האיים הקיקלאדיים שטופי השמש
מאת: ד"ר גלעד (גילי) חסקין
מספרים שאיי יוון נוצרו כתוצאה מריב מיתולוגי, עת זאוס, אבי האלים, רגז על פוסידון, אל הים, ובחרון אפו השליך את יוון ממקום שבתו, אל האדמה, בעצמה כזאת שפוררה אותה לרסיסים. אחרת, קשה להסביר מדוע מוקפת ארץ זו ב- 1425 איים.
האיים הקיקלאדיים הם שלושים ותשעה איים שטופי שמש, המסודרים במעין 'קיקְלוֹס' (מעגל ביוונית), בלב הים האגאי, בין יוון ו
נאקסוס (E), פארוס (F), איוס (G), סנטוריני (H), אנאפי (I)
האיים הקיקלאדיים
"ארכיטקטורה קיקלאדית" הפכה כבר למושג, שם דבר. היא נובעת מצורות אדריכליות קדומות: בתי קובייה שטוחי גגות, מסוידים לבן, ולהם משקופים ותריסי עץ הצבועים בכחול ולעתים באדום. כנסיות קטנות, הבנויות אף הן מאלמנטים בסיסיים: מרובע, קונוס, קימור חביתי וכיפות שלמות או מחודדות, היוצרות יחד מבנים שובי-לב בפשטותם.
כתבות נוספות על יוון
בתי סנטוריני, "ארכיטקטורה קיקלאדית" במיטבה
האיים הקיקלאדים הם יעד אידיאלי לטיול של "דילוגי איים". לכל אי אופי מיוחד משלו. אפשר להסתפק בהצצה חטופה או להקדיש לכל אי פרק זמן של שבועיים. בקיץ נושבות באיים רוחות המלטמי הצפוניות. אלו משבי רוח עזים, העלולים לפגוע מעט בהנאה, ולכן מומלץ לצאת מהחוף בשעות הרוח "ולהיעלם" במבוכים הצפופים והמוגנים של הסמטאות, לאכול, להאזין לצלילי הבוזוקי, להמתין לשוך הסערה, ולשוב לטבול במים.
האי מיקונוס (Mýkonos)
אטרקציה נוספת היא השקנאים, השמחים להצטלם עם מבקרי הנמל.
עבור אלפי התיירים הפוקדים את האי מידי קיץ, מיקונוס הוא ה-אי, בהא הידיעה. התגלות ממשית של החלום הים תיכוני. שמש, חופי זהב, מוסיקה, מזון משובח, וחופש ללא מעצורים. זהו האי המתויר שבקיקלדים, המסוגנן והיקר שבהם. לכאן מומלץ להגיע דווקא בעיצומה של העונה, יחד עם יתר חברי חוג הסילון הבין לאומי. דומה כי כל סמטה או כל מפרץ באי פקוקים באין ספור של ספורטאים מפורסמים, שחקני קולנוע, יפים ויפות, נוצצים ונוצצות. נציגים מכל אומה, דת, גזע, מין וצבע, הבאים לכאן כדי לראות ולהיראות. החיים מתחילים השכם בשעה 11:00 בבוקר, אך לא חדלים מלרעוש עד השעות הקטנות של הלילה.
האי ידוע במספר הרב של הזוגות החד מיניים הבאים אליו, ובערום המקובל בחופיו. מרבית הנופשים, ללא כותרת של "נודיסטים", מתערטלים בחופים, ומשווים לו אווירה של גן עדן. לא נדיר לראות כאן כפילות של אפרודיטי המשתכשכות במים ועולות מתוך הקצף. העיירה מיקונוס בוהקת בניקיונה ומסנוורת בלובנה. בימי הביניים נוצר כאן מבוך אמיתי של סמטאות, שכל פסיעה בהן היא טיול בפני עצמו. מעקי עץ, ארובות, מדרגות לולייניות, חתולים מתפנקים בשמש ויונים הומות.
עשירים וידוענים רבים אימצו את האי מיקונוס כאתר נופש מועדף, לקראת סוף האלף השני, ובעקבות כך מחיריו האמירו ללא כל פרופורציה, והוא יקר מאד ביחס לכל איי יוון האחרים.
איך מגיעים: הפלגה מנמל Rafína, הנמצא 40 ק"מ מזרחית לאתונה או טיסות שכר ישירות מישראל.
השוואת מחירים והזמנת לינה במיקונוס
האי סנטוריני (Santorini)
השייט אל הקלדרה, הקלחת הגעשית מוצפת המים, היא חוויה שלא תיאמן. הספינה מחליקה לתוך הלוע, למרגלות צוקים שחורים, המקיפים אותו סביב סביב ומזדקרים בתלילות מעל הים. בשוליים נראים זרמי לבה קפואים שזרמו לים. בלב הקלדרה לועות חדשים יחסית, בני מספר מאות שנים בסך הכל, המהווים יעד נפלא לטיולים.
מהנמל ניתן לעלות ברכבל, לטפס ברגל או על גבי פרד, במעלה המדרגות המתפתלות, אל פירה (Fira), בירת האי. משם מראה עוצר נשימה אל הקלדרה, הר הגעש הפעיל שבמרכז והספינות המשייטות בתווך. על המצוק חנויות תכשיטים ציוריות, כנסיות, מגדלי,ם שפעמוניהם אינם חדלים מלצלצל, ובתים לבנים הבנויים על שפת הצוק ממש.
אין להחמיץ ביקור באקרוטירי (Akrotiri) שבחלקו הדרומי של האי. מתחת לשכבות האפר הגעשי נחשפו שרידיה של עיר עתיקה מהתקופה המינואית הקדומה. תושביה מכונים בפי הארכיאולוגים "תרבות סנטוריני". זוהי שלוחה של התרבות המינואית מהאי הסמוך, כרתים. הייתה זו תרבות לא מלחמתית, תושביה לא עסקו בבניית חומות, אלא השקיעו את כל משאביהם במסחר ובאומנות. בין יצירותיהם שנחשפו תחת האפר התגלו ציורי קיר עדינים, המוצגים בינתיים במוזיאון הלאומי באתונה. אנשי משרד התרבות מבטיחים שברגע בו ייבנה מוזיאון מתאים, תוחזרנה היצירות אחר כבוד אל האי.
מומלץ לשוט בסירת דייגים אל האי נאה קמני (Nea Kameni) ולטפס אל לועו. ניתן לשוטט בכפרי האי המוקפים גפנים, ולהתרשם מבתיהם המיוחדים החפורים באפר הגעשי הרך, לאורך ערוצי הנחלים. אפשר לרחוץ בחופי הים שחורי-הגרגר, לצפות במראות עוצרי נשימה בדרך מפירה לכפר איה (Oia) שבקצהו הצפוני של האי, ולחזות שם בשקיעה מרהיבה באמת.
דומני שהדבר המהנה ביותר בסנטוריני הינו שיטוט אין סופי ברחובות. כל רחוב הוא מקום טוב לעצור, לצלם, ולהתרשם. שלושה כיסאות כחולים על המרפסת, אדניות פורחות בחלון, כבסים צבעוניים המתנופפים אל מול קיר צחור, שחף כספי על פעמון כנסייה ועוד. בסנטוריני, כמו בעצם באיים האחרים, לא כל כך חשוב מה לעשות ומה לראות, צריך להקשיב, לטעום, לחוש ולחוות, פשוט להיות.
איך מגיעים: בהפלגה ישירה מנמל פיראוס או בהפלגה מהאיים האחרים.
בתי מלון בסנטוריני
האי דלוס (Delos או Dilos)
באי רובעי מגורים שלמים, חלקם משוחזרים, שהוקמו עבור סוחרים עשירים. זהו המקום הטוב ביוון בו ניתן להתרשם, בנוסף לפעילות הקודש, גם מחיי היום יום של העת העתיקה. במקום מקדשים, שדרת אריות, גימנסיון ואצטדיון.
זהו אי קטן, הנמצא מעט דרומית-מערבית לאי מיקונוס.
שדרת האריות באי דלוס
האי נאקסוס (Naxos)
לאי הציורי יש גם סיפור יהודי מעניין: ב- 1566 מינו העות'מאנים למושל האי, את דון יוסף נשיא, בן למשפחת אנוסים מפורטוגל. הוא זכה לחינוך אירופאי משובח, ונדד על פני אירופה עם דודתו, דונה גרציה מאנדס. לאחר שהשתקע באיסטנבול וחזר בגלוי ליהדות, מונה כיועץ בכיר לסולטאן, ובתור שכזה ניסה ליישב יהודים מספרד בטבריה. לאחר שהניסיון לא עלה יפה, מינה אותו הסולטאן סלים השני, לדוכס הקיקלאדים, עד מותו ב- 1579.
העיר נאקסוס, בניגוד לבירות אחרות, שומרת עדיין על אופייה המקומי. בבתי המרזח המקומיים מגישים תמנונים בגריל ומייצרים ראקי (אוזו ללא אניס), וקיטרון (ליקר לימון עם עלי אשכוליות).
מרבית בתי המלון מרוכזים בפרבר הדרומי איוס יורגיס. סמוך לשדה התעופה נמצא האי הקטן פלטיה (Palatia), המחובר לנאקסוס ברצועת יבשה צרה, ואל מקדש אפולו, הבלתי גמור, נקודת ציון מפורסמת של נכסוס.
החופים החוליים הנהדרים של האי נמצאים בפלאקה (Plaka) ומכונים: "חוף הבתולה", ומפרץ פירגאקי (Pirgaki).
מומלץ מאד לצאת לטיול רכוב בכביש החוצה את האי, מטפס בינות וילות וונציאניות חרבות ומשופצות אל העמק הירוק של כאלקי (Chalki), ולכפרים הציוריים החבויים בינות ליערות של עצי אגוז ודולב, שעל צלע הר זאוס, בגובה 1000 מ' מעל פני הים.
איך מגיעים: הפלגה מנמל פיראוס.
האי כיוס (Chios)
הבירה כיוס, או בשמה המקומי חורה, אינה אטרקציה גדולה, אך כדאי לערוך סיור קצר במסגד הישן, שהוסב למוזיאון ארכיאולוגי, בשוק, ברובע התורכי העתיק, ובמצודה הגנואזית המתפוררת. האי עצמו מלא עניין: במנזר נאה מוני (Nea Moni) יש פסיפסים מהיפים ביוון וגולגולות של נזירים, שהצטברו במהלך השנים. החלק הצפוני הינו צחיח ומזכיר להפליא את נופי האיים הקיקלאדיים. נמליץ על הכפר ווליסוס (Volissos), ונמל הדייגים הציורי שבו, ובעיקר על התצפית הנשקפת מראש המצודה הגנואזית.
החלק הדרומי הוא ירוק ופורה יותר. במשך שנים גידלו כאן את אלת המסטיק, מקור גומי הלעיסה, שהיה תאוות בני המעמד הגבוה בתורכיה. הכפר פירגי נחשב ליפה שבכפרי הדרום. הטיח על קירות הבתים והכנסיות מעוטר בדוגמאות גיאומטריות בצבעי שחור-לבן, בסגנון שמקורו באיטליה. הכפר מצטיין גם בגגות עגולים ובקשתות תמך, שנבנו נגד רעידות אדמה. סביב רחבת הכנסייה והכיכר המרכזית מתפתל סבך של סמטאות, שתענוג "ללכת בו לאיבוד". הכפר מסטה (Mesta) משמר להפליא את אווירת ימי הביניים ולפני מספר שנים הפך למוזיאון חי, ורבים מבתיו הפכו למלונות משפחתיים.
הטברנות של כפרי החוף מרמארו (Marmaro) ונאגוס (Nagos) מתמחות במאכלי ים.
איך מגיעים: הפלגה מנמל Rafína. האי נמצא בסמוך לחופי טורקיה.
השוואת מחירים והזמנת לינה באי כיוס
האי טינוס (Tínos)
בטינוס מתברר שוב כי הדת יכולה להיות עסק מצוין לפריחה הכלכלית של האי. במקום מוצב פסל הבתולה מריה שהתגלה בשנת 1822 ומסוגל, כך אומרים, לחולל ניסים. בימי חג ומועד נראים מאות מאמינים פוסעים ברחובות ומצטלבים. נשים לבושות שחורים זוחלות על ברכיהן ומתפללות לישועה. מעבר לעניין הדתי, זהו אי יפהפה, לצלעותיו דבוקים כפרים לבנים, בסגנון יותר איטלקי מאשר יווני, ומוקפים מאות טרסות. העיקר, זהו אי השומר על אופיו המסורתי, בניגוד בולט ביותר לאי השכן - מיקונוס.
איך מגיעים: הפלגה מנמל Rafína (ההפלגה ממשיכה למיקונוס הסמוך).
האי אנאפי (Anafi)
המיתולוגיה קושרת את אנאפי לסיפור אודות המסע אל גיזת הזהב. כאשר יאזון ומרעיו הארגונטים היו מותשים מליל סערה, הצמיח אפולו את אנאפי מקרקעית הים, כדי שיוכלו לעגון בו. האטרקציה העיקרית באי היא אורח החיים השלו והמסורתי. זהו מקום נפלא "לנקות את הראש". למי שבכל זאת מתעקש לטייל, מומלץ לטפס לתצפית מראש המצוק, או ללכת כשעה וחצי (לכל כיוון), אל המנזר מוני קלאמיוטיסאס, שבקצה המזרחי של האי. לחילופין, מומלץ לצאת עם אחד הדייגים לשייט סביב האי.
איך מגיעים: בהפלגה מסנטוריני.
איים קיקלאדיים נוספים
האי פארוס (Paros) התפרסם בשל השיש המעולה שנחצב מהרריו. באי נמצאת כנסיה מפוארת בשם Panagia Ekatontapliani (גברתנו של מאה הדלתות). האגדה מספרת שאם תפתחנה חלילה כל מאה הדלתות יבוא קיצו של העולם.
למרות פרסומם הרב, רק אחדים מהאיים עמוסי תיירים לעייפה, לעומת האיים הידועים והנוצצים. קיימים גם אנדרוס (Andros) הירוק וההררי, אמורגוס (Amorgos) המרוחק והשלו, סירפוס הציורי ומילוס הגעשי, כולם עדיין שקטים ורוגעים.
בפולגנדרוס (Folegandros), לעומת זאת, יש את התמהיל האידיאלי, שביל זהב עם מספיק תיירים כדי ליצור אווירה עולצת, אך לא יותר מדי, כדי שהשקט יישמר. הבירה חורה הינה עיירה נעימה להפליא וניתן לצאת לשייט ממעגן קראווסאאסיס (Karavostasis), לחופים מרוחקים ויפים להפליא.
האי איוס -
מידע נוסף
השוואת מחירים והזמנת לינה ביוון
כתבות נוספות על איי יוון
האי לפקדה - כל גווני הכחול