www.goTravel.co.il
הכתבה מעניינת? שלחו אותה בדואר למי שתרצו

הקש בתיבה את רצף האותיות המופיע למטה:



העיר לבוב – תרבותית, צבעונית ושיקית
מאת: כרמית וייס


העיר בה ביקרתי לפני שש שנים, והייתה אז אפורה ומדכאת, שינתה פניה והפכה צעירה, צבעונית, שיקית ומגניבה. כן, אוקראינה, תאמינו.


 איך הפכה עיר אפורה לעיר צבעונית? מה כל כך שבה את לבי בעיר לבוב? כיצד הונצחו יהודיה הרבים?  ובכלל, מה יש לנו כמטיילים לחפש בה? כל התשובות ועוד בכתבה.
 

סצנת הקפה של לבוב

צעירים רבים - סטודנטים ותלמידים, מציפים את רחובות מרכז העיר לבוב, עד השעות הקטנות של הלילה. כשצעיר רוצה להזמין צעירה לדייט, הוא תמיד יזמין אותה לקפה. מדוע? כי אם חשבתם שאת סצנת הקפה באירופה התחילו הווינאים, זה נכון רק בחלקו. צעיר בן העיר לבוב, בשם יורי קולשינסקי (Yuri Kulczycki), נאסר על ידי הטורקים ולמד את שפתם ותרבותם. עם שחרורו הוא התגורר בווינה, ובעת קרב וינה (1683) הוא התחפש לטורקי והביא למפקדיו מידע רב ערך, שתרם לפריצת המצור הטורקי על העיר. כאות תודה ניתנה לו הזכות לקחת מה שירצה מהשלל שהותירו אחריהם הטורקים. האוסטרים לא הכירו את פולי הקפה, ששקים מהם הותירו הטורקים, אך יורי, שהכיר את האוצר, פתח בווינה את בית הקפה הראשון במערב.
 
העיר לבוב מוצפת עשרות בתי קפה, הפורסים שולחנות לרחוב, מקושטים בשלל עציצים פורחים. מכרה הקפה (Coffee Mining), בפינה הדרום-מזרחית של כיכר השוק, הוא טוויסט הומוריסטי, בו צופים המבקרים כיצד נכרה הקפה מתחת פני האדמה. יש גם קפה שנראה כמו סניף דואר, קפה שמוקדש לממציא העששית, קפה מיוחד לאוהבים ועוד שלל רעיונות מקוריים. אף תייר לא מפספס את קפה מאזו (Masoch-café), על שמו של בן העיר, הסופר לאופולד פון זאכר-מאזוך (Leopold von Sacher-Masoch), שעל שמו קרויה ההעדפה המינית. פסלו של האיש ניצב בכניסה לבית הקפה, וכולם מוזמנים להשחיל יד לכיס מכנסיו ולבדוק מה יש שם...
בתי מלון בעיר לבוב וסביבתה
 
לבוב, מערב אוקראינה  לבוב, מערב אוקראינה
קפה שוקולד סמיך במיוחד, ומה מצאה ידה של הכותבת במכנסיו של אדון מאזוך?  (צילום: כרמית וייס)
 

סצנת הפטריוטיות של לבוב

העיר לבוב, או כפי שקוראים לה האוקראינים – לביב (Lviv), שוכנת בחבל גליציה (Galicia) ההיסטורי, במערב אוקראינה, לא הרחק מהגבול עם פולין. ידיים רבות היא עברה במהלך ההיסטוריה - האימפריה האוסטרו-הונגרית, רוסיה, פולין - אך לבסוף, לאחר מלחמת העולם השנייה, היא הוחזרה לשליטת אוקראינה. כיום מהווה העיר את אחד ממעוזי התמיכה  בעצמאות, וההתנגדות לניסיון הרוסי לספח אליו את אוקראינה. הדי המלחמה הניטשת במזרח, אינם מורגשים כאן, ורק תמונותיו של פוטין, על גבי נייר טואלט המוצע למכירה בחנויות המזכרות, מעידים על השנאה הגדולה לשכנה ממזרח.
 
הרבה פטריוטיות יש במסעדת הבונקר (Kryjivka), שכשמה כן היא – בונקר תת קרקעי, מדרום לכיכר השוק. את הדלת הסגורה פותח שומר חמוש וקשוח, ששואל לסיסמה. לאחר שאנו צועקים בקול "סלאבה אוקראינה" (Slava Ukraini), הוא מגיש לכל אחד כוסית וודקה, אותה חייבים ללגום – אוהבים או לא אוהבים (כמוני). מי שלא יעשה כן, ימצא את עצמו בבור החקירות, כך לפחות הפחידו אותי, כך שלגמתי מהוודקה כמו אוקראינית מלידה. הרבה אווירה ושמחה יש במעמקי הבונקר, ופטריוטיות על שגירשו מכאן את הפולנים, הגרמנים והרוסים.
 

יעדים בעיר העתיקה של לבוב, המוזכרים בכתבה  להגדלה לחצו למעלה משמאל


שייט נהרות





סצנת התרבות של לבוב

לבוב נחשבת בירת התרבות של אוקראינה. בעיר 10 תיאטראות ובניין אופרה יפהפה, אולמות קונצרטים ו- 60 מוזיאונים שונים. למעלה מ- 100 פסטיבלים מתקיימים בעיר כל שנה, והם מושכים אליהם מבקרים רבים מרחבי אוקראינה.
 
אנו, שהגענו לעיר ביום האחרון ללימודים (יום חמישי האחרון של חודש מאי), המכונה כאן "הצלצול האחרון", זכינו לראות את הדור הצעיר מציף את הרחובות בתלבושות מסורתיות. הנערות לבושות שמלות רקומות בפרחים, לראשן צמות וזרים פורחים, והבנים בחולצות לבנות רקומות. חגיגה של ממש.
 
לבוב, מערב אוקראינה  לבוב, מערב אוקראינה
נערים ונערות בתלבושות מסורתיות, חוגגים עם סיום יום הלימודים האחרון  (צילום: כרמית וייס)

סיור בעיר העתיקה של לבוב

העיר לבוב נוסדה באמצע המאה ה- 13, על ידי המלך דניאל מגליציה (Daniel of Galicia), שקרא לה על שם בנו לב (Lev), שפירושו אריה. לפי אירינה[*], המדריכה המצוינת שלנו, פזורים בעיר לא פחות מ- 4,000 פסלי אריות (רובם קטנים מאד, תצטרכו לחפש היטב).
 
בניגוד לערים אחרות באוקראינה, לבוב כמעט לא נפגעה במלחמות ובתים רבים שרדו בה מהמאה ה- 13. שתי שריפות גדולות במאה ה- 16, כמעט לא הותירו עדויות לסגנון הגותי, אך ניתן למצוא בתים עשירים בעיטורים בסגנון רנסאנס, בארוק וקלאסי.
 

[*] אירינה (Iryna Trushkevych) היא מדריכה מצוינת, דוברת אנגלית שוטפת
380-32-260-2961+,
itrushkevych@gmail.com
 
לבוב, מערב אוקראינה
עשרות בתי קפה מקושטים בפרחים, פורסים שולחנות ברחוב  (צילום: כרמית וייס)

כיכר השוק – הלב הפועם של לבוב

נקודת פתיחה טובה לסיור בעיר העתיקה היא כיכר השוק (Rynek Square). הכיכר המלבנית הגדולה מוקפת 44 בניינים עתיקים ומרשימים, ששופצו, נוקו ונצבעו בצבעי פסטל בהירים. בכולם 3 חלונות בקומה הראשונה, כנראה בגלל שהסוחרים העשירים שהתגוררו בהם, לא היו עשירים מספיק כדי לשלם את תוספת המס שהוטלה על מי שבביתו יותר משלושה חלונות.
 
במרכז הכיכר ניצב בית העירייה (Ratusha), שבולט למרחוק עם מגדל שגובהו 65 מטר, אליו יכולים הספורטיביים שבמטיילים לעלות לתצפית (בתשלום). בארבע פינות הכיכר בארות עם פסלים של דמויות מהמיתולוגיה היוונית - נפטון, אדוניס, דיאנה ואמפיטריטה.
 
בצדה הצפון-מזרחי של הכיכר, קשה שלא להבחין בחזיתו של הבית השחור, הבנוי אבן חול שבמקור היתה אפורה, אך השחירה עם השנים. הבית נבנה בשנת 1577, עבור גובה מיסים איטלקי, ובקומת הקרקע שלו שכן אחד מבתי המרקחת הראשונים בעיר (כיום משמש את המוזיאון ההיסטורי של לבוב).
בתי מלון סמוכים לכיכר השוק של לבוב
 
לבוב, מערב אוקראינה
בית העירייה ובועת סבון ענקית, כיכר השוק לעת ערב  (צילום: כרמית וייס)

שוקולד נפלא ואוכל יהודי

כמו הקפה, גם השוקולד הוא אחת מההתמחויות בה מתגאה העיר לבוב. בעיר מספר חנויות שוקולד מפתות, אך הגדולה והטובה מכולן היא זו של מפעל השוקולד ברחוב Serbska, מרחק הליכה קצר מכיכר השוק. בחלון הראווה ובחלון גדול בתוכה, ניתן לצפות בתהליך הכנת השוקולד, שטוענים שלא השתנה הרבה במאות השנים האחרונות. בקומות העליונות מספר פינות ישיבה נעימות, חנות המציעה כל טוב (וגם כמה הפתעות למבוגרים בלבד, שהיינו מצפים למצוא בקפה מאזו השכן...) ומקומת הגג תצפית נפלאה על העיר.
 
כמה צעדים דרומה, ואתם ברחוב סטארה היברייסקה (Staroievreiska) – "רחוב היהודים הישן". כאן תמצאו מסעדה מעוררת מחלוקת, מסעדת גולדן רוז (Golden Rose), המציעה אוכל יהודי בטוויסט מקומי. על התפריטים לא מופיע מחיר, והסועדים מוזמנים להתמקח עם המלצר. מי מכם ש"יכנס לראש" של סצנת המסעדות ובתי הקפה של לבוב, יבין שמדובר בעוד גימיק, שנועד להעלות חיוך על שפתי הסועדים (זה לא בא מהמקום האנטישמי, אולי אפילו ההיפך הוא הנכון - זה בא מנקודת הערכה לפקחות).
 
לבוב, מערב אוקראינה
השוקולד הטוב ביותר באוקראינה, חנות השוקולדים במפעל השוקולד  (צילום: כרמית וייס)

היהודים של לבוב

מיקום המסעדה אינו מקרי. צמודים אליה שרידיו של בית הכנסת היחיד ששרד בלבוב מימיה הראשונים של העיר. בית הכנסת גולדן רוז קרוי על שמה של רוזה, כלתו האלמנה של אחד מיהודי לבוב העשירים, שבכספו הוקם בית הכנסת, בשנת 1595. מספר שנים לאחר הקמתו הוחרם בית הכנסת על ידי הכנסייה הישועית, והאגדה מספרת שבמסגרת המאבק להחזרתו, הבטיחה רוזה להתמסר להגמון של לבוב, אם יעזור להשיב את בית הכנסת. לאחר שזה חתם על הצו, שחייב את היהודים לקנות חלקה אחרת עבור הישועים והחזיר לידיהם את בית הכנסת, קפצה רוזה ממגדל גבוה ושמה קץ לחייה.
 
בית הכנסת הוא אחד מ- 97 בתי כנסת ששירתו את 120 אלף היהודים – שליש מאוכלוסיית העיר ערב מלחמת העולם השנייה. הוא עדות לכך שהיהודים הורשו להתגורר בין חומות העיר העתיקה. בחנות ממול (בית 48) ניתן עדיין להבחין בשקע המזוזה על מפתן דלת הכניסה, ובכל חודש יולי מתקיים כאן פסטיבל כליזמרים, במסגרתו מוצגת גם חתונה יהודית.
 
לבוב, מערב אוקראינה
שרידי בית הכנסת גולדן רוז, העתיק ביותר בעיר  (צילום: כרמית וייס)

גורלם המר של יהודי לבוב

בשנת 1941 חויבו היהודים להתגורר בגטאות של לבוב וערי הסביבה, משם נשלחו כמעט כולם אל מותם במחנות ההשמדה בלז'ץ, אושוויץ וסוביבור. חלקם עברו דרך מחנה ינובסקה (Janowska), שהוקם בפאתי העיר, בתחילה כמחנה עבודה, ובהמשך כתחנה לפני משלוח היהודים למחנות ההשמדה וכאתר רציחות המוני. מהמחנה האכזרי במיוחד לא נותר כמעט זכר, הוא משמש כיום ככלא לעבריינים צעירים, אך לצדו שלט גדול ואנדרטה קטנה, המספרים את הסיפור.
 
אנדרטה מרשימה לזכר יהודי לבוב והסביבה, ש- 200 אלף מהם נספו בשואה, הוקמה בפרבר זאמארסטינייב (Zamarstyniv), במקום בו שכן הגטו. במרכז האנדרטה המרשימה, דמות בצורת האות ז' (מסמלת "זכור"), הנושאת ראשה לשמים, כשואלת מדוע. אל תחנת הרכבת הסמוכה, ממנה גורשו היהודים, צועדים כל יום מאות מתושבי השכונה, שלא ישכחו.
 
לבוב, מערב אוקראינה
האנדרטה לזכר יהודי לבוב, במקום בו שכן הגטו היהודי  (צילום: כרמית וייס)






הכנסיות של לבוב

קו הרקיע של לבוב מתהדר בלא פחות מ- 100 צריחי כנסיות, חלקן קצת מזכירות את צריחי הבצלים של הכנסיות הפרבוסלביות. אציין רק שתיים יפות במיוחד, שגם מסתדרות היטב במסלול הסיור בעיר העתיקה.
הכנסייה הדומיניקנית, שנבנתה במאה ה- 18, שוכנת מספר רחובות מערבה לכיכר השוק. היא מעוטרת בסגנון בארוק מצועצע משהו, יפה הן מבחוץ והן מבפנים. בשנות השלטון הקומוניסטי היא שימשה כמחסן, והמנזר הצמוד אליה עדיין משמש כמוזיאון.
 
הקתדרלה הארמנית נחבאת בין בנייני העיר העתיקה, מעט צפונה לכיכר השוק. אפשר בקלות לפספס אותה, אך מבפנים היא אוצר של ממש. על קירות הכנסייה העתיקה ביותר ששרדה בעיר, מהשנים הראשונות להקמתה (1363), ציורי קיר מרשימים של סצנות מהברית החדשה. מהרחוב ניתן להציץ על החצרות הפנימיות, שבאחת מהן שוכנת מסעדת סטייקים ארמנית נחשבת (Mons Pius), בעלת חצר טובלת בצמחייה.
 
ליד הכניסה לכנסייה חנות ממתקי קרמל, שקשה לעמוד בפיתוי שמציג חלון הראווה שלה. כל יום, בין השעות 11:00-14:00, מתקיימות במקום סדנאות להכנת ממתקים, וכל שעתיים ניתן לצפות במומחים היוצרים את הממתקים בשלל צבעים וצורות. מזכרת מקורית הביתה (גם אם לא שיא הבריאות).
 
לבוב, מערב אוקראינה
הכנסייה הדומיניקנית, סגנון בארוק מצועצע  (צילום: כרמית וייס)

מוסיקה וספרות בשדרה המרכזית

אני משוטטת  בשוק ורניסאז' (Vernisazh), שוק מזכרות לתיירים, הממוקם בין העיר העתיקה לבניין האופרה והשדרה המרכזית. עשרות רוכלים פורסים דוכנים של מלאכת יד. הרבה צמר חם לחורף, בגדים רקומים בשלל פרחים צבעוניים, זרים לשיער ועוד כמה גרסאות לא מחמיאות לתמונתו של פוטין.
 
בית האופרה, שהוא גאוותם של תושבי לבוב, הוא מבנה מרשים בסגנון רנסאנס ובארוק, שנבנה בשנת 1900.
את תהילתו הוא חייב במידה רבה לזמרת הסופרן הנודעת סולומיה קרושלניצקה (Solomiya Krushelnytska), שעל שמה הוא גם נקרא. חובבי האופרה והבלט יכולים לצפות כאן במיטב האופרות, במחיר מצחיק של כ- 300 גריבנה (כ- 60 ש"ח), ולמי שאינו מחובבי הז'אנר, מומלץ בכל זאת להיכנס לסיור.
 
דרומה מכאן נפרסת השדרה המרכזית - שדרת סבובודי (Prospect Svobody), שהמוני אדם מבלים בה יחד איתי ביום שמש אביבי. בהמשכה אנדרטה גדולה, עם פסלו של טאראס שבצ'נקו (Taras Shevchenko), צייר ומשורר אוקראיני, הנחשב למייסד הספרות האוקראינית והשפה האוקראינית המודרנית. לצד פסלו של האמן ניצבת אסטלה, המתנשאת לגובה 12 מטר, ועליה דמויות המסמלות את התחייה האוקראינית. החרוצים שימשיכו ויצעדו דרומה, יוכלו למצוא גם שווקים בהם קונים המקומיים והרבה דוכני פרחים ועציצים. זקנות מכפרי הסביבה פורסות על המדרכות צרורות קטנים מתוצרת גינתן ובקבוקי חלב טרי.
 
לבוב, מערב אוקראינה  לבוב, מערב אוקראינה
פסל שבצ'נקו והאסטלה לתחיה האוקראינית, מקום מפגש ומשחק לילדי העיר  (צילום: כרמית וייס)

מרכז צבעוני בלב העיר האפרורית

לפני שאני חוזרת לחדרי במלון לאופוליס (Leopolis Hotel), מלון חמישה כוכבים נעים ושקט, הממוקם מרחק צעדים מכיכר השוק, אני יוצאת לתצפית הטובה ביותר על העיר. במרחק כ- 20 דקות הליכה צפון-מזרחה, צופה על העיר העתיקה גבעת המבצר הגבוה (Vysokyi Zamok). כאן  בנה המלך לב במאה ה- 13 את המבצר הראשון, שכמעט לא נותר ממנו דבר.
 
מכאן ניתן להבחין בצריחי הכנסיות הרבים בקו הרקיע של העיר, כמו גם בשכונות הפחות יפות שלה - שיכונים סובייטיים חסרי חן. בפרברי העיר לא מעט שיכוני רכבת בסגנון סובייטי מכוער, אותם אנו רואים למחרת, כשאנו יוצאים דרומה לעבר הרי הקרפטים, המרוחקים 150 ק"מ מכאן.
 
אין ספק, יש לה לאוקראינה עוד הרבה לעבור בדרכה למערב, אך זה רק מדגיש את העבודה הרבה שנעשתה לשיפור פני מרכז העיר. האפרוריות הוסרה מהבניינים, והתושבים, שהם תרבותיים ומנומסים להפליא, צובעים אותה בשלל צבעים עליזים ושמחים.
כתבה על טיול יום למרגלות הקרפטים
 
לבוב, מערב אוקראינה
הרחבה אל מול בניין האופרה, צבעונית ושוקקת חיים  (צילום: כרמית וייס)


 

מלון מומלץ בלבוב

מלון לאופוליס (Leopolis Hotel) הוא מלון 5 כוכבים מקסים ומפנק, הממוקם ממש בלב העיר העתיקה של לבוב, מרחק הליכה קצר מכל האתרים. החדרים והסוויטות מרווחים, עם מיזוג, פינת ישיבה ושולחן כתיבה. במלון גם חדר כושר, ספא, בר ומסעדה, וארוחת הבוקר מצוינת. השירות אדיב ונעים.
מלון לאופוליס – השוואת מחירים והזמנות

המלצה על מלון מומלץ בלבוב, אוקראינה   המלצה על מלון מומלץ בלבוב, אוקראינה
המלצה על מלון מומלץ בלבוב, אוקראינה   המלצה על מלון מומלץ בלבוב, אוקראינה
מלון 
לאופוליס - מיקום מעולה במרכז לבוב





מידע נוסף
בתי מלון בעיר לבוב וסביבתה
בתי מלון באוקראינה
 
כתבות נוספות
כתבה על טיול יום למרגלות הקרפטים
מידע כללי על אוקראינה כיעד תיירות
מידע וטיפים למטייל באוקראינה
כתבות על פולין
 
* הכותבת היתה אורחת קונסוליית הכבוד של ישראל בלבוב וחברת התעופה Ukraine International Airlines, המפעילה קו טיסות ישיר ת"א - לבוב.






כרמית וייס
 
אודות הכותבת
כרמית וייס (Carmit Weiss)מנסה להעביר את אהבתה לנופים דרך הצילום והכתיבה, עורכת אתר Gotravel ואחת הכותבות המרכזיות בו. חרשה את אירופה וצפון אמריקה וטעמה גם את טעמן של היבשות האחרות. בעלת ניסיון רב בתכנון טיולים, גולשת סקי ואמא לארבעה גולשים צעירים. 

כרמית עונה לשאלותיכם בפורום מומחי תיירות
לקריאת כתבות נוספות של כרמית.








מספר צפיות: 14826
6133