תל חרן והזכרון הלאומי שלנו
חרן והזיכרון הלאומי שלנו
מאת: ד"ר יהודה דגן
התל העתיק של חרן שוכן כ- 40 ק"מ מדרום לאורפה. חרן טבועה בזיכרון הלאומי שלנו, כמקום ממנו יצאו אבותינו בדרכם לכנען (בראשית, י"א-י"ב) ולשם שב יעקב (בראשית, כ"ח).
הדרך לחרן עוברת בנוף שטוח, בו כפרים יושבים על גבעות, בהם קבורים שרידים קדומים ("עיר יושבת על תילה"). אחד מהם סולטן-טפה, בו נמצאו בחפירות ארכיאולוגיות, בשנות ה- 50, לוחות טין הכתובים בשפה השומרית והבבלית. בין יתר שמות היישובים, מוזכרת חרן ומקדש האל סין. חלק מהלוחות שימשו לתרגולת כתיבה ומצויים בהם נוסחים שונים של עלילות גלגמש. מישור חרן הינו החלק הצפוני של מסופוטמיה (ארץ בין הנהרות), כיום בעקבות מפעל השקיה נרחב, מגיעים מים המאפשרים לחקלאים לגדל יבול פעמיים בשנה.
חרן, המקום ממנו יצאו אבותינו בדרכם לכנען ולשם שב יעקב (צילום: Umit Kizek)
חרן (Harran) הקדומה (על חלק מהתל יושב הכפר "אלטין-באשיק" Altinbaşak), ישבה על צומת דרכים חשובה בחלק הצפוני של מסופוטמיה. דרך חרן עברה הדרך מבבל לארץ חתי. הדרך עלתה במעלה החידקל בהמשיכה דרך העיר, לעבר חלב (כיום אלפו), אללח (תל עטשנה) ולחוף הים בקרבת אנטליה (אנטיוכיה). העיר התפרסמה במקדש המרכזי לאל סין (אל הירח). במקדש נחתמו הסכמים בין מלכים והופקדו העתקי חוזים (כמו בין המלך החיתי שופליליומה למלך מיתני). בתעודות שנחשפו בארכיון העיר מארי (על הפרת התיכון) מוזכר המקדש שבעיר ומצויינים גודלו וחשיבותו. בספר בראשית מוזכרת העיר כמקום מושבם של תרח ובני ביתו. מיקומה על צומת דרכים, הביא לכיבושה בידי כל שליט שעלה למלוכה באשור או בבבל. ממקורות היסטוריים ומהממצאים האקראיים, ידוע על המקדש לאל סין (נמצאו 4 כתובות שמזכירות את המקדש, כתובת אחת נמצאת במוזיאון באורפה ופורסמה על-ידי ג'אד, בשנתון הבריטי :A.S, 8) ועל קשריו של המלך הבבלי נבנונאיד למקדש ולעיר. בעיר שלטו הכשדים, הפרסים, הסלוקים והפרתים.
כתבה על העיר אורפה | כתבה על אנטליה
בימי השלטון הרומי הייתה בחרן מושבה קבועה של חיילים. במסעו של הקיסר קרקלה כנגד הפרתים (בשנת 217), נכנס הקיסר לחרן להתפלל להצלחת המסע במקדש האל סין, אחד מפיקודיו ניצל הזדמנות ודקרו למות. בעיר התקיימו פולחנים פאגאניים גם לאחר הכיבוש הערבי (640 לספירה), ובמאה ה- 8 התרכזה בעיר כת הצ'אבים, שעבדו לאלוהות הירח והכוכבים. הכיבוש המונגולי (בשנת 1260), פגע רבות בכת ובמבנים ששימשו אותה לפולחן. החליף מרוואן השני בנה בסוף המאה ה- 8 לספירה מסגד-מדרסה מפואר, כנראה על חורבות אחד המקדשים הגדולים שהיו בעיר. היה זה המבנה המוסלמי הדתי הראשון שנבנה ברחבי אנטוליה. תקרתו הייתה שטוחה ונבנתה מגזעי עצי ארזים שהובאו מהרי האמנוס. את העיר סובבת חומת לבנים ששרידים ממנה נראים עד היום.
המסגד באורפה בו על פי אמונת המוסלמים נולד אברהם (צילום: abdullahusan)
שטח התל 450 דונם וסביבו התפרשו השרידים על-פני שטח נוסף של כ- 4,600 דונם. בשער אלפו (Aleppo) מצויה כתובת המעידה על הבנייה והתיקונים שנעשו בתקופת צלאח א-דין (בשנת 1192). החפירות הארכיאולוגיות החלקיות שנעשו בחלקים שונים של התל לא חשפו עדיין את תפארתה וגדולתה של העיר בימי קדם.
מראש התל נראים מישורי חרן ששינו לאחרונה את צבעם לירוק, בזכות תעלות ההשקיה שמגיעות מסכר אטאטורק. מבט מראש התל מגלה 31 תלים-יישובים קדומים שעליהם יושבים כיום כפרים. אלה מעידים על ההתיישבות הצפופה שהייתה סביב חרן בימי קדם. על שולי התל יושבים 3 כפרים, המהווים מוקד לביקור. בכפר הדרומי ליד המצודה המוסלמית, נראים בתי הכפר הישנים, הבנויים מבוץ עם כיפה מחודדת. אלה הותאמו לאקלים הקיצוני השורר כאן בחורף או בקיץ. בתי הבוץ מבודדים את הטמפרטורה השוררת בחוץ ושומרים על אווירה נעימה בתוכם. בין בתי הכפר ניתן לראות את המיטות המיוחדות בהם ישנים תושבי הכפר בלילות הקיץ החמים.
סביב הכפר מצויים מקומות רבים שמזכירים שמות מספר בראשית, "באר יעקב", "עיר נחור", "באר רבקה", "תל תרח", "תל שרוג" ועוד. שמות אלו ניתנו על-ידי צליינים נוצריים בימי הביניים.
בתי בוץ בחרן, אבותינו התגוררו באוהלים (צילום: beyhanyazar)
|
אודות הכותב
ד"ר יהודה דגן, ארכיאולוג, מדריך טיולים במדינות באגן הים התיכון: מצרים, מרוקו, ספרד, פורטוגל, צרפת, איטליה, קורסיקה, סרדיניה, יוון, כרתים ואיי הים התיכון, וכן באתיופיה, גאורגיה, ארמניה ואוזבקיסטן. חוקר את התרבויות שחיו בצלו של הר האררט ואת שפלת יהודה, עליה כתב מספר ספרים ומאמרים.
|
ההצעות שלנו לטיולים וחופשות
.jpg)
.jpg)
.jpg)
טיולי אקטיב - אופניים, שייט והליכה לחצו לרשימת יעדים »
.jpg)
.jpg)
