שייט לאנטארקטיקה – תיירות חמה ביבשת הקפואה
מאת : רונן רז
שייט לאנטארקטיקה, על סלעיה וקרחוני העד שבה, לוקח אותנו אל היא היבשת הרביעית בגודלה בעולם, גדולה מאירופה ומאוסטרליה, ושוררים בה תנאי קור קיצוניים. כיפת קרח עבה מכסה את כל היבשת, אשר בשיאה, בלב היבשת, היא מגיעה לעובי של 5,000 מטר. הטמפרטורה הקרה ביותר, אשר נמדדה בחורף בלב היבשת, הגיעה עד 88 מעלות צלסיוס מתחת לאפס.
גילוי היבשת וחלוץ ההפלגות לאנטארקטיקה
רק לפני פחות ממאה שנים, אחרי מאמצים רבים, הצליח האדם להגיע אל הקוטב הדרומי, הנמצא ביבשת אנטארקטיקה (Antarctica). היה זה רואלד אמונדסן, הנורבגי, בשנת 1911, האדם הראשון שהצליח להגיע ולשוב מן הקוטב הדרומי. מסביב נפלו חללים רבים. חודש לאחר מכן הגיע אל הקוטב הבריטי רוברט סקוט ועמו ארבעה מלווים, שהתאכזבו לגלות שהשיגו אותם. במסע ההישרדות שלהם בחזרה אל החוף נספו כולם.
ארנסט שקלטון, אף הוא בריטי, החל בסוף שנת 1914 במסע לחציית הקוטב הדרומי מצפון לדרום, וספינת המפרשים שלו נתקעה בקרח מול חופי אנטארקטיקה. שנה וחצי נסחפו הוא ואנשיו עם הקרח הנדחס, עד שספינתם התפרקה. הם המשיכו לצוף על גושי קרח וסירות הצלה, עד שהגיעו אל איי דרום האוקיינוס, ומשם חולצו לבסוף בידי ציידי לווייתנים. היה זה אחד ממסעות ההישרדות המרתקים ביותר שנעשו אי פעם. צוות של שלושה אנשים, שהיה אמור להכין להם נקודות מזון בתחנות על פני היבשת, מעולם לא חזר משם.
[*] אנטארקטיקה היא היבשת החמישית בגודלה בעולם, אם סופרים את אמריקה, הצפונית והדרומית, כשתי יבשות נפרדות.
כתבה על הפלגות לאנטארקטיקה | כל הכתבות על אנטארקטיקה
נראה לכם שפינגווינים אוהבים להתראיין? (צילום: CC Christopher Michel)
תיירות באנטארקטיקה
כמאה שנים לאחר אותם מסעות הירואיים אל יבשת אנטארקטיקה התיירות לאזור מתגברת. כיום מגיעים בחודשי הקיץ האנטארקטי (החורף שלנו) כשלושים אלף תיירים בשנה. הם מגיעים באוניות ברזל מאסיביות, מפלסות קרח, בתנאים לא מפנקים, אך בהחלט סבירים, המספקים לתייר תאים מחוממים לשניים או שלושה, מקלחות חמות, ארוחות טובות, ואפילו לגימת ויסקי או יין לחמם את הגוף והלב.
האוניות מצוידות בסירות זודיאק, אותן מורידים אל המים במנוף, ובהן יוצאים לסיורים בין גושי הקרח הצפים. עם הסירות גם נוחתים בחופי היבשת, לביקור במושבות קינון של פינגווינים או אלבטרוסים, והליכה בנופי הסלעים והקרחונים של היבשת. לספינות מתלווים מדריכים, שהם בדרך כלל חוקרים ששהו תקופות ארוכות באזורים הקוטביים של העולם.
חוויה אנטארקטית
החוויה האנטארקטית מתחילה עם המסע הימי באוקיינוס הדרומי – שייט ארוך, בים גלי אינסופי, עופות דרום האוקיינוס האטלנטי מגיעים משום מקום ומלווים את האונייה ואת קו המים בכנפיים פרושות, הארוכות ביותר בעולם. בין העופות הללו גם אלבטרוסים, הדואים שבע שנים רצופות, מבלי להניח את רגליהם על פיסת יבשה. רסס של מים באוויר מסגיר לווייתנים באופק, ולהקות של דולפינים בצבעי שחור לבן מלוות אותנו מדי פעם.
לבסוף מגיעים אל האיים ואל חצי האי אנטארקטיקה. נופים רבי עוצמה של צוקים כהים ושכבות קרח לבנות המכסות אותם. קרחוני ענק גולשים בין ההרים, כמו נהרות גדולים שקפאו במסעם. המים הסוערים הפכו לגושי קרח עצומים, מלווים בקרבסים – סדקים עמוקים הנפערים בקרח בין הגושים, וחזיתות של עשרות מטרים של מפלי קרח, העומדים תלויים מעל מי האוקיינוס. מדי פעם ניתק גוש קרח אל המים, מעורר גל גדול ורעש עצום, שמהדהד מול הצוקים וחותך את השקט המוחלט של אנטארקטיקה.
נופים רבי עוצמה של צוקים כהים ושכבות קרח לבנות המכסות אותם (צילום: CC Kyle Mortara)
עולם חי ותוסס
גושי הקרח צפים מול החופים. רק שמינית מהם בולט מעל המים והיתר שקוע בתוך מי האוקיינוס, שכעת מלטפים את הקרח. הגלים והזרמים מעצבים ומחליקים אותו כביד אמן, ובועות האוויר הכלואות בקרח בורחות ממנו ויוצרות צינורות אוויר. ארמונות קרח, בצבעים לבנים של קרח צעיר, פסלים כחולים של קרח ותיק ודחוס היטב, ופסים שחורים של בליית סלעים, צפים מול אנטארקטיקה, ולאט לאט מתרחקים מן החופים ונמסים אל הים.
בין הקרחונים הצפים מתרחשת פעילות רבה. פינגווינים צוללים בים ורודפים בקלילות אחר דגים וסרטנים, ומדי פעם מזנקים אל מעל פני הים בקפיצות משעשעות, שדווקא מרמזות על צרות, כמו כלב ים נמרי שרודף אחריהם. כלבי הים שוחים בווירטואוזיות בגופם החלקלק, מזנקים מדי פעם מעל הים, או עולים מן המים, ומביטים בסקרנות בפנים משופמות. לעיתים הם עולים למנוחה על קרחון צף ושם מתנמנמים להם על מיטת הקרח בעיניים עצומות, כמו אין צרות בעולם, דוגמת לווייתני אורקה טורפים, שעלולים לזנק מן הים ולהפר את השלווה.
לווייתנים מסגירים את מקומם בנפיחות של רסס מים. נפיחות גבוהות וצרות, רחבות ועגלגלות, או נפיחות מפוצלות לשתיים. לאחר הנפיחה מופיעים קו הגוף הכהה והחלק, סנפיר הגב והזנב, ושוב הוא נעלם. כבר על פי צורת הרסס ניתן לזהות את מיני הלווייתנים: לווייתן כחול, הגדול בבעלי החיים בכל ההיסטוריה, כולל הדינוזאורים שכבר חלפו מן העולם, לווייתן מינקה הנפוץ, לווייתן דרומי נדיר ואולי לווייתן גדול-סנפיר, המתאפיין בפסי ראש חרושים ובזנבו המתנוסס כשני דגלים, לפני שהוא צולל עמוק פנימה בעקבות הגוף הגדול.
מפגש מרגש עם הפינגווינים
הגיחה בסירות זודיאק אל היבשה מפגישה אותנו במושבות של פינגווינים, שהם מהיצורים המוזרים ומעוררי האהדה ביותר בעולמנו. הם נראים כמו בובות מחמד עדינות, אך למעשה הם מתמודדים עם תנאי הטבע הקשים ביותר בעולם. מדדים ברגליהם הקצרות על פני השלג, ואף מטפסים במדרונות ועל סלעים ומייצבים את עצמם בנפנוף של כנפיים. הכנפיים האלו עקרות לתעופה, אך משמשות אותם במיומנות רבה בשחייה ורדיפה אחר דגים וסרטנים.
על היבשה, רחוק מטורפיהם כלבי הים הנמריים, הם מרגישים בטחון ואינם רואים בנו, בני האדם, אויבים. ניתן אפוא לטייל ביניהם, לצפות בהם כאשר הם בונים את קיניהם מאבנים חלקלקות, מנהלים טקסי חיזור ומלחמות על שטחי מחייה, מגדלים את האפרוחים, ומדי פעם יורדים אל הים לתור אחר מזון ועולים מן הגלים לשוב אל הקינים. בסיורי החופים פוגשים בשלושה עד חמישה מינים שונים של פינגווינים, והמפגש איתם הוא אחת החוויות המרגשות, המחברות בצורה חזקה כל כך בין המטיילים לפינגווינים ולאנטארקטיקה.
ההורים יפהפיים והקטנטנים כדורי פרווה מתוקים (צילום: CC Christopher Michel)
למי שייכת אנטארקטיקה – יבשת השלום
בדצמבר 1959 נחתם הסכם בינלאומי, האוסר על פעילות צבאית ביבשת אנטארקטיקה, מבטיח גישה חופשית לפעילות מדעית, ומקפיא כל דרישה טריטוריאלית לגבי היבשת. אנטארקטיקה של כולם ולא של אף אחד, כך נקבע למעשה בוועידה. אלא שכולם אוחזים בעוגה. חמישים תחנות מחקר מדעיות של 12 מדינות שונות, מארגנטינה, צ'ילה, דרום אפריקה אוסטרליה וניו זילנד הקרובות, ועד ארה"ב, רוסיה, אוקראינה ונורווגיה הרחוקות. כולן מחזיקות צוותים של מדענים ואנשי מנהלה, במשך מספר חודשים בשנה או על פני כל השנה, העוסקים במחקרים גיאולוגיים, מטאורולוגיים, מדעי האטמוספרה ואחרים.
באנטארקטיקה גילו את התגלית האקולוגית החשובה של החור הגדול באוזון מעל יבשת אנטארקטיקה. אבל שם גם מחזיקים אינטרסים מדיניים ולוטשים עיניים אל אוצרות הטבע החבויים במעמקי היבשת האנטארקטית. יום אחד, חוששים המדענים ואנשי השלום, יתפרק הסטטוס קוו השומר על אנטארקטיקה, ואז תתחיל התחרות ההורסת וכולם יירצו לטמון את ידם בצלחת.
קרחונים באנטארקטיקה - האם שינויי האקלים ישפיעו על הסטטוס קוו ביבשת? (צילום: Cassie Matias)
מידע נוסף
לרשימת ההפלגות לאנטארקטיקה לחצו כאן >>
כתבות על אנטארקטיקה והפלגות גיאוגרפיות נוספות
[*] אנטארקטיקה היא היבשת החמישית בגודלה בעולם, אם סופרים את אמריקה, הצפונית והדרומית, כשתי יבשות נפרדות.
נראה לכם שפינגווינים אוהבים להתראיין? (צילום: CC Christopher Michel)
האוניות מצוידות בסירות זודיאק, אותן מורידים אל המים במנוף, ובהן יוצאים לסיורים בין גושי הקרח הצפים. עם הסירות גם נוחתים בחופי היבשת, לביקור במושבות קינון של פינגווינים או אלבטרוסים, והליכה בנופי הסלעים והקרחונים של היבשת. לספינות מתלווים מדריכים, שהם בדרך כלל חוקרים ששהו תקופות ארוכות באזורים הקוטביים של העולם.
חוויה אנטארקטית
החוויה האנטארקטית מתחילה עם המסע הימי באוקיינוס הדרומי – שייט ארוך, בים גלי אינסופי, עופות דרום האוקיינוס האטלנטי מגיעים משום מקום ומלווים את האונייה ואת קו המים בכנפיים פרושות, הארוכות ביותר בעולם. בין העופות הללו גם אלבטרוסים, הדואים שבע שנים רצופות, מבלי להניח את רגליהם על פיסת יבשה. רסס של מים באוויר מסגיר לווייתנים באופק, ולהקות של דולפינים בצבעי שחור לבן מלוות אותנו מדי פעם.
לבסוף מגיעים אל האיים ואל חצי האי אנטארקטיקה. נופים רבי עוצמה של צוקים כהים ושכבות קרח לבנות המכסות אותם. קרחוני ענק גולשים בין ההרים, כמו נהרות גדולים שקפאו במסעם. המים הסוערים הפכו לגושי קרח עצומים, מלווים בקרבסים – סדקים עמוקים הנפערים בקרח בין הגושים, וחזיתות של עשרות מטרים של מפלי קרח, העומדים תלויים מעל מי האוקיינוס. מדי פעם ניתק גוש קרח אל המים, מעורר גל גדול ורעש עצום, שמהדהד מול הצוקים וחותך את השקט המוחלט של אנטארקטיקה.
נופים רבי עוצמה של צוקים כהים ושכבות קרח לבנות המכסות אותם (צילום: CC Kyle Mortara)
עולם חי ותוסס
גושי הקרח צפים מול החופים. רק שמינית מהם בולט מעל המים והיתר שקוע בתוך מי האוקיינוס, שכעת מלטפים את הקרח. הגלים והזרמים מעצבים ומחליקים אותו כביד אמן, ובועות האוויר הכלואות בקרח בורחות ממנו ויוצרות צינורות אוויר. ארמונות קרח, בצבעים לבנים של קרח צעיר, פסלים כחולים של קרח ותיק ודחוס היטב, ופסים שחורים של בליית סלעים, צפים מול אנטארקטיקה, ולאט לאט מתרחקים מן החופים ונמסים אל הים.
בין הקרחונים הצפים מתרחשת פעילות רבה. פינגווינים צוללים בים ורודפים בקלילות אחר דגים וסרטנים, ומדי פעם מזנקים אל מעל פני הים בקפיצות משעשעות, שדווקא מרמזות על צרות, כמו כלב ים נמרי שרודף אחריהם. כלבי הים שוחים בווירטואוזיות בגופם החלקלק, מזנקים מדי פעם מעל הים, או עולים מן המים, ומביטים בסקרנות בפנים משופמות. לעיתים הם עולים למנוחה על קרחון צף ושם מתנמנמים להם על מיטת הקרח בעיניים עצומות, כמו אין צרות בעולם, דוגמת לווייתני אורקה טורפים, שעלולים לזנק מן הים ולהפר את השלווה.
לווייתנים מסגירים את מקומם בנפיחות של רסס מים. נפיחות גבוהות וצרות, רחבות ועגלגלות, או נפיחות מפוצלות לשתיים. לאחר הנפיחה מופיעים קו הגוף הכהה והחלק, סנפיר הגב והזנב, ושוב הוא נעלם. כבר על פי צורת הרסס ניתן לזהות את מיני הלווייתנים: לווייתן כחול, הגדול בבעלי החיים בכל ההיסטוריה, כולל הדינוזאורים שכבר חלפו מן העולם, לווייתן מינקה הנפוץ, לווייתן דרומי נדיר ואולי לווייתן גדול-סנפיר, המתאפיין בפסי ראש חרושים ובזנבו המתנוסס כשני דגלים, לפני שהוא צולל עמוק פנימה בעקבות הגוף הגדול.
מפגש מרגש עם הפינגווינים
הגיחה בסירות זודיאק אל היבשה מפגישה אותנו במושבות של פינגווינים, שהם מהיצורים המוזרים ומעוררי האהדה ביותר בעולמנו. הם נראים כמו בובות מחמד עדינות, אך למעשה הם מתמודדים עם תנאי הטבע הקשים ביותר בעולם. מדדים ברגליהם הקצרות על פני השלג, ואף מטפסים במדרונות ועל סלעים ומייצבים את עצמם בנפנוף של כנפיים. הכנפיים האלו עקרות לתעופה, אך משמשות אותם במיומנות רבה בשחייה ורדיפה אחר דגים וסרטנים.
על היבשה, רחוק מטורפיהם כלבי הים הנמריים, הם מרגישים בטחון ואינם רואים בנו, בני האדם, אויבים. ניתן אפוא לטייל ביניהם, לצפות בהם כאשר הם בונים את קיניהם מאבנים חלקלקות, מנהלים טקסי חיזור ומלחמות על שטחי מחייה, מגדלים את האפרוחים, ומדי פעם יורדים אל הים לתור אחר מזון ועולים מן הגלים לשוב אל הקינים. בסיורי החופים פוגשים בשלושה עד חמישה מינים שונים של פינגווינים, והמפגש איתם הוא אחת החוויות המרגשות, המחברות בצורה חזקה כל כך בין המטיילים לפינגווינים ולאנטארקטיקה.
ההורים יפהפיים והקטנטנים כדורי פרווה מתוקים (צילום: CC Christopher Michel)
למי שייכת אנטארקטיקה – יבשת השלום
בדצמבר 1959 נחתם הסכם בינלאומי, האוסר על פעילות צבאית ביבשת אנטארקטיקה, מבטיח גישה חופשית לפעילות מדעית, ומקפיא כל דרישה טריטוריאלית לגבי היבשת. אנטארקטיקה של כולם ולא של אף אחד, כך נקבע למעשה בוועידה. אלא שכולם אוחזים בעוגה. חמישים תחנות מחקר מדעיות של 12 מדינות שונות, מארגנטינה, צ'ילה, דרום אפריקה אוסטרליה וניו זילנד הקרובות, ועד ארה"ב, רוסיה, אוקראינה ונורווגיה הרחוקות. כולן מחזיקות צוותים של מדענים ואנשי מנהלה, במשך מספר חודשים בשנה או על פני כל השנה, העוסקים במחקרים גיאולוגיים, מטאורולוגיים, מדעי האטמוספרה ואחרים.
באנטארקטיקה גילו את התגלית האקולוגית החשובה של החור הגדול באוזון מעל יבשת אנטארקטיקה. אבל שם גם מחזיקים אינטרסים מדיניים ולוטשים עיניים אל אוצרות הטבע החבויים במעמקי היבשת האנטארקטית. יום אחד, חוששים המדענים ואנשי השלום, יתפרק הסטטוס קוו השומר על אנטארקטיקה, ואז תתחיל התחרות ההורסת וכולם יירצו לטמון את ידם בצלחת.
קרחונים באנטארקטיקה - האם שינויי האקלים ישפיעו על הסטטוס קוו ביבשת? (צילום: Cassie Matias)
מידע נוסף
לרשימת ההפלגות לאנטארקטיקה לחצו כאן >>
כתבות על אנטארקטיקה והפלגות גיאוגרפיות נוספות
לווייתנים מסגירים את מקומם בנפיחות של רסס מים. נפיחות גבוהות וצרות, רחבות ועגלגלות, או נפיחות מפוצלות לשתיים. לאחר הנפיחה מופיעים קו הגוף הכהה והחלק, סנפיר הגב והזנב, ושוב הוא נעלם. כבר על פי צורת הרסס ניתן לזהות את מיני הלווייתנים: לווייתן כחול, הגדול בבעלי החיים בכל ההיסטוריה, כולל הדינוזאורים שכבר חלפו מן העולם, לווייתן מינקה הנפוץ, לווייתן דרומי נדיר ואולי לווייתן גדול-סנפיר, המתאפיין בפסי ראש חרושים ובזנבו המתנוסס כשני דגלים, לפני שהוא צולל עמוק פנימה בעקבות הגוף הגדול.
מפגש מרגש עם הפינגווינים
הגיחה בסירות זודיאק אל היבשה מפגישה אותנו במושבות של פינגווינים, שהם מהיצורים המוזרים ומעוררי האהדה ביותר בעולמנו. הם נראים כמו בובות מחמד עדינות, אך למעשה הם מתמודדים עם תנאי הטבע הקשים ביותר בעולם. מדדים ברגליהם הקצרות על פני השלג, ואף מטפסים במדרונות ועל סלעים ומייצבים את עצמם בנפנוף של כנפיים. הכנפיים האלו עקרות לתעופה, אך משמשות אותם במיומנות רבה בשחייה ורדיפה אחר דגים וסרטנים.
על היבשה, רחוק מטורפיהם כלבי הים הנמריים, הם מרגישים בטחון ואינם רואים בנו, בני האדם, אויבים. ניתן אפוא לטייל ביניהם, לצפות בהם כאשר הם בונים את קיניהם מאבנים חלקלקות, מנהלים טקסי חיזור ומלחמות על שטחי מחייה, מגדלים את האפרוחים, ומדי פעם יורדים אל הים לתור אחר מזון ועולים מן הגלים לשוב אל הקינים. בסיורי החופים פוגשים בשלושה עד חמישה מינים שונים של פינגווינים, והמפגש איתם הוא אחת החוויות המרגשות, המחברות בצורה חזקה כל כך בין המטיילים לפינגווינים ולאנטארקטיקה.
ההורים יפהפיים והקטנטנים כדורי פרווה מתוקים (צילום: CC Christopher Michel)
למי שייכת אנטארקטיקה – יבשת השלום
בדצמבר 1959 נחתם הסכם בינלאומי, האוסר על פעילות צבאית ביבשת אנטארקטיקה, מבטיח גישה חופשית לפעילות מדעית, ומקפיא כל דרישה טריטוריאלית לגבי היבשת. אנטארקטיקה של כולם ולא של אף אחד, כך נקבע למעשה בוועידה. אלא שכולם אוחזים בעוגה. חמישים תחנות מחקר מדעיות של 12 מדינות שונות, מארגנטינה, צ'ילה, דרום אפריקה אוסטרליה וניו זילנד הקרובות, ועד ארה"ב, רוסיה, אוקראינה ונורווגיה הרחוקות. כולן מחזיקות צוותים של מדענים ואנשי מנהלה, במשך מספר חודשים בשנה או על פני כל השנה, העוסקים במחקרים גיאולוגיים, מטאורולוגיים, מדעי האטמוספרה ואחרים.
באנטארקטיקה גילו את התגלית האקולוגית החשובה של החור הגדול באוזון מעל יבשת אנטארקטיקה. אבל שם גם מחזיקים אינטרסים מדיניים ולוטשים עיניים אל אוצרות הטבע החבויים במעמקי היבשת האנטארקטית. יום אחד, חוששים המדענים ואנשי השלום, יתפרק הסטטוס קוו השומר על אנטארקטיקה, ואז תתחיל התחרות ההורסת וכולם יירצו לטמון את ידם בצלחת.
קרחונים באנטארקטיקה - האם שינויי האקלים ישפיעו על הסטטוס קוו ביבשת? (צילום: Cassie Matias)
מידע נוסף
לרשימת ההפלגות לאנטארקטיקה לחצו כאן >>
כתבות על אנטארקטיקה והפלגות גיאוגרפיות נוספות
על היבשה, רחוק מטורפיהם כלבי הים הנמריים, הם מרגישים בטחון ואינם רואים בנו, בני האדם, אויבים. ניתן אפוא לטייל ביניהם, לצפות בהם כאשר הם בונים את קיניהם מאבנים חלקלקות, מנהלים טקסי חיזור ומלחמות על שטחי מחייה, מגדלים את האפרוחים, ומדי פעם יורדים אל הים לתור אחר מזון ועולים מן הגלים לשוב אל הקינים. בסיורי החופים פוגשים בשלושה עד חמישה מינים שונים של פינגווינים, והמפגש איתם הוא אחת החוויות המרגשות, המחברות בצורה חזקה כל כך בין המטיילים לפינגווינים ולאנטארקטיקה.
ההורים יפהפיים והקטנטנים כדורי פרווה מתוקים (צילום: CC Christopher Michel)
למי שייכת אנטארקטיקה
קרחונים באנטארקטיקה - האם שינויי האקלים ישפיעו על הסטטוס קוו ביבשת? (צילום: Cassie Matias)
מידע נוסף
לרשימת ההפלגות לאנטארקטיקה לחצו כאן >>