אתרי צלילה במלטה
מאת: אמיר גור
האי מלטה והאי השכן גוזו הם יעד קרוב ונפלא לחופשת צלילה. מרבית אתרי הצלילה נגישים מהחוף, ומרבית החופים קרובים למלון – לא חשוב היכן ממוקם המלון, כי הרי מדובר על אי באורך של מעט יותר מ- 30 קילומטר, מרחק שהופך כל אתר צלילה לנגיש, למרות הכבישים הרעועים.
האיים הזעירים קומינו וקומינוטו
אנחנו התמקמנו במועדון הצלילה פרדייס (Paradise Diving School ), בנמל צירקווה (Ċirkewwa ), בקצהו הצפוני של האי מלטה. מנמל זה יוצאת המעבורת לאי הסמוך גוזו (Gozo ), האי השני בגודלו בארכיפלג של מלטה. בין מלטה לגוזו חוצצים האי קומינו (Comino ) הקטן, והאי קומינוטו (Cominotto ) הקטנטן, ואת מרבית הצלילות שלנו עשינו סביב האיים הללו.
נואל, מנהל המועדון, אדם קולני ועצבני למראה, קיבל את פנינו בצעקות על שאיחרנו, כביכול, ואיחל לנו שבוע מהנה, בליווי גידוף ו... חיוך. מהר מאד למדנו להכירו: איטלקי טיפוסי, חם-מזג וידידותי, גם כשהוא צועק. מדריכי הצלילה– מארק ובריאן, היו נעימי הליכות ממנו, וגם טובי מראה. הבנות מייד נחלקו לשתי קבוצות, מי למארק ומי לבריאן... ולנו, הגברים, לא נותר אלא לסגור שורות.
כלי מלחמה על קרקעית הים
אחד המאפיינים הבולטים של אתרי הצלילה במלטה הן אוניות טבועות. למלטה יש רומן עם אוניות טבועות, ולא בכדי – מלטה למודת הקרבות היא בוגרת שתי מלחמות עולם. במלחמת העולם הראשונה כונתה מלטה "האחות של הים התיכון", עקב תפקודה בקליטת פצועים, ושימשה בסיס תדלוק ואספקה לכוחות הלוחמים. במלחמת העולם השנייה העניק המלך ג'ורג' השישי לעם המלטזי את צלב ג'ורג' (George Cross), על עמידתו בגבורה בהפצצות הכבדות והממושכות מצד מעצמות הציר. נמל הבירה ולטה (Valletta ), היווה נקודת אספקה ותדלוק חשובה לספינות הבריטיות והאמריקאיות שהפליגו מאירופה למערכה באפריקה, ורבים הם כלי השיט והטיס שמצאו את סופם על קרקעית הים, חלקם בעומק רדוד.
כאילו לא די בכך – בדומה לפעילותה של ההתאחדות הישראלית לצלילה, גם במחלקת פיתוח ענף הצלילה של מלטה דואגים להטביע כלי שיט, שישמשו אתרי צלילה. כך מצאנו את עצמנו צוללים אל הגוררת רוזי, הסמוכה לקשת סלע טבעית ענקית, ואל P-29 , ספינת סיור בינונית היושבת על קרקעית הים, בין מלטה לקומינו, בתוך מים תכולים וראות מושלמת.
מלטה מתחת למים – המיטב של הים התיכון (צילומים: אמיר גור)
צלילת מערות או צלילת נקרות
מלטה "האמיתית" מצטיינת בטופוגרפיה תת-ימית, עם מערות נרחבות, מעברים ארוכים, קשתות סלע, אור וחושך, שמש וצל. כל אלו הם המאפיינים הייחודיים של הצלילה במלטה וגוזו. במערה של אלכס לא מצאנו את "אלכס הצלופח", אבל צללנו לתוך מערה חשוכה וגדולה, עלינו לפני המים דרך צינוק, ומצאנו עצמנו יושבים בבריכה רדודה בתוך עולם פנימי ומבודד. מי שלא ראה את הסרט סאנקטום, אודות חוקרי מערות תת-קרקעיות, לא יבין זאת.
הצלילה במלטה וגוזו אינה "צלילת מערות" [1] בהגדרתה הרווחת, למרות שלעתים זה בהחלט גובל בכך. ניתן לומר שהצלילה במלטה היא "צלילת נקרות" [2], למרות שאם נודה על האמת, יש בה מערות שכדי להגדירן כ"נקרות", רצוי למדוד 130 רגל של ג'ירפה... ובשביל שיהיה כיס אוויר, כדאי לסחוב איתך קנגורו...
____________________
[1] צלילת מערות (Cave Diving ): צלילה טכנית, חדירה עמוקה לתוך מעברים תת-ימיים עם "תקרה קשה", ללא קשר עין עם פתח היציאה, ומעבר ל- 130 רגל מהפתח.
[2] צלילת נקרות (Cavern Diving ): צלילה ספורטיבית, חדירה לתוך מעבר תת-ימי עם כיס אוויר בטוח לנשימה, או תוך שמירה על קשר-עין ומרחק של עד 130 רגל מפתח היציאה.
צלילת מערות או צלילת נקרות? מערות סנטה מריה באי קומינו ( צילום: CC Simone Carletti)
תפוס את התמנון
בקומפלקס נקרות אחר, מערות סנטה מריה, קיבלו את פנינו תמנונים ומורנות, ואנו נחשפנו למנהג מקומי ועולמי בזוי, של "תפוס את התמנון". המדריך בסך הכול רצה שנהנה, והרי כולם אוהבים תמנונים. בזרועו הזריזה הוא לכד את הפחות זריזים ממנו, והגיש לנו תמנון צעיר לעדשת המצלמה, לליטוף ונשיקה. ז'רגון העצבים התת-ימי שלי הוכיח יעילות (פרי ניסיון שרכשתי בחיי כמדריך קבוצות חסר סובלנות ונרגן), התמנון שוחרר ללא דיחוי ושייטת הצוללות של מארק הריעה לניצחון התמנון, שזרועו הייתה הפעם על העליונה.
באותו מקום נפוץ אחד הדגים היפים והמייצגים של מלטה: flying gurnard , דג קרקעית ביישן, אשר פורש את סנפיריו ככנפיים סגולות, ומרחף מעל הקרקעית.
מבחינת בעלי החיים הימיים, מלטה היא ים תיכון טיפוסי. מי שיצפה לראות בה שוניות אלמוגים צבעוניות, להקות ענק של דגים, צב ים מלכך אצות ו"נשבע-לך-כריש" מרחוק, עם צילום זנב דהוי כהוכחה – צפוי להתאכזב. סלעים ואצות הם התשתית, כוכים, נקיקים ומערות הם המבנה, דגים אפורים וחסרי-חוליות הם התושבים, ודגים צבעוניים הם היוצאים מן הכלל, למרות שהם מופיעים לא מעט.
מי שרוצה ליהנות מבעלי החיים של מלטה, והים התיכון בכלל, שומה עליו להרחיב את ידיעותיו ולפקוח עיניו לעולמם של חסרי החוליות: סרטנים, חלזונות, תמנונים, דיונונים, מלפפוני ים, ספוגים ועוד.
יופי מתחת למים, בעלי חיים קטנים ומגוון דגים (צילום: אמיר גור)
אתרי צלילה באיים מלטה, גוזו וקומינו
גם אם אינכם צוללים, מומלץ לכם לקרוא פרק זה, שכן יש כאן גם היסטוריה מרתקת וסיפורים מעניינים, הקשורים בתולדות האיים מלטה, גוזו וקומינו.
האונייה הטבועה פולינזיה (Polynesia ) היא אוניית נופש באורך של 150 מ', שהוסבה לנושאת גייסות על ידי הצרפתים במלחמת העולם הראשונה. ב-1918 נפגעה האונייה על ידי טורפדו ששיגרה צוללת גרמנית וטבעה לעומק של 60 מ', מול חופי כפר הדייגים מרסאסקלה (Marsaskala ), בדרום-מזרח מלטה. צלילה לפולינזיה מאפשרת חדירה ושיטוט לאורך סיפוניה.
מפציץ הבלנהיים (Blenheim Bomber ) הבריטי, שהיה בדרכו להפצצה ביוון, במהלך מלחמת העולם השנייה, ספג פגיעה קלה הסתובב חזרה לבסיסו. סיבת הנטישה אינה ברורה לגמרי, אך הוא צנח על גחונו בעומק 42 מ' על קרקעית הים דרומית-מערבית למלטה, שם הוא מונח עד היום. הכנפיים והמנועים נותרו מחוברים ושלמים, וכך גם המדחף בכנף ימין, והפכו אתר צלילה מבוקש – במיוחד לצלמים המבקשים לצלם מטוס קרב שמונח על קרקעית הים.
אום אל פארוד (Um El Faroud ) היא ללא ספק אחת מהאוניות הטבועות המרתקות לצלילה בים התיכון. בספטמבר 1998, בעת שעגנה בנמל ולטה, ארע בה פיצוץ עז, שגרם למותם של 8 אנשי צוות ופגיעה משמעותית בגוף כלי השיט. היא נגררה למיקומה הנוכחי, במרחק של כ- 100 מהחוף הדרומי של מלטה, בקרבת "הנקרות הכחולות" המפורסמות, והוטבעה על מנת להוות אתר צלילה. להקות של ברקודות שוכנות סביבה, מורנות מצאו בה מחילות מסתור ושפע של חשופיות מטיילות על סיפוניה.
אום אל פארוד – הוטבעה כדי לשמש אתר צלילה (צילום: אמיר גור)
הגוררת רוזי (Rozi ) טובעה בשנת 1992, על מנת להוות אטרקציה לצוללים בקרבת החוף בצפון האי מלטה. בזכות מיקומה בסמוך לשונית סלעית עשירה, והמים הצלולים והמוגנים שבין מלטה לאי קומינו, היא הפכה לאחד מאתרי הצלילה הפופולריים במלטה.
הצוללת HMS Stubborn היא אתגר נוסף לצוללים הטכניים באי מלטה. הצוללת, הטבועה בעומק 57 מטרים, היא בעלת היסטוריה מפוארת של לחימה בחזיתות רבות במלחמת העולם השנייה. בשנת 1946 הוטבעה הצוללת כמטרה להוות מטרה לירי אימונים. בזכות מצבה השלם (יחסית), ניתן להבחין בבירור במבנה הצריח, במדחפים ובמתקני שיגור הטורפדו שבצידיה.
מערות קומינו (מערות סנטה מריה) הן קומפלקס מערות, בצדו הצפון-מזרחי המחוספס של האי קומינו. הכניסה אל קומפלקס המערות המרתק, והמעברים התת-ימיים הרבים, הופכים את אתר הצלילה הזה לאחד הנחשבים והאהובים במלטה וגוזו. האזור החולי שמחוץ למערות הוא אחד האזורים היחידים במלטה בהם מותר ונהוג להאכיל את הדגים, למטרות תיירות, ומסך צפוף של דגים רעבתנים ילוו אתכם בחלק זה של הצלילה.
לגונת הבדולח (Crystal Lagoon ) נמצאת ממש מעבר לפינה של "הלגונה הכחולה" המפורסמת של האי קומינו. זוהי צלילה נהדרת, מתאימה לכל רמות הצלילה, ויש בה הכול: מעבר דרך מנהרה ארוכה, שפע בעלי חיים, סיכוי לפגוש תמנונים או מורנות בסדקים, והכל במים כחולים צלולים וראות פנטסטית.
החור הכחול של האי גוזו הוא אולי אתר הצלילה המפורסם ביותר באיי מלטה, המציע צלילה מרתקת באחד האזורים המיוחדים בארכיפלג. צלילה זו מתאפיינת בטופוגרפיה תת-ימית מרתקת, מבוך של מעברים ונקיקים, וסיכוי לדגי ים-פתוח בשעת הציד שלהם.
החור הכחול באי גוזו (צילום: אמיר גור)
מערת בילינגהרסט (Billingshurst Cave ) היא מערה מרהיבה ועצומת ממדים, בחוף הצפוני של האי גוזו. למעלה מ- 100 מטר של צלילה בחשיכה. בעומק המערה, היכן שכבר כמעט לא ניתן לראות אור מהפתח, יש פתח למערה פנימית נוספת. יש בה מדף סלע רחב, עליו אפשר לשבת, לכבות פנסים ולהביט אל החשיכה הגדולה ואל האור הכחול הקלוש הבוקע מהפתח. זה המקום לראות להקות דגים, אולי גם דגים טורפים, כמו טונה וברקודות.
הים הפנימי, בקרבת החור הכחול (מכיוון היבשה), הוא תופעה מרתקת באי גוזו. דרך סדק צר בצוקי הסלע האדירים חודרים מי הים לתוך היבשה, ויוצרים בריכה קטנה המכונה הים הפנימי (The Inland Sea ). הכניסה למים היא דרך הים הפנימי, והיציאה אל הים הפתוח היא דרך אותו נקיק צר וארוך, בחשיכה כמעט מוחלטת. הצלילה היא לאורך שונית ים-תיכונית עשירה, ואפשר אף להגיע עד לחור הכחול עצמו.
הים הפנימי באי גוזו. מי הים חודרים ליבשה דרך סדק צר בצוקי הסלע (צילום: Paula De La Pava Nieto)
מעוניינים להצטרף לספארי צלילות? לחצו לקבלת הצעות >>
כתבות נוספות על צלילה
צלילה ושנירקול באיים הסרוניים
צלילה בירדן
צלילה במלדיביים
כתבות נוספות על מלטה
טיול למלטה - יעדים נבחרים
מידע וטיפים למטייל במלטה
צלילת מערות או צלילת נקרות
מלטה "האמיתית" מצטיינת בטופוגרפיה תת-ימית, עם מערות נרחבות, מעברים ארוכים, קשתות סלע, אור וחושך, שמש וצל. כל אלו הם המאפיינים הייחודיים של הצלילה במלטה וגוזו. במערה של אלכס לא מצאנו את "אלכס הצלופח", אבל צללנו לתוך מערה חשוכה וגדולה, עלינו לפני המים דרך צינוק, ומצאנו עצמנו יושבים בבריכה רדודה בתוך עולם פנימי ומבודד. מי שלא ראה את הסרט סאנקטום, אודות חוקרי מערות תת-קרקעיות, לא יבין זאת.
הצלילה במלטה וגוזו אינה "צלילת מערות" [1] בהגדרתה הרווחת, למרות שלעתים זה בהחלט גובל בכך. ניתן לומר שהצלילה במלטה היא "צלילת נקרות" [2], למרות שאם נודה על האמת, יש בה מערות שכדי להגדירן כ"נקרות", רצוי למדוד 130 רגל של ג'ירפה... ובשביל שיהיה כיס אוויר, כדאי לסחוב איתך קנגורו...
____________________
[1] צלילת מערות (Cave Diving ): צלילה טכנית, חדירה עמוקה לתוך מעברים תת-ימיים עם "תקרה קשה", ללא קשר עין עם פתח היציאה, ומעבר ל- 130 רגל מהפתח.
[2] צלילת נקרות (Cavern Diving ): צלילה ספורטיבית, חדירה לתוך מעבר תת-ימי עם כיס אוויר בטוח לנשימה, או תוך שמירה על קשר-עין ומרחק של עד 130 רגל מפתח היציאה.
צלילת מערות או צלילת נקרות? מערות סנטה מריה באי קומינו ( צילום: CC Simone Carletti)
תפוס את התמנון
בקומפלקס נקרות אחר, מערות סנטה מריה, קיבלו את פנינו תמנונים ומורנות, ואנו נחשפנו למנהג מקומי ועולמי בזוי, של "תפוס את התמנון". המדריך בסך הכול רצה שנהנה, והרי כולם אוהבים תמנונים. בזרועו הזריזה הוא לכד את הפחות זריזים ממנו, והגיש לנו תמנון צעיר לעדשת המצלמה, לליטוף ונשיקה. ז'רגון העצבים התת-ימי שלי הוכיח יעילות (פרי ניסיון שרכשתי בחיי כמדריך קבוצות חסר סובלנות ונרגן), התמנון שוחרר ללא דיחוי ושייטת הצוללות של מארק הריעה לניצחון התמנון, שזרועו הייתה הפעם על העליונה.
באותו מקום נפוץ אחד הדגים היפים והמייצגים של מלטה: flying gurnard , דג קרקעית ביישן, אשר פורש את סנפיריו ככנפיים סגולות, ומרחף מעל הקרקעית.
מבחינת בעלי החיים הימיים, מלטה היא ים תיכון טיפוסי. מי שיצפה לראות בה שוניות אלמוגים צבעוניות, להקות ענק של דגים, צב ים מלכך אצות ו"נשבע-לך-כריש" מרחוק, עם צילום זנב דהוי כהוכחה – צפוי להתאכזב. סלעים ואצות הם התשתית, כוכים, נקיקים ומערות הם המבנה, דגים אפורים וחסרי-חוליות הם התושבים, ודגים צבעוניים הם היוצאים מן הכלל, למרות שהם מופיעים לא מעט.
מי שרוצה ליהנות מבעלי החיים של מלטה, והים התיכון בכלל, שומה עליו להרחיב את ידיעותיו ולפקוח עיניו לעולמם של חסרי החוליות: סרטנים, חלזונות, תמנונים, דיונונים, מלפפוני ים, ספוגים ועוד.
יופי מתחת למים, בעלי חיים קטנים ומגוון דגים (צילום: אמיר גור)
אתרי צלילה באיים מלטה, גוזו וקומינו
גם אם אינכם צוללים, מומלץ לכם לקרוא פרק זה, שכן יש כאן גם היסטוריה מרתקת וסיפורים מעניינים, הקשורים בתולדות האיים מלטה, גוזו וקומינו.
האונייה הטבועה פולינזיה (Polynesia ) היא אוניית נופש באורך של 150 מ', שהוסבה לנושאת גייסות על ידי הצרפתים במלחמת העולם הראשונה. ב-1918 נפגעה האונייה על ידי טורפדו ששיגרה צוללת גרמנית וטבעה לעומק של 60 מ', מול חופי כפר הדייגים מרסאסקלה (Marsaskala ), בדרום-מזרח מלטה. צלילה לפולינזיה מאפשרת חדירה ושיטוט לאורך סיפוניה.
מפציץ הבלנהיים (Blenheim Bomber ) הבריטי, שהיה בדרכו להפצצה ביוון, במהלך מלחמת העולם השנייה, ספג פגיעה קלה הסתובב חזרה לבסיסו. סיבת הנטישה אינה ברורה לגמרי, אך הוא צנח על גחונו בעומק 42 מ' על קרקעית הים דרומית-מערבית למלטה, שם הוא מונח עד היום. הכנפיים והמנועים נותרו מחוברים ושלמים, וכך גם המדחף בכנף ימין, והפכו אתר צלילה מבוקש – במיוחד לצלמים המבקשים לצלם מטוס קרב שמונח על קרקעית הים.
אום אל פארוד (Um El Faroud ) היא ללא ספק אחת מהאוניות הטבועות המרתקות לצלילה בים התיכון. בספטמבר 1998, בעת שעגנה בנמל ולטה, ארע בה פיצוץ עז, שגרם למותם של 8 אנשי צוות ופגיעה משמעותית בגוף כלי השיט. היא נגררה למיקומה הנוכחי, במרחק של כ- 100 מהחוף הדרומי של מלטה, בקרבת "הנקרות הכחולות" המפורסמות, והוטבעה על מנת להוות אתר צלילה. להקות של ברקודות שוכנות סביבה, מורנות מצאו בה מחילות מסתור ושפע של חשופיות מטיילות על סיפוניה.
אום אל פארוד – הוטבעה כדי לשמש אתר צלילה (צילום: אמיר גור)
הגוררת רוזי (Rozi ) טובעה בשנת 1992, על מנת להוות אטרקציה לצוללים בקרבת החוף בצפון האי מלטה. בזכות מיקומה בסמוך לשונית סלעית עשירה, והמים הצלולים והמוגנים שבין מלטה לאי קומינו, היא הפכה לאחד מאתרי הצלילה הפופולריים במלטה.
הצוללת HMS Stubborn היא אתגר נוסף לצוללים הטכניים באי מלטה. הצוללת, הטבועה בעומק 57 מטרים, היא בעלת היסטוריה מפוארת של לחימה בחזיתות רבות במלחמת העולם השנייה. בשנת 1946 הוטבעה הצוללת כמטרה להוות מטרה לירי אימונים. בזכות מצבה השלם (יחסית), ניתן להבחין בבירור במבנה הצריח, במדחפים ובמתקני שיגור הטורפדו שבצידיה.
מערות קומינו (מערות סנטה מריה) הן קומפלקס מערות, בצדו הצפון-מזרחי המחוספס של האי קומינו. הכניסה אל קומפלקס המערות המרתק, והמעברים התת-ימיים הרבים, הופכים את אתר הצלילה הזה לאחד הנחשבים והאהובים במלטה וגוזו. האזור החולי שמחוץ למערות הוא אחד האזורים היחידים במלטה בהם מותר ונהוג להאכיל את הדגים, למטרות תיירות, ומסך צפוף של דגים רעבתנים ילוו אתכם בחלק זה של הצלילה.
לגונת הבדולח (Crystal Lagoon ) נמצאת ממש מעבר לפינה של "הלגונה הכחולה" המפורסמת של האי קומינו. זוהי צלילה נהדרת, מתאימה לכל רמות הצלילה, ויש בה הכול: מעבר דרך מנהרה ארוכה, שפע בעלי חיים, סיכוי לפגוש תמנונים או מורנות בסדקים, והכל במים כחולים צלולים וראות פנטסטית.
החור הכחול של האי גוזו הוא אולי אתר הצלילה המפורסם ביותר באיי מלטה, המציע צלילה מרתקת באחד האזורים המיוחדים בארכיפלג. צלילה זו מתאפיינת בטופוגרפיה תת-ימית מרתקת, מבוך של מעברים ונקיקים, וסיכוי לדגי ים-פתוח בשעת הציד שלהם.
החור הכחול באי גוזו (צילום: אמיר גור)
מערת בילינגהרסט (Billingshurst Cave ) היא מערה מרהיבה ועצומת ממדים, בחוף הצפוני של האי גוזו. למעלה מ- 100 מטר של צלילה בחשיכה. בעומק המערה, היכן שכבר כמעט לא ניתן לראות אור מהפתח, יש פתח למערה פנימית נוספת. יש בה מדף סלע רחב, עליו אפשר לשבת, לכבות פנסים ולהביט אל החשיכה הגדולה ואל האור הכחול הקלוש הבוקע מהפתח. זה המקום לראות להקות דגים, אולי גם דגים טורפים, כמו טונה וברקודות.
הים הפנימי, בקרבת החור הכחול (מכיוון היבשה), הוא תופעה מרתקת באי גוזו. דרך סדק צר בצוקי הסלע האדירים חודרים מי הים לתוך היבשה, ויוצרים בריכה קטנה המכונה הים הפנימי (The Inland Sea ). הכניסה למים היא דרך הים הפנימי, והיציאה אל הים הפתוח היא דרך אותו נקיק צר וארוך, בחשיכה כמעט מוחלטת. הצלילה היא לאורך שונית ים-תיכונית עשירה, ואפשר אף להגיע עד לחור הכחול עצמו.
הים הפנימי באי גוזו. מי הים חודרים ליבשה דרך סדק צר בצוקי הסלע (צילום: Paula De La Pava Nieto)
מעוניינים להצטרף לספארי צלילות? לחצו לקבלת הצעות >>
כתבות נוספות על צלילה
צלילה ושנירקול באיים הסרוניים
צלילה בירדן
צלילה במלדיביים
כתבות נוספות על מלטה
טיול למלטה - יעדים נבחרים
מידע וטיפים למטייל במלטה
אתרי צלילה באיים מלטה, גוזו וקומינו
גם אם אינכם צוללים, מומלץ לכם לקרוא פרק זה, שכן יש כאן גם היסטוריה מרתקת וסיפורים מעניינים, הקשורים בתולדות האיים מלטה, גוזו וקומינו.
האונייה הטבועה פולינזיה (Polynesia ) היא אוניית נופש באורך של 150 מ', שהוסבה לנושאת גייסות על ידי הצרפתים במלחמת העולם הראשונה. ב-1918 נפגעה האונייה על ידי טורפדו ששיגרה צוללת גרמנית וטבעה לעומק של 60 מ', מול חופי כפר הדייגים מרסאסקלה (Marsaskala ), בדרום-מזרח מלטה. צלילה לפולינזיה מאפשרת חדירה ושיטוט לאורך סיפוניה.
מפציץ הבלנהיים (Blenheim Bomber ) הבריטי, שהיה בדרכו להפצצה ביוון, במהלך מלחמת העולם השנייה, ספג פגיעה קלה הסתובב חזרה לבסיסו. סיבת הנטישה אינה ברורה לגמרי, אך הוא צנח על גחונו בעומק 42 מ' על קרקעית הים דרומית-מערבית למלטה, שם הוא מונח עד היום. הכנפיים והמנועים נותרו מחוברים ושלמים, וכך גם המדחף בכנף ימין, והפכו אתר צלילה מבוקש – במיוחד לצלמים המבקשים לצלם מטוס קרב שמונח על קרקעית הים.
אום אל פארוד (Um El Faroud ) היא ללא ספק אחת מהאוניות הטבועות המרתקות לצלילה בים התיכון. בספטמבר 1998, בעת שעגנה בנמל ולטה, ארע בה פיצוץ עז, שגרם למותם של 8 אנשי צוות ופגיעה משמעותית בגוף כלי השיט. היא נגררה למיקומה הנוכחי, במרחק של כ- 100 מהחוף הדרומי של מלטה, בקרבת "הנקרות הכחולות" המפורסמות, והוטבעה על מנת להוות אתר צלילה. להקות של ברקודות שוכנות סביבה, מורנות מצאו בה מחילות מסתור ושפע של חשופיות מטיילות על סיפוניה.
אום אל פארוד – הוטבעה כדי לשמש אתר צלילה (צילום: אמיר גור)
הגוררת רוזי (Rozi ) טובעה בשנת 1992, על מנת להוות אטרקציה לצוללים בקרבת החוף בצפון האי מלטה. בזכות מיקומה בסמוך לשונית סלעית עשירה, והמים הצלולים והמוגנים שבין מלטה לאי קומינו, היא הפכה לאחד מאתרי הצלילה הפופולריים במלטה.
הצוללת HMS Stubborn היא אתגר נוסף לצוללים הטכניים באי מלטה. הצוללת, הטבועה בעומק 57 מטרים, היא בעלת היסטוריה מפוארת של לחימה בחזיתות רבות במלחמת העולם השנייה. בשנת 1946 הוטבעה הצוללת כמטרה להוות מטרה לירי אימונים. בזכות מצבה השלם (יחסית), ניתן להבחין בבירור במבנה הצריח, במדחפים ובמתקני שיגור הטורפדו שבצידיה.
מערות קומינו (מערות סנטה מריה) הן קומפלקס מערות, בצדו הצפון-מזרחי המחוספס של האי קומינו. הכניסה אל קומפלקס המערות המרתק, והמעברים התת-ימיים הרבים, הופכים את אתר הצלילה הזה לאחד הנחשבים והאהובים במלטה וגוזו. האזור החולי שמחוץ למערות הוא אחד האזורים היחידים במלטה בהם מותר ונהוג להאכיל את הדגים, למטרות תיירות, ומסך צפוף של דגים רעבתנים ילוו אתכם בחלק זה של הצלילה.
לגונת הבדולח (Crystal Lagoon ) נמצאת ממש מעבר לפינה של "הלגונה הכחולה" המפורסמת של האי קומינו. זוהי צלילה נהדרת, מתאימה לכל רמות הצלילה, ויש בה הכול: מעבר דרך מנהרה ארוכה, שפע בעלי חיים, סיכוי לפגוש תמנונים או מורנות בסדקים, והכל במים כחולים צלולים וראות פנטסטית.
החור הכחול של האי גוזו הוא אולי אתר הצלילה המפורסם ביותר באיי מלטה, המציע צלילה מרתקת באחד האזורים המיוחדים בארכיפלג. צלילה זו מתאפיינת בטופוגרפיה תת-ימית מרתקת, מבוך של מעברים ונקיקים, וסיכוי לדגי ים-פתוח בשעת הציד שלהם.
החור הכחול באי גוזו (צילום: אמיר גור)
מערת בילינגהרסט (Billingshurst Cave ) היא מערה מרהיבה ועצומת ממדים, בחוף הצפוני של האי גוזו. למעלה מ- 100 מטר של צלילה בחשיכה. בעומק המערה, היכן שכבר כמעט לא ניתן לראות אור מהפתח, יש פתח למערה פנימית נוספת. יש בה מדף סלע רחב, עליו אפשר לשבת, לכבות פנסים ולהביט אל החשיכה הגדולה ואל האור הכחול הקלוש הבוקע מהפתח. זה המקום לראות להקות דגים, אולי גם דגים טורפים, כמו טונה וברקודות.
הים הפנימי, בקרבת החור הכחול (מכיוון היבשה), הוא תופעה מרתקת באי גוזו. דרך סדק צר בצוקי הסלע האדירים חודרים מי הים לתוך היבשה, ויוצרים בריכה קטנה המכונה הים הפנימי (The Inland Sea ). הכניסה למים היא דרך הים הפנימי, והיציאה אל הים הפתוח היא דרך אותו נקיק צר וארוך, בחשיכה כמעט מוחלטת. הצלילה היא לאורך שונית ים-תיכונית עשירה, ואפשר אף להגיע עד לחור הכחול עצמו.
הים הפנימי באי גוזו. מי הים חודרים ליבשה דרך סדק צר בצוקי הסלע (צילום: Paula De La Pava Nieto)
מעוניינים להצטרף לספארי צלילות? לחצו לקבלת הצעות >>
כתבות נוספות על צלילה
צלילה ושנירקול באיים הסרוניים
צלילה בירדן
צלילה במלדיביים
כתבות נוספות על מלטה
טיול למלטה - יעדים נבחרים
מידע וטיפים למטייל במלטה
הים הפנימי באי גוזו. מי הים חודרים ליבשה דרך סדק צר בצוקי הסלע (צילום: Paula De La Pava Nieto)
מעוניינים להצטרף לספארי צלילות? לחצו לקבלת הצעות >>
צלילה בירדן
צלילה במלדיביים