.jpg)
טיול יום מלבוב: למרגלות הרי הקרפטים
מאת: כרמית וייס
העיר לבוב היא עיר מקסימה, אך כחובבת הרים, בביקורי בה אני לוטשת עיניים אל הרי הקרפטים, 150 ק"מ דרומה. מאחר ורק יום אחד לרשותי, ואיני אוהבת נסיעות ארוכות, בעיקר לא בכבישי אוקראינה, שאינם מהמצטיינים, אני מסתפקת בביקור בשתי עיירות למרגלות הקרפטים.
כל כך הרבה ירוק וצריחי כנסיות אנחנו עוזבים את העיר לבוב ( Lviv ), שתושביה מערביים, תרבותיים ומעודכנים באופנה האחרונה. בנסיעה על כביש 471 E , הכביש הטוב היחיד שיש כאן (וטוב זה כביש דו-מסלולי, שאין בו קפיצות...), אני תוהה האם אזכה לראות את המראות הכפריים, הזכורים לי מביקורי באזור לפני שש שנים. ואכן, הרבה סוסים ועגלות יש לצדי הכביש, כפריים עודרים את שדותיהם הקטנים לקראת זריעת האביב. הכול ירוק, כל כך ירוק! יערות, כרי דשא פורחים ושדות מלא העין, רובם גדולים, אך יש גם לא מעט חלקות קטנות של חקלאות מסורתית.
צריחי הכנסיות, שלבוב כה עשירה בהם, ממשיכים ללוות אותנו גם כאן. כיפות הבצל המקסימות, בכל הגוונים והצורות, מעידים על הזיקה לכנסייה הפרבוסלבית. למעשה הדת השלטת כאן היא עירוב של שני העמים ששלטו באזור הרוסים והפולנים, והיא נקראת הכנסייה היוונית קתולית של אוקראינה ( Ukrainian Greek Catholic Church ).
כתבה על העיר לבוב
סוסים ועגלה ישנה, מראה בכפרים לצדי הכביש (צילום: כרמית וייס)
.jpg)
טיולי אקטיב - אופניים, שייט והליכה לחצו לרשימת יעדים »
טיול עצמאי למדינות הבלטיות לחצו לרשימת היעדים »
טיול עצמאי למזרח הרחוק לחצו לרשימת יעדים »
היכן אנו נמצאים? "אוקראינה? את לא חוששת לנסוע לשם?", שואל אותי כמעט כל מי ששומע על נסיעתי. היא מדינה ענקית. הדי המלחמה עם הדוב הרוסי, הניטשת במזרח ולחופי הים השחור, אינם מורגשים כאן. תושבי האזור הזה נחשבים המערביים והפרטיוטיים ביותר באוקראינה, והלוואי עלינו השקט והשלווה שאני סופגת כאן.
האזור, כמו כל מזרח גליציה, היה חלק מהאימפריה האוסטרו-הונגרית (לפני מלחמת העולם הראשונה), חלק מפולין (בין שתי מלחמות העולם), חלק מאוקראינה הסובייטית (לאחר מלחמת העולם השנייה), וכיום חלק מאוקראינה העצמאית. הוא שייך למחוז לבוב – לביב אובלאסט ( Lviv Oblast ), הנושק במערב לפולין ובדרום להרי הקרפטים, שמעברם השני נמצאות סלובקיה, הונגריה ורומניה.
יהודים רבים התגוררו באזור זה, שהיה עשיר במחצבים - מלח, מינרלים ונפט. הראשונים שבהם הגיעו מהמזרח, עם המלך דניאל מגליציה ( Daniel of Galicia ), שהקים את העיר לבוב. הגל השני הגיע עם הפולנים מהמערב, ואנשיו היו עשירים יותר.
בתי מלון במחוז לבוב
לבוב (A), דרוהוביץ (B), טרוסקבייץ (D), המסעדה (E) להגדלה לחץ למעלה משמאל
העושר היהודי של דרוהוביץ' דרוהוביץ' ( Drohobych ) היא עיר קטנה, עם קרוב ל- 80 אלף תושבים. בימים שלפני מלחמת העולם השנייה התגוררו בעיר 13 אלף יהודים, כשליש מאוכלוסיית העיר. בשנת 1941, עם הכיבוש הנאצי, הם רוכזו בגטו, בתנאים קשים ביותר, ושנה לאחר מכן, עם חיסול הגטו, נשלחו כולם למחנות ההשמדה בפולין.
כיום דרוהוביץ' היא עיר די מוזנחת, שאת יופייה בעבר אפשר לדמיין, כאשר רואים את בתי המידות הרבים שנותרו בה, שרובם לא זכו לשיפוץ. רבים מאותם בתי מידות היו שייכים ליהודי העיר, שהתעשרו מתעשיית הנפט. עושרם גם מסביר את גודלו של בית הכנסת, שנבנה באמצע המאה ה- 19, ונחשב לאחד הגדולים במזרח אירופה. יהודי עשיר, ששורשיו במקום, תרם לפני שנים אחדות לשיפוץ החיצוני של הבניין, וזה אכן שופץ, אך העירייה, שהתחייבה לשפץ את חלקו הפנימי, לא נתנה את חלקה. כך הוא ניצב מאחורי הגדר, "אין מה לראות", אומרים לנו מארחינו.
רחוב בעיירה דרוהוביץ', בין בתי עשירי העיר היו גם בתים רבים של יהודים
בית הכנסת הגדול של דרוהוביץ' , מהגדולים במזרח אירופה
יצירתו האחרונה של האומן היהודי גם הגימנסיה המקומית נראית מעט מוזנחת, שקט שורר כאן ביום הראשון לחופשת הקיץ. אך הסיבה להגיע לכאן היא חדר קטן המנציח את זכרו של אחד מגדולי בניה של העיר. הצייר והסופר היהודי ברונו שולץ ( Bruno Schulz ) היה מורה נערץ בגימנסיה, וחדר ההנצחה שלו הוא שגעון של איש אחד – לאוניד גולברג ( Leonid Golberg ). עשרות ציורים, רישומים תמונות וכתבים מצטופפים בחדר הקטן, אך את עיניי צד ספר המבקרים. הרבה מילים נרגשות ומרגשות בעברית כתובות בו, ומעידות על הנגיעה בלבם של המבקרים כאן לפני, רובם כנראה בעקבות שורשיהם. לא רחוק מהגימנסיה עדיין ניצב ביתו של שולץ, ועליו לוח המנציח את שמו.
(לתאום ביקור: לאוניד pivtora_mista@yahoo.com +380-67-676-3281 )
יצירתו האחרונה של שולץ נחבאה שנים רבות בביתו של זוג מקומי. כשקילפו את קירות הבית, לצורך שיפוץ, גילו בו אוצר של ממש – ציורי קיר פרי מכחולו של שולץ. הם צויירו בביתו של מפקד הגסטפו המקומי, שביקש לעטר את חדר השינה של בנו. המשפצים היו עירניים מספיק לאוצר, אנשי יד ושם הוזעקו למקום, ובמבצע חשאי הועברו היצירות והן מוצגות במוזיאון האומנות של יד ושם. למרות הציורים, הבטחתו של המפקד להגן על שולץ לא קוימה, והוא נרצח מאקדחו של אחד מחבריו.
לאוניד על רקע אחד מרישומיו של ברונו שולץ, ציורי הקיר שמורים ביד ושם (צילום: כרמית וייס)
טיולי אקטיב - אופניים, שייט והליכה לחצו לרשימת יעדים »
טיול עצמאי למדינות הבלטיות לחצו לרשימת היעדים »
טיול עצמאי למזרח הרחוק לחצו לרשימת יעדים »
כנסיות העץ של דרוהוביץ' בתי המידות העתיקים והיפים, הכיכר הענקית מול בית העירייה, בעל מגדל השעון המרשים, והביקור המרגש בשרידי הקהילה היהודית, הם רק הכנה לאוצר של דרוהוביץ' – שתי כנסיות עץ עתיקות יפהפיות. שתיהן נבנו לראשונה במאה ה- 15, נשרפו בידי הטטרים, ונבנו מחדש במאה ה- 17.
כנסיית סנט ג'ורג ( St. George ) היא אחת המרשימות בגליציה ובאוקראינה כולה, בה נספרו קרוב ל- 2,000 כנסיות עץ. שלושת כיפות הבצל, הן מלאכת מחשבת ממש. בתוך הכנסייה ציורי קיר, המתארים סצינות מהתנ"ך והברית החדשה, והם מכסים כמעט כל קיר ותקרה. עבור הביקור יש לשלם סכום צנוע לגברת השומרת על המקום, ותוספת קטנה אם מצלמים (אם תזכו לחיוך, מצרך נדיר כאן... השאירו גם טיפ). כנסיית עץ נוספת, קטנה ופשוטה יותר, היא כנסיית הצלב הקדוש ( Holy Cross ), גם היא בפאתי העיר, אך אותה ראינו רק מבחוץ.
כנסיית סנט ג'ורג,
ציורים מעטרים את קירות הכנסייה והתקרה (צילום: כרמית וייס)
שלווה במעיינות המרפא של טרוסקבייץ מעיינות המרפא של טרוסקבייץ ( Truskavets ) נחשבים לבעלי מים מינרליים, בעלי סגולות מרפא, מהטובים בעולם. הם מושכים לכאן רבים מתושבי אוקראינה ומדינות חבר העמים, שהתרבות הזו מפותחת אצלם במיוחד, וגם את יוצאי המדינות הללו החיים כיום בישראל.
המקום החל להתפתח בתחילת מאה ה- 19, אז היתה גליציה שייכת לאימפריה האוסטרו-הונגרית, והפך פופולרי בקרב משפחות האצולה של האימפריה. נבנו בתי עץ מפוארים, בסגנון הבתים אותם אנו רגילים לראות באוסטריה. את חלקם ניתן לראות עד היום, ובאחד מהם שוכן המוזיאון העירוני. בתקופת השלטון הקומוניסטי נבנו בעיירה בתי הבראה גדולים ומכוערים, אך בשנים האחרונות שוב בונים בתי עץ ובתי מלון בסגנון הישן והיפה. מלון סביטאז ריזורט ( Svityaz Resort ) הוא אחד מבתי המלון הללו, והוא מציע חדרים, סוויטות ודירות קטנות, לצד ספא גדול. אורחיו, כמו אורחי שאר בתי המלון המפוארים, זוכים לברזים של מים מינרליים בתוך המלון.גם אתם, כמוני, בוודאי לא תגיעו לכאן כדי לשתות את המים, אך אם אתם באוקראינה, כדאי להכיר את התרבות הזו. במרכז העיירה כיכר גדולה, ולצדה מבנה ובו ברזים רבים של מים מינרליים, שלכולם שמות של נשים – Naftusia, Maria, Sofia, Bronislava, Yuzya . בכל חדר מים מסוג אחר, ועל כל ברז מצוין המינון ודרגת החום, אותם רושמים הרופאים למתרפאים. אלו מתהלכים וכוסות מיוחדת בידיהם, בעלות קש שמטרתו למנוע את הכתמת השיניים. המקום כולו משרה רוגע ושלווה, בעיקר הפארק הצמוד, שבין שביליו ספסלים רבים. כל כך שליו, כל כך ירוק, ואפילו הסנאים כאן רגועים במיוחד...
בתי מלון נוספים בטרוסקבייץ
בית עץ אופייני בטרוסקבייץ, כיום משמש כמוזיאון (צילום: כרמית וייס)
המסעדה לצד הנחל על פי המלצה של המארחים שלנו, איגור הנהג ואיגור המדריך, מחברת קומפורט תור ( Comfort Tour ), אנחנו סועדים צהריים במסעדת Kozatsky Khutir . המסעדה ממוקמת בפאתיה הצפוניים של טרוסקבייץ, על שפת נחל, שלחופו משתזפים צעירים מקומיים ובמימיו משתכשכים ברווזים. היא מוקפת גן גדול, שבצל עציו פזורים ביתני עץ קטנים ושולחנות. המבנה המרכזי בנוי עץ, והמלצרים בתלבושת המסורתית משלימים את התמונה המקסימה, שמוכיחה את עצמה גם כטעימה ביותר.
אז לקרפטים לא הגעתי, אבל מסתבר שגם למרגלותיהם יש מה לראות, ובעיקר הרבה מה ללמוד, על התרבות כיום ועל תרבויות העבר. חלום הרי הקרפטים שלי, יצטרך לחכות לביקור הבא.
ברז מים מינרליים והכוס ממנה שותים, מגש מלא כל טוב במסעדת Kozatsky Khutir
מלון מומלץ בעיר לבוב
מלון לאופוליס ( Leopolis Hotel ) הוא מלון 5 כוכבים מקסים ומפנק, הממוקם ממש בלב העיר העתיקה של לבוב, מרחק הליכה קצר מכל האתרים. החדרים והסוויטות מרווחים, עם מיזוג, פינת ישיבה ושולחן כתיבה. במלון גם חדר כושר, ספא, בר ומסעדה, וארוחת הבוקר מצוינת. השירות אדיב ונעים.
מידע נוסף
כתבות נוספות
כתבה על העיר לבוב
מידע כללי על אוקראינה כיעד תיירות
מידע וטיפים למטייל באוקראינה
כתבות על פולין
* הכותבת היתה אורחת קונסוליית הכבוד של ישראל בלבוב וחברת התעופה Ukraine International Airlines
סוסים ועגלה ישנה, מראה בכפרים לצדי הכביש (צילום: כרמית וייס)
טיולי אקטיב - אופניים, שייט והליכה לחצו לרשימת יעדים »
טיול עצמאי למדינות הבלטיות לחצו לרשימת היעדים »
טיול עצמאי למזרח הרחוק לחצו לרשימת יעדים »
לבוב (A), דרוהוביץ (B), טרוסקבייץ (D), המסעדה (E) להגדלה לחץ למעלה משמאל
העושר היהודי של דרוהוביץ' דרוהוביץ' ( Drohobych ) היא עיר קטנה, עם קרוב ל- 80 אלף תושבים. בימים שלפני מלחמת העולם השנייה התגוררו בעיר 13 אלף יהודים, כשליש מאוכלוסיית העיר. בשנת 1941, עם הכיבוש הנאצי, הם רוכזו בגטו, בתנאים קשים ביותר, ושנה לאחר מכן, עם חיסול הגטו, נשלחו כולם למחנות ההשמדה בפולין.
כיום דרוהוביץ' היא עיר די מוזנחת, שאת יופייה בעבר אפשר לדמיין, כאשר רואים את בתי המידות הרבים שנותרו בה, שרובם לא זכו לשיפוץ. רבים מאותם בתי מידות היו שייכים ליהודי העיר, שהתעשרו מתעשיית הנפט. עושרם גם מסביר את גודלו של בית הכנסת, שנבנה באמצע המאה ה- 19, ונחשב לאחד הגדולים במזרח אירופה. יהודי עשיר, ששורשיו במקום, תרם לפני שנים אחדות לשיפוץ החיצוני של הבניין, וזה אכן שופץ, אך העירייה, שהתחייבה לשפץ את חלקו הפנימי, לא נתנה את חלקה. כך הוא ניצב מאחורי הגדר, "אין מה לראות", אומרים לנו מארחינו.
רחוב בעיירה דרוהוביץ', בין בתי עשירי העיר היו גם בתים רבים של יהודים
בית הכנסת הגדול של דרוהוביץ' , מהגדולים במזרח אירופה
יצירתו האחרונה של האומן היהודי גם הגימנסיה המקומית נראית מעט מוזנחת, שקט שורר כאן ביום הראשון לחופשת הקיץ. אך הסיבה להגיע לכאן היא חדר קטן המנציח את זכרו של אחד מגדולי בניה של העיר. הצייר והסופר היהודי ברונו שולץ ( Bruno Schulz ) היה מורה נערץ בגימנסיה, וחדר ההנצחה שלו הוא שגעון של איש אחד – לאוניד גולברג ( Leonid Golberg ). עשרות ציורים, רישומים תמונות וכתבים מצטופפים בחדר הקטן, אך את עיניי צד ספר המבקרים. הרבה מילים נרגשות ומרגשות בעברית כתובות בו, ומעידות על הנגיעה בלבם של המבקרים כאן לפני, רובם כנראה בעקבות שורשיהם. לא רחוק מהגימנסיה עדיין ניצב ביתו של שולץ, ועליו לוח המנציח את שמו.
(לתאום ביקור: לאוניד pivtora_mista@yahoo.com +380-67-676-3281 )
יצירתו האחרונה של שולץ נחבאה שנים רבות בביתו של זוג מקומי. כשקילפו את קירות הבית, לצורך שיפוץ, גילו בו אוצר של ממש – ציורי קיר פרי מכחולו של שולץ. הם צויירו בביתו של מפקד הגסטפו המקומי, שביקש לעטר את חדר השינה של בנו. המשפצים היו עירניים מספיק לאוצר, אנשי יד ושם הוזעקו למקום, ובמבצע חשאי הועברו היצירות והן מוצגות במוזיאון האומנות של יד ושם. למרות הציורים, הבטחתו של המפקד להגן על שולץ לא קוימה, והוא נרצח מאקדחו של אחד מחבריו.
לאוניד על רקע אחד מרישומיו של ברונו שולץ, ציורי הקיר שמורים ביד ושם (צילום: כרמית וייס)
טיולי אקטיב - אופניים, שייט והליכה לחצו לרשימת יעדים »
טיול עצמאי למדינות הבלטיות לחצו לרשימת היעדים »
טיול עצמאי למזרח הרחוק לחצו לרשימת יעדים »
כנסיות העץ של דרוהוביץ' בתי המידות העתיקים והיפים, הכיכר הענקית מול בית העירייה, בעל מגדל השעון המרשים, והביקור המרגש בשרידי הקהילה היהודית, הם רק הכנה לאוצר של דרוהוביץ' – שתי כנסיות עץ עתיקות יפהפיות. שתיהן נבנו לראשונה במאה ה- 15, נשרפו בידי הטטרים, ונבנו מחדש במאה ה- 17.
כנסיית סנט ג'ורג ( St. George ) היא אחת המרשימות בגליציה ובאוקראינה כולה, בה נספרו קרוב ל- 2,000 כנסיות עץ. שלושת כיפות הבצל, הן מלאכת מחשבת ממש. בתוך הכנסייה ציורי קיר, המתארים סצינות מהתנ"ך והברית החדשה, והם מכסים כמעט כל קיר ותקרה. עבור הביקור יש לשלם סכום צנוע לגברת השומרת על המקום, ותוספת קטנה אם מצלמים (אם תזכו לחיוך, מצרך נדיר כאן... השאירו גם טיפ). כנסיית עץ נוספת, קטנה ופשוטה יותר, היא כנסיית הצלב הקדוש ( Holy Cross ), גם היא בפאתי העיר, אך אותה ראינו רק מבחוץ.
כנסיית סנט ג'ורג,
ציורים מעטרים את קירות הכנסייה והתקרה (צילום: כרמית וייס)
שלווה במעיינות המרפא של טרוסקבייץ מעיינות המרפא של טרוסקבייץ ( Truskavets ) נחשבים לבעלי מים מינרליים, בעלי סגולות מרפא, מהטובים בעולם. הם מושכים לכאן רבים מתושבי אוקראינה ומדינות חבר העמים, שהתרבות הזו מפותחת אצלם במיוחד, וגם את יוצאי המדינות הללו החיים כיום בישראל.
המקום החל להתפתח בתחילת מאה ה- 19, אז היתה גליציה שייכת לאימפריה האוסטרו-הונגרית, והפך פופולרי בקרב משפחות האצולה של האימפריה. נבנו בתי עץ מפוארים, בסגנון הבתים אותם אנו רגילים לראות באוסטריה. את חלקם ניתן לראות עד היום, ובאחד מהם שוכן המוזיאון העירוני. בתקופת השלטון הקומוניסטי נבנו בעיירה בתי הבראה גדולים ומכוערים, אך בשנים האחרונות שוב בונים בתי עץ ובתי מלון בסגנון הישן והיפה. מלון סביטאז ריזורט ( Svityaz Resort ) הוא אחד מבתי המלון הללו, והוא מציע חדרים, סוויטות ודירות קטנות, לצד ספא גדול. אורחיו, כמו אורחי שאר בתי המלון המפוארים, זוכים לברזים של מים מינרליים בתוך המלון.גם אתם, כמוני, בוודאי לא תגיעו לכאן כדי לשתות את המים, אך אם אתם באוקראינה, כדאי להכיר את התרבות הזו. במרכז העיירה כיכר גדולה, ולצדה מבנה ובו ברזים רבים של מים מינרליים, שלכולם שמות של נשים – Naftusia, Maria, Sofia, Bronislava, Yuzya . בכל חדר מים מסוג אחר, ועל כל ברז מצוין המינון ודרגת החום, אותם רושמים הרופאים למתרפאים. אלו מתהלכים וכוסות מיוחדת בידיהם, בעלות קש שמטרתו למנוע את הכתמת השיניים. המקום כולו משרה רוגע ושלווה, בעיקר הפארק הצמוד, שבין שביליו ספסלים רבים. כל כך שליו, כל כך ירוק, ואפילו הסנאים כאן רגועים במיוחד...
בתי מלון נוספים בטרוסקבייץ
בית עץ אופייני בטרוסקבייץ, כיום משמש כמוזיאון (צילום: כרמית וייס)
המסעדה לצד הנחל על פי המלצה של המארחים שלנו, איגור הנהג ואיגור המדריך, מחברת קומפורט תור ( Comfort Tour ), אנחנו סועדים צהריים במסעדת Kozatsky Khutir . המסעדה ממוקמת בפאתיה הצפוניים של טרוסקבייץ, על שפת נחל, שלחופו משתזפים צעירים מקומיים ובמימיו משתכשכים ברווזים. היא מוקפת גן גדול, שבצל עציו פזורים ביתני עץ קטנים ושולחנות. המבנה המרכזי בנוי עץ, והמלצרים בתלבושת המסורתית משלימים את התמונה המקסימה, שמוכיחה את עצמה גם כטעימה ביותר.
אז לקרפטים לא הגעתי, אבל מסתבר שגם למרגלותיהם יש מה לראות, ובעיקר הרבה מה ללמוד, על התרבות כיום ועל תרבויות העבר. חלום הרי הקרפטים שלי, יצטרך לחכות לביקור הבא.
ברז מים מינרליים והכוס ממנה שותים, מגש מלא כל טוב במסעדת Kozatsky Khutir
מלון מומלץ בעיר לבוב
מלון לאופוליס ( Leopolis Hotel ) הוא מלון 5 כוכבים מקסים ומפנק, הממוקם ממש בלב העיר העתיקה של לבוב, מרחק הליכה קצר מכל האתרים. החדרים והסוויטות מרווחים, עם מיזוג, פינת ישיבה ושולחן כתיבה. במלון גם חדר כושר, ספא, בר ומסעדה, וארוחת הבוקר מצוינת. השירות אדיב ונעים.
מידע נוסף
כתבות נוספות
כתבה על העיר לבוב
מידע כללי על אוקראינה כיעד תיירות
מידע וטיפים למטייל באוקראינה
כתבות על פולין
* הכותבת היתה אורחת קונסוליית הכבוד של ישראל בלבוב וחברת התעופה Ukraine International Airlines
רחוב בעיירה
בית הכנסת הגדול של
לאוניד על רקע אחד מרישומיו של ברונו שולץ, ציורי הקיר שמורים ביד ושם (צילום: כרמית וייס)
טיולי אקטיב - אופניים, שייט והליכה לחצו לרשימת יעדים »
טיול עצמאי למדינות הבלטיות לחצו לרשימת היעדים »
טיול עצמאי למזרח הרחוק לחצו לרשימת יעדים »
כנסיות העץ של דרוהוביץ' בתי המידות העתיקים והיפים, הכיכר הענקית מול בית העירייה, בעל מגדל השעון המרשים, והביקור המרגש בשרידי הקהילה היהודית, הם רק הכנה לאוצר של דרוהוביץ' – שתי כנסיות עץ עתיקות יפהפיות. שתיהן נבנו לראשונה במאה ה- 15, נשרפו בידי הטטרים, ונבנו מחדש במאה ה- 17.
כנסיית סנט ג'ורג ( St. George ) היא אחת המרשימות בגליציה ובאוקראינה כולה, בה נספרו קרוב ל- 2,000 כנסיות עץ. שלושת כיפות הבצל, הן מלאכת מחשבת ממש. בתוך הכנסייה ציורי קיר, המתארים סצינות מהתנ"ך והברית החדשה, והם מכסים כמעט כל קיר ותקרה. עבור הביקור יש לשלם סכום צנוע לגברת השומרת על המקום, ותוספת קטנה אם מצלמים (אם תזכו לחיוך, מצרך נדיר כאן... השאירו גם טיפ). כנסיית עץ נוספת, קטנה ופשוטה יותר, היא כנסיית הצלב הקדוש ( Holy Cross ), גם היא בפאתי העיר, אך אותה ראינו רק מבחוץ.
כנסיית סנט ג'ורג,
ציורים מעטרים את קירות הכנסייה והתקרה (צילום: כרמית וייס)
שלווה במעיינות המרפא של טרוסקבייץ מעיינות המרפא של טרוסקבייץ ( Truskavets ) נחשבים לבעלי מים מינרליים, בעלי סגולות מרפא, מהטובים בעולם. הם מושכים לכאן רבים מתושבי אוקראינה ומדינות חבר העמים, שהתרבות הזו מפותחת אצלם במיוחד, וגם את יוצאי המדינות הללו החיים כיום בישראל.
המקום החל להתפתח בתחילת מאה ה- 19, אז היתה גליציה שייכת לאימפריה האוסטרו-הונגרית, והפך פופולרי בקרב משפחות האצולה של האימפריה. נבנו בתי עץ מפוארים, בסגנון הבתים אותם אנו רגילים לראות באוסטריה. את חלקם ניתן לראות עד היום, ובאחד מהם שוכן המוזיאון העירוני. בתקופת השלטון הקומוניסטי נבנו בעיירה בתי הבראה גדולים ומכוערים, אך בשנים האחרונות שוב בונים בתי עץ ובתי מלון בסגנון הישן והיפה. מלון סביטאז ריזורט ( Svityaz Resort ) הוא אחד מבתי המלון הללו, והוא מציע חדרים, סוויטות ודירות קטנות, לצד ספא גדול. אורחיו, כמו אורחי שאר בתי המלון המפוארים, זוכים לברזים של מים מינרליים בתוך המלון.גם אתם, כמוני, בוודאי לא תגיעו לכאן כדי לשתות את המים, אך אם אתם באוקראינה, כדאי להכיר את התרבות הזו. במרכז העיירה כיכר גדולה, ולצדה מבנה ובו ברזים רבים של מים מינרליים, שלכולם שמות של נשים – Naftusia, Maria, Sofia, Bronislava, Yuzya . בכל חדר מים מסוג אחר, ועל כל ברז מצוין המינון ודרגת החום, אותם רושמים הרופאים למתרפאים. אלו מתהלכים וכוסות מיוחדת בידיהם, בעלות קש שמטרתו למנוע את הכתמת השיניים. המקום כולו משרה רוגע ושלווה, בעיקר הפארק הצמוד, שבין שביליו ספסלים רבים. כל כך שליו, כל כך ירוק, ואפילו הסנאים כאן רגועים במיוחד...
בתי מלון נוספים בטרוסקבייץ
בית עץ אופייני בטרוסקבייץ, כיום משמש כמוזיאון (צילום: כרמית וייס)
המסעדה לצד הנחל על פי המלצה של המארחים שלנו, איגור הנהג ואיגור המדריך, מחברת קומפורט תור ( Comfort Tour ), אנחנו סועדים צהריים במסעדת Kozatsky Khutir . המסעדה ממוקמת בפאתיה הצפוניים של טרוסקבייץ, על שפת נחל, שלחופו משתזפים צעירים מקומיים ובמימיו משתכשכים ברווזים. היא מוקפת גן גדול, שבצל עציו פזורים ביתני עץ קטנים ושולחנות. המבנה המרכזי בנוי עץ, והמלצרים בתלבושת המסורתית משלימים את התמונה המקסימה, שמוכיחה את עצמה גם כטעימה ביותר.
אז לקרפטים לא הגעתי, אבל מסתבר שגם למרגלותיהם יש מה לראות, ובעיקר הרבה מה ללמוד, על התרבות כיום ועל תרבויות העבר. חלום הרי הקרפטים שלי, יצטרך לחכות לביקור הבא.
ברז מים מינרליים והכוס ממנה שותים, מגש מלא כל טוב במסעדת Kozatsky Khutir
מלון מומלץ בעיר לבוב
מלון לאופוליס ( Leopolis Hotel ) הוא מלון 5 כוכבים מקסים ומפנק, הממוקם ממש בלב העיר העתיקה של לבוב, מרחק הליכה קצר מכל האתרים. החדרים והסוויטות מרווחים, עם מיזוג, פינת ישיבה ושולחן כתיבה. במלון גם חדר כושר, ספא, בר ומסעדה, וארוחת הבוקר מצוינת. השירות אדיב ונעים.
מידע נוסף
כתבות נוספות
כתבה על העיר לבוב
מידע כללי על אוקראינה כיעד תיירות
מידע וטיפים למטייל באוקראינה
כתבות על פולין
* הכותבת היתה אורחת קונסוליית הכבוד של ישראל בלבוב וחברת התעופה Ukraine International Airlines
ציורים מעטרים את קירות הכנסייה והתקרה (צילום: כרמית וייס)
בית עץ אופייני בטרוסקבייץ, כיום משמש כמוזיאון (צילום: כרמית וייס)
המסעדה לצד הנחל על פי המלצה של המארחים שלנו, איגור הנהג ואיגור המדריך, מחברת קומפורט תור ( Comfort Tour ), אנחנו סועדים צהריים במסעדת Kozatsky Khutir . המסעדה ממוקמת בפאתיה הצפוניים של טרוסקבייץ, על שפת נחל, שלחופו משתזפים צעירים מקומיים ובמימיו משתכשכים ברווזים. היא מוקפת גן גדול, שבצל עציו פזורים ביתני עץ קטנים ושולחנות. המבנה המרכזי בנוי עץ, והמלצרים בתלבושת המסורתית משלימים את התמונה המקסימה, שמוכיחה את עצמה גם כטעימה ביותר.
אז לקרפטים לא הגעתי, אבל מסתבר שגם למרגלותיהם יש מה לראות, ובעיקר הרבה מה ללמוד, על התרבות כיום ועל תרבויות העבר. חלום הרי הקרפטים שלי, יצטרך לחכות לביקור הבא.
ברז מים מינרליים והכוס ממנה שותים, מגש מלא כל טוב במסעדת Kozatsky Khutir
מלון מומלץ בעיר לבוב
מלון לאופוליס ( Leopolis Hotel ) הוא מלון 5 כוכבים מקסים ומפנק, הממוקם ממש בלב העיר העתיקה של לבוב, מרחק הליכה קצר מכל האתרים. החדרים והסוויטות מרווחים, עם מיזוג, פינת ישיבה ושולחן כתיבה. במלון גם חדר כושר, ספא, בר ומסעדה, וארוחת הבוקר מצוינת. השירות אדיב ונעים.
מידע נוסף
כתבות נוספות
כתבה על העיר לבוב
מידע כללי על אוקראינה כיעד תיירות
מידע וטיפים למטייל באוקראינה
כתבות על פולין
* הכותבת היתה אורחת קונסוליית הכבוד של ישראל בלבוב וחברת התעופה Ukraine International Airlines
ברז מים מינרליים והכוס ממנה שותים, מגש מלא כל טוב במסעדת
מלון מומלץ בעיר לבוב
מלון לאופוליס ( Leopolis Hotel ) הוא מלון 5 כוכבים מקסים ומפנק, הממוקם ממש בלב העיר העתיקה של לבוב, מרחק הליכה קצר מכל האתרים. החדרים והסוויטות מרווחים, עם מיזוג, פינת ישיבה ושולחן כתיבה. במלון גם חדר כושר, ספא, בר ומסעדה, וארוחת הבוקר מצוינת. השירות אדיב ונעים.
כתבות נוספות
כתבה על העיר לבוב
מידע כללי על אוקראינה כיעד תיירות
מידע וטיפים למטייל באוקראינה
כתבות על פולין
* הכותבת היתה אורחת קונסוליית הכבוד של ישראל בלבוב וחברת התעופה Ukraine International Airlines
מידע כללי על אוקראינה כיעד תיירות
מידע וטיפים למטייל באוקראינה
כתבות על פולין
 |
אודות הכותבת
כרמית וייס (Carmit Weiss), מנסה להעביר את אהבתה לנופים דרך הצילום והכתיבה, מנהלת אתר Gotravel ואחת הכותבות המרכזיות בו. חרשה את אירופה וצפון אמריקה וטעמה גם את טעמן של היבשות האחרות. בעלת ניסיון רב בתכנון טיולים, גולשת סקי ואמא לארבעה גולשים צעירים.
|
כרמית עונה לשאלותיכם בפורום מומחי תיירות
.jpg)
.jpg)
