שמעתי שבדרום ישראל יש אזור מסוכן כזה, עם שבט מסוכן. בטיבט אין שבטים מסוכנים פרט לשבט האן, המונה כ-1.3 מיליארד איש. אם כוונתך לספרו של מרקוס "נעלם בבהוטן", אז מדובר בצעיר הרפתקן, שלפני שלושים שנה עשה את כל המאמצים למות, וחדר מדרום טיבט דרך גבול אסור למדינה שכל אחד יכול להגיע אליה ברשות, והיא מהשקטות והרגועות בעולם כשנכנסים אליה כמו שצריך. כמו כל אזור גבול, ובמיוחד גבול לא מוסכם בין סין, הודו ופקיסטן, לעיתים יש סכסוכיי גבול בדרום טיבט רבתי, ולכן זהו אזור אסור לכניסה.

לא ממש חובה להתייחס לכל חיבור של סופרת הזויה, חוקרת עבמ"ים ידועה, מכחישת חיסון הקורונה וקונספירציונית, שמקשקשת בפסאודו-מחקר על נהר השבתיון/סמבטיון, שבו לא זורמים מים אלא הוא טוחן אוניות בחול ואבנים, ושמאמינה שיש שבטים אבודים אחרי גלות אשור, דבר שהופרך מזמן. היא מוצאת ביהדות אתיופיה כבני דן האבודים, ואנשי הקוקי-צ′ין-מיזו  המקסימים מהרי מזרח הודו ובורמה, אותם היא מזהה כבני המנשה, היא מזהה את חָבוֹר התלמודי עם מעבר ח′ייבר (خیبر) בגלל המבטא הלקוי שלה, מספרת על הגעת אלכסנדר מוקדון, שלמה המלך על הנשר שלו, ובלעם המכשף אל מעבר להרי החושך, שם נמצאים בני ישראל האבודים במחילות מתחת לאדמה, ועוד שלל אגדות מוטות שהמציאה.

לא. לא כל פיקציה ספרותית היא אמת לאמיתה.  נילס הולגרסון לא ממש עף עם אווזי הבר, אין חתולים מדברים כמו באליס, ואין שבטים מסתוריים ואלימים בדרום טיבט.