קראתי בכתובות גאוגרפיות על גלי אבן פולחניים שפזורים ברחבי מונגוליה, טיבט, סין ומרכז אסיה. במונגוליה הם נקראים אוּבוֹ ובטיבט מאני. מתי נבנו המבנים האלו ? הבנתי שבעבר הרחוק אלו היו קברות (לפני התקופה השמאנית של המונגולים). האם התופעה קיימת כבר אלף או אלפיים שנה?
שואל: חוה רבין קטגוריה: מרכז אסיה
20 יולי, 2011
אין כל קשר בין חומות המאני בטיבט לגלי האובו (Ovoo ולא כפי שניקדת) שמשמעו במונגולית "גל" .במונגוליה בראשי הרים וגבעות ובמעברי הרים יש גל אבנים ועצים המכילים גם גולגולות איילים ובקבוקי וודקה, ולהם קשורים צעיפי משי כחולים ולפעמים גם לבנים. זהו מקום חיבור בין ארץ לשמיים ולכן, ולמזל טוב עוצרים שם וסובבים סביב הגל 3 פעמים בכיוון השעון. אלה גם סימני דרך למעברי ההרים. בתקופה הקומוניסטית נאסר הפולחן השמאני הזה, אבל המשיך, כיוון שהאמונה הזאת של קבלת מזל חזקה מכל. לא ידוע לי על כל קשר לקברים ולא היתה תקופה קודמת לשמאניות במונגוליה. התופעה וודאי קיימת עידן ועידנים כמו שהבדואים שמים רוג'ומים לאורך הדרך, אבל לא ידוע לי על תיעוד לכך.
המאני-וולס בטיבט היא תופעה בודהיסטית מאוחרת מאד (הבודהיזם הטיבטי הוא המאוחר ביותר) ואלה אבנים עליהם חרוטה המנטרה הו-מאני-פאדמה-הום (המרגלית שבפרח הלוטוס) ומהמנטרה נגזר השם קירות-מאני. את האבנים עוקפים בכיוון השעון ובכך מתפללים.
יובל נעמן
יובל נעמן - מדריך ויועץ טיולים
20 יולי, 2011
חוה שלום רב,
האובו מוצבים בדרך כלל בנקודת אנרגטית על פני הקרקע, כדוגמת מעברי הרים ומקומות גבוהים. האובו בנוי מגל אבנים ומענפים גבוהים הנוטים לכיוון השמיים. המבנה הזה מתעל את האנרגיה הקדושה כלפי השמיים, והמונגולים עוטפים את הענפים בצעיפים כחולים לאות כבוד – חאטאק – ומניחים מנחה לכוחות הטבע בין האבנים.
המנחה יכולה להיות שטרות כסף או בקבוקי וודקה ואפילו מקלות הליכה. במונגוליה יש אלפים כאלה.
בהתאם למסורת, נהוג לעצור ולהקיף אובו 3 פעמים, או לפחות לצפור 3 פעמים כשעוברים עם מכונית לצידו. כאמור, לא אחת מונחים על האובו קביים או מקלות הליכה, המסמלים בקשה להחלמה, או לחלופין – הודיה על שאין בהם צורך.
האובו, כך מאמינים המונגולים, הוא מקום משכנן של רוחות, ומונגוליה כולה זרועה בהם. ככל הנראה אכן שימשו גלי האבנים האלה בעבר הרחוק לסימונם של קברים, אך בהדרגה הפכו למזבחות שאמאניים ולמעון לרוחות. במונגוליה פזורים מספר אתרי קבורה מתקופת הברונזה תחת גלי אבנים, וייתכן שהרעיון של האובו בהחלט צמח משם.
כשהמונגולים קיבלו את האמונה הבודהיסטית – טיבטית במאה ה - 16, שינו גם האובו את צביונם והיו למגני האמונה החדשה, אולם הפולחן סביבם נותר פחות או יותר ללא שינוי.
מקווה שתשובתו של יובל, יחד עם תשובתי, ענו על שאלתך.
תודה חזי על שהשכלת גם אותי. ברשותך אשבץ חלק מתשובתך במבוא הכללי על מונגוליה.
יובל נעמן
יובל נעמן - מדריך ויועץ טיולים
תגובות:
חוה רבין
25 יולי, 2011
יובל וחזי שלום רב
תודה רבה על התשובות המפורטות. באמת התבלבלתי בניקוד של האובו וניקדתי בדיוק ההיפך.
מעניין אותי גם אם המנהג הזה התפשט הלאה לארצות שסביב. האם הפולחן הזה או תופעות דומות לזה קיימים גם בארצות שסביב, במרכז אסיה ? למשל: בפקיסטן, פרס, אפגניסטן או באוזבקיסטן, הודו או סין ?
בתודה
חוה
מענה ניתן רק על ידי מומחי תיירות. שואל השאלה וכל גולש הרשום לאתר רשאי להוסיף תגובה.
25 יולי, 2011
יובל וחזי שלום רב
תודה רבה על התשובות המפורטות.
באמת התבלבלתי בניקוד של האובו וניקדתי בדיוק ההיפך.
מעניין אותי גם אם המנהג הזה התפשט הלאה לארצות שסביב. האם הפולחן הזה או תופעות דומות לזה קיימים גם בארצות שסביב, במרכז אסיה ? למשל: בפקיסטן, פרס, אפגניסטן או באוזבקיסטן, הודו או סין ?
בתודה
חוה