www.goTravel.co.il
הכתבה מעניינת? שלחו אותה בדואר למי שתרצו

הקש בתיבה את רצף האותיות המופיע למטה:



חיזור נוסח בהוטן
מאת: דינה היימן


דורג'י בן ה- 22 תחב פנס בפיו וטיפס על קיר הבית אל הקומה השנייה בביתה של חברתו. הוא מצא את דרכו אל החלון, הסיט אותו הצדה ונכנס פנימה. ישבתי ביחד עם אחיו הצעיר לופסנג, בחוץ, על אבן גדולה, גבנו אל גדר הבית, וחיכינו שיֵצא. היה זה מביך מעט להמתין כך לדורג'י, בזמן שהוא מבלה עם חברתו, אבל לופסנג היה נינוח ושמח על שהצטרפתי אליו. בדרך כלל הוא ממתין לאחיו בגפו.


חיזור בנוסח ממלכת בהוטן: הבחור מטפס בחושך על קיר בית אהובתו ונכנס לחדרה מבעד לחלון.
אם יעביר בחברתה את הלילה ויצא בבוקר דרך הדלת, ייחשב נשוי לה (צילום: דינה היימן)


המזרח הרחוק





הציד הלילי - גברים מטפסים בבהוטן
בממלכת בהוטן קוראים לזה "ציד לילי". הבחור נוהג לטפס לקומה השנייה, שהיא קומת המגורים בבתי הכפר, להיכנס מבעד לחלון אל החדר של חברתו, ולתנות איתה שם אהבים. שאלתי את לופסנג מדוע הוא מתלווה לאחיו כשהוא יוצא לצוד. "כדי שההורים שלנו לא ידעו לאן הוא הולך", הוא ענה בפשטות, "ככה הם חושבים שאנחנו הולכים יחד לחבר. הם ניסו בכל מיני דרכים למנוע ממנו ללכת לחברתו: הם הכינו ארוחת ערב בשעה מאוחרת כדי שלא יספיק לצאת, החביאו את הפנס, ואחר כך את הגפרורים ואת הנרות. הם לא רוצים שהוא יכניס אישה להיריון לפני שיסיים את הלימודים".
 
היה קר. לופסנג, רגליו עטויות גרביונים עבים, ישב בחיבוק רגליים. על שלוש מאצבעות ידו התנוססה צלקת גדולה. "ממה נחתכת?" שאלתי. "כך התחילה וגם הסתיימה הקריירה המפוארת שלי בציד לילי. טיפסתי על קיר ביתה של נערה שקבעתי איתה בצהרי אותו היום, אבל במקום שהיא תמתין לי מעבר לחלון, המתין לי שם אביה וחתך לי את האצבעות בסכין". לופסנג הסביר שהאב ההוא היה קפדן במיוחד וחשש שבתו תיכנס להיריון ולא תשלים את לימודיה. ייתכן גם שהוריה חשבו שהוא אינו מתאים: בן־הזוג עובר לגור בבית הוריה של הנערה, ועליו לא רק לפרנס אלא גם להשתלב היטב במשפחה.

אחרי זמן מה הגיח דורג'י מן החלון, ירד, וכולנו הלכנו יחד לביתם. "כמה זמן עוד תמשיך לטפס כך ולהיכנס מבעד לחלון?" שאלתי את דורג'י. "עוד קצת", הוא ענה. "אני עדיין צעיר. אולי בשנה הבאה כבר אצא דרך הדלת".
 
 
 
להתחתן כמה שרוצים ואיך שרוצים
מנהג הציד הלילי יכול להתקיים הודות לשיטה החברתית, המטרילינית, הנהוגה בבהוטן, לפיה רכוש המשפחה עובר בירושה מהאם לבנותיה. משפחת האם היא שממונה על גידול הילדים, ונוכחות האב זניחה. במשפחות רבות יש לאם ילדים מאבות שונים, ואין זה נדיר שילדים גדלים במחיצת בן־הזוג של אמם, שאינו אביהם הביולוגי. את בן זוגה של האם הם מכנים "דוד", לאות כבוד. אחיות גרות תחת קורת גג אחת, ובעליהן באים לגור איתן. לעתים שתי אחיות נישאות לגבר אחד, לעתים אישה אחת נישאת לשני אחים. לסידור הזה יש כמה יתרונות: לאישה יש שני מפרנסים, ובזמן שאחד מהם יוצא את הבית לתקופה ארוכה כדי לעסוק במסחר או לרעות את העדר, האחר נשאר איתה. לרוב אחד האחים צעיר מהאישה, וכך גדלים הסיכויים שלא תישאר לבדה לעת זקנה.
 
הלכתי בין השדות אל ביתה המעוטר של קסאנג, אישה כבת שלושים שבאה במגע עם העולם המערבי, כדי לשוחח עימה על מטריליניות. חלונות ביתה של קסאנג מקושטים בציורים מפורטים של חיות מיתולוגיות, ועל קיר הכניסה מתנוסס ציור של איבר מין זכרי. גם מתומכות הגג הפונות אל פינות הבית התנדנדו פאלוסים (צלמי אבר מין זכרי) גדולים, שחץ מפלח אותם. תושבי בהוטן מסבירים שהפאלוסים נועדו להרחיק רוע ושיש להם קשר לסיפור על דרוקפה קונליי, המכונה "הקדוש המטורף", שפעל להחדרת הבודהיזם לבהוטן ונודע כבעל איבר מבורך מידות. יש גם מי שסבור שהפאלוסים הם סמלי פוריות שנועדו להזכיר לבעלות הבית מדוע נחוצים להן בני־זוג.
טיפסתי במעלה סולם העץ אל הבית, הרמתי את רגלי מעל למשקוף דלת העץ, והרצפה חרקה. היה לי ברור שבחור שמטפס דרך החלון צריך לפסוע בזהירות אם אינו רוצה להכריז בפני שאר בני הבית על ביקורו. "הדבר הטוב ביותר בבהוטן הוא שאפשר להתחתן כמה פעמים שרוצים, ובאיזה אופן שרוצים", אמרה לי קסאנג. היא עצמה נשואה לגבר הראשון שאליו חברה, אבל הם מעולם לא הפכו את נישואיהם לרשמיים.
 
בתרבות הבוטאנית הדת אינה מתערבת בהסדר שבין בני־זוג, ועד לפני כ- 15 שנים כלל לא היה מוסד נישואין רשמי במדינה. גבר שנראה יוצא מביתה של אישה בבוקר נחשב נשוי לה. הבדיחה המקובלת בנושא הציד הלילי היא שעל הגבר להיזהר שמא יירדם לאחר הציד, כי אם יתעורר רק בבוקר ויֵצא מהדלת הראשית, יִראו בו גבר נשוי. "כשהתרנגול קורא, צריך לקום לעבוד", הם אומרים ומתכוונים לכך שעל הגבר שישן בבית לעבוד בעבור משפחת האישה.
כתבה על חברה מטריאכלית בסין
 
 






במשפחות אצולה נוהגים לעתים לתת נופך טקסי לאיחוד שבין בני־הזוג ומזמינים לשם כך נזירים שיִשאו תפילות. אבל גם מלך בהוטן ג'יגמה סינגיה וואנגצ'וק, שנישא לארבע אחיות, התחתן באופן רשמי רק ב- 1988, תשע שנים לאחר שלקח אותן לנשותיו. בממשל הסבירו את קיום הטקס בכך שהעם זקוק להזדמנות לחלוק למלך כבוד.
ולמרות כל זאת החלו בשנים האחרונות כמה מבני העיר להירשם במשרד לנישואין. הם עושים זאת כדי להסדיר את תשלום המזונות לילדים אם יתגרשו. תופעה זו של הסדר מזונות החלה בד בבד עם החשיפה לתרבויות אחרות.

כתבות נוספות על בהוטן
 
שור לא תמיד הולך בשביל
הסדר הרכוש המטריליני ומודל חינוך הילדים, לפיו כל ילד יודע לבשל, לכבס ולטפל בתינוקות, מעודדים חוסר תלות בין המינים. המסורת בנויה על מתן כבוד, והיחסים נובעים מבחירה הדדית. את המקור אפשר למצוא בדת שקדמה לבודהאיזם, בה קיימות מאות ישויות אלוהיות, רבות מהן נקביות. ואולם אימוץ הבודהאיזם בבהוטן הפר מעט את האיזון העדין. הבודהאיזם תקף את הישויות הנקביות והביא עימו מנהגים שקשורים בהדחת הנשים מתחומי דת שונים.
 
דיצ'ן ג'ומיונג, המקורבת לבית המלוכה, כינסה בסלון ביתה עשר נשים, כדי שישתפו אותי בנקודת מבטן על משפחות מטריליניות ועל מנהג "הציד הלילי" בבהוטן. בנות הדור הצעיר ישבו בכורסאות, ואילו אמה של דיצ'ן, דודתה וסבתה, שנושאת בתואר "נאנגי אם", שמשמעו "האם הבכירה", ישבו על כריות שהונחו על השטיח. "כשאומרים בבהוטן 'משפחה', מתכוונים למשפחה מצד האם. עם הדודים והדודות מצד האב אין קשר", אמרה דיצ'ן, "לאבי היו עשר נשים, ויש לי המון חצאי אחים, ואת כולם אני מכירה. אבא שלו, סבי, היה נשוי לשתי אחיות, ואני קוראת להן סבתא גדולה וסבתא קטנה".
 
"איך מתייחסים לניאוף?" שאלתי את הנשים. "אישה יודעת ששור לא תמיד הולך בשביל, לעתים הוא סוטה הצדה. אבל יש מקרים שבהם מי שמכניס את היד שלו לשק האורז של האחר צריך לשלם פיצוי", אמרה הדודה. כל הנוכחות הקפידו להסביר לי מיד שניאוף נתפש כמשהו קליל שקורה, ושלא עושים מזה עניין. נשים נשואות מסתובבות בעיר עם מאהבים ידועים, בגלוי ולעין כל. הן יודעות שבני־זוגן מבלים עם נשים אחרות ואף מתבדחות על כך.

"האם בציד הלילי ניצודות גם נשים נשואות?" שאלתי. צחוקים רבים ליוו את שאלתי לאמור שכן, אולם הוסבר לי שלרוב הציד הלילי מסתיים בנישואין. "אבל בכפרים יש שגבר קם, מנער את הצעיף שלו ונעלם", אמרה הדודה בעלת הדימויים העשירים.
 
 
"כשהייתי צעירה", אמרה הנאנגי אם, "בעלי לעתיד שם עלי עין. הוא נהג להגיע לפנות ערב אל ביתי וישב לדבר עם הורי עד מאוחר, כך שלא היה להם נעים לשלוח אותו לדרכו לאחר החשכה. לאחר שכולם נרדמו הוא נהג לזחול אל משכבי", כל הנשים סביב צחקו ואמרו לי שלולא באתי לבקר ולשאול, הן לעולם לא היו שומעות את הסיפור הזה. אבל גם הסבתא וגם דיצ'ן נראו מוטרדות שמא התרבות המערבית רואה במנהגים שלהם הפקרות.
"המשפחה שמה עין", הצטרף לשיחה אוגן, בן־זוגה של דיצ'ן ואחיהן של ארבע מלכות בהוטן, שהתחבא עד אותו הרגע במטבח בחברת כמה גברים. "אם רואים שהבחור בא לבקר לעתים קרובות ואינו מראה כוונה למסד את הקשר עם הבת, הוריה אורבים לו, וכשהוא מגיח מחדרה בדרכו לחמוק מבעד לחלון, הם מזמינים אותו לשתות תה. אחרי כמה דברי נימוס הם שואלים אותו אם לא נוח לו יותר לצאת מבעד לדלת".
 
"אנחנו נוהגים להשוות את תפקידו של הבעל לזה של הפרד", אמרה סנגאי, אחותו של אוגן, "הוא זה שנושא בעול".
"כמו שפלדן להאמו, האלה המגִנה שלנו, רוכבת על פרד - כך אתן רוכבות עלינו", צחק אוגן, ומיד הבהיר לי: "שלא תחשבי, אני לא חושב שרוכבים עלי. יש בינינו כבוד רב".
"ומנין בא הכבוד?" התעניינתי.
"הוא נובע מהשיתוף", אמרה הסבתא. "גברים ונשים עושים את אותן העבודות, עושים הכל יחד".

 





דינה היימן
 
אודות הכותבת
דינה היימןבעלת תואר ראשון בגיאוגרפיה, סוציולוגיה ואנתרופולוגיה, ותואר שני בסוציולוגיה ואנתרופולוגיה, בדגש על לימודי נשים. מדריכת טיולים ומרצה על סין ועל מדינות מזרח אסיה, בנושאים הקשורים בנשים ואודות חברות מטריליניות. על סיפור טיולה עם אחיה אלי ז"ל כתבה בספרה צברים על דרך המשי.   לאתר של דינה
 
לקריאת כתבות נוספות של דינה.








מספר צפיות: 7473
1401