היי אודי,

בהרי הדולומיטים אין הרבה אגמים גדולים ונוחים להגעה, מאחר ורוב האגמים הם למעלה בהרים, כך שמוטיב האגמים הוא לאו דווקא זה שמכתיב מסלולים.

אציין כאן שניים יפים במיוחד:

אגם קארצה - אגם בצבעי טורקיז מיוחדים.

אגם פדאיה - אגם מלאכותי למרגלות פסגת המרמולדה.

על שניהם נכתב בכתבה על מקומות שאסור לפספס בדולומיטים.

שניהם קרובים לעמק ואל די פאסה, כך ששם מומלץ להתמקם, כי הם בשני כיוונים שונים שכל אחד מהם יכול לייצר מסלול.

ואם אתם כבר שם - אגם סורנגה, ליד עיירה בשם זהה, גם הוא מקסים.

בהצלחה!

היי אודי,

מעל עמק ואל גארדנה יש רכס אחד שלטעמי חובה לעלות אליו (ואני לא מרבה להשתמש בביטוי הזה...), וזה רכס סשדה. בכתבה שקישרתי כל ההסברים מדוע.

גם למרמולדה מומלץ לעלות, כי זהו הרכס היחיד שעדיין יש עליו קרחון נגיש, אך רק ביום יפה (על המרמולדה כאן).

אפשר לעלות גם לסאס פורדוי, מעל מעבר פורדוי, אם עדיין יש כוח לרכבלים גבוהים ומספיק ימים בהירים.

אגב, עדיף להתחיל ברכסים הנמוכים יותר, כמו סשדה, כדי להסתגל לגובה.

הרכסים רוזנגארטן, סלה וססולונגו נראים מכל מקום, כך שאם לא עושים מסלולי הליכה וטיפוס צוקים, לא חובה לעלות אליהם (אבל מאד יפה).

מציעה לך פחות להתלבט, כי הכל יפה!

תכין בנק מטרות, דע את היתרונות והחסרונות של כל מטרה, ותתאים למצב בשטח. אחרי יום יומיים כבר תבין את השטח והמורכבות שלו (חלק מהכבישים לא פשוטים, כך שאם נוסעים ליעד קצת רחוק, כמו המרמולדה, למשל, שווה לבנות על זה מסלול טיול של יום שלם).

בהצלחה!