www.goTravel.co.il
הכתבה מעניינת? שלחו אותה בדואר למי שתרצו

הקש בתיבה את רצף האותיות המופיע למטה:

קרנבל התפוזים בצפון איטליה


קרנבל התפוזים באיווריאה –
צפון איטליה שלא הכרתם
מאת: גלעד צ'כובר


חבל פיימונטה היפהפה שבצפון איטליה צופן בחובו הפתעות לרוב: קולינריה משובחת, טיולי טבע ונופים קסומים, עיירות קטנות ומנהגים ששרדו מימי הביניים, אך להפתעה הזו – ספק אם ניתן להתכונן...


הקרנבל השנתי בעיר איווריאה הוא חגיגה אינטנסיבית במהלכה המשתתפים – ברצינות תהומית – זורקים תפוזים זה על זה במשך שלושה ימים, ולא בלי סיבה. בכתבה אתאר את סדר ההתרחשויות והאירועים, החוויות והתחושות הנלוות וכיצד מומלץ לחוות את החגיגות.



מיקומה של העיירה איווריאה, ביחס לערים הגדולות מילנו ממזרח וטורינו מדרום לה
להגדלת המפה - לחצו על הפינה השמאלית העליונה


סיורי יקבים




 

על מה ולמה קרנבל?

בכל שנה חוגגים באיטליה, וברוב המדינות הקתוליות, את ה"קרנבלה" (Carnevale), חגיגת "סילוק הבשר" (לא צריך להיות דובר לטינית כדי לדעת ש- Carne זה "בשר"...). למה הכוונה? לפני חג הפסחא (שבדרך כלל חל באפריל, במקביל לחג הפסח היהודי) מתקיימת תקופת התנזרות של 40 יום. מושא ההתנזרות הוא בשר – זה שאוכלים, וזה הגופני שכמהים אליו בחדרי חדרים. הקרנבל הוא, אם כן, הזדמנות לפרוק כל עול לפני שצריך להתנזר למשך חודש וחצי.

לאור המידע הזה בהחלט אפשר להבין את ממדי החגיגות! ובכל זאת, אמנם חוקי הדת עודם תקפים ומתקיימים היום, אך הקרנבל נותר בעיקר כציון היסטורי של מנהגים מימי הביניים – תקופה בה שלטון הכנסייה היה חזק בהרבה, ואיסורים נאכפו ביתר חומרה. זה לא מפריע כמובן לכל המשתתפים לצלול בעוצמה לחגיגות הקרנבל, כיום יותר מתוך תחושת גאווה בעיר שלהם וקהילתיות, ופחות מתוך צורך ליהנות מהימים האחרונים לפני הצום הממושך...

בתי מלון בעיירה איווריאה
כתבות על קרנבלים ופסטיבלים בעולם
 
קרנבל התפוזים בפיימונטה
לקרנבל באיווריאה איפיונים דומים לקרנבלים אחרים בעולם, אך עד מהרה מבינים את ההבדל...
(צילום: גלעד צ'כובר) 
 

להגיד "כן" לחבל פיימונטה

אופי הקרנבלים באיטליה משתנה מעיר לעיר ומכפר לכפר. ברובם יש שימוש במסכות ובתלבושות ססגוניות, ולכל הקרנבלים כמה היבטים טקסיים משותפים: משך הזמן, יום אחד או יומיים מרכזיים, ההכנות והסיום. ישנם קרנבלים מוכרים ומפורסמים יותר, כמו קרנבל המסכות בוונציה, אך קרנבלים אחרים טרם זכו לאור הזרקורים, וייתכן שעדיף כך. הקרנבל שעליו אספר הוא מאותם אירועים שהשמחה בהם שלמה ואמיתית, גם "ללא קהל", והאותנטיות שלהם נשמרה לאורך השנים, עם מנהגים שעברו מדור לדור. הקרנבל הזה הוא ללא ספק אחד היצירתיים ביותר בעולם הנוצרי כולו.

את העיירה המקסימה איווריאה (Ivrea) אפשר לומר שהכרתי במקרה. אשתי היא ילידת חבל פיימונטה (Piemonte) ודרך קשרי משפחתה הגעתי להכיר את העיירה ואת הקרנבל הזה, שבהשוואה לקרנבלים אחרים באיטליה – נשמע לי פראי ומרגש הרבה יותר. לפני אחד מביקורינו שמתי לב שהמועד חופף לתאריכי הקרנבל, והבנתי שמדובר בהזדמנות שאסור להחמיץ. וכך נסענו, מלווים בגיסתי, ילידת איווריאה מנוסה בקרנבלים, לחוות הרפתקה מהשורה הראשונה. כמו שקרה בעבר וממשיך לקרות גם כיום – האנשים שלחייהם נכנסתי בפיימונטה מכניסים אותי אל עומק חייהם, נופיהם ותרבותם. חלק מהמרחבים, אורחות החיים והמנהגים שהם חשפו בפניי, אומצו על ידי בקלות.   
כתבה על קרנבלים נוספים באיטליה
 
קרנבל התפוזים בפיימונטה
העיירה המנומנמת מתעוררת לעוד יום של קרבות רחוב  (צילום: גלעד צ'כובר) 
 
 

העיר העתיקה איווריאה – התפאורה המושלמת לקרב של השנה

חבל פיימונטה הוא הצפוני שבחבלי איטליה, ושוכן בצדה המערבי ביותר, בגבול עם צרפת ושוויץ. העיר העתיקה של איווריאה רצופה בניינים עתיקים וגבוהים, רחובות צרים ופיאצות (כיכרות) משובצות אבנים רחבות למעבר כרכרות, מבנה דומה לזה שהיה לה בימי הביניים.

הקרנבל שמתקיים במרכז העיר מדי שנה אינו רק מסיבה וחגיגה – מדובר במלחמה של ממש! תשע קבוצות, כל אחת עם מדים וקסדות, סמל ודגלים משלה, עולות כל אחת לכרכרה שלה ועוברות בזו אחר זו דרך כל כיכרות העיר העתיקה. בעוברן בסמטאות ובכיכרות העיר הן מותקפות ללא הרף בידי תושבים אחרים. כלי הנשק האימתני הוא תפוזים – עשרות, מאות ואלפי תפוזים, הנזרקים מהרחוב אל הכרכרות הנוסעות, פוגעים במכוון בנוסעים, מתרסקים על הכביש ונאספים על ידי עוברים ושבים ל"שימוש חוזר". המשתתפים ברחובות ממשיכים בהשלכת ההדרים, גם אלו שנאספו מן הרצפה וגם אלו שהצטיידו איתם מהבית.

בתוך דקות העיר מתמלאת בריח של מיץ תפוזים, ברחובות דביקים ומלאי קליפות מרוסקות, וכיצד נראים חברי הקבוצות השונים שהקריבו את עצמם למען הבידור של הכלל? אתם יכולים לנחש... או להביט בתמונות.

 
קרנבל התפוזים בפיימונטה
קשה להאמין, אבל כל זה יתעופף עוד מעט באוויר לכל עבר  (צילום: גלעד צ'כובר) 
 
 

לא לוקחים שבויים

נשאלת השאלה: "למה תפוזים?". סיפור הקרנבל המקומי קשור להתמרדות אזרחית באציל ששלט באיכרי האזור, התמרדות שלבשה צורה של הטחת אבנים בביתו. עם השנים האבנים עברו עידון לתפוזים (ואנו מודים על כך), המגיעים כיום בשפע בעיקר מסיציליה. באופן לא מפתיע, הליכה ברחוב במהלך סיטואציה כזאת לא משאירה עוברי אורח תמימים – די מהר נשאבים לקרבות, "תופסים צד" או יוצאים במלחמת "הכל בכל". לפעמים די בתפוז תועה בפרצוף כדי להיכנס אל קדחת הקרב...
 
נשמע מאיים? זה אכן כך, במיוחד בפעם הראשונה. למזלי הגעתי לזירת ההתגוששות עם שועלת-קרבות מקומית ותודרכתי כהלכה. בנוסף לתדרוך, למי שמגיע הנה כמבקר תמים, יש כמה הנחות. ראשית, אם הוא מקושר לאנשים הנכונים, הוא מקבל כובע מצנפת אדום, כדי שהמקומיים ידעו שהוא "לא מכאן", ועל כן ישתדלו מאוד שלא לפגוע בו במתכוון. שימו לב שפגיעות בשוגג אין דרך למנוע בתוך הכאוס ששורר בחלק מכיכרות העיר בשעות הקרב, וככל שמתקרבים לקרבות כך עולה הסיכוי לחטוף כמה תפוזים בראש.

בנוסף, תמיד טוב להתלוות למקומי שמכיר היטב את רחובות העיר ואת המקומות שמהם הכי טוב לתצפת על המהומה. במקרה שלי פשוט הלכתי אחרי אלאונורה, גיסתי הלוחמת, שהגיעה עם ז'קט הקבוצה אליה השתייכה בעבר. דמיינו בחורה עדינה וחביבה עוטה מעיל כחלחל ונראית בסך הכול כאוהדת כדורגל אנגליה, עם שיער אסוף ופנים צבועות. ההליכה למרכז העניינים חולפת דרך רחובות מכוסי תפוזים מעוכים, ונוזלי מיץ כתמתם המתנקז בין האבנים הרחבות. מסביב סצנות אופייניות של עשרות צעירים מתנפלים על הכרכרות החולפות ומטיחים בהן תפוזים מתוך ארגזים המסודרים בערמות בצד, כמו מחסן תחמושת.

כשממשיכים להתקדם לעומק העיר העתיקה, חוזים בכרכרות החולפות ואנשיהן מנופפים ומחליפים שלום עם חברים שלא שפר מזלם להיות על הכרכרה. כן, לא טעיתי: שלא שפר מזלם להיות על הכרכרות. באופן מוזר, דווקא האנשים שעומדים על הכרכרות וחוטפים מטח אחר מטח של תפוזים במשך מספר ימים, מאוד גאים להיות שם. הם למעשה שילמו עבור הפריבילגיה הזו! מדובר בכבוד גדול להשתתף בקרבות מתוך הכרכרות וכל אנשי האזור נלהבים מאוד להשתתף. ומי שלא מצליח לתפוס מקום "טוב" על הכרכרה, נותן את כל כולו בהפגזה. התחושה הכללית היא שמדובר בספורט עממי שכולם מאוד נהנים ומתלהבים ממנו.

 
קרנבל התפוזים בפיימונטה
בזכות המצנפת האדומה שמגנה עליי - יש לי זמן גם לאכול חלק מהתחמושת...
(צילום: גלעד צ'כובר) 
 
 

מרכז העיר העתיקה לובש כתום

בשלב מסוים מגיעים אל לב ההמולה, שם הסצנות של הלחימה אינן מפוזרות ואקראיות אלא הן ההתרחשות כולה. הכיכרות המרכזיות של העיר העתיקה הומות אדם, הומות תפוזים הנזרקים באוויר או נרמסים מתחת לרגליים, והאוויר טעון באדרנלין מחשמל. בתור זר שלא גדל בסביבת המשחק הזה, קשה שלא לפחד לעתים, לסובב את הראש ולקפוץ הצידה מפחד שתיפגע – חלק מהתפוזים עדיין קשים למדי ופגיעה של אחד בגוף או בפנים עלולה לפצוע. מדי פעם ניתן להבחין בצעירים שהיו להוטים מדי, וכעת מסתובבים עם פרצוף נפוח, דבר שלא הפיג את התרגשותם, ואולי אף ליבה אותה. הכובעים האדומים שמסמנים את המבקרים עושים את שלהם בדרך כלל, ורק לעתים גם עוברי אורח תמימים נאלצים לברוח מתפוזים הנזרקים עליהם במכוון או לא.

קרבות הרחוב מטורפים לגמרי ונגמרים, בדרך כלל, בחיבוק של המשתתפים זה עם זה. ואם חשבתם שמרבית הלוחמים הם גברים – טעות בידכם. הנשים בהחלט משתתפות, יוזמות, פעילות וקרביות.

 
קרנבל התפוזים בפיימונטה
כאשר מגיעים למרכז העיר לא ניתן לזהות את צבעה המקורי של המדרכה  (צילום: גלעד צ'כובר)  





 

לכל קרב מוצלח יש לו"ז

הלחימה מתחילה בשעות הבוקר ונמשכת מספר שעות, אך למרות הברוטאליות המופגנת, חשוב לזכור שאנחנו עדיין בצפון איטליה, ולכן יש זמן ומקום מוגדרים לכל דבר. הקרבות ימשכו בכל יום עד השעה חמש, ולאחר מכן כל הלוחמים יתחבקו ויניחו את התפוזים על הרצפה, ולכולם תהיה הפסקה עד הערב. בזמן הזה כולם יכולים לחזור הביתה, להתנקות, לאכול עם המשפחה ולהספיק לחזור לכיכר לבילוי לילי.

גם אנחנו, ה"צופים מן הצד", שנסחפו לתוך ההמולה, פונים לחזור הביתה או למלון, עם שוך הקרבות, ובדרך יכולים לדבר על הקרבות ולהמר מי מהקבוצות תנצח בתחרות השנתית.
בתי מלון בעיירה איווריאה
 
קרנבל התפוזים בפיימונטה
נגמר הקרב - תודה ושלום, נתראה מחר, אותה שעה אותו מקום...  (צילום: גלעד צ'כובר) 

ביום הקרנבל האחרון, בערב המאוחר (בפברואר מחשיך בצפון איטליה רק בשעה תשע או עשר בלילה), מתחילה בעיר העתיקה תהלוכת האשכבה של הקרנבל. מכיוון שהתהלוכה מתקיימת רק ביום החותם את האירועים, זהו היום המעניין ביותר להיות נוכחים בו. המצעד החוצה את כיכר העיר המרכזית, כולל עשרות שחקנים הרכובים על סוסים ולבושים במיטב האופנה של המאה ה- 19. לאחר שהם חולפים, כל הצופים מצטרפים אליהם והולכים אחריהם, משתתפים בטקס הלוויה של הקרנבל, שיקום לתחיה בשנה הבאה. התהלוכה עוברת בדממה בכיכרות מרכז העיר, בין בתי התושבים, המשרדים ובתי עסק, ולפתע שר הקרנבל (בהיעדר תיאור תפקיד יותר ברור) מצווה על הדלקה של מדורות ענק ממש שם, במקום שנראה הכי פחות בטיחותי לצורך לעניין.
 
קרנבל התפוזים בפיימונטה
ממש שם, בין המון לביניינים, מדליקים את מדורות הסיום  (צילום: גלעד צ'כובר) 

לאחר הדלקת המדורה האחרונה כולם נפרדים מכולם בברכה מסורתית שמשמעותה "להתראות בשנה הבאה", ואפשר לעמוד שם קצת, לחשוב על היום האדיר שהיה, על השנה שהייתה, ועל השנה שתבוא. זה בעצם מה שזה – עוד טקס מעבר משנה לשנה, כשאר החגים, הנחוג באופן יותר קהילתי מהאחרים. אז בפעם הבאה שחשקה נפשכם לנסוע לראות קרנבל באיטליה – מסכות בוונציה זה נחמד – תפוזים באיווריאה זו הרפתקה!








גלעד צחובר, איטליה אודות הכותב

גלעד צ'כובר  - בוגר קורס "תו תקן", מדריך טיולים בארץ ובחו"ל – במיוחד לאזור פיימונטה שבצפון איטליה. הקשר שלו עם האזור נבנה לאורך השנים בעקבות אישתו, בת המקום. באופן טבעי, הוא פוקד את חבל פיימונטה לעיתים תכופות, מטייל ומוביל מטיילים אליו בכל הזדמנות, ומכיר היטב את אורח החיים במקום, את המנהגים והמסורות. דובר את השפה, בדיאלקט המקומי.
באתר האינטרנט של גלעד מופיעים מגוון הטיולים שהוא מוציא לאזור.





 
גלעד עונה לשאלותיכם בפורום מומחי תיירות








מספר צפיות: 807
743