סיור באלמטי – החשובה שבערי קזחסטן
מאת: גליה גוטמן
הדוכנים בשווקי העיר כורעים תחת הרי אגוזים, פירות יבשים, ואיך לא – משמשים, שהם הכי טעימים בעולם (וזה בדוק), ואבטיחים ענקיים נוטפי סוכר ועסיס. אף שהיא כיום העשירה שבערי מרכז אסיה, אלמטי עדיין משמרת חלק מקסמן של דרכי המשי של אסיה התיכונה.
מפת אלמטי ועליה נקודות העניין המתוארות בכתבה, ושני בתי מלון מומלצים:
להגדלה יש ללחוץ על הפינה העליונה של המפה
הקסם של אסיה התיכונה
אחרי כשלוש שעות של המתנה חוצים את נקודת הגבול היבשתית מאוזבקיסטן לקזחסטן – ארץ של נפט וגז, זהב ועופרת, טיטניום ומרבצי אורניום. הדרך מהגבול לעיר הגדולה אלמטי ( Almaty ) היא דוגמית ל"סטפות" של קזחסטן: זה אינו מדבר, זוהי סטפה ( Steppe ) – ערבה שטוחה, בלי קץ ובלי קצה. עם נוף חדגוני של מישורי עשב, הרים ירוקים באופק, להקות של קַאָקִים ועורבי מזרע, ובאביב – פרחים משובבי נפש בכל גוון. מכל ארצות אסיה התיכונה, האחוז הגבוה ביותר של נוודים נמצא כאן, במקום שבו התפתחו "עמי הסוס" – הראשונים שבייתו את סוסי הבר.
למראה המרחבים החולפים בחלון – לא יכולתי שלא להיזכר באבא שלי, שבמהלך מלחמת העולם השנייה נמלט מפולין הכבושה על ידי נאצים והתגלגל דרך רוסיה לאוזבקיסטן, לקזחסטן ועד גבול סין. הסיפורים של אבי על מחוזות דרכי המשי של מרכז אסיה הילכו עלי קסם. גדלתי על המראות של הסטפות, על טעמם של המשמשים והאבטיחים ש"אין מתוקים מהם בעולם", על הנהרות אַמוּ דַרְיָה וסִיר דַרְיָה הכבירים, על האישה הקזחית ש"עשתה לו כבוד" והציעה לו "מיטה" על גבי דלת ישנה ב"יורט" ( Yurt – אוהל נוודים קזחי) שלה, ועל ימים שבילה בכל משלח יד בכדי לשרוד – החל מסבל, דרך מודד קרקעות ועד נגן באופרה הקזחית.
כתבות על דרך המשי
בחוץ קר, ביורטה נעים! בקזחסטן אנשים טובים ומכניסי אורחים, בכל מזג אוויר (צילום: CC Ninara)
צוחקים כל הדרך אל הבנק
שלא כמו אז, בשנים האחרונות צוחקים בקזחסטן כל הדרך אל הבנק. הקזחים הם כיום העשירים הגדולים של מרכז אסיה וכולם רוצים לעשות איתם עסקים. קזחסטן, שהייתה האחרונה להצהיר על עצמאות עם התפרקות הגוש הסובייטי ב- 1991, היא כיום המדינה הגדולה ביותר בשטחה במרכז אסיה והתשיעית בגודלה בעולם. היא משתרעת על יותר משניים וחצי מיליון קמ"ר וגובלת בחמש מדינות.
אבל המדינה הענקית הזאת אינה עשויה מקשה אחת. לצד הסטפות העצומות שלה, יש בה הרים מושלגים ויערות טייגה בלתי נגמרים – מקום טוב למי שרוצים ללכת קצת לאיבוד. מספר תושביה הוא 19.4 מיליון בסך הכול, ומרביתם מצטופפים כיום בערים.
לינה בקזחסטן
חלק מהשלג המכסה את פסגות ההרים שסמוך לאלמטי אינו נמס לעולם (צילום: CC Torekhan Sarmanov)
אלמטי – הבירה המיתולוגית
אלמטי, היא "אלמה-אטה" האגדית, נושקת לרכס זַַאִילִייסְקִי אַלַטָאוּ ( Zailijsky Ala Tau ) היפהפה, המהווה שלוחה של הרי טִיאֶן שָאן ( Tian Shan ) הדרמטיים. הרכס מזמן טיולי הליכה בקיץ וסקי משובח בחורף (אתר הסקי שימבולק - Shymbulak , הוא הגדול ביותר במרכז אסיה). לא לפספס בדרך את Medeu – זירת ההחלקה על קרח הגבוהה ביותר בעולם, הפתוחה כשמונה חודשים בשנה.
החל משנת 1997 העיר אַסְטָנָה ( Astana ), או בשמה הרשמי נוּר-ְסוּלְטָן (על שמו של הנשיא הראשון – נורסולטן נזרבייב), היא עיר הבירה, אבל אלמטי הייתה ונשארה הלב הפועם של המדינה. העיר משלבת מסורת עם מודרנה.
"אף שמרבית השגרירויות נמצאות כיום בנורסולטן, לא אכפת לנו שהפסדנו לה את הבכורה", חייכה נָזִירָה רַחְמֶטוֹבָה, המדריכה המשכילה והידענית שלנו, הדוברת אנגלית מצוינת. אלמטי הייתה ועודנה בירתה הפיננסית, המסחרית והתרבותית של קזחסטן, כמו גם מרכז העסקים של המדינה ומקום מושבן של נציגויות וחברות זרות רבות.
אלמטי היא המטרופולין הגדול והמרכז הכלכלי החשוב במדינה. אם בערבות קזחסטן דוהרים סוסים, באלמטי – המפתיעה במבניה האולטרה מודרניים, בשדרותיה הרחבות, בבית אופרה, בבנייני ציבור מפוארים ובגניה המטופחים – דוהרות מכוניות. בעיר, שבמאה ה- 12 שגשגה על דרך המשי, זורמים כיום למעלה ממיליון כלי רכב – מקור לא אכזב לזיהום אוויר.
ישן אל מול חדש
אין כמו לשוטט ברובע הפיננסי ( AFD , Almaty Financial District ) המדהים בעיצובו החדשני, כדי להבין עד כמה קזחסטן רואה עצמה כשחקנית מרכזית בכלכלת אסיה כיום. בנייני המשרדים וגורדי השחקים האולטרה מודרניים מהווים אמירה ארכיטקטונית מרתקת.
כיכר הרפובליקה ( Respublika Alanghy ) המוקפת במבני ממשל הדורים, בהם הארמון הנשיאותי, היא בעלת עיצוב אדריכלי סובייטי ומרשים מאוד. שדרת מזרקות מובילה ממנה לאובליסק העצמאות שבקצהו פסלו של "איש הזהב" ( Golden Man ) הרכוב על נמר שלג מכונף, המסמל את עצמאותה של קזחסטן ואת זהות תושביה.
אוכלים, שותים וישנים באלמטי
אלמטי משופעת גם בבתי קפה, פאבים ומסעדות, אך אל תצפו למציאות. מחירה של כוס קפה מתחיל בדולר וחצי, עבור ארוחת צהריים תשלמו בין עשרה ל- 30 דולר, ועבור ארוחת ערב 30 דולר ו- (הרבה) צפונה, תלוי בתקציב ובטעם. אם מחפשים מטבח מקומי מסורתי, מסעדת Alasha (ברחוב OspanXov ) בהחלט מומלצת ובערב מקיימים שם מופעי פולקלור. במסעדת Darejani (יש המאייתים Daredzhani , יש כמה סניפים בעיר) מגישים מאכלים גאורגיים טעימים. מעדיפים פאב? נסו את Herat’s , Chechil Bar , או Lawson’s Bar .
כיאה לבירת ה" פטרו-דולרים" (מדינה בעלת יתרות דולרים שמקורן ברווחי ייצוא נפט) של מרכז אסיה – אלמטי היא היקרה ביותר בין ערי ה"סטנים", ומחיר ללילה בחדר זוגי במלון עשוי להגיע למאות דולרים. עם זאת, במרכז אלמטי יש מבחר של בתי מלון במחירים סבירים ביותר – לילה בחדר זוגי נע בין 100 ל- 200 דולר. שווה לנסות את אחד מבתי המלון הבאים:
מרקיור אלמאטי סיטי סנטר ( Mercure Almaty City Center ) מלון 4 כוכבים יפהפה, הממוקם במרכז העיר ומציע מסעדה, מרכז בריאות וספא, חדרים וסוויטות ממוזגים ומודרניים.
מלון גרנד מילדום ( Grand Mildom Hotel ) גם הוא ברמת 4 כוכבים וממוקם במרכז העיר, והוא מציע בריכה מקורה, מסעדה, מרכז ספא, חניה חינם, חדרים וסוויטות גדולים וממוזגים.
כל ניחוחות אסיה התיכונה
השוק הירוק ( Green Market ) שוכן במבנה ענקי בן שתי קומות, וגם אם לא התכוונתם – נראה אתכם יוצאים משם מבלי לקנות משהו. אף שעבר מודרניזציה מסוימת, זהו שוק עם ניחוח אמיתי של מרכז אסיה – דוכנים הכורעים תחת הרים של אגוזים, פירות יבשים, דברי מתיקה, דגים מעושנים, תבלינים מכל סוג וצבע, סלטים מוכנים תוצרת קוריאה וצמחי מרפא לכל חולי, גופני או נפשי.
וכמובן בשר, והרבה. בשר בקר, בשר כבש, ושדרה שלמה שבה תוכלו לרכוש בשר סוס. שלא לדבר על כל סוגי הגבינות, רכות וקשות, על ה"קומיס" (ברוסית kymyz ) – אותו חלב סוסות מותסס הניגר פה כמים, ה"שובאט" ( Shubat ) – חלב נאקות מותסס, ומיצי הרימונים הטריים. ושוב נזכרתי באבא שלי, שבגלגוליו במחוזות אלה שתה כל כך הרבה קומיס ואכל כל כך הרבה גבינות (כי זה מה שהיה אז במלחמה), שמאז שאני זוכרת אותו הוא אינו שותה חלב ואינו אוכל גבינה.
סביב השוק תוכלו להתיישב באחד מבתי הקפה הקטנים שבהם מגישים קעריות עם אטריות בשרניות, ואיך לא – "פלוב" ( Plov ) – אורז מטוגן עם ירקות ולעתים עם בשר. וכמובן תה ולחם ישר מהתנור.
בקומה העליונה של כלבו TsUM המיתולוגי יש מבחר של מזכרות, מבובות בדמויות שונות, יצירות עשויות לבד, דרך תלבושות קזחיות ועד כלי נגינה עממיים ו"מטריושקות" (בובות העץ הרוסיות המפורסמות, המכונות בטעות "בבושקות").
אגוזים, פיצוחים ופירות יבשים בכל צבעי הקשת - בשוק הירוק של אלמטי (צילום: CC Loris Silvio Zecchinato)
אלמטי – תרבות והיסטוריה
המוזיאון הלאומי ( Central State Museum ), אחד מהגדולים במרכז אסיה, אוצר מוצגים קזחיים היסטוריים ואתנוגרפיים יקרי ערך. בין הפריטים ישנו נזר זהב שגילו כ- 2,500 שנה, המוצג במסגרת תערוכה מרתקת של חפצי זהב וברונזה. האוסף כולל גם קברים עתיקים, חפצי פולחן, פסלי אבן, פרטי פולקלור ולבוש מסורתיים, שטיחים, תכשיטים, כלי נשק, אוהלי נוודים ואיך לא – אוסף של רתמות ואביזרים הקשורים בתרבות הסוס.
הפארק המרכזי של העיר ( Central Park , הנקרא גם: Gorky Park ), הוא אתר פופולרי מאוד בקרב תושבי אלמטי והוא מזמן מקומות בילוי לילדים ולמשפחות, מסלולי אופניים ושבילי הליכה. אבל אם תשאלו אותי, הפארק על שם פנפילוב, או בשמו המלא Park of 28 Panfilov Guardsmen , הוא גולת הכותרת. בלב הפארק ניצבת אנדרטה רבת עוצמה על שם הגנרל הרוסי עטור התהילה – איוון פנפילוב, גיבור ברית המועצות במלחמת העולם השנייה.
האנדרטה מוקדשת ל- 28 חיילי חי"ר של יחידת אלמטי בדיביזיה ה- 316 (אשר פנפילוב היה מפקדה), שנהרגו בהגנה על מוסקבה במלחמת העולם השנייה, או כפי שהיא נקראת ברוסיה "המלחמה הפטריוטית הגדולה". חיילי הדיביזיה עצרו כמעט בגופם את התקדמות הצבא הגרמני לעבר מוסקבה, ולמרות אבדותיהם הכבדות מנשוא הצליחו להדוף את הגרמנים ובכך מנעו את כיבוש העיר. בחזית האנדרטה בוערת אש תמיד לזכר החיילים מ- 15 הרפובליקות של ברית המועצות לשעבר, והמנהג של זוגות רבים המגיעים להניח פרחים לרגלי האנדרטה ביום כלולותיהם, כבר הפך למסורת. מעניין מה הם חשבו על ההתרגשות שאחזה בנו, קבוצה של אזרחים ותיקים מישראל, אל מול האנדרטה המפעימה הזאת. לך תסביר להם שדורות של קצינים בצה"ל התחנכו על המיתוס, וש"אנשי פנפילוב" היה בזמנו ספר חובה בבה"ד 1.
בתחומי הפארק ניצבת קתדרלת זנקוב ( Zenkov , על שמו של מתכנן הפארק). הקתדרלה הרוסית-אורתודוכסית המסחררת הזאת שנבנתה בתקופת הצארים, היא אחת היפות והצבעוניות שתראו, והיא מהווה ניגוד ויזואלי חד לאנדרטת פנפילוב הכהה וחמורת הסבר.
קתדרלת זנקוב מאירת העיניים – אחת הקתדרלות היפות בעולם (צילום: גליה גוטמן)
אל מחוץ למטרופולין
אם יש לכם שעה-שעתיים פנויות, ממרכז העיר עולה רכבל לגבעות Kok Tobe הירוקות, מהן נשקפת תצפית נהדרת על העיר. ביום יפה נחמד לחזור מכאן ברגל.
במרחק של כ- 15 ק"מ מהעיר, בגובה של כ- 2,500 מ', נמצא אגם אלמטי הגדול ( Big Almaty Lake ). אגם אלפיני זה שוכן בהרי Zailijsky Ala Tau . צבעו כחול-טורקיז, הוא מוקף שלוש פסגות מושלגות ונחשב לאחד היפים במרכז אסיה. את הנוף מגוונות נוריות צהובות, כלניות לבנות ועוד המון פרחי בר. נעים מאוד לערוך פיקניק ולבלות כמה שעות סביב האגם היפהפה הזה, אך שימו לב – מאחר שהוא משמש כמאגר המים העיקרי של אלמטי, השחייה בו אסורה.
ביקור באלמטי הוא כמו ארוחה מלאה, יש בה הכול – מתאבנים בדמות רחובות שמעניין לשוטט בהם ולחקור את הסגנון האדריכלי שניבט מהם, למנה עיקרית – אתרים היסטוריים ופארקי זיכרון ולקינוח – בתי קפה, מסעדות וחיי לילה. למי שלא "שבע" ישנה תוספת – יעדי טיול יפהפיים בקרבת העיר. מה שבטוח – מדובר ב"ארוחה" צבעונית וטעימה להפליא.
*תודה מיוחדת לנזירה רחמטובה ( Nazira Rakhmetov ) – מורת דרך עצמאית המתגוררת באלמטי ומדריכה טיולים ברחבי קזחסטן.
מידע נוסף
כתבות נוספות
כתבות על דרך המשי
בחוץ קר, ביורטה נעים! בקזחסטן אנשים טובים ומכניסי אורחים, בכל מזג אוויר (צילום:
לינה בקזחסטן
חלק מהשלג המכסה את פסגות ההרים שסמוך לאלמטי אינו נמס לעולם (צילום:
אלמטי – הבירה המיתולוגית
אלמטי, היא "אלמה-אטה" האגדית, נושקת לרכס זַַאִילִייסְקִי אַלַטָאוּ ( Zailijsky Ala Tau ) היפהפה, המהווה שלוחה של הרי טִיאֶן שָאן ( Tian Shan ) הדרמטיים. הרכס מזמן טיולי הליכה בקיץ וסקי משובח בחורף (אתר הסקי שימבולק - Shymbulak , הוא הגדול ביותר במרכז אסיה). לא לפספס בדרך את Medeu – זירת ההחלקה על קרח הגבוהה ביותר בעולם, הפתוחה כשמונה חודשים בשנה.
החל משנת 1997 העיר אַסְטָנָה ( Astana ), או בשמה הרשמי נוּר-ְסוּלְטָן (על שמו של הנשיא הראשון – נורסולטן נזרבייב), היא עיר הבירה, אבל אלמטי הייתה ונשארה הלב הפועם של המדינה. העיר משלבת מסורת עם מודרנה.
"אף שמרבית השגרירויות נמצאות כיום בנורסולטן, לא אכפת לנו שהפסדנו לה את הבכורה", חייכה נָזִירָה רַחְמֶטוֹבָה, המדריכה המשכילה והידענית שלנו, הדוברת אנגלית מצוינת. אלמטי הייתה ועודנה בירתה הפיננסית, המסחרית והתרבותית של קזחסטן, כמו גם מרכז העסקים של המדינה ומקום מושבן של נציגויות וחברות זרות רבות.
אלמטי היא המטרופולין הגדול והמרכז הכלכלי החשוב במדינה. אם בערבות קזחסטן דוהרים סוסים, באלמטי – המפתיעה במבניה האולטרה מודרניים, בשדרותיה הרחבות, בבית אופרה, בבנייני ציבור מפוארים ובגניה המטופחים – דוהרות מכוניות. בעיר, שבמאה ה- 12 שגשגה על דרך המשי, זורמים כיום למעלה ממיליון כלי רכב – מקור לא אכזב לזיהום אוויר.
ישן אל מול חדש
אין כמו לשוטט ברובע הפיננסי ( AFD , Almaty Financial District ) המדהים בעיצובו החדשני, כדי להבין עד כמה קזחסטן רואה עצמה כשחקנית מרכזית בכלכלת אסיה כיום. בנייני המשרדים וגורדי השחקים האולטרה מודרניים מהווים אמירה ארכיטקטונית מרתקת.
כיכר הרפובליקה ( Respublika Alanghy ) המוקפת במבני ממשל הדורים, בהם הארמון הנשיאותי, היא בעלת עיצוב אדריכלי סובייטי ומרשים מאוד. שדרת מזרקות מובילה ממנה לאובליסק העצמאות שבקצהו פסלו של "איש הזהב" ( Golden Man ) הרכוב על נמר שלג מכונף, המסמל את עצמאותה של קזחסטן ואת זהות תושביה.
אוכלים, שותים וישנים באלמטי
אלמטי משופעת גם בבתי קפה, פאבים ומסעדות, אך אל תצפו למציאות. מחירה של כוס קפה מתחיל בדולר וחצי, עבור ארוחת צהריים תשלמו בין עשרה ל- 30 דולר, ועבור ארוחת ערב 30 דולר ו- (הרבה) צפונה, תלוי בתקציב ובטעם. אם מחפשים מטבח מקומי מסורתי, מסעדת Alasha (ברחוב OspanXov ) בהחלט מומלצת ובערב מקיימים שם מופעי פולקלור. במסעדת Darejani (יש המאייתים Daredzhani , יש כמה סניפים בעיר) מגישים מאכלים גאורגיים טעימים. מעדיפים פאב? נסו את Herat’s , Chechil Bar , או Lawson’s Bar .
כיאה לבירת ה" פטרו-דולרים" (מדינה בעלת יתרות דולרים שמקורן ברווחי ייצוא נפט) של מרכז אסיה – אלמטי היא היקרה ביותר בין ערי ה"סטנים", ומחיר ללילה בחדר זוגי במלון עשוי להגיע למאות דולרים. עם זאת, במרכז אלמטי יש מבחר של בתי מלון במחירים סבירים ביותר – לילה בחדר זוגי נע בין 100 ל- 200 דולר. שווה לנסות את אחד מבתי המלון הבאים:
מרקיור אלמאטי סיטי סנטר ( Mercure Almaty City Center ) מלון 4 כוכבים יפהפה, הממוקם במרכז העיר ומציע מסעדה, מרכז בריאות וספא, חדרים וסוויטות ממוזגים ומודרניים.
מלון גרנד מילדום ( Grand Mildom Hotel ) גם הוא ברמת 4 כוכבים וממוקם במרכז העיר, והוא מציע בריכה מקורה, מסעדה, מרכז ספא, חניה חינם, חדרים וסוויטות גדולים וממוזגים.
כל ניחוחות אסיה התיכונה
השוק הירוק ( Green Market ) שוכן במבנה ענקי בן שתי קומות, וגם אם לא התכוונתם – נראה אתכם יוצאים משם מבלי לקנות משהו. אף שעבר מודרניזציה מסוימת, זהו שוק עם ניחוח אמיתי של מרכז אסיה – דוכנים הכורעים תחת הרים של אגוזים, פירות יבשים, דברי מתיקה, דגים מעושנים, תבלינים מכל סוג וצבע, סלטים מוכנים תוצרת קוריאה וצמחי מרפא לכל חולי, גופני או נפשי.
וכמובן בשר, והרבה. בשר בקר, בשר כבש, ושדרה שלמה שבה תוכלו לרכוש בשר סוס. שלא לדבר על כל סוגי הגבינות, רכות וקשות, על ה"קומיס" (ברוסית kymyz ) – אותו חלב סוסות מותסס הניגר פה כמים, ה"שובאט" ( Shubat ) – חלב נאקות מותסס, ומיצי הרימונים הטריים. ושוב נזכרתי באבא שלי, שבגלגוליו במחוזות אלה שתה כל כך הרבה קומיס ואכל כל כך הרבה גבינות (כי זה מה שהיה אז במלחמה), שמאז שאני זוכרת אותו הוא אינו שותה חלב ואינו אוכל גבינה.
סביב השוק תוכלו להתיישב באחד מבתי הקפה הקטנים שבהם מגישים קעריות עם אטריות בשרניות, ואיך לא – "פלוב" ( Plov ) – אורז מטוגן עם ירקות ולעתים עם בשר. וכמובן תה ולחם ישר מהתנור.
בקומה העליונה של כלבו TsUM המיתולוגי יש מבחר של מזכרות, מבובות בדמויות שונות, יצירות עשויות לבד, דרך תלבושות קזחיות ועד כלי נגינה עממיים ו"מטריושקות" (בובות העץ הרוסיות המפורסמות, המכונות בטעות "בבושקות").
אגוזים, פיצוחים ופירות יבשים בכל צבעי הקשת - בשוק הירוק של אלמטי (צילום: CC Loris Silvio Zecchinato)
אלמטי – תרבות והיסטוריה
המוזיאון הלאומי ( Central State Museum ), אחד מהגדולים במרכז אסיה, אוצר מוצגים קזחיים היסטוריים ואתנוגרפיים יקרי ערך. בין הפריטים ישנו נזר זהב שגילו כ- 2,500 שנה, המוצג במסגרת תערוכה מרתקת של חפצי זהב וברונזה. האוסף כולל גם קברים עתיקים, חפצי פולחן, פסלי אבן, פרטי פולקלור ולבוש מסורתיים, שטיחים, תכשיטים, כלי נשק, אוהלי נוודים ואיך לא – אוסף של רתמות ואביזרים הקשורים בתרבות הסוס.
הפארק המרכזי של העיר ( Central Park , הנקרא גם: Gorky Park ), הוא אתר פופולרי מאוד בקרב תושבי אלמטי והוא מזמן מקומות בילוי לילדים ולמשפחות, מסלולי אופניים ושבילי הליכה. אבל אם תשאלו אותי, הפארק על שם פנפילוב, או בשמו המלא Park of 28 Panfilov Guardsmen , הוא גולת הכותרת. בלב הפארק ניצבת אנדרטה רבת עוצמה על שם הגנרל הרוסי עטור התהילה – איוון פנפילוב, גיבור ברית המועצות במלחמת העולם השנייה.
האנדרטה מוקדשת ל- 28 חיילי חי"ר של יחידת אלמטי בדיביזיה ה- 316 (אשר פנפילוב היה מפקדה), שנהרגו בהגנה על מוסקבה במלחמת העולם השנייה, או כפי שהיא נקראת ברוסיה "המלחמה הפטריוטית הגדולה". חיילי הדיביזיה עצרו כמעט בגופם את התקדמות הצבא הגרמני לעבר מוסקבה, ולמרות אבדותיהם הכבדות מנשוא הצליחו להדוף את הגרמנים ובכך מנעו את כיבוש העיר. בחזית האנדרטה בוערת אש תמיד לזכר החיילים מ- 15 הרפובליקות של ברית המועצות לשעבר, והמנהג של זוגות רבים המגיעים להניח פרחים לרגלי האנדרטה ביום כלולותיהם, כבר הפך למסורת. מעניין מה הם חשבו על ההתרגשות שאחזה בנו, קבוצה של אזרחים ותיקים מישראל, אל מול האנדרטה המפעימה הזאת. לך תסביר להם שדורות של קצינים בצה"ל התחנכו על המיתוס, וש"אנשי פנפילוב" היה בזמנו ספר חובה בבה"ד 1.
בתחומי הפארק ניצבת קתדרלת זנקוב ( Zenkov , על שמו של מתכנן הפארק). הקתדרלה הרוסית-אורתודוכסית המסחררת הזאת שנבנתה בתקופת הצארים, היא אחת היפות והצבעוניות שתראו, והיא מהווה ניגוד ויזואלי חד לאנדרטת פנפילוב הכהה וחמורת הסבר.
קתדרלת זנקוב מאירת העיניים – אחת הקתדרלות היפות בעולם (צילום: גליה גוטמן)
אל מחוץ למטרופולין
אם יש לכם שעה-שעתיים פנויות, ממרכז העיר עולה רכבל לגבעות Kok Tobe הירוקות, מהן נשקפת תצפית נהדרת על העיר. ביום יפה נחמד לחזור מכאן ברגל.
במרחק של כ- 15 ק"מ מהעיר, בגובה של כ- 2,500 מ', נמצא אגם אלמטי הגדול ( Big Almaty Lake ). אגם אלפיני זה שוכן בהרי Zailijsky Ala Tau . צבעו כחול-טורקיז, הוא מוקף שלוש פסגות מושלגות ונחשב לאחד היפים במרכז אסיה. את הנוף מגוונות נוריות צהובות, כלניות לבנות ועוד המון פרחי בר. נעים מאוד לערוך פיקניק ולבלות כמה שעות סביב האגם היפהפה הזה, אך שימו לב – מאחר שהוא משמש כמאגר המים העיקרי של אלמטי, השחייה בו אסורה.
ביקור באלמטי הוא כמו ארוחה מלאה, יש בה הכול – מתאבנים בדמות רחובות שמעניין לשוטט בהם ולחקור את הסגנון האדריכלי שניבט מהם, למנה עיקרית – אתרים היסטוריים ופארקי זיכרון ולקינוח – בתי קפה, מסעדות וחיי לילה. למי שלא "שבע" ישנה תוספת – יעדי טיול יפהפיים בקרבת העיר. מה שבטוח – מדובר ב"ארוחה" צבעונית וטעימה להפליא.
*תודה מיוחדת לנזירה רחמטובה ( Nazira Rakhmetov ) – מורת דרך עצמאית המתגוררת באלמטי ומדריכה טיולים ברחבי קזחסטן.
מידע נוסף
כתבות נוספות
אוכלים, שותים וישנים באלמטי
אלמטי משופעת גם בבתי קפה, פאבים ומסעדות, אך אל תצפו למציאות. מחירה של כוס קפה מתחיל בדולר וחצי, עבור ארוחת צהריים תשלמו בין עשרה ל- 30 דולר, ועבור ארוחת ערב 30 דולר ו- (הרבה) צפונה, תלוי בתקציב ובטעם. אם מחפשים מטבח מקומי מסורתי, מסעדת Alasha (ברחוב OspanXov ) בהחלט מומלצת ובערב מקיימים שם מופעי פולקלור. במסעדת Darejani (יש המאייתים Daredzhani , יש כמה סניפים בעיר) מגישים מאכלים גאורגיים טעימים. מעדיפים פאב? נסו את Herat’s , Chechil Bar , או Lawson’s Bar .
כיאה לבירת ה" פטרו-דולרים" (מדינה בעלת יתרות דולרים שמקורן ברווחי ייצוא נפט) של מרכז אסיה – אלמטי היא היקרה ביותר בין ערי ה"סטנים", ומחיר ללילה בחדר זוגי במלון עשוי להגיע למאות דולרים. עם זאת, במרכז אלמטי יש מבחר של בתי מלון במחירים סבירים ביותר – לילה בחדר זוגי נע בין 100 ל- 200 דולר. שווה לנסות את אחד מבתי המלון הבאים:
מרקיור אלמאטי סיטי סנטר ( Mercure Almaty City Center ) מלון 4 כוכבים יפהפה, הממוקם במרכז העיר ומציע מסעדה, מרכז בריאות וספא, חדרים וסוויטות ממוזגים ומודרניים.
מלון גרנד מילדום ( Grand Mildom Hotel ) גם הוא ברמת 4 כוכבים וממוקם במרכז העיר, והוא מציע בריכה מקורה, מסעדה, מרכז ספא, חניה חינם, חדרים וסוויטות גדולים וממוזגים.
כל ניחוחות אסיה התיכונה
השוק הירוק ( Green Market ) שוכן במבנה ענקי בן שתי קומות, וגם אם לא התכוונתם – נראה אתכם יוצאים משם מבלי לקנות משהו. אף שעבר מודרניזציה מסוימת, זהו שוק עם ניחוח אמיתי של מרכז אסיה – דוכנים הכורעים תחת הרים של אגוזים, פירות יבשים, דברי מתיקה, דגים מעושנים, תבלינים מכל סוג וצבע, סלטים מוכנים תוצרת קוריאה וצמחי מרפא לכל חולי, גופני או נפשי.
וכמובן בשר, והרבה. בשר בקר, בשר כבש, ושדרה שלמה שבה תוכלו לרכוש בשר סוס. שלא לדבר על כל סוגי הגבינות, רכות וקשות, על ה"קומיס" (ברוסית kymyz ) – אותו חלב סוסות מותסס הניגר פה כמים, ה"שובאט" ( Shubat ) – חלב נאקות מותסס, ומיצי הרימונים הטריים. ושוב נזכרתי באבא שלי, שבגלגוליו במחוזות אלה שתה כל כך הרבה קומיס ואכל כל כך הרבה גבינות (כי זה מה שהיה אז במלחמה), שמאז שאני זוכרת אותו הוא אינו שותה חלב ואינו אוכל גבינה.
סביב השוק תוכלו להתיישב באחד מבתי הקפה הקטנים שבהם מגישים קעריות עם אטריות בשרניות, ואיך לא – "פלוב" ( Plov ) – אורז מטוגן עם ירקות ולעתים עם בשר. וכמובן תה ולחם ישר מהתנור.
בקומה העליונה של כלבו TsUM המיתולוגי יש מבחר של מזכרות, מבובות בדמויות שונות, יצירות עשויות לבד, דרך תלבושות קזחיות ועד כלי נגינה עממיים ו"מטריושקות" (בובות העץ הרוסיות המפורסמות, המכונות בטעות "בבושקות").
אגוזים, פיצוחים ופירות יבשים בכל צבעי הקשת - בשוק הירוק של אלמטי (צילום: CC Loris Silvio Zecchinato)
אלמטי – תרבות והיסטוריה
המוזיאון הלאומי ( Central State Museum ), אחד מהגדולים במרכז אסיה, אוצר מוצגים קזחיים היסטוריים ואתנוגרפיים יקרי ערך. בין הפריטים ישנו נזר זהב שגילו כ- 2,500 שנה, המוצג במסגרת תערוכה מרתקת של חפצי זהב וברונזה. האוסף כולל גם קברים עתיקים, חפצי פולחן, פסלי אבן, פרטי פולקלור ולבוש מסורתיים, שטיחים, תכשיטים, כלי נשק, אוהלי נוודים ואיך לא – אוסף של רתמות ואביזרים הקשורים בתרבות הסוס.
הפארק המרכזי של העיר ( Central Park , הנקרא גם: Gorky Park ), הוא אתר פופולרי מאוד בקרב תושבי אלמטי והוא מזמן מקומות בילוי לילדים ולמשפחות, מסלולי אופניים ושבילי הליכה. אבל אם תשאלו אותי, הפארק על שם פנפילוב, או בשמו המלא Park of 28 Panfilov Guardsmen , הוא גולת הכותרת. בלב הפארק ניצבת אנדרטה רבת עוצמה על שם הגנרל הרוסי עטור התהילה – איוון פנפילוב, גיבור ברית המועצות במלחמת העולם השנייה.
האנדרטה מוקדשת ל- 28 חיילי חי"ר של יחידת אלמטי בדיביזיה ה- 316 (אשר פנפילוב היה מפקדה), שנהרגו בהגנה על מוסקבה במלחמת העולם השנייה, או כפי שהיא נקראת ברוסיה "המלחמה הפטריוטית הגדולה". חיילי הדיביזיה עצרו כמעט בגופם את התקדמות הצבא הגרמני לעבר מוסקבה, ולמרות אבדותיהם הכבדות מנשוא הצליחו להדוף את הגרמנים ובכך מנעו את כיבוש העיר. בחזית האנדרטה בוערת אש תמיד לזכר החיילים מ- 15 הרפובליקות של ברית המועצות לשעבר, והמנהג של זוגות רבים המגיעים להניח פרחים לרגלי האנדרטה ביום כלולותיהם, כבר הפך למסורת. מעניין מה הם חשבו על ההתרגשות שאחזה בנו, קבוצה של אזרחים ותיקים מישראל, אל מול האנדרטה המפעימה הזאת. לך תסביר להם שדורות של קצינים בצה"ל התחנכו על המיתוס, וש"אנשי פנפילוב" היה בזמנו ספר חובה בבה"ד 1.
בתחומי הפארק ניצבת קתדרלת זנקוב ( Zenkov , על שמו של מתכנן הפארק). הקתדרלה הרוסית-אורתודוכסית המסחררת הזאת שנבנתה בתקופת הצארים, היא אחת היפות והצבעוניות שתראו, והיא מהווה ניגוד ויזואלי חד לאנדרטת פנפילוב הכהה וחמורת הסבר.
קתדרלת זנקוב מאירת העיניים – אחת הקתדרלות היפות בעולם (צילום: גליה גוטמן)
אל מחוץ למטרופולין
אם יש לכם שעה-שעתיים פנויות, ממרכז העיר עולה רכבל לגבעות Kok Tobe הירוקות, מהן נשקפת תצפית נהדרת על העיר. ביום יפה נחמד לחזור מכאן ברגל.
במרחק של כ- 15 ק"מ מהעיר, בגובה של כ- 2,500 מ', נמצא אגם אלמטי הגדול ( Big Almaty Lake ). אגם אלפיני זה שוכן בהרי Zailijsky Ala Tau . צבעו כחול-טורקיז, הוא מוקף שלוש פסגות מושלגות ונחשב לאחד היפים במרכז אסיה. את הנוף מגוונות נוריות צהובות, כלניות לבנות ועוד המון פרחי בר. נעים מאוד לערוך פיקניק ולבלות כמה שעות סביב האגם היפהפה הזה, אך שימו לב – מאחר שהוא משמש כמאגר המים העיקרי של אלמטי, השחייה בו אסורה.
ביקור באלמטי הוא כמו ארוחה מלאה, יש בה הכול – מתאבנים בדמות רחובות שמעניין לשוטט בהם ולחקור את הסגנון האדריכלי שניבט מהם, למנה עיקרית – אתרים היסטוריים ופארקי זיכרון ולקינוח – בתי קפה, מסעדות וחיי לילה. למי שלא "שבע" ישנה תוספת – יעדי טיול יפהפיים בקרבת העיר. מה שבטוח – מדובר ב"ארוחה" צבעונית וטעימה להפליא.
*תודה מיוחדת לנזירה רחמטובה ( Nazira Rakhmetov ) – מורת דרך עצמאית המתגוררת באלמטי ומדריכה טיולים ברחבי קזחסטן.
מידע נוסף
כתבות נוספות
מרקיור אלמאטי סיטי סנטר (
אגוזים, פיצוחים ופירות יבשים בכל צבעי הקשת - בשוק הירוק של אלמטי (צילום:
אלמטי – תרבות והיסטוריה
המוזיאון הלאומי ( Central State Museum ), אחד מהגדולים במרכז אסיה, אוצר מוצגים קזחיים היסטוריים ואתנוגרפיים יקרי ערך. בין הפריטים ישנו נזר זהב שגילו כ- 2,500 שנה, המוצג במסגרת תערוכה מרתקת של חפצי זהב וברונזה. האוסף כולל גם קברים עתיקים, חפצי פולחן, פסלי אבן, פרטי פולקלור ולבוש מסורתיים, שטיחים, תכשיטים, כלי נשק, אוהלי נוודים ואיך לא – אוסף של רתמות ואביזרים הקשורים בתרבות הסוס.
הפארק המרכזי של העיר ( Central Park , הנקרא גם: Gorky Park ), הוא אתר פופולרי מאוד בקרב תושבי אלמטי והוא מזמן מקומות בילוי לילדים ולמשפחות, מסלולי אופניים ושבילי הליכה. אבל אם תשאלו אותי, הפארק על שם פנפילוב, או בשמו המלא Park of 28 Panfilov Guardsmen , הוא גולת הכותרת. בלב הפארק ניצבת אנדרטה רבת עוצמה על שם הגנרל הרוסי עטור התהילה – איוון פנפילוב, גיבור ברית המועצות במלחמת העולם השנייה.
האנדרטה מוקדשת ל- 28 חיילי חי"ר של יחידת אלמטי בדיביזיה ה- 316 (אשר פנפילוב היה מפקדה), שנהרגו בהגנה על מוסקבה במלחמת העולם השנייה, או כפי שהיא נקראת ברוסיה "המלחמה הפטריוטית הגדולה". חיילי הדיביזיה עצרו כמעט בגופם את התקדמות הצבא הגרמני לעבר מוסקבה, ולמרות אבדותיהם הכבדות מנשוא הצליחו להדוף את הגרמנים ובכך מנעו את כיבוש העיר. בחזית האנדרטה בוערת אש תמיד לזכר החיילים מ- 15 הרפובליקות של ברית המועצות לשעבר, והמנהג של זוגות רבים המגיעים להניח פרחים לרגלי האנדרטה ביום כלולותיהם, כבר הפך למסורת. מעניין מה הם חשבו על ההתרגשות שאחזה בנו, קבוצה של אזרחים ותיקים מישראל, אל מול האנדרטה המפעימה הזאת. לך תסביר להם שדורות של קצינים בצה"ל התחנכו על המיתוס, וש"אנשי פנפילוב" היה בזמנו ספר חובה בבה"ד 1.
בתחומי הפארק ניצבת קתדרלת זנקוב ( Zenkov , על שמו של מתכנן הפארק). הקתדרלה הרוסית-אורתודוכסית המסחררת הזאת שנבנתה בתקופת הצארים, היא אחת היפות והצבעוניות שתראו, והיא מהווה ניגוד ויזואלי חד לאנדרטת פנפילוב הכהה וחמורת הסבר.
קתדרלת זנקוב מאירת העיניים – אחת הקתדרלות היפות בעולם (צילום: גליה גוטמן)
אל מחוץ למטרופולין
אם יש לכם שעה-שעתיים פנויות, ממרכז העיר עולה רכבל לגבעות Kok Tobe הירוקות, מהן נשקפת תצפית נהדרת על העיר. ביום יפה נחמד לחזור מכאן ברגל.
במרחק של כ- 15 ק"מ מהעיר, בגובה של כ- 2,500 מ', נמצא אגם אלמטי הגדול ( Big Almaty Lake ). אגם אלפיני זה שוכן בהרי Zailijsky Ala Tau . צבעו כחול-טורקיז, הוא מוקף שלוש פסגות מושלגות ונחשב לאחד היפים במרכז אסיה. את הנוף מגוונות נוריות צהובות, כלניות לבנות ועוד המון פרחי בר. נעים מאוד לערוך פיקניק ולבלות כמה שעות סביב האגם היפהפה הזה, אך שימו לב – מאחר שהוא משמש כמאגר המים העיקרי של אלמטי, השחייה בו אסורה.
ביקור באלמטי הוא כמו ארוחה מלאה, יש בה הכול – מתאבנים בדמות רחובות שמעניין לשוטט בהם ולחקור את הסגנון האדריכלי שניבט מהם, למנה עיקרית – אתרים היסטוריים ופארקי זיכרון ולקינוח – בתי קפה, מסעדות וחיי לילה. למי שלא "שבע" ישנה תוספת – יעדי טיול יפהפיים בקרבת העיר. מה שבטוח – מדובר ב"ארוחה" צבעונית וטעימה להפליא.
*תודה מיוחדת לנזירה רחמטובה ( Nazira Rakhmetov ) – מורת דרך עצמאית המתגוררת באלמטי ומדריכה טיולים ברחבי קזחסטן.
מידע נוסף
כתבות נוספות
קתדרלת זנקוב מאירת העיניים
במרחק של כ- 15 ק"מ מהעיר, בגובה של כ- 2,500 מ', נמצא אגם אלמטי הגדול (