טיול סוסים בהרי רילה:
להרגיש חלק מהנוף
מאת: ענבל צדקיהו-שדה
טיילתי בעולם ברגל, בג'יפ, ברכב, במטוס ואפילו בכדור פורח, אבל טיול הסוסים בבולגריה היה החוויה המיוחדת מכולן. מעל 100 קילומטר בטיול מיוחד, בו לא רק צופים לרגע בנופים הנפלאים, אלא מרגישים חלק מהנוף ולומדים להכיר לעומק את הסביבה ואת התושבים המקומיים.
אינדיאנה ג'ונס הבולגרי המסלול נתפר לפי ההעדפות שלי ושל אחותי התאומה עדי, שתינו אמהות לילדים קטנים, שנשארו בבית עם הבעלים המפרגנים. כבעלות נסיון ברכיבה, בחרנו במסלול של 5 ימי רכיבה מלאים. רוכבים לא מנוסים, יכולים "לתפור" טיולים קצרים יותר.
הגענו לחווה אותנטית, שכאילו נלקחה מסיפורי אגדות, שם קיבל את פנינו מדריך הרכיבה שלנו אוגי - אינדיאנה ג'ונס הבולגרי. הוא רוכב ללא מתג בפי הסוס, מיומנות נדירה בתנאי שטח. רכבה עמנו גם הלן, מדריכה אנגליה, גם היא טיפוס מיוחד - סבתא אבל חזקה וקשוחה.
.jpg)
טיולי אקטיב - אופניים, שייט והליכה לחצו לרשימת יעדים »
טיול עצמאי למדינות הבלטיות לחצו לרשימת היעדים »
טיולי עצמאי למדינות אירופה לחצו לרשימת היעדים »
ארוחה מלכותית את היום הראשון הקדשנו להיכרות עם הסוסים ולטיול מעגלי סביב העיירה בורובוץ, השוכנת ב הרי רילה , רכס ההרים הקרוב ביותר לסופיה. כאשר עצרנו להפסקת צהריים סביב מדורה שהדליק אוגי, הגיע אדם קשיש מלווה בבחור צעיר. הזמנו אותם להצטרף אלינו לארוחה, וכשסירב החמאנו לו בסחבקיות הישראלית על גזרתו הדקה. הוא הצטרף אלינו לבקבוק ראקיה שעבר מיד ליד.
רק לאחר לכתו התברר לנו שמדובר במלך בולגריה - סימאון ה-2, שהמלווה הוא שומר ראשו. אז נכון שמדובר במלך שהורד מכיסאו על ידי הקומוניסטים והספיק למלוך רק שלוש שנים, בהיותו בן שש... אבל מלך הוא מלך! סימאון הוא בנו של המלך בוריס השלישי, שהגן על יהודי בולגריה בשואה ומת בנסיבות מסתוריות. עם נפילת הקומוניזם בבולגריה שב סימאון לארצו לאחר גלות ארוכה, ואף כיהן כראש הממשלה, וחלק מהיערות בהרי רילה שייכים למשפחתו.
כתבה על הצלת יהודי בולגריה בשואה
הארוחה, גם ללא האורח הנכבד היתה מיוחדת במינה. האם מדובר באוכל הטעים שבושל על המדורה, הנוף, הסוסים ברקע? כנראה השילוב ביניהם. כל ארוחה וכל הפסקה מכאן ואילך, תהיה מלווה ברקיה, ה"אוזו" המקומי, ואוי לא למי שלא שותה לחיים. עם סיום הערוכה ערכנו טיול רגלי קצר לסלע השחור, הקרוי כך לא על שום צבעו, אלא כי ממנו היו הקומוניסטים זורקים את מתנגדיהם אל מותם.
כדי להשלים את החוויה המלכותית, "חנינו" את הסוסים ליד ארמון הציד של המלך ( Tsarska Bistritsa ) וסיירנו בגינת הארמון. לא מדובר בארמון ורסאי, אלא בוילה כפרית חביבה, בה החשמל מופק באמצעות מי הנהר מאז שנת 1912.
סיכום היום הראשון: שלוש וחצי שעות אוכף, 15 קילומטרים.
כתבה על הרי רילה והעיירה בורובץ
צילום קבוצתי עם מלך בולגריה וראש ממשלתה לשעבר (במרכז), והמדריכים הלן (מימין) ואוגי (משמאל) (צילום: ענבל שדה)
מלון מומלץ בעיירה בורובץ מלון ספא יאסטרבץ ( Hotel Yastrebets Wellness & Spa ) הוא מלון 4 כוכבים, השוכן על מדרונות הסקי מעל עיירת הסקי בורובץ שבהרי רילה. במלון חדרים, סוויטות ובקתות פיניות, היכולות להתאים גם למשפחות וכוללות סאונה, והוא מציע גם בריכת שחיה מקורה, סולריום, חדר כושר, מרכז בריאות וספא, מסעדה ובר. הטרסה המשקיפה לעבר ההרים היא מקום נפלא לבלות בו במזג אוויר יפה.
בתי מלון נוספים בעיירה בורובץ
מלון ספא יאסטרבץ - מלון מפנק במיקום נפלא לטיולים בהרי רילה
בית הארחה למקומיים בלבד למחרת התחלנו להתרחק מבורובץ. סבך יער אשר סיפק לאוגי הזדמנות להשתמש במצ'טה, בשני סכינים ובמסור, על מנת לפנות את השבילים עבורנו. הסוסים היו שקטים וצייתנים גם בסבך, ולהשלמת האווירה הצטרף אלינו כלב רועים שליווה אותנו בכל ימי הטיול.
בשעות אחר הצהריים הגענו לכפר בלצ'ין ( Belchin ), באזור מעיינות המרפא בלצ'ין באני ( Belchin Bani ). בבית הארחה קטן, שצמוד אליו מרעה לילה לסוסים, חיכו המזוודות שלנו. בית ההארחה כל כך קטן ולא תיירותי, שכשהצענו להשאיר ספר באנגלית שלא נדרש לנו, בעל המקום סירב בטענה שמקום מיועד למקומיים בלבד. קיווינו להרפות קצת את שרירינו הכואבים בבריכת המים החמים, אבל המים היו פושרים למדי. כמו כן הצטערנו לגלות שאף פאב בסביבה לא היה פתוח.
סיכום היום השני: חמש שעות אוכף, 27 קילומטרים, שרירים כואבים.
לינה באזור בלצ'ין
חוצים את נהר איסקאר הזורם למרגלות הרי רילה (צילום: ענבל שדה)
הכפרים הנטושים של הרי רילה למחרת עזבנו את אזור בלצ'ין ועברנו בטירת צארי מאלי גראד ( Tsari Mali Grad ). באזור כפרי זה של בולגריה אפשר לעבור 20 קילומטרים ולא לפגוש בנפש חיה, פרט, אולי, לרועה צאן זקן. לבאים ממדינת ישראל הצפופה, מדובר בחוויה מיוחדת ומרגשת. עם זאת, לא נתקלנו לאורך כל הטיול בחיות בר וגם לא בציפורים רבות, למרות השמות המרשימים של המקומות, כגון "מעבר ראש הדב" ( Bear Head pass ) והצ'יזבטים שאוגי סיפר לנו על מפגשים עם חיות פרא. הסיבה העצובה - הבולגרים אוהבים לצוד.
הכפרים באזור זה קטנים מאוד וציוריים. מאז שנות ה-90 חווה בולגריה ירידה של 20% בכמות האוכלוסייה, כשהאזורים הכפריים מתרוקנים מתושביהם. ראינו מספר רב של בתים נטושים עליהם מודבקות מודעות אבל עם תמונתו של הדייר האחרון שהתגורר בבניין. הן משוות לכפרים אווירה מורבידית, שכן המודעות שבעבר היו עשויות מנייר מיוצרות היום מפלסטיק ושורדות במשך שנים. עבור כל נפטר מצמידים מודעות אבל רבות, "המקשטות" כל פינה בכפר. תקוותם של חלק מהכפרים המתרוקנים היא האנגלים, שקונים בהם בתי נופש בפרוטות. בין הבתים הנטושים גם כפרי נופש ענקיים, שבתקופת ברית המועצות היו מתארחים בהם ילדים מכל רחבי ברית המועצות. מבנים נטושים אחרים הם שלדים של בתי מלון, שנבנו על ידי משקיעים שציפו לפריחה כלכלית שלא הגיעה. עצוב להסתכל על מבנים אלו, במיוחד כשאנחנו יודעים על הרבה השקעות ישראליות שנעשו באזורים האלה, כולל על ידי קרנות הפנסיה בישראל.
אחד משיאי הטיול הוא הטיפוס לפסגות הרי הרילה (Rila ). הגישה לאזור בעייתית ולכן לקחנו את הציוד בשקי האוכף ונאלצנו לוותר על הקפצת המזוודות. תנאי השינה ספרטניים, אבל התפנקנו באוכל הבולגרי - סלט עשיר, ירקות "כמו של פעם" וגבינה שאחוזי השומן שלה בוודאי עולים על 100%...
סיכום היום השלישי: 1,000 מטר עלייה, 6 שעות אוכף, 25 קילומטרים.
בית כפרי טיפוסי וגינת ירק קטנה, רבים מהכפרים ננטשים על ידי התושבים (צילום: ענבל שדה)
טיולי אקטיב - אופניים, שייט והליכה לחצו לרשימת יעדים »
טיול עצמאי למדינות הבלטיות לחצו לרשימת היעדים »
טיולי עצמאי למדינות אירופה לחצו לרשימת היעדים »
בג'יפים וברגל אל אגמי רילה את היום הרביעי התחלנו בטיפוס אל אגמי רילה . מכיוון שהגענו מחוץ לעונה, הרכבל מפניצ'ישטה (Panichishte ) היה בעבודות תחזוקה ועלינו להר בג'יפ. צעדנו לנקודת תצפית הצופה על ארבעה משבעת האגמים. בתחילת יוני עוד נהנינו משאריות הקרח על האגמים ומתחילת הפריחה. בירידה פגשנו בתיירים היחידים מלבדנו בכל המסלול, חבורה של טיילים מקצוענים עם מקלות הליכה. אמנם סוף העולם, אבל איזה תיירים נפגוש אם לא קבוצה של ישראלים מבית הלוחם בירושלים.
לאחר חזרתנו מטיול הג'יפים, פנו המדריכים לחפש את הסוסים, שרעו בלילה ביער והתרחקו מעט. כאן המקום לציין שהסוסים אהובים על בעליהם ומטופלים באופן נפלא. ההפוגה מהרכיבה הייתה מתוזמנת היטב, כי בשלב זה השרירים כבר כאבו מאוד.
בהמשך היום חצינו את הפארק הלאומי רילה, דרך יער עבות ושבילי הליכה נוחים, בהם היה ניתן לדהור בביטחה. לעת ערב הגענו לכפר קטן ויפהפה בשם גובדארצי ( Govedartsi ), שבו מספר בתי הארחה קטנים. על כל עמוד חשמל מקננת חסידה בקן ענק. בין החסידות וודאי היו גם כאלו שהעבירו את החורף בעמק החולה שלנו. האיזור הכפרי נראה מעובד בחלקו, בחקלאות פרמיטיבית למדי, כאשר חלק מהאיכרים נעזרים בסוסים לעיבוד הקרקע. גינות הבתים המאוישים ירוקות ומטופחות, ורבים מהתושבים מגדלים גינת ירק לשימושם האישי.
סיכום היום הרביעי: 4 שעות רכיבה, 18 קילומטר.
לינה באזור הכפר גובדארצי | כתבה על הרי רילה ושבעת האגמים
להתפרקד על העשב ותה על האש, מה עוד צריך?... (צילום: ענבל שדה)
חוזרים לחווה ביום החמישי, היום האחרון לטיול, הברכיים כבר זועקות למנוחה. הבולגרים חובבי סוסים אמיתיים, איש לא ירעיש או יפחיד את הסוסים כשהוא עובר לידם. הסוסים עליהם רכבנו, גם בצמוד לטרקטור רועש, התנהלו כרגיל. מכיוון שמדובר בארץ עם קרקע כל כך עשירה ומניבה, ישנם עדרי סוסים שבעליהם משחררים אותם בהרים וחלק מהסוסים פראיים לחלוטין. נתקלנו במספר עדרים כאלה, אך שוב, סוסינו הוכיחו את האילוף המשובח שלהם, ולא נבהלו כלל.
ארוחת צהריים אחרונה על גדת נהר איסקאר ( Iskar ) המרשים. אוגי, שכנראה הצטער על שלא יצא לו להשתמש באקדח שלו, נתן לנו לתרגל ירי באקדח. למרות עברנו הקשוח בצה"ל, ועל אף ההדגמות של אוגי, לא הצלחנו לקלוע למטרה. אחר הצהריים, לאחר 22 קילומטרים רכיבה, חזרנו לחווה. תמונות אחרונות ולשדה התעופה.
תצפית על פסגות הרי רילה המושלגות וארוחה טריה לסוסים (צילום: ענבל שדה)
רכיבת סוסים בבולגריה טיול שמשלב רכיבה מומלץ גם לאנשים ללא ניסיון קודם ברכיבה על סוסים. הנופים משגעים, וזו דרך לחזור 100 שנה לאחור, ליהנות מהנופים ללא המאמץ של הליכה רגלית. לנו, שתי אמהות עובדות, היתה זו הפוגה ראשונה מזה שנים, בה דאגו לנו וטיפלו בנו. לא היינו צריכות להחליט ולהתלבט על מסלול, אוכל, זמנים - הכל נקבע על ידי הבייביסיטרים הצמודים שלנו, המדריכים החביבים ביותר בהם נתקלנו בכל טיולינו בעולם.
ישנם מפעילים שונים לרכיבה על סוסים בבולגריה, לטיול ארוך או לטיולים חד יומיים, המשלבים רכיבה על סוסים וחוויות בטבע. אני ממליצה בכל פה על Bulgaria on Horseback דרכם בילינו בטיול הנפלא.
מידע נוסף
כתבות נוספות הרי רילה ושבעת האגמים
טיול לרכס הרי פירין
טיול לרכס הרי רודופי
פסטיבל המסיכות קוקרי
טיולי אקטיב - אופניים, שייט והליכה לחצו לרשימת יעדים » טיול עצמאי למדינות הבלטיות לחצו לרשימת היעדים » טיולי עצמאי למדינות אירופה לחצו לרשימת היעדים »צילום קבוצתי עם מלך בולגריה וראש ממשלתה לשעבר (במרכז), והמדריכים הלן (מימין) ואוגי (משמאל) (צילום: ענבל שדה)
מלון מומלץ בעיירה בורובץ מלון ספא יאסטרבץ ( Hotel Yastrebets Wellness & Spa ) הוא מלון 4 כוכבים, השוכן על מדרונות הסקי מעל עיירת הסקי בורובץ שבהרי רילה. במלון חדרים, סוויטות ובקתות פיניות, היכולות להתאים גם למשפחות וכוללות סאונה, והוא מציע גם בריכת שחיה מקורה, סולריום, חדר כושר, מרכז בריאות וספא, מסעדה ובר. הטרסה המשקיפה לעבר ההרים היא מקום נפלא לבלות בו במזג אוויר יפה.
בתי מלון נוספים בעיירה בורובץ
מלון ספא יאסטרבץ - מלון מפנק במיקום נפלא לטיולים בהרי רילה
בתי מלון נוספים בעיירה בורובץ
בית הארחה למקומיים בלבד למחרת התחלנו להתרחק מבורובץ. סבך יער אשר סיפק לאוגי הזדמנות להשתמש במצ'טה, בשני סכינים ובמסור, על מנת לפנות את השבילים עבורנו. הסוסים היו שקטים וצייתנים גם בסבך, ולהשלמת האווירה הצטרף אלינו כלב רועים שליווה אותנו בכל ימי הטיול.
בשעות אחר הצהריים הגענו לכפר בלצ'ין ( Belchin ), באזור מעיינות המרפא בלצ'ין באני ( Belchin Bani ). בבית הארחה קטן, שצמוד אליו מרעה לילה לסוסים, חיכו המזוודות שלנו. בית ההארחה כל כך קטן ולא תיירותי, שכשהצענו להשאיר ספר באנגלית שלא נדרש לנו, בעל המקום סירב בטענה שמקום מיועד למקומיים בלבד. קיווינו להרפות קצת את שרירינו הכואבים בבריכת המים החמים, אבל המים היו פושרים למדי. כמו כן הצטערנו לגלות שאף פאב בסביבה לא היה פתוח.
סיכום היום השני: חמש שעות אוכף, 27 קילומטרים, שרירים כואבים.
לינה באזור בלצ'ין
חוצים את נהר איסקאר הזורם למרגלות הרי רילה (צילום: ענבל שדה)
הכפרים הנטושים של הרי רילה למחרת עזבנו את אזור בלצ'ין ועברנו בטירת צארי מאלי גראד ( Tsari Mali Grad ). באזור כפרי זה של בולגריה אפשר לעבור 20 קילומטרים ולא לפגוש בנפש חיה, פרט, אולי, לרועה צאן זקן. לבאים ממדינת ישראל הצפופה, מדובר בחוויה מיוחדת ומרגשת. עם זאת, לא נתקלנו לאורך כל הטיול בחיות בר וגם לא בציפורים רבות, למרות השמות המרשימים של המקומות, כגון "מעבר ראש הדב" ( Bear Head pass ) והצ'יזבטים שאוגי סיפר לנו על מפגשים עם חיות פרא. הסיבה העצובה - הבולגרים אוהבים לצוד.
הכפרים באזור זה קטנים מאוד וציוריים. מאז שנות ה-90 חווה בולגריה ירידה של 20% בכמות האוכלוסייה, כשהאזורים הכפריים מתרוקנים מתושביהם. ראינו מספר רב של בתים נטושים עליהם מודבקות מודעות אבל עם תמונתו של הדייר האחרון שהתגורר בבניין. הן משוות לכפרים אווירה מורבידית, שכן המודעות שבעבר היו עשויות מנייר מיוצרות היום מפלסטיק ושורדות במשך שנים. עבור כל נפטר מצמידים מודעות אבל רבות, "המקשטות" כל פינה בכפר. תקוותם של חלק מהכפרים המתרוקנים היא האנגלים, שקונים בהם בתי נופש בפרוטות. בין הבתים הנטושים גם כפרי נופש ענקיים, שבתקופת ברית המועצות היו מתארחים בהם ילדים מכל רחבי ברית המועצות. מבנים נטושים אחרים הם שלדים של בתי מלון, שנבנו על ידי משקיעים שציפו לפריחה כלכלית שלא הגיעה. עצוב להסתכל על מבנים אלו, במיוחד כשאנחנו יודעים על הרבה השקעות ישראליות שנעשו באזורים האלה, כולל על ידי קרנות הפנסיה בישראל.
אחד משיאי הטיול הוא הטיפוס לפסגות הרי הרילה (Rila ). הגישה לאזור בעייתית ולכן לקחנו את הציוד בשקי האוכף ונאלצנו לוותר על הקפצת המזוודות. תנאי השינה ספרטניים, אבל התפנקנו באוכל הבולגרי - סלט עשיר, ירקות "כמו של פעם" וגבינה שאחוזי השומן שלה בוודאי עולים על 100%...
סיכום היום השלישי: 1,000 מטר עלייה, 6 שעות אוכף, 25 קילומטרים.
בית כפרי טיפוסי וגינת ירק קטנה, רבים מהכפרים ננטשים על ידי התושבים (צילום: ענבל שדה)
טיולי אקטיב - אופניים, שייט והליכה לחצו לרשימת יעדים »
טיול עצמאי למדינות הבלטיות לחצו לרשימת היעדים »
טיולי עצמאי למדינות אירופה לחצו לרשימת היעדים »
בג'יפים וברגל אל אגמי רילה את היום הרביעי התחלנו בטיפוס אל אגמי רילה . מכיוון שהגענו מחוץ לעונה, הרכבל מפניצ'ישטה (Panichishte ) היה בעבודות תחזוקה ועלינו להר בג'יפ. צעדנו לנקודת תצפית הצופה על ארבעה משבעת האגמים. בתחילת יוני עוד נהנינו משאריות הקרח על האגמים ומתחילת הפריחה. בירידה פגשנו בתיירים היחידים מלבדנו בכל המסלול, חבורה של טיילים מקצוענים עם מקלות הליכה. אמנם סוף העולם, אבל איזה תיירים נפגוש אם לא קבוצה של ישראלים מבית הלוחם בירושלים.
לאחר חזרתנו מטיול הג'יפים, פנו המדריכים לחפש את הסוסים, שרעו בלילה ביער והתרחקו מעט. כאן המקום לציין שהסוסים אהובים על בעליהם ומטופלים באופן נפלא. ההפוגה מהרכיבה הייתה מתוזמנת היטב, כי בשלב זה השרירים כבר כאבו מאוד.
בהמשך היום חצינו את הפארק הלאומי רילה, דרך יער עבות ושבילי הליכה נוחים, בהם היה ניתן לדהור בביטחה. לעת ערב הגענו לכפר קטן ויפהפה בשם גובדארצי ( Govedartsi ), שבו מספר בתי הארחה קטנים. על כל עמוד חשמל מקננת חסידה בקן ענק. בין החסידות וודאי היו גם כאלו שהעבירו את החורף בעמק החולה שלנו. האיזור הכפרי נראה מעובד בחלקו, בחקלאות פרמיטיבית למדי, כאשר חלק מהאיכרים נעזרים בסוסים לעיבוד הקרקע. גינות הבתים המאוישים ירוקות ומטופחות, ורבים מהתושבים מגדלים גינת ירק לשימושם האישי.
סיכום היום הרביעי: 4 שעות רכיבה, 18 קילומטר.
לינה באזור הכפר גובדארצי | כתבה על הרי רילה ושבעת האגמים
להתפרקד על העשב ותה על האש, מה עוד צריך?... (צילום: ענבל שדה)
חוזרים לחווה ביום החמישי, היום האחרון לטיול, הברכיים כבר זועקות למנוחה. הבולגרים חובבי סוסים אמיתיים, איש לא ירעיש או יפחיד את הסוסים כשהוא עובר לידם. הסוסים עליהם רכבנו, גם בצמוד לטרקטור רועש, התנהלו כרגיל. מכיוון שמדובר בארץ עם קרקע כל כך עשירה ומניבה, ישנם עדרי סוסים שבעליהם משחררים אותם בהרים וחלק מהסוסים פראיים לחלוטין. נתקלנו במספר עדרים כאלה, אך שוב, סוסינו הוכיחו את האילוף המשובח שלהם, ולא נבהלו כלל.
ארוחת צהריים אחרונה על גדת נהר איסקאר ( Iskar ) המרשים. אוגי, שכנראה הצטער על שלא יצא לו להשתמש באקדח שלו, נתן לנו לתרגל ירי באקדח. למרות עברנו הקשוח בצה"ל, ועל אף ההדגמות של אוגי, לא הצלחנו לקלוע למטרה. אחר הצהריים, לאחר 22 קילומטרים רכיבה, חזרנו לחווה. תמונות אחרונות ולשדה התעופה.
תצפית על פסגות הרי רילה המושלגות וארוחה טריה לסוסים (צילום: ענבל שדה)
רכיבת סוסים בבולגריה טיול שמשלב רכיבה מומלץ גם לאנשים ללא ניסיון קודם ברכיבה על סוסים. הנופים משגעים, וזו דרך לחזור 100 שנה לאחור, ליהנות מהנופים ללא המאמץ של הליכה רגלית. לנו, שתי אמהות עובדות, היתה זו הפוגה ראשונה מזה שנים, בה דאגו לנו וטיפלו בנו. לא היינו צריכות להחליט ולהתלבט על מסלול, אוכל, זמנים - הכל נקבע על ידי הבייביסיטרים הצמודים שלנו, המדריכים החביבים ביותר בהם נתקלנו בכל טיולינו בעולם.
ישנם מפעילים שונים לרכיבה על סוסים בבולגריה, לטיול ארוך או לטיולים חד יומיים, המשלבים רכיבה על סוסים וחוויות בטבע. אני ממליצה בכל פה על Bulgaria on Horseback דרכם בילינו בטיול הנפלא.
מידע נוסף
כתבות נוספות הרי רילה ושבעת האגמים
טיול לרכס הרי פירין
טיול לרכס הרי רודופי
פסטיבל המסיכות קוקרי
חוצים את נהר איסקאר הזורם למרגלות הרי רילה (צילום: ענבל שדה)
בית כפרי טיפוסי וגינת ירק קטנה, רבים מהכפרים ננטשים על ידי התושבים (צילום: ענבל שדה)
טיולי אקטיב - אופניים, שייט והליכה לחצו לרשימת יעדים » טיול עצמאי למדינות הבלטיות לחצו לרשימת היעדים » טיולי עצמאי למדינות אירופה לחצו לרשימת היעדים »
בג'יפים וברגל אל אגמי רילה את היום הרביעי התחלנו בטיפוס אל אגמי רילה . מכיוון שהגענו מחוץ לעונה, הרכבל מפניצ'ישטה (Panichishte ) היה בעבודות תחזוקה ועלינו להר בג'יפ. צעדנו לנקודת תצפית הצופה על ארבעה משבעת האגמים. בתחילת יוני עוד נהנינו משאריות הקרח על האגמים ומתחילת הפריחה. בירידה פגשנו בתיירים היחידים מלבדנו בכל המסלול, חבורה של טיילים מקצוענים עם מקלות הליכה. אמנם סוף העולם, אבל איזה תיירים נפגוש אם לא קבוצה של ישראלים מבית הלוחם בירושלים.
לאחר חזרתנו מטיול הג'יפים, פנו המדריכים לחפש את הסוסים, שרעו בלילה ביער והתרחקו מעט. כאן המקום לציין שהסוסים אהובים על בעליהם ומטופלים באופן נפלא. ההפוגה מהרכיבה הייתה מתוזמנת היטב, כי בשלב זה השרירים כבר כאבו מאוד.
בהמשך היום חצינו את הפארק הלאומי רילה, דרך יער עבות ושבילי הליכה נוחים, בהם היה ניתן לדהור בביטחה. לעת ערב הגענו לכפר קטן ויפהפה בשם גובדארצי ( Govedartsi ), שבו מספר בתי הארחה קטנים. על כל עמוד חשמל מקננת חסידה בקן ענק. בין החסידות וודאי היו גם כאלו שהעבירו את החורף בעמק החולה שלנו. האיזור הכפרי נראה מעובד בחלקו, בחקלאות פרמיטיבית למדי, כאשר חלק מהאיכרים נעזרים בסוסים לעיבוד הקרקע. גינות הבתים המאוישים ירוקות ומטופחות, ורבים מהתושבים מגדלים גינת ירק לשימושם האישי.
סיכום היום הרביעי: 4 שעות רכיבה, 18 קילומטר.
לינה באזור הכפר גובדארצי | כתבה על הרי רילה ושבעת האגמים
להתפרקד על העשב ותה על האש, מה עוד צריך?... (צילום: ענבל שדה)
חוזרים לחווה ביום החמישי, היום האחרון לטיול, הברכיים כבר זועקות למנוחה. הבולגרים חובבי סוסים אמיתיים, איש לא ירעיש או יפחיד את הסוסים כשהוא עובר לידם. הסוסים עליהם רכבנו, גם בצמוד לטרקטור רועש, התנהלו כרגיל. מכיוון שמדובר בארץ עם קרקע כל כך עשירה ומניבה, ישנם עדרי סוסים שבעליהם משחררים אותם בהרים וחלק מהסוסים פראיים לחלוטין. נתקלנו במספר עדרים כאלה, אך שוב, סוסינו הוכיחו את האילוף המשובח שלהם, ולא נבהלו כלל.
ארוחת צהריים אחרונה על גדת נהר איסקאר ( Iskar ) המרשים. אוגי, שכנראה הצטער על שלא יצא לו להשתמש באקדח שלו, נתן לנו לתרגל ירי באקדח. למרות עברנו הקשוח בצה"ל, ועל אף ההדגמות של אוגי, לא הצלחנו לקלוע למטרה. אחר הצהריים, לאחר 22 קילומטרים רכיבה, חזרנו לחווה. תמונות אחרונות ולשדה התעופה.
תצפית על פסגות הרי רילה המושלגות וארוחה טריה לסוסים (צילום: ענבל שדה)
רכיבת סוסים בבולגריה טיול שמשלב רכיבה מומלץ גם לאנשים ללא ניסיון קודם ברכיבה על סוסים. הנופים משגעים, וזו דרך לחזור 100 שנה לאחור, ליהנות מהנופים ללא המאמץ של הליכה רגלית. לנו, שתי אמהות עובדות, היתה זו הפוגה ראשונה מזה שנים, בה דאגו לנו וטיפלו בנו. לא היינו צריכות להחליט ולהתלבט על מסלול, אוכל, זמנים - הכל נקבע על ידי הבייביסיטרים הצמודים שלנו, המדריכים החביבים ביותר בהם נתקלנו בכל טיולינו בעולם.
ישנם מפעילים שונים לרכיבה על סוסים בבולגריה, לטיול ארוך או לטיולים חד יומיים, המשלבים רכיבה על סוסים וחוויות בטבע. אני ממליצה בכל פה על Bulgaria on Horseback דרכם בילינו בטיול הנפלא.
מידע נוסף
כתבות נוספות הרי רילה ושבעת האגמים
טיול לרכס הרי פירין
טיול לרכס הרי רודופי
פסטיבל המסיכות קוקרי
להתפרקד על העשב ותה על האש, מה עוד צריך?... (צילום: ענבל שדה)
תצפית על פסגות הרי רילה המושלגות וארוחה טריה לסוסים (צילום: ענבל שדה)
רכיבת סוסים בבולגריה טיול שמשלב רכיבה מומלץ גם לאנשים ללא ניסיון קודם ברכיבה על סוסים. הנופים משגעים, וזו דרך לחזור 100 שנה לאחור, ליהנות מהנופים ללא המאמץ של הליכה רגלית. לנו, שתי אמהות עובדות, היתה זו הפוגה ראשונה מזה שנים, בה דאגו לנו וטיפלו בנו. לא היינו צריכות להחליט ולהתלבט על מסלול, אוכל, זמנים - הכל נקבע על ידי הבייביסיטרים הצמודים שלנו, המדריכים החביבים ביותר בהם נתקלנו בכל טיולינו בעולם.
ישנם מפעילים שונים לרכיבה על סוסים בבולגריה, לטיול ארוך או לטיולים חד יומיים, המשלבים רכיבה על סוסים וחוויות בטבע. אני ממליצה בכל פה על Bulgaria on Horseback דרכם בילינו בטיול הנפלא.
מידע נוסף
כתבות נוספות הרי רילה ושבעת האגמים
טיול לרכס הרי פירין
טיול לרכס הרי רודופי
פסטיבל המסיכות קוקרי
כתבות נוספות הרי רילה ושבעת האגמים
טיול לרכס הרי פירין
טיול לרכס הרי רודופי
פסטיבל המסיכות קוקרי
.jpg) |
אודות הכותבת
ענבל צדקיהו-שדה - לאחר טיול של אחרי צבא במזרח, וטיולים עם הילדים בכל העולם, כולל דרום אפריקה, סרי לנקה, ארצות הברית וחופשות סקי, עשתה אחורה פנה, השאירה את הילדים בבית, ויצאה לטיול עם אחותה.
|
.jpg)
