www.goTravel.co.il
הכתבה מעניינת? שלחו אותה בדואר למי שתרצו

הקש בתיבה את רצף האותיות המופיע למטה:

מחנות ההשמדה אושוויץ - בירקנאו


בעקבות מסע לפולין: מחנות ההשמדה אושוויץ - בירקנאו
מאת: עופרי וייס


בינואר 1945, עם הגעת הצבא האדום לאושוויץ, הם גילו לזוועתם את אשר התחולל במקום. כאשר מצאו את הרכוש אשר אספו הגרמנים: נעליים, בגדים, משקפיים, מזוודות ושאר דברים, במספרים שקשה לתאר, לא הבינו מאיפה כל אלו הגיעו. באחד הצריפים מצאו ערימות על ערימות של שקים. כאשר חתכו את אחד השקים, הם לא ציפו למה שעומד להשפך ממנו.


כתבה זו נכתבה בעקבות מסע לפולין וביקור במחנות הריכוז והשמדה אושוויץ-בירקנאוהכתבה תעסוק בשני מחנות: אושוויץ I ואושוויץ ll, המוכר יותר בשם בירקנאו.

מפת מערב גליציה - אושוויץ-בירקנאו (A), והערם הסמוכות: אושוויינצ'ים (B), קרקוב (C), קטוביץ' (D)
 

המחנות של אזור אושוויץ
במערב גליציה, בסמוך לעיירה הפולנית אושוויינצ'ים (Oświęcim), נמצא אזור מחנות הריכוז וההשמדה הגדול ביותר בפולין, שהמוכר בהם הוא מחנה אושוויץ (Auschwitz). בשיאו, יחד עם המחנות המסופחים אליו, הגיע מספר האסירים בו ל- 140 אלף.
 
באזור אושוויץ היו 3 מחנות עיקריים:
אושוויץ I - בו נרצחו כ- 90 אלף אסירים פוליטיים, ובתקופת השיא נכלאו בו 25 אלף אסירים.
אושוויץ ll (בירקנאו) - בו התבצעה עיקר השמדת היהודים. כמיליון מאה אלף יהודים, וכן 22 אלף צוענים, נרצחו במחנה השמדה זה. בתקופת השיא נכלאו בו 90 אלף אסירים.
אושוויץ lll (מונוביץ) - היווה מחנה עבודה עבור חברת אִי גֶה פַארבֶּן (IG Farben), והפועלים הועסקו בעיקר בכריית פחם, עבור פטנט גרמני חדש ליצירת דלק נוזלי.
בנוסף לשלושת אלו, פעלו באזור אושוויץ עוד כ- 40 מחנות עבודה.
כתבות נוספות על פולין
 

שייט תעלות





מחנה אושוויץ I
המקום משומר בצורה מרשימה ביותר, וכל התצוגות בו מקוריות. לדוגמא, גדר התיל שהחלידה, במקום להחליפה, החליט המוזאון לקחת כל חוט תייל לטיפול מיוחד להסרת חלודה, והחזיר כל תייל למקום ממנו נלקח. סיורנו במקום ארך כ- 4 שעות, ולמרות שביקרנו במקומות העיקריים והחשובים, ניתן היה לבקר במקום עוד שעתיים לפחות.
 
מעל שער הכניסה למחנה,  כמו במחנות רבים אחרים, נכתב בגדול "העבודה משחררת" (Arbeit macht frei).
בדצמבר 2009 נגנב השלט ונוסר ל-3 חלקים. השוד תוכנן והוזמן על ידי מנהיג קבוצה ניאו-נאצית בשם אנדרס הוגסטרום (שנעצר מאוחר יותר). בימי ביקורי במקום הוצב במקומו שלט חלופי, שהוכן על ידי הנהלת המוזיאון, אך תוך זמן קצר השלט המקורי נמצא, שופץ והוחזר למקומו.

העבודה משחררת
שלט "העבודה משחררת" מעל שער הכניסה למחנה אושוויץ   (צילום: עופרי וייס)
 
הגדר הכפולה של מחנה אושוויץ
גדר מחנה אושוויץ הינה גדר חשמלית כפולה, שלאורכה הוצבו מגדלי שמירה וחיילים. בנוסף, במרחק 3 מטר מן הגדר החשמלית, אל תוך המחנה, ישנה גדר פשוטה בגובה מטר. גדר זו מדוע? נגד התאבדויות.
 
לפי ההיגיון של הנאצים, היהודים ושאר האסירים הם לא בני-אדם, ולכן אין להם את הזכות להחליט ולבחור בחייהם. מעצם רעיון זה, אסיר המנסה לשים קץ לחייו ורץ על עבר הגדר החשמלית, הגדר הנוספת נועדה לעכב אותו, בכדי שהשומר יוכל לירות בו ולפצוע אותו, כדי שלא יהרג. אסיר כזה היה נלקח על ידי הגרמנים אל בית החולים במחנה, שם היה מטופל עד שהחלים וחזר אל המחנה, או מוחזק בחיים עד שלבסוף מת לאחר סבל רב.
 
גדר המחנה
גדר חשמלית כפולה, מגדלי שמירה וחיילים לאורך הגדרות. אז למה עוד גדר?  (צילום: עופרי וייס)

בית החולים במחנה אושוויץ
בית חולים בגטו? בית חולים במקום בו רוצחים? מדוע פתאום הגרמנים רוצים לטפל ולהשאיר בחיים את האסירים?
זו הייתה תגובתנו.
 
לאחר הסבר קצר הבנו שאין זה מסיבות הומניטריות, ולא שפתאום אכפת לאס-אס מחיי האסירים. לדבר שתי תשובות "הגיוניות" (בהיגיון של הנאצים):
1. אסירים שנפצעו תוך שניסו להתאבד על הגדר החשמלית, הגרמנים טיפלו בהם, על מנת להראות לאסירים שאין להם חופש לבחור בחייהם או במותם.
2. בעלי המפעלים בהם עבדו האסירים דרשו את הקמת בית החולים, על מנת שלא יצטרכו להכשיר עובדים חדשים, כאשר קודמיהם מתו.
 
חצר ההוצאה להורג
בין בניין 10 לבניין 11, הוצאו להורג אלפי אנשים ב"קיר המוות". חלקם היו אסירים במחנה, ואחרים היו פולנים ותושבים אחרים משטחי הרייך הגרמני.לפני חומת הלבנים היפה, בנו קיר בטון, על מנת שזו לא תתלכלך או תנזק. בחצר זו לא התבצע משפט, ולכן הובאו אליה לעיתים קרובות אסירים או מתנגדים פוליטיים, שהגרמנים רצו להרגם ללא משפט מתמשך.
 
בבניין 10, הבניין השמאלי בתמונה, החלונות מכוסים. בבניין זה שוכנו אסירים, והגרמנים לא רצו שאלו יראו את הנעשה בחצר. אך זה דווקא גרם ליותר בהלה, למשמע היריות והצרחות וחוסר הידיעה מה מתרחש מעבר לקיר.
מדוע חלונות בניין 11 לא מכוסים? פשוט מאוד – בניין זה הוא מרפאה לחיילי אס אס וצינוק לאסירי המחנה, מהם אין צורך להסתיר את הנעשה. בצינוק של בניין 11 נרצחו בגז, לראשונה במחנה אושוויץ, כ- 850 אסירים.
 
חצר ההוצאה להורג, כיום קיר זיכרון
חצר ההוצאה להורג, כיום קיר זיכרון  (צילום: עופרי וייס)

רחבת המסדרים
בכל בוקר היה מתבצע מסדר, בו נספרו האסירים. את המתים היו מניחים בין השורות, ומוחקים מן הרשימה. את התשושים והחולים היו שמים בצד. בכל ערב, כאשר האסירים חזרו מהעבודה, התקיים מסדר נוסף. לעיתים ארך מסדר זה שעות, בשל העובדה שאלפי אסירים צריכים היו להסתדר.
 
כאשר היה מתגלה שאסיר פולני ברח במהלך הלילה, היו הגרמנים מביאים את קרוביו אל המחנה ותולים מעליהם שלט, בו נכתב שעד שהאסיר לא יחזור משפחתו לא תשוחרר. היה זה ניסיון להחזיר את האסיר שברח, אך בעיקר אזהרה לשאר אסירי המחנה.

מסדר בוקר, אושוויץ
מסדר בוקר, המתים בין השורות והחולים והמותשים בצד  (צילום: עופרי וייס)

חצר התזמורת של אושוויץ
בחצר מבנה הסמוך לכניסה למחנה, עמדה תזמורת המחנה וניגנה, עם יציאת האסירים מן המחנה ובחזרתם, במטרה לזרז את האסירים לעבודתם בבוקר ואת חזרתם בערב.
 
חצר התזמורת, אושוויץ
חצר התזמורת שליוותה את היוצאים לעבודה  (צילום: עופרי וייס)
 
התצוגה על בירקנאו באושוויץ
שני מבנים במחנה אושוויץ l, יועדו להיות מוזיאון למחנה בירקנאו (אושוויץ ll) עבור אותם מבקרים אשר מחוסר זמן נאלצים לבקר רק באחד מהם. אומנם אין כמו הדבר האמיתי, אולם המייצגים בהחלט מצדיקים כניסה.
במבנה הראשון, בין שאר המייצגים, ישנו דגם של אזור ההשמדה במחנה בירקנאו, מיצג של שיער וקופסאות ציקלון B. במבנה השני, בין שאר המייצגים, ישנם מייצגי משקפיים, מזוודות, נעליים ותותבות שונות.
 
במייצג המזוודות מצאו אחיי, שביקרו בפולין לפני, מזוודה הנושאת שם משפחתנו WEISS. לאחר בדיקה שביצעו, לא נמצא קשר משפחתי, אך עדיין היה זה מרגש במיוחד עבורי לראות.
 
החיים במבנים ומבנה הצוענים
כיום אחד המבנים באושוויץ הוא מוזאון לחיי האסירים במבנים עצמם. המוזאון משחזר כיצד ישנו האסירים, מן היום הראשון לבואם למחנה ועד יומם האחרון בו. משכבת קש, דרך מזרנים ועד מיטות 3 קומות. בנוסף קיים בו חדר שירותים שלם של האסירים.
 
למרות שבמחנה אושוויץ לא נכלאו צוענים, החליטו באופן סמלי להקדיש להם מבנה במוזיאון. במבנה זה מסופר סיפורם של הצוענים באירופה, בתמונות, סיפורים ואפילו סרטי וידאו מהתקופה שלפני המלחמה. על הקיר החיצוני כתובים שמותיהם של אלפים מן הצוענים שנרצחו על ידי הנאצים.
 
מיטות האסירים
משינה על קש, דרך מזרונים ועד מיטות 3 קומות  (צילום: עופרי וייס)

תליית רודולף –הס
לאחר המלחמה, ב-16 באפריל 1947, על פי פסק דין בין-לאומי, נתלה המייסד והמפקד הראשון של מחנה אושוויץ, רודולף פרנץ הס.
 
תליית רודולף אס
החצר בה נתלה רודולף פרנץ הס לאחר המלחמה  (צילום: עופרי וייס)

קרמטוריום I
במבנה אחד קטן ניתן לראות את כל שלושת שלבי ההשמדה בתאי הגזים: חדר התפשטות, תא גזים ומשרפות. בתאי הגזים ישנם חורים בתקרה, אשר דרכם נזרק הציקלון בי, ואלו נאטמו לאחר זריקת החומר.
 
הראשונים שנרצחו בגז במחנה אושוויץ היו 600 שבוי מלחמה ו-250 חולים אסירי המחנה, ששהו במרתף של בניין 11. תא הגזים החל לפעול באמצע אוגוסט 1941. באביב 1942, אז החלו לפעול תאי הגזים בבירקנאו, פעילותו של הקרמטוריום I צומצמה בהדרגה, עד להפסקת פעילותם ביולי 1943.

קרמטריום 1
המשרפות בקרמטוריום I באושוויץ  
(צילום: עופרי וייס)

מחנה ההשמדה בירקנאו
בתקופת השיא נכלאו במחנה בירקנאו (אושוויץ ll) 90 אלף אסירים, רובם יהודים ששימשו ככוח עבודה במחנה. בכל תקופת פעולתו הושמדו במחנה מיליון ומאה אלף יהודים ו- 22 אלף צוענים. בניית המחנה החלה באוקטובר 1941, וייעודו המקורי הוא לאכלס את השבויים הסובייטים של מבצע ברברוסה. עם תחילת הפתרון הסופי החלה השמדת היהודים המסיבית במחנה, ועם סגירת מחנות מבצע ריינהרד (בלז'ץ, סוביבור וטרבלינקה) נהפך המחנה לאתר ההשמדה המרכזי.
 
בשל גודלו העצום של בירקנאו, הוחלט לחלק אותו למחנות קטנים, כאשר לכל מחנה יש מפקד וצוות משלו.
 
השירותים במחנה
המחראות - 360 חורים וחוסר פרטיות משווע  (צילום: עופרי וייס)

בירקנאו 1 - מחנה הנשים
הנשים שהו בתחילה בגוש שמדרום למסילה, בחלקו המזרחי של המחנה, ויותר מאוחר, כאשר המחנה התרחב, הפך כל החלק שמדרום למסילה לשיכוני הנשים. לנשים היה קושי עליו רבים מאיתנו לא חשבו– חוץ מהמוות, הרעב, ההתעללות והעבודות, עברו הנשים משבר זהות בעקבות איבוד סממנים נשיים.
 
כל אסיר שמגיע לאושוויץ היה מסופר וראשו מגולח, כך הנשים נותרו ללא שער. בעקבות הרעב הגוף מנסה לחסוך באנרגיה, ובשל כך אפילו השערות שהחלו לצמוח נשרו ולא צמחו שוב. בגלל הרעב גם המחזור החודשי הפסיק להגיע, והנשים חששו שלא יוכלו ללדת עוד, והן הפכו שטוחות חזה.
 
בירקנאו 2 - מחנה הגברים
המבנה השני מימין לשער הוא מבנה המחראות. הגרמנים אסרו על עשיית צרכים בטבע ושלא במחראות, ועל פי חוקי המחנה מותר היה לבקר במחראות רק פעמיים ביום. אסיר שחרג מהוראות אלו היה נענש בחומרה.
זהו מקום לא אנושי, שבו שלוש שורות של תעלות ביוב, ומעליהן חורי ישיבה. כל שורה מחולקת לשניים, ובכל חלק כ-60 חורי ישיבה. 360 חורים במבנה אחד. לדבר על פרטיות, מיותר.
 
המחראות לא שימשו רק ליעודן המקורי. מאחר והגרמנים לא נכנסו אל שירותים של יהודים, הפכו המחראות לנקודת מפגש ותפקידן העיקרי – השוק. כאן סחרו בבגדים ורכוש אסירים שמתו, בכסף, מציאות שונות, והכי חשוב – אוכל.
 
הכנה לקראת הסלקציה   
הפרדת הנשים מן הגברים, הכנה לקראת הסלקציה  
(צילום: עופרי וייס)

בירקנאו 3 - מקסיקו
המחנה הוקם ב-1944, אך הקמתו לא הושלמה. כאשר הגיעו משלוחי היהודים מהונגריה ונוצר עומס על המשרפות, שוכנו נשים יהודיות מהונגריה במחנה זה. מחוסר במדי אסירים ניתנו לאסירות שקי יוטה, ומכאן השם שהוענק להם על ידי שאר אסירי בירקנאו: המקסיקנים (בשל הביגוד המוזר).
 
הסלקציה במחנה בירקנאו
לאחר מספר ימים ברכבת, היו האסירים מגיעים לבירקנאו, יורדים מן הקרון ותחילה מופרדים הנשים והגברים. רופאים היו יושבים ובוחרים מי יחיה ויעבוד ומי ילך אל תאי הגזים. מתוך 100 איש היו נבחרים 15-20 שנראים חזקים לעבודה, ונשלחים לניקוי וחיטוי ב"זאונה" (סאונה, שם קצת ציני למקום). החזקים שנבחרו יחיו בממוצע עוד 3-4 חודשים, ואת השאר שלא נבחרו לא יראו יותר.
 
ההשמדה במחנה בירקנאו
האסירים שיועדו להשמדה היו מחכים בחורשה שלפני תאי הגזים, תוך צפייה בארובות המעשנות. כאשר היה מגיע תורם, הם הוכנסו למבנה, שסביבו שלטים "כינים זמנכן למות", "שפשפו היטב", לעיתים אף היה מחולק סבון. כל זאת על מנת להרגיעם ולשכנעם שאכן מדובר במקלחות. לאחר שנכנסו, בציפייה להשטף מהזוהמה והלכלוך, מגלים האסירים לזוועתם, שהמקלחות לא נועדו לשטוף את הלכלוך מעליהם, אלא אותם מהעולם.
 
קרמטוריום IV
קרמטוריום 4 בעבר ובהווה, וברקע חורשת העצים בה חיכו האסירים למותם  (צילום: עופרי וייס)






מחנה קנדה
מחנה קנדה הוא מחנה המחסנים, אליו נלקח ובו מוין רכושם של האסירים. המקום קיבל את שמו, מאחר וחייהם של האסירים שעבדו בו היו טובים פי כמה וכמה מחיי האסירים האחרים. אותם אסירי קנדה זכו לעבוד במיון הציוד והרכוש, שנלקח מן המשלוחים שהגיעו למחנה. הם יכלו לגנוב מזון ודברי ערך מכיסיהם ומזוודותיהם, ולסחור בהם במחראות בתמורה לדברים אחרים.
 
עם הגעתם של הרוסים למחנה, בתאריך 27 לינואר 1945, הם גילו לזוועתם את אשר התחולל במקום. כאשר הגיעו למחסני קנדה מצאו את הרכוש אשר אספו הגרמנים: נעליים, בגדים, משקפיים, מזוודות ושאר דברים, במספרים שקשה לתאר, ולא הבינו מאיפה כל אלו הגיעו. כאשר הגיעו לאחד  הצריפים מצאו ערימות על ערימות של שקים מלאים, ועל מנת לבדוק את תכולתם הם חתכו את אחד השקים, הם לא ציפו למה שעומד להשפך ממנו - שיער.
 
שקי שיער במחסני קנדה
שקי שיער שנמצאו במחסני קנדה, כיום השיער מוצג באושוויץ I  (צילום: עופרי וייס)
 
מבנה הזאונה
הבניין ששימש לניקוי וחיטוי, נקרא זאונה, המילה הגמנית לסאונה. אליו הוכנסו החזקים אשר נבחרו לחיות ולעבוד. כאן, כמו בתאי הגזים, נלקחו בגדיהם וכל רכושם, אך בניגוד לתאי הגזים כאן באמת יוצאים מים מהברזים. לאחר מכן יקבלו מדי אסירים, מספר יקועקע על זרועם, ומעתה הם אסירים במחנה.
 
מבנה הזאונה עוצב ושוחזר באופן מיוחד. האדריכלית שעיצבה מחדש את המקום, לטובת הזיכרון, החליטה לעשות דבר סמלי ובלתי רגיל. במקום ללכת על הרצפה, המבקרים צועדים על רצפת זכוכית מוגבהת, שנועדה להמחיש למבקרים במקום את תחושת חוסר הביטחון, הפחד ובעיקר חוסר הודאות, שחשו האסירים.
 
קיר התמונות
בסוף מסלול הזאונה, היכן שהאסירים איבדו את זהותם, ניתן כיום למצוא זהותן של מספר משפחות. החדר האחרון הוא חדר זיכרון, בו מאות תמונות של יהודים מלפני המלחמה. חלק מהתמונות נמצאו לאחר המלחמה וחלקן הוברחו על ידי אסירי קנדה. בחלקם הפנימי של קירות הזיכרון מוצגות תמונותיהן של ארבע משפחות יהודיות, לכל משפחה עשרות תמונות. איך שרדו כל כך הרבה תמונות?
 
באותה תקופה, כאשר פיתחו את סרטי הצילום מן המצלמות והדפיסו את התמונות, סרטי הצילום היו נשארים בחנות. כאשר נמצאה תמונה של אסירי המחנה מלפני המלחמה, גילו מאחור כתובת של חנות צילום. בחנות נשמר הסרט המקורי ונמצאו עוד סרטי צילום של אותה משפחה ומשפחות יהודיות נוספות.
 
קיר הזיכרון, אושוויץ
קיר הזיכרון עם תמונות נספים מלפני המלחמה  (צילום: עופרי וייס)

מגדל המים
מאגר המים של המחנה, עליו הייתה שמירה גרמנית. במקום נתלו לראווה מאות אסירים אשר גנבו או פעלו נגד הנאצים בדרכים אחרות.
 
מגדל המים
מגדל המים, במרכזו של מחנה 2, עליו נתלו לראווה מאות אסירים  (צילום: עופרי וייס)
 
בריכות האפר
באזור ההשמדה במחנה בירקנאו, מספר בריכות מים קטנות, אליהן נזרק אפר היהודים שנשרפו. בחורשה הסמוכה, בה המתינו היהודים להכנס אל תאי הגזים, לצד אחת הבריכות אליה נזרק אפר הנרצחים, קיימנו טקס לזכר הנרצחים באושוויץ-בירקנאו.
 
בריכות אפר
"באגם זה שקוע אפרם של נשים, גברים וילדים, שנטבחו בידי הרוצחים הנאצים. יהי זכרם ברוך!" (צילום: עופרי וייס)
 





עופרי וייס
 
אודות הכותב
עופרי וייס, חובב טיולים וטרקים בפרט, שכבר בגיל צעיר כבש יחד עם הוריו את פסגות ההימליה של נפאל. סיים שנת שירות בכפר הנוער נרדים ושירות קרבי בצה"ל ויוצא לכבוש את דרום אמריקה.
 

לקריאת כתבות נוספות של עופרי








מספר צפיות: 23299
11259