www.goTravel.co.il
הכתבה מעניינת? שלחו אותה בדואר למי שתרצו

הקש בתיבה את רצף האותיות המופיע למטה:



הרי הקווקז בשמלה לבנה
חופשת שלג בגאורגיה
מאת: גלעד תלם    


לפתע מצאתי את עצמי מוקף לבן - למעלה, למטה, לפנים ומאחור. דוהר במהירות, כשרק פתיתי השלג שהאופנוע מעיף לפניו מכוונים אותי לכיוון הנכון, כך לפחות אני מקווה... שלג בוהק עד האופק, ענן שהתיישב על הרכס, ואנחנו דוהרים על "הסוסים הממונעים" בתוך הלבן. רכות השלג ויכולת בליעת הרעשים שלו, גורמים לי להרגיש שאני פשוט מרחף בשום מקום. פסיכי לגמרי.


היה זה אחד משיאי הטיול החורפי בגאורגיה - טיול לנופי שלג בתוליים ולא ממוסחרים. גם עבורי, שבשנים האחרונות טיילתי לא מעט בארצות ניכר, היתה זו חוויה מיוחדת במינה - שילוב של מהירות, בתוליות, טבע, והקסם הגאורגי, שכל כך קל להבין אותו - אחרי שהיית שם...
 
ג'יפים על כבישים שכוסו שלג
חוויות נופי השלג הבתוליים והלא ממוסחרים התחילו עוד הרבה לפני אותה חוויה עוצמתית בלבן.
לאחר טיסה קצרה של כשעתיים וחצי נחתנו בשדה התעופה של טביליסי (Tbilisi), בירת גאורגיה. את הלילה הראשון העברנו במלון בעיר, ובבוקר המחרת חיכו לנו בחנייה ג'יפים גדולים, מרווחים ו...לבנים.
 
למה ג'יפים? אמנם הדרכים הראשיות בין ישובים גדולים ומרכזיים בגאורגיה בדרך כלל פתוחות לכל כלי הרכב, אבל כשהטמפרטורה בחוץ היא מתחת לאפס, ושלג וקרח הם ברירת מחדל - עדיף שנהיה ברכבים חזקים, שמאפשרים להרחיב את יכולת התנועה. הג'יפים מאפשרים לנו "לצאת מהקווים" - להגיע לכפרים ומקומות שבקיץ נגישים לכולם, אך תחת מעטה השלג הופכים למראה נדיר ומיוחד.

חורף בגאורגיה, טיול ג'יפים ואופנועי שלג
שלג מלמעלה ושלג מלמטה והג'יפ נוסע בבטחה  (צילום: גלעד תלם)


סקי





טיפוס בשלג אל כנסיית ג'ווארי
אחת הדוגמאות ליתרונות הנסיעה בג'יפים היא הטיפוס לכנסיית הצלב של מנזר ג'ווארי (Jvari), מעל העיר מצחתה (Mtskheta), 20 ק"מ צפונה לטביליסי. לאחר שירד שלג בלילה, אפשר לטפס לכאן רק בעזרת ג'יפים. העלייה הסלולה הופכת לחווית עבירות מעניינת, וכל זה רק חמש דקות מהאוטוסטראדה החוצה את גאורגיה ממזרח למערב, ועשרים דקות לאחר שעזבנו את טביליסי.
 
זוהי הכנסייה המרכזית בחיי הגאורגים, שנבנתה במקום בו, על פי המסורת, בתחילת המאה ה-4, עמדה נינו הקדושה, כשצלב עשוי מזמורות של גפן בידה, וכל אנשי הממלכה בעמק שמתחת קיבלו עליהם את הנצרות.
לפעמים אני תוהה איך נינו התרכזה במעשה הדתי המיוחס לה, בעוד הנוף מהגבעה כל כך יפה... ממש מתחת מפגש של שני נהרות גדולים - נהר מתקווארי (Mtkvari), המגיע ממערב, ונהר ארגווי (Aragvi), המנקז חלק גדול מרכס הקווקז הגבוה. ביום יפה ניתן לראות מכאן את מורדות רכס הקווקז הגבוה, ואת כיפתו המרהיבה של הר קזבגי (Kazbegi) - השלישי בגובהו בגאורגיה, ואני מדבר על מעל 5,000 (!) מטר.
עוד על טביליסי וכנסיית ג'ווארי
 

יעדים בכתבה: טביליסי (A), כנסיית ג'ווארי (B), הכפר בקוריאני (C), אגם טבצקורי (D), הכפר טורי (E)

 
המטבח הקווקזי והאלכוהול המקומי
מכאן אפשר לתת גז על האוטוסטראדה, אבל אנחנו פה כדי ליהנות מהנופים המושלגים, ולכן אנו פונים צפונה ונוסעים בדרכי עפר וכבישים משניים. חוצים כפרים קטנים, עוברים ליד כנסיות אבן בעלות צריח גדול וססגוני, חוצים שדות מכוסים שלג, ומדי פעם נתקעים בשלוגית עמוקה או קצת בוץ. כדי לחמם את הידיים הקפואות, שחפרו בשלג, ואת עצמנו - שותים קפה חם ואוכלים איזו עוגיה.

לעת ערב אנחנו מגיעים לכפר בקוריאני (Bakuriani), שהתפתח לאתר סקי. קל להבחין בכך, כי מרכז הכפר עדיין נראה ככפר חקלאי גאורגי, על בתי העץ הקטנים, הרפתות וערמות השחת שהחקלאים הנמרצים הכינו לקראת החורף. מסביב פזורים בתי מלון ברמות נוחות שונות, ומסלולי סקי, שחלקם מודרניים מאוד וחלקם עוד מהימים שנבחרות ספורט החורף הסובייטיות היו מתאמנות פה...
באחד מביקוריי פגשתי פה את נבחרת ההאבקות האולימפית של גאורגיה, במחנה אימונים. הם היו נמוכים ממני, אך רחבים בהרבה, והקיפו את המלון בריצה, לפני ארוחת הערב, כשדליים של בטון יצוק בידיהם...
 
אנחנו מתמקמים במלון סקי נוח ומפנק, ונהנים מארוחת ערב גאורגית טיפוסית, בה אנו פוגשים את המטבח הקווקזי במלוא הדרו - חינקאלי, חצ'פורי, מצוני ועוד הפתעות, וגם את ההשפעות הרוסיות, כמו מרק בורשט - מרק כרוב אדמדם. על בטן מלאה אנחנו מגיעים למפגש הפיסגה עם הצ'צ'ה - משקה שהגאורגים אוהבים לזקק מענבים, אבל תמיד שוכחים אותו יותר מדי על האש, כך שקשה לאמוד את כמות האלכוהול שבו (בעיקר לאחר ששותים ממנו).

חורף בגאורגיה, טיול ג'יפים ואופנועי שלג
לכבשים ולרועה אין חימום, לנו יש ג'יפים מחוממים היטב  (צילום: גלעד תלם)
 





טיול באופנועי שלג – הפתעה מחוממת
מה קרה אחרי הצ'צ'ה של הלילה אני לא כל כך זוכר, אבל בבוקר אנחנו עומדים מול אופנועי השלג, כלי מוזר למראה, הנראה כמו הכלאה בין אופנוע, טרקטורון וסירה, עם זחל של בולדוזר. מכוונים אותו בעזרת הכידון - שהוא גם המצערת, בה מכוונים את הגז (אח"כ מתברר שהיא מחוממת, כמו גם ידיות הכידון, המושב והמדרכים בהם מונחות כפות הרגליים), ידית המעצור, ו...זהו.
 
אחד המטיילים שואל אותי אם זכרתי להביא את ערכת הקפה מהג'יפים, כי היום בטח נהיה זקוקים לה (מינוס 15 מעלות ושמש שקרנית בחוץ). אני מתחמק ממנו באיזו בדיחה טיפשית. מתיישבים - בזוגות או לבד, מקבלים הסבר, ויוצאים לתרגול על משטח שלג רחב ידיים, שאני זוכר שבקיץ היה שטח מרעה לסוסים. על מנת לפנות עם אופנוע שלג צריך לנקוט בטקטיקה שונה מהרגיל בכל כלי ממונע אחר, אבל לאחר התרגול כולם משתלטים על הטכניקה ויוצאים לדרך בשיירה. מתחילים בדרכים פשוטות, במישור, ולאט לאט מגבירים את הקצב. נכנסים למעבה היער. רוב העצים בשלכת, מכוסים בשלג שירד בלילה. השלוליות קפואות וכך גם הנחל, שתמיד מפכה בעוז מימיננו במהלך הקיץ – שקט עכשיו. רעש המנועים נבלע מסביב, והמראה פשוט קסום.
 
לחוששים מהקור, אני חייב להרגיע - ממש לא מרגישים את הקור, אם לבושים בחליפת סקי - קלה, נושמת ובעיקר מבודדת מרטיבות, נעליים אטומות למים, גרביים טובות, כובע פליס, כפפות טובות ו... זהו. כאמור, ידיות האחיזה בכידון, כפות הרגליים והמושב, כולם מחוממים, עד כדי כך שלפעמים במהלך הרכיבה מחלישים את עצמת החימום לדרגה הנמוכה - פשוט חם מדי! צריך גם לזכור שהרכיבה דורשת מאמץ גופני לא מבוטל, וגם זה מייצר חום.

חורף בגאורגיה, טיול ג'יפים ואופנועי שלג   חורף בגאורגיה, טיול ג'יפים ואופנועי שלג
חורף בגאורגיה, טיול ג'יפים ואופנועי שלג
אופנועי שלג, עם החימום באופנוע והחום בלב - לא מרגישים את הקור  (צילום: גלעד תלם)
 
קבלת פנים לאורחים הנדירים של החורף
אנחנו עוצרים להפסקה בכפר הסמוך. נכנסים לאחד הבתים. המטיילים סבורים שאני מכיר את בעלי הבית, אבל האמת שפשוט דפקתי בדלת של הבית הראשון שראיתי עשן עולה מהארובה בגגו. אנחנו מתקבלים בכבוד מלכים. בעלי הבית נעלבים שאנחנו לא רוצים להישאר לצהריים, ומסתפקים בקפה חם שנשפת על תנור העצים שדולק בחדר המגורים המרכזי, מחמם את הבית, ומדיף ריח נעים.
 
במאמר מוסגר - זאת גאורגיה, ופה האורח הוא מתנה מאלוהים! בטח אם הוא בא באמצע החורף לכפר שכוח אל, שמעטים מגיעים אליו בקיץ ואיש אינו מגיע אליו בחורף. הרצון לארח ולטפל בעוברי אורח, פשוט טבוע באופי הלאומי של הגאורגים. פעם הודיתי לשני קשישים שארחו אותנו מאד יפה בבקתה הקטנטונת שלהם, והם פשוט טענו שהם צריכים להודות לנו, כי הרי באנו כל כך מרחוק כדי להתעניין בשלומם של שני אנשים פשוטים בהרים.
 
במילים חמות אנחנו נפרדים ממארחינו הנדיבים וחוזרים לכלים. היום קצר והדרך מרהיבה, ואנחנו ממשיכים להתפתל לאורך הואדי למטה, עד כמה שאפשר. כי אופנוע שלג יכול לנוע רק היכן שיש... שלג. לקראת חשכה, אנחנו שבים למלון שלנו.
 
חורף בגאורגיה, טיול ג'יפים ואופנועי שלג
הכפר טבצ'קורי, מי מלבדנו יכול להגיע לכאן בחורף?  (צילום: גלעד תלם)

האגם והמטיילים שיצאו מהענן
למחרת, מיומנים יותר, לאחר שנחנו וחידשנו כוחות, ולאחר שגילנו שרירים חדשים (תפוסים) בגופנו, אנו מתיישבים על האופנועים ונותנים גז לעבר הרכסים העוטפים את הכפר. תוך זמן קצר אנחנו מוצאים את עצמנו נעים במהירות בצירי תנועה צרים ותלולים. יש לזכור שאופנוע השלג אמנם יכול לנוע רק על מעטה שלג, אך אינו זקוק לדרך של ממש וגם אינו גורם נזק לקרקע שמתחת לשלג. כך, במקומות בהם כל רכב אחר זקוק לדרך ואינו יכול לעבור, אופנוע השלג פשוט מתקדם, כאילו אין מחר.
 
אנחנו מתפתלים בין עצי היער המכוסים לבן, ולאט לאט מטפסים גם מעליהם. הנוף לבן בתולי, ובעת חציית קו הרכס, התיאור בו פתחתי את הכתבה הופך למציאות. פשוט טסים בתוך הלבן הלבן הזה. חוויה.
כש"מנמיכים" ויורדים מתחת לבסיס הענן, מתגלה לעיניינו אגם טבצקורי (Tabatskuri), אגם גדול, קפוא לגמרי, וכפר ציורי על גדותיו. אם השמיים בהירים, בצד המזרחי ניתן להבחין בהרי הגעש העוטרים את האגם, והנוף פשוט עוצר נשימה.
 
במסעדה מקומית קטנטונת יודעים מראש על בואנו, ובכל זאת מופתעים. הגענו אליהם מתוך הענן. מי חשב שתפוח אדמה מבושל יכול להיות כל כך טעים?...
הדרך חזרה מהירה בהרבה מהדרך הלוך, אך לא פחות מרשימה וחוויתית. עוד בדרך אנחנו מסדרים את התור למסאג' במלון (כולם תפוסים).

חורף בגאורגיה, טיול ג'יפים ואופנועי שלג
לבן על לבן, אגם טבצ'קורי הקפוא שנגלה לפתע מתוך הענן  (צילום: גלעד תלם)
 
צ'צ'ה אחרון עם וליקו
היום האחרון בטיול החורף בגאורגיה כולל חזרה לטבליסי, אבל אנחנו לא מוותרים על קפיצה עם הג'יפים לכפר טורי (Tori), כפר קטן, שעד לאחרונה אפשר היה להגיע אליו רק ברגל או בעזרת סוסים. חברת הנפט הבריטית פרצה לשם ציר, המשרת פרוייקט עצום שנבנה באזור. הציר מכוסה שלג, אך בנהיגה זהירה כולם מגיעים אל הכפר.
 
בכניסה לכפר צומחים עצי האגס הכי גדולים שאני מכיר. הג'יפים חונים ברחבה, ואנחנו נכנסים לכפר ברגל. הבתים פשוטים, מעץ. הקומה התחתונה משמשת כמחסן, והכפריים מתגוררים בקומה העליונה. וליקו יוצא לקראתנו ובקולו הנמוך מרעים ומזמין אותנו למרפסת. שם כבר ערוך שולחן ועליו קצת גבינה מקומית, שמנת, יוגורט, חמוצים, ובעיקר - יין וכמובן צ'צ'ה. וליקו אוהב מאוד שבאים לאכול ולשתות איתו. כל כוסית מונפת ומוקדשת לאורחים, ליחסים המיוחדים בין הגאורגים לעבריים, לנשים, לילדים, ואחר כך - שוב נשכח מזכרוני.
 
אף אחד לא נשאר אדיש לווליקו. גם לא לגאורגיה, ובטח לא כשהיא לבושה בשמלה לבנה של חורף! עכשיו אפשר לחזור לבירה טביליסי, להחזיר את הג'יפים. זמן הטיסה הקצר חזרה, מאפשר רק להתחיל לעכל את החוויה המיוחדת שעברנו. 

חורף בגאורגיה, טיול ג'יפים ואופנועי שלג
קבלת הפנים בגאורגיה תמיד חמה, ועוד יותר לבודדים שמגיעים לכפרים בחורף  (צילום: גלעד תלם)

חורף בגאורגיה, טיול ג'יפים ואופנועי שלג
הקסם הגיאורגי עם בונוס של שמלה לבנה ושמיים כחולים  (צילום: גלעד תלם) * להגדלה לחץ על התמונה



כתבות נוספות על טיולי שלג
טיול חורף בלפלנד
חופשת שלג בבולגריה
חופשת שלג ברומניה
ספארי אופנועי שלג ברומניה
חופשת שלג בסלובקיה

כתבות נוספות על גאורגיה
הדרך הצבאית בין גאורגיה לרוסיה
יעדי טיול בגאורגיה
טבע ופריחה בגאורגיה





גלעד תלם, מדרפט
 
אודות הכותב
גלעד תלם, מדריך ראשי בחברת MEDRAFT, המתמחה בטיולי טבע והרפתקאות. במסגרת תפקידו אחראי גלעד על מספר יעדים, בהם מונטנגרו, גיאורגיה ועוד.
לאתר חברת הטיולים MEDRAFT

לקריאת כתבות נוספות של גלעד








מספר צפיות: 11449
4498