www.goTravel.co.il
הכתבה מעניינת? שלחו אותה בדואר למי שתרצו

הקש בתיבה את רצף האותיות המופיע למטה:

סנליאורפה, עירו של אברהם


סנליאורפה, עירו של אברהם
מאת: ד"ר יהודה דגן


העיר סנליאורפה (Şanliurfa או בקיצור: "אורפה") נמצאת על הדרך הראשית מקיליקיה לכיוון מזרח. העיר העתיקה ממוקמת למרגלות המצודה, ואילו העיר המודרנית נבנתה מצפון לכביש הראשי. בכניסה ניתן לראות את ההתפתחות התעשייתית שעוברת על חבל ארץ זה, מפעלים חדשים הולכים ומוקמים ממזרח לעיר הישנה. סנליאורפה העתיקה שוכנת למרגלות צוק סלע, ממנו נובע מעין השופע כל השנה. המעין היווה עורק החיים מימי קדם.


תולדותיה של העיר שלובים ביישוב הקדום חרן שנמצא 40 ק"מ מדרום לעיר. ראשית ההתיישבות בעיר החלה בתקופה הפרהיסטורית וכנראה שהימצאותו של המעין בלב אזור צחיח, משך מתיישבים להיאחז בקרבתו. לפני מספר שנים התגלו מדרום-מזרח לאורפה שרידי יישוב קדום - גובקלי-טפה (Göbrklitepe) המתוארך לאלף ה- 10/9 לפנה"ס והוא אחד הקדומים במזרח התיכון. במקום נמצאו שרידי מקדש עם מצבות עליהן חקוקות דמויות של חיות.

מבט על העיר סנליאורפה, טורקיה

מבט על העיר סנליאורפה  (צילום: Jon Harle)



מרכז אסיה





העיר אורפה נזכרת בטכסטים אכדיים בשם אורסו (Ursu) וכך בלוחות שומריים וחיתיים. העיר נכבשה בידי החיתים (1370 לפנה"ס) ולאחר נפילת האימפריה החיתית שלטו בעיר ובסביבותיה מלכי כרכמיש. שם העיר וסביבותיה נקרא בתקופה זו בשם אורהי, כנראה שם ארמי. לאחר מותו של אלכסנדר מוקדון נשלטה העיר בידי יורשיו. סלוואקוס I נקטור בנה את העיר מחדש (בשנת 306 לפנה"ס) וכלל את המעין בתחום העיר, שם העיר שונה לאדסה (Edessa), בדומה לעיר ששכנה במקדוניה. בשנת 132 קמה בעיר שושלת שליטים מקומיים בשם אבגר, ששלטה עד שנת 242 לספירה. העיר הפכה מוקד עליה לרגל לנוצרים, לאחר שלמלך אבגר החמישי לו מיוחסת ה"איגרת" שנשלחה לישו ובה בקשה שישו יבוא לרפאו, לאחר שהמלך נואש מתרופות שקיבל. כתב הבקשה כולל הכרה במשיחיותו של ישו ובשליחותו עלי-אדמות. הכנסייה הנוצרית ראתה במכתב זה הכרה ראשונה של ממלכה בדבר שליחותו של ישו, ומכאן קדושתה של אדסה. בעיר נבנו כנסיות רבות והעיר נתקדשה בכתבי הקודש הנוצריים. בשנים מאוחרות יותר שלטו בעיר הביזנטים שבנו בה ביצורים מסיביים. בשנת 1070 כבשו הסלג'וקים את אדסה ואנטיוכיה מידי הביזנטיים. בינואר שנת 1098 נכבשה העיר בידי בלדווין מבולון וחודשיים לאחר מכן הוקמה ממלכת אדסה, שהייתה הנסיכות הצלבנית הראשונה במזרח. בשנת 1144 נכבשה אדסה בידי השליט המוסלמי עמאד אל-דין זנגי ושם העיר הוסב לרופה (Rufa). בעקבות נפילת העיר יצא מסע הצלב השני מאירופה, אולם לא הגיע לאזור זה והעיר נשארה בשליטה מוסלמית. בשנת 1516 נכבשה העיר בידי סלים הראשון, אולם רק בשנת 1637 הפכה העיר חלק מהאימפריה העות'מאנית. מוחמד עלי המצרי כבש את העיר בשנת 1837, ובשנת 1920-1918 העיר הייתה בשליטה צרפתית. לאחר כיבוש העיר מידי הצרפתים, ניתן לעיר שם כבוד בתוספת השם "סנלי" (Şanli), שמשמעותו "המפורסמת" או "הנהדרת", כיבוש העיר התאפשר כתוצאה מפעולות המחתרת המוסלמית כנגד הכיבוש הצרפתי (באופן דומה התווסף תואר גם לערים כרמן-מרש וגזיינטפה).  

המסגד הגדול בסנליאורפה, טורקיה

המסגד הגדול בסנליאורפה  (צילום Jon Harle)

אורפה שוכנת על צומת דרכים חשובות, דרך אחת מגיעה מהרי ארמניה וממשיכה לעבר סוריה. דרך נוספת הגיעה מהצפון - מהים השחור והמשיכה גם היא לסוריה. תוואי דרך נוסף עבר במקביל לחידקל ודרכו הגיעו למערב סחורות יקרות (תבלינים, מלח, אבני חן, משי ואריגים).

בסביבתה של העיר היו אדמות פוריות ומקורות מים שנבעו על גדות נהר "דייסאן" שפירושו ה"קפצן". הנהר זרם באפיק עמוק ממערב לעיר, נכנס בין החומות מדרום-מערב ויצא דרך החומה המזרחית. פעם בכמאה שנה, גאה הנהר, ולעיתים רבים מתושבי העיר טבעו בו (בשנת 515 נספו 30,000 תושבים). בתקופת הקיסר יוסטינינוס הוסב הנהר לאפיק חדש מחוץ לעיר. חלקים מחומות העיר עדין עומדים כולל שרידי שלושה שערים. על הצוק מדרום נראים שרידי העיר העליונה, המצודה, ששכנה בחלק הגבוה של העיר. 

העיר העתיקה של סנליאורפה, טורקיה

מבט לכיוון העיר העתיקה (צילום: Jon Harle)

 

למרגלות המצודה נראות שתי בריכות מים: בריכות חליל רחמאן (Birket Ibrahim; Balikli Göl) ובריכת זליחה (Zeliha) על-שם בתו של נמרוד המקראי (שהלכה על פי האגדה בדרכו של אברהם). בברכות אלו שוחים קרפיונים שמנים המקודשים על תושבי העיר. המסורת בדבר קדושת הדגים החלה בימי קדם. הנוסעת אגריה שעלתה לארץ הקודש במאה ה- 4 מספרת ש"מעולם לא ראתה דגים כה גדולים ושמנים". לצד הבריכות נבנה במאה השנייה ארמון המלוכה של אבגר הגדול, אלא שהוא חרב בשיטפון בשנת 201. על-פי המסורת המוסלמית, נולד אברהם במערה לצד הבריכות, שם נבנה "מאקם איברהים ג'אמי" (Makam Ibrahim Gamii). על פי המסורת המוסלמית במערה הוסתר אברהם לאחר הולדתו מפני נמרוד. 
 

בריכת המים חליל אל רחמאן בסנליאורפה

בריכת המים חליל אל רחמאן (צילום: Jon Harle)





מהבריכות עולות מדרגות למצודה שנמצאת בנקודת תצפית מרהיבה. מחלקה העליון של המצודה יש מבט לעיר הקדומה ולרובעים השונים. לכוון מזרח ודרום-מזרח נראים שטחי חקלאות חדשים בצבע ירוק. המים להשקיית השדות מוזרמים במנהרות ובתעלות מסכר אטאטורק. המצודה משתרעת על המדרון הצפוני של הר דאמצ'יק (Damiacik). ממדיה 120X450 מ', וסביבה נבנתה מערכת של 2 חומות ו- 25 מגדלים. היום נראים במקום גיבוב של הריסות ארמונות, כנסיות ומסגדים מהתקופות הרומית, הביזנטית, המוסלמית, הצלבנית והעות'מאנית. מרשים ביותר החפיר החצוב מדרום וממערב, שניתק את המצודה מהשלוחה. החפיר נחצב לעומק 60 מ'. הקיסר יוסטינינוס החל בחציבה, הצלבנים הרחיבו והעמיקו אותה. במצודה בולטים 2 עמודים לגובה כ- 15 מ', עליהם מונחות כותרות קורינתית. על העמוד המערבי חרוטה כתובת סורית המספרת כי פסלה של המלכה שלמת (אפשר והייתה אשתו של אבגר הגדול) הוצב על העמוד. 
  
בעיר הייתה קהילה יהודית גדולה שעלתה לארץ-ישראל בשנת 1949, אלה הקימו מספר בתי כנסת ששימשו את הקהילה האורפלית. בעיר ניתן לבקר בשוק המקורה - הבזאר, במסגד הגדול (ששימש בעבר ככנסייה), במוזיאון הארכיאולוגי, בו מוצגים ממצאים מהחפירות שנערכו באגן הפרת בטרם שהוצף, וכן המצבה (אחת מתוך 4 שנמצאו בחרן) שנמצאה בחרן על-פני השטח והוצבה בזמנו של המלך הבבלי האחרון נבונאיד. במצבה מסופר על בנייתו ושיקומו של מקדש האל סין בחרן.
 

אודות הצלם:
ג'ון הרלה - פעיל חברתי באפריקה  www.jonharle.co.uk

 






יהודה דגן
 
אודות הכותב
ד"ר יהודה דגן, ארכיאולוג, מדריך טיולים במדינות באגן הים התיכון: מרוקו, ספרד, פורטוגל, צרפת, איטליה, קורסיקה, סרדיניה, יוון, כרתים ואיי הים התיכון, וכן באתיופיה, גאורגיה, ארמניה ואוזבקיסטן. חוקר את התרבויות שחיו בצלו של הר האררט ואת שפלת יהודה, עליה כתב מספר ספרים ומאמרים.

לקריאת כתבות נוספות של יהודה








מספר צפיות: 7620
1768