.jpg)
.jpg)
העיקוף הגדול: מערב קנדה – המסלול היצירתי
מאת: עופר גלמונד
מערב קנדה נחשבת בצדק לאחד האזורים היפים בעולם. רבים וטובים כבר תיארו את יופיים של הרי הרוקי הקנדיים, את יערות הגשם והחופים הפראיים של האי ונקובר, וכמובן גם את העיר ונקובר עצמה.
מרבית המטיילים מתחילים את מסלול הטיול במערב קנדה בערים קלגרי או ונקובר, וחוצים את המרחב שבין הרי הרוקיס לבין ונקובר בנסיעה רצופה של יומיים. אך האם זו הדרך היחידה? כנראה שלא.
העיר ונקובר, בתחילתו של המסלול, אחת הערים היפות בעולם (צילום: tsuchi)
ונקובר – התפאורה המושלמת
בשעה האחרונה לפני הנחיתה בוונקובר, הכתה בי ההכרה שהטיול מתחיל ברגל שמאל. סבלתי במקביל גם משן כואבת, וגם מנוסע טרוד שישב במושב הצמוד אלי והיה לפני גירושין ואחרי כמה כוסות יין. המטוס התנדנד קלות, שכני לספסל התנדנד אפילו יותר, ואני חיפשתי נקודה באופק להיאחז בה. היינו אחרי מספר שעות של שיחה צפופה מדי וקרבה רגשית שלא אני ביקשתי, רצופת טענות ומענות כלפי גרושתו לעתיד.
זה היה, ללא ספק, רגע של משבר קל. אך ממש לפני שנשברתי, נפתח מסך העננים והעיר ונקובר התגלתה במלוא תפארתה: אור רך של שקיעה האיר את גורדי השחקים של העיר מבין העננים, ההרים סיפקו את התפאורה המושלמת, והחופים הארוכים השלימו את התמונה. הנוף היה כל כך יפה, שלרגע היה נדמה לי שאפילו השכן השתתק לרגע. "וואו", הוא פלט בשקט, כמעט ברוגע. "אני לא מאמין". חייכתי בסיפוק וציינתי לעצמי שהנה, נוף יפה יכול לשמש כסוג של תרפיה. גם הכאב בשן התעמעם קלות, והרגשתי את המטוס מתייצב.
יעדים במסלול במערב קנדה: העיר ונקובר, האי ונקובר, הרי החוף, הרוקיס הקנדיים,
ומקומות לינה מומלצים: מלון קוסט קול הרבור בעיר ונקובר | מלון ריאלטו –בעיר ויקטוריה
.jpg)
הפלגות לאנטארקטיקה לחצו לקבלת כל האפשרויות »
הפלגות לארצות הקוטב הצפוני לחצו לקבלת כל האפשרויות »
טיול עצמאי לאוסטרליה וניו זילנד לחצו לרשימת ההצעות »
ונקובר – מהיפות בערי העולם
למקרה שלא שמעתם: ונקובר ( Vancouver ) היא אחת הערים היפות בעולם. היא משלבת נוף אורבני אמיתי עם חופים שקטים, ריאות ירוקות ורקע של הרים מושלגים. מבחינתי זה היה המקום המושלם להתחיל בו את הטיול. אספתי את הרכב בשדה התעופה, העברתי יומיים מהנים של טיולים ברחבי העיר ובקליניקות של רופאי שיניים, ולאחר מכן הרגשתי בשל לתחילת המסע עצמו.
חיפשתי דרך מעניינת וחדשה להגיע מוונקובר אל הרי הרוקי, והיעד הראשון היה האי ונקובר, אי גדול (מאוד) אשר נמצא במרחק של שעתיים הפלגה במעבורת. בוונקובר שני נמלים מהם יוצאות המעבורות: נמל דרומי, ממנו יוצאת המעבורת לכיוון העיר ויקטוריה ( Victoria ), ונמל צפוני, ממנו יוצאת המעבורת לנאנאימו ( Nanaimo ).
העיר ונקובר משלבת נוף אורבני אמיתי עם חופים שקטים,
ריאות ירוקות ורקע של הרים מושלגים (צילומים: JCPhotography & rabbit75 ist)
מלון מומלץ בעיר ונקובר
מלון קוסט קול הארבור (Coast Coal Harbour Hotel by APA) ממוקם ברובע קול הארבור, במרכז ונקובר, ומציע בריכה על הגג, מסעדה, בר, חדר כושר וחניה תת קרקעית (בתשלום). החדרים יכולים לארח עד 4 איש, ולכולם חלונות פנורמיים המשקיפים לעיר.
האי ונקובר – החלק הדרומי
ויקטוריה היא עיר בעלת סגנון אנגלי מובהק, כיאה לאחת הערים הראשונות שהוקמו על ידי הבריטים בקנדה. אזור הדאונטאון כולל טיילת ארוכה ומרשימה לאורך המים, מספר גדול של מסעדות ומרכזי בילוי, מוזיאון מצוין ( Royal BC Museum ) ומספר מבנים ארכיטקטוניים מרשימים, בהם בניין הפרלמנט של בריטיש קולומביה. האטרקציה העיקרית באזור היא כמובן גני בוצ'ארט ( Butchart Gardens ) המפורסמים, גנים קיטשיים ומרהיבים, כחצי שעה נסיעה צפונית לעיר. שווה לבקר, גם אם אתם לא מחובבי הז'אנר (ובינינו, מה יש לא לאהוב פרחים זה שמחה).
במרכז העיר מלון חביב בשם מלון ריאלטו (Hotel Rialto), הממוקם במרחק הליכה מכל אתרי מרכז העיר ובמרחק 1.5 ק"מ מרציף המעבורות.
מקומות לינה נוספים בעיר ויקטוריה
נאנאימו נמצאת צפונית לוויקטוריה והיא מהווה נקודת כניסה מצוינת לעומק האי, ובמיוחד לכיוון שמורת פסיפיק רים ( Pacific Rim National Park Reserve ). המרכז העירוני הראשי באזור השמורה הוא טופינו ( Tofino ), עיירה קטנה שלידה נמצאת עיירה קטנה עוד יותר בשם יוקלולט ( Ucluelet , ואל תשאלו אותי איך מבטאים את זה נכון).
למרות שהמרחק בין ננאימו לטופינו אינו גדול במיוחד (200 ק"מ), רצוי להקדיש לנסיעה לפחות ארבע שעות. מדובר בכביש מפותל, העובר לאורך נופים יפים, ואין סיבה למהר. בדרך רצוי לעצור לביקור בקתדרל גרוב ( Cathedral Grove ) , יער גשם עתיק ( old growth forest ) ובו עצי ענק, המגיעים לגבהים של עשרות מטרים. הכביש עובר ממש דרך היער, ואפשר לעצור בצד הדרך ולרדת לטייל בשבילים הצמודים אליו.
שמורת פסיפיק רים כוללת גם היא אזורים נרחבים של יערות גשם דומים, ואם זה לא מספיק, אז כאן יש גם תוספת של חופים נהדרים ופראיים. כפי שמרמז שמה של השמורה, היא ממוקמת לאורך חופו של האוקיינוס השקט, והגלים הגבוהים לאורך החופים הופכים אותה למרכז בעל שם עולמי לגולשי גלים. מספר חברות מקומיות מפעילות במהלך העונה סיורים לצפייה בלווייתנים ובדובים, וכן שייט למעיינות חמים שנמצאים לא רחוק.
גני בוצ'ארט המפורסמים, גנים קיטשיים ומרהיבים, כחצי שעה נסיעה צפונית לעיר ויקטוריה (צילום: Manjurul)
קתדרל גרוב, יער גשם עם עצי ענק עתיקים (צילום: laughingmango)
האי ונקובר – חלק צפוני יומיים מאושרים של שמש וצפייה בגלים נשברים הסתיימו להם בחטף, והגיע הזמן לשלב הבא בתוכנית – נסיעה צפונה לאורכו של האי. לאחר נסיעה של מספר שעות חוזרים לכביש מספר 19 בחלקו המזרחי של האי, ומשם צפונה לאורך החוף.
האי ונקובר ( Vancouver Island ) הוא אי הררי, במיוחד בחלקו הצפוני. למרות שחלקים גדולים מיערות האי נכרתו ונוצלו למטרות מסחריות, הנופים עדיין מרשימים. ליד העיירה קמפבל ריבר ( Campbell River ) נמצאות שתי שמורות מעניינות – שמורת סטראתקונה ( Strathcona Provincial Park ) ההררית, ושמורת מפלי אלק ( Elk Falls Provincial Park ). ברחבי האי פזורות עוד מספר שמורות נידחות יותר, אשר ההגעה אליהן היא באמצעות דרכי עפר, שנסללו עבור תעשיית העץ המקומית. הניווט בדרכים אלו הוא לא תמיד ברור מאליו, ואם יורדים מהכבישים הסלולים, רצוי לדעת לאיפה בדיוק רוצים להגיע.
אחת השמורות שמצדיקות את המאמץ נקראת Little Huson Cave Park . ניתן לראות בה מערכת יפה של מערות, נחלים הנבלעים במעבה האדמה ותופעות קארסטיות מעניינות אחרות, וכל זאת במעבה יער גשם מרשים. שמחתי לגלות שההגעה לשמורה מסומנת בשלטי עץ קטנים, אבל לדורות הבאים הייתי ממליץ להביא גם מכשיר ניווט לווייני.
העיירה הבאה בדרך צפונה היא טלגרף קוב ( Telegraph Cove ), עיירה קטנה וציורית. מספר מבני עץ, נמל קטנטן, כמה חנויות ולא הרבה יותר מזה – מקום מצוין להעביר בו את הלילה. בדומה לטופינו ולקמפבל ריבר, גם מכאן יוצאים סיורים לצפייה בלווייתנים (במיוחד לווייתנים קטלנים) ובדובים (בעיקר בספטמבר).
Little Huson Cave Park
הפלגות לאנטארקטיקה לחצו לקבלת כל האפשרויות »
הפלגות לארצות הקוטב הצפוני לחצו לקבלת כל האפשרויות »
טיול עצמאי לאוסטרליה וניו זילנד לחצו לרשימת ההצעות »
מעבורת לחוף המערבי של בריטיש קולומביה
הכביש מסתיים בעיירה פורט הארדי ( Port Hardy ), נקודת הישוב הצפונית ביותר באי. פורט הארדי עצמה היא לא משהו לכתוב עליו הביתה, אבל מכאן יוצאת המעבורת שמהווה את המפתח למסלול כולו: שייט של 24 שעות בספינה קטנה, עד לעיירה בלה קולה ( Bella Coola ), על החוף המערבי של בריטיש קולומביה.
חלקו הראשון של השייט הוא בים הפתוח (רגוע בדרך כלל) וחלקו השני עובר בפיורד ארוך ותלול, שם המים מוגנים ושקטים. זהו המפגש הראשון עם רכס הרי החוף של בריטיש קולומביה, אחד הרכסים הגבוהים והמרשימים ביותר בצפון אמריקה, וגם אחד הנידחים והנשכחים שבהם.
*מילת אזהרה קטנה אבל חשובה: המעבורת אמנם נוחה והשייט חלק, אבל אין על האנייה תאי לינה והשינה היא על מזרונים שהנוסעים מביאים עמם. אפשר לקבל מצעים באנייה עצמה, אבל מיטות כאמור אין.
העיירה בלה קולה, השער לרכס הרי החוף (צילום: עופר גלמונד)
עמק בלה קולה, סיכוי גבוה למפגש עם דובים (צילום: Zsuzsanna Jenei)
רכס הרי החוף של בריטיש קולומביה
בלה קולה , בדומה לאזור כולו, אינה יעד תיירותי מפותח, וגם היא אינה מציעה מגוון גדול במיוחד של מקומות לינה ובילוי. אבל ההרים מסביב מהווים פיצוי הולם: רכסי גרניט תלולים ומרהיבים, עם מספר שבילי עפר המאפשרים הגעה ברכב לנקודות תצפית מצוינות. בחודש ספטמבר מגיעים לכאן גם דגי הסלמון, ובעקבותיהם גם הדובים. לאורך הנהר הצמוד לכביש הראשי יש נקודת תצפית מסודרת, המיועדת לצפייה בדובים בזמן הדיג שלהם, ומספר חברות מציעות סיורים לצפייה בדובים על גבי סירות גומי בנהר.
בלה קולה היא גם הקצה המערבי של כביש 20 ( Highway 20 ), החוצה את בריטיש קולומביה ממזרח למערב. הקצה המזרחי של הדרך הוא העיירה וויליאמס לייק ( Williams Lake ), אך כדי להגיע לשם צריך לעבור מעבר הרים אימתני המכונה "הגבעה" ( The Hill ) – קטע כביש תלול מאוד (שיפוע של עד 18%), צר וארוך, שעלול להיות מלחיץ משהו.
בסרטון: נסיעה על כביש 20 בחלק התלול (והמפחיד) היורד לבלה קולה, מפגשים עם הרבה דובים בדרך
מושבה ישראלית בלב הרי החוף
אחרי המעבר, הדרך חוצה את חלקו הדרומי של שמורת טווידסמיור ( Tweedsmuir Provincial Park ), ועוברת דרך עיירה בשם נימפו לייק ( Nimpo Lake ). זה המקום ממנו ניתן לצאת בטיסה אל לודג' נק טסלי ( Nuk Tessli ), מספר בקתות קטנות ומקסימות, בלב ההרים הגבוהים של רכס הרי החוף.
בשנים האחרונות נמצא הלודג' בבעלותו של דורון אראל (הישראלי הראשון על האוורסט, זוכרים?), והוא מהווה מעין מושבה ישראלית קטנה בלב ההרים. זהו מקום מצוין לעצירה של מספר ימים, בעיקר אם אתם חובבים של טיולי הליכה: באזור שמסביב ללודג' נבנתה מערכת מפותחת של שבילים שמתאימה לטיולים בדרגות קושי שונות, כאשר בנוסף ניתן גם לקחת קאנו לשייט על האגם, או לצאת לטיול מודרך בשמורת Tweedsmuir השכנה. אין כביש המוביל אל הלודג', וההגעה היא כאמור באמצעות מטוס ימי. מומלץ בחום. 
הבקתות של נק טסלי, בסיס לטיולים ושייט ברכס הרי החוף (צילום: עופר גלמונד)
טבע בתולי, טיול בהרים מעל נק טסלי (צילום: עופר גלמונד)
השער לרוקיס הקנדיים נימפו לייק נמצאת במרחק של יום נסיעה מהעיירה קלירווטר ( Clearwater ), השוכנת למרגלות הרוקיס הקנדיים. קלירווטר היא גם שער הכניסה לשמורת וולס גריי ( Wells Gray Provincial Park ), ואם מפלי מים עושים לכם את זה – זה המקום בשבילכם. מומלץ בחום להקדיש לפחות שעתיים-שלוש כדי להיכנס לעומקו של הפארק, ובמיוחד עד מפלי הלמקן ( Helmcken Falls ) המרשימים.
מפלים בשמורת וולס גריי, מומלץ להיכנס לעומק הפארק (צילום: Björn Alberts)
אל הרי הרוקיס הקנדיים
הדרך ממשיכה מזרחה לאורך כביש 5 והופכת להיות הררית יותר ויותר. מייד אחרי המפגש עם כביש 16 (ה- Yellowhead Highway ) מגיעים למפלים גדולים נוספים (לא לדאוג, יהיו עוד) בשם Rearguard Falls . מכאן הדרך לרוקיס היא קצרה.
המפגש הראשון עם הרי הרוקיס הוא מפגש מהמם, כאשר הר רובסון ( Mount Robson ) מופיע אל מול הכביש ללא התראה. הר רובסון הוא לא רק ההר הגבוה ביותר ברוקיס (3,954 מ' מעל פני הים), אלא גם אחד ההרים היפים ביותר ברכס כולו. ניתן לצאת לטיול רגלי של יומיים או שלושה אל חלקו האחורי של ההר, שם נמצא אגם קרחוני מרהיב בשם Berg Lake . למי שזה פחות מתאים, מומלץ להסתפק בצילום לצד הכביש, ולהמשיך אל המרכז הצפוני של הרי הרוקי, העיירה ג'אספר ( Jasper ) אשר נמצאת במרחק של פחות משעה נסיעה. 
המפגש הראשון עם הרי הרוקיס הוא מפגש מהמם,
כאשר הר רובסון מופיע אל מול הכביש ללא התראה (צילום: Pam Walker)
נופי שמורת ג'אספר המחכה בהמשך הדרך, יש למה לצפות (צילום: lucky photographer)
מקום לינה מומלץ בשמורת ג'ספר
המסלול תם ולא נשלם
מיליוני תיירים מבקרים ברוקיס הקנדיים מידי שנה, והרבה מילים נכתבו עליהם. הטיול בהם היה נפלא, אך אני אעצור כאן ואשאיר אתכם עם המקומות הפחות מוכרים במסלול במערב קנדה, בהם תהיו (כמעט) רק אתם והטבע, (כמעט) כמו שאלוהים ברא אותו.
הרוקיס הקנדיים – קרחון המלאך על הר אדית קאוול בשמורת ג'ספר (צילום: עופר גלמונד)
מידע נוסף
כתבות נוספות על מערב קנדה
יעדים במסלול במערב קנדה: העיר ונקובר, האי ונקובר, הרי החוף, הרוקיס הקנדיים,
ומקומות לינה מומלצים: מלון קוסט קול הרבור בעיר ונקובר | מלון ריאלטו –בעיר ויקטוריה
הפלגות לאנטארקטיקה לחצו לקבלת כל האפשרויות » הפלגות לארצות הקוטב הצפוני לחצו לקבלת כל האפשרויות » טיול עצמאי לאוסטרליה וניו זילנד לחצו לרשימת ההצעות »העיר ונקובר משלבת נוף אורבני אמיתי עם חופים שקטים,
ריאות ירוקות ורקע של הרים מושלגים (צילומים: JCPhotography & rabbit75 ist)
מלון מומלץ בעיר ונקובר
מלון קוסט קול הארבור (Coast Coal Harbour Hotel by APA) ממוקם ברובע קול הארבור, במרכז ונקובר, ומציע בריכה על הגג, מסעדה, בר, חדר כושר וחניה תת קרקעית (בתשלום). החדרים יכולים לארח עד 4 איש, ולכולם חלונות פנורמיים המשקיפים לעיר.
האי ונקובר – החלק הדרומי
ויקטוריה היא עיר בעלת סגנון אנגלי מובהק, כיאה לאחת הערים הראשונות שהוקמו על ידי הבריטים בקנדה. אזור הדאונטאון כולל טיילת ארוכה ומרשימה לאורך המים, מספר גדול של מסעדות ומרכזי בילוי, מוזיאון מצוין ( Royal BC Museum ) ומספר מבנים ארכיטקטוניים מרשימים, בהם בניין הפרלמנט של בריטיש קולומביה. האטרקציה העיקרית באזור היא כמובן גני בוצ'ארט ( Butchart Gardens ) המפורסמים, גנים קיטשיים ומרהיבים, כחצי שעה נסיעה צפונית לעיר. שווה לבקר, גם אם אתם לא מחובבי הז'אנר (ובינינו, מה יש לא לאהוב פרחים זה שמחה).
במרכז העיר מלון חביב בשם מלון ריאלטו (Hotel Rialto), הממוקם במרחק הליכה מכל אתרי מרכז העיר ובמרחק 1.5 ק"מ מרציף המעבורות.
מקומות לינה נוספים בעיר ויקטוריה
נאנאימו נמצאת צפונית לוויקטוריה והיא מהווה נקודת כניסה מצוינת לעומק האי, ובמיוחד לכיוון שמורת פסיפיק רים ( Pacific Rim National Park Reserve ). המרכז העירוני הראשי באזור השמורה הוא טופינו ( Tofino ), עיירה קטנה שלידה נמצאת עיירה קטנה עוד יותר בשם יוקלולט ( Ucluelet , ואל תשאלו אותי איך מבטאים את זה נכון).
למרות שהמרחק בין ננאימו לטופינו אינו גדול במיוחד (200 ק"מ), רצוי להקדיש לנסיעה לפחות ארבע שעות. מדובר בכביש מפותל, העובר לאורך נופים יפים, ואין סיבה למהר. בדרך רצוי לעצור לביקור בקתדרל גרוב ( Cathedral Grove ) , יער גשם עתיק ( old growth forest ) ובו עצי ענק, המגיעים לגבהים של עשרות מטרים. הכביש עובר ממש דרך היער, ואפשר לעצור בצד הדרך ולרדת לטייל בשבילים הצמודים אליו.
שמורת פסיפיק רים כוללת גם היא אזורים נרחבים של יערות גשם דומים, ואם זה לא מספיק, אז כאן יש גם תוספת של חופים נהדרים ופראיים. כפי שמרמז שמה של השמורה, היא ממוקמת לאורך חופו של האוקיינוס השקט, והגלים הגבוהים לאורך החופים הופכים אותה למרכז בעל שם עולמי לגולשי גלים. מספר חברות מקומיות מפעילות במהלך העונה סיורים לצפייה בלווייתנים ובדובים, וכן שייט למעיינות חמים שנמצאים לא רחוק.
גני בוצ'ארט המפורסמים, גנים קיטשיים ומרהיבים, כחצי שעה נסיעה צפונית לעיר ויקטוריה (צילום: Manjurul)
קתדרל גרוב, יער גשם עם עצי ענק עתיקים (צילום: laughingmango)
האי ונקובר – חלק צפוני יומיים מאושרים של שמש וצפייה בגלים נשברים הסתיימו להם בחטף, והגיע הזמן לשלב הבא בתוכנית – נסיעה צפונה לאורכו של האי. לאחר נסיעה של מספר שעות חוזרים לכביש מספר 19 בחלקו המזרחי של האי, ומשם צפונה לאורך החוף.
האי ונקובר ( Vancouver Island ) הוא אי הררי, במיוחד בחלקו הצפוני. למרות שחלקים גדולים מיערות האי נכרתו ונוצלו למטרות מסחריות, הנופים עדיין מרשימים. ליד העיירה קמפבל ריבר ( Campbell River ) נמצאות שתי שמורות מעניינות – שמורת סטראתקונה ( Strathcona Provincial Park ) ההררית, ושמורת מפלי אלק ( Elk Falls Provincial Park ). ברחבי האי פזורות עוד מספר שמורות נידחות יותר, אשר ההגעה אליהן היא באמצעות דרכי עפר, שנסללו עבור תעשיית העץ המקומית. הניווט בדרכים אלו הוא לא תמיד ברור מאליו, ואם יורדים מהכבישים הסלולים, רצוי לדעת לאיפה בדיוק רוצים להגיע.
אחת השמורות שמצדיקות את המאמץ נקראת Little Huson Cave Park . ניתן לראות בה מערכת יפה של מערות, נחלים הנבלעים במעבה האדמה ותופעות קארסטיות מעניינות אחרות, וכל זאת במעבה יער גשם מרשים. שמחתי לגלות שההגעה לשמורה מסומנת בשלטי עץ קטנים, אבל לדורות הבאים הייתי ממליץ להביא גם מכשיר ניווט לווייני.
העיירה הבאה בדרך צפונה היא טלגרף קוב ( Telegraph Cove ), עיירה קטנה וציורית. מספר מבני עץ, נמל קטנטן, כמה חנויות ולא הרבה יותר מזה – מקום מצוין להעביר בו את הלילה. בדומה לטופינו ולקמפבל ריבר, גם מכאן יוצאים סיורים לצפייה בלווייתנים (במיוחד לווייתנים קטלנים) ובדובים (בעיקר בספטמבר).
Little Huson Cave Park
הפלגות לאנטארקטיקה לחצו לקבלת כל האפשרויות »
הפלגות לארצות הקוטב הצפוני לחצו לקבלת כל האפשרויות »
טיול עצמאי לאוסטרליה וניו זילנד לחצו לרשימת ההצעות »
מעבורת לחוף המערבי של בריטיש קולומביה
הכביש מסתיים בעיירה פורט הארדי ( Port Hardy ), נקודת הישוב הצפונית ביותר באי. פורט הארדי עצמה היא לא משהו לכתוב עליו הביתה, אבל מכאן יוצאת המעבורת שמהווה את המפתח למסלול כולו: שייט של 24 שעות בספינה קטנה, עד לעיירה בלה קולה ( Bella Coola ), על החוף המערבי של בריטיש קולומביה.
חלקו הראשון של השייט הוא בים הפתוח (רגוע בדרך כלל) וחלקו השני עובר בפיורד ארוך ותלול, שם המים מוגנים ושקטים. זהו המפגש הראשון עם רכס הרי החוף של בריטיש קולומביה, אחד הרכסים הגבוהים והמרשימים ביותר בצפון אמריקה, וגם אחד הנידחים והנשכחים שבהם.
*מילת אזהרה קטנה אבל חשובה: המעבורת אמנם נוחה והשייט חלק, אבל אין על האנייה תאי לינה והשינה היא על מזרונים שהנוסעים מביאים עמם. אפשר לקבל מצעים באנייה עצמה, אבל מיטות כאמור אין.
העיירה בלה קולה, השער לרכס הרי החוף (צילום: עופר גלמונד)
עמק בלה קולה, סיכוי גבוה למפגש עם דובים (צילום: Zsuzsanna Jenei)
רכס הרי החוף של בריטיש קולומביה
בלה קולה , בדומה לאזור כולו, אינה יעד תיירותי מפותח, וגם היא אינה מציעה מגוון גדול במיוחד של מקומות לינה ובילוי. אבל ההרים מסביב מהווים פיצוי הולם: רכסי גרניט תלולים ומרהיבים, עם מספר שבילי עפר המאפשרים הגעה ברכב לנקודות תצפית מצוינות. בחודש ספטמבר מגיעים לכאן גם דגי הסלמון, ובעקבותיהם גם הדובים. לאורך הנהר הצמוד לכביש הראשי יש נקודת תצפית מסודרת, המיועדת לצפייה בדובים בזמן הדיג שלהם, ומספר חברות מציעות סיורים לצפייה בדובים על גבי סירות גומי בנהר.
בלה קולה היא גם הקצה המערבי של כביש 20 ( Highway 20 ), החוצה את בריטיש קולומביה ממזרח למערב. הקצה המזרחי של הדרך הוא העיירה וויליאמס לייק ( Williams Lake ), אך כדי להגיע לשם צריך לעבור מעבר הרים אימתני המכונה "הגבעה" ( The Hill ) – קטע כביש תלול מאוד (שיפוע של עד 18%), צר וארוך, שעלול להיות מלחיץ משהו.
בסרטון: נסיעה על כביש 20 בחלק התלול (והמפחיד) היורד לבלה קולה, מפגשים עם הרבה דובים בדרך
מושבה ישראלית בלב הרי החוף
אחרי המעבר, הדרך חוצה את חלקו הדרומי של שמורת טווידסמיור ( Tweedsmuir Provincial Park ), ועוברת דרך עיירה בשם נימפו לייק ( Nimpo Lake ). זה המקום ממנו ניתן לצאת בטיסה אל לודג' נק טסלי ( Nuk Tessli ), מספר בקתות קטנות ומקסימות, בלב ההרים הגבוהים של רכס הרי החוף.
בשנים האחרונות נמצא הלודג' בבעלותו של דורון אראל (הישראלי הראשון על האוורסט, זוכרים?), והוא מהווה מעין מושבה ישראלית קטנה בלב ההרים. זהו מקום מצוין לעצירה של מספר ימים, בעיקר אם אתם חובבים של טיולי הליכה: באזור שמסביב ללודג' נבנתה מערכת מפותחת של שבילים שמתאימה לטיולים בדרגות קושי שונות, כאשר בנוסף ניתן גם לקחת קאנו לשייט על האגם, או לצאת לטיול מודרך בשמורת Tweedsmuir השכנה. אין כביש המוביל אל הלודג', וההגעה היא כאמור באמצעות מטוס ימי. מומלץ בחום.
הבקתות של נק טסלי, בסיס לטיולים ושייט ברכס הרי החוף (צילום: עופר גלמונד)
טבע בתולי, טיול בהרים מעל נק טסלי (צילום: עופר גלמונד)
השער לרוקיס הקנדיים נימפו לייק נמצאת במרחק של יום נסיעה מהעיירה קלירווטר ( Clearwater ), השוכנת למרגלות הרוקיס הקנדיים. קלירווטר היא גם שער הכניסה לשמורת וולס גריי ( Wells Gray Provincial Park ), ואם מפלי מים עושים לכם את זה – זה המקום בשבילכם. מומלץ בחום להקדיש לפחות שעתיים-שלוש כדי להיכנס לעומקו של הפארק, ובמיוחד עד מפלי הלמקן ( Helmcken Falls ) המרשימים.
מפלים בשמורת וולס גריי, מומלץ להיכנס לעומק הפארק (צילום: Björn Alberts)
אל הרי הרוקיס הקנדיים
הדרך ממשיכה מזרחה לאורך כביש 5 והופכת להיות הררית יותר ויותר. מייד אחרי המפגש עם כביש 16 (ה- Yellowhead Highway ) מגיעים למפלים גדולים נוספים (לא לדאוג, יהיו עוד) בשם Rearguard Falls . מכאן הדרך לרוקיס היא קצרה.
המפגש הראשון עם הרי הרוקיס הוא מפגש מהמם, כאשר הר רובסון ( Mount Robson ) מופיע אל מול הכביש ללא התראה. הר רובסון הוא לא רק ההר הגבוה ביותר ברוקיס (3,954 מ' מעל פני הים), אלא גם אחד ההרים היפים ביותר ברכס כולו. ניתן לצאת לטיול רגלי של יומיים או שלושה אל חלקו האחורי של ההר, שם נמצא אגם קרחוני מרהיב בשם Berg Lake . למי שזה פחות מתאים, מומלץ להסתפק בצילום לצד הכביש, ולהמשיך אל המרכז הצפוני של הרי הרוקי, העיירה ג'אספר ( Jasper ) אשר נמצאת במרחק של פחות משעה נסיעה.
המפגש הראשון עם הרי הרוקיס הוא מפגש מהמם,
כאשר הר רובסון מופיע אל מול הכביש ללא התראה (צילום: Pam Walker)
נופי שמורת ג'אספר המחכה בהמשך הדרך, יש למה לצפות (צילום: lucky photographer)
מקום לינה מומלץ בשמורת ג'ספר
המסלול תם ולא נשלם
מיליוני תיירים מבקרים ברוקיס הקנדיים מידי שנה, והרבה מילים נכתבו עליהם. הטיול בהם היה נפלא, אך אני אעצור כאן ואשאיר אתכם עם המקומות הפחות מוכרים במסלול במערב קנדה, בהם תהיו (כמעט) רק אתם והטבע, (כמעט) כמו שאלוהים ברא אותו.
הרוקיס הקנדיים – קרחון המלאך על הר אדית קאוול בשמורת ג'ספר (צילום: עופר גלמונד)
מידע נוסף
כתבות נוספות על מערב קנדה
במרכז העיר מלון חביב בשם מלון ריאלטו (Hotel Rialto), הממוקם במרחק הליכה מכל אתרי מרכז העיר ובמרחק 1.5 ק"מ מרציף המעבורות.
גני בוצ'ארט המפורסמים, גנים קיטשיים ומרהיבים, כחצי שעה נסיעה צפונית לעיר ויקטוריה (צילום: Manjurul)
קתדרל גרוב, יער גשם עם עצי ענק עתיקים (צילום: laughingmango)
הפלגות לאנטארקטיקה לחצו לקבלת כל האפשרויות » הפלגות לארצות הקוטב הצפוני לחצו לקבלת כל האפשרויות » טיול עצמאי לאוסטרליה וניו זילנד לחצו לרשימת ההצעות »
מעבורת לחוף המערבי של בריטיש קולומביה
הכביש מסתיים בעיירה פורט הארדי ( Port Hardy ), נקודת הישוב הצפונית ביותר באי. פורט הארדי עצמה היא לא משהו לכתוב עליו הביתה, אבל מכאן יוצאת המעבורת שמהווה את המפתח למסלול כולו: שייט של 24 שעות בספינה קטנה, עד לעיירה בלה קולה ( Bella Coola ), על החוף המערבי של בריטיש קולומביה.
חלקו הראשון של השייט הוא בים הפתוח (רגוע בדרך כלל) וחלקו השני עובר בפיורד ארוך ותלול, שם המים מוגנים ושקטים. זהו המפגש הראשון עם רכס הרי החוף של בריטיש קולומביה, אחד הרכסים הגבוהים והמרשימים ביותר בצפון אמריקה, וגם אחד הנידחים והנשכחים שבהם.
*מילת אזהרה קטנה אבל חשובה: המעבורת אמנם נוחה והשייט חלק, אבל אין על האנייה תאי לינה והשינה היא על מזרונים שהנוסעים מביאים עמם. אפשר לקבל מצעים באנייה עצמה, אבל מיטות כאמור אין.
העיירה בלה קולה, השער לרכס הרי החוף (צילום: עופר גלמונד)
עמק בלה קולה, סיכוי גבוה למפגש עם דובים (צילום: Zsuzsanna Jenei)
רכס הרי החוף של בריטיש קולומביה
בלה קולה , בדומה לאזור כולו, אינה יעד תיירותי מפותח, וגם היא אינה מציעה מגוון גדול במיוחד של מקומות לינה ובילוי. אבל ההרים מסביב מהווים פיצוי הולם: רכסי גרניט תלולים ומרהיבים, עם מספר שבילי עפר המאפשרים הגעה ברכב לנקודות תצפית מצוינות. בחודש ספטמבר מגיעים לכאן גם דגי הסלמון, ובעקבותיהם גם הדובים. לאורך הנהר הצמוד לכביש הראשי יש נקודת תצפית מסודרת, המיועדת לצפייה בדובים בזמן הדיג שלהם, ומספר חברות מציעות סיורים לצפייה בדובים על גבי סירות גומי בנהר.
בלה קולה היא גם הקצה המערבי של כביש 20 ( Highway 20 ), החוצה את בריטיש קולומביה ממזרח למערב. הקצה המזרחי של הדרך הוא העיירה וויליאמס לייק ( Williams Lake ), אך כדי להגיע לשם צריך לעבור מעבר הרים אימתני המכונה "הגבעה" ( The Hill ) – קטע כביש תלול מאוד (שיפוע של עד 18%), צר וארוך, שעלול להיות מלחיץ משהו.
בסרטון: נסיעה על כביש 20 בחלק התלול (והמפחיד) היורד לבלה קולה, מפגשים עם הרבה דובים בדרך
מושבה ישראלית בלב הרי החוף
אחרי המעבר, הדרך חוצה את חלקו הדרומי של שמורת טווידסמיור ( Tweedsmuir Provincial Park ), ועוברת דרך עיירה בשם נימפו לייק ( Nimpo Lake ). זה המקום ממנו ניתן לצאת בטיסה אל לודג' נק טסלי ( Nuk Tessli ), מספר בקתות קטנות ומקסימות, בלב ההרים הגבוהים של רכס הרי החוף.
בשנים האחרונות נמצא הלודג' בבעלותו של דורון אראל (הישראלי הראשון על האוורסט, זוכרים?), והוא מהווה מעין מושבה ישראלית קטנה בלב ההרים. זהו מקום מצוין לעצירה של מספר ימים, בעיקר אם אתם חובבים של טיולי הליכה: באזור שמסביב ללודג' נבנתה מערכת מפותחת של שבילים שמתאימה לטיולים בדרגות קושי שונות, כאשר בנוסף ניתן גם לקחת קאנו לשייט על האגם, או לצאת לטיול מודרך בשמורת Tweedsmuir השכנה. אין כביש המוביל אל הלודג', וההגעה היא כאמור באמצעות מטוס ימי. מומלץ בחום.
הבקתות של נק טסלי, בסיס לטיולים ושייט ברכס הרי החוף (צילום: עופר גלמונד)
טבע בתולי, טיול בהרים מעל נק טסלי (צילום: עופר גלמונד)
השער לרוקיס הקנדיים נימפו לייק נמצאת במרחק של יום נסיעה מהעיירה קלירווטר ( Clearwater ), השוכנת למרגלות הרוקיס הקנדיים. קלירווטר היא גם שער הכניסה לשמורת וולס גריי ( Wells Gray Provincial Park ), ואם מפלי מים עושים לכם את זה – זה המקום בשבילכם. מומלץ בחום להקדיש לפחות שעתיים-שלוש כדי להיכנס לעומקו של הפארק, ובמיוחד עד מפלי הלמקן ( Helmcken Falls ) המרשימים.
מפלים בשמורת וולס גריי, מומלץ להיכנס לעומק הפארק (צילום: Björn Alberts)
אל הרי הרוקיס הקנדיים
הדרך ממשיכה מזרחה לאורך כביש 5 והופכת להיות הררית יותר ויותר. מייד אחרי המפגש עם כביש 16 (ה- Yellowhead Highway ) מגיעים למפלים גדולים נוספים (לא לדאוג, יהיו עוד) בשם Rearguard Falls . מכאן הדרך לרוקיס היא קצרה.
המפגש הראשון עם הרי הרוקיס הוא מפגש מהמם, כאשר הר רובסון ( Mount Robson ) מופיע אל מול הכביש ללא התראה. הר רובסון הוא לא רק ההר הגבוה ביותר ברוקיס (3,954 מ' מעל פני הים), אלא גם אחד ההרים היפים ביותר ברכס כולו. ניתן לצאת לטיול רגלי של יומיים או שלושה אל חלקו האחורי של ההר, שם נמצא אגם קרחוני מרהיב בשם Berg Lake . למי שזה פחות מתאים, מומלץ להסתפק בצילום לצד הכביש, ולהמשיך אל המרכז הצפוני של הרי הרוקי, העיירה ג'אספר ( Jasper ) אשר נמצאת במרחק של פחות משעה נסיעה.
המפגש הראשון עם הרי הרוקיס הוא מפגש מהמם,
כאשר הר רובסון מופיע אל מול הכביש ללא התראה (צילום: Pam Walker)
נופי שמורת ג'אספר המחכה בהמשך הדרך, יש למה לצפות (צילום: lucky photographer)
מקום לינה מומלץ בשמורת ג'ספר
המסלול תם ולא נשלם
מיליוני תיירים מבקרים ברוקיס הקנדיים מידי שנה, והרבה מילים נכתבו עליהם. הטיול בהם היה נפלא, אך אני אעצור כאן ואשאיר אתכם עם המקומות הפחות מוכרים במסלול במערב קנדה, בהם תהיו (כמעט) רק אתם והטבע, (כמעט) כמו שאלוהים ברא אותו.
הרוקיס הקנדיים – קרחון המלאך על הר אדית קאוול בשמורת ג'ספר (צילום: עופר גלמונד)
מידע נוסף
כתבות נוספות על מערב קנדה
העיירה בלה קולה, השער לרכס הרי החוף (צילום: עופר גלמונד)
עמק בלה קולה, סיכוי גבוה למפגש עם דובים (צילום: Zsuzsanna Jenei)
בסרטון: נסיעה על כביש 20 בחלק התלול (והמפחיד) היורד לבלה קולה, מפגשים עם הרבה דובים בדרך
מושבה ישראלית בלב הרי החוף
אחרי המעבר, הדרך חוצה את חלקו הדרומי של שמורת טווידסמיור ( Tweedsmuir Provincial Park ), ועוברת דרך עיירה בשם נימפו לייק ( Nimpo Lake ). זה המקום ממנו ניתן לצאת בטיסה אל לודג' נק טסלי ( Nuk Tessli ), מספר בקתות קטנות ומקסימות, בלב ההרים הגבוהים של רכס הרי החוף.
בשנים האחרונות נמצא הלודג' בבעלותו של דורון אראל (הישראלי הראשון על האוורסט, זוכרים?), והוא מהווה מעין מושבה ישראלית קטנה בלב ההרים. זהו מקום מצוין לעצירה של מספר ימים, בעיקר אם אתם חובבים של טיולי הליכה: באזור שמסביב ללודג' נבנתה מערכת מפותחת של שבילים שמתאימה לטיולים בדרגות קושי שונות, כאשר בנוסף ניתן גם לקחת קאנו לשייט על האגם, או לצאת לטיול מודרך בשמורת Tweedsmuir השכנה. אין כביש המוביל אל הלודג', וההגעה היא כאמור באמצעות מטוס ימי. מומלץ בחום.
הבקתות של נק טסלי, בסיס לטיולים ושייט ברכס הרי החוף (צילום: עופר גלמונד)
טבע בתולי, טיול בהרים מעל נק טסלי (צילום: עופר גלמונד)
השער לרוקיס הקנדיים נימפו לייק נמצאת במרחק של יום נסיעה מהעיירה קלירווטר ( Clearwater ), השוכנת למרגלות הרוקיס הקנדיים. קלירווטר היא גם שער הכניסה לשמורת וולס גריי ( Wells Gray Provincial Park ), ואם מפלי מים עושים לכם את זה – זה המקום בשבילכם. מומלץ בחום להקדיש לפחות שעתיים-שלוש כדי להיכנס לעומקו של הפארק, ובמיוחד עד מפלי הלמקן ( Helmcken Falls ) המרשימים.
מפלים בשמורת וולס גריי, מומלץ להיכנס לעומק הפארק (צילום: Björn Alberts)
אל הרי הרוקיס הקנדיים
הדרך ממשיכה מזרחה לאורך כביש 5 והופכת להיות הררית יותר ויותר. מייד אחרי המפגש עם כביש 16 (ה- Yellowhead Highway ) מגיעים למפלים גדולים נוספים (לא לדאוג, יהיו עוד) בשם Rearguard Falls . מכאן הדרך לרוקיס היא קצרה.
המפגש הראשון עם הרי הרוקיס הוא מפגש מהמם, כאשר הר רובסון ( Mount Robson ) מופיע אל מול הכביש ללא התראה. הר רובסון הוא לא רק ההר הגבוה ביותר ברוקיס (3,954 מ' מעל פני הים), אלא גם אחד ההרים היפים ביותר ברכס כולו. ניתן לצאת לטיול רגלי של יומיים או שלושה אל חלקו האחורי של ההר, שם נמצא אגם קרחוני מרהיב בשם Berg Lake . למי שזה פחות מתאים, מומלץ להסתפק בצילום לצד הכביש, ולהמשיך אל המרכז הצפוני של הרי הרוקי, העיירה ג'אספר ( Jasper ) אשר נמצאת במרחק של פחות משעה נסיעה.
המפגש הראשון עם הרי הרוקיס הוא מפגש מהמם,
כאשר הר רובסון מופיע אל מול הכביש ללא התראה (צילום: Pam Walker)
נופי שמורת ג'אספר המחכה בהמשך הדרך, יש למה לצפות (צילום: lucky photographer)
מקום לינה מומלץ בשמורת ג'ספר
המסלול תם ולא נשלם
מיליוני תיירים מבקרים ברוקיס הקנדיים מידי שנה, והרבה מילים נכתבו עליהם. הטיול בהם היה נפלא, אך אני אעצור כאן ואשאיר אתכם עם המקומות הפחות מוכרים במסלול במערב קנדה, בהם תהיו (כמעט) רק אתם והטבע, (כמעט) כמו שאלוהים ברא אותו.
הרוקיס הקנדיים – קרחון המלאך על הר אדית קאוול בשמורת ג'ספר (צילום: עופר גלמונד)
מידע נוסף
כתבות נוספות על מערב קנדה
הבקתות של נק טסלי, בסיס לטיולים ושייט ברכס הרי החוף (צילום: עופר גלמונד)
טבע בתולי, טיול בהרים מעל נק טסלי (צילום: עופר גלמונד)
מפלים בשמורת וולס גריי, מומלץ להיכנס לעומק הפארק (צילום: Björn Alberts)
אל הרי הרוקיס הקנדיים
הדרך ממשיכה מזרחה לאורך כביש 5 והופכת להיות הררית יותר ויותר. מייד אחרי המפגש עם כביש 16 (ה- Yellowhead Highway ) מגיעים למפלים גדולים נוספים (לא לדאוג, יהיו עוד) בשם Rearguard Falls . מכאן הדרך לרוקיס היא קצרה.
המפגש הראשון עם הרי הרוקיס הוא מפגש מהמם, כאשר הר רובסון ( Mount Robson ) מופיע אל מול הכביש ללא התראה. הר רובסון הוא לא רק ההר הגבוה ביותר ברוקיס (3,954 מ' מעל פני הים), אלא גם אחד ההרים היפים ביותר ברכס כולו. ניתן לצאת לטיול רגלי של יומיים או שלושה אל חלקו האחורי של ההר, שם נמצא אגם קרחוני מרהיב בשם Berg Lake . למי שזה פחות מתאים, מומלץ להסתפק בצילום לצד הכביש, ולהמשיך אל המרכז הצפוני של הרי הרוקי, העיירה ג'אספר ( Jasper ) אשר נמצאת במרחק של פחות משעה נסיעה.
המפגש הראשון עם הרי הרוקיס הוא מפגש מהמם,
כאשר הר רובסון מופיע אל מול הכביש ללא התראה (צילום: Pam Walker)
נופי שמורת ג'אספר המחכה בהמשך הדרך, יש למה לצפות (צילום: lucky photographer)
מקום לינה מומלץ בשמורת ג'ספר
המסלול תם ולא נשלם
מיליוני תיירים מבקרים ברוקיס הקנדיים מידי שנה, והרבה מילים נכתבו עליהם. הטיול בהם היה נפלא, אך אני אעצור כאן ואשאיר אתכם עם המקומות הפחות מוכרים במסלול במערב קנדה, בהם תהיו (כמעט) רק אתם והטבע, (כמעט) כמו שאלוהים ברא אותו.
הרוקיס הקנדיים – קרחון המלאך על הר אדית קאוול בשמורת ג'ספר (צילום: עופר גלמונד)
מידע נוסף
כתבות נוספות על מערב קנדה
המפגש הראשון עם הרי הרוקיס הוא מפגש מהמם,
כאשר הר רובסון מופיע אל מול הכביש ללא התראה (צילום: Pam Walker)
נופי שמורת ג'אספר המחכה בהמשך הדרך, יש למה לצפות (צילום: lucky photographer)
מקום לינה מומלץ בשמורת ג'ספר
הרוקיס הקנדיים – קרחון המלאך על הר אדית קאוול בשמורת ג'ספר
מידע נוסף
כתבות נוספות על מערב קנדה
 |
אודות הכותב
עופר גלמונד, גאוגרף, אקולוג, טייל ותיק, מדריך טיולים, מצלם וכותב למגזינים. חי באלסקה ובקנדה במשך מספר שנים, ובוגר תואר שני מאוניברסיטת אלסקה. כיום חי בתל אביב ומנהל את חברת עופר גלמונד מסעות גיאוגרפיים, המתמחה בטיולים לאלסקה ולקנדה למטיילים ישראלים.
|
עופר עונה לשאלותיכם בפורום מומחי תיירות
.jpg)
.JPG)
