן וסיל לבסקי (Vasil Levski), ממנהיגי המאבק לשחרור בולגריה, מצא בו מקלט, והוא אף מסתיר חדר סודי שבו נהג להיפגש עם אנשי המחתרת. המנזר מפורסם גם בזכות האיקונה של "הבתולה בעלת שלוש הידיים" (Troeruchitsa) וציורי קיר מרשימים. אמנם הוא פחות מרשים ממנזרי רילה ובצ'קובו, אך לחובבי היסטוריה, אמנות ואדריכלות דתית הוא בהחלט מצדיק ביקור.
מנזר טרויאן, השלישי בגודלו בבולגריה (צילום: CC David Stanley)
העיירה טרויאן (Troyan), בהמשך הכביש צפונה, שוכנת לצד נהר בלי אוסם (Beli Osam) ולמרגלות הרי הבלקן. שמה נגזר מהדרך הרומית העתיקה ויה טראיאנה (Via Traiana), שחיברה בין אזור הדנובה לים האגאי. העיר מפורסמת בייצור קרמיקה מסורתית, וברחובותיה תוכלו למצוא חנויות וסדנאות המציעות כלי קרמיקה צבעוניים ועבודות יד מקומיות.
כ־9 ק"מ מדרום־מזרח לעיר נמצא מנזר טרויאן (Troyan Monastery), המנזר השלישי בגודלו בבולגריה. המהפכן וסיל לבסקי (Vasil Levski), ממנהיגי המאבק לשחרור בולגריה, מצא בו מקלט, והוא אף מסתיר חדר סודי שבו נהג להיפגש עם אנשי המחתרת. המנזר מפורסם גם בזכות האיקונה של "הבתולה בעלת שלוש הידיים" (Troeruchitsa) וציורי קיר מרשימים. אמנם הוא פחות מרשים ממנזרי רילה ובצ'קובו, אך לחובבי היסטוריה, אמנות ואדריכלות דתית הוא בהחלט מצדיק ביקור.
מנזר טרויאן, השלישי בגודלו בבולגריה (צילום: CC David Stanley)
 |
אודות הכותבת
כרמית וייס (Carmit Weiss) מנסה להעביר את אהבתה לנופים דרך הצילום והכתיבה, אותם הפכה מתחביב למקצוע, מנהלת אתר Gotravel ואחת הכותבות המרכזיות בו. טעמה את כל היבשות והרחיקה אפילו עד אנטארקטיקה, ולא קיים מקום שהיא לא חולמת לחזור אליו שוב. בעלת ניסיון רב בתכנון טיולים, גולשת סקי ואמא לארבעה "הכי יפים בעולם".
|
כרמית עונה לשאלותיכם בפורום מומחי תיירות
