שיגעון קווקזי:
טיול ג'יפים בגאורגיה
מאת: גלעד תלם
"האורח הוא מתנה מאלוהים!" – בגאורגיה זאת לא רק סיסמה, זאת דרך חיים. כמות הכבשים שהצלתי משחיטה, על ידי סירוב מנומס לרועים נלהבים ברחבי רכס הקווקז הנמוך, הייתה ללא ספק מזכה אותי בתואר "חסיד אומות הצמחונים". אין דלת שתישאר סגורה בפני זר בגאורגיה, גם אם היא נוטה ליפול, או שבכלל אין דלת – רק אוהל. ירוצו לשכנים להביא עגבניה או משהו לשתות. ותמיד – חיוך.
יעדים מרכזיים במסלול טיול ג'יפים בגאורגיה, המתואר בכתבה,
ומלון מומלץ בעיר טביליסי: מלון רדיסון-בלו טביליסי
.jpg)
טיולי אקטיב - אופניים, שייט והליכה לחצו לרשימת יעדים »
טיולי עצמאי למדינות אירופה לחצו לרשימת היעדים »
טיול עצמאי למזרח הרחוק לחצו לרשימת יעדים »
הג'יפים ומלחמת הרועים
תחילת מאי, כמה שנים לאחור. קבוצת גברים יושבת בשיירת ג'יפים מאחוריי, הגשם מטפטף והכול רטוב מסביב (מה שרואים בתוך הענן). לאן אפשר לטייל היום במזג אוויר שכזה? ללכת יותר מדי ברגל בגשם זה לא כיף גדול, הנהיגה במסלול הרגיל מסוכנת מדי – הג'יפים מחליקים בבוץ. אני מחליט להמשיך על הדרך שאנו נוסעים בה. אני לא מכיר אותה, אבל היא חוצה יער רחבי עלים ואשוחים יפים ונראית מעניינת. ברגע שיתחיל להיות חלק מדי, פשוט נסתובב ונחזור.
הדרך מתפתלת ביער, עצים התחילו ללבלב, מחלק מהאשוחים "נוזל" צמח טפיל בצבע זית ויוצר צללית של שיער. אחרי כחצי שעה של נסיעה יפה, אנחנו מגיעים לשטח פתוח יותר, מנוקד בעצי אלון ענקיים. מעבר לעצים כמה בתי עץ קטנים ופשוטים – להלן "הכפר". עוצרים. כמה רועים חייכנים מתקבצים משום-מקום סביבנו, מדברים בעיקר בתנועות ידיים וחיוכים. מצטלמים ביחד. פתאום הם מתחילים לריב ביניהם. המדריך המקומי מחייך. מה הוא מחייך? זה נראה רציני! עוד רגע יהיו פה מכות.
כתבות נוספות על יעדי טיול בגאורגיה
הכפר דידי מיטארבי (מיטארבי הגדולה) – עניין של זמן עד שהכפר יעלם. בית הספר שבתמונה משמש
כאסם וכרפת, שטחו של הכפר נמכר ליזם שמתכנן להקים אתר סקי "כמו באירופה"... (צילום: גלעד תלם)
לא צריך אלכוהול כדי לפתוח לבבות, אבל לא מזיק
כמה שניות לאחר מכן, המבוגר (והנמוך) מבין הרועים מתחיל לחלק הוראות. הצעירים יותר ספק רצים ספק הולכים לעבר הבתים, והוא – המבוגר, מסמן לנו לבוא איתו. אין לנו משהו יותר טוב לעשות כרגע, אז אנחנו הולכים קצת ימינה, חוצים את ההר ומגיעים לבית מט לנפול. עולים למרפסת החיצונית. משתדלים לא ללכלך את הרצפה בבוץ.
וליקו, כך קוראים לו, שואג עוד מרחוק לכיוון הבית, וכשאנחנו מגיעים, יש כבר שולחן עם מפה, בקבוק זכוכית מלא בנוזל שקוף, והצעירים המקומיים הנזופים מגיעים עם כל מה שהיה להם בבית. לחם מאתמול, חריץ גבינה, עוד בקבוקים. פותחים שולחן. וליקו מתחיל בנאום ארוך, כשהוא אוחז בכוס מלאה בנוזל השקוף (היום אני כבר יודע לקרוא לזה צ'אצ'ה – זיקוק אלכוהולי גאורגי מקומי עשוי מענבים. כמו וודקה, רק חזק...).
המדריך המקומי מתרגם לנו את הברכה: "2,600 שנה העם הגאורגי והעיבראלים (היהודים) חיים ביחד, כתף אל כתף בגאורגיה. שתמשיך האהבה בין העמים, כולכם ברוכים. כשאורח נכנס הביתה – השמש זורחת, ושוקעת כשהוא עוזב". יותר מזה אני לא זוכר... גם לא כל כך את הדרך חזרה למלון... 
לחיי הצ'אצ'ה!!! וליקו וחבורת הרועים המקומיים ואורחים מישראל (צילום: גלעד תלם)
נדידות הרועים לגן העדן
מעבר למצוות כיבוד אורחים, גאורגיה היא חתיכת מדינה יפה. הרמות הבזלתיות של הקווקז הנמוך הן פשוט גן עדן אמיתי. הכול ירוק, עשב מכסה את הכול. כל הקיץ קוצרים אותו ומעבירים לאסמים בכפרים שמסביב. אל המרעה המצויין הזה נודדים בסביבות מאי עדרי צאן עצומים – 200, 300, 500 ראש בכל עדר שכזה. הם מגיעים ממזרח המדינה, שם פחות קר בחורף, במסע רגלי של כ-300 ק"מ, שנמשך כ-10 ימים. הרועים רכובים על סוסים, הציוד ארוז על גב כמה חמורים, הכבשים מתקדמות בקצב של רעייה מהירה מאוד, והכלבים... סובלים.
בכפרים שבדרך מחכים לרועים עם בגדים יבשים ונעליים חמות, אחרי הגשמים הלא נדירים, והרועים משלמים למקומיים ב... כבשים. כשהם מגיעים סוף-סוף לנקודת המרעה הקבועה, הם מסמסים למשפחה, שמגיעה על הנשים, הטף והציוד הכבד. הכול מועמס על משאיות רוסיות נושנות והם פותחים מאהל מסודר. תענוג לראות אותם נודדים, ועוד יותר תענוג להביט בילדים המתרוצצים חופשיים מכל דאגה, באמצע שום מקום – אבל בדיוק במרכז העניינים.
נדידת העדרים בדרכים המאובקות, בעקבותיהם מגיעה כל המשפחה למרעה הקיץ בהרים (צילום: גלעד תלם)
"קאובויז" נוסח גאורגיה, נדידת העדרים הגדולה לעבר מרעה הקיץ (צילום: גלעד תלם)
הקווקז הנמוך – אינסוף גוונים של ירוק
גם היערות של הקווקז הנמוך מהווים כר מצוין לטיולים רגליים ורכובים, לאורך קניונים קטנים וגדולים, או לתצפית מרשימה מאחת הפסגות. עד שהגעתי לגאורגיה לא ידעתי שיש כל כך הרבה גוונים של ירוק!
הכפר בקוריאני ( Bakuriani ) הוא נקודת מוצא טובה לטיול בכל הכיוונים – למעלה לרכסים הנישאים, או למטה לעבר הנהר הגדול מטקווארי ( Mtkvari ) והקניונים הנשפכים אליו. יש בכפר אפשרויות לינה ברמות שונות, מגסטהאוסים פשוטים עד בתי מלון. לינה בכפר בקוריאני
אנחנו מנצלים את השהיה בקווקז הנמוך גם כדי להגיע לעיר המערות ורדזיה (Vardzia) – הסמל לתור הזהב הגאורגי – תקופה בה שלטה תמר ה"מלך" (לא טעות – כך מכנים הגאורגים את מלכתם הנערצת ששלטה "כמו גבר" לדבריהם) באימפריה רחבת הידיים. האימפריה כללה את כל רכס הקווקז, חלקים מארמניה, חוף הים הכספי ועמוק לתוך טורקיה, וגם שלוחה ומהלכים של הכנסייה הגאורגית בירושלים! כל זה קרה במאות 12-13, והשרידים של עיר מערות החצובה באפר וולקני רך – חדרים רבים, קטנים וגדולים, מעברים סודיים המקשרים ביניהם – עדיין קיימים, והכול מעל נופי גדת נהר המטקווארי הזורם צפונה במקטע זה. שווה נסיעה.
כל כך הרבה גוונים של ירוק, כפר בקווקז (צילום: גלעד תלם)
טיולי אקטיב - אופניים, שייט והליכה לחצו לרשימת יעדים »
טיולי עצמאי למדינות אירופה לחצו לרשימת היעדים »
טיול עצמאי למזרח הרחוק לחצו לרשימת יעדים »
הקווקז הגבוה – טיול בעולמות העליונים
רכס הקווקז הגבוה הוא כבר סיפור אחר לגמרי, בטח מבחינה נופית, וגם בהיבט ה"נידחות". לא מעט פינות כאן נראות כמו סוף העולם (אפילו אם כמה מאות מטרים צפונה בקו אווירי, ממש מעבר לרכס, משתרעת רוסיה העצומה).
הפסגות מתרוממות לשיא של מעל 5,000 מ', וגם ה"נמוכות" הן מעל 3,500 מ'. העמקים צרים ועמוקים, והנוף דרמטי. גם ביום ערפילי, בו אין סיכוי לראות קצה של פסגה, התחושה היא של טיול בעולמות העליונים. מזג האוויר יכול להשתנות כמה פעמים במשך היממה, באופן קיצוני – גשם זלעפות, דקה לאחר מכן זריחה מדהימה מבין קרעי העננים, שמיים כחולים לקראת הצהריים, ואז הכול מתכסה ענן אחד גדול, ושוב גשם. ואז בלילה – הכי הרבה כוכבים שאפשר לראות מחלון המלון... ובבוקר הבא – שלג טרי על הפסגות.
אנחנו מאוד אוהבים לשלב בטיול באזור גם רכיבה קלה על אופניים בתוך קניונים עמוקים ומרהיבים במיוחד, לטפס ברגל למפלים נפלאים וקפואים, להגיע למעיינות השופעים מים ויוצרים מפלי טרוורטין וגם להתנסות ביצירת קיפולי הבצק החינניים של החינקאלי – כיס בצק מאודה של בשר ו"מרק" – שנעשים כל כך בקלות ובמהירות בידיה המיומנות של בעלת הבית. לי זה תמיד מתבלגן ונשפך... אל דאגה, אין דבר שכוסית צ'אצ'ה לא פותרת...
מה הפלא שמפה אנשים לא רוצים לרדת?
פסגת הקזבג באור ראשון, תחושה של טיול בסוף העולם למעלה (צילום: גלעד תלם)
הכפר אושגולי בשלג של מרץ, הכפר הגבוה ביותר בגאורגיה, ברום 2100 מ' לערך (צילום: גלעד תלם)
טביליסי – בירת הקווקז היפה
אבל אין ברירה, צריך לחזור, ואם כבר לחזור – אז דרך טביליסי ( Tbilisi ), בירת הקווקז. קודם כול – עיר יפה! שדרות עצי דולב עצומים, בניינים מסוגננים יפה, מהזמן שהגאורגים ניסו לחקות את הסגנון הרוסי, שהושפע קשות מהעיצוב ה... צרפתי.
חלקים גדולים של הרובע העתיק בטביליסי שוחזרו, ומוארים יפה בלילה. רכבל קצר מעלה תיירים ומקומיים, במחיר סמלי, לתצפית מרהיבה מ"אמא גאורגיה" – כרתליס דדה ( Kartlis Deda ), פסל בטון עצום, המשקיף על העיר.
מכאן אפשר לרדת בקלילות אל בית הכנסת הגדול של טביליסי (רחוב Leselidze 45) ואל רובע שרדן ( Sharden ), בו פזורים בתי קפה ומקומות בילוי לרוב. כתבה על אתרים יהודיים בגאורגיה
טביליסי ונהר מתקווארי החוצה אותה, יפה גם בערפל (צילום: גלעד תלם)
מלון רדיסון-בלו טביליסי – נוף פנורמי לעיר טביליסי ממרומי הקומות הגבוהות
( Radisson Blu Iveria Hotel )
ספרים של סטלין ותקליטים של לנין
קצת קשה להסביר את המיקום המדויק של השוק של הגשר היבש ( Mshrali Khidi – Dry Bridge ), אך כל טביליסאי יצביע לכיוון. כאן ניתן לשוטט בין שטיחים שפרשו תושבי העיר ועליהם מכל טוב גאורגיה – אוסף הספרים של סטלין, אוסף התקליטים של לנין, מדליות של גיבורי מלחמה בצבא האדום, קסדות של חיילים נאציים ממלחמת העולם השניה (עדיין עם החור בקסדה, אבל בפנים כתוב " Made In Chaina "...), סרוויסים של כלי כסף, כוסות קריסטל, סמוברים, קפיצים של אטבי כביסה, פסלים, פרוות של דוב, נמר או טיגריס, מזכרות לתיירים והמון ציורים. חלקם יפים.
בערב חייבים להיכנס למסעדה גאורגית, וחשוב – אם אפשר – לא של תיירים. הגאורגים הם עם שמח. תנו להם סיבה ותגלו מייד שאין גבר גאורגי, ולא חשוב מה גודל הכרס שלו, שלא יודע לרקוד. אבל ממש לרקוד – כולל כל התנועות ברפרטואר. וגם הנשים. סיבה טובה יכולה להיות הזמנה לכוס יין או צ'אצ'ה...
בתי מלון בטביליסי 
סתיו גאורגי, שלכת ובציר ענבים – היישר לתוך הרכב... במחוז קאחתי, חבל היין הגאורגי.
מהענבים יעשו יין ספרווי – הבוז'ולה הגאורגי, או צ'אצ'ה (צילום: גלעד תלם)
ועוד לא דיברנו על אוכל
חצ'אפורי – האמא של הפיצה – בצק שהולך עם כיסוי מכל הסוגים: גבינה קשה, גבינה מלוחה, תפוחי אדמה, עלים של סלק, תרד, בשר, ה-כ-ו-ל.
חינקאלי – קרפלך, אבל טעים... ממולא בשר בקר או בשר חזיר, גבינה או שמנת. אזהרת מסע – לא לאכול את הקצה! על פי הדיבור הגאורגי "המתים יתהפכו בקברם מרוב צחוק", ועל פי הדיבור שלנו – זה פשוט חלק עבה מדי, שלא מאודה מספיק טוב.
מצוני – יוגורט שעושה לבכות, ירקות בטעם שכבר נשכח מפינו פה בארץ, וריבות מדהימות, ודובדבנים.
חצילים ברוטב אגוזי מלך, עם שלושה גרגרי רימון מעל. החצילים הכי טובים שאכלתי בחיי. "לוקחים" את החצילים של האמא הרומניה שלי.
עוף ברוטב שום, מרק בורשט (מרק כרוב בהשפעה רוסית), ועוד מעדנים. נהייתי רעב רק מלכתוב על זה.
כנסיית אנא נורי, בדרך לקווקז הגבוה (צילום: גלעד תלם)
המלצה אחרונה – לנסוע מהר לגאורגיה
גאורגיה היא מדינה שמתפתחת בקצב מהיר מאוד. כבישים, תשתיות, שירותים. הכיוון מערבה באופן בולט. אז נכון – המלונות נוחים יותר, והכבישים רחבים יותר, אבל האופי של המדינה משתנה לעיני המבקרים בה באופן קבוע. לבאים לראשונה – הקסם עדיין קיים, אך החשש הוא כי ישתנה בעתיד הנראה לעין, ומכאן המלצתי.
מידע נוסף
כתבות נוספות על גאורגיה
מסלול טיול מטביליסי לבאטומי
יעדים מומלצים בגאורגיה
אתרים יהודיים בגאורגיה
כתבות נוספות על יעדי טיול בגאורגיה
הכפר דידי מיטארבי (מיטארבי הגדולה) – עניין של זמן עד שהכפר יעלם. בית הספר שבתמונה משמש
כאסם וכרפת, שטחו של הכפר נמכר ליזם שמתכנן להקים אתר סקי "כמו באירופה"... (צילום: גלעד תלם)
לחיי הצ'אצ'ה!!! וליקו וחבורת הרועים המקומיים ואורחים מישראל (צילום: גלעד תלם)
נדידות הרועים לגן העדן
מעבר למצוות כיבוד אורחים, גאורגיה היא חתיכת מדינה יפה. הרמות הבזלתיות של הקווקז הנמוך הן פשוט גן עדן אמיתי. הכול ירוק, עשב מכסה את הכול. כל הקיץ קוצרים אותו ומעבירים לאסמים בכפרים שמסביב. אל המרעה המצויין הזה נודדים בסביבות מאי עדרי צאן עצומים – 200, 300, 500 ראש בכל עדר שכזה. הם מגיעים ממזרח המדינה, שם פחות קר בחורף, במסע רגלי של כ-300 ק"מ, שנמשך כ-10 ימים. הרועים רכובים על סוסים, הציוד ארוז על גב כמה חמורים, הכבשים מתקדמות בקצב של רעייה מהירה מאוד, והכלבים... סובלים.
בכפרים שבדרך מחכים לרועים עם בגדים יבשים ונעליים חמות, אחרי הגשמים הלא נדירים, והרועים משלמים למקומיים ב... כבשים. כשהם מגיעים סוף-סוף לנקודת המרעה הקבועה, הם מסמסים למשפחה, שמגיעה על הנשים, הטף והציוד הכבד. הכול מועמס על משאיות רוסיות נושנות והם פותחים מאהל מסודר. תענוג לראות אותם נודדים, ועוד יותר תענוג להביט בילדים המתרוצצים חופשיים מכל דאגה, באמצע שום מקום – אבל בדיוק במרכז העניינים.
נדידת העדרים בדרכים המאובקות, בעקבותיהם מגיעה כל המשפחה למרעה הקיץ בהרים (צילום: גלעד תלם)
"קאובויז" נוסח גאורגיה, נדידת העדרים הגדולה לעבר מרעה הקיץ (צילום: גלעד תלם)
הקווקז הנמוך – אינסוף גוונים של ירוק
גם היערות של הקווקז הנמוך מהווים כר מצוין לטיולים רגליים ורכובים, לאורך קניונים קטנים וגדולים, או לתצפית מרשימה מאחת הפסגות. עד שהגעתי לגאורגיה לא ידעתי שיש כל כך הרבה גוונים של ירוק!
הכפר בקוריאני ( Bakuriani ) הוא נקודת מוצא טובה לטיול בכל הכיוונים – למעלה לרכסים הנישאים, או למטה לעבר הנהר הגדול מטקווארי ( Mtkvari ) והקניונים הנשפכים אליו. יש בכפר אפשרויות לינה ברמות שונות, מגסטהאוסים פשוטים עד בתי מלון. לינה בכפר בקוריאני
אנחנו מנצלים את השהיה בקווקז הנמוך גם כדי להגיע לעיר המערות ורדזיה (Vardzia) – הסמל לתור הזהב הגאורגי – תקופה בה שלטה תמר ה"מלך" (לא טעות – כך מכנים הגאורגים את מלכתם הנערצת ששלטה "כמו גבר" לדבריהם) באימפריה רחבת הידיים. האימפריה כללה את כל רכס הקווקז, חלקים מארמניה, חוף הים הכספי ועמוק לתוך טורקיה, וגם שלוחה ומהלכים של הכנסייה הגאורגית בירושלים! כל זה קרה במאות 12-13, והשרידים של עיר מערות החצובה באפר וולקני רך – חדרים רבים, קטנים וגדולים, מעברים סודיים המקשרים ביניהם – עדיין קיימים, והכול מעל נופי גדת נהר המטקווארי הזורם צפונה במקטע זה. שווה נסיעה.
כל כך הרבה גוונים של ירוק, כפר בקווקז (צילום: גלעד תלם)
טיולי אקטיב - אופניים, שייט והליכה לחצו לרשימת יעדים »
טיולי עצמאי למדינות אירופה לחצו לרשימת היעדים »
טיול עצמאי למזרח הרחוק לחצו לרשימת יעדים »
הקווקז הגבוה – טיול בעולמות העליונים
רכס הקווקז הגבוה הוא כבר סיפור אחר לגמרי, בטח מבחינה נופית, וגם בהיבט ה"נידחות". לא מעט פינות כאן נראות כמו סוף העולם (אפילו אם כמה מאות מטרים צפונה בקו אווירי, ממש מעבר לרכס, משתרעת רוסיה העצומה).
הפסגות מתרוממות לשיא של מעל 5,000 מ', וגם ה"נמוכות" הן מעל 3,500 מ'. העמקים צרים ועמוקים, והנוף דרמטי. גם ביום ערפילי, בו אין סיכוי לראות קצה של פסגה, התחושה היא של טיול בעולמות העליונים. מזג האוויר יכול להשתנות כמה פעמים במשך היממה, באופן קיצוני – גשם זלעפות, דקה לאחר מכן זריחה מדהימה מבין קרעי העננים, שמיים כחולים לקראת הצהריים, ואז הכול מתכסה ענן אחד גדול, ושוב גשם. ואז בלילה – הכי הרבה כוכבים שאפשר לראות מחלון המלון... ובבוקר הבא – שלג טרי על הפסגות.
אנחנו מאוד אוהבים לשלב בטיול באזור גם רכיבה קלה על אופניים בתוך קניונים עמוקים ומרהיבים במיוחד, לטפס ברגל למפלים נפלאים וקפואים, להגיע למעיינות השופעים מים ויוצרים מפלי טרוורטין וגם להתנסות ביצירת קיפולי הבצק החינניים של החינקאלי – כיס בצק מאודה של בשר ו"מרק" – שנעשים כל כך בקלות ובמהירות בידיה המיומנות של בעלת הבית. לי זה תמיד מתבלגן ונשפך... אל דאגה, אין דבר שכוסית צ'אצ'ה לא פותרת...
מה הפלא שמפה אנשים לא רוצים לרדת?
פסגת הקזבג באור ראשון, תחושה של טיול בסוף העולם למעלה (צילום: גלעד תלם)
הכפר אושגולי בשלג של מרץ, הכפר הגבוה ביותר בגאורגיה, ברום 2100 מ' לערך (צילום: גלעד תלם)
טביליסי – בירת הקווקז היפה
אבל אין ברירה, צריך לחזור, ואם כבר לחזור – אז דרך טביליסי ( Tbilisi ), בירת הקווקז. קודם כול – עיר יפה! שדרות עצי דולב עצומים, בניינים מסוגננים יפה, מהזמן שהגאורגים ניסו לחקות את הסגנון הרוסי, שהושפע קשות מהעיצוב ה... צרפתי.
חלקים גדולים של הרובע העתיק בטביליסי שוחזרו, ומוארים יפה בלילה. רכבל קצר מעלה תיירים ומקומיים, במחיר סמלי, לתצפית מרהיבה מ"אמא גאורגיה" – כרתליס דדה ( Kartlis Deda ), פסל בטון עצום, המשקיף על העיר.
מכאן אפשר לרדת בקלילות אל בית הכנסת הגדול של טביליסי (רחוב Leselidze 45) ואל רובע שרדן ( Sharden ), בו פזורים בתי קפה ומקומות בילוי לרוב. כתבה על אתרים יהודיים בגאורגיה
טביליסי ונהר מתקווארי החוצה אותה, יפה גם בערפל (צילום: גלעד תלם)
מלון רדיסון-בלו טביליסי – נוף פנורמי לעיר טביליסי ממרומי הקומות הגבוהות
( Radisson Blu Iveria Hotel )
ספרים של סטלין ותקליטים של לנין
קצת קשה להסביר את המיקום המדויק של השוק של הגשר היבש ( Mshrali Khidi – Dry Bridge ), אך כל טביליסאי יצביע לכיוון. כאן ניתן לשוטט בין שטיחים שפרשו תושבי העיר ועליהם מכל טוב גאורגיה – אוסף הספרים של סטלין, אוסף התקליטים של לנין, מדליות של גיבורי מלחמה בצבא האדום, קסדות של חיילים נאציים ממלחמת העולם השניה (עדיין עם החור בקסדה, אבל בפנים כתוב " Made In Chaina "...), סרוויסים של כלי כסף, כוסות קריסטל, סמוברים, קפיצים של אטבי כביסה, פסלים, פרוות של דוב, נמר או טיגריס, מזכרות לתיירים והמון ציורים. חלקם יפים.
בערב חייבים להיכנס למסעדה גאורגית, וחשוב – אם אפשר – לא של תיירים. הגאורגים הם עם שמח. תנו להם סיבה ותגלו מייד שאין גבר גאורגי, ולא חשוב מה גודל הכרס שלו, שלא יודע לרקוד. אבל ממש לרקוד – כולל כל התנועות ברפרטואר. וגם הנשים. סיבה טובה יכולה להיות הזמנה לכוס יין או צ'אצ'ה...
בתי מלון בטביליסי
סתיו גאורגי, שלכת ובציר ענבים – היישר לתוך הרכב... במחוז קאחתי, חבל היין הגאורגי.
מהענבים יעשו יין ספרווי – הבוז'ולה הגאורגי, או צ'אצ'ה (צילום: גלעד תלם)
ועוד לא דיברנו על אוכל
חצ'אפורי – האמא של הפיצה – בצק שהולך עם כיסוי מכל הסוגים: גבינה קשה, גבינה מלוחה, תפוחי אדמה, עלים של סלק, תרד, בשר, ה-כ-ו-ל.
חינקאלי – קרפלך, אבל טעים... ממולא בשר בקר או בשר חזיר, גבינה או שמנת. אזהרת מסע – לא לאכול את הקצה! על פי הדיבור הגאורגי "המתים יתהפכו בקברם מרוב צחוק", ועל פי הדיבור שלנו – זה פשוט חלק עבה מדי, שלא מאודה מספיק טוב.
מצוני – יוגורט שעושה לבכות, ירקות בטעם שכבר נשכח מפינו פה בארץ, וריבות מדהימות, ודובדבנים.
חצילים ברוטב אגוזי מלך, עם שלושה גרגרי רימון מעל. החצילים הכי טובים שאכלתי בחיי. "לוקחים" את החצילים של האמא הרומניה שלי.
עוף ברוטב שום, מרק בורשט (מרק כרוב בהשפעה רוסית), ועוד מעדנים. נהייתי רעב רק מלכתוב על זה.
כנסיית אנא נורי, בדרך לקווקז הגבוה (צילום: גלעד תלם)
המלצה אחרונה – לנסוע מהר לגאורגיה
גאורגיה היא מדינה שמתפתחת בקצב מהיר מאוד. כבישים, תשתיות, שירותים. הכיוון מערבה באופן בולט. אז נכון – המלונות נוחים יותר, והכבישים רחבים יותר, אבל האופי של המדינה משתנה לעיני המבקרים בה באופן קבוע. לבאים לראשונה – הקסם עדיין קיים, אך החשש הוא כי ישתנה בעתיד הנראה לעין, ומכאן המלצתי.
מידע נוסף
כתבות נוספות על גאורגיה
מסלול טיול מטביליסי לבאטומי
יעדים מומלצים בגאורגיה
אתרים יהודיים בגאורגיה
נדידת העדרים בדרכים המאובקות, בעקבותיהם מגיעה כל המשפחה למרעה הקיץ בהרים (צילום: גלעד תלם)
"קאובויז" נוסח גאורגיה, נדידת העדרים הגדולה לעבר מרעה הקיץ (צילום: גלעד תלם)
אנחנו מנצלים את השהיה בקווקז הנמוך גם כדי להגיע לעיר המערות ורדזיה (Vardzia)
כל כך הרבה גוונים של ירוק, כפר בקווקז (צילום: גלעד תלם)
טיולי אקטיב - אופניים, שייט והליכה לחצו לרשימת יעדים »
טיולי עצמאי למדינות אירופה לחצו לרשימת היעדים »
טיול עצמאי למזרח הרחוק לחצו לרשימת יעדים »
הקווקז הגבוה – טיול בעולמות העליונים
רכס הקווקז הגבוה הוא כבר סיפור אחר לגמרי, בטח מבחינה נופית, וגם בהיבט ה"נידחות". לא מעט פינות כאן נראות כמו סוף העולם (אפילו אם כמה מאות מטרים צפונה בקו אווירי, ממש מעבר לרכס, משתרעת רוסיה העצומה).
הפסגות מתרוממות לשיא של מעל 5,000 מ', וגם ה"נמוכות" הן מעל 3,500 מ'. העמקים צרים ועמוקים, והנוף דרמטי. גם ביום ערפילי, בו אין סיכוי לראות קצה של פסגה, התחושה היא של טיול בעולמות העליונים. מזג האוויר יכול להשתנות כמה פעמים במשך היממה, באופן קיצוני – גשם זלעפות, דקה לאחר מכן זריחה מדהימה מבין קרעי העננים, שמיים כחולים לקראת הצהריים, ואז הכול מתכסה ענן אחד גדול, ושוב גשם. ואז בלילה – הכי הרבה כוכבים שאפשר לראות מחלון המלון... ובבוקר הבא – שלג טרי על הפסגות.
אנחנו מאוד אוהבים לשלב בטיול באזור גם רכיבה קלה על אופניים בתוך קניונים עמוקים ומרהיבים במיוחד, לטפס ברגל למפלים נפלאים וקפואים, להגיע למעיינות השופעים מים ויוצרים מפלי טרוורטין וגם להתנסות ביצירת קיפולי הבצק החינניים של החינקאלי – כיס בצק מאודה של בשר ו"מרק" – שנעשים כל כך בקלות ובמהירות בידיה המיומנות של בעלת הבית. לי זה תמיד מתבלגן ונשפך... אל דאגה, אין דבר שכוסית צ'אצ'ה לא פותרת...
מה הפלא שמפה אנשים לא רוצים לרדת?
פסגת הקזבג באור ראשון, תחושה של טיול בסוף העולם למעלה (צילום: גלעד תלם)
הכפר אושגולי בשלג של מרץ, הכפר הגבוה ביותר בגאורגיה, ברום 2100 מ' לערך (צילום: גלעד תלם)
טביליסי – בירת הקווקז היפה
אבל אין ברירה, צריך לחזור, ואם כבר לחזור – אז דרך טביליסי ( Tbilisi ), בירת הקווקז. קודם כול – עיר יפה! שדרות עצי דולב עצומים, בניינים מסוגננים יפה, מהזמן שהגאורגים ניסו לחקות את הסגנון הרוסי, שהושפע קשות מהעיצוב ה... צרפתי.
חלקים גדולים של הרובע העתיק בטביליסי שוחזרו, ומוארים יפה בלילה. רכבל קצר מעלה תיירים ומקומיים, במחיר סמלי, לתצפית מרהיבה מ"אמא גאורגיה" – כרתליס דדה ( Kartlis Deda ), פסל בטון עצום, המשקיף על העיר.
מכאן אפשר לרדת בקלילות אל בית הכנסת הגדול של טביליסי (רחוב Leselidze 45) ואל רובע שרדן ( Sharden ), בו פזורים בתי קפה ומקומות בילוי לרוב. כתבה על אתרים יהודיים בגאורגיה
טביליסי ונהר מתקווארי החוצה אותה, יפה גם בערפל (צילום: גלעד תלם)
מלון רדיסון-בלו טביליסי – נוף פנורמי לעיר טביליסי ממרומי הקומות הגבוהות
( Radisson Blu Iveria Hotel )
ספרים של סטלין ותקליטים של לנין
קצת קשה להסביר את המיקום המדויק של השוק של הגשר היבש ( Mshrali Khidi – Dry Bridge ), אך כל טביליסאי יצביע לכיוון. כאן ניתן לשוטט בין שטיחים שפרשו תושבי העיר ועליהם מכל טוב גאורגיה – אוסף הספרים של סטלין, אוסף התקליטים של לנין, מדליות של גיבורי מלחמה בצבא האדום, קסדות של חיילים נאציים ממלחמת העולם השניה (עדיין עם החור בקסדה, אבל בפנים כתוב " Made In Chaina "...), סרוויסים של כלי כסף, כוסות קריסטל, סמוברים, קפיצים של אטבי כביסה, פסלים, פרוות של דוב, נמר או טיגריס, מזכרות לתיירים והמון ציורים. חלקם יפים.
בערב חייבים להיכנס למסעדה גאורגית, וחשוב – אם אפשר – לא של תיירים. הגאורגים הם עם שמח. תנו להם סיבה ותגלו מייד שאין גבר גאורגי, ולא חשוב מה גודל הכרס שלו, שלא יודע לרקוד. אבל ממש לרקוד – כולל כל התנועות ברפרטואר. וגם הנשים. סיבה טובה יכולה להיות הזמנה לכוס יין או צ'אצ'ה...
בתי מלון בטביליסי
סתיו גאורגי, שלכת ובציר ענבים – היישר לתוך הרכב... במחוז קאחתי, חבל היין הגאורגי.
מהענבים יעשו יין ספרווי – הבוז'ולה הגאורגי, או צ'אצ'ה (צילום: גלעד תלם)
ועוד לא דיברנו על אוכל
חצ'אפורי – האמא של הפיצה – בצק שהולך עם כיסוי מכל הסוגים: גבינה קשה, גבינה מלוחה, תפוחי אדמה, עלים של סלק, תרד, בשר, ה-כ-ו-ל.
חינקאלי – קרפלך, אבל טעים... ממולא בשר בקר או בשר חזיר, גבינה או שמנת. אזהרת מסע – לא לאכול את הקצה! על פי הדיבור הגאורגי "המתים יתהפכו בקברם מרוב צחוק", ועל פי הדיבור שלנו – זה פשוט חלק עבה מדי, שלא מאודה מספיק טוב.
מצוני – יוגורט שעושה לבכות, ירקות בטעם שכבר נשכח מפינו פה בארץ, וריבות מדהימות, ודובדבנים.
חצילים ברוטב אגוזי מלך, עם שלושה גרגרי רימון מעל. החצילים הכי טובים שאכלתי בחיי. "לוקחים" את החצילים של האמא הרומניה שלי.
עוף ברוטב שום, מרק בורשט (מרק כרוב בהשפעה רוסית), ועוד מעדנים. נהייתי רעב רק מלכתוב על זה.
כנסיית אנא נורי, בדרך לקווקז הגבוה (צילום: גלעד תלם)
המלצה אחרונה – לנסוע מהר לגאורגיה
גאורגיה היא מדינה שמתפתחת בקצב מהיר מאוד. כבישים, תשתיות, שירותים. הכיוון מערבה באופן בולט. אז נכון – המלונות נוחים יותר, והכבישים רחבים יותר, אבל האופי של המדינה משתנה לעיני המבקרים בה באופן קבוע. לבאים לראשונה – הקסם עדיין קיים, אך החשש הוא כי ישתנה בעתיד הנראה לעין, ומכאן המלצתי.
מידע נוסף
כתבות נוספות על גאורגיה
מסלול טיול מטביליסי לבאטומי
יעדים מומלצים בגאורגיה
אתרים יהודיים בגאורגיה
אנחנו מאוד אוהבים לשלב בטיול באזור גם רכיבה קלה על אופניים בתוך קניונים עמוקים ומרהיבים במיוחד, לטפס ברגל למפלים נפלאים וקפואים, להגיע למעיינות השופעים מים ויוצרים מפלי טרוורטין וגם להתנסות ביצירת קיפולי הבצק החינניים של החינקאלי – כיס בצק מאודה של בשר ו"מרק" – שנעשים כל כך בקלות ובמהירות בידיה המיומנות של בעלת הבית. לי זה תמיד מתבלגן ונשפך... אל דאגה, אין דבר שכוסית צ'אצ'ה לא פותרת...
פסגת הקזבג באור ראשון, תחושה של טיול בסוף העולם למעלה (צילום: גלעד תלם)
הכפר אושגולי בשלג של מרץ, הכפר הגבוה ביותר בגאורגיה, ברום 2100 מ' לערך (צילום: גלעד תלם)
טביליסי ונהר מתקווארי
מלון רדיסון-בלו טביליסי
ספרים של סטלין ותקליטים של לנין
קצת קשה להסביר את המיקום המדויק של השוק של הגשר היבש ( Mshrali Khidi – Dry Bridge ), אך כל טביליסאי יצביע לכיוון. כאן ניתן לשוטט בין שטיחים שפרשו תושבי העיר ועליהם מכל טוב גאורגיה – אוסף הספרים של סטלין, אוסף התקליטים של לנין, מדליות של גיבורי מלחמה בצבא האדום, קסדות של חיילים נאציים ממלחמת העולם השניה (עדיין עם החור בקסדה, אבל בפנים כתוב " Made In Chaina "...), סרוויסים של כלי כסף, כוסות קריסטל, סמוברים, קפיצים של אטבי כביסה, פסלים, פרוות של דוב, נמר או טיגריס, מזכרות לתיירים והמון ציורים. חלקם יפים.
בערב חייבים להיכנס למסעדה גאורגית, וחשוב – אם אפשר – לא של תיירים. הגאורגים הם עם שמח. תנו להם סיבה ותגלו מייד שאין גבר גאורגי, ולא חשוב מה גודל הכרס שלו, שלא יודע לרקוד. אבל ממש לרקוד – כולל כל התנועות ברפרטואר. וגם הנשים. סיבה טובה יכולה להיות הזמנה לכוס יין או צ'אצ'ה...
בתי מלון בטביליסי
סתיו גאורגי, שלכת ובציר ענבים – היישר לתוך הרכב... במחוז קאחתי, חבל היין הגאורגי.
מהענבים יעשו יין ספרווי – הבוז'ולה הגאורגי, או צ'אצ'ה (צילום: גלעד תלם)
ועוד לא דיברנו על אוכל
חצ'אפורי – האמא של הפיצה – בצק שהולך עם כיסוי מכל הסוגים: גבינה קשה, גבינה מלוחה, תפוחי אדמה, עלים של סלק, תרד, בשר, ה-כ-ו-ל.
חינקאלי – קרפלך, אבל טעים... ממולא בשר בקר או בשר חזיר, גבינה או שמנת. אזהרת מסע – לא לאכול את הקצה! על פי הדיבור הגאורגי "המתים יתהפכו בקברם מרוב צחוק", ועל פי הדיבור שלנו – זה פשוט חלק עבה מדי, שלא מאודה מספיק טוב.
מצוני – יוגורט שעושה לבכות, ירקות בטעם שכבר נשכח מפינו פה בארץ, וריבות מדהימות, ודובדבנים.
חצילים ברוטב אגוזי מלך, עם שלושה גרגרי רימון מעל. החצילים הכי טובים שאכלתי בחיי. "לוקחים" את החצילים של האמא הרומניה שלי.
עוף ברוטב שום, מרק בורשט (מרק כרוב בהשפעה רוסית), ועוד מעדנים. נהייתי רעב רק מלכתוב על זה.
כנסיית אנא נורי, בדרך לקווקז הגבוה (צילום: גלעד תלם)
המלצה אחרונה – לנסוע מהר לגאורגיה
גאורגיה היא מדינה שמתפתחת בקצב מהיר מאוד. כבישים, תשתיות, שירותים. הכיוון מערבה באופן בולט. אז נכון – המלונות נוחים יותר, והכבישים רחבים יותר, אבל האופי של המדינה משתנה לעיני המבקרים בה באופן קבוע. לבאים לראשונה – הקסם עדיין קיים, אך החשש הוא כי ישתנה בעתיד הנראה לעין, ומכאן המלצתי.
מידע נוסף
כתבות נוספות על גאורגיה
מסלול טיול מטביליסי לבאטומי
יעדים מומלצים בגאורגיה
אתרים יהודיים בגאורגיה
בתי מלון בטביליסי
סתיו גאורגי, שלכת ובציר ענבים
מהענבים יעשו יין ספרווי
כנסיית אנא נורי, בדרך לקווקז הגבוה (צילום: גלעד תלם)
המלצה אחרונה – לנסוע מהר לגאורגיה
גאורגיה היא מדינה שמתפתחת בקצב מהיר מאוד. כבישים, תשתיות, שירותים. הכיוון מערבה באופן בולט. אז נכון – המלונות נוחים יותר, והכבישים רחבים יותר, אבל האופי של המדינה משתנה לעיני המבקרים בה באופן קבוע. לבאים לראשונה – הקסם עדיין קיים, אך החשש הוא כי ישתנה בעתיד הנראה לעין, ומכאן המלצתי.
מידע נוסף
כתבות נוספות על גאורגיה
מסלול טיול מטביליסי לבאטומי
יעדים מומלצים בגאורגיה
אתרים יהודיים בגאורגיה
כתבות נוספות על גאורגיה
מסלול טיול מטביליסי לבאטומי
יעדים מומלצים בגאורגיה
אתרים יהודיים בגאורגיה
 |
אודות הכותב גלעד תלם, מדריך ראשי בחברת MEDRAFT, המתמחה בטיולי טבע והרפתקאות. במסגרת תפקידו אחראי גלעד על מספר יעדים, בהם מונטנגרו, גיאורגיה ועוד. |
.jpg)
