.jpg)
.jpg)
טורקיה: 7.4 בסולם ריכטר
מאת: פרץ גלעדי
בלילה שבין ימי שלישי לרביעי 18.8.99, בשעה 03:01:37, רעדה האדמה בצפון מערב טורקיה. עוצמת הרעש נמדדה בכ- 7.4 בסולם ריכטר. עד לאותו היום המילה "סולם" נקשרה אצלי לקטיף ליצ'י ומנגו. במשך ארבעת הימים הבאים, הבנתי באמצעות כל חושי ובצורה הקשה ביותר, ש"סולם" יכול להיות גם ביטוי למחזות קשים. 30 שנה אני משרת כחובש קרבי בצה"ל וכ- 15 שנה אני חבר ביחידת החילוץ של רמת הגולן. מטבע הדברים הספקתי לראות ולעשות כמה דברים בתחום הצלה וחילוץ, אולם מה שעבר עלי בארבעת הימים שלאחר ה"סולם" לא עברתי מימי. כנראה שמראות כאלה בודדים חווים אחת ל- 30 שנה לפחות.
ההכנות וההגעה
ביום רביעי, כעשר שעות לאחר רעידת האדמה, צלצל הטלפון שבג'יפ. דודי וסרמן, מפקח יחידת החילוץ בגולן, שאל אותי באדישות אם אני מעוניין לצאת עם משלחת רפואית לטפל בנפגעי רעש האדמה בטורקיה. מכיוון שאני לא מבזבז את זמני על עיתונים וטלביזיה, ביקשתי ממנו הסבר במה מדובר. לאחר ההסבר עברו חמש שניות למתן תשובה חיובית ועוד מספר דקות לקבלת אישורים סופיים מהאישה, מהעבודה ומהמארגנים. יחידת החילוץ בגולן, המונה כ- 50 איש, הנה אחת מעשר יחידות חילוץ בכל הארץ השייכות ל"עמותת FIRST , היחידה הישראלית להחשת פעילות סיוע, חילוץ והצלה". כשנה לפני רעידת האדמה, התאמנה בארץ יחידת החילוץ הטורקית AKUT . משלחת גומלין יצאה לאימון משותף עם הטורקים בארצם וכך נוצרו קשרים לשיתוף פעולה. מיד לאחר הרעידה התקבלה בקשת סיוע דחוף מהטורקים.
עמותתFIRST הינה עמותת מתנדבים, הנעזרת ע"י משטרת ישראל (ראה מסגרת בסוף כתבה זו). במקרה זה המשטרה סירבה לעזור והוחלט לשלוח צוות רפואי, שגודלו יהיה בהתאם לחשבון הבנק של העמותה. הקבוצה הראשונה שיצאה הייתה בת 17 אנשים, וכללה רופאים, אחיות וחובשים. לאחר התארגנות מהירה של ציוד רפואי רב ככל הניתן, נפגשנו כל החברים בנתב"ג לקראת אור יום רביעי. ראש המשלחת, ד"ר אפרים לאור (מומחה לאסונות המוניים), לא ידע הרבה יותר מאתנו. לשאלותינו לאן נוסעים ומה עושים הייתה תשובה פשוטה: "מגיעים לאיסטנבול ומחפשים מקומות ואנשים שזקוקים לעזרה רפואית. עובדים כל הזמן, ככל שניתן, נחים, קמים וממשיכים לעבוד, כל אחד על פי יכולתו". הקשר הטלפוני עם אנשי עמותתAKUT והשגרירות נותק וכך באי-ודאות גמורה נחתנו בבוקר יום רביעי באיסטנבול.
ילובה מהאוויר לאחר רעש האדמה
.jpg)
טיולי אקטיב - אופניים, שייט והליכה לחצו לרשימת יעדים »
טיול עצמאי למדינות הבלטיות לחצו לרשימת היעדים »
טיול עצמאי למזרח הרחוק לחצו לרשימת יעדים »
חיפוש עבודה - ילובה (Yalova)
כ- 30 שעות לאחר רעידת האדמה היינו "במצב עבודה", אולם לא בדיוק מצאנו אותה. בשדה התעופה חיכה לנו צוות שקלט את כל משלחות העזרה מכל העולם. הם שלחו אותנו לאוטובוס שנסע למרכז רפואי גדול בעיר ושם הובטח לנו שיחכו לנו נפגעים רבים. בדרך התחלנו להבין את גודל הבלגן. בפרברי איסטנבול היו כ- 30 מוקדי הרס. תוך כדי נסיעה ראינו בתים הרוסים, לצד בתים שנותרו שלמים. הבלגן היה בשיאו. לא היה כוח מרכזי השולט במצב. הצבא, המשטרה והז'נדרמריה פעלו כל אחד בנפרד, ללא תיאום וללא חלוקת משאבים נכונה. במרכז הרפואי בו התקבלנו, לא ידעו בדיוק מה לעשות איתנו. כל הנפגעים שהיו במקום כבר טופלו ונפגעים חדשים לא הגיעו. לאחר אין ספור כוסות תה טורקי משובח, ברורים טלפוניים וכדומה, הוחלט לשלוח אותנו לעיירת הקיט ילובה (Yalova ). נאמר לנו שבמקום כל המערכת הרפואית קרסה מעומס הנפגעים ושישמחו לקבל אותנו. הפלגנו במעבורת הומת אנשים לילובה, הנמצאת מדרום לאיסטנבול על חוף ימת מרמרה. לפני עשור שנים טיילתי במקום, שזכור היה לי כעיר בסגנון אילת, עם חופי קייט ומסעדות משובחות, ובעיקר אנשים נחמדים.
התופת בילובה
כשנחתנו בילובה פגשנו בהמון מטיילים ותיירים המחכים למעבורת שתוציא אותם מהתופת שעברה עליהם. ביניהם פגשנו זוג ישראלים נחמד שסיפר על שתי משפחות ישראליות הקבורות בהריסות בבתי הקייט שעל החוף - משפחות פרנקו ומלאך. ניסינו להעביר מידע זה לשגרירות הישראלית, אולם ללא הצלחה. בנמל חיכה לנו נציג יחידת החילוץAKVT שהוביל אותנו לשכונת איידון (Aydoon ) שבעיר. נאמר לנו בפשטות - "תיקחו איזה רחוב שאתם רוצים ותעזרו בכל מה שאתם יכולים". כשהגענו לרובע, התחלנו לעכל אט אט את גודל הזוועה. רחובות שלמים ובהם עשרות רבות של בתים, קרסו לחלוטין. בתים בני 5-7 קומות נראו כאילו שלמים, אבל עם 3 קומות, כשהקומות התחתונות פשוט נעלמו כליל. בבתים ישנו אלפי אנשים שנת ישרים כשהאדמה רעדה. לא ידענו אם לצחוק או לבכות - אנו משלחת רפואית שבאה לטפל בנפגעים ללא אמצעי חילוץ.
אזרחים, חיילים ושוטרים ניסו ככל יכולתם לפנות את ההריסות באמצעים דליים, כשעשרות רבות של בתים אחרים כלל לא מטופלים בשל חוסר באמצעים. חשמל ומים- אין. במקום אין יד מכוונת וכל אחד עושה ופועל על פי הבנתו. עם כל המהומה וההלם הצלחתי לראות משהו בולט במקום - אנשים רבים שאיבדו את היקר להם מכל, יושבים על המדשאות ועל חוף הים. כולם שקטים, בהלם מוחלט, חסרי כל, יושבים ומחכים לנס שיחזיר להם את בני משפחותיהם מבין ההריסות. בתוך כל זאת, נחלקנו לחוליות והתחלנו לעבוד עם המקומיים בחיפוש ניצולים. ע"פ ד"ר אפרים, שיעור הסיכוי למציאת ניצולים חיים ביממה הראשונה הוא 80%. לאחר יממה אחת יורד הסיכוי ל- 10%. את האחוזים הבודדים האלה חיפשנו כשמדי פעם הגיע עוד מנוף ועוד מכסחת או מקדחה וכך עבדנו.
במהלך השעות הרבות שעבדנו, פינינו גוויות, לקול זעקות השבר של בני המשפחה. פה ושם ראינו אופניים של ילד תלויים על מרפסת הרוסה. חלקי גוויות, ריח מוות נורא נישא באוויר, בחום של למעלה מ- 30 מעלות, ובעיקר באווירת תסכול. באנו לטפל בנפגעים ומצאנו את עצמנו נוברים בהריסות ומחפשים אנשים חיים. במהלך הלילה והיום שלמחרת הצלחנו להגיע למספר נפגעים שהיו עדיין בחיים. במקרה אחד חילצנו מההריסות, לאחר כשש שעות עבודה, אישה צעירה. הצלחנו להוציא אותה מבין ברזלי הבניין וקירות הבטון שמעכו את רגליה. היא עברה טיפולי החייאה ולבסוף היא הועברה לאמבולנס, בעיקר תודות לד"ר אמנון צביאל, אתו עבדתי. במקרה אחר חפר צוות אחר שעות מתחת ליסודות בניין כדי להגיע לאשה פצועה. בשלב מסוים הייתה מחשבה לכרות לה את הרגל כדי להצילה, אולם לבסוף היא הוצאה שלמה ובחיים, בטיפולו של ד"ר איתן הלר.
קריסת קלפים בבניין ללא חיזוקי אלכסון - איזמיט 1999
הרס מוחלט וחוסר אונים
לאחר מספר שעות של עבודה מאומצת הצלחנו לאכול מעט לחם טורקי משובח ( (Ekmek ואז ניגש אליי מקומי קשיש והראה לי באצבעו כיוון לבית הרוס. ניגשתי איתו לשם והוא, בתנועות ידיים, ביקש שאכנס להריסות ואחפש. לא הבנתי בדיוק מה לעשות, אולם זחלתי באחת מהמחילות שנוצרו בהריסות ומצאתי שרשרת ועגילים. הבאתי לו אותם, אולם הוא הניד בראשו והצביע שוב למקום. חזרתי וזחלתי, גיששתי בידיים, חיפשתי מישהו חי, עד שמצאתי נערה צעירה לבושה בפיג'מה מתחת לקורת בטון ענקית. לא אלאה את הקורא בתיאור מצב הנערה. חזרתי לטורקי הקשיש והסברתי לו בתנועות ידיים ובעזרת שוטר שקרובת משפחתו מתה. את זעקות השבר שלו לא אשכח זמן רב. כך המשכנו לעשות ככל יכולתנו בין אנשים מיואשים, בתים הרוסים לצד בתים שלא נפגעו כלל. על כל פיסת דשא וחוף התמקמו אנשים עם אוהלים ושרידי ציוד. ההרס מוחלט, אמבולנסים צופרים ללא הרף, ריח גוויות נורא באוויר, חלק מהבתים שרופים, המגיפות והחורף הקשה בדרך, וכל זה בעיר בת כ- 50,000 תושבים שהייתה עיירת נופש שלווה.
את הכרת התודה ראינו כל הזמן בעיניי האנשים. ביום חמישי, באחת ההפוגות, הלכתי עם עוד מחלץ לכיוון בתי הנופש שעל החוף. פגשנו ישראלי נואש ממשפחת מלאך, עומד חסר אונים. התברר לנו שהוריו נהרגו ברעש והוא לא יכול היה להוציאם. לטענתו בשגרירות הישראלית שבטורקיה ישבו אנשים אטומים שטענו בתוקף שאין ישראלים נפגעים ברעש ולכן גם לא שלחו לו כל עזרה. התסכול גדול, ההרס עצום וקצרה ידנו מלהושיע. בשלב זה הגיעו למקום צוותי הצלה מבריטניה, וברשותם כלבים ואני הרשיתי לעצמי לנמנם על הדשא. קול רעש חזק העיר אותי ומצאתי את עצמי מרחף באוויר ונופל. הבנתי שרעידת אדמה נוספת ארעה, אולם העייפות הכריעה אותי והמשכתי לישון.
רחוב הרוס ברעידת איזמיט 1999
טיולי אקטיב - אופניים, שייט והליכה לחצו לרשימת יעדים »
טיול עצמאי למדינות הבלטיות לחצו לרשימת היעדים »
טיול עצמאי למזרח הרחוק לחצו לרשימת יעדים »
אדאפזארי (Adapazary)
לאחר יומיים של עבודה מאומצת, חילוץ וטיפול בארבעה נפגעים חיים, הוחלט שאין במקום יותר נפגעים חיים. התבקשנו לנסוע לגולג'יק (Gölcük ), ולחבור לכוח פיקוד העורף של צה"ל שבמקום. קיבלנו אוטובוס ומתורגמנית נחמדה והתחלנו בנסיעה עמוסת פקקי-תנועה איומים לכיוון העיר גולצ'וק. לאורך כל הדרך הומחשה לנו הזוועה וגודל האסון הנורא שעבר על העם הטורקי.
בגולג'יק, השוכנת מזרחית לילובה, הצטיידנו ב'חמישיות' (מנות הקרב הצה"ליות המוכרות) והתבקשנו לנוע לכיוון העיר אדאפזארי. בעיר זו נהרסו בתי החולים, או כרעו תחת הנטל. שוב יצאנו לנסיעה קשה בת שבע שעות, צופים במחזות קשים, בין בתי זיקוק בוערים והרס רב סביב. אור ליום שישי התמקמנו על מדשאת משרד היערנות המקומי, מחכים לכוח חיל-הרפואה של צה"ל שאמור היה להגיע עם בית חולים שדה. בשלב זה הצטרפו אלינו עוד 23 חברי יחידות חילוץ מהארץ, שיצאו יום אחרינו, לאחר שהתקבלה תרומה שאפשרה את נסיעתם. כך מנינו 40 אנשי רפואה, ובשלב זה הצבא 'הכיר' בנו כאנשים שיכולים לעזור בטיפול הרפואי.
במהלך יום שישי עזרנו בהקמת בית חולים שדה שמוקם באוהלים על המדשאה. בשלב זה נגמר לנו הקונפליקט שבין עבודת חילוץ להתמקדות בטיפול רפואי. כאן היינו אמורים לטפל בנפגעים, ואכן כך היה. צוותים שלנו חולקו במחלקות השונות של בית החולים. צוות שלנו עם אמבולנס מקומי יצא לעיר ההרוסה (שאגב נהרסה כמעט כליל ב- 1967 ונבנתה שוב) לחפש נפגעים, שלא מסוגלים היו לנוע, ולהביאם לטיפול רפואי. אט אט שמעו של בית החולים הגיע, ונפגעים, חולים, יולדות, ילדים חולים וכן הלאה, החלו להגיע לקבלת טיפול רפואי. הגיעו גם נפגעי הדף, שברים, פגיעות חזה ואפילו לידות. עבדנו במשמרות סביב לשעון עד ליום שבת בצהרים. בשלב זה המשלחת הראשונה שעליה נמניתי, נאלצה לחזור לאיסטנבול ולטוס הביתה. שאר החברים נשארו ליום נוסף כדי לעזור בטיפולים.
חזרה הביתה וסיכום
יש להודות שהמעבר בין אזורי רעש האדמה לאיסטנבול היה חד. במספר השעות שנותרו לנו לטיסה הביתה ניסינו להתאושש בעזרת ארוחת "שיש-קבב" טובה וסיור בבזאר הגדול. רק בשדה התעופה ובטיסה הביתה ראינו בצורה מוחשית את הכרת התודה של הטורקים. אנשים שזיהו אותנו על פי "הווסטים " שלנו ניגשו כשדמעות בעיניהם, לחצו ידיים, חיבקו, נישקו ואמרו תודה. בטיסה הביתה הודיע הקברניט על משלחת ההצלה הישראלית שבמטוס. זכינו למחיאות כפיים עזות ומפלס המבוכה והסומק שלי הרקיע שחקים. חזרנו הביתה לאחר ארבעה ימים קשים, עם חוויות קשות.
ככל הידוע לי, יחידות צה"ל הצליחו להוציא 12 נפגעים חיים. אנו, 40 אזרחים מהשורה, הצלחנו להציל שישה נפגעים חיים מתוך ההריסות. זוהי אומנם טיפונת בים, אבל אלו שישה אנשים שממשיכים לחיות כנראה בזכותנו. למרות התסכול הרב על פוטנציאל שלא מומש כפי שציפיתי , הסיפוק גדול. אם חלילה יקרה אסון נוסף בכל מקום בעולם אהיה הראשון שאשמח לנסות ולעזור.
דברי העורך בשולי הכתבה - מידע ממאגרי המידע:
בחודש מרץ 2000 בביקורי באיסטנבול עדיין נראו בתים הרוסים או סדוקים ועדיין המשיכו אנשים לחיות בהם בסכנת חיים מיידית. מעל לרחוב ראשי באיסטנבול ניצב היה בית נטול קיר ובו, כבחלון ראווה, נראה סלון עם ספה וטלוויזיה דולקת כשהקיר הפונה לכביש חסר כולו.
ברעידת האדמה של שנת 1999 קיפחו את חייהם ככל הנראה כ- 18,000 איש ומאות אלפים איבדו את בתיהם ורכושם. בנובמבר אותה שנה פקדה רעידת משנה את דיזג'ה, מעט מזרחית לאיזמיט, בעוצמה של 7.2 בסולם ריכטר וגבתה את חיי 763 אנשים. ביוני 2000 פקדה רעידת אדמה בעוצמה 5.9 בסולם ריכטר את אזור אנקרה. בחודש אוגוסט 2000 (שנה לאחר הרעידה שהרסה גם את אדאפזארי), פקד את העיר בה מרבית האנשים חיו עדיין באוהלים ובתים מאולתרים, רעש אדמה נוסף בעוצמה של 5.8 בסולם ריכטר. במרץ 2003 פקד את מזרח טורקיה רעש אדמה בעצמה של 6.5 בסולם ריכטר, וביוני אותה שנה 'רק' 6.4 באותו אזור.
מפות רעשי האדמה 17 באוגוסט ו-12 בנובמבר 1999
מוקד רעש האדמה של איזמיט 1999, המתואר בכתבה, היה בעומק של 17 ק"מ מתחת לעיר גלג'יק (Gölcük ), קילומטרים ספורים מדרום לעיר איזמיט ולמפרץ איזמיט. רעידת האדמה גרמה לתנועה לאורך קרע של כ- 150 ק"מ בקו השבר של צפון אנטוליה, מדיזג'ה (Düzce ) במזרח, דרך מפרץ איזמיט, ועד לים השיש במערב. לאורך הקרע נמדדו העתקים של 2.5 עד 4 מטרים, עם שיא של 5.7 מטרים סמוך לאקיאזי (Akyazı ) מזרחית לאיזמיט. רעידת האדמה נמשכה 45 שניות והורגשה גם באנקרה ובאיזמיר, מרחק של מאות קילומטרים מהמוקד.
מיד לאחר רעידת האדמה נסוגו מימיו של מפרץ איזמיט לאורך שני צידיו, ולאחר מכן פגע בהם גל צונאמי שהתנשא לגובה ממוצע של 2.5 מטרים ועד 4 מטרים בגלג'יק עצמה. הנזק הקשה ביותר מגל הצונאמי התרחש בחופי הערים קראמורסל (Karamürsel ) וגלג'יק ובבסיס חיל הים הטורקי הסמוך, וחלק מהאזור שקע תחת המים עקב תזוזות הקרקע ושקיעתה.
עשרים דקות לאחר רעידת האדמה העיקרית התרחשה רעידת המשנה החזקה הראשונה בעוצמה של 4.6 בסולם ריכטר, ובמשך הימים הבאים התרחשו מספר רעידות משנה נוספות בעוצמה של יותר מ- 4.0 בסולם ריכטר. רוב רעידות המשנה התרחשו מזרחית למוקד רעידת האדמה העיקרית בגלג'יק.
תוצאות רעידת איזמיט גרמו לסערה ציבורית חסרת תקדים בטורקיה. ממצאי המומחים וועדות החקירה העלו כי חייהם של רבים היו ניצלים וכי הנזק לרכוש היה מתון בהרבה, לו היו הנוגעים בדבר מקפידים על הוראות התכנון והבניה. העובדה כי מרבית הפגיעה בנפש וברכוש נגרמה בבניינים שנבנו בעשור שלפני רעידת איזמיט, חידדה את משמעות המסקנות בשים לב לכך שהוראות התכנון והבניה התקפות היו דומות למקובל באזורים סיסמיים דומים במערב (לדוגמה בקליפורניה). עיקר הזעם הופנה כלפי קבלני ומהנדסי הבניין מחד וכלפי השירות הציבורי והדרג הפוליטי מאידך, שהואשמו כולם ברשלנות פושעת, זילות חיי אדם ושחיתות.
העמותה הישראלית להחשת פעולות הצלה וחיפוש: F.I.R.S.T ( (Fast Israeli Rescue and Searching Team העמותה מורכבת מעשר יחידות חילוץ ברחבי הארץ. ראשית יחידות החילוץ הייתה בשנת 1984, עם הקמת יחידת חילוץ גולן. יחידה זו הוקמה ע"י קובי לפר, רכז הביטחון של מועצה אזורית גולן, והיא שמה לה למטרה לחלץ ולאתר מטיילים שנפגעו בנחלי הגולן, או שאיבדו את דרכם. במהלך השנים סופחה היחידה למשמר האזרחי והיא פועלת כיחידת מתנדבים. היחידה בגולן מונה כחמישים מתנדבים, רובם בוגרי קורס טג"ח (טיפוס, גלישה וחילוץ) של צה"ל, ביניהם עובדי רשות הטבע והגנים, חקלאים, עובדי מועצה אזורית גולן, עובדי החברה להגנת הטבע וכד'. ממוצע החילוצים השנתי בגולן עומד על 80. חלק קטן מהחילוצים מסתיים לצערנו במות המטייל ואילו רובם מסתיימים בהצלה ובהצלחה.
היחידה בגולן מונה מספר צוותים מקצועיים, המתאמנים ללא הפסקה לאורך כל השנה בנושאים הבאים: צוות חילוץ ממים זורמים, צוות חילוץ מהריסות, צוות איתור נעדרים, צוות רפואי וצוות טג"ח.
במהלך השנים הוקמו יחידות חילוץ הפרוסות ברחבי הארץ כולה - בסה"כ כ- 400 מחלצים. כל היחידות הנ"ל עובדות כל השנה באזורן, מקיימות אימונים סדירים בהדרכת הצבא ושומרות ביניהן על קשר מקצועי. יחידות אלה מסונפות לעמותת FIRST , שפועלת כאמור על טהרת ההתנדבות. את העמותה מנהל ד"ר אפרים לאור - מומחה לאסונות המוניים. כשנה לפני האסון בטורקיה, הוקם קשר מקצועי ובלתי אמצעי עם יחידת החילוץ הטורקית - AKUT . נערכו אימונים משותפים בארץ ובטורקיה ובעקבות כך התבקשנו לסייע ברעידת האדמה בטורקיה. כך עשינו וסייענו בכוחנו הדל. כדי שעמותת "FIRST" תוכל להמשיך להתקיים ולעזור, אנו זקוקים לתרומות של אנשים טובים. תרומות יתקבלו בתודה לחשבון מספר 6898 על שם "היחידה הישראלית להחשת פעולות הצלה" סניף מספר 355 בנק אוצר החייל - קניון אשדוד, רחוב נורדאו 3, אשדוד. ניתן ליצור קשר עם יחידת חילוץ גולן בדואר: מועצה אזורית גולן, קצרין, מיקוד 12900, או בדוא"ל Golan_sar@hotmail.co.il
מידע נוסף
כתבות נוספות על טורקיה
טיולי אקטיב - אופניים, שייט והליכה לחצו לרשימת יעדים »
טיול עצמאי למדינות הבלטיות לחצו לרשימת היעדים »
טיול עצמאי למזרח הרחוק לחצו לרשימת יעדים »
התופת בילובה
כשנחתנו בילובה פגשנו בהמון מטיילים ותיירים המחכים למעבורת שתוציא אותם מהתופת שעברה עליהם. ביניהם פגשנו זוג ישראלים נחמד שסיפר על שתי משפחות ישראליות הקבורות בהריסות בבתי הקייט שעל החוף - משפחות פרנקו ומלאך. ניסינו להעביר מידע זה לשגרירות הישראלית, אולם ללא הצלחה. בנמל חיכה לנו נציג יחידת החילוץAKVT שהוביל אותנו לשכונת איידון (Aydoon ) שבעיר. נאמר לנו בפשטות - "תיקחו איזה רחוב שאתם רוצים ותעזרו בכל מה שאתם יכולים". כשהגענו לרובע, התחלנו לעכל אט אט את גודל הזוועה. רחובות שלמים ובהם עשרות רבות של בתים, קרסו לחלוטין. בתים בני 5-7 קומות נראו כאילו שלמים, אבל עם 3 קומות, כשהקומות התחתונות פשוט נעלמו כליל. בבתים ישנו אלפי אנשים שנת ישרים כשהאדמה רעדה. לא ידענו אם לצחוק או לבכות - אנו משלחת רפואית שבאה לטפל בנפגעים ללא אמצעי חילוץ.
אזרחים, חיילים ושוטרים ניסו ככל יכולתם לפנות את ההריסות באמצעים דליים, כשעשרות רבות של בתים אחרים כלל לא מטופלים בשל חוסר באמצעים. חשמל ומים- אין. במקום אין יד מכוונת וכל אחד עושה ופועל על פי הבנתו. עם כל המהומה וההלם הצלחתי לראות משהו בולט במקום - אנשים רבים שאיבדו את היקר להם מכל, יושבים על המדשאות ועל חוף הים. כולם שקטים, בהלם מוחלט, חסרי כל, יושבים ומחכים לנס שיחזיר להם את בני משפחותיהם מבין ההריסות. בתוך כל זאת, נחלקנו לחוליות והתחלנו לעבוד עם המקומיים בחיפוש ניצולים. ע"פ ד"ר אפרים, שיעור הסיכוי למציאת ניצולים חיים ביממה הראשונה הוא 80%. לאחר יממה אחת יורד הסיכוי ל- 10%. את האחוזים הבודדים האלה חיפשנו כשמדי פעם הגיע עוד מנוף ועוד מכסחת או מקדחה וכך עבדנו.
במהלך השעות הרבות שעבדנו, פינינו גוויות, לקול זעקות השבר של בני המשפחה. פה ושם ראינו אופניים של ילד תלויים על מרפסת הרוסה. חלקי גוויות, ריח מוות נורא נישא באוויר, בחום של למעלה מ- 30 מעלות, ובעיקר באווירת תסכול. באנו לטפל בנפגעים ומצאנו את עצמנו נוברים בהריסות ומחפשים אנשים חיים. במהלך הלילה והיום שלמחרת הצלחנו להגיע למספר נפגעים שהיו עדיין בחיים. במקרה אחד חילצנו מההריסות, לאחר כשש שעות עבודה, אישה צעירה. הצלחנו להוציא אותה מבין ברזלי הבניין וקירות הבטון שמעכו את רגליה. היא עברה טיפולי החייאה ולבסוף היא הועברה לאמבולנס, בעיקר תודות לד"ר אמנון צביאל, אתו עבדתי. במקרה אחר חפר צוות אחר שעות מתחת ליסודות בניין כדי להגיע לאשה פצועה. בשלב מסוים הייתה מחשבה לכרות לה את הרגל כדי להצילה, אולם לבסוף היא הוצאה שלמה ובחיים, בטיפולו של ד"ר איתן הלר.
קריסת קלפים בבניין ללא חיזוקי אלכסון - איזמיט 1999
הרס מוחלט וחוסר אונים
לאחר מספר שעות של עבודה מאומצת הצלחנו לאכול מעט לחם טורקי משובח ( (Ekmek ואז ניגש אליי מקומי קשיש והראה לי באצבעו כיוון לבית הרוס. ניגשתי איתו לשם והוא, בתנועות ידיים, ביקש שאכנס להריסות ואחפש. לא הבנתי בדיוק מה לעשות, אולם זחלתי באחת מהמחילות שנוצרו בהריסות ומצאתי שרשרת ועגילים. הבאתי לו אותם, אולם הוא הניד בראשו והצביע שוב למקום. חזרתי וזחלתי, גיששתי בידיים, חיפשתי מישהו חי, עד שמצאתי נערה צעירה לבושה בפיג'מה מתחת לקורת בטון ענקית. לא אלאה את הקורא בתיאור מצב הנערה. חזרתי לטורקי הקשיש והסברתי לו בתנועות ידיים ובעזרת שוטר שקרובת משפחתו מתה. את זעקות השבר שלו לא אשכח זמן רב. כך המשכנו לעשות ככל יכולתנו בין אנשים מיואשים, בתים הרוסים לצד בתים שלא נפגעו כלל. על כל פיסת דשא וחוף התמקמו אנשים עם אוהלים ושרידי ציוד. ההרס מוחלט, אמבולנסים צופרים ללא הרף, ריח גוויות נורא באוויר, חלק מהבתים שרופים, המגיפות והחורף הקשה בדרך, וכל זה בעיר בת כ- 50,000 תושבים שהייתה עיירת נופש שלווה.
את הכרת התודה ראינו כל הזמן בעיניי האנשים. ביום חמישי, באחת ההפוגות, הלכתי עם עוד מחלץ לכיוון בתי הנופש שעל החוף. פגשנו ישראלי נואש ממשפחת מלאך, עומד חסר אונים. התברר לנו שהוריו נהרגו ברעש והוא לא יכול היה להוציאם. לטענתו בשגרירות הישראלית שבטורקיה ישבו אנשים אטומים שטענו בתוקף שאין ישראלים נפגעים ברעש ולכן גם לא שלחו לו כל עזרה. התסכול גדול, ההרס עצום וקצרה ידנו מלהושיע. בשלב זה הגיעו למקום צוותי הצלה מבריטניה, וברשותם כלבים ואני הרשיתי לעצמי לנמנם על הדשא. קול רעש חזק העיר אותי ומצאתי את עצמי מרחף באוויר ונופל. הבנתי שרעידת אדמה נוספת ארעה, אולם העייפות הכריעה אותי והמשכתי לישון.
רחוב הרוס ברעידת איזמיט 1999
טיולי אקטיב - אופניים, שייט והליכה לחצו לרשימת יעדים »
טיול עצמאי למדינות הבלטיות לחצו לרשימת היעדים »
טיול עצמאי למזרח הרחוק לחצו לרשימת יעדים »
אדאפזארי (Adapazary)
לאחר יומיים של עבודה מאומצת, חילוץ וטיפול בארבעה נפגעים חיים, הוחלט שאין במקום יותר נפגעים חיים. התבקשנו לנסוע לגולג'יק (Gölcük ), ולחבור לכוח פיקוד העורף של צה"ל שבמקום. קיבלנו אוטובוס ומתורגמנית נחמדה והתחלנו בנסיעה עמוסת פקקי-תנועה איומים לכיוון העיר גולצ'וק. לאורך כל הדרך הומחשה לנו הזוועה וגודל האסון הנורא שעבר על העם הטורקי.
בגולג'יק, השוכנת מזרחית לילובה, הצטיידנו ב'חמישיות' (מנות הקרב הצה"ליות המוכרות) והתבקשנו לנוע לכיוון העיר אדאפזארי. בעיר זו נהרסו בתי החולים, או כרעו תחת הנטל. שוב יצאנו לנסיעה קשה בת שבע שעות, צופים במחזות קשים, בין בתי זיקוק בוערים והרס רב סביב. אור ליום שישי התמקמנו על מדשאת משרד היערנות המקומי, מחכים לכוח חיל-הרפואה של צה"ל שאמור היה להגיע עם בית חולים שדה. בשלב זה הצטרפו אלינו עוד 23 חברי יחידות חילוץ מהארץ, שיצאו יום אחרינו, לאחר שהתקבלה תרומה שאפשרה את נסיעתם. כך מנינו 40 אנשי רפואה, ובשלב זה הצבא 'הכיר' בנו כאנשים שיכולים לעזור בטיפול הרפואי.
במהלך יום שישי עזרנו בהקמת בית חולים שדה שמוקם באוהלים על המדשאה. בשלב זה נגמר לנו הקונפליקט שבין עבודת חילוץ להתמקדות בטיפול רפואי. כאן היינו אמורים לטפל בנפגעים, ואכן כך היה. צוותים שלנו חולקו במחלקות השונות של בית החולים. צוות שלנו עם אמבולנס מקומי יצא לעיר ההרוסה (שאגב נהרסה כמעט כליל ב- 1967 ונבנתה שוב) לחפש נפגעים, שלא מסוגלים היו לנוע, ולהביאם לטיפול רפואי. אט אט שמעו של בית החולים הגיע, ונפגעים, חולים, יולדות, ילדים חולים וכן הלאה, החלו להגיע לקבלת טיפול רפואי. הגיעו גם נפגעי הדף, שברים, פגיעות חזה ואפילו לידות. עבדנו במשמרות סביב לשעון עד ליום שבת בצהרים. בשלב זה המשלחת הראשונה שעליה נמניתי, נאלצה לחזור לאיסטנבול ולטוס הביתה. שאר החברים נשארו ליום נוסף כדי לעזור בטיפולים.
חזרה הביתה וסיכום
יש להודות שהמעבר בין אזורי רעש האדמה לאיסטנבול היה חד. במספר השעות שנותרו לנו לטיסה הביתה ניסינו להתאושש בעזרת ארוחת "שיש-קבב" טובה וסיור בבזאר הגדול. רק בשדה התעופה ובטיסה הביתה ראינו בצורה מוחשית את הכרת התודה של הטורקים. אנשים שזיהו אותנו על פי "הווסטים " שלנו ניגשו כשדמעות בעיניהם, לחצו ידיים, חיבקו, נישקו ואמרו תודה. בטיסה הביתה הודיע הקברניט על משלחת ההצלה הישראלית שבמטוס. זכינו למחיאות כפיים עזות ומפלס המבוכה והסומק שלי הרקיע שחקים. חזרנו הביתה לאחר ארבעה ימים קשים, עם חוויות קשות.
ככל הידוע לי, יחידות צה"ל הצליחו להוציא 12 נפגעים חיים. אנו, 40 אזרחים מהשורה, הצלחנו להציל שישה נפגעים חיים מתוך ההריסות. זוהי אומנם טיפונת בים, אבל אלו שישה אנשים שממשיכים לחיות כנראה בזכותנו. למרות התסכול הרב על פוטנציאל שלא מומש כפי שציפיתי , הסיפוק גדול. אם חלילה יקרה אסון נוסף בכל מקום בעולם אהיה הראשון שאשמח לנסות ולעזור.
דברי העורך בשולי הכתבה - מידע ממאגרי המידע:
בחודש מרץ 2000 בביקורי באיסטנבול עדיין נראו בתים הרוסים או סדוקים ועדיין המשיכו אנשים לחיות בהם בסכנת חיים מיידית. מעל לרחוב ראשי באיסטנבול ניצב היה בית נטול קיר ובו, כבחלון ראווה, נראה סלון עם ספה וטלוויזיה דולקת כשהקיר הפונה לכביש חסר כולו.
ברעידת האדמה של שנת 1999 קיפחו את חייהם ככל הנראה כ- 18,000 איש ומאות אלפים איבדו את בתיהם ורכושם. בנובמבר אותה שנה פקדה רעידת משנה את דיזג'ה, מעט מזרחית לאיזמיט, בעוצמה של 7.2 בסולם ריכטר וגבתה את חיי 763 אנשים. ביוני 2000 פקדה רעידת אדמה בעוצמה 5.9 בסולם ריכטר את אזור אנקרה. בחודש אוגוסט 2000 (שנה לאחר הרעידה שהרסה גם את אדאפזארי), פקד את העיר בה מרבית האנשים חיו עדיין באוהלים ובתים מאולתרים, רעש אדמה נוסף בעוצמה של 5.8 בסולם ריכטר. במרץ 2003 פקד את מזרח טורקיה רעש אדמה בעצמה של 6.5 בסולם ריכטר, וביוני אותה שנה 'רק' 6.4 באותו אזור.
מפות רעשי האדמה 17 באוגוסט ו-12 בנובמבר 1999
מוקד רעש האדמה של איזמיט 1999, המתואר בכתבה, היה בעומק של 17 ק"מ מתחת לעיר גלג'יק (Gölcük ), קילומטרים ספורים מדרום לעיר איזמיט ולמפרץ איזמיט. רעידת האדמה גרמה לתנועה לאורך קרע של כ- 150 ק"מ בקו השבר של צפון אנטוליה, מדיזג'ה (Düzce ) במזרח, דרך מפרץ איזמיט, ועד לים השיש במערב. לאורך הקרע נמדדו העתקים של 2.5 עד 4 מטרים, עם שיא של 5.7 מטרים סמוך לאקיאזי (Akyazı ) מזרחית לאיזמיט. רעידת האדמה נמשכה 45 שניות והורגשה גם באנקרה ובאיזמיר, מרחק של מאות קילומטרים מהמוקד.
מיד לאחר רעידת האדמה נסוגו מימיו של מפרץ איזמיט לאורך שני צידיו, ולאחר מכן פגע בהם גל צונאמי שהתנשא לגובה ממוצע של 2.5 מטרים ועד 4 מטרים בגלג'יק עצמה. הנזק הקשה ביותר מגל הצונאמי התרחש בחופי הערים קראמורסל (Karamürsel ) וגלג'יק ובבסיס חיל הים הטורקי הסמוך, וחלק מהאזור שקע תחת המים עקב תזוזות הקרקע ושקיעתה.
עשרים דקות לאחר רעידת האדמה העיקרית התרחשה רעידת המשנה החזקה הראשונה בעוצמה של 4.6 בסולם ריכטר, ובמשך הימים הבאים התרחשו מספר רעידות משנה נוספות בעוצמה של יותר מ- 4.0 בסולם ריכטר. רוב רעידות המשנה התרחשו מזרחית למוקד רעידת האדמה העיקרית בגלג'יק.
תוצאות רעידת איזמיט גרמו לסערה ציבורית חסרת תקדים בטורקיה. ממצאי המומחים וועדות החקירה העלו כי חייהם של רבים היו ניצלים וכי הנזק לרכוש היה מתון בהרבה, לו היו הנוגעים בדבר מקפידים על הוראות התכנון והבניה. העובדה כי מרבית הפגיעה בנפש וברכוש נגרמה בבניינים שנבנו בעשור שלפני רעידת איזמיט, חידדה את משמעות המסקנות בשים לב לכך שהוראות התכנון והבניה התקפות היו דומות למקובל באזורים סיסמיים דומים במערב (לדוגמה בקליפורניה). עיקר הזעם הופנה כלפי קבלני ומהנדסי הבניין מחד וכלפי השירות הציבורי והדרג הפוליטי מאידך, שהואשמו כולם ברשלנות פושעת, זילות חיי אדם ושחיתות.
העמותה הישראלית להחשת פעולות הצלה וחיפוש: F.I.R.S.T ( (Fast Israeli Rescue and Searching Team העמותה מורכבת מעשר יחידות חילוץ ברחבי הארץ. ראשית יחידות החילוץ הייתה בשנת 1984, עם הקמת יחידת חילוץ גולן. יחידה זו הוקמה ע"י קובי לפר, רכז הביטחון של מועצה אזורית גולן, והיא שמה לה למטרה לחלץ ולאתר מטיילים שנפגעו בנחלי הגולן, או שאיבדו את דרכם. במהלך השנים סופחה היחידה למשמר האזרחי והיא פועלת כיחידת מתנדבים. היחידה בגולן מונה כחמישים מתנדבים, רובם בוגרי קורס טג"ח (טיפוס, גלישה וחילוץ) של צה"ל, ביניהם עובדי רשות הטבע והגנים, חקלאים, עובדי מועצה אזורית גולן, עובדי החברה להגנת הטבע וכד'. ממוצע החילוצים השנתי בגולן עומד על 80. חלק קטן מהחילוצים מסתיים לצערנו במות המטייל ואילו רובם מסתיימים בהצלה ובהצלחה.
היחידה בגולן מונה מספר צוותים מקצועיים, המתאמנים ללא הפסקה לאורך כל השנה בנושאים הבאים: צוות חילוץ ממים זורמים, צוות חילוץ מהריסות, צוות איתור נעדרים, צוות רפואי וצוות טג"ח.
במהלך השנים הוקמו יחידות חילוץ הפרוסות ברחבי הארץ כולה - בסה"כ כ- 400 מחלצים. כל היחידות הנ"ל עובדות כל השנה באזורן, מקיימות אימונים סדירים בהדרכת הצבא ושומרות ביניהן על קשר מקצועי. יחידות אלה מסונפות לעמותת FIRST , שפועלת כאמור על טהרת ההתנדבות. את העמותה מנהל ד"ר אפרים לאור - מומחה לאסונות המוניים. כשנה לפני האסון בטורקיה, הוקם קשר מקצועי ובלתי אמצעי עם יחידת החילוץ הטורקית - AKUT . נערכו אימונים משותפים בארץ ובטורקיה ובעקבות כך התבקשנו לסייע ברעידת האדמה בטורקיה. כך עשינו וסייענו בכוחנו הדל. כדי שעמותת "FIRST" תוכל להמשיך להתקיים ולעזור, אנו זקוקים לתרומות של אנשים טובים. תרומות יתקבלו בתודה לחשבון מספר 6898 על שם "היחידה הישראלית להחשת פעולות הצלה" סניף מספר 355 בנק אוצר החייל - קניון אשדוד, רחוב נורדאו 3, אשדוד. ניתן ליצור קשר עם יחידת חילוץ גולן בדואר: מועצה אזורית גולן, קצרין, מיקוד 12900, או בדוא"ל Golan_sar@hotmail.co.il
מידע נוסף
כתבות נוספות על טורקיה
הרס מוחלט וחוסר אונים
לאחר מספר שעות של עבודה מאומצת הצלחנו לאכול מעט לחם טורקי משובח ( (Ekmek ואז ניגש אליי מקומי קשיש והראה לי באצבעו כיוון לבית הרוס. ניגשתי איתו לשם והוא, בתנועות ידיים, ביקש שאכנס להריסות ואחפש. לא הבנתי בדיוק מה לעשות, אולם זחלתי באחת מהמחילות שנוצרו בהריסות ומצאתי שרשרת ועגילים. הבאתי לו אותם, אולם הוא הניד בראשו והצביע שוב למקום. חזרתי וזחלתי, גיששתי בידיים, חיפשתי מישהו חי, עד שמצאתי נערה צעירה לבושה בפיג'מה מתחת לקורת בטון ענקית. לא אלאה את הקורא בתיאור מצב הנערה. חזרתי לטורקי הקשיש והסברתי לו בתנועות ידיים ובעזרת שוטר שקרובת משפחתו מתה. את זעקות השבר שלו לא אשכח זמן רב. כך המשכנו לעשות ככל יכולתנו בין אנשים מיואשים, בתים הרוסים לצד בתים שלא נפגעו כלל. על כל פיסת דשא וחוף התמקמו אנשים עם אוהלים ושרידי ציוד. ההרס מוחלט, אמבולנסים צופרים ללא הרף, ריח גוויות נורא באוויר, חלק מהבתים שרופים, המגיפות והחורף הקשה בדרך, וכל זה בעיר בת כ- 50,000 תושבים שהייתה עיירת נופש שלווה.
טיולי אקטיב - אופניים, שייט והליכה לחצו לרשימת יעדים »
טיול עצמאי למדינות הבלטיות לחצו לרשימת היעדים »
טיול עצמאי למזרח הרחוק לחצו לרשימת יעדים »
חזרה הביתה וסיכום
יש להודות שהמעבר בין אזורי רעש האדמה לאיסטנבול היה חד. במספר השעות שנותרו לנו לטיסה הביתה ניסינו להתאושש בעזרת ארוחת "שיש-קבב" טובה וסיור בבזאר הגדול. רק בשדה התעופה ובטיסה הביתה ראינו בצורה מוחשית את הכרת התודה של הטורקים. אנשים שזיהו אותנו על פי "הווסטים " שלנו ניגשו כשדמעות בעיניהם, לחצו ידיים, חיבקו, נישקו ואמרו תודה. בטיסה הביתה הודיע הקברניט על משלחת ההצלה הישראלית שבמטוס. זכינו למחיאות כפיים עזות ומפלס המבוכה והסומק שלי הרקיע שחקים. חזרנו הביתה לאחר ארבעה ימים קשים, עם חוויות קשות.
ככל הידוע לי, יחידות צה"ל הצליחו להוציא 12 נפגעים חיים. אנו, 40 אזרחים מהשורה, הצלחנו להציל שישה נפגעים חיים מתוך ההריסות. זוהי אומנם טיפונת בים, אבל אלו שישה אנשים שממשיכים לחיות כנראה בזכותנו. למרות התסכול הרב על פוטנציאל שלא מומש כפי שציפיתי , הסיפוק גדול. אם חלילה יקרה אסון נוסף בכל מקום בעולם אהיה הראשון שאשמח לנסות ולעזור.
דברי העורך בשולי הכתבה - מידע ממאגרי המידע:
בחודש מרץ 2000 בביקורי באיסטנבול עדיין נראו בתים הרוסים או סדוקים ועדיין המשיכו אנשים לחיות בהם בסכנת חיים מיידית. מעל לרחוב ראשי באיסטנבול ניצב היה בית נטול קיר ובו, כבחלון ראווה, נראה סלון עם ספה וטלוויזיה דולקת כשהקיר הפונה לכביש חסר כולו.
ברעידת האדמה של שנת 1999 קיפחו את חייהם ככל הנראה כ- 18,000 איש ומאות אלפים איבדו את בתיהם ורכושם. בנובמבר אותה שנה פקדה רעידת משנה את דיזג'ה, מעט מזרחית לאיזמיט, בעוצמה של 7.2 בסולם ריכטר וגבתה את חיי 763 אנשים. ביוני 2000 פקדה רעידת אדמה בעוצמה 5.9 בסולם ריכטר את אזור אנקרה. בחודש אוגוסט 2000 (שנה לאחר הרעידה שהרסה גם את אדאפזארי), פקד את העיר בה מרבית האנשים חיו עדיין באוהלים ובתים מאולתרים, רעש אדמה נוסף בעוצמה של 5.8 בסולם ריכטר. במרץ 2003 פקד את מזרח טורקיה רעש אדמה בעצמה של 6.5 בסולם ריכטר, וביוני אותה שנה 'רק' 6.4 באותו אזור.
מפות רעשי האדמה 17 באוגוסט ו-12 בנובמבר 1999
מוקד רעש האדמה של איזמיט 1999, המתואר בכתבה, היה בעומק של 17 ק"מ מתחת לעיר גלג'יק (Gölcük ), קילומטרים ספורים מדרום לעיר איזמיט ולמפרץ איזמיט. רעידת האדמה גרמה לתנועה לאורך קרע של כ- 150 ק"מ בקו השבר של צפון אנטוליה, מדיזג'ה (Düzce ) במזרח, דרך מפרץ איזמיט, ועד לים השיש במערב. לאורך הקרע נמדדו העתקים של 2.5 עד 4 מטרים, עם שיא של 5.7 מטרים סמוך לאקיאזי (Akyazı ) מזרחית לאיזמיט. רעידת האדמה נמשכה 45 שניות והורגשה גם באנקרה ובאיזמיר, מרחק של מאות קילומטרים מהמוקד.
מיד לאחר רעידת האדמה נסוגו מימיו של מפרץ איזמיט לאורך שני צידיו, ולאחר מכן פגע בהם גל צונאמי שהתנשא לגובה ממוצע של 2.5 מטרים ועד 4 מטרים בגלג'יק עצמה. הנזק הקשה ביותר מגל הצונאמי התרחש בחופי הערים קראמורסל (Karamürsel ) וגלג'יק ובבסיס חיל הים הטורקי הסמוך, וחלק מהאזור שקע תחת המים עקב תזוזות הקרקע ושקיעתה.
עשרים דקות לאחר רעידת האדמה העיקרית התרחשה רעידת המשנה החזקה הראשונה בעוצמה של 4.6 בסולם ריכטר, ובמשך הימים הבאים התרחשו מספר רעידות משנה נוספות בעוצמה של יותר מ- 4.0 בסולם ריכטר. רוב רעידות המשנה התרחשו מזרחית למוקד רעידת האדמה העיקרית בגלג'יק.
תוצאות רעידת איזמיט גרמו לסערה ציבורית חסרת תקדים בטורקיה. ממצאי המומחים וועדות החקירה העלו כי חייהם של רבים היו ניצלים וכי הנזק לרכוש היה מתון בהרבה, לו היו הנוגעים בדבר מקפידים על הוראות התכנון והבניה. העובדה כי מרבית הפגיעה בנפש וברכוש נגרמה בבניינים שנבנו בעשור שלפני רעידת איזמיט, חידדה את משמעות המסקנות בשים לב לכך שהוראות התכנון והבניה התקפות היו דומות למקובל באזורים סיסמיים דומים במערב (לדוגמה בקליפורניה). עיקר הזעם הופנה כלפי קבלני ומהנדסי הבניין מחד וכלפי השירות הציבורי והדרג הפוליטי מאידך, שהואשמו כולם ברשלנות פושעת, זילות חיי אדם ושחיתות.
העמותה הישראלית להחשת פעולות הצלה וחיפוש: F.I.R.S.T ( (Fast Israeli Rescue and Searching Team העמותה מורכבת מעשר יחידות חילוץ ברחבי הארץ. ראשית יחידות החילוץ הייתה בשנת 1984, עם הקמת יחידת חילוץ גולן. יחידה זו הוקמה ע"י קובי לפר, רכז הביטחון של מועצה אזורית גולן, והיא שמה לה למטרה לחלץ ולאתר מטיילים שנפגעו בנחלי הגולן, או שאיבדו את דרכם. במהלך השנים סופחה היחידה למשמר האזרחי והיא פועלת כיחידת מתנדבים. היחידה בגולן מונה כחמישים מתנדבים, רובם בוגרי קורס טג"ח (טיפוס, גלישה וחילוץ) של צה"ל, ביניהם עובדי רשות הטבע והגנים, חקלאים, עובדי מועצה אזורית גולן, עובדי החברה להגנת הטבע וכד'. ממוצע החילוצים השנתי בגולן עומד על 80. חלק קטן מהחילוצים מסתיים לצערנו במות המטייל ואילו רובם מסתיימים בהצלה ובהצלחה.
היחידה בגולן מונה מספר צוותים מקצועיים, המתאמנים ללא הפסקה לאורך כל השנה בנושאים הבאים: צוות חילוץ ממים זורמים, צוות חילוץ מהריסות, צוות איתור נעדרים, צוות רפואי וצוות טג"ח.
במהלך השנים הוקמו יחידות חילוץ הפרוסות ברחבי הארץ כולה - בסה"כ כ- 400 מחלצים. כל היחידות הנ"ל עובדות כל השנה באזורן, מקיימות אימונים סדירים בהדרכת הצבא ושומרות ביניהן על קשר מקצועי. יחידות אלה מסונפות לעמותת FIRST , שפועלת כאמור על טהרת ההתנדבות. את העמותה מנהל ד"ר אפרים לאור - מומחה לאסונות המוניים. כשנה לפני האסון בטורקיה, הוקם קשר מקצועי ובלתי אמצעי עם יחידת החילוץ הטורקית - AKUT . נערכו אימונים משותפים בארץ ובטורקיה ובעקבות כך התבקשנו לסייע ברעידת האדמה בטורקיה. כך עשינו וסייענו בכוחנו הדל. כדי שעמותת "FIRST" תוכל להמשיך להתקיים ולעזור, אנו זקוקים לתרומות של אנשים טובים. תרומות יתקבלו בתודה לחשבון מספר 6898 על שם "היחידה הישראלית להחשת פעולות הצלה" סניף מספר 355 בנק אוצר החייל - קניון אשדוד, רחוב נורדאו 3, אשדוד. ניתן ליצור קשר עם יחידת חילוץ גולן בדואר: מועצה אזורית גולן, קצרין, מיקוד 12900, או בדוא"ל Golan_sar@hotmail.co.il
מידע נוסף
כתבות נוספות על טורקיה
|
|
מידע נוסף
כתבות נוספות על טורקיה
 |
אודות הכותב
פרץ גלעדי ז"ל, היה פקח רשות הטבע והגנים ומתנדב ביחידת החילוץ ברמת הגולן. הוא עסק רבות באקולוגיה ושימור טבע, ומסעותיו הרבים והמגוונים ברחבי העולם התמקדו בלימוד הטבע ובשימורו.
|
.jpg)
